מהות וצורה, איך המוח חושב? מה זה מהות? מה זה צורה? ההגדרה של מהות, ההגדרה של צורה, צורה מוחלטת, מהות מוחלטת, מהי מהות? מהי צורה? מהות לא משתנה, צורה תמיד משתנה מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך המוח משתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק ומפורט את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בחשיבה: מהות וצורה. על פי אליעד, הבנת מושגים אלו חיונית להבנת אופן פעולתו של המוח האנושי והאופן שבו אנחנו חושבים, תופסים ומגדירים את העולם שסביבנו. מה זה מהות ומה זה צורה? אליעד מגדיר מהות ... היא הבסיס הקבוע והבלתי משתנה של הדברים. מנגד, צורה היא הדבר שמשתנה כל הזמן, וכמעט בלתי אפשרי למצוא צורה מוחלטת שאינה משתנה כלל. לדוגמה, כשאנו מדברים על כיסא מסוים, המהות שלו תהיה עצם היותו כיסא, בעוד הצורה שלו היא ... ומקום יישאר זהה בשתי נקודות שונות. האם אפשר לחשוב רק דרך מהות או רק דרך צורה? אליעד מסביר שאם המוח היה חושב רק באמצעות המהות, הוא לא היה יכול להבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר, כי מבחינת המהות הכל אותו דבר. הכל אחד. מנגד, אם היה חושב רק באמצעות צורה מוחלטת (כלומר כל דבר במקום ובזמן מדויק), המוח לא היה יכול לראות קשר בין שום דבר לשום דבר, כי כל נקודה בזמן ובמרחב היא ייחודית ולא חוזרת על עצמה. לכן, בפועל המוח עובד באמצעות מהות יחסית וצורה יחסית. לדוגמה, אנו מגדירים מהות יחסית של כיסא כדי להתייחס אליו כמשהו קבוע, והצורה היחסית היא למשל המקום שבו הוא נמצא כרגע. ככה המוח מאפשר לנו לתקשר ולהבין את העולם סביבנו. איך דוגמאות מחיי היומיום מסבירות את מהות וצורה? אליעד נותן דוגמאות שונות ... אותו למקום אחר. לכאורה זה אותו מכשיר, אך אם מסתכלים דרך צורת הזמן והמקום, הוא הפך להיות מכשיר אחר. המוח בוחר להניח שזה אותו מכשיר, אחרת לא היה יכול לתפקד. כל רגע היה צורך לבדוק מחדש את הכל מהתחלה. ... אובייקט ממקומות שונים ובזמנים שונים. המחשב לא יכול בוודאות לקבוע שמדובר באותו אובייקט, אלא רק שהאובייקט דומה. כך גם המוח שלנו פועל ומניח דברים דומים כדברים זהים מתוך יעילות. מדוע המוח בוחר להתעלם מחלק מהשינויים? אליעד מסביר שהמוח מתעלם מחלק מהשינויים בצורות, בעיקר משינויי מקום וזמן, כדי לשפר את יעילותו. אם המוח היה בודק כל דבר מחדש כל הזמן, היינו עסוקים רק בבדיקה בלתי פוסקת של כל פרט ופרט ולא יכולנו לתפקד. לכן המוח מניח שחלק מהפרמטרים (כמו מיקום או רגע מדויק) הם זניחים ולא משמעותיים. למה לפעמים המוח כן מתייחס למקום ולזמן? אליעד נותן דוגמה שבה המקום והזמן הופכים להיות משמעותיים מאוד: לדוגמה, כאשר מאבדים מטבע של ... בהורדה של אגורה מחשבון הבנק, ואירוע זה קורה מיליון פעמים ביום למיליוני אנשים, האגורה פתאום הופכת למשמעותית מאוד. כך המוח מחליט בהתאם להקשר האם שינוי קטן כמו מקום או זמן הופך למשמעותי או לא. האם קיימת מהות או צורה מוחלטת לחלוטין? אליעד מסכם שלא קיימת צורה מוחלטת לחלוטין שניתן להגדירה, כי צורה מוחלטת לא יכולה להיות דומה לשום דבר אחר. אותו דבר גם לגבי מהות מוחלטת, היא אינה ניתנת להגדרה מפני שאם יש לה משהו שדומה למשהו אחר, היא אינה מוחלטת. בסופו של דבר, המוח נע בין שני הקצוות האלה, בין המהות שאינה משתנה והצורה שמשתנה תמיד, וכך מתאפשרת לנו התפיסה וההבנה של העולם. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך המוח חושב? מהי מהות מוחלטת? מהי צורה מוחלטת? האם צורה תמיד משתנה? למה המוח מתעלם משינויים קטנים? למה המקום והזמן חשובים לתפיסה?

