... שינוי המחשבה? במהלך ההרצאה הוזכר שרבי נחמן אמר שכל הבעיות נפתרות דרך המחשבה, ושהתיקון האמיתי הוא תיקון המוח. אם אדם יסדר את המחשבה שלו לעומק, הוא יכול לפתור אינסוף בעיות בבת אחת, במקום לפתור כל בעיה בנפרד. ... החשיבה כמו שיש מקום נגיד של מכוני גמילה לסמים לדוגמה שמסבירים לך איך לא לעשן סמים, אוקי ושוטפים לך את המוח שהדבר הכי גרוע בחיים זה לעשן סמים ולא משנה מה אל תעשן סמים וזה עובד שבאמת הבן אדם לא מעשן סמים עד ... פתרת את הכל. הוא אומר מי שרוצה לעשות את תיקון הכללי אין לו כוח לפתור את כל הבעיות בחיים שיסדר לעצמו את המוח שלו אם הוא יסדר את המוח פתר את כל הבעיות, מה עכשיו צריך לפתור כל כך הרבה בעיות תסדר את המוח, שנייה רגע. ש: גם אין בזה חיסרון, סליחה כי בשינוי התנהגות יש חיסרון ויש במקום זה כפייה. אליעד: ... אמר גם עוד דבר יש אינסוף בעיות ועכשיו תלך בעיה ובעיה ותפתור אותה עזוב תפתור את המחשבה, ולמרות שלסדר את המוח זה דבר הכי קשה שיש אבל אף על פי כן לרדוף אחרי אינסוף בעיות לפתור אותן זה עוד יותר קשה. ש: אבל זה ... בטוח שאם תפתור שלוש בעיות יפתרו הבעיות וביום שתקלוט שיש לך אינסוף בעיות לפתור תגיד עזוב בוא נפתור את המוח ייפתר השאר. ש: או שאני יעזוב אז אני אגיד לא אכפת לי וזהו. אליעד: סבבה ואז בעצם פתרת את הבעיה של המוח. אוקי עכשיו אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר עדיף טיפול קוגניטיבי אבל העניין הוא שלפעמים כדי ...

... הסיבה האמיתית לכך שהאדם מסתכן היא לא בגלל שהוא רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה ... לבדוק דווקא את הדברים שבהם קיים ספק אם הם מסוכנים או לא, וזאת כדי להשקיט את המחשבה הטורדנית שאינה מאפשרת לו מנוחה. לדוגמה, אם האדם נגע בחוט ולא נפגע, המוח עדיין עשוי לטעון: לא התחשמלת כי לא עמדת על רגל אחת, או כי לא נגעת בכפכפים הנכונים. כך הוא ... משמעות. מנגד, אילו היה משוכנע ב - 100% שזה יהרוג אותו, גם אז הוא היה נמנע לחלוטין מלגעת. אך בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת, או לא נגעת בצורה הנכונה, או לא נגעת עם ... הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבה הטורדנית והאובססיה היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת לי ... יכולים להרוג אותו או לא ועד היום הם לא הרגו אותו. בסדר עכשיו השאלה היא למה הוא נוגע בהם אז מה התשובה? התשובה היא כדלקמן, הוא רואה חוט חשוף חשמל חשוף ואז המוח שלו אומר לו אתה יודע זה יכול להרוג אותך ואז הוא אומר למוח שלו לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול להרוג אותי תן לאכול צהריים. ויש מקרים הרבה יותר קשים שהבן אדם נגע בחוט ואז המוח אמר לו כן אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים השניים ואז תבדוק, יש ... שהוא לא ימות, אוקי ומתישהו הוא כנראה ימות אם הוא יבדוק יותר מדי אם אני אמות או לא מתישהו הוא ימות. ולכן מה הדרך לטפל בזה? הדרך לטפל בזה היא כדלקמן, כאשר המוח אומר לך תקשיב אתה חייב לגעת בזה כדי שלא תמות וכי זה מטריד אותך אם תמות או לא התשובה הדרך לברוך מהמחשבה היא לא על ידי זה שאתה מוכיח למוח שאתה לא תמות מזה על ידי זה שאתה משכנע את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך תקשיב יש לך סכנה בבית ...

