דימויים, אסוציאציות, איך עובד המוח האנושי? איך המוח חושב? כוח המדמה, הרצון הראשון, המחשבה הראשונה, הבחירה הראשונה, מהי הסיבה הראשונה? איך נוצרים רצונות? איך נוצרות מחשבות? מהו ... שנוצרו מתוך תהליכים שלא תמיד ניתן להסביר אותם. מהו הדימוי הראשון? כיצד דימויים משפיעים על הרצון והמחשבה? מהם אסוציאציות במוח האנושי? איך נוצרות מחשבות ורצונות? האם כל מה שאנחנו רוצים מבוסס על כלום? איך לחקור את הדרך בה נוצרות ...

איך המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות? איך המוח מסתיר ומגלה יתרונות וחסרונות בהחלטות? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו עומדים בפני החלטה, בכל אפשרות שאנחנו בוחרים בה קיימים ... וחסרונות גדולים יותר באחרת. אבל אם באמת כל דבר שווה מבחינה מהותית, אז השאלה המרכזית שעולה היא איך בדיוק המוח מצליח לבצע את ההסתרה הזו, שמאפשרת לו לראות באופן ברור וחד משמעי צד אחד עדיף על פני הצד השני. מהו מנגנון ההסתרה ואיך הוא עובד במוח? אליעד כהן מסביר את המנגנון באמצעות דוגמה של מישהו שמתלבט אם לאכול עוגה או לא. הוא מדגיש שכדי שההחלטה ... להסתכל על העוגה ולראות באופן מובהק יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת השאלה: איך המוח עושה זאת? אליעד מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח מסתיר באופן זמני חלק מהיתרונות או החסרונות של הבחירה הנגדית, כך שבאותו רגע של ההחלטה האדם אינו רואה אותם ... וחסרונות אחרים שיכולים להיות רלוונטיים. הוא מבהיר שאין מדובר על פעולה של שקר עצמי מכוון, אלא פשוט דרך שבה המוח עובד, והוא מסביר שככל שהשכל של האדם מפותח יותר, הוא יוכל לראות את היתרונות והחסרונות בצורה שווה יותר, מה שעלול גם להקשות על קבלת החלטות מהירה. האם באמת כל האפשרויות שוות באופן מוחלט? אליעד מתייחס גם לטענה שהשוויון המוחלט בין האפשרויות הוא סוג של אשליה. הוא מסביר שכאשר אדם באמת מצליח לראות ששתי אפשרויות שוות לגמרי, אין לו ... חופשית מלאה - כלומר, בלי מניפולציה אלא מתוך הבנה עמוקה ששתיהן זהות לחלוטין, ואז כל החלטה תיתפס כנכונה באופן מוחלט. איך אפשר להגיע להחלטה מתוך תחושת אחדות אמיתית? כדי לקבל החלטה מתוך תחושה של בחירה חופשית אמיתית ואחדות פנימית, ... אך גם יתרון בגלל ההזדמנות לחוות התמודדות ואתגר. כאשר האדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע לחוויה של שוויון מוחלט. מתוך החוויה הזו, הבחירה שהוא עושה הופכת להיות בחירה חופשית באמת, כי הוא מבין לעומק שאין הבדל מהותי בין ... מה זה מנגנון ההסתרה? איך להגיע לבחירה חופשית מלאה? האם כל האפשרויות באמת שוות? איך עובד תהליך קבלת ההחלטות במוח? איך המוח מקבל החלטות? אליעד כהן עוסק בהרצאה בהסבר על איך המוח מקבל החלטות, תוך חקירת מנגנונים שונים של קבלת החלטות, אחדות בחירה חופשית, ותהליכים פנימיים שמניעים את התנהגות האדם. במהלך ... את היתרונות. אליעד מסביר שמנגנון ההסתרה הוא לא באמת מניפולציה או כוונה לטעון שמשהו אינו נכון, אלא פעולה של המוח להסתיר את היבטים של בחירה אחת על מנת לראות את היתרונות של האחרת. האם אנחנו באמת מקבלים החלטות מתוך ... רוצים נראית כאילו היא תוצאה של איזון בין יתרונות לחסרונות, אך למעשה מדובר בתהליך פנימי הרבה יותר מורכב. איך המוח מסתיר חסרונות ומדוע אנו לא תמיד מודעים לכך? אליעד משלב דימויים שונים כדי להסביר את המנגנון של קבלת החלטות. ... נגיעה באש, בה הוא שואל האם ניתן להרגיש את החסרונות והיתרונות באופן שווה. במשל זה, הוא מנסה להראות איך המוח מצליח להסתיר את היתרונות והחסרונות ולפעמים לא מודע לכך. זו שאלה שהוא מעלה, איך אדם יכול לקבל החלטה אם ... שלנו עשויות לנוע בין שוויון של יתרונות וחסרונות, ושהבחירה אינה תמיד תוצאה של הסתרה או מניפולציה. בסופו של דבר, המוח לא תמיד מודע למה שהוא בוחר, ותחושת הבחירה החופשית נובעת מההבנה הפנימית של האדם שמגיע למסקנות מתוך רצון אמיתי, ... לא תמיד מודע לפנים השונות של ההחלטה. איך מתקבלות החלטות? מנגנון ההסתרה בקבלת החלטות? בחירה חופשית מלאה - איך המוח פועל? איך מקבלים החלטות מתוך אחדות? האם קבלת החלטות היא באמת תהליך של איזון?

... רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן מסביר שאנשים רבים נוטים להתמודד עם מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד ... מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה ... חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה? הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו. לדוגמה, במקום ... נכון, אולי יש בי צד קטן שמעוניין לברוח מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות. גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך ... העיקרון של אליעד ניתן ליישם בתחומים רבים נוספים. לדוגמה, בסוגיה כמו הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם אומר באופן מוחלט: אנחנו לא עושים להם שום עוול, הוא מזמין ספקות וויכוחים פנימיים שיערערו אותו. עדיף לומר: נכון, מהיבט מסוים אנחנו ... מפסיקה את הרדיפה של המחשבות? כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט ... יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית. כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו זה לא נכון בכלל!, המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - אולי זה כן נכון במשהו?. הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן מוחלט, אלא להכיר בכך שיש בהן היבט כלשהו של אמת, אך הן אינן בהכרח מייצגות את המציאות או את הרצונות ... מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!. אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: באמת בכלל לא? אולי קצת?. זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, ... יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות. כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה. מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן? כאשר אדם אומר לעצמו אני בכלל לא רוצה להתאבד, המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית. הפתרון הוא להכיר בכך שיש ... אינו רלוונטי או דומיננטי. זה נכון לגבי כל מחשבה שלילית או פולשנית - ההתמודדות הנכונה אינה להתנגד אליה באופן מוחלט, אלא לתת לה את מקומה בפרופורציה המתאימה. כיצד להשליך את העיקרון הזה על תחומים אחרים? ניתן ליישם את אותו ... משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר המחשבה הזאת לא נכונה בכלל המוח אומר לו אבל זה כן נכון ואז הוא מתחיל להתווכח כן נכון לא נכון לכן הכי טוב זה להיצמד ... לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון איך שאתה אומר אין בזה שום היגיון המוח אומר לך באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש. כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד לאמת ... אתה בבעיה תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי. ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה. אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח. ש: נניח. אליעד: אוקי הוא יגיד ... הזמן וכו אז אם נגיד לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום המוח אומר רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - בכלל לא רוצה להתאבד המוח אומר לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה כי המוח קשה לו לתפוס את ה - בכלל הזה את ה - בכלל לא רוצה קשה לו לתפוס ואז הוא ... אני לא רוצה להתאבד. ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - בכלל ואז המוח עוד יותר רודף אותך. ש: למה? אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר אני בכלל לא רוצה להתאבד נניח אז המוח אומר אבל זה לא באמת זאת לא האמת כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה. ש: נכון. אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת בכלל לא רוצה איזו גרסה יותר אמיתית נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה להתאבד ... נשמע לי שאתה אומר על אמת מסוימת או אמת פשוטה שלי. אליעד: באופן יחסי זאת האמת בסדר לא האמת המוחלטת לא יודע אם היא מוחלטת באופן יחסי. ש: הבנתי. אליעד: אם מחשבה רודפת אותך אתה לא חייב להתכחש אליה אתה יכול להיפטר מהמחשבה לא ...

