... קוראת את העיתון בפעם הראשונה או בפעם העשירית זה תלוי בכמה את חושבת, תראי להתעמק במשהו זה דורש מאמץ המוח צריך להתאמץ מה הוא אמר מה הוא התכוון מה הוא חושב זה מאמץ עכשיו בן אדם מתאמץ לפי כמה ...

... אני לא זמין בחצי שעה הקרובה ואז הוא אומר רגע אוקי אם הוא לא זמין בחצי שעה הקרובה זה במוח. ש: הוא עושה שתי פעולות. אליעד: בדיוק אז הוא כנראה זמין בעוד חצי שעה אז אני אדבר איתו בעוד ... ואם אתה רוצה לעשות לו לא נחמד אז תגיד לו אני לא זמין בעוד חצי שעה העיקר לשתול לו במוח אני לא זמין. ש: נגיד שאתה רוצה להעניש אותו. אליעד: לא להעניש נגיד שהבוס שלך פונה אליך ואתה לא ... לא בגלל היקש אם אתה אומר לו לא זמין עכשיו הוא צריך להקיש אתה זמין אחר כך אבל 2. כשהמוח עצמו כשהמוח שומע את המשפט אני אדבר איתך טוב לו אחר כך טוב לו קצת פחות אני לא יכול לדבר איתך ...

... בסנקציות. לטענתו, ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - מודע מה יביא לי הכי הרבה תועלת או הנאה ... מפחדים, לא בטוח שניתן לשכפל את טקטיקת ההפחדה בצורה רכה יותר בלי לאבד את האפקט. מה הקשר בין דיבור מוחלט לבין הקשבה של הילדים? כדי להבין מדוע צעקות גורמות לילד להקשיב, הודגש שילדים לעתים מחויבים מאוד לרצון רגעי שלהם (לשחק, לדבר וכדומה), אבל בקלות הם יכולים לעבור ולהיות מחויבים פתאום לרעיון חדש אם הוא מוצג בצורה מוחלטת ותקיפה. הילד שנראה קודם עסוק בדבר כלשהו, עלול ברגע להפסיק את עיסוקו אם מישהו ניגש אליו מאוד בוודאות ונחרצות ... מה הכי יעשה לנו להתרכז הכי טוב ומה יעשה לנו הכי טוב זה להתרכז. ש: במה? אליעד: הם בודקים המוח של הבן אדם שואל אותו בתת מודע מה אתה חושב שאם תתרכז בזה יביא לך הכי הרבה תועלת בזה ... שעניין אותו סתם בראש שלו הולך איזה משהו אז את כאילו, המהות היא שאת מדברת בצורה מחויבת כאילו בוודאות במוחלטות. ש: אוקי אז אולי אני גם יכולה לקחת את המחויב שלהם ולהפוך אותו למשהו שהם יכולים להתרכז איתו. אליעד: ...

... כדור הארץ מסתובב סביב השמש, או שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ? הוא מתחיל את ההסבר בכך שאין שום הוכחה מוחלטת, מנקודת מבט לוגית ופילוסופית, לכך שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ או ההיפך. הוא מדגיש כי אנשים רבים חושבים בטעות ... כלשהו מחייבת התייחסות למשהו שנחשב כקבוע ביחס אליו. אבל גם כאן הוא חוזר על הרעיון הפילוסופי שלו, שאין קביעה מוחלטת על מה באמת זז ומה לא. האם ניתן להוכיח שכדור הארץ נע סביב השמש? אליעד מתייחס לנושא זה באמצעות ... משהו שהוא בשום מקום או במקום ריק לחלוטין, עדיין אנחנו בעצם מדברים על מרחב מקום. הוא מדגיש שוב ושוב שלמוח האנושי אין יכולת לתפוס שום אובייקט ללא מקום וזמן כלשהם. כל דמיון של דבר מחייב מרחב כלשהו, אפילו אם ... מסתובב? אליעד מסיים בכך שאין אפשרות חד - משמעית לקבוע מה מסתובב סביב מה בלי להגדיר נקודה יחסית וקבועה. המוח מחפש תמיד את הדבר הגדול ביותר והפחות משתנה ביחס לסביבה כדי להגדירו כקבוע, וכל דבר אחר מתייחס אליו כמשתנה. הנקודה הסופית שאליעד מדגיש היא שאין משמעות מוחלטת לשאלה מי מסתובב סביב מי, אלא הכל עניין של נקודת מבט סובייקטיבית. המקום והזמן עצמם הם מושגים סובייקטיביים, שתלויים תמיד ביחס שהמוח נותן בין האובייקטים שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם קיימת תנועה מוחלטת? מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? ההרצאה מתחילה בדיון בשאלה מי מסתובב ...

