... אפילו רחוקים מאוד. לדוגמה, אדם שואל את עצמו מדוע רע לו כשהוא לבד, ומתחיל לחשוב שזה קשור לילדותו, כשההורים השאירו אותו לבד בגן. מכאן המוח קופץ לגן, משם עובר לגננת, לאוניברסיטה, וכך הלאה עד שהוא מאבד ... על הגננת או על תקופת האוניברסיטה, גם אותן צריך לבדוק באופן זהה: האם הן באמת נכונות? האם באמת מה שקרה שם הוא שגרם לתחושת הרע כיום? למה המוח מתפזר בזמן חקירה עצמית? אליעד מסביר שהמוח מתפזר כי האדם לא בודק מיד את האמת של כל מחשבה. כאשר לא בודקים מיד ... צריך לוודא שהמחשבות נכונות, ורק לאחר שבודקים כל מחשבה האם היא אמת, אפשר להתקדם הלאה. כאשר האדם בודק אם מחשבותיו הן אמת, נוצר מצב שבו המוח פחות מתפזר. אם האדם מתחיל כל פעם מחדש לבדוק את אמיתות המחשבה הראשונית, הוא יגלה שפחות ופחות מחשבות זרות ופיזורים עולים במהלך החקירה. הסיבה לכך היא שבדיקה מתמדת של האמת יוצרת מבנה חשיבתי יציב יותר, המוח מתרגל להתמקד בשאלה החשובה באמת, ולא לברוח למחוזות דמיוניים ולא מבוססים. מדוע לא חשוב לאן המוח בורח? לדברי אליעד, מה שחשוב זה לא לאן המחשבה בורחת, אלא רק לוודא ... אמיתות של דברים שלא קשורים לכאורה? אליעד מציין שצריך לבדוק אפילו מחשבות שנראות לא קשורות כלל לבעיה המקורית של האדם. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו מורגל להאמין בדברים רבים מבלי לבדוק אותם. כשאנו מתרגלים לבדוק כל מחשבה, אנו יוצרים מצב של סדר מחשבתי ויציבות נפשית. באופן הזה, המוח מתרגל לחשוב באופן ברור, ענייני ויציב, והפיזור המחשבתי מצטמצם מאוד ...

... הוא מפסיק לשקר לטובה או לשקר לרעה ומנסה לראות את הדברים באופן מדויק יותר. זאת הדרך להיחלץ מהלופ של מאניה - דיפרסיה ושל פירושים מוקצנים, כי בהדרגה המוח מתרגל להישאר שקול ומאוזן. איך להתמודד עם פחדים וחרדות מאניה - דיפרסיה ודרכי התמודדות היצמדות לאמת ככלי לשחרור מסבל ניהול ... להיות בדיפרסיה עמוקה. ואז הוא אמר לעצמו אוקי מה אני צריך לעשות כדי להפסיק את זה ואז הוא אמר לעצמו חשב וחשב והגיע למסקנה אמר מצאתי את הסיבה למה אני כל הזמן המוח שלי רגיל להגזים לראות את העולם כל כך רע, מצאתי את הסיבה למה המוח שלי רואה את הדברים כל כך רע בגלל שאני מרגיל את המוח שלי להגזים לראות דברים טובים מאוד טוב כשקורה איזה משהו קטן אני מתלהב מזה כאילו מי ישמע מה קרה ואז אני מרגיל את המוח להגזים בדברים טובים ואז המוח אחר כך בגלל שהוא רגיל להגזים אז הוא גם מגזים ברעים. אם בחורה נגיד אומרת לך אהלן מה קורה ואתה כבר אומר וואו היא רוצה אותי ...

