... שואל את עצמו מדוע רע לו כשהוא לבד, ומתחיל לחשוב שזה קשור לילדותו, כשההורים השאירו אותו לבד בגן. מכאן המוח קופץ לגן, משם עובר לגננת, לאוניברסיטה, וכך הלאה עד שהוא מאבד לחלוטין את הנושא המקורי שלו. מה באמת חשוב ... צריך לבדוק באופן זהה: האם הן באמת נכונות? האם באמת מה שקרה שם הוא שגרם לתחושת הרע כיום? למה המוח מתפזר בזמן חקירה עצמית? אליעד מסביר שהמוח מתפזר כי האדם לא בודק מיד את האמת של כל מחשבה. כאשר לא בודקים מיד את נכונות המחשבות, הראש ... שבודקים כל מחשבה האם היא אמת, אפשר להתקדם הלאה. כאשר האדם בודק אם מחשבותיו הן אמת, נוצר מצב שבו המוח פחות מתפזר. אם האדם מתחיל כל פעם מחדש לבדוק את אמיתות המחשבה הראשונית, הוא יגלה שפחות ופחות מחשבות זרות ופיזורים עולים במהלך החקירה. הסיבה לכך היא שבדיקה מתמדת של האמת יוצרת מבנה חשיבתי יציב יותר, המוח מתרגל להתמקד בשאלה החשובה באמת, ולא לברוח למחוזות דמיוניים ולא מבוססים. מדוע לא חשוב לאן המוח בורח? לדברי אליעד, מה שחשוב זה לא לאן המחשבה בורחת, אלא רק לוודא שהמחשבה הנוכחית נכונה. לדוגמה, אפילו אם ... האם באמת התחושה שיש לו כיום נובעת מאותו אירוע? האם הוא יכול להיות בטוח שמה שהוא זוכר הוא אמת מוחלטת ולא דמיון או פרשנות מוגזמת? יש לחקור את הזיכרון והפרשנות לעומק, לשאול שאלות ולהטיל ספק, כדי להגיע לאמת המדויקת. הנקודה החשובה של אליעד היא שכל מחשבה שהאדם מאמין בה מבלי לבדוק אם היא אמת מוחלטת, יוצרת בעיה. אם הוא לא בטוח באופן מוחלט בקיומה של סין, למשל, או בכל דבר אחר שהוא חושב, הוא חייב לבדוק זאת. אין להסתפק באמונה ללא בדיקה, ... קשורים לכאורה? אליעד מציין שצריך לבדוק אפילו מחשבות שנראות לא קשורות כלל לבעיה המקורית של האדם. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו מורגל להאמין בדברים רבים מבלי לבדוק אותם. כשאנו מתרגלים לבדוק כל מחשבה, אנו יוצרים מצב של סדר מחשבתי ויציבות נפשית. באופן הזה, המוח מתרגל לחשוב באופן ברור, ענייני ויציב, והפיזור המחשבתי מצטמצם מאוד או נעלם. מה התוצאה של בדיקת כל המחשבות עד ... מחשבות אמיתיות. בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמפתח לפתרון כל בעיה נפשית הוא לבדוק האם כל מחשבה היא אמת מוחלטת. אם האדם מוודא שהמחשבות שלו נכונות, גם אם הן לא נראות קשורות לבעיה הראשונית, הוא מצליח למנוע פיזור מחשבתי ...

