... שהלכו לצוד בשל כוחם הפיזי, בעוד שנשים נשארו בבית לגדל את הילדים. מצב זה היה הגיוני לאותה תקופה, אך המוח האנושי התפתח מאז וכעת המצב השתנה, וכך גם התפיסות צריכות להשתנות. מה המשמעות האמיתית של שוויון בין המינים? אליעד ... של חופש ושוויון אמיתי בין המינים, ולשם צריכה החברה לשאוף. האם נשים באמת מוכנות לוותר על יתרונות לטובת שוויון מוחלט? בסיום, אליעד מעלה נקודה נוספת ומורכבת יותר. לדבריו, לפעמים ישנן הטבות מיוחדות הניתנות לנשים בלבד, כמו למשל הטבות בעבודה, ... שונות וחופשות מיוחדות. השאלה המועלית היא האם נשים מוכנות באמת לוותר על ההטבות המיוחדות האלו על מנת להגיע לשוויון מוחלט עם גברים. כלומר, האם נשים באמת מוכנות להשתכר בדיוק כמו גברים בלי שום העדפה או זכויות יתר נוספות שניתנות להן במיוחד? אליעד משאיר את השאלה הזו פתוחה ומסביר כי יש לחשוב היטב על מה המשמעות של שוויון מוחלט, ולהבין שהוא יכול לכלול ויתור על יתרונות שנחשבים טבעיים וברורים לנשים כיום. האם נשים מרוויחות פחות מגברים? למה נשים ...

... ובכל מקרה בניסוחים להלן אסתפק בניסוח של האם ועד כמה באמת X. למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון. שלב 5 -בדיקת אמיתות 4 הטענות: ואחרי שהבנו איך באופן עקרוני בודקים אם משהו הוא אמת, עכשיו ... 1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית. תשובות אפשריות: 1 - הסיבה אכן אמיתית ומחויבת באופן מוחלט. 2 - הסיבה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון. 3 - הסיבה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי. 2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית. תשובות אפשריות: [בדיוק כמו עבור הסיבה]: 1 - התוצאה אכן אמיתית ומחויבת באופן מוחלט. 2 - התוצאה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון. 3 - התוצאה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי. 3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה ... מה מחויב יותר ומה מחויב פחות ובהתאם לזה לדעת איזה החלטות לקבל. הקשר של הנל להארה רוחנית / אושר מוחלט: אז המון אנשים מנסים להגיע לאושר מוחלט. והטענה שלי היא, שאושר מוחלט מגיע כתוצאה של מחקר מעמיק כנל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו. שליטה מלאה ... של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה ... בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט. לסיכום: השאלות הנל הן הבסיס של כל תהליך החקירה העצמית / פתרון בעיות / הבנת המציאות בכל תחום שהוא. ...

... שמלווים אותנו באותו הרגע. כדי להתמודד עם הקושי הזה, אליעד מציע כמה דרכים מעשיות: מה לעשות כשמשימה דורשת ריכוז מוחלט וקשה לי להתחיל אותה? אליעד ממליץ להתחיל מלזהות את המחשבות והרגשות שעולים בזמן שמנסים להתרכז. במקום לברוח מהם, כדאי ... דומה במשימות שדורשות ריכוז. אם קשה להתרכז לאורך זמן ארוך, יש להתחיל בקטן - כמה דקות ביום של ריכוז מוחלט, ולהאריך את הזמנים בהדרגה. זו דרך פרקטית להגדלת היכולת האישית לריכוז. איך להתמודד עם תחושת החובה שגורמת לדחיינות? אליעד ... משמעותי. האם אפשר להפוך קושי בריכוז למשהו חיובי? אליעד מוסיף שאפשר להסתכל על הקושי בריכוז גם כיתרון. עצם זה שהמוח רגיל להתעסק בכמה דברים במקביל, יכול להיות יתרון במצבים אחרים, אבל חשוב ללמוד לתעל את היתרון הזה למצבים שבהם נדרש ריכוז מוחלט. אם לאדם יש נטייה למחשבות שליליות, דווקא משימה שדורשת ריכוז מלא יכולה להסיט את תשומת הלב מהמחשבות השליליות. לסיכום, ...

