... אז הכסף למעשה לא מביא לו תועלת. האדם שואל את עצמו בתת - מודע: למה לי להתאמץ לעבוד יותר, אם את הכסף שאני מרוויח אני בכלל לא מנצל ולא נהנה ממנו? כשאין שימוש בכסף, המוח מסיק שהכסף לא מועיל ולא חשוב, וכך פוחתת המוטיבציה להשיג יותר כסף. לדוגמה, אם אדם מתמודד עם הצעה עסקית שמצריכה ממנו מאמץ להרוויח כסף, המוח שלו עשוי לשאול אותו: למה לך להתאמץ ולהרוויח עוד? הרי ... מנגד, אליעד מסביר שכאשר אדם משתמש בכסף שלו, קונה דברים ונהנה מהכסף, הוא למעשה מייצר לעצמו תחושה חזקה שהכסף אכן מועיל. אז, כשהוא פוגש הזדמנות להרוויח כסף נוסף, המוח אומר לו: כן, לך על זה, תרוויח עוד כסף, כי תוכל ליהנות ... עוד כסף. האם בזבוז מוגזם יכול לפגוע במוטיבציה לכסף? אליעד מדגיש שגם המצב ההפוך נכון. אם האדם נמצא במצב של בזבוז קיצוני, שבו כל סכום כסף שהוא מרוויח נעלם מיד, המוח יגיד: בשביל מה להתאמץ בכלל? לא משנה כמה כסף תרוויח, הכל ... השימוש בכסף גורם לאדם לחוש שכסף הוא בעל ערך, והחיסכון יוצר תחושת ביטחון והערכה לכסף שנשאר בצד לעתיד. האדם צריך לשאוף למצב ביניים: לא לחסוך בצורה קיצונית, כי אז המוח חושב שאין תועלת בכסף ואין סיבה להרוויח אותו. לא לבזבז ... להרוויח כסף? כדי להגביר את החשק ואת התשוקה לכסף, אליעד מציע להתחיל להשתמש יותר בכסף הקיים. כאשר האדם מוציא כסף על דברים שנותנים לו סיפוק, הנאה או תועלת ממשית, המוח לומד שכדאי להשקיע מאמץ כדי להרוויח עוד כסף, כי יש בכך ערך ...

... האדם חושב? כיצד נוצרות תבניות חשיבה ורגשיות? תבניות חשיבה. תבניות רגשיות. המוח של האדם מנתח את כל ... שונים. כדי לעשות סדר בכל האירועים האלו וכדי להיות מסוגל לזכור אותם, לנתח אותם, ללמוד אותם ולהבין מהם משהו, לשם כך המוח כל הזמן בונה תבניות שונות ולתוכן הוא מכניס את האירועים השונים. כל אירוע משתייך למספר תבניות שונות. כיצד נבנות התבניות? כדי ליצור תבניות שונות, המוח של האדם מחפש כל הזמן את הדומה ואת הגורם המאחד שנמצא במצבים השונים. המוח של האדם מחפש את המכנים ... ממילא כמות המכנים המשותפים מצטמצמת. כי במהות של הדברים, הדברים יותר דומים מאשר שונים. כאשר האדם נתקל באירוע חדש כלשהו, המוח של האדם ישר מנסה למצוא ...

... הטיפול לזמן אחר, ולהקדיש לו זמן מוגדר כדי שהמוח ירגיש שיש סדר ויפסיק להטריד באמצע העבודה. הוא מוסיף שאם ... שאליעד מדגיש היא המודעות לבחירה מודעת, אחרת המוח ימשיך לנדוד בין שני הרצונות ויתקשה להתרכז. מהי המשמעות ... זאת, אם תתכנן זמן לטפל בזה או לחשוב על זה, המוח שלך מרגיש שיש תהליך מסודר, ואז תוכל יותר בקלות ... באותו רגע. תחשוב על מצב קיצוני כמו שריפה: המוח מדלג אוטומטית לכל מה שמסכן אותך באמת. אבל אם אתה רוצה, ... היא לבחור באופן מודע. אם אתה לא בוחר, המוח שלך ימשיך לקפוץ בין שני הרצונות, ותהיה לך תחושת סבל ... עם עצמך: בשעה שתיים אטפל בבעיה הזאת. כך המוח שלך מרגיש בטוח ולא צריך להכניס לך כל הזמן מחשבות ...

