... שכל אין דאגות - לדעת או לא לדעת מה טוב יותר? שכל או חוסר שכל? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם ... בלבד, הדבר הזה יוצר אצלו קונפליקטים שאלות ספקות חוסר הבנה של המציאות = סבל. הרע נוצר כאשר הולך לאדם נגד רצונו. כאשר רצונו של האדם שונה מ: ... = רע. אם האדם אינו יודע כלום, ממילא הוא לא יכול לרצות כלום = טוב בשלמות. אם האדם יודע את הכל = מבין את השכל של המציאות = רוצה את המציאות ... לדעת הכל, ולחקור הכל, אז תחקור הכל ותדע את הכל. בסוף תגיע אל הבנה מלאה של המציאות = אושר. אך אם החלטת לא לדעת שום דבר, להיות ראש קטן וכולי, גם אז ...

... - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? ידיעות. ידיעה. שכחה. זיכרון. פילוסופיה. את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? תשובה: על האדם לזכור ולא לשכוח להיות מודע, את מה שאי אפשר לשכוח ואין צורך ללמוד = את מה שאי אפשר שלא לדעת. הסבר: מי שיתבונן על כל הדברים שאותם יודע האדם, יגלה בעצם כי קיים דבר כלשהו בסיסי אותו יודע האדם כל הזמן. דבר שאותו האדם מעולם לא למד. דבר שאותו לא צריך ללמוד, אי אפשר לשכוח אותו, כי אי אפשר שלא לדעת אותו. שאלה: אם האדם כבר יודע, אז מדוע לזכור? תשובה: לא צריך לזכור, ... שהמודע יהיה מודע למה שהתת מודע כבר יודע. תת המודע של האדם כבר יודע משהו, יודע אותו תמיד. צריך רק להיות מודע לידיעה הזאת. מאחר שאי אפשר לגמרי שלא לדעת את אותה הידיעה, ממילא אי אפשר לשכוח אותה. אך צריך להיות מודעים אליה. ומהי הידיעה הזאת, מהו הדבר שאותו האדם ... תובנה: כל הידיעות כולן הן הגדרות של הגדרות אחרות שהן הגדרות של הגדרות אחרות וכולי. שאלה: אז מהו בעצם אותו הדבר שאותו מגדירים כל הדברים? זא מאחר שכל הידיעות כולן הן רק הגדרות, אז מהי המהות שאותה כל הדברים מגדירים? תשובה: את הדבר שאי אפשר שלא צריך ללמוד על קיומו. ישנו דבר אחד, מהות אחת, שכל הדברים שבעולם הם רק צורות שונות שלה, כל הידיעות ... מקום זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה: מהותה ... הם רק הגדרות של דברים אחרים. וכל הדברים כולם מגדירים דבר אחד ויחיד, שהוא המהות של המציאות. כל מה שישנו הוא רק גוון מסוים של המהות של המציאות. כשם שכל הצבעים הם רק חלקים של הצבע הלבן, כך גם כל מה שניתן לדעת אלו רק חלקים של מה שבאמת קיים. הידיעות אותן יודע האדם הן צמצומים שונים של המהות האמיתית של המציאות. כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים, השכל של האדם כחלק מהמציאות אינו יכול להכניס לתוך המחשבה שלו את ... סופית של המציאות. ברמה המעשית: על האדם להתבונן לעומק על הידיעות שלו, עד שהוא יגיע להבנה של מהי המהות האמיתית של המציאות. הבנה של מהות המציאות = אחדות = הבנה שמצד המהות הכל אחד = טוב אמיתי. את המהות של המציאות לא ניתן להכניס לתוך מחשבה, אך כן ניתן לנסות לתפוס אותה באמצעות הדמיון רגש. ילד קטן = מזהה את האני שלו עם מה שאינו הוא. שכל קטן = הופך את החיצוני למהות. שכל גדול = מתרכז רק במהות ולא בחיצוני = רואה תמיד את המהות של החיצוני ...