... בנוסף להגזמה השלילית, האדם מגזים גם בחוויות חיוביות. ככל שהאדם מגיב בהתלהבות יתרה לאירועים קטנים וחסרי משמעות מיוחדת, כך מוחו מתרגל לסגנון פרשני קיצוני ולא מאוזן. הוא נתן דוגמה ברורה לכך: אם אדם מקבל חיוך או אמירת שלום מבחורה, ... לראות את המציאות בצורה מאוזנת ואובייקטיבית יותר. כשהאדם קולט שפירוש הוא רק נקודת מבט אחת מתוך רבות, ולא אמת מוחלטת, הוא משתחרר בהדרגה מהקיצוניות ומהמצוקה הנפשית. כך מתאפשר לו לנהל את רגשותיו באופן יציב ומאוזן יותר, ולהיחלץ מהלופ של ... שלילית יותר מדי. לאחר מחשבה, התברר לו שהחיים שלו לא באמת כל כך רעים, אלא שהוא עצמו מרגיל את מוחו לפרש כל דבר לרעה ולהגזים בשליליות. הוא החליט שהוא חייב להפסיק לפרש דברים בצורה שלילית, להיאחז בעובדות במקום בהגזמות, ... לכך שהוא מגזים ברע, הוא גם מפרש אירועים חיוביים בצורה מוגזמת. ככל שהוא מגזים בתגובות טובות לאירועים קטנים, כך מוחו מתרגל להגזים באופן כללי. לכן, כשמגיעים אירועים שליליים, ההגזמה הזאת פועלת גם בכיוון ההפוך. הוא נתן דוגמה על מצב ... (מה באמת קרה) ויש פירושים (איך אנחנו מפרשים את העובדות). כשאדם קולט שפירוש הוא רק פירוש, לא בהכרח אמת מוחלטת, הוא יכול להימנע מהקיצוניות. הוא מפסיק לשקר לטובה או לשקר לרעה ומנסה לראות את הדברים באופן מדויק יותר. זאת הדרך להיחלץ מהלופ של מאניה - דיפרסיה ושל פירושים מוקצנים, כי בהדרגה המוח מתרגל להישאר שקול ומאוזן. איך להתמודד עם פחדים וחרדות מאניה - דיפרסיה ודרכי התמודדות היצמדות לאמת ככלי לשחרור מסבל ... להפסיק את זה ואז הוא אמר לעצמו חשב וחשב והגיע למסקנה אמר מצאתי את הסיבה למה אני כל הזמן המוח שלי רגיל להגזים לראות את העולם כל כך רע, מצאתי את הסיבה למה המוח שלי רואה את הדברים כל כך רע בגלל שאני מרגיל את המוח שלי להגזים לראות דברים טובים מאוד טוב כשקורה איזה משהו קטן אני מתלהב מזה כאילו מי ישמע מה קרה ואז אני מרגיל את המוח להגזים בדברים טובים ואז המוח אחר כך בגלל שהוא רגיל להגזים אז הוא גם מגזים ברעים. אם בחורה נגיד אומרת לך אהלן מה קורה ...

... להעריך את מה שיש? איך להעריך את מה שיש לנו? איזהו עשיר השמח בחלקו, איזהו מאושר השמח בחלקו, איך לשמוח בחלקך? איך לשמוח במה שיש? להיות שמח בחלקי למה קשה לנו להעריך את מה שיש לנו? אליעד כהן מסביר כי חוסר היכולת ... כי אנחנו נהנים ממשהו כאשר יש לנו את ההפך שלו, את החיסרון ממנו. למשל, כדי להעריך ראייה, צריך שתהיה במוח גם האפשרות לא לראות. אם אין אפשרות לא לראות, אז ההנאה וההערכה יורדת משמעותית. ולכן, לשמור על תשוקה ועניין ... יותר - אם נלמד להעריך את מה שיש לנו בצורה תמידית ועמוקה, יש לכך מחיר כבד. הוא אומר שאם המוח ילמד להעריך מאוד את הטוב, הוא באופן אוטומטי גם ילמד לסבול מאוד מהרע, מחוסר. לכן, הוא מסביר, לא תמיד ... לגרום לנו לסבל ולתחושת חיסרון כשאנו משווים את עצמנו למישהו שיש לו יותר מאיתנו. כלומר, אי אפשר לרמות את המוח לבחור רק את ההשוואות שעושות טוב, כי ההשוואה פועלת לשני הכיוונים. מה החיסרון הגדול בלחיות את הרגע? אליעד כהן ... לכן, התפיסה של לחיות רק את הרגע בעצם מבטלת את היכולת להרגיש משמעות. האם יש דרך לפרוץ את מנגנון המוח ולהיות מאושר? אליעד כהן מסביר שיש אפשרות לפרוץ את מנגנון המוח ולהגיע למצב שבו אפשר ליהנות ולהעריך את מה שיש בלי לסבול ממה שאין. זה כרוך בכך שהאדם יוכל להטיל ספק בהיגיון ולשנות את המנגנון הפנימי שלו. הוא מתאר זאת כפריצה של מערכת ההפעלה של המוח. עם זאת, הוא מדגיש שמדובר בדבר קשה מאוד ודורש הבנה וחקירה עמוקה של המנגנון התודעתי. האם אפשר להגיע למצב ... מעמיק של התבוננות עצמית והבנה פנימית. הוא ממליץ לאדם לחקור לעומק את האמת על המציאות, ולהגיע לתפיסה שהכל טוב מוחלט. כלומר, להבין באופן אמיתי שהמציאות כולה טובה ואין בה רע כלל. במצב כזה, האדם אכן יוכל להעריך את הטוב ... טכניקה מעשית: לתעד ולזכור את הרגעים הרעים שהיו לנו, כדי שבימים טובים נוכל להיזכר כמה היה לנו רע בעבר ולשמוח שהמצב היום טוב יותר. אך הוא מדגיש שיש להבין כי פעולה זו עשויה להביא גם להגדלת הסבל, כי אם המוח יתרגל לזכור לאורך זמן, הוא לא יוכל להיפטר בקלות גם מהזיכרונות הרעים. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מבהיר שהיכולת שלנו להעריך את מה שיש בחיים תלויה בהבנה עמוקה של מנגנוני ההשוואה וההרגל במוח שלנו, ושקיימת אפשרות להגיע למצב בו אנו נהנים ומעריכים את המציאות מבלי להיפגע מתחושת החוסר. אך מדובר במצב שמצריך חקירה אישית ואינטנסיבית של תפיסת המציאות. איך לשמוח במה שיש? למה קשה להעריך את הקיים? כיצד לשמור על שמחה פנימית? כוחו של הרגע הזה למה אני לא ... בחוסר סיפוק? למה אני מרגיש ריקנות? למה אני אף פעם לא מרוצה? למה אני לא מרוצה אף פעם? איך לשמוח ממה שיש? איך להיות שמחים כל הזמן? איך להיות עם שמחת חיים? איך ליצור שמחת חיים? איך להיות שמח ... להעריך את מה שיש? איך להעריך את מה שיש לנו? איזהו עשיר השמח בחלקו, איזהו מאושר השמח בחלקו, איך לשמוח בחלקך? איך לשמוח במה שיש? איך להיות שמח בחלקי? חשיבה שלילית

... הבדל בין ההחלטות או זה לא משנה, אלא דווקא לשאול שאלה פתוחה: אולי זה לא משנה? שאלה זו גורמת למוח לעבור למצב של חקירה והספק. במקום שתחווה התנגדות מיידית מהמוח לטענה שזו לא משנה, השאלה פותחת דלת לדיון פנימי שבו המוח צריך למצוא הסברים מדוע כן משנה. כך, נטל ההוכחה עובר אל המוח, במקום שמישהו יטען שברור שזה משנה. הבדל בין הצהרה לשאלה למה שאלה כזו יעילה? כאשר אדם לא בטוח אם יש באמת הבדל בין אפשרויות, הוא לא חייב להרגיש רע או לשפוט את עצמו על כך שאין לו תשובה מוחלטת. במקום להילחץ ולהרגיש שמישהו חייב להכריע, הוא יכול לחקור את האפשרות שייתכן שאין הבדל אמיתי בין האפשרויות. זה מפחית ... הוא שואל: מה ההבדל אם אשאר בזוגיות ואני לא מרוצה? או אם אתגרש ואאבד את כל מה שיש לי? המוח יכול להקשות, ולהגיד מה זאת אומרת, זה משנה, אתה עלול לאבד הרבה דברים. ואז, יש לשאול: אולי זה לא ... תחושת הלחץ בזמן ההתלבטות. למה זה חשוב לשאול ולא להצהיר? ההבדל טמון בעובדה שכאשר אדם מצהיר זה לא משנה, המוח עשוי להתנגד להצהרה הזו ולהביא טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כאשר שואלים אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר אל המוח שצריך להוכיח למה כן משנה. שאלה זו יוצרת מקום לחשיבה והספק, שמפחיתים את הלחץ הנפשי. איך להתמודד עם חוסר ... להחליט. כאשר אתה שואל את עצמך אם זה לא משנה, אתה לא מצהיר שההחלטה אינה משמעותית, אלא פשוט מאפשר למוח לחקור את האפשרות שאין הבדל משמעותי בין האופציות. במקרה כזה, הלחץ נעלם, מכיוון שאינך מרגיש שאתה חייב להחליט באופן ... ביותר להפסיק להרגיש רע מכך שלא יודעים איך להחליט היא לשאול שוב ושוב: אולי זה לא משנה? בכל פעם שהמוח מנסה לשכנע שיש הבדל בין האפשרויות או שישנה סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני השנייה, אפשר לחזור ולשאול אולי ... חשוב לשאול אולי זה לא משנה ולא לומר זה לא משנה? ההבדל טמון בכך שכשאדם מצהיר זה לא משנה, המוח שלו עלול להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כשאדם שואל אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר למוח שצריך להצדיק למה כן משנה. כך השאלה פועלת כהתקפה על הטענה שיש הבדל, ולא כטענה הגוררת התנגדות מידית. דוגמה קיצונית מופיעה במצב שבו אדם נמצא בסכנה מוחשית, כמו אריה שתוקף או אש ששורפת. אם רוצים להפסיק להרגיש רע מיידית מן המצב (ולאו דווקא להינצל ממנו), אפשר ...

