... שבסביבה שבה הוא נמצא כולם טובים ממנו. במצב כזה, קשה לו מאוד לאהוב את עצמו כי אין לו במה להיאחז. הבעיה השנייה היא שגם כאשר האדם מזהה יתרונות בעצמו, המוח עשוי להזכיר לו גם את החסרונות, או לציין בפניו שיכול היה להיות טוב יותר. לדוגמה, ... לעצמך: אני אוהב את עצמי בלי תנאים, רק כי אני זה אני. אבל הבעיה בגישה הזו היא שגם הטענה הזו נתקלת בקושי פנימי גדול. אם אפשר לאהוב את עצמך בלי סיבה, המוח יכול באותה מידה להגיד: אולי אשנא את עצמי בלי סיבה? וכך נוצרת סתירה פנימית. ... שהוא לא מוצא בעצמו יתרונות כלל, או שהוא נמצא בסביבה שבה כולם טובים ממנו בתחום מסוים, ואז לא יוכל להיתמך בגישה הזו. גם אם האדם יזהה יתרונות רבים בעצמו, המוח שלו עלול להזכיר לו את החסרונות שקיימים בו, או להבליט את העובדה שיכול היה ... שכולם יותר ממנו ודבר שלישי אחד החסרונות הבעיתיים של הגישה של תחפש את היתרונות שבך כדי לאהוב את עצמך זה שבעצם ברגע שאתה אוהב את עצמך בגלל סיבות מסוימות המוח מתישהו ידאג להזכיר לך גם את החסרונות. ואז יכול להיות מצב שגם אם אתה תהיה יותר טוב מכולם המוח יגיד כן אבל ביחס לעצמך יכולת להיות עוד יותר טוב ואז הוא יגרום לך לשנוא את עצמך ... עצמך בסדר. אליעד: לאהוב את עצמך בלי תנאים נניח. עכשיו לאהוב את עצמך עם תנאים אמרנו מה היתרונות שאתה יכול למצוא תנאים ולאהוב את עצמך החסרונות הם שתמיד המוח ימצא לך או שאתה לא תמצא את התנאים או שאתה תגיד אצל אחרים הם יותר טובים או אני ... לאהוב את עצמך בלי תנאים כי אם אתה אוהב את עצמך בלי תנאים אין משמעות בכלל לאהבה. מה זה לאהוב את עצמך בלי תנאים להגיד אני אוהב את עצמי כי אני זה אני? המוח יכול להגיד לך אז אני שונא את עצמי כי אני זה אני אי אפשר להחזיק בזה זאת בעיה. נגיד שבן אדם יגיד לעצמו אני אוהב את עצמי לא משנה מה נגיד שבן אדם יגיד כזה דבר והמוח יגיד לו למה אולי תשנא את עצמך לא משנה מה. ש: סתם בלי לשאול אתה תגיד לי למה אתה ...

... נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. ... כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות ... ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו ... שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות ... מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס ... היא לעבור מילה מילה (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות ... לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ... כזה דבר כשמישהו אומר לך הייתי היום בים אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה ... אז מה עשית בים? שיחקתי מטקות, רגע אז עם מי שיחקת מטקות? עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה שולחן אתה מצייר ...

... השיטה הזו יוצרת היגיון פנימי חדש במוחו של המתנגד. הוא מתחיל לחשוב מחדש על העמדה שלו, והתנגדותו יורדת באופן משמעותי, כי הוא כבר לא נמצא בעימות ישיר. איך חוקרים ... באופן עקיף? המטרה היא להרגיל את המוח לחפש דווקא את ההיגיון ההפוך מהרגיל, וכך להרחיב את טווח האפשרויות. איך ליישם את השיטה באופן מעשי? לפי אליעד כהן, בכל ... ואז אתה בא לסגור את החלון ואז המוח אומר לך לא משנה שיש רעש אתה אומר בוא נחשוב הפוך למה זה שיש רעש. ש: ירדים אותי יותר. אליעד: לא למה זה אומר שאני צריך ... פתוח אל תלך ללא משנה תלך להפך. המוח אומר לך תקשיב סגור את החלון כי יש רעש ואז הביניים שלו אומר לא משנה אם יש רעש או אין רעש, אין לך כוח לקום אל תקום כי ... אולי יותר טוב שאני אהיה עייף. כי המוח בדרך כלל כשיש לו משהו רע הוא מנסה להגיד או שהוא הולך ללא משנה או בוא נראה יתרונות אחרים אבל בדרך כלל המוח לא לוקח את החיסרון עצמו ואומר לא זה בכלל יתרון על מה אתה מדבר זה בכלל טוב שזה ככה זה לא רע זה טוב. ש: איך אני מנתח ... של זה הנכון, כשאתה עושה את זה אז המוח מתפתח ואז כשמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול כי x אז אתה אומר לו בגלל זה אתה צריך לאכול, אני לא רוצה לעשות את זה כי ... הוא אומר לך מה אתה מבלבל לי את המוח אני רוצה ככה וככה יגיד לי הנה אתה מסכים איתי שככה וככה זה אומר שככה וככה השאלה אם זה באמת ככה. אליעד: אתה תבדוק מה ...

