... לו מאוד לאהוב את עצמו כי אין לו במה להיאחז. הבעיה השנייה היא שגם כאשר האדם מזהה יתרונות בעצמו, המוח עשוי להזכיר לו גם את החסרונות, או לציין בפניו שיכול היה להיות טוב יותר. לדוגמה, הוא יאמר לעצמו: נכון ... אבל הבעיה בגישה הזו היא שגם הטענה הזו נתקלת בקושי פנימי גדול. אם אפשר לאהוב את עצמך בלי סיבה, המוח יכול באותה מידה להגיד: אולי אשנא את עצמי בלי סיבה? וכך נוצרת סתירה פנימית. כשאין תנאים לאהבה, אפשר לטעון ... שבה כולם טובים ממנו בתחום מסוים, ואז לא יוכל להיתמך בגישה הזו. גם אם האדם יזהה יתרונות רבים בעצמו, המוח שלו עלול להזכיר לו את החסרונות שקיימים בו, או להבליט את העובדה שיכול היה להיות טוב יותר (למשל, יכולתי ... את האהבה או לחפש סיבות עבורה. מהי המסקנה הסופית לגבי אהבה עצמית? אדם המבקש אהבה עצמית ללא תנאים באופן מוחלט, מגלה שלא ניתן לתחזק את האמירה אני אוהב את עצמי בלי סיבה בלי להתנגש בשאלה למה בעצם לא לשנוא את עצמי בלי סיבה?. לכן, במקום לנסות למצוא סיבה חיובית מוחלטת לאהבה, מומלץ לעבוד על ביטול או החלשת כל מה שגורם להיעדר אהבה. כשאין שנאה או ביקורת עצמית מוגזמת, האדם ... של תחפש את היתרונות שבך כדי לאהוב את עצמך זה שבעצם ברגע שאתה אוהב את עצמך בגלל סיבות מסוימות המוח מתישהו ידאג להזכיר לך גם את החסרונות. ואז יכול להיות מצב שגם אם אתה תהיה יותר טוב מכולם המוח יגיד כן אבל ביחס לעצמך יכולת להיות עוד יותר טוב ואז הוא יגרום לך לשנוא את עצמך כי אתה ... עכשיו לאהוב את עצמך עם תנאים אמרנו מה היתרונות שאתה יכול למצוא תנאים ולאהוב את עצמך החסרונות הם שתמיד המוח ימצא לך או שאתה לא תמצא את התנאים או שאתה תגיד אצל אחרים הם יותר טובים או אני יכולתי ... משמעות בכלל לאהבה. מה זה לאהוב את עצמך בלי תנאים להגיד אני אוהב את עצמי כי אני זה אני? המוח יכול להגיד לך אז אני שונא את עצמי כי אני זה אני אי אפשר להחזיק בזה זאת בעיה. נגיד שבן אדם יגיד לעצמו אני אוהב את עצמי לא משנה מה נגיד שבן אדם יגיד כזה דבר והמוח יגיד לו למה אולי תשנא את עצמך לא משנה מה. ש: סתם בלי לשאול אתה תגיד לי למה אתה ... אומר עוד פעם בן אדם שרוצה להגיע לאהבה עצמית נגיד או לביטחון עצמי או מה שזה לא יהיה הפנימי המוחלט זה על ידי נטרול ההפך אי אפשר באופן פוזיטיבי אלא באופן של לשלול את ההפך. הבנו את הסיפור הבנו, ...

... שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד ... במקום להניח, שואלים: ממתי את בבית?, מה את עושה עכשיו?, ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים ... כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך ... נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך ... שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח ... מי היית בים?, שחית?, למה לא שחית?, האם הזמנת משהו לשתות?. אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים הלכתי לים, אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. ... יותר היא לעבור מילה מילה (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות ... אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו ... בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך באתי מהים נגיד הוא אומר לך הייתי היום בים במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של הייתי בים. כשהוא אומר לך הייתי בים בראש שלך ... כזה דבר כשמישהו אומר לך הייתי היום בים אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות ... היה חם? לא יודע, אז מה עשית בים? שיחקתי מטקות, רגע אז עם מי שיחקת מטקות? עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה שולחן אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו ... זאת אומרת עשיתי גלישת גלים זאת תשובה לאיזה שאלה מה עשיתי בים אז נשאל מה עשית בים. זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש אוקי בים נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף אוקי ...