... מחיר כבד. הוא אומר שאם המוח ילמד להעריך מאוד את הטוב, הוא באופן אוטומטי גם ילמד לסבול מאוד מהרע, מחוסר. לכן, הוא מסביר, לא תמיד משתלם לנסות להעריך את מה שיש, כי אז האדם יתחיל ... אי אפשר לרמות את המוח לבחור רק את ההשוואות שעושות טוב, כי ההשוואה פועלת לשני הכיוונים. מה החיסרון הגדול בלחיות את הרגע? אליעד כהן מתייחס לספר כוחו של הרגע הזה ומסביר כי ... יש דרך לפרוץ את מנגנון המוח ולהיות מאושר? אליעד כהן מסביר שיש אפשרות לפרוץ את מנגנון המוח ולהגיע למצב שבו אפשר ליהנות ולהעריך את מה שיש בלי לסבול ממה שאין. זה כרוך בכך שהאדם יוכל להטיל ספק בהיגיון ולשנות את המנגנון הפנימי שלו. הוא מתאר ... של מערכת ההפעלה של המוח. עם זאת, הוא מדגיש שמדובר בדבר קשה מאוד ודורש הבנה וחקירה עמוקה של המנגנון התודעתי. האם אפשר להגיע למצב של הערכה מלאה וטהורה ללא סבל? אליעד כהן ... גם להגדלת הסבל, כי אם המוח יתרגל לזכור לאורך זמן, הוא לא יוכל להיפטר בקלות גם מהזיכרונות הרעים. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מבהיר שהיכולת שלנו להעריך את מה שיש בחיים תלויה ...

... היא משמעותית. המטרה היא לא לטעון שאין הבדל בין ההחלטות או זה לא משנה, אלא דווקא לשאול שאלה פתוחה: אולי זה לא משנה? שאלה זו גורמת למוח לעבור למצב של חקירה והספק. במקום שתחווה התנגדות מיידית מהמוח לטענה שזו לא משנה, השאלה פותחת דלת לדיון פנימי שבו המוח צריך למצוא הסברים מדוע כן משנה. כך, נטל ההוכחה עובר אל המוח, במקום שמישהו יטען שברור שזה משנה. הבדל בין הצהרה לשאלה למה שאלה כזו יעילה? ... ולבחור. דוגמה מעשית להתלבטות דוגמה: אליעד מציין מצב קיצוני, כמו התלבטות בין אם להתגרש או להישאר בזוגיות. הוא שואל: מה ההבדל אם אשאר בזוגיות ואני לא מרוצה? או אם אתגרש ואאבד את כל מה שיש לי? המוח יכול להקשות, ולהגיד מה זאת אומרת, זה משנה, אתה עלול לאבד הרבה דברים. ואז, יש ... את כל מה שיש לי? השאלה הזו לא אומרת שאין לזה משמעות, אלא רק שזוהי אפשרות שיכולה להקל על תחושת הלחץ בזמן ההתלבטות. למה זה חשוב לשאול ולא להצהיר? ההבדל טמון בעובדה שכאשר אדם מצהיר זה לא משנה, המוח עשוי להתנגד להצהרה הזו ולהביא טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כאשר שואלים אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר אל המוח שצריך להוכיח למה כן משנה. שאלה זו יוצרת מקום לחשיבה והספק, שמפחיתים את הלחץ ... מהאפשרויות תביא איתה יתרונות בעוד האפשרות השנייה פחות טובה, ולכן האדם מתקשה להחליט. הדרך המהירה ביותר להפסיק להרגיש רע מכך שלא יודעים איך להחליט היא לשאול שוב ושוב: אולי זה לא משנה? בכל פעם שהמוח מנסה לשכנע שיש הבדל בין האפשרויות או שישנה סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני ... להכריע אם זה באמת משנה או לא, אפשר פשוט לחקור את האפשרות שזה לא משנה, ולהפחית כך את הלחץ מהלבטים. למה חשוב לשאול אולי זה לא משנה ולא לומר זה לא משנה? ההבדל טמון בכך שכשאדם מצהיר זה לא משנה, המוח שלו עלול להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כשאדם ...

