... וצורה, איך המוח חושב? מה זה מהות? מה זה צורה? ההגדרה של מהות, ההגדרה של צורה, צורה מוחלטת, מהות מוחלטת, מהי מהות? מהי צורה? מהות לא משתנה, צורה תמיד משתנה מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך המוח משתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק ומפורט את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בחשיבה: מהות וצורה. על פי אליעד, הבנת מושגים אלו חיונית להבנת אופן פעולתו של המוח האנושי והאופן שבו אנחנו חושבים, תופסים ומגדירים את העולם שסביבנו. מה זה מהות ומה זה צורה? אליעד מגדיר מהות כמשהו שלעולם אינו משתנה. ... נקודות שונות. האם אפשר לחשוב רק דרך מהות או רק דרך צורה? אליעד מסביר שאם המוח היה חושב רק באמצעות המהות, הוא לא היה יכול להבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר, כי מבחינת המהות הכל אותו דבר. הכל אחד. מנגד, אם היה חושב רק באמצעות צורה מוחלטת (כלומר כל דבר במקום ובזמן מדויק), המוח לא היה יכול לראות קשר בין שום דבר לשום דבר, כי כל נקודה בזמן ובמרחב היא ייחודית ולא חוזרת על עצמה. לכן, בפועל המוח עובד באמצעות מהות יחסית וצורה יחסית. לדוגמה, אנו מגדירים מהות יחסית של כיסא כדי להתייחס אליו כמשהו קבוע, והצורה היחסית היא למשל המקום שבו הוא נמצא כרגע. ככה המוח מאפשר לנו לתקשר ולהבין את העולם סביבנו. איך דוגמאות מחיי היומיום מסבירות את מהות וצורה? אליעד נותן דוגמאות שונות שממחישות את המושגים בצורה ... אותו מכשיר, אך אם מסתכלים דרך צורת הזמן והמקום, הוא הפך להיות מכשיר אחר. המוח בוחר להניח שזה אותו מכשיר, אחרת לא היה יכול לתפקד. כל רגע היה צורך לבדוק מחדש את הכל מהתחלה. דוגמת המחשב והתמונות: אליעד מתאר מצב בו מחשב ... לא יכול בוודאות לקבוע שמדובר באותו אובייקט, אלא רק שהאובייקט דומה. כך גם המוח שלנו פועל ומניח דברים דומים כדברים זהים מתוך יעילות. מדוע המוח בוחר להתעלם מחלק מהשינויים? אליעד מסביר שהמוח מתעלם מחלק מהשינויים בצורות, בעיקר משינויי מקום וזמן, כדי לשפר את יעילותו. אם המוח היה בודק כל דבר מחדש כל הזמן, היינו עסוקים רק בבדיקה בלתי פוסקת של כל פרט ופרט ולא יכולנו לתפקד. לכן המוח מניח שחלק מהפרמטרים (כמו מיקום או רגע מדויק) הם זניחים ולא משמעותיים. למה לפעמים המוח כן מתייחס למקום ולזמן? אליעד נותן דוגמה שבה המקום והזמן הופכים להיות משמעותיים מאוד: לדוגמה, כאשר מאבדים מטבע של אגורה, זה נראה חסר משמעות. ... מיליון פעמים ביום למיליוני אנשים, האגורה פתאום הופכת למשמעותית מאוד. כך המוח מחליט בהתאם להקשר האם שינוי קטן כמו מקום או זמן הופך למשמעותי או לא. האם קיימת מהות או צורה מוחלטת לחלוטין? אליעד מסכם שלא קיימת צורה ... מפני שאם יש לה משהו שדומה למשהו אחר, היא אינה מוחלטת. בסופו של דבר, המוח נע בין שני הקצוות האלה, בין המהות שאינה משתנה והצורה שמשתנה תמיד, וכך מתאפשרת לנו התפיסה וההבנה של העולם. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך המוח חושב? מהי מהות מוחלטת? מהי צורה מוחלטת? האם צורה תמיד משתנה? למה המוח מתעלם משינויים קטנים? למה המקום והזמן חשובים לתפיסה? ...

