למה לא להתייאש? האם המוח שלי נדפק? האם יש לי שכל? האם השתגעתי? האם התחרפנתי? האם נדפק לי השכל? האם נדפק לי המוח? האם נהרס לי המוח? האם אני משוגע? האם יש לי מחלת נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? בעיה ללא פתרון, קרוב לפתרון מהו הפתרון כאשר מרגישים שהמוח נדפק? איך יודעים אם השתגעתי? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה כיצד אדם יכול לדעת אם הוא עדיין נורמלי, ... או שמה שהם חווים הוא בלתי נסבל. ההסבר הראשון של אליעד כהן הוא שאין שום סיבה להתייאש. הוא טוען שהמוח של כל אחד עדיין עובד בצורה תקינה, כל עוד הוא מסוגל להבדיל בין יש לבין אין. לדוגמה, אם אדם ... שאין פתרון, כי הוא בסך הכל מראה על חוסר ידע או חוסר יכולת למצוא את הפתרון. לסיום, אליעד מדגיש שהמוח שלנו תמיד עובד, ולכל בעיה יש פתרון. הוא מסביר שאין סיבה להתייאש, ושיש תמיד מה לעשות כדי להתמודד עם ... הלכתי לאיבוד, אולי הפתרון קרוב? אולי אני קרוב לפתרון? מרגיש שאני אבוד, מרגיש שאין לי תקנה, מרגיש מיואש, מרגיש שהמוח שלי נדפק, מרגיש שאין לי שכל, חושב שהשתגעתי, חושב שהתחרפנתי, מרגיש שנדפק לי השכל, חושב שנדפק לי המוח, חושב שנהרס לי המוח, חושב שאני משוגע, חושב שיש לי מחלת נפש, חושב שיש לי הפרעה נפשית, הפרעות נפשיות ושימוש בסמים, הפרעות נפשיות ...

זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? מהו זיכרון יעיל? לזכור דברים, ... דחיפות אחרת, מה שמוכיח שהזיכרון מסדר את עצמו לפי מה שנתפס באותו רגע כחשוב יותר או דחוף יותר. איך המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח? אליעד מדמה את הזיכרון לבית עם מקום מוגבל. אדם יאחסן בבית את הדברים שבהם ... ואנחנו צריכים לבחור אילו פרטים לשמור. דברים שאנו משתמשים בהם לעיתים קרובות יישמרו בזיכרון בקלות, ודברים אחרים יידחקו החוצה. המוח שלנו פועל באופן יעיל לפי סולם עדיפויות, ומחליט מה לזכור ומה לשכוח בהתאם לתועלת שהזיכרון יביא לו. מהו זיכרון ... כסף - בהתחלה הוא זוכר שהסיבה לאמירת בוקר טוב היא קבלת הכסף, אך אם הוא עושה זאת באופן קבוע, המוח שלו מפסיק לזכור את הסיבה (הכסף) ומתמקד רק בפעולה עצמה (בוקר טוב). המוח עושה זאת כדי לחסוך באנרגיה ולהיות יעיל. לעומת זאת, זיכרון אקראי הוא זיכרון שאין לו סיבה או תכלית ברורה, ולכן המוח מתקשה יותר לזכור אותו. אליעד נותן דוגמה של פעולה שבאמצעה האדם שוכח מה הוא התכוון לעשות כי המטרה לא ... כי צצה מטרה חשובה יותר. האם שכחה היא טובה או רעה? לשאלה אם שכחה טובה או רעה אין תשובה מוחלטת, לפי אליעד. מצד אחד, שכחה יכולה לגרום לאדם