למה המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש לי שאלה? למה המוח תמיד שואל למה דברים קורים? אליעד כהן מסביר שהמוח של האדם מתאפיין בכך שהוא נוטה לשאול באופן טבעי שאלות מסוג למה?. בכל פעם שהמוח נתקל במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה בכלל אנשים שואלים ... שלא לשביעות רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה ... שכדור הארץ עגול ולא מרובע, היא מגבלה, כי זה דבר שאף אחד לא שאל את דעתו לפני שנקבע. כאשר המוח מזהה משהו שלא הוא בחר, באופן אוטומטי הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות וסדר בעולם. כאשר ... תהיה יציבה יותר וברורה יותר. הוא ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל ... את המציאות בדיוק כפי שהיא או כאשר הוא יבין שהמציאות היא בהכרח כפי שהיא ואין לה אלטרנטיבה אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? למה קשה לקבל מציאות ללא סיבה?

... קשה להתמודד עם דברים שאנחנו בטוחים בהם במאה אחוז? אליעד כהן מתייחס למצב בו האדם חושב שיש לו ודאות מוחלטת בדבר מסוים. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה מאוד שיאהבו אותו. ברגע שאותו אדם מנסה לערער את הוודאות הזו ולשאול את עצמו, מי אמר שאני באמת רוצה את זה?, המוח עונה לו מיד שהוא בטוח בכך לחלוטין. אליעד מדגים זאת עם השאלה האם יש לי יד?, ומסביר שבאותה קלות ... עם משימה גדולה? אליעד כהן מציג את העיקרון המרכזי של ההרצאה, לפיו פעולה קטנה עדיפה על פני חוסר פעולה מוחלט. הוא ממחיש זאת בדוגמה של קריאת ספר: נניח שאתה רוצה לקרוא ספר, אך אין לך מוטיבציה להתחיל לקרוא. במקום ...

