... במצב שבין ערנות לשינה, הוא יכול להבין טוב יותר את הנושא הנלמד. הסיבה לכך היא שבמצב של ערנות מלאה, המוח טרוד בהרבה מאוד מחשבות, הסחות דעת והפרעות, מה שמונע מהאדם להתרכז באמת לעומק בנושא מסוים. אולם כאשר הוא כבר עייף או מנומנם, הוא נמצא במצב שבו יכולת ההתנגדות של המוח שלו למידע חדש קטנה משמעותית. מצב זה מאפשר למידע להיכנס פנימה בצורה עמוקה יותר ולחלחל ישירות לתת - המודע שלו. מה הקשר בין לימוד תוך כדי נמנום והבנת החומר טוב יותר? אליעד מסביר שכאשר האדם נמצא במצב ערני, המוח שלו עובד בקצב מהיר ומסוגל לקפוץ בין נושאים שונים ומחשבות שונות. מצב זה עשוי לפגוע ביכולת שלו להתרכז בנושא אחד לעומק. לעומת זאת, במצב של מנומנמות או עייפות, פעילות המוח יורדת, ולכן יש פחות הסחות דעת, פחות מחשבות שמתחרות על תשומת הלב שלו, והדבר מאפשר לו להתרכז ביתר בהירות ... בגלל עצם הלימוד, אלא משום שיש בה לימוד נוסף על כך שהנושא באמת חשוב לך. אתה למעשה מאמן את המוח שלך לקבל את החשיבות של המידע הזה. אליעד מסביר שזה עובד בדומה לתופעות פסיכולוגיות אחרות, כמו כאשר אדם רעב ... היא האחרונה שהוא חושב עליה לפני שנרדם. באופן דומה, אם אדם מתעקש ללמוד נושא מסוים למרות עייפותו, הוא מעביר למוח שלו מסר חזק שהנושא הזה משמעותי לו באופן עמוק. איך עייפות תורמת להחדרת מסרים לתודעה? אליעד מסביר שהמצב של ...

... שבה אדם מנסה לקרוא ספר, אך מחשבותיו מתחילות להיסחף לדברים אחרים, כמו זיכרונות או רעיונות אקראיים. הוא מסביר כי המוח פועל לפי עיקרון של חשיבות, כלומר, הוא יתמקד במה שהוא תופס כיותר חשוב או מציק ברגע נתון. מהו ההסבר ... למשל, הוא עשוי לחשוב על מישהו שהוא אמור לפגוש מאוחר יותר, דבר שיתפוס את מקום העבודה בעדיפות גבוהה יותר במוחו. המוח לא בהכרח בוחר להתמקד במשהו לא חשוב, אלא מה שהוא תופס בעיני האדם כיותר חשוב או דחוף. אליעד מסביר ... במצב שבו המחשבות המוסחות הן לא בהכרח מיותרות, אלא שהן ממלאות פונקציה של דחיית מחשבות מטרידות או מלחיצות. האם המוח תמיד פועל לפי עקרון החשיבות? על אף שהמוח בדרך כלל יתמקד במה שהוא תופס כחשוב, ישנם מצבים שבהם אדם לא מצליח להתרכז במטלה מסוימת, גם אם הוא ... הריכוז נמשך? אם אדם נמצא במצב של חוסר ריכוז מתמשך, אליעד מציין כי ייתכן שיש כאן דפוס הרגל שבו המוח התרגל להימנע ממטלות מסוימות. חוסר הריכוז עשוי להתפתח למעין הרגל של בריחה ממטלות, שבהן האדם עובר מבעיה לבעיה במקום לפתור את הבעיה המרכזית. כלומר, חוסר הריכוז לא נובע רק מהסחות דעת, אלא גם מהימנעות מבעיות שמטרידות את המוח. יש כאן תהליך של הדחקה, שבו המחשבות על בעיות מטרידות מדוכאות על ידי התמקדות במחשבות שטחיות או חסרות ערך. ... את הריכוז? הדרך לשיפור הריכוז, על פי אליעד, היא על ידי התמודדות ישירה עם המחשבות המוסחות, ולא בהסחת דעת מוחלטת. אם אדם יוכל לשחרר את עצמו מהמחשבות שמסיחות את הדעת, הוא יוכל לשוב להתרכז במה שהוא עושה. הדבר המרכזי ...