... קשר זוגי? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור זוגיות טובה? איך להתאהב? איך לגרום למישהו להתאהב? איך נוצרת אהבה? איך המוח מתאהב? איך לפתח אהבה וזוגיות מוצלחת בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר כיצד לפתח אהבה וזוגיות טובה, וכיצד לגרום לאנשים ... שגורמות לתחושה טובה לשני הצדדים ללא הקרבה וללא כפייה. איך הזיכרון משפיע על יצירת אהבה ורגשות בזוגיות? אליעד מסביר שהמוח פועל בעיקר על בסיס זיכרון ולא רק על בסיס של הבנה. הוא מדגים את זה עם הדוגמה הבאה: כשאדם ... שעליו לשתות מים. כך גם באהבה - אם מישהו נמצא איתך ומרגיש טוב באופן קבוע, נוצר אצלו זיכרון חיובי. המוח שלו יזכור שאתה מקור להרגשה הטובה, וכך תיווצר אהבה, כי בכל פעם שיהיה לו רע הוא ייזכר בך כמקור ... שחור ואז אדם גבוה נותן לך סתירה, לא תסיק מזה דבר. אך לאחר כמה פעמים שהמצב יחזור על עצמו, המוח יחפש חוקיות ויקשר בין החתול השחור לסטירה. המוח שלנו יוצר תבניות וקישורים, גם אם הם אקראיים לחלוטין. כך גם בזוגיות: אם אחד מבני הזוג נמצא עם השני, ובאופן מקרי חווה אירועים רעים, המוח עלול לקשר בין בן הזוג לתחושות הרעות, אפילו אם הוא לא גרם להן בפועל. התניה שלילית זו עשויה לגרום להתרחקות ופגיעה באהבה, אלא אם כן המוח מזהה שהנוכחות של בן הזוג דווקא מפחיתה את הרע - ואז האהבה מתחזקת, כיוון שבן הזוג הופך למקור לנחמה. ... אמתית מתפתחת מעצמה כאשר שני הצדדים עושים פעולות שמסבות להם אושר באופן טבעי והדדי. איך לפתח אהבה בזוגיות? איך המוח יוצר התאהבות? איך להצליח בזוגיות? ממה נוצרת אהבה? איך להתמודד עם מריבות בזוגיות? האם כדאי לעבור לגור ביחד? איך ... זאת שאלה אחרת אבל בשביל לחזק את האהבה צריך לעשות דברים שעושים לשניכם טוב ביחד, עכשיו בנוסף לכל זה המוח עובד על בסיס של זיכרון לא על בסיס של הבנה הבנה וזיכרון אבל הרבה זיכרון. מה זה אומר זה ... דברים וטוב לך אז זה גורם לך לאהוב אותו כי כל פעם כשרע לך ואתה רוצה להרגיש טוב מה המוח מקפיץ לך לך לשם שם זה טוב זה נקרא אהבה. ש: רק כשרע לך? אליעד: כן מתי אתה מתגעגע ... מלא אין לך שום רצון אם אתה לא צמא אתה לא מתגעגע למים כי אתה לא צמא. עכשיו אז המוח יש לו בראש פקודה ככל שמישהו יש לו יותר חוויות טובות איתך זה מגדיל את הסיכוי שכשיהיה לו רע ... הזה בכלל עוקב אחרי וזה בכלל הוא אומר לאיש הגבוה איפה אני נמצא גם זה יכול להיות, אתה מבין המוח ימצא תבנית כל פעם שיש חתול שחור מופיע אחריו בן אדם גבוה בן אדם גבוה נותן לי סתירה. זאת ... במקרה היה למטה, אוקי עכשיו אותו דבר גם באהבה אם מישהו רואה אותך וטוב לו נמצא איתך וטוב לו המוח מחבר את זה. עכשיו כשאתה נגיד משוחח עם מישהו אתה מדבר איתו אם תוך כדי שיחה נהיה לו יותר ... ברגע שאתה איתו הוא חשב על משהו שעשה לו רע, עכשיו רוב האנשים גם לא יודעים איך זה עובד במוח שלהם הם לא יודעים לנתח את זה הוא אומר עובדתית כשהייתי איתו הרגשתי רע למה הרגשתי רע אני לא ...

... אדם כיפה משום שהוא כבר נמשך אליו מסיבות אחרות. שתי האפשרויות האלו קיימות במקביל, ומתרחשים תהליכים פסיכולוגיים מורכבים בתוך המוח שלנו המשפיעים על האופן שבו אנו תופסים יופי ומשיכה. האם המשיכה ליופי מגיעה לפני המשיכה הרגשית? אפשרות אחת היא ... בגלל משיכה שכבר קיימת? במקרים אחרים, המשיכה מגיעה קודם כל מסיבות אחרות, כמו אופי, אישיות, הומור או חביבות, ואז המוח מתחיל לשכנע אותנו שאותו אדם הוא יפה. לדוגמה, אדם עשוי להכיר מישהי שבתחילה הוא לא רואה אותה כיפה במיוחד, ... אחרי שהוא מגלה שהיא מצחיקה, חכמה, או מתחשבת, הוא מתחיל לראות אותה בצורה חיובית הרבה יותר. הסיבה לכך היא שהמוח מתפקד בצורה כזו שהוא נוטה להעריך באופן חיובי את הדברים שאנו כבר אוהבים ורוצים. כאן אפשר לומר: אני חושב ... שהיא גם יפה וגם מצחיקה, והוא פוגש מישהי מצחיקה אך שאינה נראית מושכת באופן מובהק, אז נוצרת סיטואציה שבה המוח חש איום פנימי - אם לא אראה אותה כיפה, לא אוכל להיות איתה, והמוח מתחיל לייצר אשליה או הערכה חיובית מוגזמת של היופי שלה. במילים אחרות, המוח יוצר מנגנון