... שיאהב אותך. כי האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. וברגע שמשהו עושה טוב לאדם, בפרט פעם אחרי פעם, נוצרת לאדם התניה לאהוב את הדבר שעושה לו את הטוב. אלא, שהמוח האנושי לא תמיד יודע לנתח לפרטי פרטים מה בדיוק ובאמת הדבר שעשה לו את הטוב, ולכן לפעמים המוח של האדם מתאהב בדברים הלא נכונים. לדוגמה, נניח שתשלח למישהי שליח שיביא לה פרחים. ונניח שהשליח ישחק ... לתחושת הטוב?! וכך הלאה... ובכל מקרה, בפרקטיקה, האדם אוהב את מה שכלפי חוץ נראה לו שעושה לו טוב, גם אם הוא רק השליח ולא הסיבה האמיתית. ובנוסף, מאחר שהמוח לא ממש בודק מהי הסיבה האמיתית שעושה את הטוב, ממילא איך המוח יודע את מה לאהוב? והתשובה לכך היא, על ידי זה שהמוח מנסה למצוא מכנה משותף חריג בין הרגעים שעושים לו טוב. דהיינו, ברגע שהאדם מרגיש טוב, אוטומטית המוח שלו בודק בתת המודע שלו, מה בסיטואציה הזאת, שונה ממה שקרה לפני רגע. וכך כביכול המוח מזהה, את הסיבה שעושה לו טוב. ובנוסף, המוח מנסה למצוא גם דפוסים שחוזרים על עצמם. והמוח מנסה לראות, איזה דבר שונה שקרה בסיטואציה, חוזר על עצמו, בכל פעם שהוא מרגיש טוב. וכך המוח עוד יותר יודע לזהות, את הדבר שעושה לו טוב. ומה יקרה, אם כאשר המוח ישאל את עצמו, מה עשה לו טוב, הוא בכל פעם ימצא אותך, כדבר היוצא דופן, שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש, בכל פעם שהמצב טוב?! תשובה, ממילא המוח של הבן אדם השני, יתאהב בך. כי המוח יכניס אותך באופן אוטומטי להתניה ולעוגן הרגשי, של הדבר שאחראי לתחושת הטוב. ובפרט אם הטוב של הבן אדם מתרחש, רק ...

... כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ממשיך לחזק את ההתניה בראש, כאילו השוקולד הוא הדבר המחויב והחיוני. לעומת זאת, כאשר הוא מודע לסיבה, המוח נשאר פתוח לחפש פתרונות נוספים ולהשתחרר מהתלות בפעולה ספציפית זו. אם יופיע פתרון אחר בעתיד, האדם יהיה מסוגל להבחין בו ולבחור בו. כיצד להתמודד עם ... פתח למציאת פתרון אחר. דוגמה נוספת, במקרה של אדם שמתגעגע למישהי ומתקשר אליה שוב ושוב, הוא צריך לומר לעצמו: אני מחפש להרגיש את התחושה הטובה שהרגשתי איתה בעבר. כשהמוח מבין את הסיבה, הוא יתחיל לבדוק האם זו באמת הדרך הטובה ביותר להשיג את התחושה, או שאולי קיימת אפשרות אחרת. מהי הגישה המעשית המוצעת לטיפול בהתמכרות? ... החוסר או להפיג את התחושה השלילית. במקום לזכור שהמטרה האמיתית היא להעלים את השעמום או העצב, האדם מתחיל להאמין שהשוקולד עצמו הוא מה שהוא מחפש. כך נוצרת התמכרות, כי המוח רואה בשוקולד את הפתרון הקבוע והמחויב לבעיה. איך אפשר לשנות את העוגן בראש? כדי לשנות את העוגן, חשוב לאתר תחילה את הסיבות שבגללן אדם מכור. אם לדוגמה ... ישעמם לי. ברגע שהאדם יבין באופן מודע שהוא מחפש פתרון לשעמום, הוא יוכל לשקול אפשרויות אחרות, למשל אם אני רוצה שלא ישעמם לי, אולי כדאי לי לקרוא ספר?. כך מחזירים את המוח למהות האמיתית: הוא מחפש הפגת שעמום, ולא בהכרח צריך שוקולד לשם כך. מדוע חשוב להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה? אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך ... בעצם ממשיך לחזק את ההתניה