... מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? מי אני? האם אני הרצון שלי? האם אני המוח שלי? למה אני מזדהה עם הרצון? למה יש לי רצון? האם אני בוחר את הרצון? אני לא אני, אני ... על משמעות המילה אני: כשאדם אומר אני רוצה משהו, למה הוא מתכוון בעצם במילה אני? הוא מציג את הטענה שהמוח אומר לאדם מה לעשות, ואז נשאלת השאלה האם האדם הוא באמת המוח שלו, או אולי הוא משהו נפרד מהמוח שלו, כלומר, האם המוח הוא משהו ששייך לאדם, כמו בית, חולצה או אוטו, ולא האדם עצמו. מה ההבדל בין רצון שלי לבין רצון ... הרצון שלו. למה הוא יסרב? כי יש הפרדה ברורה בין הרצון שלי לרצון של מישהו אחר. לעומת זאת, כאשר המוח של אותו אדם מורה לו לעשות משהו, האדם מבצע את זה מיד ומרגיש שזה הרצון שלו. אליעד מדגיש את ההבדל הזה בצורה פשוטה אך עמוקה: האדם לא מקשיב לרצונות של אחרים אך כן מקשיב לרצונות שהמוח שלו אומר לו לבצע, ולכן נשאלת השאלה מדוע אדם מזהה את עצמו דווקא עם הרצונות שהמוח שלו יוצר, ולא עם הרצונות של אחרים? האם אני המוח שלי או שהמוח שלי הוא משהו שיש לי? כאן אליעד כהן מעמיק את השאלה: האם האדם עצמו הוא באמת המוח שלו או שהמוח הוא רק משהו שיש לאדם, כמו פריט חיצוני? הוא נותן דוגמה ואומר שכשאדם אומר המוח שלי, זה כמו לומר החולצה שלי, האוטו שלי או הבית שלי, כלומר, זה משהו שנמצא בבעלות ולא האדם עצמו. ואם המוח הוא אכן בבעלותו של האדם ולא האדם עצמו, אז מי בעצם אותו האדם שמחזיק במוח? כאן מתגלה אי - הבהירות בשאלה מי אני באמת? מי מחליט מה אני רוצה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שאם האדם הוא המוח שלו, אז אין דבר כזה המוח שלי, כי הוא והמוח הם אותו הדבר. במקרה זה, כשאדם אומר אני החלטתי שאני רוצה להרגיש טוב, הוא מתכוון לומר שהוא עצמו החליט, ולא שהמוח שלו החליט עבורו. אבל כאשר מתרחשת סיטואציה שבה משהו קורה נגד רצונו של האדם, פתאום הוא מתחיל להטיל ספק ... זאת בבירור, הוא יכול להגיע גם להבנה שהאני שהוא מאמין שהוא, הוא בעצם לא יותר ממושג שנוצר באופן אוטומטי במוחו. למעשה, האני הזה שהוא מזדהה איתו הוא רק דימוי שנוצר מתוך הזדהות אוטומטית עם מחשבות ותחושות שמופיעות בתוכו. אליעד ... הרצון, ואת השאלה מי אני? בצורה עמוקה ויסודית יותר. למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? האם אני והמוח שלי הם אותו הדבר? האם אני בוחר את הרצון שלי? למה אני מזדהה עם הרצונות שלי? מי מחליט מה ...

... או נחמה. כיצד נוצר הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים? הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים נוצר במהלך החיים דרך התניות במוח. לדוגמה, בילדות, אוכל שימש כפרס על התנהגות טובה, במסיבות ובחגים, האוכל היה חלק בלתי נפרד מההנאה. כך, המוח מקשר בין אוכל לבין תחושות חיוביות ומפתח את התפיסה שאוכל יכול לשפר את מצב הרוח במצבים של קושי רגשי. ... שיחה עם חברים. אם האוכל משמש להרגיש שייכות, ניתן לחפש קבוצות חברתיות או פעילויות שמספקות את אותו הצורך. איך המוח מקשר אוכל עם תחושות טובות? הקשר הזה נוצר על ידי התניות חוזרות ונשנות, שבהן אוכל הופיע לצד תחושות חיוביות. לדוגמה, כאשר אדם היה ילד, אוכל היה חלק מאירועים משמחים כמו ימי הולדת, חגים או מסיבות. המוח קושר את האוכל עם ההנאה, ומפתח את האמונה שאוכל מביא איתו תחושות טובות. לכן, כשאדם מרגיש רע, המוח מחפש את האוכל כדי לשחזר את הרגשות הטובים של העבר. האם אפשר למחוק את הזיכרון של הקשר הזה? כן, ... לא ילך לאכול כשמרגיש רע, הוא לא יחזק את הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים. ברגע שהתניה זו לא תחוזק, המוח יתחיל לשכוח את הקשר הזה. ניתן למחוק את ההתניה הזו על ידי הפסקת החזרתיות: כל פעם שנפנים לרגש שלילי, ... זמן, אם לא תחזק את הקשר הזה שוב ושוב, הוא יתחיל להיחלש. כמובן, יהיה קשה בהתחלה, אבל עם הזמן המוח יתחיל לשכוח את ההתניה הזו. כיצד להתמודד עם התמכרויות נוספות? העקרונות שניתנים על אכילה רגשית תקפים גם להימנעות מהתמכרויות ... קושי האדם לא ילך לאכול, לא יפנה לאקסים או לא יתמכר לפעולה המרגשת, הוא יכול