... שבסביבה שבה הוא נמצא כולם טובים ממנו. במצב כזה, קשה לו מאוד לאהוב את עצמו כי אין לו במה להיאחז. הבעיה השנייה היא שגם כאשר האדם מזהה יתרונות בעצמו, המוח עשוי להזכיר לו גם את החסרונות, או לציין בפניו שיכול היה להיות טוב יותר. ... לעצמך: אני אוהב את עצמי בלי תנאים, רק כי אני זה אני. אבל הבעיה בגישה הזו היא שגם הטענה הזו נתקלת בקושי פנימי גדול. אם אפשר לאהוב את עצמך בלי סיבה, המוח יכול באותה מידה להגיד: אולי אשנא את עצמי בלי סיבה? וכך נוצרת סתירה פנימית. ... לא מוצא בעצמו יתרונות כלל, או שהוא נמצא בסביבה שבה כולם טובים ממנו בתחום מסוים, ואז לא יוכל להיתמך בגישה הזו. גם אם האדם יזהה יתרונות רבים בעצמו, המוח שלו עלול להזכיר לו את החסרונות שקיימים בו, או להבליט את העובדה שיכול היה ... יותר ממנו ודבר שלישי אחד החסרונות הבעיתיים של הגישה של תחפש את היתרונות שבך כדי לאהוב את עצמך זה שבעצם ברגע שאתה אוהב את עצמך בגלל סיבות מסוימות המוח מתישהו ידאג להזכיר לך גם את החסרונות. ואז יכול להיות מצב שגם אם אתה תהיה יותר טוב מכולם המוח יגיד כן אבל ביחס לעצמך יכולת להיות עוד יותר טוב ואז הוא יגרום לך לשנוא את עצמך ... בסדר. אליעד: לאהוב את עצמך בלי תנאים נניח. עכשיו לאהוב את עצמך עם תנאים אמרנו מה היתרונות שאתה יכול למצוא תנאים ולאהוב את עצמך החסרונות הם שתמיד המוח ימצא לך או שאתה לא תמצא את התנאים או שאתה תגיד אצל אחרים הם יותר טובים או אני ... את עצמך בלי תנאים כי אם אתה אוהב את עצמך בלי תנאים אין משמעות בכלל לאהבה. מה זה לאהוב את עצמך בלי תנאים להגיד אני אוהב את עצמי כי אני זה אני? המוח יכול להגיד לך אז אני שונא את עצמי כי אני זה אני אי אפשר להחזיק בזה זאת בעיה. נגיד שבן אדם יגיד לעצמו אני אוהב את עצמי לא משנה מה נגיד שבן אדם יגיד כזה דבר והמוח יגיד לו למה אולי תשנא את עצמך לא משנה מה. ש: סתם בלי לשאול אתה תגיד לי למה אתה ...

... העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: הוא בטח ישב על החוף, לקח ... יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך טעים?, או איזה סוג תפוזים ... והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ... בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד ... אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה ... היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות לאמת - כלומר, לבדוק מה ... בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד ... יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות כדי לפתח שיחה זה לקחת את מה שפירשת ולהפוך את זה לשאלות, ... אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה שולחן אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו אומר לך מיץ תפוזים אתה מצייר על זה ציור. ש: מה ...