הגנה שמאפשר לאדם להרגיש בנוח עם עצמו, ולהמשיך להרגיש משיכה לאותו אדם למרות פער אפשרי בין הרצוי למצוי. האם המוח מייצר אשליית יופי כדי להגן על הרגשות שלנו? אליעד מסביר שמנגנון הגנה דומה מופעל גם בכיוון ההפוך: כאשר אנחנו רוצים מישהו שאינו רוצה אותנו, המוח מנסה לשכנע אותנו שאותו אדם אינו אטרקטיבי או שיש בו תכונות שליליות, כדי להגן על עצמנו מתחושות של דחייה ... מסיבות אחרות כמו אינטליגנציה או חביבות, הוא מתחיל לתפוס אותה כיפה הרבה יותר (למשל עשר). התהליך הזה מתרחש כי המוח נוטה להגזים בתכונות חיוביות של אנשים שאנחנו רוצים או אוהבים, על מנת להגביר את ההתאמה בין המציאות לבין הרצונות ... את עצמך לסביבה. לדוגמה, מישהו שנחשב למצחיק או אינטליגנטי יכול להפוך להיות מושך יותר פיזית בעיני אחרים, פשוט כי המוח מתחיל להעריך אותו בצורה חיובית כוללת, מה שמגדיל את האטרקטיביות הפיזית שלו. איך המוח שלנו מתמודד עם חוסר התאמה בין הרצונות למציאות? תופעה נוספת שאליעד מתאר היא שהמוח מנסה לפתור את חוסר ההתאמה בין מה שאנחנו רוצים (מישהו יפה) לבין מה שאנחנו מקבלים בפועל (מישהו שלא תואם באופן מלא לרצונות). במקרה כזה, המוח מפעיל מנגנוני איום פנימי כדי לשכנע אותנו לראות את האדם בצורה חיובית יותר או שלילית יותר, בהתאם למצב. לסיכום - כיצד המוח משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי ומשיכה? ההרצאה מבהירה שמשיכה למראה חיצוני היא תהליך דינמי ומורכב. לעיתים המשיכה ליופי היא מיידית וברורה, ולעיתים היא מתפתחת דווקא לאחר שהכרנו והתחברנו לאדם מסיבות אחרות. המוח שלנו מתערב בתהליך ההערכה ויכול להגביר או להפחית את התחושה שלנו לגבי היופי הפיזי בהתאם לרגשות, לצרכים ולרצונות הפנימיים ... להימשך אליך? תהליכי משיכה מנטליים מה קדם למה - משיכה או הערכה ליופי? למה אני חושב שהיא מכוערת? למה המוח נמשך למשהו? איך נוצרת משיכה למראה חיצוני? מה קדם למה? האם אנחנו נמשכים לאדם כי הוא יפה, או האם אנחנו חושבים שהוא יפה כי אנחנו נמשכים אליו? שאלות אלו מצביעות על תהליכים מנטליים מורכבים המתרחשים במוחנו כאשר אנחנו חווים משיכה למראה חיצוני של אדם אחר. המענה לשאלה הזו אינו חד משמעי, שכן שני התהליכים יכולים לקרות בו זמנית. מה קדם למה - המשיכה או ההערכה ליופי? המוח שלנו עשוי להרגיש משיכה לאדם מסיבות שונות. אחת מהן עשויה להיות המראה החיצוני של אותו אדם - כלומר, אנחנו ... נמשך לאדם אחר בגלל תכונות כמו חביבות, אינטליגנציה או הומור, יתכן והערכה זו למראה החיצוני תתפתח רק לאחר מכן. המוח שלנו נוטה להרגיש משיכה למי שאנחנו נמשכים אליו, וזה יכול להשפיע על איך אנחנו תופסים את המראה של אותו אדם. כלומר, לפעמים אנחנו מתחילים לחשוב שמישהו הוא יפה או יפה יותר ככל שאנחנו נמשכים אליו יותר. המוח שלנו עשוי להילחם במחשבות שליליות על המראה החיצוני כדי לא להרגיש אי נוחות מהמחשבה שאין לנו את מה שאנחנו רוצים. המוח והאיום הפנימי בהערכת היופי המוח שלנו עשוי להפעיל מנגנוני הגנה כאשר יש סוג של איום פנימי - אם אנחנו לא מעריכים את המראה של אדם שנמשכים אליו מסיבות אחרות, יתכן שנחוש שיש סיכון שלא נוכל לקיים קשר עם אותו אדם. לכן, המוח משכנע אותנו לראות את אותו אדם כיפה או יפה, כדי שנוכל לשמור על הרצון והמשיכה. זהו מנגנון המגן עלינו ... של יופי? יש גם מצב שבו אנחנו רואים אדם כמעניין או מושך מסיבות אחרות, כמו חביבות או הומור, ואז המוח מתחיל לפרסם את יופיו או יופיה. דמיינו מצב שבו אנחנו נמשכים למישהו משום שהוא מצחיק או חביב, והדבר גורם ... משיכה, ייתכן שנראה אותו גם כלא יפה או מכוער. כשאנחנו לא אוהבים מישהו או לא מרגישים איתו בנוח, יתכן שהמוח יתחיל להחמיר את המראה החיצוני שלו ולהפוך אותו לפחות מושך. אם אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מאדם כלשהו, המוח ימצא דרכים להוריד את האטרקטיביות הפיזית שלו כדי להתמודד עם תחושת האכזבה. איך לגרום למישהו להימשך אליך? יש לא ... הערכה ליופי? למה אנשים נמשכים למראה חיצוני מסוים? מה קדם למה? אנשים יפים, למה אני חושב שהיא מכוערת? למה המוח נמשך למשהו?