... נכון, ומובילה ללופ חשיבתי תמידי. מדוע אסור להגדיר שום דבר באופן מוחלט? אליעד מסביר שהסיבה לכך שאסור להגדיר דברים באופן מוחלט היא שהמוח תמיד יוכל לאתגר כל הגדרה. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח המוח ינסה לבדוק האם באמת אני מוצלח בכל מצב?, אולי אני לא באמת מוצלח מספיק?, כך שההגדרה תוביל לעוד מחשבות שליליות. גם תשובה כמו זה לא משנה לי לא פותרת את הבעיה, כי המוח ימשיך לחפור ולבדוק אם זה באמת לא משנה. מה הדרך היחידה לצאת מהלופ של המחשבות השליליות? לפי אליעד, הדרך היחידה לצאת מהלופ הזה היא לענות בשאלה. הכוונה היא לא לאחוז בשום עמדה, אלא להטיל ספק בכל מחשבה שעולה. לדוגמה, אם המוח אומר לך אתה לא מספיק טוב, במקום להגדיר את עצמך כטוב או לא טוב, פשוט לשאול את עצמך מי אמר שאני ... כי אתה בעצם לא נוקט בשום עמדה. מדוע לא יודע אינה תשובה טובה מספיק? אליעד מדגיש שגם תשובה כמו אני לא יודע עלולה להיות בעייתית. המוח מיד יחקור ויגיד איך אתה יודע שאתה לא יודע?, אולי אתה בעצם כן יודע?. לכן אפילו לא יודע זו עמדה מוחלטת כלשהי שהמוח יכול להיאחז בה. הפתרון האמיתי הוא לא לדעת בכלל שאתה לא יודע, לא להחזיק בשום תפיסה מוגדרת, ולא ... להבין את השיטה? אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שחושב שחסר לו כסף. אם האדם ינסה לשכנע את עצמו שלא חסר לו כסף, הוא עדיין בלופ, כי המוח מיד ישאל מי אמר שלא חסר לי?, אולי חסר לי בעתיד?, איך אני יודע שיש לי מספיק?. הפתרון שאליעד מציע הוא שוב לא לתת תשובה, אלא לשאול שאלה נוספת כמו מה זה בכלל חסר?, למה זה משנה שיהיה לי כסף?. כך האדם לא מתחייב לשום עמדה והמוח לא יכול להמשיך לשגע אותו. למה כל עמדה סופית מכניסה את האדם לבעיה? אליעד מסביר בפירוט שכל עמדה ... מספיק), כל תשובה מוחלטת מובילה בסופו של דבר לספקות נוספים. הדרך היחידה להימנע מזה היא לא לנקוט בשום עמדה מוגדרת, אלא להשיב לשאלות המוח בשאלות נוספות בלבד. איך הדוגמה על האם אני נראה טוב מדגישה את העיקרון? אליעד מביא דוגמה של מישהי שמוטרדת מהמחשבה אני לא נראית מספיק טוב. אם היא תאמר לעצמה אני כן נראית טוב המוח יתקוף ויבקש הוכחות לכך, ואם היא תגיד זה לא משנה, עדיין תהיה תקועה. אך אם היא תענה בשאלה כמו ...