שאלות פרדוקסאליות, הוכחות לוגיות, טענות לוגיות, לדעת מה האמת, הוכחה שכלית, דבר והיפוכו, רטוריקה, דיבייטינג למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד כהן מסביר מצב שבו אדם מחזיק במחשבה מסוימת, לדוגמה, הוא חושב: יש אור בחדר. ... והוא חושב: עכשיו יום. הוא משוכנע בכך לרגע, אך מיד מתעוררת אצלו השאלה, אם עכשיו יום, למה יש שקט מוחלט בחוץ?. כתוצאה מכך הוא משנה את דעתו ואומר כנראה עכשיו לילה. נראה לרגע כאילו השאלה נפתרה, אבל במהרה עולות שאלות חדשות, והמעגל חוזר להתחלה, שוב ושוב, בלי סוף ברור. זה בדיוק המנגנון שגורם למוח להסתובב בלופים מחשבתיים. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מתאר סיבה משמעותית נוספת לכך שהמוח חוזר שוב ושוב למחשבה הראשונה: לפעמים המוח מנסה לפתור שאלות או ספקות לגבי דעה מסוימת על ידי החלפתה בדעה ההפוכה. ההיפך הזה באמת פותר את כל ... איתי? ואז עונה לעצמו כי היא פשוט לא חברה שלי. למרות שההסבר הזה פתר את השאלה המקורית באופן מושלם, המוח ממשיך לחזור לשאלה המקורית ולנסות להתמודד איתה שוב ושוב. כך האדם חוזר פעם אחר פעם לנקודת ההתחלה בלי יכולת להכריע. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מסביר שבמקרים רבים הוכחות לוגיות נראות מושלמות ויכולות לפתור את כל השאלות בנושא מסוים, אך זה לא אומר ... החדשה. זה יוצר מצב של פינג - פונג מחשבתי, שבו האדם עובר מדעה לדעה ולא מצליח למצוא פתרון קבוע ומוחלט. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת הקשורה לרצון: אדם חושב שהוא רוצה דבר מסוים, ואז עולות לו ... בהכרח הגנב, כי אולי גם הוא אינו גנב. זה ממחיש את המצב שבו ההוכחות הלוגיות אינן יכולות לספק ודאות מוחלטת. אליעד מציע לשאול האם בכלל קיים הבדל אמיתי בין שתי האפשרויות?, כי רק הטלת ספק עמוקה יותר תוכל אולי לפתור את הספק המתמשך. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? אליעד מסביר נקודה קריטית אחרונה: לפעמים ישנה מחשבה שנראית מאוד הגיונית ואף עושה לאדם טוב, אבל המוח בכל זאת בורח ממנה. למה? כי כל מחשבה חדשה שמאמצים, יכולה אמנם לפתור שאלות קיימות, אך היא גם עלולה להוליד שאלות חדשות לחלוטין. לכן תמיד נשאר ספק שמונע מהאדם להגיע לוודאות מוחלטת. כך המוח נמצא במצב של בריחה מתמדת בין מחשבה למחשבה, וכל ניסיון להיאחז בוודאות לוגית נדון מראש לכישלון, כי תמיד תהיה ... שתערער את אותה ודאות. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד מסביר מצב שבו אדם חושב מחשבה מסוימת, למשל: יש אור בחדר. ואז עולה בו ... נוספת: אדם מתעורר בחדר סגור, חושב שעכשיו יום, אך אז שואל את עצמו אם עכשיו יום, מדוע יש שקט מוחלט בחוץ?. בגלל השאלה הזו, האדם מסיק שכנראה עכשיו לילה. כך, השאלה הראשונה מקבלת תשובה הפוכה, ונראה שהשאלות נפתרות. למרות ... שההפך נכון (עכשיו לילה), מתעוררות בו שאלות חדשות שגם הן יוצרות ספק, וכך נוצר מעגל אינסופי של שאלות. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מסביר נקודה חשובה: לפעמים כאשר אדם נתקל בשאלות או ספקות כלפי דעה מסוימת, הוא מסיק את ההיפך ממנה, וההיפך פותר באופן מלא את השאלות שהיו על הדעה המקורית. אך למרות זאת, המוח עדיין מתקשה להחזיק בדעה ההפוכה לאורך זמן, כי ההיפך הזה יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. זה בדיוק מה שמסביר מדוע המוח ממשיך לחזור למחשבה הראשונה שוב ושוב, למרות שהאדם כבר חשב שהוא פתר אותה. לדוגמה, אליעד מציג מצב של מחשבה ... פותרת את השאלות הקודמות, אך עדיין המחשבה הראשונה (למה היא לא איתי?) שבה שוב ושוב ומטרידה את האדם. כך המוח חוזר כל הזמן לאחור ומעורר שוב את השאלה המקורית. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מתאר דוגמה של אדם שחושב על נושא של בחירה חופשית. נניח שלאדם יש מאה הוכחות לכך שאין בחירה ... את ההיפך - שיש בחירה חופשית. שוב, כל השאלות הראשונות נפתרות, אך מיד מתעוררות שאלות חדשות, הפעם בכיוון ההפוך. המוח מתנהל כמשחק פינג פונג, נע הלוך ושוב בין שתי דעות מנוגדות. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת ... יש בכלל הבדל בין שתי האפשרויות, שכן עצם ההוכחה שדבר אחד אינו נכון לא מבטיח שהאפשרות ההפוכה נכונה. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? לסיום, אליעד מדגיש תובנה חשובה נוספת: לפעמים אדם נתפס למחשבה מסוימת כי היא עושה לו טוב או שהיא נראית לו הגיונית יותר, אך עדיין המוח מתרחק ממנה. מדוע? כי בכל מחשבה חדשה יש פוטנציאל לשאלות חדשות, כך שאף פעם אי אפשר להגיע למצב של ודאות מוחלטת ומוחשית. תמיד יכול להיות מצב שבו המחשבה שפתרה כמה שאלות, יצרה שאלות אחרות, ולכן נוצרת בריחה אינסופית של המוח ממחשבה למחשבה הפוכה. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? עכשיו השאלה היא כזאת נניח שבן אדם חושב משהו מסוים, מה נגיד הוא חושב שיש אור בחדר אוקי נגיד שזה מה שהוא חושב ואז המוח אומר לו אוקי אבל אם יש אור בחדר למה אתה לא יכול לראות נניח הוא אומר לו ככה אם ... כך שקט בחוץ טוב בא נגיד שעכשיו לילה ואז יש לך איזו הוכחה, אתה מביא הוכחות כאילו עוד פעם המוח מביא מחשבה נגיד עכשיו יום יש אור בחדר, אני אצליח לא משנה איזו מחשבה הבית הזה שלי כל מחשבה ואז נגיד ש המוח אומר רגע אבל משהו פה לא מסתדר אם הבית הזה שלי אז איך יכול להיות ש... אם עכשיו יום אז איך יכול להיות ש... אם עכשיו לילה אז איך יכול להיות ש.... שואל שאלה ואז המוח אומר טוב אז בוא נסיק שההפך של זה נכון וואלה ואם ההפך של זה נכון אין שאלה כזאת ומה שקורה, עד כאן הבנתם את התהליך? בן אדם חשב מחשבה המוח הקפיץ לו שאלות על המחשבה הזאת ואז הוא אמר טוב אם אני אניח את ההפך לדוגמה נגיד למה היא ... מה אולי זה x אבל הנה אמרו לי היה x היו שאלות העפנו את השאלות הגענו למסקנה z מה המוח כל הזמן מקפיץ לי את x חזרה. איך זה יכול להיות מה ההיגיון בזה? ש: וה - z פותר ... כשהוא מניח את ההפך כל השאלות נעלמו אבל מה לעשות שכשאתה מניח את ההפך אז יש גם שאלות ולכן המוח חוזר עוד פעם ל - x הראשון. הבנתם? ש: כן. אליעד: לדוגמה בוא ניתן דוגמה נגיד בחירה חופשית בן ... מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית, אוקי