לשבור את החזרתיות ולמנוע מהמוח לחזק את ההתניה. ככל שיעבור יותר זמן מבלי להיענות לדחף, ההתניה תלך ותיחלש. הזמן יעזור לשכוח את הקשר של ... או להחליש את הזיכרון שמקשר בין אוכל לבין הרגשה טובה. איך קשור מנגנון הזיכרון לאכילה רגשית? שאלה: מדוע בכלל המוח חושב שאוכל הוא פתרון לרגשות שליליים? תשובה: זה קורה כי בעבר, כאשר בן אדם היה ילד, קישרו לו ברגעים ... למשל, כשאתה ילד טוב נתנו לך סוכריה, במסיבה אוכלים, באירועים משפחתיים אוכלים, בחגים אוכלים, ביום הולדת אוכלים. נוצרה התניה במוח שקושרת את האוכל לתחושות חיוביות. שאלה: אפשר להסביר עם דוגמה נוספת? תשובה: כן. כמו שבתהליך התאהבות, אם בכל פעם ... רגש כי הוא שם כשהיה לי טוב. כך גם האוכל - הוא היה שם כשנהנינו, במסיבות, בחגים, באירועים משמחים. המוח מסיק בטעות: אם טוב קורה יחד עם אוכל, אז כנראה אוכל מביא את הטוב. שאלה: אז למה אחרי שההתניה ... מרגישים רע? תשובה: כי כשבן אדם מרגיש רע, הוא אומר לעצמו: איך אחזור לרגשות הטובים שהיו לי פעם? ואז המוח נזכר שהאוכל הופיע לצד חוויות טובות. לכן, באופן אוטומטי, המוח מחפש את האוכל כאמצעי לחזור לאותה תחושה חיובית מהעבר. שאלה: זה דומה גם לעישון? תשובה: כן, זו דוגמה מאוד ... לעזור? שאלה: מה הרעיון בביטול או מחיקת הזיכרון שאוכל עושה טוב? תשובה: הרעיון הוא שאם אתה מצליח לשכנע את המוח שלך, או להתנות אותו מחדש, כך שלא יחבר יותר בין אוכל לבין הרגשה טובה, אז כשתרגיש רע, לא תזכור שאוכל מביא לך נחמה. ברגע שהמוח לא זוכר את זה, אין בו דחף לפנות לאוכל כדי להקל על הרע. שאלה: אבל אם עדיין רע לי, ... את האופציה הזו. תישאר עם הרגשה רעה, אבל לא תרגיש דחף ללכת לאוכל כדי להפחית את הסבל. שאלה: ואיך מוחקים את הזיכרון? תשובה: קיימות שיטות שונות, ואפשר להיכנס לאתר ולחפש איך למחוק זיכרון, איך למחוק טראומה או איך למחוק ... פעם שאתה מדוכא ורץ לאוכל, אתה מעמיק את ההתניה אוכל = פתרון לרע. ככל שאתה חוזר על זה, כך המוח לומד שוב ושוב שאוכל הוא התשובה המהירה והבטוחה. שאלה: איך אפשר להפסיק את החזרתיות? תשובה: בכל פעם שרע לך ... שאלה: מה קורה לאורך זמן? תשובה: אם תחזור מספיק פעמים על מצב שבו אתה מרגיש רע ולא פונה לאוכל, המוח פחות יזכור שאוכל הוא אופציה לעזרה, וכך ייחלש הקשר בין השניים. שאלה: וזה תקף גם לדברים אחרים, כמו אקסים ... את ההתניה? שאלה: אם פשוט אפסיק לאכול כשאני רעב רגשית, האם הזמן יעשה את שלו? תשובה: כן. הזמן הוא מוחק זיכרון טבעי. אם לא תתחזק את המחשבה אוכל עושה לי טוב לאורך זמן, היא תדעך ותישכח בהדרגה. ממש כמו ... ושיטתי? תשובה: 1. להבין שהאכילה הרגשית נובעת מרצון למלא צורך רגשי ולא צורך פיזי. 2. לזהות שזו התניה חזקה במוח, שנוצרה בגלל זיכרונות חיוביים (ימי הולדת, חגים, מסיבות) שבהם אוכל היה חלק מההנאה. 3. לזכור שאם ממשיכים לפנות לאוכל ... אפשרות נוספת היא להחליש את הדחף על ידי הפסקת החזרתיות - כלומר, בכוח לא לפנות לאוכל כשמרגישים רע, וכך המוח מפסיק להזכיר לעצמו שאוכל יכול לעזור. 6. לקחת בחשבון שבשלב הביניים זה יותיר אותך עם הרגש השלילי, ולכן כדאי ... איך לשמור על המשקל, ספורט, כושר, תזונה, תרגילי כושר, התמכרויות, הדחקה, דעות רגשיות, דיכאון, חרדות, איך לשכוח דברים, איך המוח זוכר, איך המוח שוכח, מחיקת זיכרון ועוד מילות חיפוש שונות, ולמצוא על זה עוד המון מידע. לסיכום: מה כדאי לזכור כדי להתקדם? ... אוכל = תחושה טובה. ככל שתמשיך לפנות לאוכל בכל פעם שרע, תחזק את האמונה הזו. אם תימנע מכך, בהדרגה המוח ישכח את הקשר הזה, והדחף ייחלש. ובמקביל, כדאי תמיד לנסות למצוא פתרונות אחרים וטובים יותר למילוי הצורך הרגשי, כדי ... התמכרות לסיגריות, התמכרות לאקסים, למה אני לא מצליח לשכוח את האקסית? איך לשכוח את האקסית? איך נוצר זיכרון? איך המוח זוכר דברים? איך למחוק זיכרונות? איך המוח שוכח? איך לשכוח משהו? איך עובד הזיכרון? אכילה מתוך דיכאון, אכילה מתוך שעמום, איך עובדת הדחקה? איך להדחיק משהו? איך המוח מדחיק? איך נוצרת הדחקה? התמכרות לסקס, גמילה מסקס, איך להיגמל מהתמכרות באמצעות הדחקה? איך להצליח להדחיק? למה אני לא ...