... פרדוקסאליות, הוכחות לוגיות, טענות לוגיות, לדעת מה האמת, הוכחה שכלית, דבר והיפוכו, רטוריקה, דיבייטינג למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד כהן מסביר מצב שבו אדם מחזיק במחשבה מסוימת, לדוגמה, הוא חושב: יש אור בחדר. מיד לאחר מכן מתעוררת אצלו שאלה פרדוקסאלית, אם יש ... עכשיו לילה. נראה לרגע כאילו השאלה נפתרה, אבל במהרה עולות שאלות חדשות, והמעגל חוזר להתחלה, שוב ושוב, בלי סוף ברור. זה בדיוק המנגנון שגורם למוח להסתובב בלופים מחשבתיים. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מתאר סיבה משמעותית נוספת לכך שהמוח חוזר שוב ושוב למחשבה הראשונה: לפעמים המוח מנסה לפתור שאלות או ספקות לגבי דעה מסוימת על ידי החלפתה בדעה ההפוכה. ההיפך הזה באמת פותר את כל השאלות הראשונות, אך באותה עת, הוא גם יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. הוא נותן דוגמה: אדם תוהה למה הבחורה הזאת לא איתי? ואז עונה לעצמו כי היא פשוט לא חברה שלי. למרות שההסבר הזה פתר את השאלה המקורית באופן מושלם, המוח ממשיך לחזור לשאלה המקורית ולנסות להתמודד איתה שוב ושוב. כך האדם חוזר פעם אחר פעם לנקודת ההתחלה בלי יכולת להכריע. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד ... ההוכחות הלוגיות אינן יכולות לספק ודאות מוחלטת. אליעד מציע לשאול האם בכלל קיים הבדל אמיתי בין שתי האפשרויות?, כי רק הטלת ספק עמוקה יותר תוכל אולי לפתור את הספק המתמשך. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? אליעד מסביר נקודה קריטית אחרונה: לפעמים ישנה מחשבה שנראית מאוד הגיונית ואף עושה לאדם טוב, אבל המוח בכל זאת בורח ממנה. למה? כי כל מחשבה חדשה שמאמצים, יכולה אמנם לפתור שאלות קיימות, אך היא גם עלולה להוליד שאלות חדשות לחלוטין. לכן תמיד נשאר ספק שמונע מהאדם להגיע לוודאות מוחלטת. כך המוח נמצא במצב של בריחה מתמדת בין מחשבה למחשבה, וכל ניסיון להיאחז בוודאות לוגית נדון מראש לכישלון, כי תמיד תהיה שאלה חדשה שתערער את אותה ודאות. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד מסביר מצב שבו אדם חושב מחשבה מסוימת, למשל: יש אור בחדר. ואז עולה בו שאלה סותרת: אם יש אור, למה אינני יכול לראות את מה ... תשובה הפוכה, ונראה שהשאלות נפתרות. למרות זאת, אחרי שהאדם מסיק שההפך נכון (עכשיו לילה), מתעוררות בו שאלות חדשות שגם הן יוצרות ספק, וכך נוצר מעגל אינסופי של שאלות. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מסביר נקודה חשובה: לפעמים כאשר אדם נתקל בשאלות או ספקות כלפי דעה מסוימת, הוא מסיק את ההיפך ממנה, וההיפך פותר באופן מלא את השאלות שהיו על הדעה המקורית. אך למרות זאת, המוח עדיין מתקשה להחזיק בדעה ההפוכה לאורך זמן, כי ההיפך הזה יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. זה בדיוק מה שמסביר מדוע המוח ממשיך לחזור למחשבה הראשונה שוב ושוב, למרות שהאדם כבר חשב שהוא פתר אותה. לדוגמה, אליעד מציג מצב של מחשבה למה היא לא איתי? כי היא פשוט לא חברה שלי. מחשבה זו פותרת את השאלות הקודמות, אך עדיין המחשבה הראשונה (למה היא לא איתי?) שבה שוב ושוב ומטרידה את האדם. כך המוח חוזר כל הזמן לאחור ומעורר שוב את השאלה המקורית. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מתאר דוגמה של אדם שחושב על נושא של בחירה חופשית. נניח שלאדם יש ... חדשות שקשורות להנחה שאין בחירה חופשית. ואז הוא מחליט להניח את ההיפך - שיש בחירה חופשית. שוב, כל השאלות הראשונות נפתרות, אך מיד מתעוררות שאלות חדשות, הפעם בכיוון ההפוך. המוח מתנהל כמשחק פינג פונג, נע הלוך ושוב בין שתי דעות מנוגדות. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת בנושא רצון. אדם חושב שהוא רוצה דבר מסוים, אך ... גם הוא אינו הגנב. אליעד מסביר שאולי הפתרון הוא להטיל ספק בשאלה האם יש בכלל הבדל בין שתי האפשרויות, שכן עצם ההוכחה שדבר אחד אינו נכון לא מבטיח שהאפשרות ההפוכה נכונה. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? לסיום, אליעד מדגיש תובנה חשובה נוספת: לפעמים אדם נתפס למחשבה מסוימת כי היא עושה לו טוב או שהיא נראית לו הגיונית יותר, אך עדיין המוח מתרחק ממנה. מדוע? כי בכל מחשבה חדשה יש פוטנציאל לשאלות חדשות, כך שאף פעם אי אפשר להגיע למצב של ודאות מוחלטת ומוחשית. תמיד יכול להיות מצב שבו המחשבה שפתרה כמה שאלות, יצרה שאלות אחרות, ולכן נוצרת בריחה אינסופית של המוח ממחשבה למחשבה הפוכה. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? עכשיו השאלה היא כזאת נניח שבן אדם חושב משהו מסוים, מה נגיד הוא חושב שיש אור בחדר אוקי נגיד שזה מה שהוא חושב ואז המוח אומר לו אוקי אבל אם יש אור בחדר למה אתה לא יכול לראות נניח הוא אומר לו ככה אם יש אור בחדר אז למה אתה לא רואה מה קורה מולך ואז הוא אומר טוב אז כנראה שאין ... בראש שלך אתה אומר טוב עכשיו כבר יום ואז אתה אומר רגע אבל אם עכשיו יום אז למה יש כל כך שקט בחוץ טוב בא נגיד שעכשיו לילה ואז יש לך איזו הוכחה, אתה מביא הוכחות כאילו עוד פעם המוח מביא מחשבה נגיד עכשיו יום יש אור בחדר, אני אצליח לא משנה איזו מחשבה הבית הזה שלי כל מחשבה ואז נגיד ש המוח אומר רגע אבל משהו פה לא מסתדר אם הבית הזה שלי אז איך יכול להיות ש... אם עכשיו יום אז איך יכול להיות ש... אם עכשיו לילה אז איך יכול להיות ש.... שואל שאלה ואז המוח אומר טוב אז בוא נסיק שההפך של זה נכון וואלה ואם ההפך של זה נכון אין שאלה כזאת ומה שקורה, עד כאן הבנתם את התהליך? בן אדם חשב מחשבה המוח הקפיץ לו שאלות על המחשבה הזאת ואז הוא אמר טוב אם אני אניח את ההפך לדוגמה נגיד למה היא לא איתי? היא פשוט לא חברה שלי, אוקי טוב סבבה פתרנו את הבעיה אבל ... קשה לו לחשוב על z, אף על פי כן המחשבה שכל הזמן קופצת אבל אולי זה x ואולי זה x ואז הוא אומר מה אולי זה x אבל הנה אמרו לי היה x היו שאלות העפנו את השאלות הגענו למסקנה z מה המוח כל הזמן מקפיץ לי את x חזרה. איך זה יכול להיות מה ההיגיון בזה? ש: וה - z פותר את כל. אליעד: כל השאלות שהיו נעלמו אחת אחת מאה אחוז נעלמו