... האם מתמטיקה היא הדרך לפיתוח השכל? בהקשר לפיתוח השכל, אליעד ממליץ ללמוד מתמטיקה. מתמטיקה היא דרך מצוינת לאמן את המוח לחשוב בצורה לוגית ומסודרת. כשאדם לומד מתמטיקה, הוא מתרגל פתרון בעיות בצורה שיטתית, מה שמחייב אותו לחשוב בצורה ברורה ... מאוד בכך שהיא מספקת מסגרת מסודרת לפתרון בעיות. למה דווקא מתמטיקה? הסיבה שמומלץ ללמוד מתמטיקה היא שהיא מאמנת את המוח לחשוב בצורה מסודרת ומובנית. כשיש לאדם קושי במחשבה מסודרת, הדבר עלול להוביל לבלבול ולתחושות לא נעימות. עם זאת, המתמטיקה לא רק מקנה ידע, אלא גם מחייבת את המוח לפתח כישורי חשיבה קריטיים, להתמודד עם בעיות בצורה עקבית ולשפר את יכולת עיבוד המידע. איך ללמוד מתמטיקה בצורה נכונה? ... של מתמטיקה לא רק עוזר לפתח את יכולת החשיבה הלוגית וההבנה, אלא גם מסייע בהבנת התהליכים המנטליים והרגשיים שמתרחשים במוח, ויכול לסייע לאדם להתמודד בצורה טובה יותר עם חרדות ולחצים נפשיים. שיטות איך לפתח את השכל למה ללמוד לבד ... מתמטיקה. מתמטיקה אינה רק מקצוע טכני, אלא תרגול חשיבה לוגית ומובנית. כאשר אדם מתרגל מתמטיקה, הוא בעצם מאמן את מוחו בחשיבה שיטתית, בדקדוק בפרטים ובהסקת מסקנות מדויקות. מדוע דווקא מתמטיקה? רבים מהאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מתקשים בחשיבה לוגית. חוסר ... ולוגית יכול להוביל לבלבול ולמחשבות חסרות סדר, שבסופו של דבר מחמירות את ההפרעה הרגשית. לעומת זאת, מתמטיקה מחייבת את המוח לחשוב בצורה מסודרת: כל נושא תלוי בקודמו, וכל שלב בלימוד המתמטיקה מבוסס על הבנת השלב שלפניו. לכן, תרגול מתמטי ... המאמץ הזה הוא מה שמפתח את השכל שלך. חשוב להבין שהמטרה היא לא רק לרכוש ידע מתמטי אלא לגרום למוח לעבוד קשה, להתאמץ ולפתור בעיות בכוחות עצמו. איך להתמודד עם קשיים בלימוד? אם אתה מנסה ללמוד לבד ולא מצליח, ... עצמי אינו רק אמצעי לרכישת ידע אלא כלי לפיתוח יכולת החשיבה. כאשר אתה מלמד את עצמך, אתה מחייב את המוח שלך לעבוד קשה, להפעיל שיקול דעת ולבצע חישובים לוגיים. תרגול זה מחדד את השכל, גורם לך להבין דברים טוב ... להתמודדות עם חרדות ולחצים נפשיים. אחת הדרכים האפקטיביות לעשות זאת היא לימוד מתמטיקה בצורה עצמאית, ללא עזרה חיצונית. כאשר המוח מתמודד עם בעיות ופותח אותן בכוחות עצמו, הוא מתחזק, מתחדד, ומסוגל להבין טוב יותר את העולם ואת עצמו. ככל ...