... למוח? איך לענות לעצמך? ככה זו כן סיבה, למה ככה? לרצות משהו בלי סיבה, בחירה חופשית מלאה, איך לשלוט ברצון? הרצון החזק ביותר, הרצון של אלוהים, רצון ללא סיבה, התמודדות עם פחד איך להתמודד עם איום של המוח על עצמך? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מרגיש מאוים או מוטרד, הגורם ... דווקא כהתרעה מועילה. דוגמה נוספת היא שאם אדם מזהיר אותך שאם תיגע באש, תישרף - אפשר להסתכל על כך כעצה מועילה, אך גם כאיום המונע ממך לפעול כפי שאתה באמת רוצה. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח? אליעד כהן מסביר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח היא להגיד למוח שאתה דווקא רוצה את מה שהוא מאיים שיקרה. לדוגמה, אם אתה מבצע תרגיל בחדר כושר, ומישהו אומר לך שאתה עלול לפגוע בעצמך, במקום להיכנס לוויכוח ולהגיד לא, אני לא פוגע בעצמי, יש להגיד: כן, זה בדיוק מה שאני רוצה, לפגוע בעצמי. באופן זה, המוח לא יכול להמשיך לאיים, כי הוא כבר לא יכול להשתמש בפחד נגדך. אין למוח ... אתה אומר שאתה רוצה את התוצאה השלילית. איך התשובה כי ככה אני רוצה פותרת קונפליקטים פנימיים? התשובה כי ככה אני רוצה היא תשובה חזקה מאוד, כי היא התשובה היחידה שאינה מובילה לדיאלוג או לוויכוח פנימי עם המוח. למשל, אם אדם עושה פעולה ומישהו אומר לו שהוא מזיק לעצמו, אם הוא אומר אני לא פוגע בעצמי הוא מתחיל בוויכוח פנימי, כי המוח ינסה להוכיח לו שהוא כן פוגע בעצמו. לעומת זאת, אם האדם אומר: אני רוצה לפגוע בעצמי, כי ככה אני רוצה, אין שום פתח לוויכוח, והמוח נאלץ לשתוק. אליעד כהן מסביר כי כאשר האדם אומר אני עושה את זה כי ככה אני רוצה, הוא למעשה מבטל את הכוח של המוח לאיים עליו. מה הקשר בין ככה אני רוצה לבין בחירה חופשית מלאה? אליעד ... מסביר שככל שאדם מתרגל לקבל את ככה כסיבה לגיטימית, הוא נעשה חופשי יותר ויכול לשלוט באופן מלא ברצונות שלו וברגשות שלו. איך לשלוט ברצון? איך להתמודד עם פחדים? איך להשיג בחירה חופשית מלאה? מה לעשות כשהמוח מאיים? האם כי ככה היא סיבה לגיטימית? ...

... (הנאה, כיף, שמחה) מצב של רע (סבל, כאב, אתגרים קשים) בשני המצבים האלה לא משעמם, כי המוח עסוק, מגורה ומתמודד עם משהו. אליעד מביא כדוגמה את תוכנית הטלוויזיה הישרדות: אם אדם אוהב לצפות בתוכנית כזו, הוא נהנה, לא משעמם לו, כי המוח שלו עסוק באתגרים, בדמויות, ובמה שיקרה בהמשך. אבל אם באותה תוכנית לא היה אתגר, למשל אם היה מופיע רק מסך ריק או תמונה סטטית, המוח לא היה מגורה והאדם היה משתעמם. דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם שנמצא במצב של סכנת חיים, סבל או לחץ לא ישתעמם, כי המוח עסוק בפתרון הבעיה או בהישרדות. הרגש יכול להיות שלילי וקשה, אבל לא משעמם. המסקנה היא ששעמום מתרחש רק במצב ... לנקות את כל הדירות בבניין, או ללמוד תחביב חדש. עצם ההצבה של מטרה חדשה כבר מפעילה את המוח ויוצרת עניין. הוא מציין דוגמה של אדם שצופה בתוכנית הישרדות, ונהנה ממנה כי יש במוחו סוג של אתגר. אם יראה את ... של כישלון. על מנת לא להשתעמם, המטרה צריכה להיות ברמת אתגר בינונית, כזו שמעוררת את המוח לפעולה, אך לא בלתי אפשרית להשגה. אליעד מציע לאדם לדמיין שהוא מציב לעצמו מטרה להיות דוקטור במתמטיקה. מטרה ... לזכור שגם מטרות לא נעימות ומצבים לא נעימים עדיפים על שעמום, כי הם לפחות מפעילים את המוח ונותנים תחושת משמעות. איך להפיג שעמום? למה משעמם לי? איך לא להשתעמם בחיים? איך לאתגר את עצמי כשמשעמם? מה ...

... מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ואפשרי אוטומטית באופן אוטומטי, באופן אוטומטי במוח המוח מתחיל להגיד רגע אם זה פירוש אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה התמכרות התמכרות זה בעצם אפשרי שהופך למחויב אפשרי שתעשן ... לגמרי מאה אחוז. ש: מה אתה רוצה לנסות כאילו לבלבל את המוח לא הבנתי. אליעד: אני רוצה לבלבל את המוח מי רוצה לבלבל את המוח? ש: לא אתה רוצה לבלבל כאילו אם אתה אומר שזה שניים שהם קרובים במוח אז אתה רוצה. אליעד: לא אמרתי קרובים אמרתי זהים זה אותו מנגנון אפילו. ש: אוקי זה אותו ... להפסיק את ההתמכרות אבל לחשוב אתה יכול להפעיל את המוח להבין מה היתרון שזה נותן לי זה אתה יכול אז למה אתה לא עושה את זה. אתה הבנת? ש: כי יש שם התמכרות על לחשוב על משהו אחר מהנושא המסוים הזה. אליעד: אתה צודק. ...