מנגנוני הגנה, סוגים של הדחקה, להוציא מישהו מהראש, איך המוח מדחיק? איך עובדת הדחקה? להדחיק כי לא אפשרי, בעיות מודחקות, לשכוח את האקסית, איך לא להתגעגע? התמודדות עם פרידה, ... מחיר, הוא היה לוקח אותה בשמחה, מה שמוכיח שהקבלה שלו היא רק הדחקה ולא שלמות אמיתית. מה זה אושר מוחלט ואיך זה מתקשר להדחקה? אליעד כהן מסביר שאושר מוחלט הוא מצב שבו לאדם אין רצון שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא. כאשר אדם אומר אני שלם עם כך שיש ... רצונו. אם הוא עדיין מעוניין באפשרות הזו, הוא לא באמת שלם עם המציאות הקיימת אלא מדחיק את הרצון לאושר מוחלט כי הוא מאמין שזה לא אפשרי. אליעד מסכם כי מנגנון ההדחקה נובע תמיד מרצון לא פתור. הדרך היחידה להתגבר ... שום אפשרות. אבל כאשר מופיעה תזכורת לכך שייתכן בכל זאת אפשרי להתקרב אליה (למשל, אם היא פונה אליו באדיבות), המוח שלו שב ושוקל את הסיכוי לחזור אליה. אז צף הרצון מחדש, ולא פעם יחזור עמו גם הסבל. האם אפשר להוציא מהראש משהו באופן מוחלט? כאשר אדם טוען שהצליח לשכוח או להפסיק לרצות משהו, השאלה המהותית היא מה היה קורה אילו היו מציעים לו ... עם מצב של חיסרון תמידי? יש אדם שיגיד שהוא שלם עם זה שבעולם תמיד יהיה חיסרון, ואינו מעוניין באושר מוחלט שבו הכל כרצונו. אבל אם היו מציעים לו מצב של הכל כרצונך והוא היה מיד לוקח זאת בשמחה, הרי ... עדיין מעוניין במצב כזה. תחושת השלמות שלו עם הקיים היא בעיקרה הדחקה שנובעת מאמונה שזה לא אפשרי להשיג אושר מוחלט. אם באמת לא היה מעוניין בזה כלל, הוא גם לא היה לוקח את ההצעה. מדוע חשוב לזהות את ההבדל ... מנסה ומנסה לא מצליח ואז הוא אומר לעצמו טוב אין אפשרות להשיג אותה אוקי אין אפשרות להשיג אותה ברגע שהמוח חושב אין אפשרות אוקי אין אפשרות אם היא נגיד הייתה מתה מה היית עושה מתקדם קדימה נכון למה אין אפשרות להחזיר אותה. אוקי כשהמוח מבין אין אפשרות להחזיר אותה המוח מתקדם קדימה בדיוק כמו שרע לך מזה שאתה לא יכול לעוף באוויר למרות שכל בן אדם רצה לעוף באוויר ... לך שלום מה שלומך מה קורה מה פה מה שם ואז אתה אומר היא לא כל כך שונאת ואז המוח אומר רגע אם היא לא כל כך שונאת אותי אולי יש אפשרות והיא אפילו מדברת איתי ואולי עושים איזה משהו ואז המוח אומר רגע אם היא מתקשרת איתי אז אולי בכלל יש אפשרות שנחזור ואז אתה עוד פעם מתחיל להרגיש רע ... הדחקה מהסוג של בוא לא נחשוב על זה זאת לא הייתה הדחקה מהסוג הזה זאת הייתה הדחקה מהסוג של המוח שלך הדחיק את זה כי הוא אמר אין אפשרות כשהמוח אומר אין אפשרות הוא מדחיק אבל אם היית חושב שיש, אבל ברגע שפגשת אותה אז אוטומטית המוח אמר יש אפשרות וואלה זה לא בלתי אפשרי לגמרי אם זה לא בלתי אפשרי לגמרי אז עוד פעם המוח מתחיל להרגיש רע ולכן כשאתה לדוגמה נגיד מנסה להוציא מישהו מהראש מנסה להוציא מישהי מהראש. ש: כן עושה את ... אומרים לך בוא נביא אותך הבחורה תחזור ויהיה לך טוב שמה היית מעוניין אם אתה אומר כן אז מתישהו המוח שלך יריץ את האופציה כן אולי נחזור ותהיה אפשרות שיהיה לי טוב שמה ואז אני רוצה, עכשיו אתה יודע ...