... הוא חווה מצוקה נפשית עצומה. החופש שלו נלקח והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להקל על תחושת המצוקה הנפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו. זהו מנגנון הגנה פסיכולוגי שמפחית את תחושת הסבל. מה ההיגיון הרגשי מאחורי הזדהות עם התוקף? לאורך זמן, כאשר אדם נמצא במצוקה נוראה, כמו בשבי או תחת אלימות, המוח מתחיל לחפש דרכים להתמודד עם הסבל. אחת הדרכים היא להזדהות עם התוקף כדי להפחית את תחושת הפחד והסבל. במקום לחשוב אני חטוף, עושים לי רע, האדם עשוי לחשוב אולי זה לטובתי. בהבנה זו, המוח בורח מהכאב הרגשי של התחושה שהוא נפגע. דוגמאות יומיומיות לתסמונת שטוקהולם תסמונת שטוקהולם לא מוגבלת רק למצבי חטיפה פיזית. ... אדם שחווה חטיפה או אלימות עשוי להימנע מלראות את המציאות ככואבת, כדי להימנע מהפחד והסבל הכרוך בהודאה. במקום זאת, המוח בוחר להאמין שהמציאות טובה או נוחה יותר. חשוב לזכור על תסמונת שטוקהולם תסמונת שטוקהולם אינה מוגבלת רק למצבי חטיפה ... טרור (כמו דאעש), ואחרי תקופת שבי מסוימת הקורבן מתחיל לשתף פעולה עם שוביו ואף להצדיק את מעשיהם. הרעיון הוא שהמוח מעדיף לפרש את המציאות בדרך פחות כואבת: אם החטיפה היא כבר עובדה מוגמרת, הרי שהזדהות עם החוטף מפחיתה את ... 2. הסיבה הרגשית - קיים אינטרס רגשי להאמין בדבר מסוים, גם אם אין בו היגיון רציונלי. כאשר אדם נחטף ומוחזק בשבי, הוא חווה מצוקה נפשית אדירה. החופש שלו נלקח, והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להגן על עצמו נפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו, וזאת כדי להפחית את תחושת הסבל. במילים אחרות, קשה מאוד להשלים עם המחשבה אני חטוף, עושים לי רע, ולכן המוח בורח למחשבה אולי זה בכלל לטובתי. איך באות לידי ביטוי דוגמאות יומיומיות של תסמונת שטוקהולם? ניתן לראות מנגנון דומה ...

... גנב!, כך הוא מעורר בלבול וגורם לסביבה להאמין שהוא זה שנפגע ולא הפוגע האמיתי. איך משתמשים בטכניקת אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? מי שרוצה להתגונן משקרים חייב לשאול את עצמו לא רק האם הפרטים נכונים?, אלא אולי כל הסיפור ... אם אדם אומר לך יש לי כסף, אל תחשוב רק אולי הוא מגזים, אלא תבדוק האם המצב הוא ההפך המוחלט - כלומר, אולי הוא בכלל חסר כל. הטכניקה הזו יעילה כי לפעמים האמת היא בדיוק ההפך הגמור מהטענה. מדוע ... ולמניפולציות. איך כל זה קשור לשקרים שהאדם מספר לעצמו? כל טכניקות השקר שהוזכרו הן למעשה מנגנונים שפועלים גם בתוך מוחו של האדם. האדם משקר לעצמו כל הזמן, משכנע את עצמו שהוא רוצה דברים שהוא לא רוצה, או שהוא במצב ... סיפורי רבי נחמן לתהליך חשיפת השקרים? אליעד מביא דוגמה מהסיפור של רבי נחמן על המלך העניו, בו המלך (האמת המוחלטת) מסתתר מפני שקרים של אנשי המדינה. רק מי שמצליח לחשוף את כל השקרים בעולם ובעצמו, יכול לפגוש את המלך, שהוא סמל לאמת המוחלטת. כלומר, האדם חייב לחשוף את השקרים כדי להגיע אל האמת הפנימית. האם כל בני האדם משקרים לפחות אדם אחד? ... הקיצונית: האם יכול להיות שכל הסיפור כולו הפוך?. חשוב תמיד לזכור ששקרים מורכבים מסיפורים שנראים אמינים, אך לפעמים ההפך המוחלט הוא הנכון. איך לשאול אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך להפסיק לשקר את עצמנו? דרכים לזהות שקרים בחיי היומיום הקוזאק הנגזל טכניקות מניפולציה למתקדמים סיפורי מעשיות ... תיקנו אותו למקום שלישי. הוא לא חושב שאולי המצב הפוך לחלוטין והיא בעצם