אבל למרות שיש לו מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית כל הזמן המוח מקפיץ ואם הוא יגיד שאין לו בחירה חופשית כל המאה הוכחות האלה כאילו מסתדרות פרפקט אין שאלות אבל מצד ... בחירה חופשית גם אז יש לו שאלות אחרות אז הוא אומר טוב בא נגיד שיש לי בחירה חופשית ואז המוח שלו קופץ פינג פונג מיש לי לאין לי, אין לי בחירה חופשית יש לי בחירה חופשית. אותו דבר נגיד ... הנחות יסוד זה עניין של הנחות יסוד שהוא לא בדק. אליעד: כן אבל אני אומר עוד פעם זה לפעמים המוח קופץ כאילו יש איזו מחשבה שעושה לך טוב או נראית לך יותר הגיונית ואתה עדיין המוח בורח ממנה כי ...

הדחקה, רצון שעושה רע, חרדת ביצוע, רוצה יותר מידי, רצון חזק מידי, איך עובד מנגנון הרצון? מנגנוני הגנה, איך המוח מדחיק? למה המוח מדחיק? איך להוציא אקסית מהראש? רצון לא נסבל, רצון מודחק, הדחקת רצון, להדחיק את האקסית למה הרצון עושה לנו ... פחות סבל. איך פועל מנגנון ההדחקה? אליעד מתאר את מנגנון ההדחקה בצורה מפורטת: כאשר הרצון גורם יותר סבל מתועלת, המוח מחליט להדחיק אותו. ההדחקה היא ניסיון של המוח להקטין את הכאב, באמצעות הקטנת העוצמה של הרצון או התעלמות ממנו לחלוטין. הדחקה כזו מתרחשת כאשר האדם מחליט, במודע ... הוא בעצם לנסות לתקוף את הרצון באופן מודע, להפוך אותו ללא מחויב, ולשחרר אותו מהצורך הבלתי נסבל להגשימו. איך המוח בוחר איזה רצון להדחיק? אליעד מציין שההדחקה אינה שרירותית, אלא מבוססת על שיקול פנימי של עלות - תועלת. כאשר ... יבין זאת עמוק יותר, כך יוכל לשחרר רצונות בצורה חופשית וללא מאבק פנימי קשה. איך להוציא אקסית מהראש? למה המוח מדחיק רצונות? איך להתמודד עם רצון חזק מדי? מה זה רצון מודחק? איך להתמודד עם חרדת ביצוע? למה הרצון עושה רע? איך המוח בוחר מה להדחיק?

פיתוח יצירתיות, פיתוח יכולות חשיבה, יכולות למידה, מרגיש תקוע בחיים, תקיעות בחיים, איך לפתח את המוח? יכולת אנליטית, יכולת הבחנה, שיפור יכולות קוגניטיביות, שיפור יכולות המוח, תרגילי חשיבה, חלק 1 איך לפתח יצירתיות ויכולות חשיבה? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשיפור היכולות הקוגניטיביות שלנו, פיתוח ... דבר מולד, אלא תהליך שניתן לפתח. הוא מציע שפעולות יומיומיות כמו חידות ותרגולים יכולים לסייע לפתח את החשיבה היצירתית. המוח שלנו כל הזמן עובר בין מצבים שונים של יצירתיות, ויש דרכים לגייס את היצירתיות הזאת, גם אם אנחנו לא ... רק קולטים ידע פסיבי, אלא כשאנחנו מעורבים בתהליך, שואלים שאלות ומאתגרים את עצמנו. מה הם התרגילים שיכולים לשפר את המוח? אליעד מציע מספר תרגילים שיכולים לשפר את החשיבה והיצירתיות שלנו, כולל תרגילים כמו משחקי חשיבה, פתרון חידות מתקדמות ותרגול של תהליכים אנליטיים. על פי דבריו, תרגול מתמיד עוזר לחזק את המוח ולפתח אותו לכל תחום שנרצה להשקיע בו. כיצד להפוך את החשיבה ליותר ממוקדת? למיקוד יש חשיבות רבה, ואליעד מדבר ... מה זה מיקוד חשיבתי? איך להתגבר על תחושת תקיעות בחיים? מהי יכולת הבחנה? איך ללמוד בצורה יצירתית? תרגילים לשיפור המוח?