... התנהגות שליליים? איך נוצרים דפוסי חשיבה שליליים? איך לשנות הרגלים? איך להתמודד עם הרגלים רעים? למה יש הרגלים? למה המוח פועל מתוך הרגל? מהם הרגלים רעים ומתי הם הופכים לשליליים? הרגלים רעים הם פעולות או דפוסי חשיבה שנעשים באופן ... עד שהופכים לדפוסים קבועים. כאשר ההרגל כבר לא מתאים למציאות הנוכחית או גורם נזק, הוא הופך להרגל רע. למה המוח שלנו פועל מתוך הרגל? המוח נוטה לגבש הרגלים כדי לייעל את תהליך קבלת ההחלטות. אם כל פעולה הייתה מצריכה מאיתנו חשיבה מחדש, היינו מתעייפים ... אלא מבצע אותו אוטומטית. בהתחלה, כל פעולה שנעשית פעם ראשונה עשויה להיות מלווה במודעות ובחירה, אך לאחר מספר חזרות המוח מתייג אותה כפעולה אוטומטית שמורידה את העומס הקוגניטיבי. איך נוצרים דפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה שליליים? דפוסים שליליים נולדים בדיוק ... צעד. איך להתמודד עם הרגלים רעים? איך לשנות דפוסי חשיבה שליליים? מודעות עצמית ושיפור עצמי הבנת מנגנון האוטומציה של המוח יצירת הרגלים חיוביים בחיי היומיום מהם הרגלים רעים ומתי הם הופכים לשליליים? הרגלים רעים הם פעולות או דפוסי חשיבה ... עד שהפך לדפוס קבוע. ברגע שההרגל כבר אינו מתאים למצב העכשווי או גורם נזק, הוא מוגדר כהרגל רע. למה המוח שלנו פועל מתוך הרגל? המוח נוטה לגבש הרגלים כדי לייעל את תהליך קבלת ההחלטות. אם בכל פעם היינו צריכים לחשוב מחדש על כל פעולה ... משהו אחר, או איך ללכת נכון), היינו מתעייפים ולא מספיקים לתפקד. לכן, ברגע שמשהו עשה לנו טוב בפעמים הראשונות, המוח מתייג אותו כבחירה טובה וחוזר עליו אוטומטית. איך נוצרים דפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה שליליים? דפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה שליליים ... צעד. איך להתמודד עם הרגלים רעים? איך לשנות דפוסי חשיבה שליליים? מודעות עצמית ושיפור עצמי הבנת מנגנון האוטומציה של המוח יצירת הרגלים חיוביים בחיי היומיום

שטיפת מוח / לחץ חברתי - איך להתמודד עם שטיפת מוח או לחץ חברתי? בעולם שלנו קיימים סוגים שונים של שטיפת מוח. ומצד האמת, רוב בני האדם עברו תהליך של שטיפת מוח. כי חלק גדול מההרגלים החברתיים, הם סוג של שטיפת מוח. וחלק גדול מהאמונות של האדם, שורשן בשטיפת מוח חברתית. ויש גם את שטיפת המוח של ערוצי הפרסום השונים, שמנסים לשכנע את האדם לקנות כל מיני מוצרי צריכה שונים וכיוב. ויש גם שטיפת מוח במקרים קיצוניים יותר. כגון במקרים של כתות וכיוב, שבהם בדכ מעבירים את חברי הכת, תהליך של שטיפת מוח, שבו מנסים לשתול להם במחשבה שלהם, את צורת המחשבה של מנהיג הכת, כדי למנוע מהם חופש מחשבתי, שיאפשר להם להבין שמנצלים אותם. וכפי שאמרנו, מצד האמת כל אחד ואחד, יש אצלו סוג מסוים של שטיפת מוח. כי כל הרגלי המחשבה של האדם, הם שטיפת מוח. וגם אפילו האדם עושה לעצמו שטיפת מוח. כי כאשר האדם מתרגל לחשוב בצורה כלשהי, הרי שגם זה סוג של שטיפת מוח וקיבעון מחשבתי. ומי שמנסה להצליח באיזה עניין, והוא נכשל, והוא מתייאש מלנסות להצליח, משום שנדמה לו שהוא לא יוצלח, הרי שזה מצב שבו האדם עשה לעצמו שטיפת מוח, לחשוב שהוא כבר לא יכול להצליח. וכל הרגל מחשבתי שיש לאדם, הוא סוג של שטיפת מוח. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד כאשר הוא מרגיש מישהו מנסה לעשות עליו מניפולציה רגשית או שכלית ולשטוף לו את המוח. וכיצד יכול האדם להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו, ולוודא שאין אצלו בצורת החשיבה כל מיני דברים, שהשורש שלהם הוא בשטיפת מוח כזו או אחרת? וגם, איך יכול האדם להתמודד במצבים שבהם הוא מרגיש שמופעל עליו לחץ חברתי, שגם הוא סוג של שטיפת מוח? והתשובה היא, כי יש כאן שתי דרכים להתמודד. והדרך הראשונה היא, על ידי זה שהאדם עושה לעצמו שטיפת מוח נגדית. כי האדם לא יכול לחשוב על שני דברים בבת אחת. ואף אחד לא יכול להכריח את האדם לחשוב ... חזק באמת, הוא יכול לבחור על מה לחשוב ועל מה לא. וכאשר האדם מרגיש שמישהו מנסה לשטוף לו את המוח באיזה רעיון, האדם פשוט יכול לבחור לחשוב על משהו אחר. ואם האדם יתעקש, בוודאי שאף אחד לא יכול להכריח ... עובד. לדוגמה כאשר האדם לא יכול / רוצה לחשוב על משהו אחר, והאדם נאלץ מסיבות כלשהן, כן להקשיב לשטיפת המוח שמנסים לעשות לו. ובנוסף, השיטה הנל, לא ממש עוזרת לגבי איך לצאת משטיפת מוח סמויה שכבר שתלו אותה אצל האדם. והדרך החזקה יותר, היא על ידי זה שהאדם עושה שטיפת מוח אמיתית, לשטיפת המוח שעושים לו. כי יש חומר ניקוי מאוד חזק, שלא משנה כמה לכלוך יהיה מולו, הוא מנקה את הכל. וחומר ... הניקוי החזק ביותר בעולם. והיא מנקה את האדם מכל סוג של לכלוך מחשבתי. וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, אין שום בעיה בכך ששוטפים לאדם את המוח, אלא הבעיה היא בכך ששוטפים לו את המוח במקום בחומר ניקוי, בחומר לכלוך. כי אלו ששוטפים לאדם את המוח, הם מזבלים לאדם את המחשבה שלו, בכל מיני שטויות. והאדם באמת צריך לשטיפת מוח, מכל הרגלי המחשבה שנמצאים אצלו בגלל שטיפות מוח שהוא עבר. והאמת, היא שטיפת מוח טובה. והיא שוטפת את האדם מכל הלכלוך שיש בעולם. וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, האדם לא מוכרח לברוח למחשבה אחרת, אלא הוא יכול לנסות להתבונן על שורש האמת שיש בתוך המחשבה שמנסים לשתול ... בכל דבר יש אמת. אבל לא כל דבר הוא ביטוי מלא של האמת. ונניח שמישהו מנסה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באיזה אדם אחר. הדרך של האדם להתמודד עם שטיפת המוח הזו, היא על ידי זה שהוא ימצא את נקודת האמת שיש במחשבה הזו. שהיא לדוגמה אומרת, שנכון, שאם מישהו ... על האדם להציל את עצמו, גם במחיר של פגיעה בזה שמנסה לפגוע בו. וכאשר מנסים לדוגמה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באדם אחר, על האדם בתוך הפנימיות של עצמו, לשייך את המחשבה למקומה הראוי לה. דהיינו, להתייחס למחשבה באיזון הנכון, ולא להוציא אותה מהפרופורציה שלה. וכל שטיפת מוח שעושים לאדם, וכל שקר שיש בעולם, יש איזה אמת כלשהי שיש בו. אלא, שהוא לא כל האמת, והוא לא ... למצוא את נקודת האמת שיש בדבר, ולחבר את עצמו אליה. וניתן דוגמה נוספת: נניח לדוגמה שמנסים לשטוף לאדם את המוח, ולגרום לו לחשוב שהיום הוא לילה ולהפך. הדרך של האדם להתמודד אל מול המחשבה הזאת, היא על ידי זה ... היה יכול להיות שהאדם יהיה בזהות אחרת, שכרגע הוא לא בזהות הזאת. ועוד דוגמה: נניח שמנסים לשטוף לאדם את המוח, שיש מולו פיל ורוד דמיוני. האדם יכול להכיל בתוכו את המחשבה הזאת, על ידי זה שהוא מחבר אותה לשורש האמת שלה, שהוא שאכן היה יכול להיות מולו פיל ורוד דמיוני. והרעיון הוא, שעל האדם לשטוף לעצמו את המוח בצורה כזו, שבכל פעם שהוא ישמע את המשפטים של שטיפת המוח שמנסים לשכנע אותו להאמין בכל מיני שקרים, אז אוטומטית המחשבה של האדם, תפרש את המשפט הזה כפי מה שהאדם רוצה לפרש אותו. ומצד העיקרון, האדם יכול פשוט לעשות לעצמו שטיפת מוח נגדית, שאומרת שבכל פעם שאומרים לו משפט כלשהו, אז הוא מייחס לו משמעות כלשהי. כגון לדוגמה בעניין הפיל הורוד ...