השאלות האלה, אתה לא ... להיות שבן אדם יש לו דעה x ויש לו עליה שאלות ואז הוא אומר טוב אז בא נניח ההפך אבל כשהוא מניח את ההפך כל השאלות נעלמו אבל מה לעשות שכשאתה מניח את ההפך אז יש גם שאלות ולכן המוח חוזר עוד פעם ל - x הראשון. הבנתם? ש: כן. אליעד: לדוגמה בוא ניתן דוגמה נגיד בחירה חופשית בן אדם נגיד שיש לו מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית, אוקי אבל למרות שיש לו מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית כל הזמן המוח מקפיץ ואם הוא יגיד שאין לו בחירה חופשית כל המאה הוכחות האלה כאילו מסתדרות פרפקט אין שאלות אבל מצד שני גם כשהוא חושב שאין לו בחירה חופשית גם אז יש לו שאלות אחרות אז הוא אומר טוב בא נגיד שיש לי בחירה חופשית ואז המוח שלו קופץ פינג פונג מיש לי לאין לי, אין לי בחירה חופשית יש לי בחירה חופשית. אותו דבר נגיד רצון בן אדם נגיד אומר אוקי אני רוצה את זה או לא רוצה את זה ... שהיה בחדר הוא הגנב יכול להיות שגם זה לא הגיוני ואז תגיד לא יודע אבל כאילו. ש: זה הנחות יסוד זה עניין של הנחות יסוד שהוא לא בדק. אליעד: כן אבל אני אומר עוד פעם זה לפעמים המוח קופץ כאילו יש איזו מחשבה שעושה לך טוב או נראית לך יותר הגיונית ואתה עדיין המוח בורח ממנה כי יש שאלות גם על הדעה החדשה. זה שתשובה עונה לכמה שאלות זה לא אומר שהיא לא יצרה שאלות חדשות לצורך העניין. הבנו את זה אתה הבנת את זה? אתה אמור ...

... רצון שעושה רע, חרדת ביצוע, רוצה יותר מידי, רצון חזק מידי, איך עובד מנגנון הרצון? מנגנוני הגנה, איך המוח מדחיק? למה המוח מדחיק? איך להוציא אקסית מהראש? רצון לא נסבל, רצון מודחק, הדחקת רצון, להדחיק את האקסית למה הרצון עושה לנו רע ואיך להתמודד עם רצונות מודחקים? הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא ... הרצון הראשוני, במקרה הזה להיות בריא, כדי להרגיש פחות סבל. איך פועל מנגנון ההדחקה? אליעד מתאר את מנגנון ההדחקה בצורה מפורטת: כאשר הרצון גורם יותר סבל מתועלת, המוח מחליט להדחיק אותו. ההדחקה היא ניסיון של המוח להקטין את הכאב, באמצעות הקטנת העוצמה של הרצון או התעלמות ממנו לחלוטין. הדחקה כזו מתרחשת כאשר האדם מחליט, במודע או שלא במודע, להעדיף רוגע נפשי ושלווה פנימית על פני הגשמת הרצון ... איתו באופן יותר רגוע ושלו. כלומר, הפתרון של אליעד הוא בעצם לנסות לתקוף את הרצון באופן מודע, להפוך אותו ללא מחויב, ולשחרר אותו מהצורך הבלתי נסבל להגשימו. איך המוח בוחר איזה רצון להדחיק? אליעד מציין שההדחקה אינה שרירותית, אלא מבוססת על שיקול פנימי של עלות - תועלת. כאשר ישנם שני רצונות סותרים, כמו רצון חזק להשיג משהו מול רצון להרגיש טוב, ... שהרצון עצמו הוא בסך הכל כלי או משחק, וכי ככל שהאדם יבין זאת עמוק יותר, כך יוכל לשחרר רצונות בצורה חופשית וללא מאבק פנימי קשה. איך להוציא אקסית מהראש? למה המוח מדחיק רצונות? איך להתמודד עם רצון חזק מדי? מה זה רצון מודחק? איך להתמודד עם חרדת ביצוע? למה הרצון עושה רע? איך המוח בוחר מה להדחיק? ...