בראש: שוקולד הוא הפתרון שאני מחפש. לעומת זאת, אם הוא יאמר: אני אוכל כי אני משועמם, ואם אמצא פתרון אחר לשעמום, לא אצטרך לאכול שוקולד, המוח יישאר פתוח לחפש פתרונות נוספים. ש: מה קורה אם כרגע אין לאדם פתרון אחר טוב יותר לשעמום? אליעד: אז הוא ימשיך לאכול. אבל ההבדל הוא שאם נשארת בראש המודעות: אני אוכל רק כדי לא להשתעמם, יש סיכוי שברגע שתופיע אפשרות אחרת, המוח יזהה אותה ויבין שאפשר להחליף את השוקולד. איך להתמודד עם התמכרויות אחרות, כמו עצב או געגוע? נניח שאדם אוכל שוקולד כי הוא עצוב ומרגיש ששוקולד עושה ... למישהי שהוא לא מצליח לשכוח, רק בגלל שהוא מתגעגע לתחושה טובה שהיתה לו איתה. אם במקום להגיד: אני רוצה לדבר איתה, הוא יאמר: אני מחפש להרגיש שוב את התחושה שהיתה לי, המוח יתחיל לבדוק אם אכן זו הדרך הנכונה להשיג את אותה תחושה, או שאולי יש לכך פתרון אחר. מהי הגישה המעשית לגמילה? לרוב מציעים דרכים כמו הפסקה הדרגתית או ... אני רוצה שלא ישעמם לי כי מכאן יהיה יותר קל לנתב אותו למקומות אחרים כגון אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אלך לקרוא ספר או אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אוכל ואז המוח שלו יגיד לו רגע אבל אם אתה אוכל באמת זה פותר את זה שמשעמם לך זה לא באמת פותר את זה אז לך תעשה משהו אחר. ולכן בתור התחלה אנחנו נרצה להביא לרמת ... אני אוכל כי משעמם לי אם לא היה משעמם לי לא הייתי אוכל אם אני אמצע פתרון יותר טוב מלאכול אני לא אוכל אם הוא היה זוכר את זה אז ממילא יכול להיות שפתאום היה קופץ לו המוח היה ממשיך לעבוד לחפש איך אני יכול שלא ישעמם לי מה אני יכול לעשות כמשעמם לי, האם אני חייב שיהיה משעמם לי ואולי יש פתרון אחר והאם באמת זה עוזר ... כן, אתה אוכל את זה כדי לא להיות תרשום בבקשה אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב לפני שאתה אוכל את השוקולד אני אוכל אותו כדי לא להיות עצוב אם אתה תרשום את זה המוח שלך אתה מתחבר למהות של הדבר כי במהות אתה מחפש לא להיות עצוב אתה לא מחפש את השוקולד ככה אתה תשנה את ההתניה שיש לך בראש. יש לבן אדם עוגן הוא ...

... להפסיק אחרי שלוש דקות, למרות שהמוח עשוי לרצות להמשיך. גישה כזו מעודדת את המוח להתרגל לחשוב שהעשייה, גם אם היא קטנה, היא בעלת ערך. בדרך זו, המוח יתחיל להרגיש שמותר להתחיל בפעולה קטנה, מה שיכול להוביל ... כמה פעמים, ובכך להרגיל את המוח להתחיל בעשייה. האם מעט זה גם טוב יכול לעזור להתמודד עם חוסר ... גם כן טוב, וכי צריך להרגיל את המוח שפעולות קטנות ואפילו מינוריות הן משמעותיות ובעלות ערך. ... כמו חולצה אחת או מדף אחד. כך המוח מתרגל לרעיון שגם עשייה מינימלית היא עשייה בעלת ערך. יתר על ... האיסור להמשיך מעבר לשלוש דקות, המוח יתרגל למחשבה של קצת גם טוב, ובסופו של דבר יהיה לו קל יותר ... בעיה זו, אליעד מציע להתעקש עם המוח באופן יזום לעשות רק מעט ולא לאפשר לעצמך לעשות יותר. למשל, אם ... אחת ספציפית במהלך היום, וכך המוח יסתגל לרעיון החדש, ובהמשך יהיה קל יותר להגדיל את התקופות ... ולסגור מיד, כדי להרגיל את המוח שאין צורך בתנאים אידיאליים כדי לפעול. אליעד מדגיש שבגישה זו ...