איך ליצור התניה? איך המוח מתאהב? איך לגרום למישהו לאהוב משהו? איך לשתול מחשבות? איך ליצור התניה חיובית? איך ליצור התניה שלילית? איך לשנות ... אותו הדבר גורמת לו להרגיש טוב, אלא גם כאשר מישהו עושה משהו, ושתוך כדי זה, הוא מרגיש טוב. כי המוח לא תמיד יודע להבדיל, מהיכן הגיע תחושת הטוב. וככה המוח מתאהב במה שקורה, גם אם הוא לא סיבת תחושת הטוב שקרתה. כי בן אדם רוצה להרגיש טוב. וממילא האדם ... עושה לו טוב. ומשום שהאדם התרגל לאהוב דברים שכאשר הוא עושה אותם, העשייה שלהם עושה לו טוב, מתוך זה המוח של האדם התרגל, לאהוב דברים שכאשר הוא עושה אותם, הוא מרגיש טוב, גם בלי קשר לזה שעשיית הדברים עצמם, ... עושה משהו, האדם מרגיש תחושה טובה בעקבות עשיית הדבר, ואז האדם אוהב את העשייה שגרמה לו להרגיש טוב. אבל המוח לא תמיד יודע לנתח, מה בדיוק אחראי לזה שהוא הרגיש טוב. ואז האדם מתחיל לאהוב את מה שקרה / ... כדי כך שהוא לא ירצה ללכת משם. ואחר כך מפעילים שם את המוזיקה שהוא לא ממש אוהב. במקרה כזה במוח של האדם, יש רצון ללכת בגלל המוזיקה. אבל המוח אומר לאדם, שהוא לא יכול ללכת משם, בגלל שהוא רוצה להישאר שם. ואז המוח כדי לא להרגיש רע מהמוזיקה, המוח מתחיל לאהוב את המוזיקה / לשנוא אותה פחות. כי במקרה כזה, יש בעצם התניה, בין תחושת הטוב של להיות ...

חקר השפה, אבולוציה של השפה, איך נוצרה השפה? איך תינוק לומד לדבר? ללמוד שפה, איך המוח מעבד שפה? לינגוויסטיקה, סמנטיקה, רכישת שפה, פסיכובלשנות, איך נוצרת שפה? איך נוצרות השפות?

... להצליח בזוגיות מאושרת? יכולת להיות מאושר, סוד האושר של ההפכים, ללמוד להיות מאושר, להצליח להיות מאושר, איך לפתח את המוח? איך בן אדם יכול להרגיש רק טוב ולא להרגיש רע? בהרצאה, אליעד עוסק בשאלה כיצד ניתן להרגיש רק טוב ... טוב בצורה אופטימלית. הוא מציע שהתשובה לכך היא לחיות במציאות שבה אתה לא מתייחס לרע כאל דבר רע באופן מוחלט. הוא מציע לפרק את החוויות והרגשות ולבחור איך להרגיש כלפיהם. אחת האפשרויות היא להפסיק להרגיש צורך להיות כל הזמן ... להיות בהכרח 100% טוב, אלא למצוא את הדרך להרגיש טוב אפילו תוך כדי חוויית רע. מהי הדרך לפתח את המוח כדי לשנות את אופן החשיבה? אליעד טוען שזו לא שאלה פשוטה - הדרך לפתח את המוח לא תמיד ברורה, אך הדרך שבה אדם יכול לפתח את יכולת החשיבה החיובית והאופטימית היא על ידי שמירה על ... רק טוב או רע, אלא יש בהם את האפשרות להרגיש אותם בצורה שתהיה חיובית עבורנו, מה שיסייע לפתח את המוח לצורת חשיבה שבה גם ההפכים קיימים באותו זמן, מבלי להסתכל על כל דבר במונחים של שחור או לבן. איך ... להפסיק להתעקש על רע. בשיטה הזו אפשר להגיע להצלחה בחיים ולהרגיש טוב יותר ממה שמרגישים כיום. איך לפתח את המוח כדי להרגיש טוב? אליעד מדבר על איך אדם יכול לפתח את המוח שלו כך שיגיב בצורה חיובית, גם אם הוא לא תמיד מרגיש טוב. המפתח הוא לתרגל את המחשבות ולהתמקד בטוב, ... באופן שבו כל דבר הוא תוצאה של הקונפליקט שבין ההפכים. איך להיות מאושר? מהו סוד האושר? כיצד לפתח את המוח? איך להרגיש טוב יותר? מהי הדרך לאושר בזוגיות? האם יש דרך להרגיש טוב בלי רע?