... בין צד ימין ושמאל, אשר נחשבת לעיתים להפרעה בזיהוי הצדדים. הוא מציין שהשאלה המרכזית היא האם מדובר בהפרעה אמיתית במוח או אם מדובר במשהו שניתן לתקן ולהתגבר עליו בעזרת תרגולים. לדוגמה, הוא מביא מקרים בהם אנשים יכולים להתבלבל בין ... על ידי תרגול וזיכרון, כמו כל קושי אחר הקשור לשמות או מילים. האם בלבול בין ימין לשמאל קשור לבעיה במוח או לחוסר ריכוז? ההרצאה מציינת כי רבים מאיתנו עשויים להתבלבל בין ימין ושמאל, אך לא בהכרח מדובר בהפרעה מוחית. אחד הפתרונות המוצעים על ידי אליעד הוא תרגול מנטלי, שבו כל אדם יכול לשפר את יכולתו להבדיל בין הצדדים ... באופן ישיר ליכולת להבדיל בין צדדים. הוא מדגיש כי דיסלקסיה, בדומה לבלבול בין ימין לשמאל, אינה בהכרח קשורה להפרעה במוח, אלא עשויה להיות תוצאה של חוסר תשומת לב או התמקדות בבעיה בצורה לא נכונה. מה הקשר בין בלבול בשמות ... אליעד מציין גם את הקשר בין בלבול בשמות לבין בעיות זיכרון. הוא מסביר שהבעיה איננה בהכרח טמונה ביכולת של המוח, אלא בכך שהאדם לא מצליח להקשר את השם לאדם באופן עקבי. כמו במקרה של זיכרון שמות, כאשר אדם לא ... לב לכל פרט, הוא יוכל לשפר את יכולתו לזכור שמות ולמנוע את ההתבלבלות. האם בעיות בלבול משקפות בעיה אמיתית במוח? אליעד מסביר שאין מדובר בהכרח בבעיה במוח, אלא בהבנה של תהליכי למידה והתנסות. הוא מציין שהמוח של כל אדם פועל בצורה דומה, כאשר הוא עובר דרך מספר שלבים של זיהוי, תיוג והבנה של המידע. לדוגמה, ... שמות של אנשים. במקרה כזה, ניתן לפתור את הבעיה על ידי תרגול ושיפור של ההתמקדות, ולא בהכרח מדובר בהפרעה מוחית. האם יש קשר בין הפרעות למידה לבין תהליכים במוח? בהמשך ההרצאה, אליעד מתאר את הקשר שבין הפרעות למידה ובין תהליכים מוחיים. הוא מסביר שמהות ההפרעות איננה טמונה בכשלים מוחיים, אלא בדרך בה התפיסה וההבנה מתבצעות. לדוגמה, אם אדם מתקשה בהבנת שמות או צדדים, יתכן שהבעיה אינה קשורה לתפקוד המוחי עצמו, אלא לאופן שבו המידע עובר ומתקבל. אליעד מציין כי בעיות כאלו ניתן לפתור בתרגולים ממוקדים, שיאפשרו לאדם לשפר ... צדדים, לזכור שמות, ולהבין מושגים בצורה ברורה יותר. הפרעות למידה בלבול בין ימין ושמאל דיסלקסיה בעיות זיכרון ADHD תרגולים למוח הבנת מושגים

... האם טיפש זה רע? לא לדעת כלום, איך להבין יותר מהר? איך לפתח את השכל? איך לחשוב מהר? איך המוח חושב? כמה זמן יש בשנייה? איך להבין דברים? פיתוח החשיבה למה אנשים מפחדים להיות טיפשים ואיך זה קשור לחוכמה? ... לא עושים זאת כי זה יוצר אצלם תחושה לא נעימה של חוסר ידיעה וחוסר ודאות. ההסכמה להודות בחוסר ידיעה מוחלט מאפשרת לראות אפשרויות חדשות. האם אדם באמת יכול לחשוב כל כך מהר? אליעד מעלה שאלה מעניינת נוספת - כיצד ... מחשבה, צריך זמן רב. אבל אליעד מסביר את זה באופן הבא: בתוך כל שנייה קורים המון אירועים קטנים מאוד, והמוח האנושי מבצע כמות אדירה של פעולות באופן כמעט אינסופי. הוא נותן כדוגמה את מצמוץ העין, שמרגיש כמו רגע אחד ... מציג דוגמה נוספת - בעלי חיים מסוימים, כמו חתולים או יתושים, חווים את הזמן באופן שונה מבני אדם, כי המוח שלהם מסוגל לעבד הרבה יותר מידע בכל רגע נתון. מכאן הוא מסיק שגם בני האדם יכולים לבצע הרבה פעולות ...