... השכל? בהקשר לפיתוח השכל, אליעד ממליץ ללמוד מתמטיקה. מתמטיקה היא דרך מצוינת לאמן את המוח לחשוב בצורה לוגית ומסודרת. כשאדם לומד מתמטיקה, הוא מתרגל פתרון ... לפתרון בעיות. למה דווקא מתמטיקה? הסיבה שמומלץ ללמוד מתמטיקה היא שהיא מאמנת את המוח לחשוב בצורה מסודרת ומובנית. כשיש לאדם קושי במחשבה מסודרת, הדבר עלול להוביל לבלבול ולתחושות לא נעימות. עם זאת, המתמטיקה לא רק מקנה ידע, אלא גם מחייבת את המוח לפתח כישורי חשיבה קריטיים, להתמודד עם בעיות בצורה עקבית ולשפר את ... חסרות סדר, שבסופו של דבר מחמירות את ההפרעה הרגשית. לעומת זאת, מתמטיקה מחייבת את המוח לחשוב בצורה מסודרת: כל נושא תלוי בקודמו, וכל שלב בלימוד המתמטיקה ... אמצעי לרכישת ידע אלא כלי לפיתוח יכולת החשיבה. כאשר אתה מלמד את עצמך, אתה מחייב את המוח שלך לעבוד קשה, להפעיל שיקול דעת ולבצע חישובים לוגיים. תרגול זה ... הדרכים האפקטיביות לעשות זאת היא לימוד מתמטיקה בצורה עצמאית, ללא עזרה חיצונית. כאשר המוח מתמודד עם בעיות ופותח אותן בכוחות עצמו, הוא מתחזק, מתחדד, ומסוגל ...

... הגיוני או נכון. כאשר אדם נתון בשבי או מצב של כפייה, הוא חווה מצוקה נפשית עצומה. החופש שלו נלקח והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להקל על תחושת המצוקה הנפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו. זהו מנגנון הגנה פסיכולוגי שמפחית את תחושת הסבל. מה ההיגיון הרגשי מאחורי הזדהות עם התוקף? לאורך זמן, כאשר אדם נמצא במצוקה נוראה, כמו בשבי או תחת אלימות, המוח מתחיל לחפש דרכים להתמודד עם הסבל. אחת הדרכים היא להזדהות עם התוקף כדי להפחית את תחושת הפחד והסבל. במקום לחשוב אני חטוף, עושים לי רע, האדם עשוי לחשוב אולי זה לטובתי. בהבנה זו, המוח בורח מהכאב הרגשי של התחושה שהוא נפגע. דוגמאות יומיומיות לתסמונת שטוקהולם תסמונת שטוקהולם לא מוגבלת רק למצבי חטיפה פיזית. ניתן לראות את המנגנון הזה גם במצבים יומיומיים: - ... שעושים לנו רע מציבה אותנו מול תחושת חוסר אונים. אדם שחווה חטיפה או אלימות עשוי להימנע מלראות את המציאות ככואבת, כדי להימנע מהפחד והסבל הכרוך בהודאה. במקום זאת, המוח בוחר להאמין שהמציאות טובה או נוחה יותר. חשוב לזכור על תסמונת שטוקהולם תסמונת שטוקהולם אינה מוגבלת רק למצבי חטיפה פיזית. כל מצב שבו אדם חווה פגיעה, אך מעדיף להכחיש זאת ... לו. דוגמה בולטת לכך היא מצב שבו אדם נחטף בידי ארגון טרור (כמו דאעש), ואחרי תקופת שבי מסוימת הקורבן מתחיל לשתף פעולה עם שוביו ואף להצדיק את מעשיהם. הרעיון הוא שהמוח מעדיף לפרש את המציאות בדרך פחות כואבת: אם החטיפה היא כבר עובדה מוגמרת, הרי שהזדהות עם החוטף מפחיתה את תחושת הסבל והפחד. מה ההיגיון בהזדהות עם התוקף? ההיגיון נסוב סביב שתי ... מסוים, גם אם אין בו היגיון רציונלי. כאשר אדם נחטף ומוחזק בשבי, הוא חווה מצוקה נפשית אדירה. החופש שלו נלקח, והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להגן על עצמו נפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו, וזאת כדי להפחית את תחושת הסבל. במילים אחרות, קשה מאוד להשלים עם המחשבה אני חטוף, עושים לי רע, ולכן המוח בורח למחשבה אולי זה בכלל לטובתי. איך באות לידי ביטוי דוגמאות יומיומיות של תסמונת שטוקהולם? ניתן לראות מנגנון דומה במצבים נוספים: - יש אנשים שמאמינים שאלוהים גורם להם סבל כדי ...