הבנת הנקרא, ניתוח NLP, לנתח טקסט, ניתוח לשוני, איך עובד המוח? חקר המוח האנושי, בלשנות, חקר השפה, משמעות מילולית, סמנטיקה, פרגמטיקה, פסיכובלשנות, התפתחות רוחנית, תת מודע מה הקשר בין ניתוח טקסטים להבנה עמוקה של המוח האנושי? ההרצאה מתמקדת בתהליך של הבנת טקסטים דרך ניתוח לשוני ו - NLP (עיבוד שפה טבעית). אליעד כהן מדגיש את החשיבות שביכולת להבין כל מילה בצורה מעמיקה ולנתח את המחשבות שעוברות במוח כשקוראים טקסט. תהליך זה עוזר לפתח את יכולת ההבנה של המילים וההקשרים השונים שבהן, ולעיתים גם להבין את מהות ... פרט קטן בטקסט, ומסביר כיצד כל מילה או ביטוי יכול לשנות את המשמעות כולה. הוא מתאר את התהליך שבו המוח מפרש את המילים בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ומציג את רעיון הניתוח העמוק של כל מילה או חוויה. לדוגמה, הוא מציין ... על כך שזו מיומנות שכל אחד יכול לשפר אם יתאמן בהבנת טקסטים בצורה מעמיקה. מה ההבנה האינטואיטיבית שאנחנו מבצעים כשהמוח מפרש טקסטים? אליעד מדבר על העומק של ההבנה האינטואיטיבית, שהיא הבנת התמונה הכללית של טקסט או חוויה. הוא מציין ... בתמונה משפיע על החוויה שלנו. תהליך זה מזכיר את הדרך שבה ניתוח טקסטים מאפשר לנו להבין את התהליך של המוח שלנו בהבנת כל פרט ופרט. כל מילה בטקסט, כל גירוי שנקלט בתודעה שלנו, עשוי לשנות את ההבנה שלנו של ... את התודעה ולחדד את ההבנה שלנו לגבי המחשבות והתפיסות שלנו. ככל שננתח יותר טקסטים, נוכל להבין את התהליכים שעוברים במוחנו בצורה מעמיקה יותר. הוא מציין כי הכוונה היא לא רק להבין את המשמעות המילולית של הטקסט, אלא להבין גם ... הם משפיעים על התפיסות שלנו. הבנת הנקרא ניתוח NLP הבנת טקסטים ניתוח לשוני תודעה ותת - מודע פסיכובלשנות חקר המוח האנושי

קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד ... בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה שהם רואים ברגע נתון. איך השינויים המוחיים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של הילד? כשהילד גדל, הוא מתחיל להבחין בין מה שהוא רואה למה שהוא לא ... לו מאחורי בד, פשוט לא קיים יותר. זהו תהליך שמראה כיצד הילד מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, לעבר הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה ... היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, ... ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על ... לדוגמה, מבוגר מבין שכשמישהו יוצא מחדר, הוא עשוי לחזור מבלי שיתערער קיומו של אותו אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את היכולת לדמיין את מה שקרה לפני, ובאופן כללי, ילדים יותר ... על הדרך בה הדברים פועלים מאחורי הקלעים. לדוגמה, אם מראים להם אובייקט שמתחיל להיעלם, הם לא מבינים את הרמזים המוחיים מאחורי הפעולה הזו. למבוגרים יש יותר ניסיון, יותר יכולת לחשוב בצורה ביקורתית ולהבין את מה שעומד מאחורי הדברים, ולכן ... זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים

... לשכנע? איך לשתול מחשבה? איך לעשות אוטוסוגסטיה? איך לשכנע את עצמך? איך לשמור על הדיאטה? איך ליצור מוטיבציה? איך המוח חושב? שכנוע עצמי איך לשכנע באמצעות הקצנת ודאות? אליעד כהן מסביר לעומק שיטה פסיכולוגית פשוטה אך יעילה, שמטרתה לשכנע אחרים או אפילו את עצמך, על ידי שימוש בעיקרון של אי - הוודאות הטבעית של המוח האנושי. הבסיס לשיטה הוא ההנחה שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר במאה אחוז. אם ניקח כל רעיון בעולם ונדרוש מאדם להיות בטוח בו במאה ... אחוז שאין לך בכלל חשק לצאת? אתה בטוח שאין שום אפשרות קטנה שאולי בכל זאת בא לך?. מה שקורה במוח האדם ברגע ששואלים אותו שאלות כאלה, הוא מתחיל לבדוק עם עצמו ומגלה מיד שהוא לא באמת בטוח לגמרי, וזה ... לאדם לקבל החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה הזו לרעה? אליעד מסביר שהמוח שלנו לפעמים משתמש בשיטה זו דווקא כדי למנוע מאיתנו לפעול או לקבל החלטות. לדוגמה, אם אדם רוצה להתחיל עסק חדש או לעשות פעולה מסוימת, המוח יכול לשאול: אתה בטוח שאתה רוצה להקים עסק? אתה בטוח שאתה לא תתחרט על כך?. השאלות האלה יוצרות ספק ואי - וודאות שמשתקות את האדם. במקרים כאלה, הדרך להתמודד עם המוח היא לתקוף את המחשבה עצמה בחזרה. לדוגמה, אפשר לשאול את המוח: אתה בטוח שאני חייב להיות בטוח כדי לעשות את זה? אולי מספיק שאני רוצה לעשות את זה אפילו ב ... רוב יחסי? אליעד מסביר בצורה מאוד מפורטת את ההבדל בין שתי דרכים לקבל החלטות: הדרך הראשונה מבוססת על ודאות מוחלטת - האדם עושה פעולה רק אם הוא בטוח ב - 100% שהוא רוצה אותה. הדרך השנייה והנכונה יותר לפי ... אוטומטית ספק לגבי הוודאות שפיטורים זה רע וכך הוא יכול להרגיש טוב יותר, או לפחות להפסיק להרגיש רע באופן מוחלט. מה המשמעות של ביטחון מלא מבחינה לוגית? מבחינה לוגית, אליעד מבהיר באופן חד משמעי שאין שום דבר מוחלט בעולם. כל אמירה שתבחן אותה עד הסוף תתפרק, כי אף אחד לא יכול להיות בטוח בשום דבר במאה אחוז. ... להסביר גם איך היא פועלת וגם איך להתגונן מהשיטה הזאת. אז השיטה הולכת ככה, השיטה מבוססת על הרעיון שאומר שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר, אוקי זאת אומרת כל רעיון בעולם שניקח שבן אדם חושב אותו אם נשאל ... מאוד גדולה שואלים את אותו בן אדם אתה בטוח בזה שזה ככה וככה, עכשיו אוטומטית ברגע שעושים כזה דבר המוח אומר וואלה אני לא בטוח, לא בטוח, יפה אז בוא איתנו. עכשיו אם אנחנו לדוגמה יודעים שמישהו לא רוצה ... הרעיון הזה ושואלים האם אתה בטוח שבמאה אחוז שזה ככה, האם יכול להיות שתיאורטית תחשוב אחרת, האם אתה בוודאות מוחלטת חושב שאין סיכוי שככה וככה אוטומטית בן אדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר ולכן זה מקל עלינו לגרום ... פשוט ברגע ששואלים בן אדם האם אתה בטוח שככה וככה ברגע ששואלים אותו את השאלה הזאת אוטומטית שותלים לו במוח מחשבה שבעצם אומרת לו, יש פה סוג של מניפולציה שבעצם אומרת לו תקשיב זה יהיה בסדר אם תעשה את ... על עצמו נגיד לדוגמה בן אדם רוצה לא לאכול, בן אדם נגיד בדיאטה והוא רוצה לא לאכול את העוגה והמוח שלו אומר לו תאכל את העוגה אז מה שבן אדם יכול לעשות כדי לגרום לעצמו לא לאכול את העוגה ולשמור על הדיאטה זה לשאול את עצמו האם אני בטוח ב100% שאני רוצה לאכול את העוגה אין אפשרות