... ניהול מספר משימות בו זמנית, משימה בתוך משימה, איך לנהל מספר משימות בו זמנית? איך לנהל את הזמן? איך המוח מנהל מספר משימות? איך לבצע מספר משימות בו זמנית ביעילות? ניהול זמן, התייעלות, להתייעל איך לנהל מולטיטסקינג בצורה היעילה ... זה האדם נמצא בצומת החלטה - האם להמשיך במשימה הראשונה או לעבור למשימה החדשה. מדוע ריבוי משימות הופך למורכב במוח האנושי? כאשר האדם עסוק במשימה אחת ופתאום נכנסת משימה נוספת, לכאורה יש שתי משימות בלבד. אך בפועל, לדברי אליעד כהן, יש שלוש משימות שונות המכבידות על המוח: המשימה הראשונה שעסוקים בה כעת. המשימה החדשה שנכנסה כרגע ודורשת התייחסות. המשימה השלישית שהיא לזכור שיש משימה שנדחתה, ושיש ... כאן יש נקודה חשובה מאוד - אליעד מדגיש שבשלב הזה חובה על האדם לרשום את המשימות הנוספות שנדחו. כך, המוח מתפנה להתרכז במשימה אחת בכל פעם ולא צריך להתאמץ בזכירת משימות רבות במקביל. מדוע כדאי לנהל רשימת משימות מסודרת? אליעד מסביר כי למוח האנושי קל יותר לזכור פעולה אחת חוזרת וקבועה כמו להסתכל ברשימת המשימות, מאשר לזכור כל פעם משימה ספציפית אחרת. הסיבה לכך היא שפעולת ההסתכלות ברשימה הופכת להרגל קבוע, והמוח מתרגל אליה. לעומת זאת, משימות ספציפיות משתנות כל הזמן ודורשות מהמוח לזכור כל פעם מחדש את תוכנן, וזה מאמץ גדול יותר. לדוגמה, אם יש לך משימה ללכת לבנק ועוד אחת ללכת לסופר, במקום לנסות לזכור באופן אקטיבי שאתה צריך ללכת לסופר אחרי הבנק, קל יותר להרגיל את המוח לזכור רק דבר אחד: לבדוק את רשימת המשימות לאחר ביצוע כל משימה. אחרי פרק זמן קצר, הפעולה הזו תהפוך לאוטומטית, והמוח ירגיש פחות עומס. כיצד להרגיל את המוח להסתכל ברשימת המשימות? בהתחלה, אומר אליעד כהן, לא יהיה הבדל גדול במאמץ שהמוח משקיע בין לזכור משימה ספציפית לבין לזכור להסתכל ברשימת משימות. אבל לאחר כמה ימים של הרגל קבוע, המוח כבר מתרגל באופן טבעי לפעולה של הסתכלות ברשימה, והיא נעשית בקלות רבה יותר. כך, לאורך זמן, ניהול המשימות הופך לפשוט ויעיל בהרבה. איך להבין את מנגנון החשיבה במוח לגבי ניהול משימות? אליעד מציין שחשוב מאוד להבין את המנגנון העמוק של איך המוח עובד. הוא מדגיש שצריך לרדת לרזולוציות הכי קטנות - להבין בדיוק מה המאמץ שהמוח משקיע כשהוא מנסה לזכור משימה ספציפית לעומת לזכור להסתכל ברשימת משימות. ככל שמבינים יותר לעומק את מנגנוני החשיבה של המוח, כך אפשר לבצע משימות בצורה יעילה יותר ולחסוך משאבים מנטליים מיותרים. הדגש כאן הוא לא רק על טכניקה של ... מיד. רישום מידי וברור של המשימות שנדחו ברשימת משימות מסודרת. הפיכת פעולת בדיקת רשימת המשימות להרגל קבוע ואוטומטי. כך, המוח משתחרר מעומס הזיכרון, יכול להתרכז במשימה הנוכחית בלבד, והאדם מתייעל באופן משמעותי בביצוע משימות. איך לנהל זמן בצורה נכונה? ... לנהל משימות מרובות? איך לזכור משימות בקלות? איך להפוך מולטיטסקינג לאפקטיבי? מה הדרך הכי יעילה לנהל רשימת משימות? איך המוח חושב? ניתוח תהליכים של המוח, איך לנהל משימות חופפות? איך לנהל משימה בתוך משימה? איך לנהל מספר משימות במקביל? איך לתכנן משימות? למה לנהל יומן משימות? איך המוח זוכר משימות?