... משנה את כללי המשחק. במקום ויכוח, שבו כל צד מנסה להוכיח שהשני טועה, השיטה הזו יוצרת היגיון פנימי חדש במוחו של המתנגד. הוא מתחיל לחשוב מחדש על העמדה שלו, והתנגדותו יורדת באופן משמעותי, כי הוא כבר לא נמצא בעימות ... עדיף שלא אירדם עכשיו, או שאולי הרעש דווקא יכול להרדים אותי טוב יותר באופן עקיף? המטרה היא להרגיל את המוח לחפש דווקא את ההיגיון ההפוך מהרגיל, וכך להרחיב את טווח האפשרויות. איך ליישם את השיטה באופן מעשי? לפי אליעד ... אותה לכן. לדוגמה נגיד שאתה להירדם ואז יש לך נגיד רעש מבחוץ ואז אתה בא לסגור את החלון ואז המוח אומר לך לא משנה שיש רעש אתה אומר בוא נחשוב הפוך למה זה שיש רעש. ש: ירדים אותי יותר. אליעד: לא למה זה אומר שאני צריך להשאיר את החלון פתוח אל תלך ללא משנה תלך להפך. המוח אומר לך תקשיב סגור את החלון כי יש רעש ואז הביניים שלו אומר לא משנה אם יש רעש או ... עדיף שאני לא ארדם, אולי הרעש ירדים אותי בווריאציה כזו או אחרת, אולי יותר טוב שאני אהיה עייף. כי המוח בדרך כלל כשיש לו משהו רע הוא מנסה להגיד או שהוא הולך ללא משנה או בוא נראה יתרונות אחרים אבל בדרך כלל המוח לא לוקח את החיסרון עצמו ואומר לא זה בכלל יתרון על מה אתה מדבר זה בכלל טוב שזה ככה ... את הנחות היסוד שלך ואתה חושב אולי זה לא נכון לא רק אולי זה לא נכון גם אולי ההפך המוחלט של זה הנכון, כשאתה עושה את זה אז המוח מתפתח ואז כשמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול כי x אז אתה אומר לו בגלל זה אתה צריך ... עכשיו מה האמת שגם לא תמיד צריך להגיד את זה אבל אם יש לך ב - memory את ההפך המוחלט של הטענה של הבן אדם השני אז יותר קל לך גם לשכנע אותו אתה לא לחוץ אתה לא מאוים ... אם הם מצליחים לראות את הזה, ואם יש קיבוע של רצונות הוא אומר לך מה אתה מבלבל לי את המוח אני רוצה ככה וככה יגיד לי הנה אתה מסכים איתי שככה וככה זה אומר שככה וככה השאלה אם זה ...

... מחשבתי שמוביל אותו שוב ושוב לחשיבה שלילית, חרדות וספקות עצמיים. הבסיס שעליו אליעד בונה את ההסבר הוא שכל תשובה מוחלטת שהאדם נותן לעצמו, אפילו אם היא חיובית כמו אני אוהב את עצמי או טוב לי, עדיין משאירה אותו תקוע בתוך מעגל של ספקות. זאת משום שמיד לאחר שהאדם מגדיר משהו בצורה מוחלטת, מוחו יתחיל לחפור ולשאול שאלות ספקניות כמו האם אני באמת אוהב את עצמי?, מי אמר שאני טוב מספיק?, איך אני יודע שזה נכון?. כל עמדה מוחלטת מכניסה את האדם למשחק אינסופי של טוב ורע, נכון ולא נכון, ומובילה ללופ חשיבתי תמידי. מדוע אסור להגדיר שום דבר באופן מוחלט? אליעד מסביר שהסיבה לכך שאסור להגדיר דברים באופן מוחלט היא שהמוח תמיד יוכל לאתגר כל הגדרה. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח המוח ינסה לבדוק האם באמת אני מוצלח בכל מצב?, אולי אני לא באמת מוצלח מספיק?, כך שההגדרה תוביל לעוד מחשבות שליליות. גם תשובה כמו זה לא משנה לי לא פותרת את הבעיה, כי המוח ימשיך לחפור ולבדוק אם זה באמת לא משנה. מה הדרך היחידה לצאת מהלופ של המחשבות השליליות? לפי אליעד, הדרך ... מהלופ הזה היא לענות בשאלה. הכוונה היא לא לאחוז בשום עמדה, אלא להטיל ספק בכל מחשבה שעולה. לדוגמה, אם המוח אומר לך אתה לא מספיק טוב, במקום להגדיר את עצמך כטוב או לא טוב, פשוט לשאול את עצמך מי אמר שאני חייב להיות מספיק טוב?, מה זה בכלל מספיק טוב?. כאשר התשובה לשאלות הפנימיות היא שאלה נוספת, אין למוח שום דרך לתקוף את העמדה שלך, כי אתה בעצם לא נוקט בשום עמדה. מדוע לא יודע אינה תשובה טובה מספיק? אליעד מדגיש שגם תשובה כמו אני לא יודע עלולה להיות בעייתית. המוח מיד יחקור ויגיד איך אתה יודע שאתה לא יודע?, אולי אתה בעצם כן יודע?. לכן אפילו לא יודע זו עמדה מוחלטת כלשהי שהמוח יכול להיאחז בה. הפתרון האמיתי הוא לא לדעת בכלל שאתה לא יודע, לא להחזיק בשום תפיסה מוגדרת, ולא לתפוס ... אדם שחושב שחסר לו כסף. אם האדם ינסה לשכנע את עצמו שלא חסר לו כסף, הוא עדיין בלופ, כי המוח מיד ישאל מי אמר שלא חסר לי?, אולי חסר לי בעתיד?, איך אני יודע שיש לי מספיק?. הפתרון שאליעד ... שאלה נוספת כמו מה זה בכלל חסר?, למה זה משנה שיהיה לי כסף?. כך האדם לא מתחייב לשום עמדה והמוח לא יכול להמשיך לשגע אותו. למה כל עמדה סופית מכניסה את האדם לבעיה? אליעד מסביר בפירוט שכל עמדה סופית שאדם נוקט, ולא משנה מה היא תהיה, מכניסה אותו לבעיה משום שהיא פותחת פתח למוח לתקוף את העמדה. לא משנה אם העמדה חיובית (אני מרגיש טוב) או שלילית (אני לא טוב מספיק), כל תשובה מוחלטת מובילה בסופו של דבר לספקות נוספים. הדרך היחידה להימנע מזה היא לא לנקוט בשום עמדה מוגדרת, אלא להשיב לשאלות המוח בשאלות נוספות בלבד. איך הדוגמה על האם אני נראה טוב מדגישה את העיקרון? אליעד מביא דוגמה של מישהי שמוטרדת מהמחשבה אני לא נראית מספיק טוב. אם היא תאמר לעצמה אני כן נראית טוב המוח יתקוף ויבקש הוכחות לכך, ואם היא תגיד זה לא משנה, עדיין תהיה תקועה. אך אם היא תענה בשאלה כמו ... האמיתית של לא לדעת כלום? אליעד מסביר שכדי לצאת לגמרי מהלופ המחשבתי, האדם צריך להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, כזה שאין בו אפילו הגדרה של אני לא יודע. הוא מביא את הדוגמה של אדם שפונה אליו בשפה זרה ... או להטריד את עצמו בשאלות. למה קשה לאנשים לשחרר את הרצון להגדיר דברים? אליעד מדגיש שהקושי הגדול ביותר לשחרור מוחלט מגיע מכך שאנשים לא מוכנים לוותר על ההנאות שיש להם מההגדרות החיוביות שלהם. לדוגמה, אדם שרוצה לוותר על הרצון ... האדם יכול להשתחרר באמת, להגיע למצב שהוא מעבר לכל ספק, ומעבר לכל הגדרה שלילית או חיובית, למקום של חופש מוחלט מחשיבתי. איך להפסיק מחשבות שליליות? מהי הדרך לצאת מהלופ המחשבתי? איך להתמודד עם דיכאון וחרדות? מה המשמעות של לא ...