שהמוח יגיד כן, אוקי ואם בן אדם אומר כן שאלתי את עצמי אם אני בטוח והמוח אמר כן אז הוא לא מספיק שאל את עצמו האם הוא בטוח כי אם הוא היה אומר לעצמו האם ... האם בכל ליבי בכל מאודי אני מאמין שזה כך ולא אחרת התשובה אף פעם לא יכולה להיות כן כי המוח לא יכול להיות אף פעם בטוח בשום דבר. אוקי שזה נושא בפני עצמו אבל לכן מה שאני בעצם בא ... מחשבות והבן אדם רוצה לחשוב מחשבה אחת יותר ממחשבה אחרת הוא יכול לשכנע את עצמו בדיוק בשיטה הזאת נגיד שהמוח אומר לו תאכל את העוגה, אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה. נגיד דוגמה אחרת נגיד שבן אדם ... פיטרו אותו אוקי ועכשיו רע לו, בן אדם רוצה שלא יהיה לו רע אז מה שבן אדם יכול לעשות המוח אומר לו פיטרו אותך זה רע בן אדם יכול לשאול את עצמו אני בטוח ב100% שאם פיטרו אותי זה ... לחשוב טוב אז אני עושה את ההפך. אוקי עכשיו צריך לשים לב שיש עוד היבט בסיפור הזה, אוקי שלפעמים המוח הוא דווקא משתמש לרעה המוח של הבן אדם משתמש לרעה באופן יחסי בשיטה הזאת של הבטוח ובכך הוא מנטרל את הבן אדם, לדוגמה בן אדם רוצה לעשות איזו פעולה ואז המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, כל פעולה בן אדם נגיד רוצה להקים עסק אתה בטוח ... הזה, בן אדם רוצה להתחיל התחלה חדשה אתה בטוח שאתה רוצה להתחיל התחלה חדשה בכל מיני נושאים. אוקי עכשיו המוח משתמש לרעה בדבר הזה, למה לרעה מה זאת אומרת לרעה מי החליט שזה לרעה אבל בהנחה שהבן אדם רוצה לעשות משהו אז כל פעם שהוא בא לעשות משהו אם המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, אתה בטוח שלא תתחרט אין אפשרות להיות בטוח שאתה רוצה ואין אפשרות להיות בטוח שלא תתחרט ולכן המוח פה מנטרל את הבן אדם מלעשות. עכשיו אם בן אדם רוצה לעשות משהו מסוים והמוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה והבן אדם מרגיש שמה שתוקע אותו זה בעצם שהוא מחפש כל הזמן את החשיבה של האם אני בטוח או לא אוקי אז מה שהוא צריך לעשות זה כשהמוח אומר לך אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה מה שצריך להגיד לו זה אתה בטוח שאני צריך להיות ... שאני 2% אפילו רוצה לעשות את זה זאת סיבה מספיק טובה כדי לעשות את זה שזה הפוך על הפוך. המוח אומר לך אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה אם לא אל תעשה את זה ההפך של זה אומר ... בן אדם בסוף עושה את מה שהוא חושב ש51% יעשה לו יותר טוב מרע אבל אם בן אדם מרגיש שהמוח שלו מנטרל אותו שהוא לא מצליח לעשות דברים כשהמוח אומר לו אתה בטוח שזה טוב כל מה שהוא מנסה לעשות זה אתה בטוח שזה טוב, אתה בטוח שאתה ... בטוח שזה כל דבר אתה בטוח ואז הוא בסוף לא עושה כלום אז מה שבסוף צריך לעשות זה להגיד למוח לא אני לא בטוח אבל אף על פי כן אני יותר רוצה את זה מלא רוצה את זה ואם המוח מתחיל לשגע אז מה שעושים תוקפים אותו בחזרה אומרים לו אתה בטוח שצריך להיות בטוח, למה צריך להיות בטוח ... בטוח שאני לא רוצה לבוא איתכם אז איך נחליט. אוקי בקיצור יש פה המון היבטים וצריך לזכור כל דבר מוחלט לא יכול להתקיים ולכן הבטוח הזה לא יכול להתקיים ולכן כשמצמידים בטוח למשהו המשהו מתפרק או וודאות של 100% ...