... חוויית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? מהי תפיסת הזמן ואיך המוח יוצר את תחושת ההווה, העבר והעתיד? אליעד כהן מסביר כי הזמן הוא לא באמת קיים כמו שאנחנו תופסים אותו, ... התחושה לגבי האצבעות של עצמו תהיה תמיד יותר חזקה מאשר התחושה לגבי האצבעות של האדם האחר. דוגמה זו ממחישה שהמוח יוצר הבדלים בעוצמת התחושה לגבי דברים שמתרחשים בו זמנית בהווה. האם העבר והעתיד קיימים בכלל? אליעד כהן מתאר כיצד המוח מבחין בין העבר, ההווה והעתיד באמצעות סימון של תמונות או תחושות שמתרחשות כרגע. הוא משווה זאת לתחושות כמו רחוק וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא רחוק, כך הוא יודע להבדיל בין תמונות שמסומנות בתודעה כעבר, עתיד ... של האירוע הזה, אך התמונה הזו מסומנת אצלנו בתחושה מיוחדת של עבר. באופן דומה, כאשר אנו חושבים על העתיד, המוח מציג תמונה של מה שיקרה והוא מתייג אותה כעתיד. איך המוח קובע מה קרה ומה לא קרה? אליעד מסביר כי המוח שלנו יוצר תמונות שונות של מה שקרה, והן מלוות בתחושות או דרגות שונות של ודאות. למשל, קיימות תמונות שהן ... של דמיון מודרך או היפנוזה, ניתן לשכנע אנשים שמשהו קרה, והם יחושו זאת כאילו האירוע אכן התרחש במציאות. כך המוח בעצם יוצר את המציאות העכשווית שלו, דרך זיכרונות שנחווים בהווה, בין אם הם התרחשו ובין אם לא. האם הזיכרון ... הכרחי כדי שההווה יתקיים? אליעד כהן מבהיר כי הזיכרון הוא רכיב הכרחי ביצירת חוויית המציאות הנוכחית. אם, לדוגמה, היינו מוחקים את הזיכרון שלנו לגבי מושג מסוים, כמו שולחן, ברגע שהיינו מסתכלים על שולחן, לא הייתה לנו שום יכולת להבין ... מתאר כיצד תחושת ההווה נתפסת על ידינו כחשובה וחזקה יותר מאשר העבר או העתיד. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח מתייג את ההווה בעוצמה גבוהה יותר באופן טבעי. לו המוח היה מתייג את התחושה של העתיד כחזקה יותר, אז דווקא העתיד היה נתפס בעינינו כחשוב יותר מאשר ההווה. בכך הוא מראה שתחושת החשיבות של הזמן היא שרירותית וקשורה לאופן בו המוח שלנו מארגן ומתייג את החוויות שלנו. לסיכום, מהי המציאות לפי תפיסת הזמן? אליעד כהן מדגיש כי המציאות, לפי תפיסת הזמן שהוא מתאר, היא למעשה רצף של חוויות שמתקיימות כולן בהווה, כאשר המוח יוצר תחושה מלאכותית של עבר ועתיד על ידי סימון של זיכרונות ודמיון. העבר איננו קיים, העתיד עדיין לא קרה, ומה שנשאר הוא רק ההווה שבו כל הדברים נחווים בו זמנית. מהי תפיסת הזמן? איך המוח יוצר את תחושת העבר והעתיד? האם הכל קורה בהווה? מהי תחושת ההווה? האם העבר באמת קיים? איך נוצרת חוויית הזמן במוח? מה הקשר בין זיכרון להווה?

... אני מרגיש רע כל הזמן? למה החיים קשים? למה תמיד יש בעיות בחיים? למה החיים כל כך קשים? למה המוח מייצר בעיות? למה אני כל הזמן סובל? למה אני לא מצליח להיות מאושר? למה קשה להיות מאושר? איך להתמודד ... האישיים שלו, אותן בעיות ימשיכו להופיע. מהו המנגנון הפנימי שמייצר בעיות בחיים? אחת התובנות המרכזיות של אליעד כהן היא שהמוח האנושי תמיד יוצר בעיות חדשות. גם אם אדם יפתור את כל בעיותיו הקיימות, בעיות חדשות תמיד יופיעו. כדי להמחיש ... רשום את כל הבעיות שלך בחיים. דמיין שכל הבעיות הללו נפתרו לחלוטין. שאל את עצמך: האם אתה מרגיש שלמות מוחלטת? האם המוח שלך לא יתחיל לייצר בעיות חדשות? תשובתו של רוב האנשים היא שבסופו של דבר בעיות חדשות צצות. המוח לא יכול להתקיים ללא בעיות, שכן תפקודו מבוסס על ניגוד בין הרצון לבין המציאות. מה אפשר לעשות עם המידע הזה? במידה ואדם מבין שהמוח תמיד ייצור בעיות, יש שתי דרכים להתמודד עם המידע הזה: בחירת הבעיות: אדם יכול לבחור מטרות ויעדים שיאתגרו אותו ... המציאות תכתיב לו מטרות שהוא לא בהכרח ירצה להתמודד איתן. חקר עמוק של המנגנון: ישנם אנשים המעוניינים לחקור למה המוח שלהם מייצר בעיות, ואם ישנה אפשרות לחיות בהרמוניה עם המציאות מבלי להרגיש התנגדות מתמדת. סיכום: איך להתמודד עם הבעיות ... להתמקד רק בפתרון בעיות פרטניות, כדאי לנסות לזהות את שורש הבעיה ולראות כיצד ניתן להתמודד איתו. על האדם להבין שהמוח תמיד ייצור בעיות ושהוא יכול לבחור את הבעיות שירצה לפתור. המרדף אחרי האושר? טיפול בסימפטום מכנה משותף של בעיות המוח מייצר חסרונות למה אני כל הזמן מרגיש רע? כיצד להתמודד עם בעיות ואיך לבחון את שורש הסבל בחיים? כאשר ... דפוסי ההתנהגות האישיים שלו, אותן בעיות ילוו אותו גם בעבודתו החדשה. המנגנון הפנימי שמייצר בעיות אחת התובנות המרכזיות היא שהמוח של האדם תמיד מייצר בעיות חדשות. גם אם יפתור את כל הבעיות הקיימות, ייווצרו חדשות. ניתן לבדוק זאת בניסוי ... שיש לך כרגע בחיים. 