לאבד את הדרך ולהתרחק מהמטרות שלו, ומצד שני, שכחה מאפשרת לאדם ... להתפתחות וליכולת שלנו לחיות בעולם. מה הקשר בין שכחה ליעילות הזיכרון? אליעד טוען ששכחה היא תוצר הכרחי של יעילות. המוח נדרש לזכור רק מה שנחוץ להישרדות ולפעילות השוטפת, ולכן הוא משמיט את הפרטים הפחות חיוניים. המוח מנסה לצמצם פעולות כפולות ומיותרות. למשל, אם אדם מבין שאמירת בוקר טוב לבוס בהכרח גוררת קבלת כסף, המוח יפסיק לזכור את הכסף כפרט נפרד ויזכור רק את הפעולה עצמה, כיוון שהסיבה והפעולה נתפסות כאחד. מדוע המוח לפעמים משכיח מאיתנו את הרצון המקורי? אליעד מציג מצב שבו אדם רודף אחרי מטרה ארוכת טווח, ובמהלך הדרך, מתוך ... עשוי לשכוח שבמקור רצה להיות מאושר ומתחיל לרדוף אחרי הכסף כמטרה עצמאית. לפי אליעד, זו תוצאה של הנטייה של המוח לחסוך אנרגיה על ידי התמקדות רק במה שנתפס כרלוונטי באופן מיידי. מה הקשר בין שכחה לתת - מודע? אליעד ... עליו, עשוי לפתח התנהגות של הוכחת כוח בלי שהוא מודע לקשר בין ההתנהגות הזאת לאירוע מהילדות. המחשבה אמנם עברה במוחו, אך הוא שכח אותה במודע והיא הפכה לתת - מודעת, משפיעה על התנהגותו באופן עקיף וללא מודעות. איך השכחה מאפשרת לאדם להתפתח ולחיות? לסיכום, אליעד כהן מדגיש ששכחה היא חלק בלתי נפרד מתפקודו היעיל של המוח ומיכולתו של האדם להתקדם בחיים. בלי היכולת לשכוח, האדם היה נשאר תקוע במקומו ולא מצליח להתגבר על זיכרונות שליליים ... לחיות, להשתנות ולהתפתח. איך עובד זיכרון? למה אני שוכח דברים? מהו זיכרון יעיל? האם שכחה טובה או רעה? איך המוח מחליט מה לזכור? מה זה זיכרון סיבתי? איך עובד התת מודע?

... למצוא מסרים בכל דבר, אלוהים מדבר איתי, קולות בראש, מדברים אלי בראש, מישהו מדבר אלי בראש, השתלטו לי על המוח, שולטים לי במוח, מישהו שולט לי על המוח, מישהו השתלט לי על המוח והפעם נדבר על העניין של שמיעת קולות ושל סכיזופרניה. ויש בזה המון היבטים ואפשרויות איך לטפל בשמיעת קולות. אבל ... כך. ברמת העיקרון כבר הסברתי, ששמיעת קולות, היא בעצם צורה של מחשבות מאוד חזקות עד כדי כך שהן מרגישות מוחשיות ממש. במילים אחרות, האדם שומע קולות, של המחשבות שיש לו בתת המודע. ומרוב העוצמה של המחשבות, הוא מרגיש שהוא ... הקולות האלו בראש, בוודאות של מאה אחוז. כי האדם לא חושב, על מה שלא יכול להשפיע עליו בשום צורה. והמוח חושב על מה שיכול לגרום לאדם תועלת או נזק כלשהי. וגם אם האדם שומע באמת איזה משהו, אם זה לא מעניין את האדם, האדם לא שם לב למה שהוא שומע. כי המוח תמיד מתרכז במה שיכול להשפיע על האדם ביחס למטרות של האדם. ולכן אם לדוגמה האדם לא יהיה יותר מוטרד ...

זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? מהו זיכרון יעיל? לזכור דברים, חלק 2 האם יש מוח יעיל ומוח לא יעיל? אליעד כהן מסביר שהנחת היסוד הראשונה היא שאין מוח יעיל ומוח לא יעיל בנפרד. לדבריו, זהו אינו מצב של מוח אחד טוב ואחר גרוע, אלא שבכל מוח קיימים שני סוגים של תפקוד - יעיל ולא יעיל. אין מוח שמטבעו חלש או חזק, אלא ישנם מצבים שבהם אותו מוח הוא יעיל יותר או פחות. האדם יכול להיות יעיל מאוד בזמנים מסוימים ובמצבים אחרים, לא יעיל כלל. מהי ההגדרה ... יעילות בצורה ברורה: יעילות היא המצב שבו משיגים מטרה באמצעות הדרך שדורשת את כמות המשאבים הנמוכה ביותר. זה אומר שמוח יעיל הוא מוח שזוכר דברים בצורה אופטימלית כדי לשרת את המטרה המרכזית - הישרדות. מוח יעיל הוא כזה שיודע לבחור מה לזכור מתוך כל המידע שמגיע אליו, לפי החשיבות להישרדותו של האדם. איך האבולוציה ... את הדברים שמשפיעים על הישרדות האדם. מה ההבדל בין זיכרון סיבתי לזיכרון אקראי? אליעד מסביר שישנם שני סוגי זיכרון במוח האדם: זיכרון סיבתי: החלק היעיל של המוח. מדובר בזיכרון ששומר את המידע שיש לו חשיבות או משמעות ברורה להישרדות או לקיום האדם. זהו זיכרון שמונחה על ידי סיבתיות - המוח מעריך איזה מידע יהיה שימושי בעתיד ושומר אותו. זיכרון אקראי: החלק הלא יעיל של המוח. זוהי צורת זיכרון ששומרת מידע באופן רנדומלי, ללא קשר לחשיבות או צורך ברור. למשל, לזכור את השם של מתמודד זניח מתוכנית טלוויזיה כמו ארץ נהדרת או האח הגדול. הזיכרון הזה אינו בהכרח קשור להישרדות או לתועלת. כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לא? אליעד מתאר שהמוח עובר על כל מידע חדש ושואל את עצמו באופן תמידי אם כדאי לזכור אותו או לא. כשהמוח עובד ביעילות, הוא מבצע את השיקולים הללו במהירות ובדיוק, בוחר לזכור רק מידע שיש לו חשיבות אמיתית. מנגד, כשהוא פחות יעיל, הוא בוחר באופן אקראי, ולעיתים שומר מידע חסר משמעות לכאורה. הוא נותן דוגמה נוספת: בעת צפייה בחדשות, המוח צריך להחליט על כל פרט מידע שהוא שומע - האם לזכור או לשכוח? מוח יעיל יזכור רק את המידע שהוא חשוב או בעל השפעה ישירה, בעוד שמוח פחות יעיל יזכור מידע ללא סיבה ברורה או הגיונית. האם המוח תמיד עובד בצורה יעילה או לא יעילה? לפי אליעד, אין מצב שבו המוח הוא לחלוטין יעיל או לחלוטין לא יעיל. שני החלקים, היעיל והלא יעיל, קיימים תמיד בו זמנית. האדם יכול להיות יעיל מאוד לפרק זמן מסוים ולאחר מכן להפוך ללא יעיל, וההיפך. המוח תמיד מכיל בתוכו שילוב של שני המצבים הללו, כאשר היחס ביניהם משתנה מאדם לאדם וממצב למצב. מה החשיבות של ... החשיבות המדומה שהאדם מייחס למידע באותו רגע. איך ייתכן ששוכחים דברים חשובים מאוד? אליעד מציין שישנה סתירה לכאורה בתפיסת המוח היעיל. לעיתים, למרות שהמידע חשוב מאוד, אנו שוכחים אותו. הוא נותן דוגמה מהיהדות: ההנחיה להגיד פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות ... שמך בעולם הבא. אפילו את הדבר הכי בסיסי וחשוב, כמו השם שלך, ניתן לשכוח. הסיבה לכך היא שבאותו רגע המוח מחליט שיש דברים דחופים או חשובים יותר לזכור. לסיכום, אליעד מסביר שמוח יעיל ולא יעיל מתקיימים בו זמנית, כאשר הזיכרון מתפקד בחלקו באופן סיבתי - יעיל ובחלקו באופן אקראי ולא יעיל. ... במהלך החיים. למה אני שוכח דברים? איך עובד הזיכרון? מהו זיכרון יעיל? מה זה זיכרון סיבתי? זיכרון אקראי איך המוח מחליט מה לזכור? מהי יעילות בזיכרון?

סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. ... תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ולתחושת העתיד. המוח האנושי משחק עם המידע הזה כדי ליצור את התחושות שלנו. אם האדם היה נאלץ לשכוח את כל עברו, הוא ... הוא מציין כי אם היינו חיים רק ברגע הזה, בלי לחשוב על עבר ועתיד, היינו מבינים שהמציאות היא פחות מוחשית ממה שאנחנו מניחים. הוא מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על ... הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית ... העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי המוח בהווה, וההבנה של זמן לא מתארת איזו תופעה חיצונית מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות?

מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? איך המוח מבדיל? להבדיל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין, מה זה מהות? אין מוחלט, יש מוחלט, מה זה צורה? אחדות ההפכים מה ההבדל בין יש לאין ואיך המוח תופס אותם? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את ההבדל בין יש ואין, תוך שהוא מנתח כיצד המוח האנושי מבדיל ביניהם ואיך נוצרת התפיסה של המושגים האלה. נקודת הפתיחה של ההרצאה היא שהאדם מתקשה להבין מהו בדיוק אין, כיוון שהמוח תמיד חושב במונחים של יש. כדי להבין זאת, אליעד מביא דוגמאות רבות הממחישות כיצד המוח מתמודד עם ההפכים האלו. מהו יש מוחלט ומהו אין מוחלט? יש מוחלט, על פי אליעד, הוא דבר שקיים באופן מוחלט, שאין אפשרות שלא יהיה קיים. הוא לא יכול להיות לא קיים בשום אופן או תנאי. מנגד, אין מוחלט הוא בדיוק ההפך: משהו שאין אפשרות שיהיה קיים בשום תנאי. שני מושגים אלו, לפי אליעד, לא באמת נתפסים על ידי האדם, מכיוון שהמוח האנושי יכול לתפוס רק דברים באופן יחסי, כלומר, רק דברים שניתן להגדיר אותם ביחס לדברים אחרים. אליעד מסביר שהיש המוחלט והאין המוחלט הם למעשה אותו הדבר מנקודת המבט של המוח האנושי, מכיוון ששניהם לא מוגדרים ואי אפשר לתפוס אותם בשום צורה ישירה. מדוע לא ניתן לתפוס את האין באופן ... לחלל ריק, הוא למעשה תופס אותו כיש של ריק, משהו שקיים בצורה מסוימת במחשבתו. התפיסה הזו היא מניפולציה של המוח, כיוון שהמוח תמיד עובד במושגים של יש. כיצד פועלת החשיבה האנושית לגבי הבדל בין דברים? אליעד מביא דוגמה פשוטה: כשאדם נכנס ... כיש פה כיסא. אך באותה מידה, אפשר להסתכל על כך אחרת ולומר אין פה אף אחד שיושב על הכיסא. המוח, לדבריו, מחליף בין תפיסת היש לתפיסת האין בהתאם