אחרונה. שאלה: כיצד הטלת ספק בצורה מוחלטת יכולה להגן בפני שקרים? תשובה: צריך לשאול לא רק אולי הוא הגזים? אלא אולי ההפך המוחלט הוא הנכון?. אם מישהו מכריז יש לי כסף, לא די בשאלה אולי יש לו קצת פחות?, אלא ראוי לבדוק: ... שקרים גדולים, כי לפעמים הקשר בין השקר לאמת הוא פשוט היפוך מלא. שאלה: מה חשיבותה של הטכניקה אולי ההפך המוחלט הוא הנכון בחשיפת רמאים? תשובה: כשאדם שואל את עצמו רק האם מדובר בשקר קטן? הוא עלול להחמיץ את האפשרות ... זאת היטב. הסביבה עלולה להשתכנע שהצורח הוא הנגנב. שאלה: איך כל זה קשור לתהליך פנימי של חקר האמת מול המוח שלנו? תשובה: השקר הגדול מכולם, לפי הטענה, עלול להיות השקר שהמוח עושה לאדם על עצמו. האדם יכול לרמות את עצמו במחשבותיו, בפרשנויות ובתחושותיו. אם הוא לומד לזהות איך הוא משקר ... שקרים אצל אחרים. כשאדם סוגר אצל עצמו את כל הפרצות לשקר עצמי, הוא רוכש ידע מדויק על דרכי פעולת המוח. אז הוא מסוגל לגלות כל שקר חיצוני, וגם לשקר אם ירצה, כי הוא מכיר כל פרצה אפשרית. שאלה: האם ... השקר. רק מי שמסוגל לזהות בכל מקום את השקרים, מגיע למפגש עם המלך. בתרגום רעיוני: המלך מייצג את האמת המוחלטת. כל זמן שאדם משקר את עצמו, הוא חלק מהמדינה המלאה בשקרים. רק כשאדם חושף את כל השקרים בעולם, כולל ... למי שרוצה להגן על עצמו משקרים: להטיל ספק עמוק בכל שלב, ובייחוד בשורש הסיפור. לשאול את עצמך: האם ההפך המוחלט יכול להיות הנכון?. לא להסתפק בלנסות להקטין קצת את השקר, אלא לשאול אם כל מה שנאמר הוא טעות גמורה ... שמי שמבין את האמת עד הסוף - יכול להיות גם השקרן הכי טוב, כי הוא יודע בדיוק איך התודעה והמוח עובדים. הוא יודע איך בונים סיפורים, איך אנשים בודקים מידע, איך אפשר להסיט אותם לעיסוק בפרטים שוליים, ואיך משתמשים ... מתגונן, במקום לתקוף. בד בבד, מי שרוצה לגלות אם משקרים אותו, יכול לנקוט בטקטיקה ההפוכה - לשאול אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? ולא רק לפקפק קלות בסיפור. כך אולי יגלה שכל המסגרת הסיפורית מופרכת מלכתחילה. המסר העמוק יותר: המוח שלנו עצמו מרמה אותנו פעמים רבות. בני אדם רגילים לשקר לעצמם, לחשוב שהם רוצים דבר אחד בעוד הם רוצים ... - יבין לעומק גם את השקרים של אחרים וידע להתמודד מולם. סגירה והרחבה: אפשר להמשיך ולשאול אינספור שאלות על המוח, על שיטות הטעיה ושכנוע, על מניפולציות והטיות חשיבה. אפשר להיכנס לעוד פרטים על פוליטיקאים שמשתמשים בהקצנה, או על מטפלים ... דימוי הפוך כדי להסתיר את המציאות, ואיך אפשר לצעוק הצילו בזמן שאתה התוקף. בשורה התחתונה, כל אלה קשורים לנטיית המוח לקבל סיפורים מורכבים, להצמד לסיפור המוכן, ולהימנע מלבדוק את השאלה הבסיסית: אולי אין פה חתול בכלל?. איך לשאול אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? דרכים לזהות שקרים בחיי היומיום איך להפסיק לשקר את עצמנו שיטות הטלת ספק ומנגנוני הגנה מול מניפולציות ... המדינה, אליעד כהן רמאי, אליעד כהן נוכל, איך להטיל ספק? שיטות להטלת ספק, אולי ההפך הוא הנכון? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? מה לעשות שלא יעבדו עליך? מה לעשות שלא ישקרו אותך? איך לדעת מי צודק? שיטות לרמות אנשים, ... עצמי? הקוזאק הנגזל, גזענות חרדית, גזענות יהודית, הגנב הנאמן, הקצנה ושקרים, קושי להטיל ספק, למה קשה להטיל ספק? איך המוח מטיל ספק? שיטות מניפולציה למתקדמים, האשמת הקורבן, להאשים את הקורבן, להקדים תרופה למכה, ליצור אליבי, להכין אליבי, טול קיסם ...

... להתמודד עם הבלגן במקום להקדיש אותם להחלטות חשובות. מה הקשר בין סדר וארגון לבין עייפות? אליעד מסביר שבכל פעם שהמוח נתקל במשהו לא מסודר, הוא מבצע חישובים מיותרים: למשל, כאשר יש לכלוך על הרצפה, ערימות על השולחן, בגדים לא ... ברקע, דבר שגורם למחשב לעבוד לאט, למרות שמבחוץ נראה שהוא לא עושה שום דבר מיוחד. כיצד בלגן משפיע על המוח ועל התפקוד היומיומי? ההרצאה מסבירה שבלגן גורם למוח להתאמץ יותר. למשל, כאשר האדם מחפש פריט מסוים בבית מבולגן, הוא לא יכול להשתמש בזיכרון במהירות, אלא הוא חייב ... לחשוב, לחפש, ולהבין היכן נמצא הפריט. דוגמה נוספת לכך היא נסיעה ברכב עם מראות או שמשות מלוכלכות. הלכלוך גורם למוח לעצור ולבצע חישוב מהיר בכל פעם מחדש, האם מדובר במכשול או לא, האם צריך לשים לב ללכלוך או להתעלם ... עצמן, גורמות לבזבוז גדול של משאבי החשיבה. אליעד נותן דוגמאות נוספות להמחשה: נעליים שהשרוכים שלהן לא קשורים טוב - המוח כל הזמן בודק את התחושה ומבזבז אנרגיה מיותרת. חולצה שלא יושבת טוב על הגוף - המוח מתאמץ לנתח את התחושה ולזהות אם היא מפריעה. ערימת כלים בכיור או ערימות של חפצים בבית - המוח עושה חישובים מיותרים לגבי כל ערימה. מהי הדרך להפחית את המאמץ המנטלי ולשפר את היעילות? אליעד מציע פתרון ברור ויעיל: להיות מסודר. כאשר יש סדר, המוח לא צריך לחשב מחדש איפה נמצא כל פריט, הוא משתמש בזיכרון ומגיע מהר יותר לפריטים הרצויים. למשל, כאשר יש ... החשובות באמת. הוא ממליץ על שימוש ביומן משימות או במנהל משימות (Task Manager), כמו במחשב, כדי לבדוק מה קורה במוח: אילו תהליכים מבזבזים משאבים ולנטרל אותם. בדיוק כמו במחשב, שם יש לבדוק אילו תוכנות או תהליכים עובדים ברקע ולסגור ... של סדר וארגון כדרך לשיפור איכות החיים, הגברת האנרגיה והפחתת העייפות. הוא מסכם כי על ידי מודעות לדרכים בהן המוח מבזבז אנרגיה והתאמה של סדר נכון בחיים, האדם יכול להגיע להצלחה וליעילות רבה יותר. למה חשוב להיות מסודר? איך ...

... להימשך אליו או להימנע ממנו בלי סיבה נראית לעין. אך ההסבר העמוק לכך נעוץ במנגנון הפשוט של זיכרונות והקשרים שהמוח יוצר. למעשה, אנשים לעיתים קרובות פועלים מתוך רצון להיזכר או להימנע להיזכר בחוויה מסוימת מהעבר. כיצד זיכרונות משפיעים על ... כי אותו אדם באמת עשה לו רע, אלא משום שאותו אדם מזכיר לו אדם אחר שפגע בו בעבר. איך המוח מחפש דמיון בין חוויות? המוח האנושי מתוכנת לחפש דמיון בין דברים. אם אדם חווה חוויה שלילית, הוא לא רק ינסה להתרחק מאותה חוויה ספציפית, ... אלא לעיתים בגלל התחושה הטובה שהייתה להם בעבר כאשר אכלו מתוק ברגעים מסוימים, כמו חגיגות או אירועים משמחים. כך המוח מקשר בין האוכל לבין הרגשה חיובית, והאדם ממשיך לרצות לשחזר אותה. דוגמאות נוספות מהחיים לזיכרונות והשפעתם אדם שמעשן יכול ... כי הוא מחובר לזיכרון משמעותי. לעיתים, אפילו עישון יכול להיות קשור לתקופה מסוימת בחיים שאותה הוא רוצה לשחזר. כיצד המוח קושר בין חוויות? בעולם יש אינספור חוויות - חלקן טובות, חלקן רעות. כאשר משהו עושה לנו טוב, המוח מנסה לשחזר את ההרגשה החיובית, לא רק דרך אותו הדבר עצמו אלא גם באמצעות דברים דומים לו. מצד שני, כאשר חוויה מסוימת גורמת לרגשות שליליים, המוח לא רק מנסה להתרחק ממנה, אלא גם מכל מה שמזכיר אותה. כך נוצרות סלידות שונות שאינן בהכרח קשורות לדבר ...