2. דמיין שכל הבעיות האלו נפתרו לחלוטין. 3. שאל את עצמך: האם אני מרגיש שלמות מוחלטת? או שמא המוח שלי מתחיל לייצר בעיות חדשות? התשובה ברוב המקרים תהיה שמופיעות בעיות חדשות. המוח של האדם אינו יכול להתקיים ללא בעיות, שכן הוא מתפקד על בסיס ניגוד בין הרצון לבין המציאות. מה ניתן לעשות עם המידע הזה? בהנחה שהאדם מבין כי המוח שלו תמיד ייצור בעיות, עליו לשאול את עצמו כיצד ניתן להשתמש בזה בצורה חכמה. קיימות שתי דרכים להתמודד עם ... מטרות שהוא לא בהכרח ירצה להתמודד איתן. חקר עמוק של המנגנון - ישנה אפשרות לשאול שאלה רחבה יותר: מדוע המוח שלי בכלל מייצר בעיות? האם קיימת אפשרות לחיות בהרמוניה עם המציאות בלי להרגיש צורך מתמיד בהתנגדות? מי שרוצה להעמיק ... להתמודד איתו. איך להתמודד עם בעיות המנגנון של יצירת בעיות הקשר בין רצון למציאות איך לפתור בעיות בשורש למה המוח מייצר בעיות המרדף אחרי האושר, טיפול בסימפטום, טיפול בבעיות, מכנה משותף של בעיות, המרדף אחרי מילוי הרצון, סבל בחיים, ... כל הזמן מרגיש רע? איך לבחור את הסבל? איך לבחור ממה להרגיש רע? איך לבחור את הבעיות בחיים? למה המוח מייצר חסרונות? טיפול בשורש הסבל, האם אפשרי להיות מאושר? למה באמת אני לא מאושר?

יסודות השכנוע, מבוא לשכנוע, בסיס השכנוע, תורת השכנוע, איך המוח משתכנע? איך לשכנע אנשים? איך לשכנע מישהו? איך משכנעים? איך עובד שכנוע? איך האדם משתכנע? יכולת שכנוע, כושר שכנוע ... מוכן לבצע אותה. זה יכול להיות על ידי הצגת תועלות שיתקבלו מהפעולה או על ידי הצגת יתרונות נוספים שעלולים לצמוח ממנו. מצד שני, אם תוכל להקטין את החסרונות שקשורים לביצוע הפעולה, תוכל להוריד את ההתנגדות שהוא חש כלפי המאמץ. ... זה בעצם לאיים עליו אם לא תעשה זה לא יצא לך. הבנת, זה בדיוק אותו דבר, זה רק הכל במוח איך המוח שלך רואה את זה, אתה תקבל או לא תקבל אבל זה אותו דבר. להגיד למישהו אם תעשה יהיה לך ... להגיד למישהו אם לא תעשה לא יהיה לך זה כמו להגיד אם תעשה יהיה לך זה אותו דבר, מבחינת המוח. אוקי, עכשיו, באיזה לבוש זה הגיע, זה הגיע בלבוש של הטוב או בלבוש של הרע שיקרה לך אם לא ומה המוח רצה באותו הרגע לשמוע. עכשיו, זה בעצם לגבי איך לגרום לבן אדם לחשוב שהדבר יותר טוב מרע על ידי ... שאתה בעצם אומר לו מה הרע שיקרה אם הוא לא יעשה, זה לגבי איך להגדיל את הטוב. אוקי, תזכור במוח, אתה מנסה לשכנע את הבן אדם יש פה כמה וריאציות, אחד איך אני מגדיל את היתרונות שירצה, שתיים איך ... המהות של מה שאני מסביר לך זה שיש פה בן אדם מולך ואתה רוצה לשכנע אותו, ואתה יודע איך המוח שלו עובד, איך המוח שלו עובד? שהוא יעשה את הדבר שאם הוא יחשוב שזה יעשה לו יותר טוב מרע ואז אתה יודע איך ... כזה, או במצב נפשי אחר אז הוא אומר הוא בעצם אומר דבר הגיוני. אליעד: אז מה אתה אומר על המוח הזה? המוח בסך הכל מנסה לומר שלפעמים יותר קל לו לקבל את זה ולפעמים קשה לו, זה כל מה שאמרת. ש: ... טוב, משהו כזה. ש: רגע, אתה אומר זה קשור למה? אליעד: לכמה לחץ תפעיל. אם אתה יודע לקרוא את המוח שלו ואתה יודע מה המחויבים שלו, ואתה יודע בדיוק מה הוא רוצה ובדיוק מה הוא לא רוצה, אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה שהוא ירצה, אז אתה תתגבר עליו. אם אתה יודע איך המוח של הבן אדם עובד וכל מילה שהוא אומר אתה יודע מה המשמעות שלה אה הוא אמר נותן אז הוא ... הזדהות? הזדהות זה לחשוב שזה מחויב. ש: נכון. אליעד: לחשוב שזאת יותר אמת משקר זה הכל. האם זה באופן מוחלט? לא באופן יחסי כן, זה כל הסיפור. מה זה הזדהות? שהוא חושב שזה מחויב, מה גורם לו לחשוב שזה ...