להקשר. בכל רגע נתון, המוח האנושי עושה אבחנה בין דברים באמצעות הגדרת היש או האין היחסי, אך הוא לא יכול לעשות זאת ללא נקודת ייחוס כלשהי. מדוע יש מוחלט ואין מוחלט לא יכולים להתקיים במציאות? אליעד טוען שיש מוחלט אינו יכול להתקיים מכיוון שאם היה קיים, הוא היה הדבר היחיד שהיה קיים, ואז לא היה שום דבר אחר. באותו אופן, אין מוחלט גם הוא בלתי אפשרי, כי כל אין נתפס תמיד ביחס ליש כלשהו. כל מה שאדם תופס הוא תמיד יחסי. אין דרך לתפוס משהו בצורה מוחלטת ללא הקשר יחסי למשהו אחר. לכן, לדבריו, יש מוחלט ואין מוחלט הם למעשה אותו הדבר - דבר שאינו נתפס ואינו מוגדר במציאות הנתפסת. איך אפשר להבין מהות ללא צורה ומקום? ... גם אין יכולת להבדיל בין דברים שונים כמו כיסאות או צבעים, כי הכל הופך להיות אחד וללא הגדרות ברורות. המוח שלנו תמיד תופס דברים דרך מסגרות של מקום וזמן, ולכן כשהמסגרות הללו נעלמות, כל ההבדלים בין היש לאין, ובין ... דברים שונים לכאורה. בהסתכלות זו, אפשר להבין את העולם כתפיסה אחת אחידה ולראות שכל ההבדלים הם יחסיים בלבד ולא מוחלטים. לסיכום, ההרצאה עוסקת בצורה עמוקה בשאלה כיצד המוח האנושי מבין ומבדיל בין יש לאין, מדוע לא ניתן לתפוס באופן מוחלט את המושגים הללו, וכיצד ניתן להגיע לתפיסת המהות האמיתית של המציאות, שבה כל ההבדלים מתמוססים לאחדות אחת. מה זה יש מוחלט? איך המוח מבדיל בין יש לאין? מה ההבדל בין יש ואין? מהי אחדות ההפכים? איך להבין מהות ללא צורה?

מתרגלים להכל, להכל מתרגלים, המוח מתרגל להכל, הכל הופך למחויב, לא מתרגלים, המוח לא מתרגל, טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון האם באמת מתרגלים לכל דבר? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא השאלה האם אפשר להתרגל לכל דבר או לא, והאם ישנם דברים שהמוח לא באמת מתרגל אליהם לעולם. אליעד מדגיש כי לכאורה קיימת תפיסה נפוצה שהאדם מתרגל לכל דבר, גם לחוויות הטובות וגם לחוויות הרעות, אבל הוא מסביר שהעניין מורכב יותר מכך. מדוע אנחנו לא באמת מתרגלים לשום דבר באופן מוחלט? אליעד מסביר שכאשר אנשים אומרים מתרגלים לכל דבר, הכוונה שלהם היא שהדבר הופך למחויב, כאילו אין לאדם ברירה אלא ... דרך קיר. זה הופך למחויב המציאות. עם זאת, אליעד מוסיף נקודה משמעותית: למרות שהאדם לא נאבק במצב מסוים, תמיד המוח ממשיך לחפש דרכים לשנות או לשפר את המצב. הוא מביא דוגמה שאנשים לא נאבקים בעובדה שהם לא יכולים לעבור דרך קירות, אבל בכל זאת המוח מחפש טכנולוגיות שיאפשרו זאת או דרכים לעקוף