... לחיזוק רגשות האהבה. הסיבה הפסיכולוגית לכך היא פשוטה: ברגע שאנחנו משקיעים יותר מדי באדם זר, המוח שלנו מתחיל לשאול מדוע אנו עושים את זה, מאחר וזה נראה לו כבזבוז של משאבים ואנרגיה. כדי לא להרגיש רע על כך שאנחנו מבזבזים מאמץ ללא הצדקה, המוח מתחיל לשכנע אותנו שאנחנו אוהבים את אותו אדם. כתוצאה מכך, נוצרת אצלנו התניה רגשית, ואנחנו מתחילים להרגיש ... לא קיים. הפעולה הזו יכולה לגרום להתניה חיובית, כלומר, - להרגיש בסופו של דבר אהבה, משום שהמוח מנסה להצדיק את הפעולות שנעשו. עם זאת, אליעד מדגיש שהשיטה הזו יכולה להוביל גם לתוצאות הפוכות: האדם יכול ... אך השאלה היא מה יקרה אם תעזור לאותו זר בדיוק כפי שהיית עוזר לבת שלך? על פי אליעד, במצב כזה המוח שלך עלול להתבלבל ולתהות למה אתה משקיע כל כך הרבה באדם שאתה לא אוהב. כדי למנוע את תחושת חוסר ההיגיון והבזבוז של משאבים, המוח ישכנע את עצמו שהוא אכן אוהב את אותו האדם. פעולה זו של נתינה מעבר לרגיל יוצרת התניה רגשית, והמוח מתכנת את עצמו לאהוב את אותו אדם, כדי להצדיק את המאמץ הרב שהושקע. מדוע אנחנו משכנעים את עצמנו שדברים הם ... מתוך חוסר רגש אותנטי. כתוצאה מכך, ייתכן מאוד שהאדם ישתול בעצמו את המחשבה שהוא אכן מאוהב. המוח יחפש הסבר הגיוני למאמץ, ויסיק שהוא עושה זאת מתוך אהבה. אך יש גם סיכון בגישה הזאת: פעולה שנועדה לעורר אהבה ... לשאול את עצמו מה היה עושה אילו לא היה אוהב, ולעשות דווקא פעולות אלו. ההיגיון כאן הוא למנוע מהמוח הצדקה להשקעת מאמצים, ובכך להימנע מהתפתחות רגשית חיובית כלפי אותו אדם. איך לגרום למישהו אחר להתאהב בך? ... תתאהב בך, עליך לחשוב מה היא הייתה עושה אילו כבר אהבה אותך, ולגרום לה לעשות פעולות אלו. המוח שלה ינסה להצדיק את הפעולות הללו בכך שהיא כנראה אוהבת אותך, ולכן היא תתחיל להאמין בכך באמת. עם זאת, ... יכול להגדיל את הסיכוי שאתה תתאהב בו, למה כי ברגע שאתה תיתן יותר ממה שאתה נותן בדרך כלל אז המוח יגיד לך בשביל מה אתה עושה את זה אתה לא אוהב את הבן אדם הזה זה מבזבז משאבים ואז המוח יגיד לא אז כדי לא להרגיש רע מזה שאתה כאילו סתם מתאמץ המוח יגיד לא אתה אוהב אותו אתה אוהב אותו ואז אתה מתחיל לשכנע את עצמך שאתה אוהב אותו כדי לא להרגיש רע מזה שאתה ...

... שמשהו לא יקרה לא מתקבלת במוחו. לדוגמה, אם אדם חושב כי פיל לא יכול להיכנס לחור קטן, המוח לא יכול לתפוס או לדמיין את הדבר, כי הוא ברור מאוד באופן מוחשי ובלתי אפשרי. יש חוויות שאדם פשוט לא יכול לדמיין, ולכן לא יחשוש מהם. אבל כאשר יש סיכוי כלשהו לדבר מסוים, גם אם הוא זעיר, החרדה עדיין עשויה להתקיים, כי המוח לא מאמין בטענה המוחלטת של אין סיכוי. לאדם עשוי להיות פחד מהדבר הזה, גם אם מדובר בסיכון נמוך מאוד. איך השקר העצמי משפיע על החרדה? החוק המרכזי הוא שלעיתים כשהאדם ... סביר. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא לא יכול להיות הומו וחותם על זה בעקביות כאמת מוחלטת, המוח לא יקבל זאת כקביעה אמיתית. השקר העצמי יוצר קונפליקט במחשבות, והמוח ימשיך לשאול: איך אתה כל כך בטוח? ולפני שהאדם יודע זאת, החרדה תמשך. השקר העצמי יוצר פחד נוסף, כי המוח יודע שאין דבר מוחלט כל כך בעולם. פתרון נכון לבעיה זו הוא לא להיאחז בשקרים, אלא להכיר בכך שאדם יכול להיות כל דבר, אך זה לא אומר שהוא בהכרח רוצה להיות כל דבר. מהו ... אם אנו לא יודעים משהו, עלינו לומר אני לא יודע. בצורה זו, נוכל להתחיל להפסיק את החרדה. המוח לא אוהב שקרים, וכאשר אנו משקרים לו, הוא לא יוכל להפסיק לדאוג. אם נודה שאין לנו תשובה מוחלטת לגבי כל דבר, נוכל להתמודד בצורה יעילה יותר עם החרדות שלנו. חרדה ופחדים ... אם אדם בונה מחשבה שמפחד שמשהו יקרה, הוא יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה, אבל המוח לא יקבל את המחשבה הזו כיוון שזה לא באמת המצב. במקרה כזה, התשובה נמצאת בשקר - הוא משקר לעצמו ומאמין במאה אחוז שזה לא יקרה, למרות שיש סיכוי קטן. כל שינוי קטן בתפיסה ... חרדה, אדם יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שהוא לא הומו, אך כאשר הוא חוזר על זה שוב ושוב, המוח שלו לא מקבל את זה כקביעה אמיתית. המוח תמיד יחשוב: איך אתה כל כך בטוח? וכך החרדה לא תיעלם. אם אדם יקבל את האמת - שהוא יכול להיות כל דבר, אבל לא בהכרח רוצה את זה - המוח ישחרר אותו. זה נכון גם כשמדובר במחשבות על דיאטה או החלטות אחרות. השקר העצמי הוא לא הפתרון, וצריך להיצמד לאמת ולדעת מה באמת יכול לקרות. איך להתמודד עם חרדה בצורה ...

... לפגוע במישהו מסוים? מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? בהמשך, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו פועל במקרים כאלה. הוא מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שיותר תלונות מעידות על כך שהן אמיתיות, אך מציין שייתכן שההנחה הזאת אינה נכונה. כלומר, כשיש הרבה מתלוננים, ייתכן שזו לא עדות ... נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין כי המוח שלנו נוטה להניח שאם יש יותר נשים שמתלוננות, הן כנראה לא משקרות. אבל הוא טוען שייתכן שהמציאות שונה, ויותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. הוא מעלה את השאלה האם המוח שלנו יכול להניח שדווקא כשיש הרבה מתלוננים, מדובר בניסיון לפגוע באדם מסוים, ולא בהכרח בכך שהמעשה אכן קרה. לסיום, אליעד מציין שזווית הראיה ... את שמו של אדם? הדיון עוסק בשאלה האם היגיון המוח שלנו נוטה להניח שהתלונה נכונה כשיש יותר נשים שמתלוננות. אליעד מסביר שבני אדם נוטים להניח כי אם יש יותר תלונות, יש יותר סיכוי שהן אמיתיות. הוא ... מה הסיכוי שהן כולן משקרות? אליעד מציין שהמוח שלנו תמיד מחפש הסבר שהוא פשוט יותר, ולכן לעיתים קל יותר להאמין שהתלונות נכונות, ולא קשה להניח שמישהו ימציא שקר, במיוחד כשהן לא מכירות אחת את ... שהן אומרות את האמת. מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? לאחר מכן, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו חושב ומהם השיקולים שמנחים את ההבנה שלנו לגבי אמיתות התלונה. המוח שלנו נוטה לחשוב שאם יותר נשים מתלוננות, כנראה זה נכון, אך הוא מציין שייתכן שזו טעות. אליעד מציין שייתכן שיש יותר סיכוי שהתלונה שקרית כשיש הרבה ... נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שהן משקרות פחות כשיש הרבה מתלוננות, אבל הוא לא בטוח שההנחה הזאת נכונה. הוא מבהיר שבעצם קיימת אפשרות שהמציאות שונה, וייתכן שיותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. המוח שלנו שואל את עצמו איך ייתכן שיותר נשים יתלוננו על אדם מסוים, ומגיע למסקנה שמא שקרניות אלה נובעות ממניעים שונים, כמו חיפוש פרסום או השגת פגיעה. ...

... לנצח מלהיב את הדמיון, כי המחשבה על תענוג אינסופי נראית אטרקטיבית. היכולת להישאר באותה תחושה לנצח אליעד מסביר כי לא ניתן להרגיש באותה תחושה לאורך זמן. גם אם אדם חווה כאב חזק באופן רציף, הגוף או המוח יתחילו להתרגל אליו או לאבד את ההכרה. גם תחושות חיוביות נוטות לדעוך אם הן אינן משתנות או אם הן נמשכות ללא שום הפסקה. דוגמה מוחשית לכך ... שבני אדם לא יכולים להרגיש רע לנצח, כך גם קשה לדמיין טוב לנצח. אם אדם היה חי בגן עדן נצחי, ללא שום שינוי, הוא היה מפסיק להרגיש את עונגו. טוב או רע, אם הם נמשכים לנצח, מאבדים את משמעותם, משום שהמוח האנושי לא יכול לתפוס תחושות יציבות ונצחיות ללא ניגודיות. איך מסייעת ההבנה הזו להתמודד עם פחדים? הבנה זו מסייעת להימנע מפחדים ... שאין שום אפשרות להישאר באותה תחושה לנצח, הפחד מהסבל הנצחי נחלש. אי אפשר לשמר את תחושת הסבל או העונג לנצח, כי כל תחושה חייבת לנוע בין הפכים כדי שתהיה קיימת בעוצמה. ההבנה של תודעה משתנה ומנגנוני המוח אם אדם מבין כיצד התודעה והרגשות פועלים, הוא מבין שלמרות הפחד מהסבל או מההנאה הנצחיים, שום דבר לא יכול להישאר קבוע. אם אדם יכול להפסיק ... לנצח, הוא יוכל גם להבין את הדרך בה הוא יכול להתמודד עם פחדים רגשיים אחרים. פחדים ותהליכי התמודדות עם כאב משמעות של גן עדן וגיהנום והקשר לחוויית הזמן עליות וירידות רגשיות ומנגנוני הסתגלות של המוח כאב מול הנאה ככוחות משלימים התמודדות עם מחשבות של מה יהיה לנצח הפחד הגדול ביותר יש שאלה שעולה מיד: מהו הפחד הכי גדול שאנשים בכל העולם ... אנשים, בעוד הרעיון של רע לנצח מפחיד אותם. הסבר על אי - היכולת להישאר באותה תחושה לנצח כעת עולה שאלה חשובה: איך ייתכן שלא ניתן להרגיש תחושה מסוימת - לא טובה ולא רעה - לנצח? ההסבר לכך הוא פשוט: המוח והתודעה לא מסוגלים להחזיק באותה תחושה בעוצמה אחידה לאורך זמן. אם חשים כאב חזק באופן רציף, הגוף מתרגל אליו או מאבד את ההכרה. אם חשים ... נעלמת? תשובה: בהחלט. ניקח למשל מקרה של צביטת יד. אם אדם יצבוט את ידו בעוצמה קבועה מבלי להגביר או להחליש את הצביטה - הוא יגלה שאחרי זמן מה הכאב דועך עד כדי חוסר תחושה באותו מקום. הגוף מתרגל, המוח מפסיק לשים לב לתחושה, ובסופו של דבר הרגש המיידי של הכאב מתעמעם או נעלם. דוגמה להמחשת ההסתגלות לרע נניח שיש סוהרים שרוצים לענות אסיר ... רמה לנצח. חייבת להיות תנועה בין תחושות שונות כדי שתתקיים חוויית טוב או רע. מדוע זה מסיר את הפחד? יש אנשים שמאוד פוחדים שהם ייפלו למצב של רע מוחלט בלי מוצא. אך כשהם מבינים לעומק את העובדה שהמוח עצמו לא יכול להחזיק באותה תחושה לנצח, הם מבינים שאין שום היגיון אמיתי לחשוש מסבל נצחי במובן הסטטי והבלתי - משתנה. שאלה: האם בכל זאת ... אינו נצחי. אדם שרוכש משהו חדש ומרגש - עם הזמן יתרגל וההתרגשות תרד. אדם שחווה אסון או פציעה - עם הזמן יתרגל למצב, והכאב יתמתן. דברים קבועים מאבדים את העוצמה שלהם ברמה החווייתית, פשוט כי כך בנוי המוח. כאב בעוצמה מלאה עד לאיבוד הכרה כשכאב מתגבר מאוד, האדם מגיע למצב הגנה שבו הוא עלול להתעלף, לאבד הכרה, או אפילו למות. כך המוח מפסיק את החוויה בעוצמה הגבוהה מדי. זו עוד סיבה לכך שאין אפשרות אמיתית להישאר בכאב מרבי לאורך זמן. שאלה: איך זה קשור לטענה שתמיד חייב ... להחוות כטוב. לכן, אין סיבה אמיתית להיאחז ברעיון של מה יהיה אם אעבור לגיהינום לנצח או האם אהיה בגן עדן לנצח. שאלה: אז מה בעצם מתרחש? תשובה: בסופו של דבר, בתוך חוויית החיים יש עליות וירידות, והמוח שלנו לא בנוי לשמור מצב קבוע. פעם רע, פעם טוב, ומדי פעם האדם לא חש דבר. המציאות משתנה, וההפך נותן משמעות להיפוכו. מבט מסכם המסקנה ... ואף תחושה אינה נשארת באותה עוצמה בלי הגבלה. ולמי שירצה להעמיק עוד יותר ולחקור את הדברים באופן יסודי ומקיף, ניתן לחפש מגוון הסברים מפורטים לגבי רגשות, פחדים, גיהינום, גן עדן, אינסוף, וכיצד המוח מתרגל לחוויות שונות. פחדים ותהליכי התמודדות עם כאב משמעות של גן עדן וגיהינום והקשר לחוויית הזמן עליות וירידות רגשיות ומנגנוני הסתגלות של המוח כאב מול הנאה ככוחות משלימים התמודדות עם מחשבות של מה יהיה לנצח האם יש גן עדן נצחי? האם יש גיהנום נצחי? שכר ועונש אחרי המוות, שכר ...

... במידע שצריך לזכור אותו בעל פה, כמו טקסט מסוים, לא צריך להפעיל את ההיגיון בצורה מודעת. מה שצריך לעשות במקרה כזה הוא להבין כיצד המוח עובד כשמדובר בזיכרון. מהם הגורמים שיכולים לשפר את הזיכרון? זיכרון תלוי בחזרתיות, ... אחרי כל משפט. המטרה היא לקרוא את הטקסט מהמילה הראשונה ועד המילה האחרונה, כל פעם מחדש, בצורה רציפה וללא חזרה על מילים. למה זה עובד? המוח לא זקוק למאמץ או למילים טכניות כדי לזכור את הטקסט. פשוט על ידי חזרתיות, המוח יקלוט את המידע ויתחיל לשנן אותו באופן טבעי. זוהי הדרך שבה הזיכרון שלנו עובד. גם אם לא ... בכל חלק קטן של הטקסט, ולא לנתח או לקפוץ ממקום למקום. כל מה שצריך לעשות זה פשוט לקרוא את הטקסט, בלי לעצור, ולחזור על כך שוב ושוב. המוח יזכור את זה לבד, הודות לחזרתיות. איך לזכור טקסט בעל פה? איך לשנן טקסטים? שיטות לשיפור יכולות הזיכרון? איך ללמוד טקסט בעל פה? שינון טקסטים? איך המוח זוכר דברים? חזרתיות לזיכרון? שלום חברים, אז איך אפשר לזכור דברים בלי לנסות לזכור אותם? ... על מילים, לא לקפוץ קדימה - פשוט לקרוא רצוף מההתחלה עד הסוף. לחזור על התהליך מספר רב של פעמים, עד שהטקסט נטמע בזיכרון. למה זה עובד? המוח לומד באמצעות חזרתיות. כאשר קוראים את הטקסט שוב ושוב ללא מאמץ, המוח שומר את המידע באופן טבעי. השיטה הזו עובדת על כולם, ואין צורך בטכניקות מיוחדות - פשוט לקרוא ... בכוח. לא לעצור ולחזור על חלקים נפרדים. לא לנתח, לא לדלג, לא לקפוץ קדימה או אחורה. פשוט לקרוא את הטקסט שוב ושוב, כמו רובוט, עד שהמוח זוכר אותו לבד. לפרטים נוספים איך לשפר את הזיכרון איך לזכור טקסטים איך המוח זוכר דברים שיטות לשיפור יכולות הזיכרון איך לזכור טקסט בעל פה באנגלית? איך לזכור חומר ... איך לזכור הרבה חומר בעל פה? איך לזכור טקסטים בעל פה? שיטות לזכור טקסט בעל פה, שיטות לזכור דברים בעל פה, שיטות למידה, חזרתיות, איך המוח זוכר דברים? איך לשנן דברים? טיפים ללמידה, ללמוד ללמוד, איך משננים חומר? איך לשנן מילים ...