... במקום ויכוח, שבו כל צד מנסה להוכיח שהשני טועה, השיטה הזו יוצרת היגיון פנימי חדש במוחו של המתנגד. הוא מתחיל לחשוב מחדש על העמדה שלו, והתנגדותו יורדת באופן משמעותי, כי הוא כבר לא נמצא בעימות ישיר. איך ... או שאולי הרעש דווקא יכול להרדים אותי טוב יותר באופן עקיף? המטרה היא להרגיל את המוח לחפש דווקא את ההיגיון ההפוך מהרגיל, וכך להרחיב את טווח האפשרויות. איך ליישם את השיטה באופן מעשי? לפי אליעד ... לכן. לדוגמה נגיד שאתה להירדם ואז יש לך נגיד רעש מבחוץ ואז אתה בא לסגור את החלון ואז המוח אומר לך לא משנה שיש רעש אתה אומר בוא נחשוב הפוך למה זה שיש רעש. ש: ירדים אותי יותר. אליעד: לא למה זה אומר שאני צריך להשאיר את החלון פתוח אל תלך ללא משנה תלך להפך. המוח אומר לך תקשיב סגור את החלון כי יש רעש ואז הביניים שלו אומר לא משנה אם יש רעש או אין רעש, אין לך כוח לקום אל ... ארדם, אולי הרעש ירדים אותי בווריאציה כזו או אחרת, אולי יותר טוב שאני אהיה עייף. כי המוח בדרך כלל כשיש לו משהו רע הוא מנסה להגיד או שהוא הולך ללא משנה או בוא נראה יתרונות אחרים אבל בדרך כלל המוח לא לוקח את החיסרון עצמו ואומר לא זה בכלל יתרון על מה אתה מדבר זה בכלל טוב שזה ככה זה לא רע זה טוב. ש: איך אני ... לא נכון לא רק אולי זה לא נכון גם אולי ההפך המוחלט של זה הנכון, כשאתה עושה את זה אז המוח מתפתח ואז כשמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול כי x אז אתה אומר לו בגלל זה אתה צריך לאכול, אני לא רוצה לעשות את ... אם הם מצליחים לראות את הזה, ואם יש קיבוע של רצונות הוא אומר לך מה אתה מבלבל לי את המוח אני רוצה ככה וככה יגיד לי הנה אתה מסכים איתי שככה וככה זה אומר שככה וככה השאלה אם זה באמת ככה. אליעד: אתה ...

... שאסור להגדיר דברים באופן מוחלט היא שהמוח תמיד יוכל לאתגר כל הגדרה. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח המוח ינסה לבדוק האם באמת אני מוצלח בכל מצב?, אולי אני לא באמת מוצלח מספיק?, כך שההגדרה תוביל לעוד מחשבות שליליות. גם תשובה כמו זה לא משנה לי לא פותרת את הבעיה, כי המוח ימשיך לחפור ולבדוק אם זה באמת לא משנה. מה הדרך היחידה לצאת מהלופ של המחשבות השליליות? לפי אליעד, הדרך היחידה לצאת מהלופ ... להטיל ספק בכל מחשבה שעולה. לדוגמה, אם המוח אומר לך אתה לא מספיק טוב, במקום להגדיר את עצמך כטוב או לא טוב, פשוט לשאול את עצמך מי אמר שאני חייב להיות מספיק טוב?, מה ... כמו אני לא יודע עלולה להיות בעייתית. המוח מיד יחקור ויגיד איך אתה יודע שאתה לא יודע?, אולי אתה בעצם כן יודע?. לכן אפילו לא יודע זו עמדה מוחלטת כלשהי שהמוח יכול להיאחז בה. הפתרון האמיתי הוא לא לדעת בכלל שאתה לא יודע, לא להחזיק בשום תפיסה מוגדרת, ולא לתפוס אף צד. איך הדוגמה של ... שלא חסר לו כסף, הוא עדיין בלופ, כי המוח מיד ישאל מי אמר שלא חסר לי?, אולי חסר לי בעתיד?, איך אני יודע שיש לי מספיק?. הפתרון שאליעד מציע הוא שוב לא לתת תשובה, ... לי כסף?. כך האדם לא מתחייב לשום עמדה והמוח לא יכול להמשיך לשגע אותו. למה כל עמדה סופית מכניסה את האדם לבעיה? אליעד מסביר בפירוט שכל עמדה סופית שאדם נוקט, ולא משנה ... בשום עמדה מוגדרת, אלא להשיב לשאלות המוח בשאלות נוספות בלבד. איך הדוגמה על האם אני נראה טוב מדגישה את העיקרון? אליעד מביא דוגמה של מישהי שמוטרדת מהמחשבה אני לא ... אם היא תאמר לעצמה אני כן נראית טוב המוח יתקוף ויבקש הוכחות לכך, ואם היא תגיד זה לא משנה, עדיין תהיה תקועה. אך אם היא תענה בשאלה כמו מי אמר שאני חייבת להיראות ...