את המגבלה, למשל באמצעות מצלמות שיאפשרו לראות מה נמצא מאחורי הקיר. אליעד ... להתקיים בלי צורך תמידי באכילה. האדם לא נאבק באופן יום - יומי בעובדה שכדור הארץ הוא מעין כלא, אך המוח עדיין מנסה למצוא דרכים לצאת מכדור הארץ לחלל החיצון. אנשים חיים במגבלות בריאותיות, למשל כאשר הם צריכים לקחת תרופה מסוימת באופן קבוע, וגם כאן למרות ההתרגלות, המוח תמיד מחפש פתרונות רפואיים חדשים כדי להקל או לשפר את איכות החיים. הנקודה העיקרית שאליעד מחדד היא שהמוח לעולם אינו באמת משלים באופן מוחלט עם שום דבר, תמיד ישנה שאיפה פנימית ליציאה מן המחויב ולהשגת חופש או שינוי. אין באמת הרגל מוחלט שאין בו ניסיון לשינוי. מה קורה אם הכל טוב בלי רע? אליעד מציין רעיון נוסף: אנשים מנסים לדמיין מצב ... שום דבר שישווה אליו את הטוב, ולכן המצב הטוב בעצמו היה הופך להיות חסר משמעות וגרוע. הוא מביא דוגמה מוחשית לכך: אם לא היו טרוריסטים בעולם, אנשים היו מתחילים להתלונן על בעיות אחרות, קטנות הרבה יותר, וכך היה נוצר ... את תחושת החיסרון. האם מתרגלים לרעיון שטוב ורע חייבים להיות יחד? אליעד מציין נקודה נוספת לגבי ההרגל: יש רעיונות שהמוח מתרגל אליהם לא בגלל תחושה פיזית או הרגל גופני, אלא בגלל שהשכל קובע שכך חייב להיות. לדוגמה, הרעיון שבלי ... מפני שהשכל משכנע אותו שזהו חוק טבע שאין אפשרות אחרת. למרות זאת, אליעד אומר שגם לרעיון הזה אין השלמה מוחלטת, כי האדם ממשיך לתהות אם אולי בכל זאת אפשרי מצב של טוב ללא רע. אליעד מתאר כיצד גם הרעיון הזה איננו הופך למחויב באופן מוחלט, כי אילו היה האדם משוכנע לחלוטין שאין טוב בלי רע, הוא היה מפסיק לחפש מצב טוב יותר. עצם העובדה שהאדם ממשיך לחפש מצב אידיאלי ללא רע, מעידה שגם לרעיון הזה האדם לא באמת מתרגל לגמרי. האם המוח אי פעם מפסיק לחפש פתרונות? אליעד מסכם כי בסופו של דבר המוח אף פעם לא באמת מתרגל, כי תמיד קיימת בתוכו השאיפה לשנות את המציאות, לשפר אותה או למצוא אלטרנטיבה טובה יותר. הוא מציין שאין מצב של השלמה מוחלטת עם המציאות, והמוח תמיד ישאף לפרוץ כל גבול או מחסום שהפך למחויב לכאורה. הוא ממחיש זאת בדוגמה הפשוטה והברורה של אכילה או של המגבלות הפיזיות: גם כשאדם נראה כאילו התרגל באופן מוחלט לצורך לאכול, עדיין המוח שלו ינסה להמציא דרכים לעקוף את הצורך הזה או לצמצם אותו. האם מתרגלים לכל דבר? האם אפשר טוב בלי רע? המוח מתרגל להכל? למה אי אפשר טוב מוחלט? האם חייב להיות רע כדי להעריך טוב? האם הרגל הופך למחויב? האם אפשר להפסיק לחפש פתרונות?

