... להרים אותה. כלומר, חוסר חשק עשוי ליצור תחושה של חוסר כוח, ולא בהכרח מדובר בכוח פיזי שולי. במקרים כאלה, המוח לא שולח את הפקודה המתאימה לגוף, מה שמוביל לתחושת חוסר כוח, גם אם אין בעיה פיזית בעצם היכולת הגופנית. ... כוח ללכת, עכשיו אם תהיה שריפה אתה תרוץ יכול להיות שגם לא אבל זה לא שאין לך כוח בשרירים המוח לא נותן את הפקודה רוץ אז אין כוח. אתה מבין עכשיו תתרכז טוב זאת אומרת שיש קשר ביניהם כי ... רצון לתובנות רוחניות גם אם היית אומר אני עכשיו רק כסף גם אז אין לך כוח לעשות פעולות כי המוח שלך לא רוצה לעשות את הפעולות כי אתה רוצה משהו אחר ואין לך אותו אז אתה נכנס לדיכאון כזה, ...

... שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו ... זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה בעולם סיבתית באופן מוחלט, כלומר, דטרמיניסטית לגמרי, אז גם במקרה כזה לא היינו מסוגלים לפעול. מדוע? כי אם הכל סיבתי, משמעות הדבר היא שאין שום אפשרות אחרת, והפעולה נעשית מתוך הכרח מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח ... לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. ... יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין ... או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, ... להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא ... גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה לנו את התפיסה הזאת, לא היינו יכולים ...

... הדבר או לא רוצה אותו. מדוע אני מפרש כל מחשבה שעולה לי? שאלה נוספת שאליעד שואל היא מדוע בכלל המוח מפרש את התמונות שעולות בדמיון. הוא מחדד את השאלה ושואל: למה אני בכלל חייב לפרש את התמונות שעולות בדמיוני? למה אי אפשר פשוט לא לפרש אותן? לדבריו, המוח מתוכנת באופן כזה שתמיד מתרחשת פרשנות: כל תמונה שעולה, כל מחשבה שמופיעה, מיד עוברת תהליך של סיווג - האם ... רק אז יוכל להבין שאין באמת שאלה, וכך גם אין תשובה. אליעד מתאר זאת כמו החלפת מערכת הפעלה של המוח: כדי להבין את הפרדוקס של הרצון צריך להחליף את התפיסה הרגילה בתפיסה אחרת, שבה אין הבדל בין הרצונות השונים ...

... מתחיל להאמין לך, כי הוא מניח שאם אתה סומך עליו, כנראה שיש לכם אינטרס משותף. אבל חשוב להבין שבתוך המוח של האדם יש ספקות רבים. כשיש ספק קטן יחסית, האדם יעדיף לבחור באפשרות שנותנת לו ודאות. אם תציג לו ... יבחר בקלות רבה יותר לתת בך אמון בחזרה, כי זה מוריד ממנו את תחושת הספק הלא נעימה. מתי אמון מוחלט דווקא מעלה חשד? למרות היתרון הגדול של נתינת אמון מוחלט, אליעד מסביר שישנם מקרים שבהם אם תראה אמון ללא כל ספק, זה דווקא עלול לגרום לאדם לחשוד בך יותר. למשל, אם שני אנשים אויבים, ואחד אומר לשני אני מאמין בך באופן מוחלט וללא ספק, הצד השני עשוי להיבהל ולחשוד שיש כאן מניפולציה. במקרים כאלה, מומלץ דווקא להזדהות עם הספקות שיש לצד ... ולא רק שלך. מה החשיבות של מודעות לתהליך יצירת האמון? אליעד מסביר שחשוב מאוד להיות מודעים לתהליכים שקורים בתוך המוח שלנו בזמן יצירת אמון, כי אחרת אפשר ליפול קורבן למניפולציות. כאשר אדם אומר לך אני מאמין לך, יש לשאול ... מאמין לו. אם אתה לא עושה את זה, קל יותר לתמרן אותך. לדוגמה, אם מישהו משדר לך אמון באופן מוחלט, אתה עלול לשכוח לבדוק אם באמת יש ביניכם אינטרס משותף, ולהאמין לו בצורה אוטומטית. אבל אם אתה מודע לעצמך, ... את החשיבות של שימוש נכון בטכניקות של נתינת אמון, ומציע לשחק עם המינונים בהתאם לסיטואציה. לפעמים מתאים להראות אמון מוחלט ללא שום ספקות, ולפעמים דווקא להציג ספקות ואז להראות שאתה מתגבר עליהם. הכל תלוי ברמת החשדנות הבסיסית של הצד ... לבדוק האם אתה משדר להם אמון או דווקא חשדנות. התוצאות של הבדיקה הזו יאפשרו לך להבין יותר טוב איך המוח שלך ושל אחרים פועל בתהליך יצירת האמון. אליעד מסכם שבכל תהליך של יצירת אמון, תמיד יש מקום לבדיקה עצמית. ... החלטות מושכלות יותר. איך ליצור אמון על ידי נתינת אמון? איך לשכנע אנשים בקלות? כיצד עובד תהליך יצירת אמון במוח? האם נתינת אמון זו מניפולציה? איך להתמודד עם חשדנות של לקוחות? איך לנהל משא ומתן בצורה אפקטיבית? כיצד להשתמש ...