... עובדים עלול להיות קורבן קל מאוד לשקרים ולמניפולציות. איך כל זה קשור לשקרים שהאדם מספר לעצמו? כל טכניקות השקר שהוזכרו הן למעשה מנגנונים שפועלים גם בתוך מוחו של האדם. האדם משקר לעצמו כל הזמן, משכנע את עצמו שהוא רוצה דברים שהוא לא רוצה, או שהוא במצב מסוים בזמן שהמצב שונה לגמרי. רק אדם שלומד לזהות את כל השקרים ... עם לקחת את התיק של הקורבן ולברוח תוך צעקות גנב! ממחישה זאת היטב. הסביבה עלולה להשתכנע שהצורח הוא הנגנב. שאלה: איך כל זה קשור לתהליך פנימי של חקר האמת מול המוח שלנו? תשובה: השקר הגדול מכולם, לפי הטענה, עלול להיות השקר שהמוח עושה לאדם על עצמו. האדם יכול לרמות את עצמו במחשבותיו, בפרשנויות ובתחושותיו. אם הוא לומד לזהות איך הוא משקר את עצמו, הוא גם ידע לזהות או לבנות שקרים אצל אחרים. כשאדם סוגר אצל עצמו את כל הפרצות לשקר עצמי, הוא רוכש ידע מדויק על דרכי פעולת המוח. אז הוא מסוגל לגלות כל שקר חיצוני, וגם לשקר אם ירצה, כי הוא מכיר כל פרצה אפשרית. שאלה: האם יש בסיפור הזה גם מסר רוחני או רעיון פילוסופי? תשובה: כן. ... שאלה: מה נדרש כדי להיות הרמאי הטוב בעולם? תשובה: הפרדוקס הוא שמי שמבין את האמת עד הסוף - יכול להיות גם השקרן הכי טוב, כי הוא יודע בדיוק איך התודעה והמוח עובדים. הוא יודע איך בונים סיפורים, איך אנשים בודקים מידע, איך אפשר להסיט אותם לעיסוק בפרטים שוליים, ואיך משתמשים בהקצנות. אולם זו גם הסיבה שמי שמגיע ... יכול לנקוט בטקטיקה ההפוכה - לשאול אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? ולא רק לפקפק קלות בסיפור. כך אולי יגלה שכל המסגרת הסיפורית מופרכת מלכתחילה. המסר העמוק יותר: המוח שלנו עצמו מרמה אותנו פעמים רבות. בני אדם רגילים לשקר לעצמם, לחשוב שהם רוצים דבר אחד בעוד הם רוצים דבר אחר, לשכנע את עצמם שיש להם סיבות טובות ... עצמו, איך הוא משכנע את עצמו שבחדר יש חתול שלא קיים - יבין לעומק גם את השקרים של אחרים וידע להתמודד מולם. סגירה והרחבה: אפשר להמשיך ולשאול אינספור שאלות על המוח, על שיטות הטעיה ושכנוע, על מניפולציות והטיות חשיבה. אפשר להיכנס לעוד פרטים על פוליטיקאים שמשתמשים בהקצנה, או על מטפלים זוגיים שנתקלים בסכסוכים שבהם כל ... כדי להחליש את הספק של האחר, איך יוצרים דימוי הפוך כדי להסתיר את המציאות, ואיך אפשר לצעוק הצילו בזמן שאתה התוקף. בשורה התחתונה, כל אלה קשורים לנטיית המוח לקבל סיפורים מורכבים, להצמד לסיפור המוכן, ולהימנע מלבדוק את השאלה הבסיסית: אולי אין פה חתול בכלל?. איך לשאול אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? דרכים לזהות ... איך לא לשקר את עצמי? איך לא לרמות את עצמי? הקוזאק הנגזל, גזענות חרדית, גזענות יהודית, הגנב הנאמן, הקצנה ושקרים, קושי להטיל ספק, למה קשה להטיל ספק? איך המוח מטיל ספק? שיטות מניפולציה למתקדמים, האשמת הקורבן, להאשים את הקורבן, להקדים תרופה למכה, ליצור אליבי, להכין אליבי, טול קיסם מבין שיניך, אין אדם רואה ...