... מחשבתי שמוביל אותו שוב ושוב לחשיבה שלילית, חרדות וספקות עצמיים. הבסיס שעליו אליעד בונה את ההסבר הוא שכל תשובה מוחלטת שהאדם נותן לעצמו, אפילו אם היא חיובית כמו אני אוהב את עצמי או טוב לי, עדיין משאירה אותו תקוע בתוך מעגל של ספקות. זאת משום שמיד לאחר שהאדם מגדיר משהו בצורה מוחלטת, מוחו יתחיל לחפור ולשאול שאלות ספקניות כמו האם אני באמת אוהב את עצמי?, מי אמר שאני טוב מספיק?, איך אני יודע שזה נכון?. כל עמדה מוחלטת מכניסה את האדם למשחק אינסופי של טוב ורע, נכון ולא נכון, ומובילה ללופ חשיבתי תמידי. מדוע אסור להגדיר שום דבר באופן מוחלט? אליעד מסביר שהסיבה לכך שאסור להגדיר דברים באופן מוחלט היא שהמוח תמיד יוכל לאתגר כל הגדרה. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח המוח ינסה לבדוק האם באמת אני מוצלח בכל מצב?, אולי אני לא באמת מוצלח מספיק?, כך שההגדרה תוביל לעוד מחשבות שליליות. גם תשובה כמו זה לא משנה לי לא פותרת את הבעיה, כי המוח ימשיך לחפור ולבדוק אם זה באמת לא משנה. מה הדרך היחידה לצאת מהלופ של המחשבות השליליות? לפי אליעד, הדרך ... מהלופ הזה היא לענות בשאלה. הכוונה היא לא לאחוז בשום עמדה, אלא להטיל ספק בכל מחשבה שעולה. לדוגמה, אם המוח אומר לך אתה לא מספיק טוב, במקום להגדיר את עצמך כטוב או לא טוב, פשוט לשאול את עצמך מי אמר שאני חייב להיות מספיק טוב?, מה זה בכלל מספיק טוב?. כאשר התשובה לשאלות הפנימיות היא שאלה נוספת, אין למוח שום דרך לתקוף את העמדה שלך, כי אתה בעצם לא נוקט בשום עמדה. מדוע לא יודע אינה תשובה טובה מספיק? אליעד מדגיש שגם תשובה כמו אני לא יודע עלולה להיות בעייתית. המוח מיד יחקור ויגיד איך אתה יודע שאתה לא יודע?, אולי אתה בעצם כן יודע?. לכן אפילו לא יודע זו עמדה מוחלטת כלשהי שהמוח יכול להיאחז בה. הפתרון האמיתי הוא לא לדעת בכלל שאתה לא יודע, לא להחזיק בשום תפיסה מוגדרת, ולא לתפוס ... אדם שחושב שחסר לו כסף. אם האדם ינסה לשכנע את עצמו שלא חסר לו כסף, הוא עדיין בלופ, כי המוח מיד ישאל מי אמר שלא חסר לי?, אולי חסר לי בעתיד?, איך אני יודע שיש לי מספיק?. הפתרון שאליעד ... שאלה נוספת כמו מה זה בכלל חסר?, למה זה משנה שיהיה לי כסף?. כך האדם לא מתחייב לשום עמדה והמוח לא יכול להמשיך לשגע אותו. למה כל עמדה סופית מכניסה את האדם לבעיה? אליעד מסביר בפירוט שכל עמדה סופית שאדם נוקט, ולא משנה מה היא תהיה, מכניסה אותו לבעיה משום שהיא פותחת פתח למוח לתקוף את העמדה. לא משנה אם העמדה חיובית (אני מרגיש טוב) או שלילית (אני לא טוב מספיק), כל תשובה מוחלטת מובילה בסופו של דבר לספקות נוספים. הדרך היחידה להימנע מזה היא לא לנקוט בשום עמדה מוגדרת, אלא להשיב לשאלות המוח בשאלות נוספות בלבד. איך הדוגמה על האם אני נראה טוב מדגישה את העיקרון? אליעד מביא דוגמה של מישהי שמוטרדת מהמחשבה אני לא נראית מספיק טוב. אם היא תאמר לעצמה אני כן נראית טוב המוח יתקוף ויבקש הוכחות לכך, ואם היא תגיד זה לא משנה, עדיין תהיה תקועה. אך אם היא תענה בשאלה כמו ... האמיתית של לא לדעת כלום? אליעד מסביר שכדי לצאת לגמרי מהלופ המחשבתי, האדם צריך להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, כזה שאין בו אפילו הגדרה של אני לא יודע. הוא מביא את הדוגמה של אדם שפונה אליו בשפה זרה ... או להטריד את עצמו בשאלות. למה קשה לאנשים לשחרר את הרצון להגדיר דברים? אליעד מדגיש שהקושי הגדול ביותר לשחרור מוחלט מגיע מכך שאנשים לא מוכנים לוותר על ההנאות שיש להם מההגדרות החיוביות שלהם. לדוגמה, אדם שרוצה לוותר על הרצון ... האדם יכול להשתחרר באמת, להגיע למצב שהוא מעבר לכל ספק, ומעבר לכל הגדרה שלילית או חיובית, למקום של חופש מוחלט מחשיבתי. איך להפסיק מחשבות שליליות? מהי הדרך לצאת מהלופ המחשבתי? איך להתמודד עם דיכאון וחרדות? מה המשמעות של לא ...

... זה, העובדה שהאישה אינה אשמה לא הופכת אותה בהכרח למתאימה להיות חברה או לעבוד יחד איתה. מה הטעות העיקרית שהמוח עושה בהקשר זה? אליעד כהן מסביר שהמוח רגיל לקשר באופן אוטומטי בין אשמה להתאמה. כאשר אדם פוסל משהו, הוא בדרך כלל מצביע על סיבה כמו פגם, ... לגמרי, רק שאינה מתאימה למזג האוויר או לאירוע, ואז למרות שאין בה שום פגם, עדיין נחליט לא להשתמש בה. המוח נוטה לערבב בין פגם להתאמה באופן אוטומטי ושגוי. האם לדון אנשים לכף זכות מחייב להשאירם בחיינו? אליעד כהן מסביר ... מנסה להבין איך נוצר הבלבול הזה שכאילו לקחת שאלה מי אשם ומחבר אותה. אליעד: אז אמרתי איך עוד פעם המוח בדרך כלל כשאתה פוסל מישהו אני אתן דוגמה נגיד שאתה פוסל חולצה למה אתה זורק את החולצה כי היא ... שאם היא טובה שאתה צריך להשתמש בה יכול להיות שהיא טובה והיא שלמה אבל היא לא מתאימה לי לערב, המוח כאילו עושה היסק שהוא לא בהכרח נכון. אתה רוצה לתת דוגמה תן דוגמה נגיד מישהו שאתה אומר הוא לא ...