... הוא לומד איך ליצור סנכרון בין המחשבות השונות שלו. ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית וכפייתית (OCD). מה בדיוק ההבדל בין המודע לתת מודע על פי ... בדיקת דלת נעולה, חשש מהיגיינה ועוד. למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע? כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח מסתבך בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או ... - לזהות היכן קיימות סתירות בין אני חושב לאני מרגיש בפנים. - לשאול מה האמת? ולברר מדוע כל חלק במוח חושב אחרת. - להגיע למסקנה אחידה, כך שהקונפליקט מפסיק להיות רלוונטי והצורך בבדיקה מתמידה פוחת. כיצד לבדוק את המקור ... עוגה למרות שיודעים שזה לא בריא, מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או בדיקות חוזרות ונשנות. היבטים נוספים של טיפול ב - OCD ... למה אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע. ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן? אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן ... כאב ראש מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים. לדוגמה המוח אומר לך אל תאכל את העוגה ובתת מודע אבל אתה אומר טוב מה אכפת לי אני אוכל את העוגה ...

... היא שאנשים נוטים לחפש את האמת מתוך אינטרס אישי. כאשר אדם שואל שאלה, לרוב הוא לא מחפש את האמת המוחלטת, אלא תשובה שתתאים לרצונותיו האישיים. לדוגמה, אדם ששואל האם עליו לנסוע לצפון או לדרום, למעשה כבר רוצה מראש תשובה ... מה החשיבות של התעניינות בדברים ללא אינטרס אישי? הסיבה שאליעד מציע להתעניין בנושאים ללא אינטרסים, היא כדי לתרגל את המוח להיות חוקר נייטרלי. כשהאדם מתרגל לחקור דברים בלי אינטרס, המוח מתרגל לפעול בצורה נקייה ומדויקת. למשל, תלמיד שלומד מתמטיקה או כל מקצוע שאינו מעניין אותו לכאורה, מתרגל את המוח לחשיבה מדויקת בלי לחפש תועלת מיידית מהנושא. המוח מתרגל לשאול מה האמת? ולא מה יצא לי מזה?. באופן כזה, כאשר אותו אדם יעמוד מול שאלות חשובות שיש לו אינטרס אישי בתוצאות שלהן, המוח שלו כבר יהיה מאומן לחקור ולבדוק את הדברים בצורה מדויקת ואובייקטיבית יותר. אליעד מדגיש שלכן יש חשיבות רבה ללמוד ...