איך לענות למוח? איך לענות לעצמך? ככה זו כן סיבה, למה ככה? לרצות משהו בלי סיבה, בחירה חופשית מלאה, איך לשלוט ברצון? הרצון החזק ביותר, הרצון של אלוהים, רצון ללא סיבה, התמודדות עם פחד איך להתמודד עם איום של המוח על עצמך? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מרגיש מאוים או מוטרד, הגורם האמיתי שמאיים עליו הוא תמיד הרצון הפנימי ... מועילה, אך גם כאיום המונע ממך לפעול כפי שאתה באמת רוצה. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח? אליעד כהן מסביר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח היא להגיד למוח שאתה דווקא רוצה את מה שהוא מאיים שיקרה. לדוגמה, אם אתה מבצע תרגיל בחדר כושר, ומישהו אומר לך שאתה ... לוויכוח ולהגיד לא, אני לא פוגע בעצמי, יש להגיד: כן, זה בדיוק מה שאני רוצה, לפגוע בעצמי. באופן זה, המוח לא יכול להמשיך לאיים, כי הוא כבר לא יכול להשתמש בפחד נגדך. אין למוח במה להפחיד אותך כאשר אתה אומר שאתה רוצה את התוצאה השלילית. איך התשובה כי ככה אני רוצה פותרת קונפליקטים ... כי ככה אני רוצה היא תשובה חזקה מאוד, כי היא התשובה היחידה שאינה מובילה לדיאלוג או לוויכוח פנימי עם המוח. למשל, אם אדם עושה פעולה ומישהו אומר לו שהוא מזיק לעצמו, אם הוא אומר אני לא פוגע בעצמי הוא מתחיל בוויכוח פנימי, כי המוח ינסה להוכיח לו שהוא כן פוגע בעצמו. לעומת זאת, אם האדם אומר: אני רוצה לפגוע בעצמי, כי ככה אני רוצה, אין שום פתח לוויכוח, והמוח נאלץ לשתוק. אליעד כהן מסביר כי כאשר האדם אומר אני עושה את זה כי ככה אני רוצה, הוא למעשה מבטל את הכוח של המוח לאיים עליו. מה הקשר בין ככה אני רוצה לבין בחירה חופשית מלאה? אליעד מסביר שאמירת כי ככה אני רוצה ... סיבה מאחורי כל רצון. אך מנגד, אלוהים רוצה את הדברים כי ככה, ללא שום סיבה חיצונית. אצלו הרצון הוא מוחלט וללא שום תנאי או מטרה חיצונית. אדם שמסוגל לרצות משהו סתם כך, בלי שום סיבה, מבטא בכך בחירה חופשית ... מדגיש שהתהליך הזה דורש תרגול מתמשך וסבלנות, אך התוצאה היא מצב שבו האדם מסוגל לבחור את רצונותיו בצורה חופשית ומוחלטת, בדומה לאלוהים. למה קשה לאנשים לקבל רצון ללא סיבה? הסיבה לכך שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון של רצון בלי ... מלא ברצונות שלו וברגשות שלו. איך לשלוט ברצון? איך להתמודד עם פחדים? איך להשיג בחירה חופשית מלאה? מה לעשות כשהמוח מאיים? האם כי ככה היא סיבה לגיטימית?

... מצב של טוב (הנאה, כיף, שמחה) מצב של רע (סבל, כאב, אתגרים קשים) בשני המצבים האלה לא משעמם, כי המוח עסוק, מגורה ומתמודד עם משהו. אליעד מביא כדוגמה את תוכנית הטלוויזיה הישרדות: אם אדם אוהב לצפות בתוכנית כזו, הוא נהנה, לא משעמם לו, כי המוח שלו עסוק באתגרים, בדמויות, ובמה שיקרה בהמשך. אבל אם באותה תוכנית לא היה אתגר, למשל אם היה מופיע רק מסך ריק או תמונה סטטית, המוח לא היה מגורה והאדם היה משתעמם. דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם שנמצא במצב של סכנת חיים, סבל או לחץ לא ישתעמם, כי המוח עסוק בפתרון הבעיה או בהישרדות. הרגש יכול להיות שלילי וקשה, אבל לא משעמם. המסקנה היא ששעמום מתרחש רק במצב ... לקרוא ספר, לנקות את כל הדירות בבניין, או ללמוד תחביב חדש. עצם ההצבה של מטרה חדשה כבר מפעילה את המוח ויוצרת עניין. הוא מציין דוגמה של אדם שצופה בתוכנית הישרדות, ונהנה ממנה כי יש במוחו סוג של אתגר. אם יראה את אותה תוכנית שוב ושוב, כבר לא יהיה לו אתגר, והוא ירגיש שעמום. הוא ... ליצור תסכול או תחושה של כישלון. על מנת לא להשתעמם, המטרה צריכה להיות ברמת אתגר בינונית, כזו שמעוררת את המוח לפעולה, אך לא בלתי אפשרית להשגה. אליעד מציע לאדם לדמיין שהוא מציב לעצמו מטרה להיות דוקטור במתמטיקה. מטרה כזו ... להשתעמם, מכיוון שהיא יוצרת אצלו עניין לעסוק בפעולה או להשיג יעד מסוים. לדברי אליעד, השעמום נובע אך ורק מהיעדר מוחלט של מטרות. כשאדם מגיע למצב בו הכל בסדר, אין לו בעיות ואין לו גם רצונות מיוחדים - הוא יהיה ... תחושת השעמום. חשוב לזכור שגם מטרות לא נעימות ומצבים לא נעימים עדיפים על שעמום, כי הם לפחות מפעילים את המוח ונותנים תחושת משמעות. איך להפיג שעמום? למה משעמם לי? איך לא להשתעמם בחיים? איך לאתגר את עצמי כשמשעמם? מה ...