... יצירתיות, פיתוח יכולות חשיבה, יכולות למידה, מרגיש תקוע בחיים, תקיעות בחיים, איך לפתח את המוח? יכולת אנליטית, יכולת הבחנה, שיפור יכולות קוגניטיביות, שיפור יכולות המוח, תרגילי חשיבה, חלק 1 איך לפתח יצירתיות ויכולות חשיבה? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת ... מדבר על כך שיצירתיות אינה דבר מולד, אלא תהליך שניתן לפתח. הוא מציע שפעולות יומיומיות כמו חידות ותרגולים יכולים לסייע לפתח את החשיבה היצירתית. המוח שלנו כל הזמן עובר בין מצבים שונים של יצירתיות, ויש דרכים לגייס את היצירתיות הזאת, ... כך הוא טוען, לא מתרחש כשאנחנו רק קולטים ידע פסיבי, אלא כשאנחנו מעורבים בתהליך, שואלים שאלות ומאתגרים את עצמנו. מה הם התרגילים שיכולים לשפר את המוח? אליעד מציע מספר תרגילים שיכולים לשפר את החשיבה והיצירתיות שלנו, כולל תרגילים כמו משחקי חשיבה, פתרון חידות מתקדמות ותרגול של תהליכים אנליטיים. על פי דבריו, תרגול מתמיד עוזר לחזק את המוח ולפתח אותו לכל תחום שנרצה להשקיע בו. כיצד להפוך את החשיבה ליותר ממוקדת? למיקוד יש ... איך לשפר את היכולות הקוגניטיביות? מה זה מיקוד חשיבתי? איך להתגבר על תחושת תקיעות בחיים? מהי יכולת הבחנה? איך ללמוד בצורה יצירתית? תרגילים לשיפור המוח?

... הנקרא, ניתוח NLP, לנתח טקסט, ניתוח לשוני, איך עובד המוח? חקר המוח האנושי, בלשנות, חקר השפה, משמעות מילולית, סמנטיקה, פרגמטיקה, פסיכובלשנות, התפתחות רוחנית, תת מודע מה הקשר בין ניתוח טקסטים להבנה עמוקה של המוח האנושי? ההרצאה מתמקדת בתהליך של הבנת טקסטים דרך ניתוח לשוני ו - NLP (עיבוד שפה טבעית). אליעד כהן מדגיש את החשיבות שביכולת להבין כל מילה בצורה מעמיקה ולנתח את המחשבות ... אליעד מתאר את החשיבות שבהבנת כל פרט קטן בטקסט, ומסביר כיצד כל מילה או ביטוי יכול לשנות את המשמעות כולה. הוא מתאר את התהליך שבו המוח מפרש את המילים בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ומציג את רעיון הניתוח העמוק של כל מילה או חוויה. לדוגמה, הוא מציין את היכולת להבין טקסטים בעיתונים כמו וויינט ולהבין את המילים ... אינטואיטיבית, ומדבר על כך שזו מיומנות שכל אחד יכול לשפר אם יתאמן בהבנת טקסטים בצורה מעמיקה. מה ההבנה האינטואיטיבית שאנחנו מבצעים כשהמוח מפרש טקסטים? אליעד מדבר על העומק של ההבנה האינטואיטיבית, שהיא הבנת התמונה הכללית של טקסט או חוויה. הוא מציין שברגע שמישהו קורא טקסט, הוא לא רק מקבל את המשמעות המילולית, אלא גם ... נוסף שבו הוא מדבר על איך כל פרמטר בתמונה משפיע על החוויה שלנו. תהליך זה מזכיר את הדרך שבה ניתוח טקסטים מאפשר לנו להבין את התהליך של המוח שלנו בהבנת כל פרט ופרט. כל מילה בטקסט, כל גירוי שנקלט בתודעה שלנו, עשוי לשנות את ההבנה שלנו של העולם הסובב אותנו. מה הקשר בין תרגול ניתוח טקסטים לפיתוח התודעה? אליעד מציין ... המנטליים שלנו ולהבין כיצד הם משפיעים על התפיסות שלנו. הבנת הנקרא ניתוח NLP הבנת טקסטים ניתוח לשוני תודעה ותת - מודע פסיכובלשנות חקר המוח האנושי ...