... מחשבה טורדנית שנוצרה בעקבות טראומה של הידיעה שחברו התאבד בתלייה. אפשרות נוספת שהאדם מנסה להימנע בכל כוחו מתלייה, ולכן המוח שלו מזהיר אותו מפניה שוב ושוב באמצעות דמיון טורדני. כיצד לטפל במחשבה הטורדנית על תלייה? אליעד כהן מציע שיטת ... פחות מפחד ממנו. מדוע המחשבה על תלייה חוזרת שוב ושוב? המחשבה החוזרת על תלייה מגיעה מתוך מנגנון הישרדותי של המוח, שמטרתו להזהיר מפני סכנות. אם האדם חושב שתלייה היא איום ממשי שהוא עלול לחוות, הוא ימשיך לחשוב עליה, כיוון שמבחינת המוח הוא חייב להיות מוכן ולהיזהר כדי שלא להגיע למצב הזה. לכן, המחשבה חוזרת שוב ושוב והופכת לטורדנית. הדרך להפסיק את המעגל הזה היא לגרום למוח להפסיק להרגיש מאוים. ברגע שהמוח מבין שאין איום ממשי בתלייה, ושהאדם לא מפחד כל כך מהאפשרות של תלייה, הוא כבר לא ימצא סיבה להמשיך ... שחברו התאבד, הוא לפתע התעמת עם רעיון המוות מקרוב, וזה גרם לו לפחד גדול. הוא אינו רוצה למות, ולכן המוח שלו כל הזמן מתריע בפני הסכנה באמצעות המחשבה על תלייה. במצב זה, אם האדם יתמודד ויפחית את פחדו מהמוות, ... של להיות תלוי לא תפריע לך כשאתה חושב על התלוי אתה חושב זה שזה מביא לך תועלת למה? כי המוח חושב שאתה תהיה תלוי ואז אתה לא רוצה להיות תלוי ואז אתה צריך להיזהר מזה או שהסיכוי שתהיה תלוי ...

... מקרה של אונס, או פחד עמוק ממוות. אדם כזה יכול לחוות מצבי ניתוק (דה - פרסונליזציה), בהם הוא מרגיש שהמוח בורח ממנו למקומות אחרים, ואז כאשר הוא חוזר למודעות הוא מרגיש שהיה מנותק מעצמו. הוא עלול לחשוב שבזמן הניתוק ... רושם כאילו קיימות שתי אישיות. האם יש באמת פיצול אישיות בעולם? אליעד כהן טוען שאין באמת פיצול אישיות במובן המוחלט, שבו יש שתי ישויות שאין שום קשר ביניהן. לדעתו, תמיד ישנו גורם מחבר בין כל האישיות השונות שהאדם חווה, ... הוא יגיד יש לי פיצול אישיות אוקי אבל זה נכון בעוד היבט נגיד שבן אדם מדחיק משהו ואז לפעמים המוח שלו בורח לדבר שהוא מדחיק נגיד בן אדם שחווה אונס סבבה ועכשיו הוא מדחיק את זה הוא אומר לא הכל בסדר חי את החיים ומדי פעם יש לו תחושת ניתוק שכאילו המוח שלו בורח לאיפשהו. והוא לא מבין לאיפה הוא בורח כי הוא כאילו מדחיק משהו ואז המוח בורח לדבר שהוא הדחיק אבל הוא לא בדיוק חושב על זה כי הוא לא באמת רוצה לחשוב על זה ... יודע מה קורה איתו ואז הוא אומר רגע מה אני מרגיש שאני לא אני למה כי ברגעים של הניתוק שהמוח שלו חושב על הדבר אם הוא מדחיק ואז המוח שלו רץ חושב על הדברים שהוא מדחיק ואז הוא חושב שיש לו פיצול אישיות. ש: השאלה אם אדם שיש ... הטראומה לא הבנתי מה זה קשור לעניין מה יכול להיות שבאמת מה קורה. ש: שבאמת יש לבן אדם מחלה במוח. אליעד: אתה חושב שאם תוסיף את המילה מחלה זה יהפוך את זה ליותר אמיתי מה התופעה? ש: שהוא מחליף ... סיפור זה שקר זה לא שבתוך תוכו הוא דמויות שונות. ש: אבל אולי באותה נקודה אתה נוגע באותה מחלה שהמוח שלו fragmented ואז פתאום יוצאת אישיות אחרת ואתה בכלל לא יכול להיכנס עם הבן אדם באופן כללי לבירור של ... שולט בזה. אליעד: מי זה לא שולט בזה אנחנו מדברים על רובוטים עכשיו? ש: כן יכול להיות שזאת מחלה במוח הוא לא בזה. אליעד: רגע אתה מדבר איתי על רובוט רובוט ברור שרובוט יש לו פיצול אישיות רובוט יש ... יושבים על אותו גוף. אליעד: הם דוברים את אותה שפה הם גרים באותו בית. ש: הם יושבים על אותו מוח זה ברור אבל האישיות המרכיב ההתנהגותי הזוכר. אליעד: עכשיו למה מחויב במציאות שאין פיצול אישיות למה במאה אחוז שאין ... ככל שהוא יותר צדיק ככה הוא עוד יותר מבין בענייני העולם הזה, צדיק אמיתי ככל שהוא יותר צדיק ככה המוח שלו יותר חכם להבין בענייני העולם הזה מי הצדיק הכי גדול בעולם אלוהים מי הכי מבין בענייני העולם אלוהים ...