תורת הקבוצות, הגדרת הקבוצה, איך המוח מגדיר קבוצה? קבוצה אין סופית, הקבוצה הגדולה ביותר, פרדוקסים של קבוצות, כמה זמן עבר מבריאת העולם? כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? מהי קבוצה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שתורת הקבוצות עוסקת בשאלה יסודית: איך המוח האנושי מגדיר ומקטלג קבוצות? כדי להבין מה זו קבוצה, אליעד מציג את התהליך שהמוח עובר כדי להחליט האם אובייקט כלשהו שייך לקבוצה מסוימת. הוא מדגיש שאין הגדרה מוחלטת ואוניברסלית לקבוצות, אלא מדובר במושג יחסי וסובייקטיבי לחלוטין, שתלוי באופן שבו האדם בוחר להגדיר את הגבולות ואת הפרמטרים של הקבוצה. איך המוח האנושי מגדיר מהי קבוצה? אליעד מתאר שהמוח מחליט להגדיר קבוצה על סמך מאפיינים משותפים מסוימים שהוא בוחר. כל אובייקט במציאות יכול להיות שייך למספר קבוצות שונות, ... או לקבוצת החפצים הלבנים, או לקבוצת החפצים שאפשר לשבת עליהם. כל אחת מהקבוצות האלה מוגדרת על פי פרמטרים שונים שהמוח בחר להדגיש באותו רגע, מתוך אין - סוף מאפיינים אפשריים. אליעד מביא דוגמה מפורטת: אם נגדיר קבוצה בצורה מדויקת ... נוסף מלבד האובייקט הספציפי שהוגדר. לעומת זאת, אם ההגדרה תהיה רחבה מדי (כל מה שקיים), היא תאבד משמעות. לכן, המוח בוחר באופן שרירותי פרמטרים שמצד אחד מצמצמים את ההגדרה מספיק כדי ליצור משמעות לקבוצה, ומצד שני מאפשרים מספיק גמישות כדי שהקבוצה תכלול יותר מאובייקט אחד. האם קיימת הגדרה מוחלטת לקבוצה? לפי אליעד, אין הגדרה מוחלטת ואובייקטיבית לקבוצה, אלא תמיד מדובר בהחלטה שרירותית וסובייקטיבית של האדם שמקטלג. המוח יכול ליצור אין - סוף הגדרות אפשריות. ההחלטה איזו קבוצה ליצור תלויה במה שהאדם מחפש, רוצה או צריך באותו ... מהן אינה מועילה באמת, כי הקבוצה הקטנה ביותר לא מאפשרת הכללה, והגדולה ביותר היא כללית מדי ומאבדת משמעות. כיצד המוח האנושי מחליט לאיזו קבוצה לשייך אובייקט? אליעד מדגים את תהליך ההחלטה הסובייקטיבי באמצעות כיסא. אם אדם עיוור נכנס לחדר, ... לו. לעומת זאת, אדם שמחפש לשבת יראה בכיסא אובייקט שונה לחלוטין מהקיר, כי הכיסא עונה על הצורך שלו. כך שהמוח מחליט לשייך אובייקט לקבוצה על פי הרצון, הצורך, או ההקשר באותו רגע נתון. אין פה שום דבר מוחלט, אלא החלטה שמתבססת על השאלה: מה אני צריך כרגע? האם השיוך לקבוצה הוא סובייקטיבי? לפי אליעד, גם השיוך של ... העולם, וכיצד זה קשור לקבוצות? אליעד משתמש בשאלת הזמן שחלף מאז בריאת העולם כדוגמה נוספת לקושי להגדיר קבוצות באופן מוחלט. אם ננסה להגדיר את קבוצת כל הזמן שעבר עד עכשיו, ניתקל בשאלה פרדוקסלית: אם הזמן הוא אינסופי אחורה, איך הגענו להווה? ואם הזמן התחיל בנקודה מסוימת, נשאלת השאלה: מה היה לפני? כלומר, ניסיון להגדיר באופן מוחלט את הקבוצה זמן שעבר מוביל לפרדוקס של הגדרה אינסופית. כיצד יוצאים מפרדוקס ההגדרות? אליעד מסביר שהדרך היחידה להשתחרר מפרדוקס ההגדרות, היא לא להגדיר שום דבר באופן מוחלט - כלומר, לא לדעת שום דבר, לא לקטלג, ולא להגדיר קבוצות בכלל. רק מצב של אין כלום ואי - ידיעה מוחלטת פותר לחלוטין את בעיית ההגדרה, כי כשלא יודעים דבר, אין משמעות לחלוקה לקבוצות. לסיכום, אליעד כהן מסביר את תורת הקבוצות באופן מעמיק, ומראה שכל קבוצה היא תוצר של החלטה סובייקטיבית ואישית. אין דרך אבסולוטית להגדיר קבוצות, והמוח יוצר קבוצות על פי הצרכים וההקשר שבו הוא נמצא בכל רגע נתון. איך המוח מגדיר קבוצות? מהו פרדוקס הקבוצה האינסופית? כמה זמן עבר מאז בריאת העולם? מהי הקבוצה הקטנה ביותר? האם השיוך לקבוצה ...