לא לדעת ידיעה חוסר ידיעה - מה טוב בלא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה . והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות של הדבר, על ידי זה הוא ... סוף, פירושו חוסר הגדרה. הגדרה = גדר = גבול = סוף. וכל הצמצומים השונים שיש בעולם, הם חלקים שונים של האין סוף. והיכן שהכל אחד, אין שום הגדרה. כי אחדות פירושה, אין הגדרה ואין גבול. כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, שזהו חיבור ההפכים. וכאשר רואים בכל דבר, את כל שאר ... היא כאשר האדם יודע את השורש ואת המהות של הכל, כפי מה שהמהות יודעת את עצמה, שאז בעצם האדם לא יודע דבר, משום ששם הכל אחד. והפירוש של כל זה ברמה המעשית, הוא שכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את האדם ששונה ממנו, וכאשר האדם מקבל את המציאות כפי מה שהיא, וכאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו לא מבדיל בין טוב לרע. כי עץ הדעת הוא ההפרדה בין טוב לרע. וכאשר האדם מוצא את הטוב שברע, הוא כאילו לא יודע להבדיל בין טוב לרע. אבל השורש של זה, הוא הדעת השלמה, שהוא ידיעת השורש, ששם אין הפרדה בין טוב לרע וכולי. ונסכם: לא לדעת, היא האפשרות של האדם להכיל בתוכו את ההפכים ואת הדברים ששונים ממנו ושונים מרצונו. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא מקבל את זה באהבה, זה כאילו שהוא בוחר לא לדעת שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי הידיעה. תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש עוד משמעות נוספת. והיא, שאילו ידע האדם את הכל כל הזמן, הרי שהוא לא היה יכול להתקיים כלל. כי האדם יודע דברים שונים, אבל הוא יודע אותם בעוצמה אחרת. ואינה דומה ידיעת האדם את ... הוא לא יהיה קיים כלל. והמציאות יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד מהאחדות של המציאות ולחיות בתוך עולם הנפרדות, שזאת השלמות. כי לדעת את הכל כל הזמן, זה לא מאפשר לשום דבר להתקיים. כי אילו כל הדברים היו יודעים את כל שאר הדברים כל הזמן, הרי שהכל היה אחד, ולא היה קיים שום דבר. ואי הידיעה, היא זו שמאפשרת לאדם לא לדעת את האחדות, ולהיות נפרד ממנה, לצורך קיום העולם. ...

... את העתיד ידיעת העתיד - מי רוצה לא לדעת מה יקרה לו בעתיד? עתיד מה יקרה בעתיד. האדם מטבעו רוצה לדעת מה יקרה בעתיד בכלל ומה יקרה לו עצמו בעתיד בפרט. מדוע? כי ... מספקת לאדם תחושה של וודאות במקום של אי וודאות. יחד עם זאת קיים מצב שבו האדם לא רק שהוא לא רוצה לדעת מה יקרה לו בעתיד, אלא שהוא אפילו רוצה לא לדעת מה יקרה לו בעתיד. ומתי המצב הזה קורה? תשובה: כאשר האדם יודע בוודאות שהעתיד שלו יהיה אך ורק טוב, הרי שבמקרה כזה הוא מעדיף לא לדעת מה יקרה לו בעתיד, כדי שהעתיד יהיה יותר מעניין ומהנה. כאשר האדם יודע בוודאות שהעתיד שלו יהיה טוב, בפרט כאשר אין לאדם רצון לשנות את העתיד שלו, במקרה כזה ידיעת העתיד לא רק שהיא אינה רלוונטית ואינה מעניינת את האדם, אלא שהאדם אפילו מעדיף לא לדעת מה יקרה בעתיד. ידיעת העתיד בסופו של דבר מאפשרת לאדם לחיות טוב יותר בהווה. ולכן כאשר האדם יודע שבעתיד יהיה לו טוב, הרי שבמקרה כזה הוא משתחרר מהצורך לדעת מה יקרה בעתיד. ובנוסף הוא גם מעדיף לא לדעת מה יקרה בעתיד, כדי שהעתיד יהיה הפתעה חיובית עבורו. ...

... ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? מה המשמעות של חוסר ידיעה מצד האמת? אליעד כהן מדבר ... יודע? מדוע אנשים מפחדים מספק? מה הקשר בין אי - ודאות לסבל? כיצד להגיע לידיעה מוחלטת? למה חשוב להודות בחוסר ידיעה? חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ... בדבר כלשהו גם כשהם לא בטוחים. ואם אדם רוצה להגיע לאמת, שיהיה ישר ואמיתי עם עצמו עד הסוף, שיגיד שהוא לא מבין, לא יודע שיתכן גם אחרת, כי גם אם השכל שלך לא יודע או לא מבין, זה לא אומר שאין אפשרות ...

לא לדעת כלום - לדעת לא לדעת, גם לא לדעת כלום כי מה שעוצר את האדם בחיים, ... מושלם. וכדי להגיע לידיעה הזאת, לשם כך על האדם להיות בחוסר ידיעה כלשהי, שממנה תצמח הידיעה של האחדות. אבל אם האדם לא מוכן להודות שהוא ... שהוא מודה על האמת, שהוא אינו יודע כלל, האם היש ישנו והאין איננו, אז הוא מקבל תשובה של אמת, שהכל אחד, והאדם חווה את התשובה הזאת באמת. ... יודע איזה דבר בוודאות, למרות שבאמת הוא לא יודע ולא יכול לדעת אותו כלל, ולו רק משום שהוא שקר, שנוגד את אחדות המציאות. וכל זמן שיש לאדם טיפת ... הוא לא יודע דבר. משום ששום דבר אינו מוחלט. וכאשר יש רק אמת מוחלטת, אין שום ידיעת אפשרי כלל. כך שכל הוודאות שיש לאדם היא שקרית, ולו ... מוחלטות. והאמת המוחלטת, היא זו שאינה יכולה שלא להיות קיימת. משום שאין מחשבה אחרת ששונה ממנה ושמנוגדת לה, אלא היא נמצאת תמיד, בתוך כל ... חוויית מציאות כלל. וכאשר האדם מרגיש שהוא לא יודע, הוא מרגיש שהוא כאילו נעלם. ולכן האדם מפחד לא לדעת, כי הוא מפחד להיעלם. והאדם משקר ... שהוא אינו יודע, משום שתמיד האדם כן נאחז בידיעה כלשהי, כדי לא לאבד את דעתו לגמרי. והאדם מפחד לא לדעת, כדי לא להרגיש רע. והאדם לא קולט ... כאשר יש רק ישות אחת, אי אפשר לדעת דבר, כי הכל חסר כל משמעות, שאפשר לדעת אותה. ואם יצליח האדם לא לדעת דבר, על ידי זה יכול האדם להעלים ... קיומו, דהיינו, ידיעת האני שלו, למרות שזאת סיבת הסבל שלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת בעולם של האחדות, עליו להיצמד אל המוחלט שנמצא בכל ... יכול לסתור אותו. וגם כאן יש רמות עומק. כי האין, ההעדר שלו הוא היש. אבל המוחלט, הוא החיבור של האין והיש, וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. ... אפילו לא את ידיעת העצמי. והאדם קיים, בלי לדעת שהוא קיים ובלי לדעת כל דבר אחר. ונוסיף, כי שורש האחדות, שמלובש בכך שהאדם מסרב להודות שהוא אינו יודע, הוא בכך שכאשר הכל אחד ממש, הכל נכון במוחלטות, וגם ... שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת את האמת, אז האדם רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש. ...