... בהם באמת, ולכן הוא נשבר במהרה כאשר המציאות מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן ... אנשים מדברים, מה הסיבה שאחד מדבר כך והשני אחרת? אם תפעילי את המוח שלך, מה הסיבה שהוא אומר כך והשני אחרת? בנוסף תראי שיש כאן דבר יפיפה, יש כאן קסם, את תראי דבר אחד שהופך ... החלטת שיעל לא תאכל דגים. זאת הסיבה היחידה, כל השאר זה בלבולי מוח. מה הבנת? שאלה: שיש מישהו שגורם לכך, שאני כאלוהים, גורם לכך שאני לא יאכל. אליעד: אני רוצה להביא אותך לחוויה ... לא צריכה, אם את רוצה להישאר בגיהינום עוד קצת, ולבוא לבלבל את המוח שוב פעם, זה גם בסדר. אבל אם נמאס לך, תחליטי, אני רוצה להגיע לחוויה אחרת. אני רוצה לחוות שאני אלוהים, שאני ... נכון? אותו דבר פה, פעם אחת תתחילי לחשוב בהיגיון, ואז תמיד המוח שלך יחשוב נורמאלי. שאלה: זה לא דורש מוח מיומן? אליעד: כשאת יושבת על כיסא, ולשאול למה אני יושבת על כיסא? בשביל זה צריך מוח מיומן כל כך? זה נראה לך שרק מדעני חלל יכולים להבין מדוע הם יושבים על כיסא? גם מדעני חלל לא יודעים מדוע הם ... לך הרמוניה, כאילו מסתכלת רק על החצי כוס המלאה, כי שטפו לך את המוח מספיק זמן שאת רואה רק את החצי הכוס המלאה, אז את משקרת את עצמך, ואז את נשארת בבאר. המלך, אם הוא משקר את עצמו, ...

... לאחר? הסיבה שאתה נמשך לאדם מסוים ולא לאחר קשורה לאופן שבו המוח שלך עובד, על ידי יצירת אסוציאציות. אליעד מסביר שאין אפשרות לתת תשובה מוחלטת לשאלה מדוע אדם מסוים מושך ... ההסבר של אליעד, משיכה מבוססת על המנגנון של אסוציאציות. המוח האנושי פועל באמצעות קישורים מחשבתיים בין רעיונות וחוויות. לדוגמה, אם תראה בחורה מסוימת, המוח ייצור אסוציאציה עם דברים אחרים בחייך, בעבר או בעתיד, בין אם מדובר בזיכרונות, חוויות או מחשבות שקשורות לאותה ... דמיוני ונוצר בגלל האמונות שלך, שאומרות לך זה טוב וזה רע. המוח שלך מחלק את המציאות לצורות שונות, ולפי התכנות הפנימי שלך אתה נמשך או נדחה מצורה מסוימת. למה האמונות שלך ... ובערב לבחורה אחרת, בהתאם למצב הרגשי ולסוג האסוציאציות שהמוח שלו מעלה באותו רגע. זה תלוי גם בקונטקסט החברתי והתרבותי - לדוגמה, מה שנחשב ליפה בחברה אחת יכול להיחשב ללא ... התאהבות? למה אני נמשך דווקא אליה? מה זאת אהבה חולנית? איך המוח יוצר אסוציאציות? האם יש סיבה אמיתית להתאהבות? למה אני צריך זוגיות? ...

... בהם, עשוי לגלות שמדובר בראייה שבה הסתירות והפרדוקסים אינם מבטלים זה את זה. כשמתאמצים להבין זאת, המוח מגיע לסוג של גבול, ושם נוצר שינוי בתפיסה. חמשת הדברים שהשכל של האל שונה בהם מזה ... מעבר לשכל הרגיל. לא בטוח שיוכל לתפוס את כל הפרדוקס, אבל עצם הכוונה לשם כבר משנה משהו בגישתו. כאשר המוח מתעמק עוד ועוד בסתירות, הוא במידה מסוימת נכנס למצב של אין לי מושג. יש האומרים ... המצב מנקודת המבט שאין בה כבר הפרדה חדה בין קיום לאי - קיום של הבעיה. אומרים שצריך כוח התמדה, שכן המוח נוטה מיד לחזור למוכר ולנסח: יש כאן בעיה. אך בהדרגה, כשמצליחים להחזיק קצת את ... לברוח לאין בעיה, הוא יכול לראות ששתי האפשרויות נכונות בו זמנית, וזה נותן מרחב שקט נפשי מסוים, כי המוח לא נצמד רק לאחת מהאפשרויות. התהליך לא מיידי, ולכן מומלץ לחזור על הלימוד של ... ההבנה שתקרה לך בסוף. אם תנסה להפעיל את השכל עד הסוף, כמו למה אתה חי? אם תנסה להבין למה אני חי, בכל המוח תנסה, בסוף יקרה לך משהו, שהמוח יתחיל לחשוב אחרת בחמש זוויות חדשות, ומזה תקבל תפיסה חדשה. למשל אני רוצה להביא ...