... להתמודד עם הבלגן במקום להקדיש אותם להחלטות חשובות. מה הקשר בין סדר וארגון לבין עייפות? אליעד מסביר שבכל פעם שהמוח נתקל במשהו לא מסודר, הוא מבצע חישובים מיותרים: למשל, כאשר יש לכלוך על הרצפה, ערימות על השולחן, בגדים לא ... אפליקציות ברקע, דבר שגורם למחשב לעבוד לאט, למרות שמבחוץ נראה שהוא לא עושה שום דבר מיוחד. כיצד בלגן משפיע על המוח ועל התפקוד היומיומי? ההרצאה מסבירה שבלגן גורם למוח להתאמץ יותר. למשל, כאשר האדם מחפש פריט מסוים בבית מבולגן, ... גורמות לבזבוז גדול של משאבי החשיבה. אליעד נותן דוגמאות נוספות להמחשה: נעליים שהשרוכים שלהן לא קשורים טוב - המוח כל הזמן בודק את התחושה ומבזבז אנרגיה מיותרת. חולצה שלא יושבת טוב על הגוף - המוח מתאמץ לנתח את התחושה ולזהות אם היא מפריעה. ערימת כלים בכיור או ערימות של חפצים בבית - המוח עושה חישובים מיותרים לגבי כל ערימה. מהי הדרך להפחית את המאמץ המנטלי ולשפר את היעילות? אליעד מציע פתרון ברור ויעיל: להיות מסודר. כאשר יש סדר, המוח לא צריך לחשב מחדש איפה נמצא כל פריט, הוא משתמש בזיכרון ומגיע מהר יותר לפריטים הרצויים. למשל, כאשר יש סדר ... של סדר וארגון כדרך לשיפור איכות החיים, הגברת האנרגיה והפחתת העייפות. הוא מסכם כי על ידי מודעות לדרכים בהן המוח מבזבז אנרגיה והתאמה של סדר נכון בחיים, האדם יכול להגיע להצלחה וליעילות רבה יותר. למה חשוב להיות מסודר? איך ...

... מסוימים? לעיתים אנשים מתנהגים בדרכים שנראות לא הגיוניות. אדם יכול לאהוב דבר מסוים, להימשך אליו או להימנע ממנו בלי סיבה נראית לעין. אך ההסבר העמוק לכך נעוץ במנגנון הפשוט של זיכרונות והקשרים שהמוח יוצר. למעשה, אנשים לעיתים קרובות פועלים מתוך רצון להיזכר או להימנע להיזכר בחוויה מסוימת מהעבר. כיצד זיכרונות משפיעים על הרצונות שלנו? לפי אליעד, אדם נמשך למשהו משום ... מסוים, הסיבה לכך יכולה להיות כי אותו הריח מזכיר לו אירוע טראומטי או שלילי שעבר. אדם עלול לכעוס על מישהו לא כי אותו אדם באמת עשה לו רע, אלא משום שאותו אדם מזכיר לו אדם אחר שפגע בו בעבר. איך המוח מחפש דמיון בין חוויות? המוח האנושי מתוכנת לחפש דמיון בין דברים. אם אדם חווה חוויה שלילית, הוא לא רק ינסה להתרחק מאותה חוויה ספציפית, אלא מכל חוויה אחרת שדומה לה. למשל, אם מישהו נפגע רגשית ... המקורית. דוגמה נוספת היא אוכל מתוק. אנשים נוטים לאכול מתוק לא רק בגלל הטעם עצמו, אלא לעיתים בגלל התחושה הטובה שהייתה להם בעבר כאשר אכלו מתוק ברגעים מסוימים, כמו חגיגות או אירועים משמחים. כך המוח