... מה לא ניתן לחשוב? פיל בחור של מחט, גבולות התודעה, יש ואין בו זמנית, עבר ועתיד בו זמנית, איך המוח חושב? איך המוח מוגבל? מהי המגבלה היחידה של השכל האנושי? השכל האנושי מסוגל לדמיין ולחשוב כמעט על כל דבר אפשרי, אך אליעד כהן מסביר שישנה מגבלה אחת בלבד, והיא החשיבה על דבר והיפוכו בו - זמנית. לדבריו, המוח אינו מסוגל לתפוס מצב שבו שני הפכים קיימים באותו זמן ובאותו מקום, כמו יש ואין בו - זמנית. המגבלה ... מסוימים, ומכאן נובעת כל מגבלת החשיבה. מה הדוגמה של הפיל שעובר דרך חור של מחט ממחישה? אליעד מביא כדוגמה מוחשית את הרעיון של פיל שעובר דרך חור של מחט, כאשר הוא מבהיר שאיננו מדבר על שינוי בגודלם של הפיל ... איך יש ואין בו - זמנית קשור ליכולת לדמיין פיל במחט? כדי לדמיין את הפיל עובר דרך המחט, צריך המוח לחשוב על יש ואין בו - זמנית. במצב כזה, המחט צריכה להיות קיימת במקום מסוים ולא קיימת באותו מקום ... את הסיטואציה הזאת. אליעד חוזר ומסביר שוב, שהסיבה היחידה שאדם לא יכול לדמיין דברים מסוימים היא בדיוק המגבלה הזו, שהמוח אינו מסוגל לתפוס את היש והאין כמתקיימים יחדיו באותו מקום ובאותו זמן. מהו ההסבר לגבי העבר והעתיד שמתקיימים בו - זמנית? אליעד נותן דוגמה נוספת לתפיסה בלתי אפשרית של המוח: לחשוב שמשהו כבר קרה, אבל באותו זמן גם להרגיש שהוא עדיין לא קרה. אפשר להגיד שמשהו קרה או יקרה, ... שזה קרה או שזה לא קרה עדיין. הסיבה לכך היא אותה מגבלה של יש ואין בו - זמנית. אם המוח היה מסוגל לחשוב על יש ואין יחד, אז היה אפשר גם לתפוס את העבר והעתיד כמתקיימים יחד בו - זמנית. כיצד דוגמת הספה והשולחן ממחישה את הרעיון של יש ואין? אליעד כהן נותן דוגמה מוחשית נוספת. הוא מדבר על כך שאם בחדר יש שולחן, אז זה אומר שיש משהו ספציפי, ובאותו רגע בדיוק אין משהו אחר במקום של השולחן. כלומר, המוח שלנו תופס את המציאות בשני רבדים: הרובד הראשון הוא המציאות הממשית, שבה דבר ספציפי מתקיים ברגע נתון. הרובד השני ... מבטל אוטומטית את האין ספה, והמציאות תופסת רק דבר אחד בכל רגע נתון. מה היה קורה אם לא הייתה למוח מגבלה של יש ואין? אליעד מסביר שאם המוח לא היה מוגבל במחשבתו בעניין של יש ואין בו - זמנית, הוא היה מסוגל לדמיין כל דבר. זאת אומרת, ... יכול להיות מלא וריק בו - זמנית, גדול וקטן בו - זמנית, עבר ועתיד בו - זמנית, אז למעשה המוח היה מסוגל לחשוב על כל דבר ללא הגבלה. ההגבלה הזו היא למעשה הדבר היחיד שמונע מהמוח לדמיין מצבים מסוימים, ולכן היא המגבלה היחידה האמיתית של החשיבה האנושית. יש ואין בו זמנית מגבלות השכל האנושי איך המוח חושב? האם אפשר לדמיין פיל במחט? מה זה עבר ועתיד בו זמנית? גבולות התודעה

2 תהליכים במציאת תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת המהות של השאלה, איך למצוא את מהות השאלה? מהי ... פשוט נעלמות מעצמן. איך למצוא הנחות יסוד של שאלה? מה ההבדל בין מהות וצורה? מה זה לפשט שאלה? איך המוח מנתח שאלות? מה זה שאלות מהחלל הפנוי? איך ללמוד לחשוב? איך למצוא את המהות של משהו? איך מוצאים את ... את המהות? לבוש וצורה, לבוש ומהות, מהות וצורה, תהליכי חשיבה בניתוח שאלה, תהליכי חשיבה במציאת תשובה לשאלה, לוגיקה, איך המוח מנתח שאלות? איך המוח מוצא תשובות לשאלות? לא לתת תשובה עד שלא מבין את השאלה, הבנת השאלה לפני התשובה, קודם להבין את השאלה, ... לשאלה? ניתוח תהליך למצוא תשובה לשאלה, מה קדם למה בלמצוא תשובה לשאלה? תהליכים במציאת תשובה לשאלה, בינה מלאכותית, איך המוח חושב? איך המוח מפשט דברים? איך לפשט דברים? איך למצוא הנחות יסוד של שאלה? איך המוח מוצא הנחות יסוד? תהליכים בניתוח שאלה, שאלות מהחלל הפנוי, איך למצוא תשובה לשאלות בלי תשובה? מהי חשיבה מופשטת? מה ... מהחלל הפנוי, להיצמד לאמת בחיפוש שאלה, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, שאלות בלי תשובה, שאלות ללא תשובה, איך המוח מפשט? איך המוח מבין שאלה? תהליך הפשטה, תהליך פישוט, תהליך זיהוי מהות וצורה, איך לזהות מהות וצורה? איך להבין שאלה? איך מבינים ...