לא לדעת לחיות בחוסר וודאות - חוויית העבדים הפך חוויית האלוהים כי האדם, הוא גם רק אלוהים. והאדם לא חווה את האלוהים שהוא, רק בגלל ... שהיא בעצם נקודת האלוהים, שם אין שום ספקות ושום חוסר וודאות כלל. כי בנקודת האמת המוחלטת, הכל ברור כשמש, שמאירה באור של שכל אין סופי. כי בשורש המציאות כאשר הכל אחד ממש, שם אין שום שאלה כלל, ולכן הוודאות ככ גדולה. כי שם הכל ככ ברור, עד שאפילו תשובות אין שם, ואפילו ידיעה אין שם, כי אין מה לדעת, כי הכל אחד, ושם היא שלמות הוודאות. ומי שרוצה לחזור ולחוות את האלוהים שהוא, עליו להבין שבכל פעם שהוא מרשה לעצמו, לא להבין משהו עד ... לו באמת. ואף אחד בעולם, לא ברור לו שום דבר באמת מוחלטת, ואפילו לא דבר אחד. כי בעולם שלנו, אין שום דבר שהוא וודאי. ואי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט. כי בידיעת המוחלט, היודע והידוע והידיעה מתאחדים, וממילא זו אינה ידיעה של נפרדות כלל. כך שהאדם לא באמת יודע ולא באמת מבין שום דבר בוודאות מוחלטת. אבל ממשיך לחיות את חייו, בלי להבין מי נגד מי ומהיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך. והעבד, הוא עושה את מעשיו מתוך הרגל, גם בלי להבין אותם. ומהות העבד, היא חוסר הבנה. כי ... מושלם. וגם אלוהים, לא באמת יודע את סיבת מעשיו. ואדרבה, המלך שנמצא בשלמות, עושה את מעשיו, גם בלי להבין אותם, כי שום דבר לא נגד רצונו. כי רק עבד שמשהו נגד רצונו, רק הוא צריך להבין את תכלית מעשיו. אבל מלך שהכל כרצונו, ממילא הוא לא מרגיש שום צמצום וחוויית עבד, כי העשייה עצמה ...

... עד הסוף, אולי תמיד תישאר שאלה, האם תמיד יהיה ספק, לדעת האם אתה משקר, לא לדעת האם תמיד תישאר לך שאלה, גם אם תשאל עד הסוף? אליעד כהן פותח את ... מוחלטת, לכל דבר תמיד יישאר ספק מסוים, לכן אין טעם לנסות בכלל. אבל מדוע זה שקר? כי אם האדם היה באמת משוכנע באופן מוחלט שאי אפשר לדעת שום דבר בוודאות, הוא לא היה סובל יותר משום דבר שקורה לו. למה אדם סובל אם ... דוגמה שמסבירה מדוע מדובר בשקר עצמי. אם מישהו מרביץ לך, ואתה סובל מכך, סימן שאתה לא באמת מאמין שאין ודאות. אם היית משוכנע לחלוטין שכל דבר מוטל בספק, היית מפקפק גם בכאב שאתה מרגיש. אם אתה באמת ובתמים ... אתה לא אמור לסבול בשום מצב, כי תמיד היית יכול להגיד אולי הכאב לא אמיתי, או אולי מה שקורה בכלל לא רע. אם היית באמת חי בתחושה שכל דבר מוטל בספק, לא היה שום סבל, כי סבל מבוסס על ודאות שאתה בטוח ... שאתה חווה הוא אמיתי, אתה בטוח שמשהו רע לך, ולכן אתה סובל. כל עוד יש משהו שאתה בטוח בו, אין לך את הזכות לומר שאתה מאמין באמת שכל דבר מוטל בספק. אתה רק משתמש בטענה הזאת כדי להימנע מלחפור פנימה, ... שתגיע למקום עמוק יותר שבו אולי תדע משהו, או שתגיע לאמת כלשהי שתוכל לעמוד מאחוריה בלב שלם. איך החקירה הפנימית מובילה אותך להבנת האחדות של המציאות? אליעד כהן מבהיר כי דווקא העובדה שלכל דבר אפשר לומר ... קיים ספק, היא זו שמובילה להבנה עמוקה יותר של המציאות. מדוע? כי כאשר אתה חוקר ושואל עד הסוף, אתה מגלה שבסופו של דבר, כל ההפכים מתאחדים. כאשר אתה באמת מבין ששום דבר אינו מוחלט ושבכל דבר יש ספק, אז אתה גם מבין שבסוף הכל הופך לאחד. ההכרה בכך ששום דבר אינו וודאי, ושאפשר לומר אולי על כל דבר, מובילה ... למעשה אותו הדבר. כלומר, הספק האינסופי הזה שמופיע בכל דבר בעולם, אינו מכשול אלא הזדמנות לגלות את האמת האולטימטיבית, שבה כל ההפכים מתאחדים. דווקא השאלה הבלתי פוסקת וההכרה בחוסר היכולת להגיע לוודאות מוחלטת על דברים קטנים, מביאה אותך להבין שבסוף הכל זו מהות אחת שלמה. לכן אליעד מדגיש את החשיבות של לשאול ולחקור עד הסוף, עד הרגע שבו תבין שאין שום הבדל בין וודאות לספק, בין יודע ללא יודע, ובסוף תבין שהכל אחד. האם תמיד יש ספק? לשאול שאלות עד הסוף האם אתה משקר לעצמך? מהי ...