... שיגרמו לאדם לרצות להימנע מהמזון המפתה. איך נוצרת הבחירה החופשית ואילו תהליכים נפשיים מתקיימים בשלב הזה? אליעד מדבר על המוח האנושי ועל תהליכי החשיבה הקשורים לרצון. הוא מציין כי במצב הרגיל של המוח, אין שיפוטיות ברמה העמוקה ביותר, כלומר, יש תחושת רצון כללי לכל הדברים, כולל ההיפך שלהם. עם הזמן, ברגע שמתחילה השיפוטיות, כלומר, כשהמוח מתחיל להעריך את היתרונות והחסרונות, נוצרת הבחירה החופשית - הצורך לבחור בין הדברים השונים. בשלב זה המוח נחלש ומפסיק לראות את כל ההיבטים האפשריים, כלומר, הוא מתחיל להתמקד באפשרות אחת בלבד. אליעד מוסיף כי השכל הזה, ... ולהפוך את החסרונות לפחות חשובים בעיניו. כאשר רוצים לשנות את רצון האדם או להשפיע עליו, התהליך יהיה של שטיפת מוח באמצעות הצגת יתרונות חזקים מאוד כדי לשנות את מערכת הערכים שלו. אליעד מציין כי אם רוצים לגרום למישהו להצביע ... את הדרך הטובה ביותר. איך להפוך אפשרות למחויבת? כדי להפוך אפשרות למחויבת, יש לעודד את האדם להאמין במשהו באופן מוחלט. כלומר, כל פעולה שאדם עושה חייבת להיות מלווה בהבנה כי זו האפשרות היחידה שתוביל אותו להצלחה, תוך שלילה של ... האם ניתן להשפיע על רצון של מישהו באופן מלא? לסיום, אליעד מסביר כי רצון לא ניתן לשנות בקלות ובאופן מוחלט, שכן מדובר בתהליך נפשי ארוך. כדי להשפיע על רצון, עלינו להכניס את האדם לסיטואציות שמזמינות אותו להרגיש את היתרונות והחסרונות באופן מוחלט, תוך תרגול עצמי שיגרום לו להבין אותם. אליעד מתאר את התהליך כמעין שטיפת מוח, שבה הידע וההבנה של מהות הרצון גורמים לאדם לשנות את המיקוד מיתרונות של דבר אחד לחסרונות של דבר אחר, ולהפוך את הרצון לאחד בולט. איך לשלוט ברצון? מהי הדרך לשנות רצונות? הקשר בין רצון ומוח איך לגרום למישהו להצביע למפלגה? מהי הבחירה החופשית?

... לקחת את השיחה הזו לנושא של ביטחון עצמי או פחדים אחרים ולגרום לאדם לראות דברים מנקודת מבט שונה, כך שהמוח שלו יתחיל להאמין שמה שהוא ראה כבלתי אפשרי - יכול להיות אפשרי. מהו השלב הקריטי בתהליך? השלב הקריטי בתהליך ... שניה, יש מישהו במקום עבודה ואתה מפחד שהוא פתאום ילך לחפש עבודה אצל המתחרים איך אתה יכול להכניס לו למוח שהוא יפחד לנסות דברים חדשים, כאילו הבנתם את השאלה מה אתה הבנת את השאלה? ש: איך לגרום לבן אדם ... תנסה עוד משהו זאת טענה שהיא חצי נכונה אבל היא חלשה כזאת. אני מנסה לומר לשנות לבן אדם את המוח שלו שהוא באמת לא יפחד מדברים, איך לגרום למישהו לא לפחד לנסות דברים חדשים או איך לגרום לו לפחד ... שהוא יפחד לעשות דברים חדשים אם הוא מדבר בצורה סובייקטיבית אתה צריך להגיד לו לא זה באמת ככה ואז המוח שלו מתחיל להינעל על משהו ואז שהמוח שלו ננעל על משהו הוא אומר לא רוצה לעשות את ההפך. מה שאני בעצם רציתי להראות פה שלנסות לעשות ... כרגע, וואו איזה בניין גבוהה לא וואו הבניין הזה נראה לי מאוד גבוהה בדברים הכי בסיסיים בעולם ואז מזה המוח שלך מתחיל להתרגל לחשוב בצורה יותר מדוייקת. הבנו.