... להראות הוכחות לחפותך, אך הוא מסרב לבדוק אותן, הוא בעצם בוחר מראש להאמין למשהו שלילי עליך. כך גם עם המוח שלך - כשאתה מרגיש רע ואומר אין לי כוח לבדוק את המחשבות, אתה בעצם עושה את אותו הדבר לעצמך. ... להרגיש רע בלי לבדוק אם הסיבות לתחושות השליליות נכונות בכלל. מה האמת מאחורי אין לי כוח? אליעד כהן מבהיר שהמוח עושה מניפולציה. הוא מדגיש שאם באמת לא היה לך כוח, לא היית מסוגל להרגיש רע בכלל, כי כדי להרגיש רע המוח חייב לנתח, לחשוב, ולפרש את המציאות. הוא נותן דוגמה נוספת: אם מישהו נותן לך סטירה, עצם התחושה הפיזית עצמה ... האם עייפות רגשית אמיתית או רק מניפולציה? אליעד כהן מדגיש שבעצם עייפות רגשית ועצלנות תודעתית הן מניפולציות פנימיות של המוח. אם יש לך כוח לחשוב מחשבות שליליות, סימן שיש לך גם כוח לחקור את המחשבות האלו. הוא מדגים זאת ... תבדוק את המחשבות שגורמות לך להרגיש כך. אין באמת מצב של אין לי כוח לחקור - זו רק אשליה שהמוח יוצר, ויש לשבור אותה באמצעות מודעות ברורה. איך להתמודד עם עצלנות תודעתית? האם אפשר לצאת מייאוש רגשי? איך להפסיק ...

... ייחודית ופשוטה להגדלת האהבה העצמית: להתחיל דווקא בלאהוב אנשים אחרים. לפי אליעד, כל אדם שלא אוהב את עצמו בוודאות מוחלטת אינו אוהב גם אנשים אחרים. לא קיימת אפשרות שאדם יאהב את כל האנשים חוץ מאת עצמו. לכן, הדרך לאהוב ... את הדברים החיוביים, ומכך יגדיל את האהבה העצמית שלו. האם אפשר להפסיק לשפוט אחרים לגמרי? אליעד כהן מבהיר שהפסקה מוחלטת של שיפוט כלפי אחרים היא לא מציאותית באופן מלא. עם זאת, גם אם המצב האידאלי אינו אפשרי במאה אחוז, ... במעשים שכלל אינם נכונים לגבי הצד השני, אלא הם עצמם מבצעים את אותן פעולות. זהו מצב של השלכה פסיכולוגית מוחלטת, שבו אנשים שופטים אחרים כי הם אינם מסוגלים לראות את עצמם באופן ברור ואובייקטיבי. האם כדאי לשתוק במקום לבקר ... אנשים אחרים לפי גבוה ונמוך לא יפריע לך אם אתה גבוה או נמוך את המושג גבוה ונמוך תוציא לך מהמוח זה אחד, המובן הרחב יותר אומר תראה אם מפריע לך שאתה נגיד גבוה מדי טיפש חכם לא משנה מפריע ...

... מתממש. כאשר אדם רוצה משהו וזה לא קורה, נוצר בו תסכול ותחושה רעה. הפתרון שאליעד מציע הוא ללמד את המוח שלנו לפעול באופן מסודר, תמיד עם סיבה ברורה ומוגדרת. ברגע שניצור הרגל שבו איננו פועלים ללא סיבה ברורה, המוח מתרגל שלא לפתח רצונות ללא סיבה. כתוצאה מכך, נחסוך מעצמנו סבל מיותר ותחושות שליליות שאין להן בסיס אמיתי. למה ... מסביר שכאשר האדם מרגיל את עצמו לעשות דברים סתם, ללא סיבה או בלי סיבה ברורה, הוא למעשה מלמד את המוח שלו שזה לגיטימי שדברים יקרו בלי סיבה. כך, כאשר האדם פתאום יחווה תחושה רעה, המוח יתקשה לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע בתוך הרגשה שלילית ללא היגיון ברור. הדוגמה של אליעד ... עצמנו תמיד למה אנו עושים פעולה כלשהי, ואם לא נמצא סיבה - פשוט לא נעשה אותה. התרגול הזה גורם למוח להפסיק לייצר רצונות סתם, וכך באופן טבעי נפסיק להרגיש רע ללא היגיון ברור. לדברי אליעד, אם האדם יתרגל מספיק ...