... לענות למוח? איך לענות לעצמך? ככה זו כן סיבה, למה ככה? לרצות משהו בלי סיבה, בחירה חופשית מלאה, איך לשלוט ברצון? הרצון החזק ביותר, הרצון של אלוהים, רצון ללא סיבה, התמודדות עם פחד איך להתמודד עם איום של המוח על עצמך? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מרגיש מאוים או מוטרד, הגורם האמיתי ... שמגביל אותו, או דווקא כהתרעה מועילה. דוגמה נוספת היא שאם אדם מזהיר אותך שאם תיגע באש, תישרף - אפשר להסתכל על כך כעצה מועילה, אך גם כאיום המונע ממך לפעול כפי שאתה באמת רוצה. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח? אליעד כהן מסביר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח היא להגיד למוח שאתה דווקא רוצה את מה שהוא מאיים שיקרה. לדוגמה, אם אתה מבצע תרגיל בחדר כושר, ומישהו אומר לך שאתה עלול לפגוע בעצמך, במקום להיכנס לוויכוח ולהגיד לא, אני לא פוגע בעצמי, יש להגיד: כן, זה בדיוק מה שאני רוצה, לפגוע בעצמי. באופן זה, המוח לא יכול להמשיך לאיים, כי הוא כבר לא יכול להשתמש בפחד נגדך. אין למוח במה להפחיד אותך כאשר אתה אומר שאתה רוצה את התוצאה השלילית. איך התשובה כי ככה אני רוצה פותרת קונפליקטים פנימיים? התשובה כי ככה אני רוצה היא תשובה חזקה מאוד, כי היא התשובה היחידה שאינה מובילה לדיאלוג או לוויכוח פנימי עם המוח. למשל, אם אדם עושה פעולה ומישהו אומר לו שהוא מזיק לעצמו, אם הוא אומר אני לא פוגע בעצמי הוא מתחיל בוויכוח פנימי, כי המוח ינסה להוכיח לו שהוא כן פוגע בעצמו. לעומת זאת, אם האדם אומר: אני רוצה לפגוע בעצמי, כי ככה אני רוצה, אין שום פתח לוויכוח, והמוח נאלץ לשתוק. אליעד כהן מסביר כי כאשר האדם אומר אני עושה את זה כי ככה אני רוצה, הוא למעשה מבטל את הכוח של המוח לאיים עליו. מה הקשר בין ככה אני רוצה לבין בחירה חופשית מלאה? אליעד מסביר ... סתם כי ככה. אך אליעד מסביר שככל שאדם מתרגל לקבל את ככה כסיבה לגיטימית, הוא נעשה חופשי יותר ויכול לשלוט באופן מלא ברצונות שלו וברגשות שלו. איך לשלוט ברצון? איך להתמודד עם פחדים? איך להשיג בחירה חופשית מלאה? מה לעשות כשהמוח מאיים? האם כי ככה היא סיבה לגיטימית? ...

... שעמום? אליעד מסביר שיש שני סוגי מצבים עיקריים שבהם אין שעמום: מצב של טוב (הנאה, כיף, שמחה) מצב של רע (סבל, כאב, אתגרים קשים) בשני המצבים האלה לא משעמם, כי המוח עסוק, מגורה ומתמודד עם משהו. אליעד מביא כדוגמה את תוכנית הטלוויזיה הישרדות: אם אדם אוהב לצפות בתוכנית כזו, הוא נהנה, לא משעמם לו, כי המוח שלו עסוק באתגרים, בדמויות, ובמה שיקרה בהמשך. אבל אם באותה תוכנית לא היה אתגר, למשל אם היה מופיע רק מסך ריק או תמונה סטטית, המוח לא היה מגורה והאדם היה משתעמם. דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם שנמצא במצב של סכנת חיים, סבל או לחץ לא ישתעמם, כי המוח עסוק בפתרון הבעיה או בהישרדות. הרגש יכול להיות שלילי וקשה, אבל לא משעמם. המסקנה היא ששעמום מתרחש רק במצב ביניים שבו האדם לא נמצא בסבל או בכאב וגם לא בהנאה. ... להיות האדם הכי מאושר בעולם. זה יכול להיות אתגר פשוט כמו לסיים לקרוא ספר, לנקות את כל הדירות בבניין, או ללמוד תחביב חדש. עצם ההצבה של מטרה חדשה כבר מפעילה את המוח ויוצרת עניין. הוא מציין דוגמה של אדם שצופה בתוכנית הישרדות, ונהנה ממנה כי יש במוחו סוג של אתגר. אם יראה את אותה תוכנית שוב ושוב, כבר לא יהיה לו אתגר, והוא ... ולכן תשעמם מהר מאוד. לעומת זאת, מטרה קשה מדי עלולה ליצור תסכול או תחושה של כישלון. על מנת לא להשתעמם, המטרה צריכה להיות ברמת אתגר בינונית, כזו שמעוררת את המוח לפעולה, אך לא בלתי אפשרית להשגה. אליעד מציע לאדם לדמיין שהוא מציב לעצמו מטרה להיות דוקטור במתמטיקה. מטרה כזו בוודאי לא תשאיר אותו משועמם, אבל היא עשויה להיות ... לאתגר את עצמך, גם אם זה כרוך בקושי, תמיד ימנע את תחושת השעמום. חשוב לזכור שגם מטרות לא נעימות ומצבים לא נעימים עדיפים על שעמום, כי הם לפחות מפעילים את המוח ונותנים תחושת משמעות. איך להפיג שעמום? למה משעמם לי? איך לא להשתעמם בחיים? איך לאתגר את עצמי כשמשעמם? מה עושים כשמשעמם? מה הסיבה לשעמום? האם מטרות עוזרות נגד ...

... זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ואפשרי אוטומטית באופן אוטומטי, באופן אוטומטי במוח המוח מתחיל להגיד רגע אם זה פירוש אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה התמכרות התמכרות ... תעשן אבל אתה לא חייב התחושה של החייב של ההתמכרות נעלמת לגמרי מאה אחוז. ש: מה אתה רוצה לנסות כאילו לבלבל את המוח לא הבנתי. אליעד: אני רוצה לבלבל את המוח מי רוצה לבלבל את המוח? ש: לא אתה רוצה לבלבל כאילו אם אתה אומר שזה שניים שהם קרובים במוח אז אתה רוצה. אליעד: לא אמרתי קרובים אמרתי זהים זה ... לא אני אומר כי בן אדם יש לו תירוץ הוא אומר אני לא יכול להפסיק את ההתמכרות אבל לחשוב אתה יכול להפעיל את המוח להבין מה היתרון שזה נותן לי זה אתה יכול אז למה אתה לא עושה את זה. אתה הבנת? ש: כי יש שם התמכרות על לחשוב על משהו ...

... שוב ושוב לשאלה הראשונה ולשאול: האם באמת אני לא רוצה להיות לבד?. כאשר חוזרים על התהליך הזה מספיק פעמים, הרצון להימנע להיות לבד נחלש באופן אוטומטי, משום שהמוח אינו ממשיך להחזיק ברצונות שאין לו הצדקה ברורה עבורם. לדוגמה, אם אשאל אותך: האם מפריע לך שמישהו בסין אוכל עכשיו שניצל?, אתה כנראה תגיד לא, כי אין לך שום סיבה להפריע לך דבר כזה. המוח לא מוטרד מדברים שאין להם סיבה ברורה. איך לחקור סיבות לרצונות ופחדים באופן מעמיק? ... לדוגמה, נשאל את עצמנו: האם באמת זה שאני לבד הופך אותי ללא שווה? מי החליט שלבד זה אומר שאני לא שווה? אם באמת אין לי ערך, אז מה? מה רע בכך שאין לי ערך? אם המוח אומר לא יודע לגבי השאלה למה זה רע שאין לי ערך?, אליעד מציע לחזור לשאלות קודמות ... רוצה להיות לבד, יש לחזור שוב ושוב לשאלה למה אני מפחד להיות לבד? עד שמתקבלת הבנה עמוקה יותר של שורש הבעיה. המנגנון הפסיכולוגי של המוח: כיצד פחדים נוצרים? המוח האנושי פועל בצורה לוגית - הוא מחפש סיבות לקיומם של רגשות מסוימים. כאשר אנו ... אומר שאין לו חברים, לבד זה מסוכן, החיים הם חברתיים וכדומה. האמונות הללו הופכות עם הזמן למנגנון מחשבתי אוטומטי, כך שגם כאשר אין סיבה אמיתית לפחד מהלבד - המוח ממשיך לפרש אותו כמשהו שלילי. כיצד ניתן להתחיל להתמודד עם הפחד מהלבד? כדי להתמודד ... פוחד להיות לבד? היא לא יודע, יש לחזור לשאלה הראשונה ולוודא אם הפחד בכלל אמיתי, או שהוא מבוסס על הרגל מחשבתי בלבד. כוחו של הספק: כיצד הוא מחליש את הפחד? המוח שלנו לא פוחד מדברים שאין להם הצדקה ברורה. לדוגמה, האם מפריע לך שמישהו בסין ... כנראה שלא, משום שאין לכך שום קשר ישיר לחיים שלך. אם כך, למה שאדם יפחד להיות לבד, אם אין לכך סיבה מוצקה? כאשר אדם שואל שוב ושוב למה אני פוחד להיות לבד? והמוח שלו משיב לא יודע, נוצרת תחושת ספק שתורמת להיחלשות הפחד. אם אדם אינו יודע מדוע הוא פוחד, אז ייתכן שאין סיבה אמיתית לכך. בדיקת האמונות האישיות לעיתים, התשובות של המוח יהיו ברורות יותר. למשל: אני לא רוצה להיות לבד כי זה אומר שאין לי ערך. אני מפחד ... את עצמם ללא אישור חיצוני. באמצעות חקירה פנימית ניתן להבין ששורש הפחד מבוסס על אמונות שאינן בהכרח נכונות. כאשר שואלים שוב ושוב למה אני פוחד להיות לבד? והמוח עונה לא יודע, הפחד מתחיל להיחלש. אם מתקבלת תשובה, יש לבדוק האם היא מבוססת על אמת ...

... יותר. לדוגמה, אדם שמעשן וחושב שהעישון מרגיע אותו, אם יפסיק לעשן ללא הבנת הסיבה לעישון, סביר להניח שימצא התמכרות אחרת שתמלא את אותו הצורך, כמו אכילה מופרזת, מכיוון שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע. מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח? אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב שלילי כמו עישון, פחדים, חרדות, או מחשבות אובססיביות, מבוסס על תפיסה פנימית של המוח לפיה ההתנהגות הזו מועילה ומעניקה תחושה טובה מסוימת. האדם לא עושה דבר כי הוא רוצה להזיק לעצמו, אלא כי המוח מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להשיג סיפוק או תחושת ביטחון. למשל, מי שפוחד להתחיל עם מישהי, כנראה שהמוח שלו תופס את ההימנעות כמגינה עליו מפני דחייה או השפלה. איך חוקרים ומבינים את הסיבות להתנהגות? הדרך לשינוי אפקטיבי היא חקירה יסודית של ההתנהגות. במקום לכפות על עצמנו שינוי חיצוני, יש לשאול: מהם היתרונות שהמוח שלי רואה בהתנהגות זו? מה הטוב שאני חושב שיוצא לי מכך? מה היתרון הרגשי או הנפשי שאני משיג מהמצב הנוכחי? למשל, מי שרוצה לשכוח מישהו או להיגמל ... טובה יותר להשיג אותם. כיצד הבנה מובילה לשינוי טבעי? אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לשנות התנהגות היא לא באמצעות כפייה, אלא דרך הבנה אמיתית ומעמיקה של הסיבות לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן לא צריך ... עם האמת?. כל קושי כזה הוא הזדמנות לחקירה עמוקה יותר של שורש הבעיה. תהליך מפורט לשינוי מתוך הבנה: להפסיק לכפות שינוי באופן חיצוני ומיידי. לרשום ולפרט את היתרונות שהמוח מוצא בהרגל או במצב הקיים. לבדוק בצורה הגיונית ואמיתית האם היתרונות הללו אכן קיימים ובאיזו עוצמה. לחפש דרכים אחרות ואמיתיות להשיג את היתרונות ללא ההרגל השלילי. לאחר שהמוח משוכנע שההתנהגות אינה כדאית, השינוי יתרחש ללא מאמץ. מה המסקנה המרכזית של אליעד כהן בנושא שינוי הרגלים? המסקנה המרכזית של אליעד היא ששינוי אמיתי, ... אדם שרוצה להפסיק לעשן עשוי לפעול רק בדרכי גמילה חיצוניות מבלי להבין מה גורם לו להאמין שעישון נותן לו תחושה טובה. איך החיפוש אחר טוב מוביל להתנהגות לא רצויה? המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית רעה או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם במקרה של פחדים, חרדות, דפוסי חשיבה שליליים או רצון לשכוח מישהו שאיננו מצליחים ... הרגל? ההתנהגות (כמו עישון, פחד, כעס או כל הרגל אחר) היא תוצאה של מחשבה פנימית או אמונה לגבי מה טוב ומה רע. אם מנסים לשנות רק את הפעולה החיצונית, לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים להתמכר לאחר מכן לאכילה מופרזת או לכל ... מה הגיוני בזה, ואולי אגלה שהעישון עושה לי טוב זמני אך גורם נזק גדול יותר. איך מטפלים בשורש הבעיה? כאשר מגלים מה הסיבות העמוקות להתנהגות, אפשר לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע בדרך שכלית שבפועל זה גורם לנו יותר נזק מטוב, או להיפך. רק ... או במצב. 3. בודקים בכנות האם באמת יש שם יתרונות משמעותיים, או שאולי מדובר בתפיסה מוטעית. 4. רואים אם יש דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר הטוב ללא ההרגל המזיק. 5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך. מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות? מי שמשנה הרגל בכפייה (כמו להפסיק לעשן רק ...