הבנת הנקרא, YNET, ניתוח NLP, לנתח טקסט, ניתוח לשוני, איך עובד המוח? חקר המוח האנושי, בלשנות, חקר השפה, משמעות מילולית, סמנטיקה, פרגמטיקה, פסיכובלשנות, NLP, משמעות המילים, NLP מהו הניתוח של אליעד כהן על ... לשנות את אופן ההבנה שלנו את המידע. לדוגמה, כאשר כותבים היה על סף התקף לב ופגעתי בזוגיות עם אשתי, המוח באופן טבעי נוטה להקשר את התקף הלב עם הזוגיות, אף אם לא נאמר בפירוש שהמשקל היה הגורם הישיר לכך. האם ניתוח טקסטים מאפשר להבנה עמוקה יותר של המילים? אליעד מציין שלפעמים, המוח שלנו מוסיף אינפורמציה שלא נאמרה ישירות בטקסט. הוא מדגים זאת על ידי דוגמת הכתבה שבה אדם מציין שהוא היה ... יכול להבין בצורה ישירה שהמשקל היה הגורם הישיר לבעיה הבריאותית. לעומת זאת, כאשר הכותב לא מציין זאת בצורה ישירה, המוח המיומן של הקורא ישלים את המידע, מה שמוביל להבנה שונה של המצב. מהו תפקידו של ה - NLP בהבנת ...

אמינות, מהי אמינות? איך לשדר אמינות? איך לזהות אמינות? מבחני אמינות, בדיקת אמינות, זיהוי אמינות, זיהוי שקרים, איך המוח מזהה שקר? איך המוח מזהה אמת? אימות נתונים, איך לאמת נתונים? מהי אמינות? איך לשדר אמינות? אמינות היא אחד הנושאים המרכזיים בחיינו, שכן ... מהשני כדי להרגיש שהוא אמין, אז חשוב לדעת מה בדיוק הוא מצפה לראות ממך כדי להרגיש שאתה אמין. איך המוח מזהה שקר? אליעד מציין שהמוח שלנו מזהה שקר בצורה די מדויקת, וזו יכולה להיות דרך מעולה לזיהוי אמינות. כאשר אדם אומר משהו שאנחנו תופסים כלא אמיתי, זה הרבה פעמים מתוך מבנה השיחה והניסוח של הדברים. המוח בודק אם יש חפיפות בין הנתונים שמסופקים לבין מה שאנחנו יודעים או חושבים שאנחנו יודעים. אם יש חפיפות או ... נוטים להאמין לו יותר מאשר סיפור שמרגיש לא טבעי או לא סביר. איך לשדר אמינות? מה זה אמינות? איך המוח מזהה שקר? מבחני אמינות איך לאמת נתונים?

... ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על ... הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט לא מבחין בין זמן ארוך לבין זמן קצר, כי הכל הופך לחוויה שגרתית שמוכרת. האם זמן ארוך מאוד ... דבר. אבל אם כולם היו חיים מאה שנה, הכל היה נראה אחרת. המשמעות של חיים קצרים היתה הרבה יותר מוחשית, והחיים היו נתפסים כמאבק תמידי, בלי תחושת זמן ריקה. מהו פתרון המהותי שמציע אליעד? הסיפור התנכי של אלוהים שמקצר ... אנו חיים ולהתמודד עם המגבלות שבו. המשמעות של חיים ארוכים מה ההבדל בין זמן ארוך לבין זמן קצר? כיצד המוח מפרש זמן? האם חיים ארוכים באמת טובים? מהו הפתרון המהותי לחיים קצרים?