... לא רוצה להיות לבד?. כאשר חוזרים על התהליך הזה מספיק פעמים, הרצון להימנע להיות לבד נחלש באופן אוטומטי, משום שהמוח אינו ממשיך להחזיק ברצונות שאין לו הצדקה ברורה עבורם. לדוגמה, אם אשאל אותך: האם מפריע לך שמישהו בסין אוכל עכשיו שניצל?, אתה כנראה תגיד לא, כי אין לך שום סיבה להפריע לך דבר כזה. המוח לא מוטרד מדברים שאין להם סיבה ברורה. איך לחקור סיבות לרצונות ופחדים באופן מעמיק? במקרה שיש לך סיבה ברורה (למשל: אם ... אותי ללא שווה? מי החליט שלבד זה אומר שאני לא שווה? אם באמת אין לי ערך, אז מה? מה רע בכך שאין לי ערך? אם המוח אומר לא יודע לגבי השאלה למה זה רע שאין לי ערך?, אליעד מציע לחזור לשאלות קודמות ולוודא האם בכלל יש סיבה להמשיך לרצות ... מפחד להיות לבד? עד שמתקבלת הבנה עמוקה יותר של שורש הבעיה. המנגנון הפסיכולוגי של המוח: כיצד פחדים נוצרים? המוח האנושי פועל בצורה לוגית - הוא מחפש סיבות לקיומם של רגשות מסוימים. כאשר אנו חווים פחד, עצב או חוסר ביטחון, אנו ... וכדומה. האמונות הללו הופכות עם הזמן למנגנון מחשבתי אוטומטי, כך שגם כאשר אין סיבה אמיתית לפחד מהלבד - המוח ממשיך לפרש אותו כמשהו שלילי. כיצד ניתן להתחיל להתמודד עם הפחד מהלבד? כדי להתמודד עם פחד מהלבד, יש להשתמש בשיטה ... הראשונה ולוודא אם הפחד בכלל אמיתי, או שהוא מבוסס על הרגל מחשבתי בלבד. כוחו של הספק: כיצד הוא מחליש את הפחד? המוח שלנו לא פוחד מדברים שאין להם הצדקה ברורה. לדוגמה, האם מפריע לך שמישהו בסין אוכל שניצל כרגע? כנראה שלא, משום שאין ... שלך. אם כך, למה שאדם יפחד להיות לבד, אם אין לכך סיבה מוצקה? כאשר אדם שואל שוב ושוב למה אני פוחד להיות לבד? והמוח שלו משיב לא יודע, נוצרת תחושת ספק שתורמת להיחלשות הפחד. אם אדם אינו יודע מדוע הוא פוחד, אז ייתכן שאין סיבה אמיתית לכך. בדיקת האמונות האישיות לעיתים, התשובות של המוח יהיו ברורות יותר. למשל: אני לא רוצה להיות לבד כי זה אומר שאין לי ערך. אני מפחד להיות לבד כי זה מסוכן. אני לא אוהב ... ניתן להבין ששורש הפחד מבוסס על אמונות שאינן בהכרח נכונות. כאשר שואלים שוב ושוב למה אני פוחד להיות לבד? והמוח עונה לא יודע, הפחד מתחיל להיחלש. אם מתקבלת תשובה, יש לבדוק האם היא מבוססת על אמת או על אמונה מוטעית. הימנעות מהאמונה ...