מקשר בין האוכל לבין הרגשה חיובית, והאדם ממשיך לרצות לשחזר אותה. דוגמאות נוספות מהחיים לזיכרונות והשפעתם אדם שמעשן יכול לעשות זאת כי בעבר העישון היה חלק מאירועים מהנים, ... אוהב אותך כי את מזכירה לו מישהי אחרת. אדם יכול להאזין לשיר מסוים שוב ושוב כי הוא מחובר לזיכרון משמעותי. לעיתים, אפילו עישון יכול להיות קשור לתקופה מסוימת בחיים שאותה הוא רוצה לשחזר. כיצד המוח קושר בין חוויות? בעולם יש אינספור חוויות - חלקן טובות, חלקן רעות. כאשר משהו עושה לנו טוב, המוח מנסה לשחזר את ההרגשה החיובית, לא רק דרך אותו הדבר עצמו אלא גם באמצעות דברים דומים לו. מצד שני, כאשר חוויה מסוימת גורמת לרגשות שליליים, המוח לא רק מנסה להתרחק ממנה, אלא גם מכל מה שמזכיר אותה. כך נוצרות סלידות שונות שאינן בהכרח קשורות לדבר עצמו, אלא לזיכרונות ולתחושות שהוא מעלה. דוגמאות מהחיים - אדם שמעשן לא ...

... להזנחה של משימות חשובות, כיוון שהמוח מפסיק לראות את המשימה. באופן פשוט, כל משימה שעדיין זקוקה לפעולה ... אולם, פעולה זו יוצרת עומס מיותר על המוח. אליעד מדגיש שהמוח שלנו עובר שוב ושוב על רשימת המשימות, וכשהוא נתקל במשימה שכבר ... שמוריד את היעילות הכללית שלנו. המוח שלנו מתעייף ומבזבז משאבים על בדיקה חוזרת ונשנית של דברים שלא ... רשימת המשימות נקייה ככל האפשר, כך שהמוח שלנו לא יצטרך להתמודד עם מידע מיותר. לדעתו, אפילו סימון כמו ... טוב, כי המשימה עדיין מופיעה בעין והמוח עדיין צריך לעבד את נוכחותה. לכן, מומלץ להעביר את המשימות שכבר אינן ... נשארה גלויה, בכל מעבר על הרשימה המוח עדיין מבזבז אנרגיה עליה. העדיפות היא פשוט להסיר אותה מהשדה החזותי, כך שהמוח יתמקד רק במה שבאמת צריך להיעשות כרגע. איך האיזון בין שני העקרונות ... ויעילות, ולמנוע מצבים שמעמיסים על המוח או יוצרים בלבול. מהו עקרון לא לסגור משימות פתוחות? העיקרון הראשון ... להוות נזק לא קטן. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו כל הזמן בודק את רשימת המשימות, ואם הוא נתקל בעוד משימה ... שלנו? הבעיה כאן היא שבכל פעם שהמוח שלנו עובר על רשימת המשימות, הוא מבצע עיבוד נוסף של המשימות ... עלולים להוריד את היעילות שלנו, כי המוח מבלה יותר זמן על עיבוד משימות שלא רלוונטיות יותר. כך גם עלול להיווצר ... משימות שדורשות ביצוע. בצורה כזו, המוח לא יתעכב על משימות לא רלוונטיות. באופן כללי, אם סיימנו עם משימה, ... זה לא מספיק טוב. אנחנו רוצים שהמוח לא יתאמץ לעבור עליה, לכן יש להוריד את המשימות הסגורות מהרשימה, כדי ...