... במשא ומתן איך לשתול מחשבות בתת מודע? איך להעביר מסרים? איך שותלים מחשבה? ההרצאה מתחילה בהסבר על האופן שבו המוח מנתח מידע. המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. לדוגמה, כאשר אדם שומע את המשפט כאן יש שולחן ירוק, המוח מפרק אותו ומבצע סדר של ניתוח: תחילה הוא מפרש את המילים כאן, יש, שולחן וירוק בנפרד, ואז בודק את ... מאוד. באמצעות הצגת האמיתות החלקיות הללו, המוכר משתיל בלקוח את המחשבה שהדירה עשויה להתאים לו, גם אם לא באופן מוחלט. שימוש בטכניקות שכנוע פוליטיות שיטה זו אינה מוגבלת למכירות בלבד, והיא גם מופיעה בפוליטיקה. כאשר יש פוליטיקאי בשלטון ונתונות ... מסוימת, כך שהציבור יחשוב שהמצב תחת הנהגתו של המנהיג היה חיובי. השתלת מחשבות באמצעות ניסוח עקיף כדי להשתיל מחשבות במוח של אדם מבלי לומר את הדברים בצורה ישירה, ניתן להשתמש בניסוחים עקיפים. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו לקנות רכב ... למרחקים ארוכים. הטנדר הזה מאוד נוח בתנאי נהיגה בעיר. הטנדר הזה מצוין לנסיעות שטח. באמצעות חזרה על רעיון זה, המוח של השומע מבין שמדובר ברכב טוב, ובסופו של דבר הוא עשוי להניח שהוא מתאים לו גם כן. איך להגן ... נעשית על ידי ניסוחים מניפולטיביים, וכך הוא יכול להימנע מלקבל מסרים חיצוניים בצורה לא מודעת. סיכום ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר ... ניתוח. טכניקות שכנוע מניפולציות חשיבתיות איך לזהות מניפולציה השפעת שפה על התודעה איך לשתול מחשבות הבנת מבנה ניתוח המידע במוח המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת שלמה אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. כאשר משפט נאמר, המוח מפרש תחילה את המילים הבודדות, לאחר מכן את הצירופים שלהן, ואז את כל המשפט כולו בהתאם להקשרו. לדוגמה, כאשר שומעים את המשפט כאן יש שולחן ירוק, המוח מפרק אותו כך: קודם כל, הוא מפרש את המילים כאן, יש, שולחן וירוק בנפרד. לאחר מכן, הוא מנתח צירופים כמו כאן יש, כאן יש שולחן ולבסוף את כל המשפט השלם. איך ניתן לנצל זאת לשכנוע? העובדה שהמוח מפרש כל רכיב בנפרד יכולה לשמש כלי רב עוצמה בהעברת מסרים ושכנוע. כאשר רוצים לגרום למישהו להאמין במשהו, ניתן ... מאוד נוח כאשר נוהגים בעיר. הרכב הזה מעולה ביחס לרכבים אחרים בקטגוריה. על ידי חזרה על הרעיון שהרכב טוב, המוח של השומע מסיק שהוא כנראה טוב גם עבורו. איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי? כדי לא ליפול לשיטות שכנוע ... הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע העברת מסרים איך למכור, איך לשתול מחשבות ואיך חושב ואיך המוח משתכנע. וזה הולך ככה הרעיון הוא שהמוח ששומע עובדות כאלה ואחרות יש לו כמה רבדים איך בעצם הוא מנתח את המידע שהוא שומע, אוקי לדוגמה נגיד אומרים למישהו כאן יש שולחן ירוק, אוקי אז מה שהמוח עושה הוא קודם כל מנתח מה פירוש המילה כאן מה פירוש המילה יש ואחר כך הוא בודק מה פירוש ... בודק מה פירוש המילים כאן יש שולחן וכו וככה הוא מנתח את המשפט. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמוח כששומע את המילים כאן יש שולחן ירוק הוא לא בעצם מקליט את כל המשפט ומנתח את כולו בבת אחת, ... המשפט כולו לפי ההקשר שלו. מה היתרון שזה נותן? היתרון שזה נותן מי שמבין את זה הוא בעצם מבין שהמוח לפעמים מנתח את הדברים גם לא לפי ההקשר המלא שלהם, מה זה אומר בפועל איך מזה גוזרים עכשיו שיטה ... לומר לו הדירה הזאת טובה עבורך בגלל בכלל שהיא לא טובה. בין כך ובין כך רוצים לשתול לבן אדם במוח שלו את המחשבה שאומרת שהדירה הזאת טובה עבורו אז מה שעושים, המוכר שרוצה למכור את הדירה מה שהוא צריך ... המקרים ואת המשפטים שבהם המשפט הזה כן נכון ואז הוא יכול לשלב אותם ולשכנע את הבן אדם ולשתול לו במוח מסרים כאילו באמת המוצר הזה מתאים לו או מה שזה לא יהיה. איפה נגיד לדוגמה משתמשים בזה במערכת בחירות ... צריך לקחת את המשפט שרוצים שהשומע יחשוב ולשלב אותו בתוך הקשרים בתוך היבטים שבהם הוא כן נכון. עכשיו אם המוח של הבן אדם היה יודע לקחת את כל המשפט כחבילה אחת ולנתח אותו רק כמקשה אחת ממילא זה לא היה עובד הטריק הזה על המוח של האנשים, למה? כי הבן אדם נגיד אומרים לו אתה יודע אם לסבתא היו גלגלים אז היא הייתה עושה ככה וככה הוא אומר כן אבל לסבתא אין גלגלים אבל אף על פי כן המוח של הבן אדם הוא לא לוקח רק את המשפטים כמקשה אחת הוא גם לוקח את המילים בפני עצמן. ודרך ... מזה עכשיו אומרים לו למה אתה נפגע מזה?, אבל תבין את ההקשר תראה מה דיברנו. אבל אין מה לעשות המוח לכשעצמו כשהוא שומע את המשפט הוא נפגע מהמילה הזאת הוא נתפס למילה הזאת, למה הוא נתפס למילה? כי המוח מפרש גם כל מילה בפני עצמה הוא לא מפרש את המשפטים רק בהקשר המלא שלהם או את המילים רק ... של המשפט. ולכן בעצם ברגע שהבן אדם שומע את המשפטים המלאים שבתוכם מה שרוצים להגיד לו זה נכון אז המוח שלו גם מקבל את המסרים האלה והמחשבות משתנות לו בתת מודע. זה דבר ראשון עכשיו מה קורה אם בעצם ... טוב ביחס ל... האוטו הזה מאוד טוב כאשר... כל מיני משפטים כאלה ואחרים כאשר דוחפים את זה בשיחה אז המוח של השומע יכול מזה להבין או להשלים את החסר או מה שזה לא יהיה שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו ...