... או לשקר לרעה ומנסה לראות את הדברים באופן מדויק יותר. זאת הדרך להיחלץ מהלופ של מאניה - דיפרסיה ושל פירושים מוקצנים, כי בהדרגה המוח מתרגל להישאר שקול ומאוזן. איך להתמודד עם פחדים וחרדות מאניה - דיפרסיה ודרכי התמודדות ... אמר לעצמו אוקי מה אני צריך לעשות כדי להפסיק את זה ואז הוא אמר לעצמו חשב וחשב והגיע למסקנה אמר מצאתי את הסיבה למה אני כל הזמן המוח שלי רגיל להגזים לראות את העולם כל כך רע, מצאתי את הסיבה למה המוח שלי רואה את הדברים כל כך רע בגלל שאני מרגיל את המוח שלי להגזים לראות דברים טובים מאוד טוב כשקורה איזה משהו קטן אני מתלהב מזה כאילו מי ישמע מה קרה ואז אני מרגיל את המוח להגזים בדברים טובים ואז המוח אחר כך בגלל שהוא רגיל להגזים אז הוא גם מגזים ברעים. אם בחורה נגיד אומרת לך אהלן מה קורה ...

... יש לכך מחיר כבד. הוא אומר שאם המוח ילמד להעריך מאוד את הטוב, הוא באופן אוטומטי גם ילמד לסבול מאוד מהרע, מחוסר. לכן, הוא מסביר, לא תמיד משתלם לנסות להעריך את מה שיש, כי אז האדם יתחיל לסבול גם מכל מה שאין ... מאיתנו. כלומר, אי אפשר לרמות את המוח לבחור רק את ההשוואות שעושות טוב, כי ההשוואה פועלת לשני הכיוונים. מה החיסרון הגדול בלחיות את הרגע? אליעד כהן מתייחס לספר כוחו של הרגע הזה ומסביר כי ההמלצה לחיות רק את הרגע ... האם יש דרך לפרוץ את מנגנון המוח ולהיות מאושר? אליעד כהן מסביר שיש אפשרות לפרוץ את מנגנון המוח ולהגיע למצב שבו אפשר ליהנות ולהעריך את מה שיש בלי לסבול ממה שאין. זה כרוך בכך שהאדם יוכל להטיל ספק בהיגיון ולשנות את המנגנון הפנימי שלו. הוא מתאר זאת כפריצה של מערכת ההפעלה של המוח . עם זאת, הוא מדגיש שמדובר בדבר קשה מאוד ודורש הבנה וחקירה עמוקה של המנגנון התודעתי. האם אפשר להגיע למצב של הערכה מלאה וטהורה ללא סבל? אליעד כהן מבהיר שקיימת אפשרות כזו, ... להביא גם להגדלת הסבל, כי אם המוח יתרגל לזכור לאורך זמן, הוא לא יוכל להיפטר בקלות גם מהזיכרונות הרעים. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מבהיר שהיכולת שלנו להעריך את מה שיש בחיים תלויה בהבנה עמוקה של מנגנוני ...

... המטרה היא לא לטעון שאין הבדל בין ההחלטות או זה לא משנה, אלא דווקא לשאול שאלה פתוחה: אולי זה לא משנה? שאלה זו גורמת למוח לעבור למצב של חקירה והספק. במקום שתחווה התנגדות מיידית מהמוח לטענה שזו לא משנה, השאלה פותחת דלת לדיון פנימי שבו המוח צריך למצוא הסברים מדוע כן משנה. כך, נטל ההוכחה עובר אל המוח, במקום שמישהו יטען שברור שזה משנה. הבדל בין הצהרה לשאלה למה שאלה כזו יעילה? כאשר אדם לא בטוח אם יש באמת הבדל ... דוגמה מעשית להתלבטות דוגמה: אליעד מציין מצב קיצוני, כמו התלבטות בין אם להתגרש או להישאר בזוגיות. הוא שואל: מה ההבדל אם אשאר בזוגיות ואני לא מרוצה? או אם אתגרש ואאבד את כל מה שיש לי? המוח יכול להקשות, ולהגיד מה זאת אומרת, זה משנה, אתה עלול לאבד הרבה דברים. ואז, יש לשאול: אולי זה לא משנה שאני ... שיש לי? השאלה הזו לא אומרת שאין לזה משמעות, אלא רק שזוהי אפשרות שיכולה להקל על תחושת הלחץ בזמן ההתלבטות. למה זה חשוב לשאול ולא להצהיר? ההבדל טמון בעובדה שכאשר אדם מצהיר זה לא משנה, המוח עשוי להתנגד להצהרה הזו ולהביא טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כאשר שואלים אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר אל המוח שצריך להוכיח למה כן משנה. שאלה זו יוצרת מקום לחשיבה והספק, שמפחיתים את הלחץ הנפשי. איך להתמודד עם חוסר ... תביא איתה יתרונות בעוד האפשרות השנייה פחות טובה, ולכן האדם מתקשה להחליט. הדרך המהירה ביותר להפסיק להרגיש רע מכך שלא יודעים איך להחליט היא לשאול שוב ושוב: אולי זה לא משנה? בכל פעם שהמוח מנסה לשכנע שיש הבדל בין האפשרויות או שישנה סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני השנייה, אפשר לחזור ולשאול אולי זה ... אם זה באמת משנה או לא, אפשר פשוט לחקור את האפשרות שזה לא משנה, ולהפחית כך את הלחץ מהלבטים. למה חשוב לשאול אולי זה לא משנה ולא לומר זה לא משנה? ההבדל טמון בכך שכשאדם מצהיר זה לא משנה, המוח שלו עלול להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כשאדם שואל אולי זה לא משנה? נטל ...

... שהמערכת הרגשית של האדם היא למעשה חידת היגיון - וככל שהשכל מפותח יותר, כך קל יותר לפתור את הבעיה הרגשית. האם מתמטיקה היא הדרך לפיתוח השכל? בהקשר לפיתוח השכל, אליעד ממליץ ללמוד מתמטיקה. מתמטיקה היא דרך מצוינת לאמן את המוח לחשוב בצורה לוגית ומסודרת. כשאדם לומד מתמטיקה, הוא מתרגל פתרון בעיות בצורה שיטתית, מה שמחייב אותו לחשוב בצורה ברורה ומובנת. לאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות, שהמחשבה הלוגית שלהם לעיתים לא מאורגנת, מתמטיקה יכולה לעזור מאוד בכך שהיא מספקת מסגרת מסודרת לפתרון בעיות. למה דווקא מתמטיקה? הסיבה שמומלץ ללמוד מתמטיקה היא שהיא מאמנת את המוח לחשוב בצורה מסודרת ומובנית. כשיש לאדם קושי במחשבה מסודרת, הדבר עלול להוביל לבלבול ולתחושות לא נעימות. עם זאת, המתמטיקה לא רק מקנה ידע, אלא גם מחייבת את המוח לפתח כישורי חשיבה קריטיים, להתמודד עם בעיות בצורה עקבית ולשפר את יכולת עיבוד המידע. איך ללמוד מתמטיקה בצורה נכונה? לימוד מתמטיקה כדי ... מדויקות. מדוע דווקא מתמטיקה? רבים מהאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מתקשים בחשיבה לוגית. חוסר חשיבה מסודרת ולוגית יכול להוביל לבלבול ולמחשבות חסרות סדר, שבסופו של דבר מחמירות את ההפרעה הרגשית. לעומת זאת, מתמטיקה מחייבת את המוח לחשוב בצורה מסודרת: כל נושא תלוי בקודמו, וכל שלב בלימוד המתמטיקה מבוסס על הבנת השלב שלפניו. לכן, תרגול מתמטי מסייע לאדם לחזק את יכולתו ... והקושי ילך ויצטבר. לכן, אם אתה נתקע - חזור אחורה, עד שתבין את כל מה שנדרש כדי להתקדם. לימוד עצמי כתרגול לפיתוח החשיבה לימוד עצמי אינו רק אמצעי לרכישת ידע אלא כלי לפיתוח יכולת החשיבה. כאשר אתה מלמד את עצמך, אתה מחייב את המוח שלך לעבוד קשה, להפעיל שיקול דעת ולבצע חישובים לוגיים. תרגול זה מחדד את השכל, גורם לך להבין דברים טוב יותר, ומשפר את יכולתך להתמודד ... בעיות מורכבות - לא רק במתמטיקה אלא גם בחיים עצמם. סיכום לפתח את השכל זהו אחד הכלים החשובים ביותר להתמודדות עם חרדות ולחצים נפשיים. אחת הדרכים האפקטיביות לעשות זאת היא לימוד מתמטיקה בצורה עצמאית, ללא עזרה חיצונית. כאשר המוח מתמודד עם בעיות ופותח אותן בכוחות עצמו, הוא מתחזק, מתחדד, ומסוגל להבין טוב יותר את העולם ואת עצמו. ככל שהאדם מבין טוב יותר את עצמו, כך ...

... בשבי או מצב של כפייה, הוא חווה מצוקה נפשית עצומה. החופש שלו נלקח והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להקל על תחושת המצוקה הנפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו. זהו מנגנון הגנה ... שמפחית את תחושת הסבל. מה ההיגיון הרגשי מאחורי הזדהות עם התוקף? לאורך זמן, כאשר אדם נמצא במצוקה נוראה, כמו בשבי או תחת אלימות, המוח מתחיל לחפש דרכים להתמודד עם הסבל. אחת הדרכים היא להזדהות עם התוקף כדי להפחית את תחושת הפחד והסבל. במקום לחשוב אני חטוף, עושים לי רע, האדם עשוי לחשוב אולי זה לטובתי. בהבנה זו, המוח בורח מהכאב הרגשי של התחושה שהוא נפגע. דוגמאות יומיומיות לתסמונת ... חוסר אונים. אדם שחווה חטיפה או אלימות עשוי להימנע מלראות את המציאות ככואבת, כדי להימנע מהפחד והסבל הכרוך בהודאה. במקום זאת, המוח בוחר להאמין שהמציאות טובה או נוחה יותר. חשוב לזכור על תסמונת ... אדם נחטף בידי ארגון טרור (כמו דאעש), ואחרי תקופת שבי מסוימת הקורבן מתחיל לשתף פעולה עם שוביו ואף להצדיק את מעשיהם. הרעיון הוא שהמוח מעדיף לפרש את המציאות בדרך פחות כואבת: אם החטיפה היא כבר עובדה ... כאשר אדם נחטף ומוחזק בשבי, הוא חווה מצוקה נפשית אדירה. החופש שלו נלקח, והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להגן על עצמו נפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו, וזאת כדי להפחית את תחושת הסבל. במילים אחרות, קשה מאוד להשלים עם המחשבה אני חטוף, עושים לי רע, ולכן המוח בורח למחשבה אולי זה בכלל לטובתי. איך באות לידי ביטוי דוגמאות ...

... לעצמו? כל טכניקות השקר שהוזכרו הן למעשה מנגנונים שפועלים גם בתוך מוחו של האדם. האדם משקר לעצמו כל הזמן, ... שהצורח הוא הנגנב. שאלה: איך כל זה קשור לתהליך פנימי של חקר האמת מול המוח שלנו? תשובה: השקר הגדול מכולם, לפי הטענה, עלול להיות השקר שהמוח עושה לאדם על עצמו. האדם יכול ... אצל עצמו את כל הפרצות לשקר עצמי, הוא רוכש ידע מדויק על דרכי פעולת המוח. אז הוא מסוגל לגלות כל שקר ... הסוף - יכול להיות גם השקרן הכי טוב, כי הוא יודע בדיוק איך התודעה והמוח עובדים. הוא יודע איך בונים ... כך אולי יגלה שכל המסגרת הסיפורית מופרכת מלכתחילה. המסר העמוק יותר: המוח שלנו עצמו מרמה אותנו פעמים ... להתמודד מולם. סגירה והרחבה: אפשר להמשיך ולשאול אינספור שאלות על המוח, על שיטות הטעיה ושכנוע, על ... לצעוק הצילו בזמן שאתה התוקף. בשורה התחתונה, כל אלה קשורים לנטיית המוח לקבל סיפורים מורכבים, להצמד ... הגנב הנאמן, הקצנה ושקרים, קושי להטיל ספק, למה קשה להטיל ספק? איך המוח מטיל ספק? שיטות מניפולציה ...

... חשובות. מה הקשר בין סדר וארגון לבין עייפות? אליעד מסביר שבכל פעם שהמוח נתקל במשהו לא מסודר, הוא מבצע חישובים מיותרים: למשל, כאשר יש לכלוך על הרצפה, ערימות על השולחן, בגדים לא מסודרים בארון, או אפילו כאשר הטלפון או המחשב אינם מאורגנים. החישובים ... לאט, למרות שמבחוץ נראה שהוא לא עושה שום דבר מיוחד. כיצד בלגן משפיע על המוח ועל התפקוד היומיומי? ההרצאה מסבירה שבלגן גורם למוח להתאמץ יותר. למשל, כאשר האדם מחפש פריט מסוים בבית מבולגן, הוא לא יכול להשתמש בזיכרון במהירות, אלא הוא חייב לעשות מאמץ מחשבתי ... אליעד נותן דוגמאות נוספות להמחשה: נעליים שהשרוכים שלהן לא קשורים טוב - המוח כל הזמן בודק את התחושה ומבזבז אנרגיה מיותרת. חולצה שלא יושבת טוב על הגוף - המוח מתאמץ לנתח את התחושה ולזהות אם היא מפריעה. ערימת כלים בכיור או ערימות של חפצים בבית - המוח עושה חישובים מיותרים לגבי כל ערימה. מהי הדרך להפחית את המאמץ המנטלי ולשפר את היעילות? אליעד מציע פתרון ברור ויעיל: להיות מסודר. כאשר יש סדר, המוח לא צריך לחשב מחדש איפה נמצא כל פריט, הוא משתמש בזיכרון ומגיע מהר יותר לפריטים הרצויים. למשל, כאשר יש סדר ברור בטלפון, במחשב, בארון, בבית ובמקום העבודה, האדם חוסך אנרגיה רבה ... הגברת האנרגיה והפחתת העייפות. הוא מסכם כי על ידי מודעות לדרכים בהן המוח מבזבז אנרגיה והתאמה של סדר נכון בחיים, האדם יכול להגיע להצלחה וליעילות רבה יותר. למה חשוב להיות מסודר? איך סדר וארגון משפיעים על הצלחה? מדוע אני עייף בלי לעשות כלום? איך לשמור ...

... נראית לעין. אך ההסבר העמוק לכך נעוץ במנגנון הפשוט של זיכרונות והקשרים שהמוח יוצר. למעשה, אנשים לעיתים קרובות ... אדם באמת עשה לו רע, אלא משום שאותו אדם מזכיר לו אדם אחר שפגע בו בעבר. איך המוח מחפש דמיון בין חוויות? המוח האנושי מתוכנת לחפש דמיון בין ... להם בעבר כאשר אכלו מתוק ברגעים מסוימים, כמו חגיגות או אירועים משמחים. כך המוח מקשר בין האוכל לבין הרגשה חיובית, ... אפילו עישון יכול להיות קשור לתקופה מסוימת בחיים שאותה הוא רוצה לשחזר. כיצד המוח קושר בין חוויות? בעולם יש אינספור חוויות - חלקן טובות, חלקן רעות. כאשר משהו עושה לנו טוב, המוח מנסה לשחזר את ההרגשה החיובית, לא ... באמצעות דברים דומים לו. מצד שני, כאשר חוויה מסוימת גורמת לרגשות שליליים, המוח לא רק מנסה להתרחק ממנה, אלא גם ...

... יכול להוביל להזנחה של משימות חשובות, כיוון שהמוח מפסיק לראות את המשימה. באופן פשוט, כל משימה שעדיין זקוקה לפעולה חייבת להישאר פתוחה ... הספיקו. אולם, פעולה זו יוצרת עומס מיותר על המוח. אליעד מדגיש שהמוח שלנו עובר שוב ושוב על רשימת המשימות, וכשהוא נתקל במשימה שכבר הושלמה, הוא מבצע ... עומס קוגניטיבי שמוריד את היעילות הכללית שלנו. המוח שלנו מתעייף ומבזבז משאבים על בדיקה חוזרת ונשנית של דברים שלא צריך יותר לטפל בהם. ... לשמור על רשימת המשימות נקייה ככל האפשר, כך שהמוח שלנו לא יצטרך להתמודד עם מידע מיותר. לדעתו, אפילו סימון כמו הושלם או סיים אינו מספיק טוב, כי המשימה עדיין מופיעה בעין והמוח עדיין צריך לעבד את נוכחותה. לכן, מומלץ להעביר את המשימות שכבר אינן רלוונטיות למקום אחר, ... כהושלם אבל נשארה גלויה, בכל מעבר על הרשימה המוח עדיין מבזבז אנרגיה עליה. העדיפות היא פשוט להסיר אותה מהשדה החזותי, כך שהמוח יתמקד רק במה שבאמת צריך להיעשות כרגע. איך האיזון בין שני העקרונות תורם לניהול זמן ... לניהול זמן ויעילות, ולמנוע מצבים שמעמיסים על המוח או יוצרים בלבול. מהו עקרון לא לסגור משימות פתוחות? העיקרון הראשון שצריך לשים אליו לב ... היא שזה יכול להוות נזק לא קטן. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו כל הזמן בודק את רשימת המשימות, ואם הוא נתקל בעוד משימה שסיימנו איתה, הוא מבצע ... על היעילות שלנו? הבעיה כאן היא שבכל פעם שהמוח שלנו עובר על רשימת המשימות, הוא מבצע עיבוד נוסף של המשימות הסגורות, וזה מה שמעמיס ... אנחנו עלולים להוריד את היעילות שלנו, כי המוח מבלה יותר זמן על עיבוד משימות שלא רלוונטיות יותר. כך גם עלול להיווצר בלגן בראש, ותחושת ... לכלול רק משימות שדורשות ביצוע. בצורה כזו, המוח לא יתעכב על משימות לא רלוונטיות. באופן כללי, אם סיימנו עם משימה, המשמעות היא שהיא לא ... עליה הסתיים, זה לא מספיק טוב. אנחנו רוצים שהמוח לא יתאמץ לעבור עליה, לכן יש להוריד את המשימות הסגורות מהרשימה, כדי שהיא תישאר נקייה ...

ניתוח תהליך למידה, ניתוח תהליך רגשי, ללמוד על הבוקר, הספר להיות אלוהים, ללמוד אחרי שינה