... את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום איך אפשר לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אפשר לדעת משהו שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל את מה שאין בו שכל, ומה המשמעות של לדעת את הכלום. ההרצאה עוסקת בשאלה העמוקה: אם אנחנו מדברים על מצב ללא שכל וללא ידיעה, איך בכל זאת אנו יכולים לדעת או להבין אותו? אליעד מדגיש שהמונח להבין את הכלום הוא רק דימוי, כי ברגע שמשהו ניתן להבנה, הוא כבר אינו כלום. כיצד אפשר להבין את הכלום בעזרת השכל? הבעיה המרכזית שעולה היא הסתירה הפנימית בין הצורך להשתמש בשכל כדי להבין, לבין הרצון להבין משהו שאין בו שכל. אליעד מסביר שאכן אין דרך ישירה להבנה כזו, משום שהבנה מטבעה היא שכלית, ואם אנו מנסים להבין משהו חסר שכל, אנחנו מיד מוסיפים לו שכליות, ובכך מאבדים את המשמעות המקורית שלו. האם באמת אפשר להגיע למקום שאין בו שכל? אליעד מדגיש שהתשובה מורכבת, משום שאכן יש מקום כזה. הוא מציג את התודעה של האדם בצורה מפורטת, המחולקת לשני חלקים: החלק שהוא השכל והתודעה הנוכחית, והחלק שקדם לתודעה - המהות חסרת השכל. למשל, הוא נותן את הדוגמה של שולחן - השולחן הוא שולחן, אבל במהותו העמוקה יותר, לפני שקיבל את המשמעות של שולחן, הוא היה קיים בלי הגדרה שכלית כלל. בדומה לכך, כל אדם הוא בו - זמנית גם תודעה בעלת שכל וגם מהות בסיסית חסרת שכל שקדמה לתודעה. הוא מדגיש שהמצב של אין שכל אינו מצב שבו האדם נמצא ומודע לכך באמצעות שכלו. זהו מצב של הימצאות ללא מודעות שכלית. אליעד מסביר שכאשר אדם נמצא במצב זה, הוא בעצם חוזר למצב הראשוני שלו - מצב לפני המודעות וההגדרות העצמיות, לפני הידיעה של אני ולא אני. איך אדם יודע שהוא נמצא במצב של אין שכל? אליעד מציג שאלה נוספת: איך האדם בכלל יכול לדעת שהוא נמצא במצב של חוסר שכל או חוסר מודעות? התשובה שלו לכך היא שגם המושג לדעת שאתה שם אינו תקף שם, כי לדעת זה שכל, והמצב האמיתי של הימצאות ללא שכל הוא מצב שאין בו את היכולת לדעת או לא לדעת. במצב זה האדם פשוט נמצא ללא הפרדה בין אני לבין לא אני, והוא אינו חווה את עצמו כנפרד מהמציאות. מהי המשמעות של להיות במצב של חוסר ... נמצאת תמיד ובכל מקום, כולל בתוכו של האדם. אם אדם מתבונן עמוק פנימה, הוא מגיע לחוויה שבה הוא מרגיש שאין הבדל אמיתי בין האני לבין הלא אני. במצב הזה אין תחושה של הפרדה שכלית, אין מחשבה של אני כאן, וזה שם, אלא יש חוויה של אחדות מלאה, שבה אין שום הבדלה

... חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר ... שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת השאלות אצלו. אליעד מראה שכדי להבין מהו שולחן, האדם חייב ... לא הייתה כלל יכולת לא לדעת, הוא לא היה מסוגל ליצור שום הבנה או משמעות של שום דבר. כדי שהאדם יוכל לדעת מה זה ... חייב להיות מסוגל גם לא לדעת מה זה שולחן לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ...