... סדר וארגון, למה לא כדאי לדחות דברים? למה להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית, איך המוח מתייחס לדחיית משימות? איך המוח דוחה דברים? סדר וארגון למה לא כדאי לדחות ... את תשלום דוח התנועה. אם לא משולמים בזמן, מצטברים קנסות וריביות, מה שגורם לתשלום סכום גבוה יותר. אולם, מעבר להיבט הכספי, דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי. כאשר אנו דוחים משימה, המוח נדרש לזכור אותה ולהחזיק אותה בזיכרון כל הזמן. כך, המוח לא פנוי לחלוטין למשימות החדשות. אם אדם דוחה את ההליכה לסופר, לדוגמה, הוא לא רק שומר את המשימה בזיכרון, אלא גם לא מסוגל להתמקד במשימה החדשה שלפניו. דחיית משימות יוצרת כמו חישוב נוסף במוח, שהוא חייב להתחשב בו כל הזמן. כיצד המוח מתמודד עם דחיית משימות? אליעד מסביר שמדובר בעצם במשימה בתוך משימה. המוח לא סוגר את המשימות שהוא דוחה, אלא שומר עליהם פתוחות בזיכרון. אם יש לנו שלוש משימות לדוגמה: 1. ללכת לסופר 2. ללכת לסנדלר 3. לשטוף כלים בכיור כאשר אנחנו מבצעים את המשימות אחת אחרי השנייה, המוח סוגר את המשימה ועובר לשלב הבא. אך כאשר אנחנו דוחים משימה, כמו ללכת לסופר, אנחנו לא מסיימים את המהלך הנפשי של ביצוע המשימה, והמוח ממשיך לנהל אותה בזיכרון - אל תשכח את הסופר. ברגע שיש יותר משימות דחויות, המוח מריץ כמה תוכניות במקביל, מה שמוביל להעמסה ... דחיית התשלום גורמת לצבירת ריבית וקנס כספי. 2. כלים בכיור: אם לא שוטפים כלים בזמן, הלכלוך מצטבר ומקשה על הניקוי בהמשך. 3. בית מבולגן: אם לא מסדרים את הבית בזמן, הלכלוך מעמיס על המוח בכל פעם שנעבור בו, מה שמסיח את הדעת. בנוסף, הוא מציין את הדוגמה של שמשה מלוכלכת ברכב. גם אם אין לה השפעה ישירה על היכולת לראות, המוח עדיין עוסק בהסחות דעת מיותרות כמו לזכור להתעלם מהלכלוך, דבר שמפחית את הריכוז. סדר וארגון סביבת עבודה מסודרת תורמת לניהול יעיל יותר של המשימות. כאשר סביבת העבודה נקייה ומסודרת, המוח לא צריך להתאמץ למיין כל הזמן את החפצים או ... הוא החליט שלא רוצה לבצע אותן בכלל. גישה זו מתארת את הדחיינות כתהליך של סבל מיותר. אם משימה חייבת להתבצע, עדיף להוציא אותה מהדרך ולהתמודד איתה מיד, במקום לדחות אותה ולהעמיס על המוח. הקשר בין דחיינות לתהליכים רגשיים מאחורי ... מצטברת ריבית והקנס הופך גבוה יותר. במקום לשלם סכום נמוך יחסית עכשיו, נאלצים בהמשך לשלם סכום גדול יותר עקב הריבית וההצמדה. מעבר לכך, עצם פעולת הדחייה יוצרת מנגנון נפשי שבו המוח צריך לשמור בזיכרון משימה שלא הושלמה, ובמקביל לטפל במשימות אחרות. כאשר אדם משאיר משימות לא סגורות, הוא מכניס עצמו למצב שבו עליו לזכור שוב ושוב את המשימה הדחויה, וזה מוסיף עומס מנטלי ויוצר הפרעות בריכוז. איך המוח מגיב לדחיית משימות? אפשר לדמות את תהליך החשיבה לתהליך ממוחשב. בכל פעם שיש משימה מוגדרת וברורה - כמו לך לסופר - המוח מתמקד בה. לאחר ביצוע המשימה, המוח סוגר חלון ומפנה משאבים למשימה הבאה. אך אם ... לסופר וללכת קודם לסנדלר, מתעורר צורך לזכור לחזור בהמשך אל הסופר. לדוגמה, אם יש שלוש משימות: ללכת לסופר. ללכת לסנדלר. לטפל בכלים שנשארו בכיור. ברגע שמבצעים כל משימה ישירות, המוח מסיים אותה ועובר הלאה בראש שקט. אבל כאשר דוחים, למשל, את ההליכה לסופר או את שטיפת הכלים, המוח צריך לשמור כרטיסיות פתוחות בכל עת: אל תשכח את הכלים בכיור, אל תשכח ללכת לסופר. מדוע דחייה יוצרת עומס על המערכת המנטלית? ככל שיש יותר משימות שהוחלט לדחות, כך המוח עובד כמו מחשב שמפעיל כמה תוכנות ברקע. במקום ... לא שוטפים מייד, הלכלוך מצטבר וקשה יותר לנקות אותו בהמשך. בנוסף, נוצרת טרחה בכל פעם שזקוקים לכלי מסוים והוא מלוכלך. בית מבולגן: כשלא מסדרים את החפצים בבית, נוצר בלגן שמעמיס על המוח בכל ניסיון למצוא דברים, לזוז בחלל או לא להיתקל בחפצים מיותרים. שמשה מלוכלכת ברכב: גם אם ניתן לראות את הדרך, המוח מבצע פעולה נוספת של התעלמות מהלכלוך, ובכך מפחית את הריכוז בנהיגה. סביבה מלוכלכת או עמוסה בחדר: המוח נאלץ לעבד הרבה יותר גירויים, לחשב כל הזמן היכן אפשר ללכת ומה עלול להפריע, במקום להתרכז בפעולה העיקרית. פעילות גופנית כאשר משהו לוחץ או מציק: לדוגמה, שרוכים לא קשורים או בגד לא נוח, המוח חושב על חוסר הנוחות הזו במקום להיות ממוקד בתרגיל עצמו. בכל המקרים הללו, משימות שנותרות פתוחות דורשות מהמוח לפקח עליהן, לזכור אותן ולהחיות אותן שוב ושוב. ... ממנו לתייג, לזהות או להתעלם מהם שוב ושוב. הדבר בא לידי ביטוי גם בניהול קבצים על שולחן העבודה במחשב או באפליקציות בטלפון הנייד: הסתרה או מחיקה של אייקונים מיותרים מונעת מהמוח את הצורך למיין, להסיט את המבט ולבחור בכל פעם ... המסקנה הסופית לגבי דחיית משימות? לסיכום, יש לשקול את העלויות הנפשיות והמעשיות של דחיית משימות. מצד אחד, דחייה יוצרת עומס, עשויה לגרום לריביות ולקנסות (במקרים כספיים), מצריכה מהמוח להחזיק זיכרון ומעקב אחר משימה לא גמורה, וגם ... דחופה יותר או סיכוי שמשימה אחרת תהפוך ללא רלוונטית. עם מודעות לעלות של דחיינות, ניתן לקבל החלטות טובות יותר: אם אין סיבה אמיתית לדחות משימה - כדאי לגשת ולבצע אותה, ולפנות מהמוח את ההטרדות והעומסים הנלווים. איך להתמודד עם דחיינות והפחד מדחיית משימות? מהם הגורמים הרגשיים שמונעים השלמת משימות? איך לשמור על סביבת עבודה מסודרת ויעילה? איך המוח פועל תחת עומס מנטלי וכיצד לנהל זאת? איך להתגבר ... להיפטר ממשימות, סדר וארגון בבית, סדר וארגון בעבודה, סדר וארגון מפתח להצלחה, סדר וארגון בעסק, סדר וארגון במשרד, איך להיות יעיל יותר? התייעלות, להיות מסודר, חדר מסודר, איך המוח מחשב משימות? איך לארגן משימות? איך לתעדף ...

... המוח האנושי, איך המוח עובד? סודות התודעה האנושית, איך המוח חושב? איך הרצון נוצר? איך להיות מאושר? איך להתחבר למהות? מודעות עצמית, איך לא לפחד? איך לא לכעוס? חקר המוח האנושי מה המשמעות של היצמדות ... למעשה תוצאה של פחד עמוק יותר, כמו פחד ממצב של רעב או חסר. כיצד התודעה שלנו מונעת אותנו לראות את המהות האמיתית של רצוננו? לפי אליעד, המוח שלנו שובך פעמים רבות ומבלבל אותנו ... כי אנחנו רעבים, אך למעשה אנחנו רוצים לאכול כדי להימנע מהתחושה של רעב, או כדי להימנע מהכאב הפיזי או הרגשי של חוסר. אליעד מדבר על כך שהמוח שלנו מונע מאיתנו להסתכל על מהות ...

... עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או השכחה שלו. מדוע לא תמיד זוכרים גם כשמתרכזים? הנחה ... משמעות הגיונית שנובעת מהקשר או הבנה. לעומת זאת, הבנה כמו אש שורפת נשארת בזיכרון הרבה יותר זמן, כי היא נתפסת כחוויה משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון וסיכוי כאשר הוא מחליט איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא יחשוש מאריה, כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור את המידע או לא. האם ניתן להמחיש את הזיכרון באמצעות בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת מחשב עם זיכרון מוגבל. אם המחשב יכול לזכור רק 10 פריטים, הוא יצטרך להחליט איזה פריטים חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש להוציא. התהליך דומה לשיקולי הסיכון והסיכוי שהמוח עושה כאשר הוא בוחר איזה מידע לשמור. למה דברים שפעם היו חשובים נשכחים? אליעד מסביר כי לפעמים מידע שהיה חשוב בעבר, כמו שפה או נוסחאות מתמטיות, נשכח. המוח עורך הערכה מחדש, ומבין שהמידע כבר לא חשוב או לא שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא מיידית, אלא רק כאשר המידע לא נמצא בשימוש לאורך זמן. האם קל יותר להיזכר בדברים ששכחנו? האפשרות להיזכר במידע שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע על ההישרדות או החיים האישיים של האדם. לסיכום הזיכרון האנושי פועל בשיקול דעת שמעריך את המשמעות של המידע, החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית? איך עובד הזיכרון ולמה אנחנו זוכרים או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך קשורה באופן עמוק בשילוב בין משמעות המידע עבור האדם לבין ... זאת, את ההבנה שאש שורפת זוכרים כי היה לזה היגיון ברור: פעם האדם חווה כוויה, והמידע הזה הפך להכרחי להישרדות. לכן, כאשר המידע קשור בהבנה ובמשמעות עמוקה, הוא נשאר בזיכרון לאורך זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא יכול לזכור הכל לנצח, ולכן הוא מבצע הערכה אוטומטית של המידע על פי שני פרמטרים מרכזיים: כמה האירוע או המידע היה משמעותי או חשוב ברגע שבו התרחש. כמה אותו מידע עשוי להיות משמעותי או שימושי בעתיד. לדוגמה, אליעד מתאר אדם שחווה אירוע משמעותי כמו כוויה מאש. האירוע הזה היה משמעותי ברגע ההתרחשות, אבל החשיבות האמיתית שלו טמונה בכך שהוא יכול לחזור בעתיד ולגרום לאותו נזק. לכן המוח מחליט להחזיק את הזיכרון הזה באופן פעיל, מתוך ההנחה שזה מידע חיוני להישרדותו של האדם בעתיד. לעומת זאת, אירועים שאין בהם שימוש עתידי או סיכון עתידי ברורים, כמו צבע החולצה שאדם לבש ביום מסוים, יישכחו מהר מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, הוא לא נזהר מאריות כי הסיכוי שייפגש באריה הוא אפסי, אך הוא עשוי להיזהר מיתושים וגוקים כי הסיכוי שיפגוש בהם גבוה יותר. כלומר, המוח מבצע חישוב שמשקלל גם את עוצמת הנזק הפוטנציאלי וגם את ההסתברות להתרחשות. איך אפשר להמחיש את הזיכרון במונחי בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת ... שדורג כנמוך בשיקול זה, יוסר, בעוד המידע שדורג כגבוה יישמר בזיכרון. למה דברים שפעם היו חשובים יכולים להישכח פתאום? לעיתים, מידע שהיה פעם מאוד חשוב - למשל שפה או נוסחאות מתמטיות - יכול להישכח. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח ביצע הערכה מחודשת והבין שהמידע הזה כבר לא יהיה רלוונטי או שימושי בעתיד. כאשר המוח מתרגל לראות מידע מסוים כרלוונטי מאוד, הוא מתקשה לוותר עליו. עם זאת, לאחר תקופה ארוכה של חוסר שימוש, המוח יכול לשנות את ההערכה ולהחליט שזה מידע שניתן למחוק ולהחליף במידע חדש. המוח אינו פועל בצורה אופטימלית, הוא לא יכול לבדוק כל הזמן את כל המידע שיש בו מחדש. לכן, דברים נשכחים באופן איטי ובהדרגה ולא באופן מיידי, אלא אם כן אדם בטוח לחלוטין שהוא לעולם לא יצטרך את המידע הזה שוב. האם קל יותר להיזכר בדברים ששכחנו בעבר? אליעד מעלה שאלה נוספת לגבי האפשרות לזכור מחדש דברים שנשכחו בעבר, וטוען שייתכן שקל יותר להיזכר בהם אם פעם המידע היה משמעותי. ככל שהמוח התרגל לזכור את המידע הזה בעבר, הוא יכול לשוב ולהיזכר בו ביתר קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע שמר בתודעה בעבר. לסיכום, הזיכרון פועל בשיקולים של משמעות, חשיבות להישרדות, תועלת לעתיד ושקלול הסיכון והסיכוי. התהליך הזה מתרחש באופן אוטומטי ולא מודע, והוא דומה מאוד למנגנונים שמגדירים את פעולתן של תוכנות בינה מלאכותית. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית? ...

... המוח מזהה פרצופים? איך המוח חושב? איך ליצור עניין? איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם? מה לעשות כשמשעמם? איך להפוך אין ליש? איך למצוא הבדלים? איך המוח עובד? חלק 1 איך המוח מזהה פרצופים? המוח מזהה פרצופים באמצעות תהליך שבו הוא מפריד בין פרט לפרט, ומאתר הבדלים קטנים ודקים שמאפשרים לו להבחין בין אדם לאדם. כשאדם נמצא בסביבה מוכרת, הוא יכול לזהות בקלות אנשים שונים כיוון שהמוח כבר מיומן לזהות את ההבדלים. למשל, אם נכנסים לחדר שבו נמצאים אנשים רבים עם חולצות דומות, כמו חולצה בצבע סגול שעליה כתוב תודה, יהיה קשה לזהות אדם ספציפי. אך אם לאדם מסוים תהיה חולצה שונה, למשל בצבע ירוק, המוח יקלוט אותו מיד. אם יביאו אדם לסביבה לא מוכרת כמו קבוצה של יפנים שנראים דומים זה לזה, בהתחלה יהיה קשה מאוד להבדיל ביניהם. במקרה כזה המוח ייאלץ להיכנס לרזולוציה גבוהה ולחפש הבדלים עדינים כמו צורת השיער, גובה, מבנה הפנים או סימנים ייחודיים קטנים אחרים, כדי לזהות ולזכור אדם ספציפי. תהליך ההבדלה הזה מתרחש כיוון שהמוח אינו יכול לעבד במכה אחת את כל המידע, והוא פועל בשלבים: קודם הוא רואה קבוצה, אחר כך הוא מזהה הבדלים גסים יותר, ובסוף מגיע לפרטים העדינים ביותר. איך עובד תהליך ההבחנה בין אובייקטים שונים? התהליך של ההבחנה בין אובייקטים שונים הוא תהליך שבו המוח הופך יחידה אחת (אחדות) לכמה יחידות (נפרדות). כאשר מסתכלים מרחוק על שני בניינים הם נראים כדבר אחד, אך ככל שמתקרבים יותר, הם מתחילים להיראות כשני דברים נפרדים, ... האנשים, עד שיבחין בפרטים מדויקים כמו תווי פנים או ביגוד, ויבין שמדובר באנשים נפרדים. איך להפוך את האין ליש כדי לא להשתעמם? אחת הסיבות לשעמום היא שהמוח לא מוצא מספיק הבדלים במציאות סביבו. כדי להפוך את האין ליש ולהימנע משעמום, יש לחפש ולהתבונן בהבדלים. לדוגמה, אדם שעובד בשירות לקוחות ומרגיש שהשיחות חוזרות על עצמן ... המטרה היא להעמיק וליצור עניין דרך התבוננות ברזולוציות גבוהות יותר של המציאות. בדרך זו, אפילו שיחות שנתפסות כמשעממות יתחילו להיות מעניינות, כי המוח ימצא בהן מגוון רחב של הבדלים חדשים ומשמעותיים. רוב האנשים לא עושים זאת משום שהם לא מודעים לאפשרות הזו, או משום שהמאמץ למצוא את ההבדלים נתפס אצלם כגדול מהשעמום עצמו. ... עניין נוצר השיעמום. יצירת העולם, אם כך, היא הפיכת האחד לשניים או לרבים - וכך נוצרים הבדלים ואיתם נוצר עניין. התהליך הזה מתאר בעצם את האופן שבו המוח מתפקד: הוא הופך אחדות לנפרדות, או במילים אחרות, הופך את מה שנתפס כחסר עניין למעניין. ככל שיש יותר הבדלים כך יש יותר עניין ופחות שיעמום. לכן, מי שרוצה ליצור עניין ולהימנע משעמום חייב למצוא הבדלים, אפילו במקומות שנראים דומים לחלוטין. איך המוח מזהה פרצופים? איך לא להשתעמם? איך למצוא עניין? למה אלוהים ברא את העולם? איך להבדיל בין דברים דומים? איך להפוך שגרה למעניינת? ...

... המוח חושב? איך המוח מנתח מידע? איך המוח מפרש? עובדות ופירושים, מחויב ואפשרי, מהות וצורה, ניתוח סיטואציה, ניתוח תהליכים, מה חושבים עליך? עובדה או פירוש, מהות או צורה איך המוח מפרש מידע ומה ההבדל בין עובדות לפירושים? אליעד כהן מסביר איך המוח חושב ומנתח מידע, כאשר הנושא המרכזי הוא ההבחנה בין ... בדוגמה פשוטה שבה אדם אומר לך אתה חכם. לכאורה, יש כאן עובדה פשוטה - המילים נאמרו, השמיעה של הצלילים היא עובדה, אך המשמעות שאותה המוח מייחס למילים הללו היא כבר פירוש אישי. המוח תמיד מפרש את מה ששומעים או רואים, ובכך מוסיף משמעות ... אולי הוא סרקסטי? אולי הוא רוצה שתחשוב שאתה חכם? אולי הוא פשוט חוזר על משפט ששמע בעבר בלי לחשוב על משמעותו? כל אלו הן פרשנויות שהמוח יכול לתת למשפט אחד פשוט. מהו פירוש מחויב ומהו פירוש ... תחושות כמו שמחה או עלבון. איך נוצרות משמעויות למושגים מופשטים? אליעד מציג דוגמה נוספת: כאשר שומעים מילים או מושגים מופשטים, המוח מנסה ליצור משמעות על ידי קישור של הצלילים למושגים ... אך ורק לעובדות, ללא שום פירוש, אליעד מסביר שיהיו פחות דברים שישפיעו עליו לטוב או לרע. עם זאת, הוא מבהיר שזה כמעט בלתי אפשרי בפועל. המוח תמיד מייצר פירושים באופן אוטומטי. אפילו אם האדם מנסה ... הזמן להבדל בין עובדות לבין פירושים, ובין מהות לבין צורה, וכך לשמור על בהירות מחשבתית ואובייקטיביות גבוהה יותר בניתוח המציאות. איך המוח מפרש מידע? ההבדל בין עובדות לפירושים מה זה מחויב ...

... המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש לי שאלה? למה המוח תמיד שואל למה דברים קורים? אליעד כהן מסביר שהמוח של האדם מתאפיין בכך שהוא נוטה לשאול באופן טבעי שאלות מסוג למה?. בכל פעם שהמוח נתקל במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה בכלל אנשים שואלים למה? אליעד כהן מפרט שלשאלה למה ... נתפס כדבר חיובי שהוא רצה בו מראש. לעומת זאת, כאשר הוא נתקל בקושי או בדבר שלא לשביעות רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה והבנה. כאשר דבר מסוים קורה ללא ... אחר שלא הוא בחר מגבילה אותו. כל דבר שהוא לא בחר בו הוא מגבלה עבורו. אפילו עצם העובדה שכדור הארץ עגול ולא מרובע, היא מגבלה, כי זה דבר שאף אחד לא שאל את דעתו לפני שנקבע. כאשר המוח מזהה משהו שלא הוא בחר, באופן אוטומטי הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות וסדר בעולם. כאשר האדם מבין את ההיגיון של ... הסבר הגיוני מדוע השולחן דווקא במקום הזה, תחושת המציאות שלו תהיה יציבה יותר וברורה יותר. הוא ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל אינסופי של חיפוש סיבות ... חוסר סיפוק עם המציאות כפי שהיא, והאדם יפסיק לשאול למה רק כאשר הוא יקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא או כאשר הוא יבין שהמציאות היא בהכרח כפי שהיא ואין לה אלטרנטיבה אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? למה קשה לקבל מציאות ללא סיבה? ...

... בין אישית, מערכות יחסים, בעיות בתקשורת, איך לגרום למישהו להבין אותך? למה לא מבינים אותך? איך האדם מבין דברים? איך המוח מפרש דברים? איך המוח חושב? איך המוח מבין? חוסר הבנה מהם האתגרים בתקשורת בין אישית? ההרצאה עוסקת בתקשורת בין אישית, בעיות בתקשורת, ובחוסר ההבנה שנוצר לעיתים בין אנשים. ... את עצמנו מסבירים שוב ושוב את דברינו, אך הצד השני לא מבין אותנו כפי שהתכוונו. למה לא מבינים אותנו? הסיבה העיקרית לכך שלא מבינים אותנו, לפי אליעד, היא כי כל אדם מפרש את הדברים לפי המשקפיים האישיות שלו. המוח לא תמיד מבין את הדברים כפי שהאדם המביע אותם התכוון. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, יתכן שהצד השני יפרש את המשפט כאני רוצה לשתות, בגלל שמה שאמרנו לא תמיד מעביר את כוונתנו במדויק. איך המוח מפרש את מה שנאמר? המוח של כל אחד מפרש את הדברים בצורה שונה, זה תלוי בזיכרון האישי של כל אחד ובחוויותיו. כשאנשים שונים מפרשים את אותם הדברים בצורה שונה, ... במילים שיכולות להתפרש בדרכים שונות. כמו כן, אליעד מציין שלפעמים יש צורך להתאים את הדרך בה אנחנו מדברים, כך שהצד השני יבין אותנו נכון. יש גם מקרים בהם אדם לא יכול לבטא את עצמו בצורה מדויקת, ואז המוח של הצד השני יכול לפרש את הדברים כפי שהוא מבין אותם, ולא כפי שהתכוונו. האם יש פתרון מוחלט לבעיית חוסר ההבנה? לפי אליעד, לא ... לנו להשאיר מקום לפרשנות, ואז הצד השני יכול להבין את דברינו בצורה אחרת, וזה יכול לעבוד לטובתנו. מהם הקשיים בתקשורת בין אישית? איך לשפר תקשורת בין אישית? למה לא מבינים אותי? מהו תהליך הפרשנות במוח? איך המוח מפרש את המילים? מהו זיכרון ותקשורת? האם יש פתרון מוחלט לתקשורת לא ברורה? ...

... כמרכז האדם, פרדוקס התמונה המלאה, להבין את עצמך, איך להבין את השאלה? לחקור הנחות יסוד, גוף האדם, האם הראש חושב? תפקידו של המוח, הראש ביחס לגוף האדם, המוח האנושי מהו תפקודו של הראש והאם הוא מרכז האדם? הראש נתפס פעמים רבות כמרכז של האדם, מקום שבו מתרחש כל החשיבה וההבנה של המציאות. אך השאלה המרכזית היא, האם הראש באמת חושב? האם המוח, שהוא חלק מהראש, הוא המקום שבו מתבצעות כל הפעולות המחשבתיות, או שמא יש מקום אחר בתהליך הקוגניטיבי? אחת השאלות המתעוררות בסוגיה הזו היא אם המוח הוא מכונה המייצרת את החשיבה, או האם יש לו תפקיד אחר. המוח נתפס כמעין מחשב, שבו כל מחשבה או פעולה נובעת מתוך מערכת מסוימת. איך להבין את השאלה ולחקור הנחות יסוד? כדי להבין את השאלה, יש להתחיל בחקירת הנחות היסוד שמהן נובעת התפיסה שלנו לגבי הראש והמוח. לדוגמה, אם אנחנו מניחים שהמוח הוא מרכז החשיבה, אז כיצד נוכל להסביר את העובדה שלא תמיד אנחנו מודעים לכל מה שמתרחש בו? אם נניח שהמוח הוא המקום שבו כל המחשבות נוצרות, אז מדוע לא ניתן לראות את המחשבות כיצורים עצמאים במציאות? ... כך שאנחנו עשויים לראות את העולם בדרך מסוימת, אך למעשה אין לנו גישה ישירה אליו. למשל, אם אנחנו רואים את המחשבות שלנו בתוך המוח, האם יש לנו בכלל נגישות ישירה לחוויות האלה? האם אנחנו יכולים לראות את המוח של עצמנו? שאלה נוספת היא האם אנחנו יכולים לראות את המוח שלנו. כמובן, אנחנו לא רואים את המוח בצורה ישירה, אך האם אנחנו באמת חווים אותו כמו שהוא או רק את מה שהוא מייצר? איך המוח עצמו מבצע את פעולתו? האם אנחנו מודעים לתהליך שבו נוצרות המחשבות? הבעיה המרכזית היא לא רק להבין את המוח ככזה, אלא להבין איך אנחנו יכולים להרגיש או לתפוס את המחשבות שלנו כאשר אין לנו גישה ישירה אליהם. ... בעיקר עם הראש והמחשבות בו, למרות שהגוף הוא מה שמרגיש בפועל את כל החוויות הפיזיות. האם אנחנו יכולים להבין את עצמנו מתוך המוח שלנו? כדי להבין את עצמנו, אנחנו נדרשים לגישה מחוץ לעצמנו. המחשבות שלנו וההבנה שלנו את העולם ... אך לא באמת לראות את עצמנו מתוך הראש שלנו. מה שמוביל לשאלה האם ניתן להבין את עצמנו כאשר כל מה שאנחנו חווים הוא מתווך דרך המוח, אשר לא ניתן לראותו ישירות. מהו פרדוקס התמונה המלאה? פרדוקס התמונה המלאה עוסק בהבנה של התמונה ... נמצאים, אנחנו למעשה לא מצליחים לראות את התמונה בשלמותה. זהו פרדוקס שמלמד אותנו על הגבולות של ההבנה האנושית. מה תפקידו של המוח? איך להבין את עצמך? האם העולם הוא אשליה? האם ניתן לראות את המוח? מהו פרדוקס התמונה המלאה? ...

... למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק? איך מתרחש תהליך הלמידה במוח? כדי להבין ... ההנחות הבסיסיות לגבי ידיעה ואי - ידיעה, ולבדוק לעומק את הוודאות שלו לגבי כל פרט בתהליך. איך המוח לומד? מהי למידה? איך להטיל ספק? מהי ידיעה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? האם ידיעה היא אמונה? איך המוח חושב? ...

... המוח מזהה פרצופים? איך המוח חושב? איך ליצור עניין? איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם? מה לעשות כשמשעמם? איך להפוך אין ליש? איך למצוא הבדלים? איך המוח עובד? חלק 2 איך אפשר ליצור עניין בדברים ... יש תכונות מסוימות? למה חלק בגוף שלה ארוך או קצר באופן מסוים? מה החוקיות שמסבירה את ההבדלים בין בעלי חיים? הצדיק הוא אדם שחוקר כל הזמן ומפתח את המוח שלו על ידי חיפוש ההסבר העמוק והמדויק ... משעמם לדבר מרתק, על ידי התבוננות מעמיקה בפרטים והטלת ספק במה שנראה מובן מאליו. איך לא להשתעמם? איך ליצור עניין בחיים? מה זה צדיק לפי רבי נחמן? איך המוח מזהה הבדלים? איך למצוא משמעות בדברים ...