... לומר לו אי אפשר לעשות X, כמו שאי אפשר לעוף באוויר (או כל דוגמה אחרת) . והדימוי, יכול להיות שהוא לא נכון. אבל ברגע שהוספת את המידע של אי אפשר ללכת באוויר, אז המוח של השומע, יש לו עכשיו 3 שאלות במקום שאלה אחת, וזה גורם לו להאמין לך יותר בקלות. ואסביר: נניח שאתה אומר למישהו אי אפשר לעשות X. ... להסיט את דעתו של השומע מהתחלת המשפט ולשאול את עצמו, האם זאת האמת, על סוף המשפט, במקום לעשות זאת באופן נייטרלי על התחלת המשפט ובלי הסחה כלשהי. אבל בנוסף, כאשר המוח של השומע נמצא בחוויה כלשהי, אז למוח האנושי יותר קל להישאר באותה החוויה והתחושה, מאשר לעבור לחוויה הנגדית שלה. כי זה כרוך במאמץ ... ברצף, כי אתה חושב שאכן התשובה היא כן, ופתאום מופיעה שאלה שאתה לא בטוח לגביה, אז הרבה יותר קל להמשיך את המגמה של הכן, מאשר לעבור למגמה נגדית של לענות לא. כי המוח מתעייף כשהוא עובר מדעה אחת לדעה הנגדית שלה. ולהישאר באותה הדעה, זה כאילו נעשה בצורה אוטומטית ביותר קלות. אבל יש לדעת, שלפעמים דווקא אם ... לעשות, על ידי זה שאתה משדר לאדם השני, כאילו הוא עושה לך טובה, שהוא עוזר לך לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ואסביר: כאשר אתה מבקש ממישהו לעשות משהו, אוטומטית, המוח של השומע מרגיש שמישהו נתן לו הוראה ציווי בקשה לעשות משהו, ואז ממילא הוא מרגיש שהוא נמצא בעמדת נחיתות, מול המבקש. כי הוא כאילו העבד, שעושה את מה שהמלך אומר לו לעשות. ואז אוטומטית, המוח של השומע, מעדיף דווקא לסרב ולא לעשות את מה שאתה מבקש ממנו לעשות, כי הוא מרגיש סוג של השפלה, שאומרים לו מה לעשות. כי החזק, אומר ...

... המהות של מה שאתה רוצה לעשות ואת זה תמכור לעצמך. יחד עם גם פה יש אותו דבר הפוך זאת אם בן אדם לדוגמה המוח שלו מנסה למכור לו משהו והוא לא רוצה לקנות את זה, נגיד שהמוח של הבן אדם מנסה למכור לו לא לעשן סיגריה והוא כן רוצה לעשן את הסיגריה, אוקי במקרה כזה אסור לו להסתכל על המהות כשהמוח שלו אומר לו אתה יודע אתה רוצה להיות בריא אל תעשן את הסיגריה ... אז אתה לא רוצה שאני אעשן את הסיגריה? מה זה משנה בוא נעשן את הסיגריה דהיינו, למחוק את המהות. דהיינו, המוח אומר לבן אדם תקשיב אתה רוצה להיות בריא אל תעשן את הסיגריה אבל הבן ... בסדר אין שום בעיה בוא נעשן סיגריה, זה בגדול בנושא של שכנוע עצמי שאם בן אדם נגיד רוצה להתנגד למשהו שהמוח אומר לו לא להסתכל על המהות של זה, נגיד שבן אדם בא לעשות איזו פעולה המוח אומר לו תקשיב אבל מה יצא לך מזה אתה יודע שבכל מקרה אחרי שתעשה את ... לא אני רוצה לעשות את זה אבל לא להסתכל על המהות כי המהות יותר חזקה מהצורה. ולכן הרבה פעמים בן אדם המוח אומר לו משהו והוא רוצה להתנגד לזה אז הוא צריך לקחת את מה שהמוח אמר, לא להסתכל על המהות של מה שהמוח אמר להסתכל רק על הצורה על הביטוי על המסקנה האופרטיבית של מה שהמוח אמר לעשות ולתקוף אותה, לא לתקוף את המהות כי המהות תנצח אבל אם ... וזה מה שאני רוצה וכן ושם מגניב חיים בריאים טבעיים, גם חיים גם בריאים גם טבעיים ושם מאוד יפה ואז המוח הולך אחרי זה ולא להסתכל על המהות. ולכן אם נסכם את כל הסיפור ...