... בדברים לא נכונים, ללא שום בסיס או הוכחה. התוצאה של ההרגל הזה היא, שלטווח ארוך הוא דופק לעצמו את המוח. כלומר, המוח מתרגל לקבל ולהאמין בדברים שאין להם הוכחה, דבר שעלול לגלוש לתחומים אחרים בחיים וליצור בעיות משמעותיות יותר. ברגע שאדם ... הנזק השני, החמור יותר, הוא שהאדם מתרגל להאמין בדברים שאין להם בסיס אמיתי. אליעד מדגיש שזה לדפוק לעצמך את המוח, משום שכאשר אדם רגיל להאמין בדברים לא נכונים בתחום אחד, הוא עלול לעשות זאת גם בתחומים אחרים בחייו. למה ... לא רק העלות של ה - OCD עצמו לא רק העלות של ההתנהגות הכפייתית עצמה אלא שהוא מרגיל את המוח שלו להיות אהבל זאת הבעיה הגדולה ה - OCD שלך זאת המחלה הקטנה זה שאתה נהיה דפוק זאת הבעיה ... צריך להילחם בזה למרות שזה פעם בשנה למה לא בגלל האמונה עצמה אלא בגלל שאתה בעצם דופק לעצמך את המוח ואומר אני יכול להאמין בדבר שאינו אמת. ואם אתה מאמין בדבר שאינו אמת אחר כך יכול להיות שיהיו לך ...

... אדם שומר על בהירות וצלילות גם בשינה עמוקה כזאת, זאת עדות ברורה שהוא אותנטי ושמה שהוא אומר הוא אמת מוחלטת עבורו, מכיוון שהוא נשאר אותו האדם גם במצבים הקיצוניים ביותר של תודעה מופחתת. האם חלום ומציאות שונים זה מזה? ... נגיד אומרת וואלה הייתה איזו חוויה מסוימת כאילו לא איזה משהו שממש פחדתי או ממש שמחתי יכול להיות שפשוט המוח שלך ראה מישהי בהריון ואז המוח שאל את עצמו מה יקרה אם אני אהיה בהריון ואז הוא דחף את ההריון לחלום בסדר, עכשיו ולמה בחלום ... בתוך תוכך כן רוצה להיכנס לכן זה קפץ לך החלום זה מה שזה אומר ואם את גם וגם אז המוח שלך עיבד את המידע של מה יקרה אם אני אהיה בהריון זה יהיה טוב או רע. בן אדם אומר ... אוכל לאכול אוכל ואני אמות אוקי יש לך בתת מודע פחד למות וזה קפץ לך דרך מה יקרה ואז המוח שלך אמר איך אני אמות כי אני לא יכול לאכול למה שאני לא אוכל לאכול כי לא יהיה לי ... תוך כדי שאתה מפחד מנחשים יש בתוכך מקום שאומר אולי בכלל אני לא אמור לפחד כל כך מנחשים ואז המוח שלך הקצין את זה לאולי אני יכול לדבר עם הנחש אולי אני צריך פחות לפחד מנחשים הבנו, עכשיו אנשים ...