איך נוצרת מחשבה? לא יודע כלום, יש ואין, מהות וצורה, איך המוח עובד? המוח האנושי, סודות החיים, סודות המציאות, מהירות המחשבה, חוסר ידיעה, יש או אין איך נוצרת מחשבה? ההרצאה מתחילה בהסבר על ... בשאלה היסודית של מהות המחשבה, ומציג את הרעיון שהמחשבה מתחילה במקום של חוסר ידיעה. הוא מדבר על הדרך שבה המוח עובד ומבצע הבחנה בין מצב של לא יודע לבין מצב של יש. מה קורה כשאנחנו לא יודעים כלום? ההסבר ... בעצם ממצב את עצמו במקום של חוסר. זו תחושת חרדה ראשונית שמתחילה כשאין הבדל בין מה שיש למה שאין. המוח מתחיל לבנות את ההבחנה בין קיום לאי - קיום. אליעד מציין שבמהלך התהליך, השאלה מה יש? מתחילה להופיע כדרך להבחין בין מה שיש למה שאין, ואז נוצר תהליך שבו המוח מתחיל לזהות ולבנות את התודעה. החיים מתחילים ממקום של חוסר ידע לאחר מכן, אליעד מדבר על איך מחשבה מתחילה ... כבר קיימת. הוא טוען כי תחילה יש מקום של חוסר, ואז יש הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. המוח מתחיל לעבד את המידע, וזיהוי חפצים ותחושות נכנס לתוך התהליך המחשבתי. ברגע שזיהוי התמונה קורה, יש הבדל בין חוויות של זמן ומקום, מה שמביא להכרה במציאות כפי שהיא נראית בעיני המוח. מהירות המחשבה ויכולת הזיהוי בשלב זה, נושא מהירות המחשבה עולה. אליעד מציין כיצד אנחנו תופסים דברים במהירות מאוד גבוהה, ... שנראה לנו כשאנחנו פועלים. תהליך זה מתרחש כל כך מהר, עד שלא תמיד אנחנו יכולים להבין את כל החישובים שהמוח עושה באופן מיידי. לדוגמה, כשאנחנו רואים שולחן, המוח עובר תהליך ארוך ומורכב של זיהוי, שמתרחש בשבריר שנייה. אליעד מציין כי כל זה קורה בתהליכים מנטליים שמתרחשים בו ... זמנית, ולא תמיד יש לנו את היכולת להבין אותם במלואם בזמן אמת. השלב הבא: הבנת המהות של התודעה לאחר שהמוח מזהה את העולם סביבנו, אליעד פונה להסבר על המהות של התודעה וכיצד אנחנו תופסים את המציאות. הוא מציין כי ... גם את הזמן שבו הוא נמצא, את המקום שבו הוא נמצא, ואת התחושות שנלוות לזיהוי הזה. מהות המחשבה איך המוח עובד? תהליכים מנטליים מהירות המחשבה הבנת הזמן והמקום ההבנה של חוויות זמן ומקום