... לדרישות מסוימות. אהבה ללא תנאים: אהבה שבה אתה אוהב את האדם כי ככה, בלי שום סיבה הגיונית. זוהי אהבה מוחלטת ובלתי תלויה בשום תנאי. אליעד מדגיש שאהבה ללא תנאים היא המקרה הקיצוני ביותר, והיא מתקיימת גם אם האדם השני ... לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם חוסיין, ... בלתי נשלטים. אבל בעצם, כל הרגשות נשלטים אם האדם מודע למחשבות שמאחוריהם. האם שליטה ברגשות היא סוג של שטיפת מוח? אליעד מסביר ששטיפת מוח היא דווקא מצב שבו אדם אוהב או שונא משהו בלי לדעת למה. לעומת זאת, כשאתה מודע לסיבות שבגללן אתה אוהב או שונא, אתה למעשה מבין את עצמך טוב יותר. שליטה במחשבות ורגשות, לפי אליעד, אינה שטיפת מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ... רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא של התאמה בזוגיות, את איתנו התאמה בזוגיות בן זוג שמתאים לך או לא מתאים לך, עכשיו השאלה ... עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת שבסופו של דבר כל אחד יכול להתאים לך וזה פשוט איך זה יושב במוח שלך אז את מבינה שהוא גם לא באמת חייב להשתנות כי את תמיד יכולה למצוא מה יש כרגע ולמצוא ... אתה אף פעם לא יכול לרצות את זה כי זה אף פעם לא בדיוק מה שאתה רוצה לכן מה שהמוח חוסם לך תקשיב זה סיבתי הוא אומר תקשיב זה סיבתי תתחיל לחפש ואז בסוף באופן אקראי הוא אומר טוב ... אבל אם אתה מכיר את הכפתורים המתאימים אז אתה יכול להתאים מה שאתה רוצה. ש: זה סוג של שטיפת מוח. אליעד: למה, לא שטיפת מוח זה כשבאים למישהו ואומרים לו איזה משהו הרבה פעמים עד שהוא מאמין בזה נכון, יפה שטיפת מוח זה כשאתה אוהב מישהו ואתה לא יודע למה זה שטיפת מוח אם את שונאת מישהו ואת לא יודעת למה את שונאת אותו זה שטיפת מוח אם את אוהבת מישהו ואת לא יודעת למה זה שטיפת מוח פשוט שטפו לך את המוח שאת אוהבת אותו ואת אוהבת אותו, כשאתה מבין מה עובר לך במוח אתה מבין אוקי אני חושב ככה אני מבין ככה אני עושה ככה מבין את זה זה לא שטיפת מוח אתה מבין את עצמך, את צודקת שאם עושים את זה למישהו זה כאילו עשינו לו שטיפת מוח בסדר אז. טוב הבנו?

... למשל, להסביר שכדי לקלוע לסל, השחקן משתמש בכוחות פיזיקליים ובחישובים לא מודעים, ולמרות שהתלמיד לא מבצע חישובים באופן מודע, המוח שלו כן מבצע תהליכים דומים לאלו שמתורגלים בשיעורי המתמטיקה. כך, התלמיד יכול להבין שלימודי המתמטיקה עוזרים לו לשפר את ...

איך המוח יודע? איך המוח לומד? איך תינוק לומד? איך המוח חושב? התפתחות המוח, התפתחות הקוגניציה, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה איך המוח יודע דברים חדשים? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא בשאלה הבסיסית והעמוקה ... זה בפעם הראשונה, המושג קודם והחיבור בין המושגים השונים הוא דבר חדש עבורו. איך בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו ... לנו להבין איך בכלל משהו נוצר. אליעד מבהיר שכמו בשאלת הידיעה, גם כאן מדובר בפרדוקס שבו לא ברור איך המוח יודע דברים מלכתחילה, והפתרון אינו לוגי ואינו ברור מאליו. למה בכלל השאלה הזאת חשובה לנו? אליעד מסביר שרוב האנשים ... זה לעומק יגלה שכל חוויות החיים שלו מבוססות על הידיעות האלה. מי שמבין שכל מה שהוא יודע אולי אינו מוחלט, עשוי לשנות את תפיסת המציאות שלו לגמרי, ולגלות שיש פרצות בדרך שבה הוא מבין את העולם. זו החשיבות הגדולה ... לשאלה הזאת תשובה ברורה ופשוטה, אבל עצם החקירה שלה היא זו שיכולה להביא אותנו לשינוי מהותי בתפיסת העולם. איך המוח לומד? איך תינוק לומד לתקשר? מה קדם למה ביצה או תרנגולת? האם אפשר לדעת משהו חדש לגמרי? פרדוקסים בתהליך ...

... אומרת אני לא חושבת שאנחנו יכולים להיות ביחד כי בגדת בי אז מה, אז קודם כל עוד פעם ההחלטה שהמוח מחליט הוא תמיד מחליט את זה על בסיס העתיד כשהיא אומרת בגדת בי פירושו ואני חושבת שזה יקרה שנית ... זה לא פעולה פרקטית זה לא תעשה פעולה שאתה לא בוגד בה כאילו אתה לא יכול לתת לה, אם במוח היא אומרת אני לא רוצה אותו כי הוא בוגד בי כי הוא בגד בי בוגד בי יבגוד בי זאת ...