... שהאדם ילמד כיצד להרגיש טוב בעצמו, בלי להיות תלוי באחרים. הימנעות מהתמקדות בלופים מחשבתיים אחת הבעיות בקבלת החלטות היא שהמוח עלול להיכנס ללופים מחשבתיים - חזרה שוב ושוב על אותן שאלות בלי התקדמות. הדרך לעצור את הלופ היא לעצור לרגע ולשאול: מה בטוח נכון? אם המוח חוזר שוב ושוב על אותה דילמה, הפתרון הוא לא לשאול למה אני חושב על זה כל הזמן? אלא מה ... בוא נוציא את זה תתחיל מהרכיבים הוודאיים תבדוק מה וודאי לך יש לך ספק תבדוק מה וודאי כי לפעמים המוח מתמקד על הספק ואז הוא אומר לך רגע זה וזה או זה וזה ואז הוא מתחיל לרוץ בלופים ובלופים ... מכירה את הלופים האלה טוב. אליעד: והבנת גם את הפתרון? ש: אני יודעת מה הפתרון אבל עדיין למה תמיד המוח חוזר ללופים. אליעד: למה המוח שלך חוזר ללופים עכשיו בא נתקדם קדימה תקשיבו. ש: למה המוח שלי חוזר ללופים. אליעד: שאלה קשה אוקי עכשיו בוא ניתן תשובה לשאלה שלה כשאני הרבה פעמים מציע עצה מישהו ...

... להתחיל בלייק לפוסטים של אנשים זרים, ובהדרגה לכתוב תגובות קטנות ולא מחייבות כמו יפה או אהבתי את הפוסט. כך, המוח שלך יתרגל למצב שבו אתה מדבר עם אנשים ללא שום מטרה מחייבת, ועם הזמן תחוש פחות לחץ כאשר תפנה ... באופן אקראי, תתרגל ליהנות מעצם השיחה ותפחית את תחושת הלחץ סביב השגת המטרה. כך, כאשר תפנה לבחורה שמעניינת אותך, המוח כבר לא יקשר אוטומטית את עצם השיחה לרצון מחייב לקבל תשובה חיובית. איך זה קשור לחרדת כישלון בתחומים אחרים? ... בראש שלך זה לא מלווה מיד בלחץ מטרה מחייבת. בנוסף, אפשר לשכנע את עצמך שאתה לא חייב אותה באופן מוחלט, או לחזק את הביטחון העצמי שלך, כדי להפחית את החשש מדחייה. ש: ואם אני בכל זאת מרגיש שהמטרה באמת ... התשובה הבנאלית אני מסביר. עכשיו איך תגרום לעצמך לרצות אותה פחות אז אתה גם יכול לנסות לשכנע את עצמך במוח שהיא בכלל לא שווה ומי בכלל רוצה אותה ותראה את החסרונות שלה זאת אופציה אחת אופציה נוספת זה תיזכר ... שמשעמם לך או סתם איזה משהו אז כשאתה תדבר עם אותה בחורה או כשהבחורה תדבר עם אותו בחור יהיה במוח הרבה יותר קל לחשוב שאתה סתם מדבר איתה וזה לא בהכרח בשביל להשיג משהו. כי אם אתה כבן אדם ... ברחוב. אליעד: גם תפתח ערוץ טלוויזיה ואז תזפזפ ככה אקראי ותסתכל סתם בלי סיבה בלי כלום אתה מרגיל את המוח שלך לא לפחד, עכשיו אם אתה תצליח ליהנות מלעשות דברים סתם בלי סיבה אז זה גם אומר שיכול להיות ... עושה יותר פעמים את הפעולה שאתה מדבר איתם ואתה לא רוצה מהם שום דבר אז כשאתה תדבר עם הבחורה המוח פחות יבדיל בין אני מדבר עכשיו עם המאה אנשים האלה או מדבר איתה המוח פחות יבדיל כשאתה דיברת איתו רצית ממנו משהו או סתם דיברת איתו פיתחת איתו שיחה חמש דקות על כלום ...