... התמכרות אחרת שתמלא את אותו הצורך, כמו אכילה מופרזת, מכיוון שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע. מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח? אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב ... פחדים, חרדות, או מחשבות אובססיביות, מבוסס על תפיסה פנימית של המוח לפיה ההתנהגות הזו מועילה ומעניקה תחושה טובה מסוימת. האדם לא עושה דבר כי הוא רוצה להזיק לעצמו, אלא כי המוח מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להשיג סיפוק או תחושת ביטחון. למשל, מי שפוחד להתחיל עם מישהי, כנראה שהמוח שלו תופס את ההימנעות כמגינה עליו מפני דחייה או השפלה. איך חוקרים ומבינים את הסיבות להתנהגות? הדרך לשינוי אפקטיבי היא חקירה יסודית ... במקום לכפות על עצמנו שינוי חיצוני, יש לשאול: מהם היתרונות שהמוח שלי רואה בהתנהגות זו? מה הטוב שאני חושב שיוצא לי מכך? מה היתרון הרגשי או הנפשי שאני משיג מהמצב הנוכחי? למשל, מי שרוצה לשכוח מישהו ... כפייה, אלא דרך הבנה אמיתית ומעמיקה של הסיבות לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן ... לכפות שינוי באופן חיצוני ומיידי. לרשום ולפרט את היתרונות שהמוח מוצא בהרגל או במצב הקיים. לבדוק בצורה הגיונית ואמיתית האם היתרונות הללו אכן קיימים ובאיזו עוצמה. לחפש דרכים אחרות ואמיתיות להשיג את היתרונות ללא ההרגל השלילי. לאחר שהמוח משוכנע שההתנהגות אינה כדאית, השינוי יתרחש ללא מאמץ. מה המסקנה המרכזית של אליעד כהן בנושא שינוי הרגלים? המסקנה המרכזית של אליעד היא ... לו תחושה טובה. איך החיפוש אחר טוב מוביל להתנהגות לא רצויה? המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית רעה או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם במקרה של פחדים, חרדות, דפוסי חשיבה שליליים או רצון לשכוח מישהו ... רע. אם מנסים לשנות רק את הפעולה החיצונית, לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים להתמכר לאחר מכן לאכילה ... מגלים מה הסיבות העמוקות להתנהגות, אפשר לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע בדרך שכלית שבפועל זה גורם לנו יותר נזק מטוב, ... יש דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר הטוב ללא ההרגל המזיק. 5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך. מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות? מי שמשנה הרגל בכפייה (כמו ...

... שבו אדם משכנע את עצמו להאמין במשהו על ידי ביצוע פעולות שמחזקות את אותה האמונה. התהליך הזה נקרא אוטוסוגסטיה (סוגסטיה עצמית), והוא נשען על הרעיון של לשכנע את המוח להתנהל לפי מחשבה מסוימת. כיצד ניתן לשתול מחשבה ... הרעיון הוא שלפני שמאמינים במחשבה מסוימת, יש לבצע את הפעולות שקשורות אליה. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתול מחשבה שהוא אוהב ללכת לים, עליו פשוט ללכת לים שוב ושוב. המוח יתחיל לשאול את עצמו, למה אני הולך לים? ואז הוא ימצא את התשובה ההגיונית: כנראה שאני אוהב ללכת לים. כך, המוח משכנע את עצמו במחשבה החדשה. איך לגרום לעצמך ... הוא יגלה שההתנהגויות שנובעות מביטחון עצמי כוללות גישה חופשית לדברים, ניהול שיחות עם אחרים בלי פחד, והחלטה בקיאות ללא היסוס. אחרי שהתנהגויות אלו יבוצעו בפועל, המוח יתחיל לשאול את עצמו: למה אני מתנהג ככה? ותשובתו ... למישהי ברחוב, הוא יכול לשאול את עצמו: למה עשיתי את זה? התשובה תהיה: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. בהמשך, הוא יכול להאמין בעצמו יותר, מכיוון שהוא ביצע את הפעולה שהמוח שלו משייך לביטחון עצמי. האם יש סיכונים ... למשל, אם הייתי אוהב ללכת לים, מה הייתי עושה? הייתי הולך לים. מכאן, כדי לשתול לעצמך מחשבה שאתה אוהב ללכת לים, עליך פשוט ללכת לשם שוב ושוב. כאשר תעשה זאת, המוח שלך ישאל: למה אני הולך לים? וכדי לתת לעצמו ... אם היה לי ביטחון עצמי, איך הייתי מתנהג? נניח שהיית ניגש לדבר עם אנשים, מבצע פעולות בביטחון או מחליט החלטות ללא היסוס. אז עליך לבצע את אותן הפעולות בפועל. כשהמוח ינסה להבין מדוע אתה עושה זאת, הוא יסיק: אם אני ... עצמי? כמו שניתן לקרוא מחשבות של אדם אחר על ידי צפייה בהתנהגותו ולזהות את המחשבות שגרמו לו לפעול כך, ניתן גם לקרוא את המחשבות של עצמך. כאשר אתה מבצע פעולה, המוח שלך מנתח את הסיבה שגרמה לך לעשות זאת. לדוגמה, אם ניגשת לדבר עם מישהי, המוח ישאל את עצמו: למה עשיתי זאת? והוא ימצא את התשובה ...