... ולענות לא קבענו פגישה בכלל. כאשר הוא ינסה להוכיח שכן קבעתם, לדוגמה על ידי שיחת טלפון, התגובה תהיה שלילה מוחלטת של קיום השיחה עצמה: לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את ... יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך לך תעשן, במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: אני בכלל לא מעשן. גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת. בצורה דומה, אם המוח מעלה פחד כמו תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע, אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת ... משהו רע, או אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע. הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי. מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד? חשוב לזכור ששימוש בטכניקה ... אינה מיועדת רק לויכוחים עם אנשים אחרים, אלא גם יכולה להיות שימושית להתמודדות עם מחשבות פנימיות לא רצויות. אם המוח אומר: לך תעשן! - ניתן להשיב: אני בכלל לא מעשן אף פעם! אם המוח משיב: מה זאת אומרת? עישנת לפני שעה! - ניתן לומר: לא נכון, לא עישנתי, רק הייתי ליד אנשים שעישנו. אם המוח מתעקש: ברור שעישנת! - ניתן להשיב: אתה לא יכול להוכיח את זה, מבחינתי לא קרה. כאשר משתמשים בטכניקה הזו כנגד המוח של עצמנו, היא יכולה לעזור לשבור דפוסי חשיבה לא רצויים ולהתמודד עם פחדים או הרגלים שליליים. לסיכום בכל דיון, ... שהפריך את הנחת היסוד. עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו נכון גם לגבי בן אדם שרוצה, מה זאת אומרת? נניח שהמוח של הבן אדם אומר לו איזו מחשבה ובן אדם רוצה להתנגד אליה בן אדם יכול לעשות את אותו דבר מול המוח של עצמו. לדוגמה נגיד שהמוח של הבן אדם אומר לו לך תעשן עכשיו הבן אדם יגיד לא רוצה לעשן מה שהוא צריך לעשות להפריך את הנחת היסוד נגיד המוח אומר לו לך תעשן אתה יודע עכשיו הגיעה הפסקה לך תעשן, יגיד לו ואני בכלל לא מעשן אף פעם כאילו למה שאני אעשן אף פעם לא עישנתי למרות שזה לא נכון אני אף פעם לא עישנתי ואז המוח אומר מה זאת אומרת אף פעם לא עישנת מה אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה?, לא אני לא זוכר ... לא זוכר שעישנת לפני שעה אבל בהפסקה ההיא וההיא אתה עישנת, לא נכון אני עמדתי בחוץ ולא עישנתי אז המוח אומר מה אתה משוגע מה אתה מנסה לעבוד עלי, מה אתה לא זוכר מה היה?, לא אני זוכר מה היה ואני זוכר שהיה אחרת, אתה יכול להוכיח שזה היה ככה? ואז המוח אומר תקשיב אתה פה עבוד אתה שומע את העצות של אליעד עבוד לך אומר לו כן עבוד לי אז מה אני משוגע וככה אני רוצה זה הכל. מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות לך דבר רע, אוקי אז לא תמיד צריך להתייחס בקטע ... יפטרו אותי אני אמצא עבודה לא, אתה יכול להגיד אוקי אז לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע אז המוח יגיד מה זאת אומרת אז המוח עכשיו אומר רגע מה הנחת יסוד שבן אדם לא רוצה שיקרה לו דבר רע, למה אני חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו דבר רע כי הוא אוהב את עצמו הוא לא רוצה שיהיה לו רע, אז המוח יגיד לבן אדם אבל מה אתה אוהב את עצמך אתה לא רוצה שיהיה לך רע, לא נכון אני שונא את עצמי אני רוצה שיהיה לי רע זהו ואז המוח יגיד מה אתה משוגע?, כן אני משוגע, מה אי אפשר לדבר?, אי אפשר לדבר ובזה נגמר הדיון. זאת אומרת ...