... של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ... ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, אינה בהכרח מפסיקה את קיום העבודה ברגע שהוא עוזב את ... מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על חושים ותפיסות רגעיות. לדוגמה, מבוגר מבין ... אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את ... איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים ...

... איך לעשות אוטוסוגסטיה? איך לשכנע את עצמך? איך לשמור על הדיאטה? איך ליצור מוטיבציה? איך המוח חושב? שכנוע עצמי איך לשכנע באמצעות הקצנת ודאות? אליעד ... שמטרתה לשכנע אחרים או אפילו את עצמך, על ידי שימוש בעיקרון של אי - הוודאות הטבעית של המוח האנושי. הבסיס לשיטה הוא ההנחה שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר במאה אחוז. אם ניקח כל ... החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה הזו לרעה? אליעד מסביר שהמוח שלנו לפעמים משתמש בשיטה זו דווקא כדי למנוע מאיתנו לפעול או לקבל החלטות. לדוגמה, אם אדם רוצה להתחיל עסק חדש או לעשות פעולה מסוימת, המוח יכול לשאול: אתה בטוח שאתה רוצה להקים עסק? אתה בטוח ... על כך?. השאלות האלה יוצרות ספק ואי - וודאות שמשתקות את האדם. במקרים כאלה, הדרך להתמודד עם המוח היא לתקוף את המחשבה עצמה בחזרה. לדוגמה, אפשר ... היא פועלת וגם איך להתגונן מהשיטה הזאת. אז השיטה הולכת ככה, השיטה מבוססת על הרעיון שאומר שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר, אוקי זאת אומרת כל רעיון ... גדולה שואלים את אותו בן אדם אתה בטוח בזה שזה ככה וככה, עכשיו אוטומטית ברגע שעושים כזה דבר המוח אומר וואלה אני לא בטוח, לא בטוח, יפה אז בוא איתנו. ... על עצמו נגיד לדוגמה בן אדם רוצה לא לאכול, בן אדם נגיד בדיאטה והוא רוצה לא לאכול את העוגה והמוח שלו אומר לו תאכל את העוגה אז מה שבן אדם יכול ... ולשמור על הדיאטה זה לשאול את עצמו האם אני בטוח ב100% שאני רוצה לאכול את העוגה אין אפשרות שהמוח יגיד כן, אוקי ואם בן אדם אומר כן שאלתי את עצמי אם אני בטוח והמוח אמר כן אז הוא לא מספיק שאל את עצמו האם הוא בטוח כי אם ... אחרת האם בכל ליבי בכל מאודי אני מאמין שזה כך ולא אחרת התשובה אף פעם לא יכולה להיות כן כי המוח לא יכול להיות אף פעם בטוח בשום דבר. אוקי שזה נושא בפני ... אדם רוצה לחשוב מחשבה אחת יותר ממחשבה אחרת הוא יכול לשכנע את עצמו בדיוק בשיטה הזאת נגיד שהמוח אומר לו תאכל את העוגה, אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול ... בן אדם פיטרו אותו אוקי ועכשיו רע לו, בן אדם רוצה שלא יהיה לו רע אז מה שבן אדם יכול לעשות המוח אומר לו פיטרו אותך זה רע בן אדם יכול לשאול את עצמו אני ... טוב אז אני עושה את ההפך. אוקי עכשיו צריך לשים לב שיש עוד היבט בסיפור הזה, אוקי שלפעמים המוח הוא דווקא משתמש לרעה המוח של הבן אדם משתמש לרעה באופן יחסי בשיטה הזאת של הבטוח ובכך הוא מנטרל את הבן אדם, לדוגמה בן אדם רוצה לעשות איזו פעולה ואז המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, כל פעולה בן ... רוצה להתחיל התחלה חדשה אתה בטוח שאתה רוצה להתחיל התחלה חדשה בכל מיני נושאים. אוקי עכשיו המוח משתמש לרעה בדבר הזה, למה לרעה מה זאת אומרת