... באנגלית אבל תתעמק באותיות, אל תגיד לי תקרא, הבנתי מה כתוב לא, תשים לב אות אות מה כתוב ואז המוח שלך מתחיל להתרגל למילה הזאת ויש פה פעמיים E, המילה הזאת יש לה G כפול, צריכים לשים לב רגע זה I E זה E I F A, זאת אומרת אם אתה קורא ומתעמק בקריאה בדבר שאתה כותב המוח יודע איך לכתוב את זה. ש: אז מה אותו דבר שבעברית? אליעד: אם אתה רוצה לדעת, אותו דבר בעברית ... אומרת שאם אתה רוצה בעצם לשפר את מיומנות הכתיבה שלך, נגיד שאתה מספר למישהו סיפור אתה כאילו לוקח את המוח שלו ואתה כאילו כותב שם אינפורמציה ואם אתה רוצה לדעת להיכנס לתוך מוח של בן אדם ולכתוב אתה צריך לדעת לקרוא. מה זה אומר לקרוא? אתה צריך לקחת סיפורים שקורים סביבך ולקרוא ... כך הוא יעזור לי. לדוגמה, סתם לקחנו מהות, תלביש את זה באיזה סיפור ודרך זה נשתול לו את המסר במוח. טוב הבנו?

... טיפים לשכנוע איך לגרום למישהו להסכים איתך? טיפים לשכנוע ההרצאה עוסקת בשיטות לשכנוע ויצירת הסכמה, תוך הבנת מנגנוני השפעה במוח האנושי, בעיקר בהקשר של NLP (תכנות נוירו - לשוני). אליעד מציע טכניקות לשימוש במצבים של שכנוע, במיוחד כאשר מדובר ... לא רק תלוי בשאלה עצמה, אלא גם בהקשר הכללי של יחסי העבודה עם המנהל. מהם המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי שכנוע? כשהמוח האנושי מקבל בקשה מסוימת, הוא נוטה להפעיל מנגנונים של סיבתיות. אליעד מסביר את התהליך שבו אדם מציב סיבה אפשרית ... נוצרות תחושות של מחויבות? אליעד מסביר שהמחויבות היא תחושת חובתיות שנוצרת אצל אדם אחרי שהוא מסכים לכמה דברים. ברגע שהמוח כבר קיבל סדרת הסכמות, הוא נוטה להרגיש מחויב להסכים גם לבקשות נוספות. הוא מסביר כיצד ניתן להפעיל מניפולציות על המוח האנושי כדי ליצור הסכמה, באמצעות הצגת דרכי שכנוע שהן יותר גמישות ולא מחייבות. כך לדוגמה, אם אתה מבקש חופשה ומציין שבאת לצבור את החופשה, המוח של הבוס ירגיש יותר מחויב להסכים כי זו תחושת סיבתיות שמובילה להסכמה טבעית. מהי חשיבות השימוש בהסברים אסוציאטיביים? בהסברים אסוציאטיביים, המוח האנושי לא תמיד בודק את כל הנתונים המלאים, הוא מקשר בין דברים בצורה חופשית. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם ... מסוים או גורם אפשרי לתוצאה, הוא לא תמיד מבצע חשיבה סיבתית מדויקת, אלא מקבל את ההסבר על פי האסוציאציות שהמוח בונה. דרך זו של שכנוע לא תמיד עוסקת בעובדות מדויקות, אלא באסוציאציות שגורמות לאדם להסכים או לדחות את הבקשה. ...

... רגע אני צריך את זה או את זה?. אז בדרך כלל בקורסים למכירות יש להם את החוקים שמסבירים לך המוח לא מבין לא, כל מיני שיטות או אל תגיד ככה או תמיד תגיד ככה שזה לא נכון כי מצד ... את זה, בא נבין מה הדברים בתוכך שגרמו לך להרגיש רע כשהוא ענה לך ככה, איך זה השפיע על המוח שלך. עכשיו לדוגמה, נגיד שאתה שחקן כדורגל, בא נגיד שאתה משחק בזירת הקרב אז שני דברים מלמדים אותך, אחד ... על דברים רגשיים, בוא נבדוק מה אתה מרגיש כשאתה אומר ומאיזה מקום אתה צריך להרגיש ומה אתה צריך לחשוב במוח שלך, אתה צריך לחשוב על החיסרון שלו או על היתרון שלך, אתה צריך לחשוב על החיסרון שלך או על ... כי מי שבא לבחירות הוא כאילו ראוי שאיש מכירות הוא לא מתמודד. אליעד: כי אף אחד לא נכנס לתוך המוח של עצמו, מתחיל לבדוק למה אני מרגיש ככה, למה חשבתי ככה, מה ככה, מה ככה. מה שאני בא להגיד ... אתה תקבל אפילו כפול אם תצליח למכור הוא לא יצליח למכור. איך זה יכול להיות? כי הייתה לו התניה במוח אם אני אמכור אני לא אקבל ואז כל הפחדים שלו, אני רק נותן דוגמה, כל הפחדים שלו למה יקרה ...