... היא לסמן משימה כסגורה למרות שהיא עדיין לא טופלה בפועל. מצב כזה יכול להוביל להזנחה של משימות חשובות, כיוון שהמוח מפסיק לראות את המשימה. באופן פשוט, כל משימה שעדיין זקוקה לפעולה חייבת להישאר פתוחה וגלויה ברשימה, כדי לא לפספס ... משאירים ברשימת המשימות שלהם דברים שכבר ביצעו, לעיתים כדי לראות כמה הספיקו. אולם, פעולה זו יוצרת עומס מיותר על המוח. אליעד מדגיש שהמוח שלנו עובר שוב ושוב על רשימת המשימות, וכשהוא נתקל במשימה שכבר הושלמה, הוא מבצע פעולת עיבוד מיותרת: המשימה הזו ... יעילות העבודה שלנו? לפי אליעד, כשאנחנו משאירים משימות סגורות ברשימה, אנחנו יוצרים עומס קוגניטיבי שמוריד את היעילות הכללית שלנו. המוח שלנו מתעייף ומבזבז משאבים על בדיקה חוזרת ונשנית של דברים שלא צריך יותר לטפל בהם. התוצאה היא תחושת עומס, ... אליעד ממליץ למחוק את המשימה או להעביר אותה לארכיון. המטרה היא לשמור על רשימת המשימות נקייה ככל האפשר, כך שהמוח שלנו לא יצטרך להתמודד עם מידע מיותר. לדעתו, אפילו סימון כמו הושלם או סיים אינו מספיק טוב, כי המשימה עדיין מופיעה בעין והמוח עדיין צריך לעבד את נוכחותה. לכן, מומלץ להעביר את המשימות שכבר אינן רלוונטיות למקום אחר, כגון ארכיון או תיקיה ... אם הייתה לך משימה לקבוע פגישה, ולאחר שהפגישה נקבעה המשימה סומנה כהושלם אבל נשארה גלויה, בכל מעבר על הרשימה המוח עדיין מבזבז אנרגיה עליה. העדיפות היא פשוט להסיר אותה מהשדה החזותי, כך שהמוח יתמקד רק במה שבאמת צריך להיעשות כרגע. איך האיזון בין שני העקרונות תורם לניהול זמן וארגון נכון? האיזון בין ... על ידי הקפדה על סגירה נכונה ומדויקת של משימות שהושלמו ועל השארת המשימות הפתוחות בלבד מול העיניים, אנחנו מאפשרים למוח לעבוד בצורה אופטימלית, להגדיל את הפרודוקטיביות ולהפחית לחץ נפשי. ניהול משימות סגירת משימות ניהול זמן ארגון רשימת משימות ניהול ... משלימים אחד את השני. חשוב להבין איך לנהל את המשימות באופן שמסייע לניהול זמן ויעילות, ולמנוע מצבים שמעמיסים על המוח או יוצרים בלבול. מהו עקרון לא לסגור משימות פתוחות? העיקרון הראשון שצריך לשים אליו לב הוא: לא לסגור משימות ... טיפול. זה לא כזה נורא על פניו, אבל האמת היא שזה יכול להוות נזק לא קטן. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו כל הזמן בודק את רשימת המשימות, ואם הוא נתקל בעוד משימה שסיימנו איתה, הוא מבצע פעולה מיותרת של עיבוד המידע ויוצר עומס מיותר. איך סגירת משימות משפיעה על היעילות שלנו? הבעיה כאן היא שבכל פעם שהמוח שלנו עובר על רשימת המשימות, הוא מבצע עיבוד נוסף של המשימות הסגורות, וזה מה שמעמיס עליו. במילים אחרות, אם אנחנו לא מסדרים את הרשימה בצורה נכונה, אנחנו עלולים להוריד את היעילות שלנו, כי המוח מבלה יותר זמן על עיבוד משימות שלא רלוונטיות יותר. כך גם עלול להיווצר בלגן בראש, ותחושת עייפות מיותרת. מה ... אותו במערכת כזיכרון או תיעוד, אך לא צריך להופיע ברשימה הפעילה שצריכה לכלול רק משימות שדורשות ביצוע. בצורה כזו, המוח לא יתעכב על משימות לא רלוונטיות. באופן כללי, אם סיימנו עם משימה, המשמעות היא שהיא לא צריכה להופיע בעין יותר. אפילו אם כתוב עליה הסתיים, זה לא מספיק טוב. אנחנו רוצים שהמוח לא יתאמץ לעבור עליה, לכן יש להוריד את המשימות הסגורות מהרשימה, כדי שהיא תישאר נקייה ונוחה להתמצאות. ניהול משימות ...