לרעה מי החליט שזה לרעה אבל בהנחה שהבן אדם רוצה לעשות משהו אז כל פעם שהוא בא לעשות משהו אם המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, אתה בטוח שלא תתחרט אין אפשרות להיות בטוח שאתה רוצה ואין אפשרות להיות בטוח שלא תתחרט ולכן המוח פה מנטרל את הבן אדם מלעשות. עכשיו אם בן אדם רוצה לעשות משהו מסוים והמוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה והבן אדם מרגיש ... זה בעצם שהוא מחפש כל הזמן את החשיבה של האם אני בטוח או לא אוקי אז מה שהוא צריך לעשות זה כשהמוח אומר לך אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה מה שצריך להגיד ... זה שאני 2% אפילו רוצה לעשות את זה זאת סיבה מספיק טובה כדי לעשות את זה שזה הפוך על הפוך. המוח אומר לך אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה אם לא אל תעשה ... מצד האמת בן אדם בסוף עושה את מה שהוא חושב ש51% יעשה לו יותר טוב מרע אבל אם בן אדם מרגיש שהמוח שלו מנטרל אותו שהוא לא מצליח לעשות דברים כשהמוח אומר לו אתה בטוח שזה טוב כל מה שהוא מנסה לעשות זה אתה ... לעשות זה להגיד למוח לא אני לא בטוח אבל אף על פי כן אני יותר רוצה את זה מלא רוצה את זה ואם המוח מתחיל לשגע אז מה שעושים תוקפים אותו בחזרה אומרים לו ...

... הנקרא, YNET, ניתוח NLP, לנתח טקסט, ניתוח לשוני, איך עובד המוח? חקר המוח האנושי, בלשנות, חקר השפה, ... המידע. לדוגמה, כאשר כותבים היה על סף התקף לב ופגעתי בזוגיות עם אשתי, המוח באופן טבעי נוטה להקשר את התקף הלב ... ניתוח טקסטים מאפשר להבנה עמוקה יותר של המילים? אליעד מציין שלפעמים, המוח שלנו מוסיף אינפורמציה שלא ... לבעיה הבריאותית. לעומת זאת, כאשר הכותב לא מציין זאת בצורה ישירה, המוח המיומן של הקורא ישלים את ...

... אמינות? מבחני אמינות, בדיקת אמינות, זיהוי אמינות, זיהוי שקרים, איך המוח מזהה שקר? איך המוח מזהה אמת? אימות נתונים, איך לאמת נתונים? מהי אמינות? איך לשדר אמינות? אמינות היא אחד הנושאים ... אז חשוב לדעת מה בדיוק הוא מצפה לראות ממך כדי להרגיש שאתה אמין. איך המוח מזהה שקר? אליעד מציין שהמוח שלנו מזהה שקר בצורה די מדויקת, וזו יכולה להיות דרך מעולה לזיהוי אמינות. כאשר אדם אומר משהו ... תופסים כלא אמיתי, זה הרבה פעמים מתוך מבנה השיחה והניסוח של הדברים. המוח בודק אם יש חפיפות בין הנתונים שמסופקים לבין מה שאנחנו יודעים או חושבים שאנחנו יודעים. אם יש ... סיפור שמרגיש לא טבעי או לא סביר. איך לשדר אמינות? מה זה אמינות? איך המוח מזהה שקר? מבחני אמינות איך לאמת נתונים? ...

... התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על זמן וגיל נבדקת ... בכלא במשך חודש או שנה, אינה רלוונטית באמת. במילים אחרות, אדם שחי חיים של אלף שנה ימצא את הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט לא מבחין בין זמן ארוך לבין זמן קצר, כי הכל הופך לחוויה שגרתית שמוכרת. האם זמן ארוך מאוד משנה את תפיסת החיים? כאשר בני ... והמקום. אליעד מציין שיציאה מהמקום או הזמן אינה בהכרח פתרון, אלא דרך להבין את המקום שבו אנו חיים ולהתמודד עם המגבלות שבו. המשמעות של חיים ארוכים מה ההבדל בין זמן ארוך לבין זמן קצר? כיצד המוח מפרש זמן? האם חיים ארוכים באמת טובים? מהו הפתרון המהותי לחיים קצרים? ...