... לעשות את זה?. המילה אולי נשמעת פחות מחייבת, ולכן הצד השני אינו מרגיש מותקף או שמבטלים את דעתו באופן מוחלט. למה עדיף להשתמש במילה אולי ולא במילים אחרות? לדברי אליעד, המילה אולי עדיפה על מילים אחרות כמו אמת או אפשרי. המילה אמת מציגה את הדברים באופן מוחלט ומעוררת התנגדות מיידית. המילה אפשרי, אף שהיא טובה, פחות מקובלת בשפה היומיומית ועלולה להישמע רשמית מדי. אולי, לעומת זאת, ... לו? תשובה: אליעד מסביר שמילת המפתח היא אולי. הוא אומר שזו מילה שמכניסה תחושה של אפשרות, ולא של קביעה מוחלטת. במקום להציב בפני האדם אמירה נחרצת כמו זה ככה או חייבים ככה, אומרים לו אולי זה ככה, אולי כדאי ... זה נשמע פחות תוקפני ופחות מחייב, ולכן האדם השני פחות נלחץ, יותר פתוח להקשיב, והוא פחות מרגיש שמטילים ספק מוחלט בגישה שלו. למה דווקא אולי ולא אמת או אפשרי? שאלה: האם לא כדאי להשתמש במילים כמו אמת, אפשרי או ... לפי ההסבר, אולי נתפסת כמילת קסם שנשמע קליל יותר, ולא נשמעת מלומדת או מחייבת מדי. אמת עלולה להיתפס כהצהרה מוחלטת שנלחמת מול אמירה אחרת. אפשרי גם היא מילה טובה, אבל היא פחות נפוצה בשיח יומיומי. הרבה אנשים יגיבו ביותר ... לי, אולי לא צריך את זה? במקום לא צריך את זה!. השימוש במילה אולי נשמע כמו שאלה במקום אמירה מוחלטת. כתוצאה מכך, הצד השני לא מתגונן אוטומטית. הוא לא מרגיש שמבטלים אותו או מבטלים את דעתו, אלא פשוט מנסים ... זה באמת נכון, אבל באותה נשימה כבר הטלנו ספק. אמירת אולי זה נכון מראה ששמים סימן שאלה על הקביעה המוחלטת. זה מחליש במעט את הביטחון המוחלט שלו, כי במקום לקבל את דבריו כוודאות גמורה, משאירים את זה על תקן אפשרות. מה הטכניקה של לדחוף רעיון ... עוזר לנו לשים לב למניפולציות ביום יום? תשובה: ברגע שמודעים לכוח של המילה אולי, מבינים איך אפשר להפוך עמדה מוחלטת לעמדה חלקית, ולהיפך. אנשים רבים משתמשים באסטרטגיה של אולי כדי להכניס את הרעיון שלהם בשקט, ואז פתאום הופכים אותו למוחלט. כך לפעמים הצד השני מרגיש שבתחילה רק העלו לו הצעה, אולי תנסה את זה?, אבל למחרת כבר דורשים ממנו ... בדבר מסוים, אחר כך אנחנו מציגים זאת כתרחיש מחייב או הפוך לגמרי, לפי האינטרס הרגעי שלנו. אם מבינים איך המוח משתמש במילים כמו אולי או נראה לי או יכול להיות ש..., אפשר לזהות דפוסי שכנוע פנימיים ולשאול את עצמנו ... שים לב פה הוא אמר אולי, לדעתי, אפשרי, נראה לי, אולי, כדאי ש.... המילים האלה משנות לך את המשמעות במוח. אם מישהו מתחיל להגיד לך משהו והוא מתחיל להגיד לך את זה באולי, תזהר, המחדל יכול להיות מחר, הוא ... מאיים, מחר הוא יכול להגיד לך את חייבת ללכת לשם ליהנות, אוי ואבוי, אני לא יכולה ללכת לשם. ככה המוח עובד, הוא מתחיל לך באולי, תגיד לו אולי ככה וככה, וואלה נראה מעניין אחר כך לא אתה חייב ככה ... ש: פילס דרך. אליעד: אני לא מלמד פה שום מניפולציות. הדברים קיימים בכל מקרה, זה דברים שקיימים, קורים, ככה המוח עובד. אני רק אומר לך שים לב תראה שזה קורה כל יום כל היום, בעיקר מי הבן אדם הכי ...