... אבל למרות שזה נכון זה לא תמיד עובד זאת אומרת זה נכון שאם בן אדם יבין שזה רע באופן מוחלט הוא יפסיק את זה לדוגמה נגיד בן אדם דתי למה נגיד דתיים אף פעם לא עושים עבירות כי הם ... אשים שלושה סעיפים אבל בלב שלך יש שבעה אז את מי רימית את עצמך הרי זה לא משנה הרי במוח שלך יש שבע סיבות למה אתה מעשן שבע סיבות למה אתה מהמר ואתה אומר לא נעים לי עכשיו לרשום ... עכשיו כשבן אדם בודק כל דבר אם זאת עובדה או פירוש אוטומטית הוא יפסיק את ההתמכרות שלו למה כי במוח המנגנון של עובדה ופירוש הוא מקביל למנגנון של מחויב ואפשרי מחויב זאת עובדה פירוש זה אפשרי הפירוש הוא אפשרי ... את האמת הוא אומר זאת האמת זאת העובדה וזה הפירוש זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ואפשרי אוטומטית באופן אוטומטי, באופן אוטומטי במוח המוח מתחיל להגיד רגע אם זה פירוש אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן ... אבל אתה אומר לא אני חייב אז החייב הזה זה בעצם לקחת עובדה והפכת אותה לפירוש זה אותו מנגנון במוח וכשבן אדם מטפל במנגנון של העובדה והפירוש כל הזמן רגע זאת עובדה או פירוש כל דבר מה שזה אומר צריך ללמוד גם את זה אז אוטומטית במוח הוא מתחיל להפוך את המחויב הוא מתחיל לעשות רגע מה מחויב ומה אפשרי ואז הוא מבין שנגיד לאכול זה ... לא חייב התחושה של החייב של ההתמכרות נעלמת לגמרי מאה אחוז. ש: מה אתה רוצה לנסות כאילו לבלבל את המוח לא הבנתי. אליעד: אני רוצה לבלבל את המוח מי רוצה לבלבל את המוח? ש: לא אתה רוצה לבלבל כאילו אם אתה אומר שזה שניים שהם קרובים במוח אז אתה רוצה. אליעד: לא אמרתי קרובים אמרתי זהים זה אותו מנגנון אפילו. ש: אוקי זה אותו מנגנון. אליעד: ... בן אדם יש לו תירוץ הוא אומר אני לא יכול להפסיק את ההתמכרות אבל לחשוב אתה יכול להפעיל את המוח להבין מה היתרון שזה נותן לי זה אתה יכול אז למה אתה לא עושה את זה. אתה הבנת? ש: ...