... על ידי ביצוע פעולות שמחזקות את אותה האמונה. התהליך הזה נקרא אוטוסוגסטיה (סוגסטיה עצמית), והוא נשען על הרעיון של לשכנע את המוח להתנהל לפי מחשבה מסוימת. כיצד ניתן לשתול מחשבה עצמית? על כך נדבר בסיכום הבא. מהי אוטוסוגסטיה ואיך היא ... מסוימת, יש לבצע את הפעולות שקשורות אליה. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתול מחשבה שהוא אוהב ללכת לים, עליו פשוט ללכת לים שוב ושוב. המוח יתחיל לשאול את עצמו, למה אני הולך לים? ואז הוא ימצא את התשובה ההגיונית: כנראה שאני אוהב ללכת לים. כך, המוח משכנע את עצמו במחשבה החדשה. איך לגרום לעצמך להאמין שיש לך ביטחון עצמי? אם אדם רוצה לשתול מחשבה שהוא בעל ... עצמי כוללות גישה חופשית לדברים, ניהול שיחות עם אחרים בלי פחד, והחלטה בקיאות ללא היסוס. אחרי שהתנהגויות אלו יבוצעו בפועל, המוח יתחיל לשאול את עצמו: למה אני מתנהג ככה? ותשובתו תהיה: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. כך, גם אם לא היה לו ... למה עשיתי את זה? התשובה תהיה: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. בהמשך, הוא יכול להאמין בעצמו יותר, מכיוון שהוא ביצע את הפעולה שהמוח שלו משייך לביטחון עצמי. האם יש סיכונים בשתילת מחשבות עצמית? למרות שהשיטה של פייק איט טיל יו מייק איט ... מה הייתי עושה? הייתי הולך לים. מכאן, כדי לשתול לעצמך מחשבה שאתה אוהב ללכת לים, עליך פשוט ללכת לשם שוב ושוב. כאשר תעשה זאת, המוח שלך ישאל: למה אני הולך לים? וכדי לתת לעצמו תשובה, הוא יסיק שכנראה אתה אוהב את הים. איך לגרום לעצמך ... מתנהג? נניח שהיית ניגש לדבר עם אנשים, מבצע פעולות בביטחון או מחליט החלטות ללא היסוס. אז עליך לבצע את אותן הפעולות בפועל. כשהמוח ינסה להבין מדוע אתה עושה זאת, הוא יסיק: אם אני מתנהג בביטחון עצמי, כנראה שיש לי ביטחון עצמי. בכך, תוכל ... אדם אחר על ידי צפייה בהתנהגותו ולזהות את המחשבות שגרמו לו לפעול כך, ניתן גם לקרוא את המחשבות של עצמך. כאשר אתה מבצע פעולה, המוח שלך מנתח את הסיבה שגרמה לך לעשות זאת. לדוגמה, אם ניגשת לדבר עם מישהי, המוח ישאל את עצמו: למה עשיתי זאת? והוא ימצא את התשובה ההגיונית ביותר: כנראה כי יש לי ביטחון עצמי. כך למעשה נוצר ...