... השאלה המרכזית היא: למה זה עובד? האם זה עובד תמיד? זה לא מספיק לדעת שמחקרים הראו כי כשאומרים מילה מסוימת זה משפיע על המוח, עלינו להבין את החוקיות שמאחורי ... מישהו, השאלה המרכזית היא: למה זה עובד? האם זה עובד תמיד? אם אומרים לנו שמחקרים הראו שכשאומרים מילה מסוימת, זה משפיע על המוח, זה לא מספיק. אנחנו צריכים להבין את ... לומדים גם למה זה ככה אבל מה שהם לא שמים לב שהרבה מאוד פעמים אם נשאל אותו תגיד ולמה זה ככה? אז הוא יגיד כי מחקרים גילו שהמוח של בני אדם מעדיף לשמוע את המילה לא מאשר לשמוע את המילה כן או סתם איזה משהו אחר כן. ומה שהבן אדם לא מבין שלהגיד מחקרים אמרו או שהמוח של הבן אדם אוהב ככה או ככה זה ... בדרך כלל קורה אבל למה זה קורה ככה, זה כמו להגיד למישהו אתה אומר שצריך לעשות דבר כזה וכזה אבל למה מה ההיגיון של זה, למה המוח של הבן אדם אוהב כשאומרים לו ... או כל שטות אחרת, למה אני קורא לזה שטות? כי בסופו של דבר מי שמבין את הפרינציפ אז זה כבר נחשב לשטות, מי שיודע איך עובד המוח של הבן אדם אז גם כל הנושא של ... הבנת למה זה ככה, הבנת את ההיגיון של זה? ושימו לב עוד פעם מחקרים כשאומרים מחקרים הראו שבני אדם אוהבים על פי סטטיסטיקה והמוח ככה וככה ולמה המוח ככה וככה ולמה זה לא תמיד נכון, אדוני אם ...

... מביא תיאוריה שלפיה דווקא כשאדם נמצא במצב שבין ערנות לשינה, הוא יכול להבין טוב יותר את הנושא הנלמד. הסיבה לכך היא שבמצב של ערנות מלאה, המוח טרוד בהרבה מאוד מחשבות, הסחות דעת והפרעות, מה שמונע מהאדם להתרכז באמת לעומק בנושא מסוים. אולם כאשר הוא כבר עייף או מנומנם, הוא נמצא במצב שבו יכולת ההתנגדות של המוח שלו למידע חדש קטנה משמעותית. מצב זה מאפשר למידע להיכנס פנימה בצורה עמוקה יותר ולחלחל ישירות לתת - המודע שלו. מה הקשר בין לימוד תוך כדי נמנום והבנת החומר טוב יותר? אליעד מסביר שכאשר האדם נמצא במצב ערני, המוח שלו עובד בקצב מהיר ומסוגל לקפוץ בין נושאים שונים ומחשבות שונות. מצב זה עשוי לפגוע ביכולת שלו להתרכז בנושא אחד לעומק. לעומת זאת, במצב של מנומנמות או עייפות, פעילות המוח יורדת, ולכן יש פחות הסחות דעת, פחות מחשבות שמתחרות על תשומת הלב שלו, והדבר מאפשר לו להתרכז ביתר בהירות בנושא אחד בלבד. במצב מנומנם, האדם גם פחות מתנגד ... אם אתה במצב של כמעט הירדמות. ההמלצה הזאת אינה רק בגלל עצם הלימוד, אלא משום שיש בה לימוד נוסף על כך שהנושא באמת חשוב לך. אתה למעשה מאמן את המוח שלך לקבל את החשיבות של המידע הזה. אליעד מסביר שזה עובד בדומה לתופעות פסיכולוגיות אחרות, כמו כאשר אדם רעב או צמא, והמחשבה על אוכל או שתייה היא ...