... לא רוצה להיות לבד?. כאשר חוזרים על התהליך הזה מספיק פעמים, הרצון להימנע להיות לבד נחלש באופן אוטומטי, משום שהמוח אינו ממשיך להחזיק ברצונות שאין לו הצדקה ברורה עבורם. לדוגמה, אם אשאל אותך: האם מפריע לך שמישהו בסין אוכל עכשיו שניצל?, אתה כנראה תגיד לא, כי אין לך שום סיבה להפריע לך דבר כזה. המוח לא מוטרד מדברים שאין להם סיבה ברורה. איך לחקור סיבות לרצונות ופחדים באופן מעמיק? במקרה שיש לך סיבה ברורה ... זה אומר שאני לא שווה? אם באמת אין לי ערך, אז מה? מה רע בכך שאין לי ערך? אם המוח אומר לא יודע לגבי השאלה למה זה רע שאין לי ערך?, אליעד מציע לחזור לשאלות קודמות ולוודא האם בכלל ... שוב ושוב לשאלה למה אני מפחד להיות לבד? עד שמתקבלת הבנה עמוקה יותר של שורש הבעיה. המנגנון הפסיכולוגי של המוח: כיצד פחדים נוצרים? המוח האנושי פועל בצורה לוגית - הוא מחפש סיבות לקיומם של רגשות מסוימים. כאשר אנו חווים פחד, עצב או חוסר ... חברתיים וכדומה. האמונות הללו הופכות עם הזמן למנגנון מחשבתי אוטומטי, כך שגם כאשר אין סיבה אמיתית לפחד מהלבד - המוח ממשיך לפרש אותו כמשהו שלילי. כיצד ניתן להתחיל להתמודד עם הפחד מהלבד? כדי להתמודד עם פחד מהלבד, יש להשתמש ... אם הפחד בכלל אמיתי, או שהוא מבוסס על הרגל מחשבתי בלבד. כוחו של הספק: כיצד הוא מחליש את הפחד? המוח שלנו לא פוחד מדברים שאין להם הצדקה ברורה. לדוגמה, האם מפריע לך שמישהו בסין אוכל שניצל כרגע? כנראה שלא, ... שאדם יפחד להיות לבד, אם אין לכך סיבה מוצקה? כאשר אדם שואל שוב ושוב למה אני פוחד להיות לבד? והמוח שלו משיב לא יודע, נוצרת תחושת ספק שתורמת להיחלשות הפחד. אם אדם אינו יודע מדוע הוא פוחד, אז ייתכן שאין סיבה אמיתית לכך. בדיקת האמונות האישיות לעיתים, התשובות של המוח יהיו ברורות יותר. למשל: אני לא רוצה להיות לבד כי זה אומר שאין לי ערך. אני מפחד להיות לבד ... ניתן להבין ששורש הפחד מבוסס על אמונות שאינן בהכרח נכונות. כאשר שואלים שוב ושוב למה אני פוחד להיות לבד? והמוח עונה לא יודע, הפחד מתחיל להיחלש. אם מתקבלת תשובה, יש לבדוק האם היא מבוססת על אמת או על אמונה ...

... יפסיק לעשן ללא הבנת הסיבה לעישון, סביר להניח שימצא התמכרות אחרת שתמלא את אותו הצורך, כמו אכילה מופרזת, מכיוון שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע. מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח? אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב שלילי כמו עישון, פחדים, חרדות, או מחשבות אובססיביות, מבוסס על תפיסה פנימית של המוח לפיה ההתנהגות הזו מועילה ומעניקה תחושה טובה מסוימת. האדם לא עושה דבר כי הוא רוצה להזיק לעצמו, אלא כי המוח מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להשיג סיפוק או תחושת ביטחון. למשל, מי שפוחד להתחיל עם מישהי, כנראה שהמוח שלו תופס את ההימנעות כמגינה עליו מפני דחייה או השפלה. איך חוקרים ומבינים את הסיבות להתנהגות? הדרך לשינוי אפקטיבי היא חקירה יסודית של ההתנהגות. במקום לכפות על עצמנו שינוי חיצוני, יש לשאול: מהם היתרונות שהמוח שלי רואה בהתנהגות זו? מה הטוב שאני חושב שיוצא לי מכך? מה היתרון הרגשי או הנפשי שאני משיג מהמצב ... אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לשנות התנהגות היא לא באמצעות כפייה, אלא דרך הבנה אמיתית ומעמיקה של הסיבות לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, ... יותר של שורש הבעיה. תהליך מפורט לשינוי מתוך הבנה: להפסיק לכפות שינוי באופן חיצוני ומיידי. לרשום ולפרט את היתרונות שהמוח מוצא בהרגל או במצב הקיים. לבדוק בצורה הגיונית ואמיתית האם היתרונות הללו אכן קיימים ובאיזו עוצמה. לחפש דרכים אחרות ואמיתיות להשיג את היתרונות ללא ההרגל השלילי. לאחר שהמוח משוכנע שההתנהגות אינה כדאית, השינוי יתרחש ללא מאמץ. מה המסקנה המרכזית של אליעד כהן בנושא שינוי הרגלים? המסקנה המרכזית ... מבלי להבין מה גורם לו להאמין שעישון נותן לו תחושה טובה. איך החיפוש אחר טוב מוביל להתנהגות לא רצויה? המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית רעה או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם במקרה של פחדים, חרדות, דפוסי חשיבה ... מחשבה פנימית או אמונה לגבי מה טוב ומה רע. אם מנסים לשנות רק את הפעולה החיצונית, לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים ... גורם נזק גדול יותר. איך מטפלים בשורש הבעיה? כאשר מגלים מה הסיבות העמוקות להתנהגות, אפשר לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע בדרך שכלית שבפועל זה ... עובד כאשר הוא נובע מהבנה? 1. מפסיקים לכפות שינוי חיצוני. 2. מחפשים ברשימה מסודרת מה היתרונות או הסיבות החיוביות שמוחזקות בהרגל או במצב. 3. בודקים בכנות האם באמת יש שם יתרונות משמעותיים, או שאולי מדובר בתפיסה מוטעית. 4. רואים אם יש דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר הטוב ללא ההרגל המזיק. 5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך. מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות? ...

... ביצוע פעולות שמחזקות את אותה האמונה. התהליך הזה נקרא אוטוסוגסטיה (סוגסטיה עצמית), והוא נשען על הרעיון של לשכנע את המוח להתנהל לפי מחשבה מסוימת. כיצד ניתן לשתול מחשבה עצמית? על כך נדבר בסיכום הבא. מהי אוטוסוגסטיה ואיך היא פועלת? ... הפעולות שקשורות אליה. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתול מחשבה שהוא אוהב ללכת לים, עליו פשוט ללכת לים שוב ושוב. המוח יתחיל לשאול את עצמו, למה אני הולך לים? ואז הוא ימצא את התשובה ההגיונית: כנראה שאני אוהב ללכת לים. כך, המוח משכנע את עצמו במחשבה החדשה. איך לגרום לעצמך להאמין שיש לך ביטחון עצמי? אם אדם רוצה לשתול מחשבה שהוא ... כוללות גישה חופשית לדברים, ניהול שיחות עם אחרים בלי פחד, והחלטה בקיאות ללא היסוס. אחרי שהתנהגויות אלו יבוצעו בפועל, המוח יתחיל לשאול את עצמו: למה אני מתנהג ככה? ותשובתו תהיה: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. כך, גם אם ... התשובה תהיה: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. בהמשך, הוא יכול להאמין בעצמו יותר, מכיוון שהוא ביצע את הפעולה שהמוח שלו משייך לביטחון עצמי. האם יש סיכונים בשתילת מחשבות עצמית? למרות שהשיטה של פייק איט טיל יו מייק איט ... לים. מכאן, כדי לשתול לעצמך מחשבה שאתה אוהב ללכת לים, עליך פשוט ללכת לשם שוב ושוב. כאשר תעשה זאת, המוח שלך ישאל: למה אני הולך לים? וכדי לתת לעצמו תשובה, הוא יסיק שכנראה אתה אוהב את הים. איך לגרום ... ניגש לדבר עם אנשים, מבצע פעולות בביטחון או מחליט החלטות ללא היסוס. אז עליך לבצע את אותן הפעולות בפועל. כשהמוח ינסה להבין מדוע אתה עושה זאת, הוא יסיק: אם אני מתנהג בביטחון עצמי, כנראה שיש לי ביטחון עצמי. בכך, ... בהתנהגותו ולזהות את המחשבות שגרמו לו לפעול כך, ניתן גם לקרוא את המחשבות של עצמך. כאשר אתה מבצע פעולה, המוח שלך מנתח את הסיבה שגרמה לך לעשות זאת. לדוגמה, אם ניגשת לדבר עם מישהי, המוח ישאל את עצמו: למה עשיתי זאת? והוא ימצא את התשובה ההגיונית ביותר: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. כך ...