... נפשיות כמו סכיזופרניה פעמים רבות חווים מצב של חוסר עיסוק או חוסר משמעות, אשר גורם למוחם לייצר בעיות ודמיונות כדי למלא את החלל שנוצר. מה הקשר בין שעמום להפרעות נפשיות? אליעד מסביר שהמוח האנושי חייב לייצר לעצמו מטרות ויעדים, או במילים אחרות, הוא זקוק לבעיות לפתור. ברגע שבן אדם נמצא במצב שאין לו מטרות ואין לו עיסוק מוגדר, נוצר אצלו מצב של ריק פנימי. כדי להתמודד עם הריק הזה, המוח מתחיל לייצר בעצמו בעיות, אתגרים וקונפליקטים לפתור. לדוגמה, אם לאדם יש מטרות פשוטות כמו למצוא עבודה, להרוויח כסף או להיות בזוגיות, הוא עסוק כל הזמן במחשבה איך לפתור את הבעיות הללו. אבל אם אין לו מטרות או שהוא לא פועל להשגתן, הוא עלול להישאר במצב ריקני וחסר תכלית. במצב כזה, המוח לא יפסיק לייצר בעיות אלא פשוט יעבור ליצירת בעיות פחות הגיוניות ויותר דמיוניות. איך בדיוק נוצרת סכיזופרניה כתוצאה משעמום? כאשר אדם מגיע למצב שבו אין לו שום עיסוק ושום מטרה נורמלית, המוח עלול להתחיל לייצר בעיות מסוג חדש - כאלה שאינן הגיוניות ואינן מבוססות על המציאות. אליעד כהן נותן דוגמאות לכך, כמו תחושה שמישהו עוקב אחרי האדם, שהוא שומע קולות או רואה דברים שאינם קיימים במציאות. בעיות אלו מוגדרות כהזיות או דמיונות ויכולות להוביל למחלות נפשיות שונות, ובכללן סכיזופרניה. מדוע המוח חייב לייצר בעיות? לפי ההסבר של אליעד, זהו מנגנון הישרדות בסיסי של המוח. האדם חייב להרגיש שיש לו מטרה, שיש לו משמעות, שיש קונפליקט כלשהו לפתור. אם אין לו קונפליקטים אמיתיים, המוח ייצור לו קונפליקטים מדומיינים. במילים אחרות, המוח זקוק למטרות וקונפליקטים כדי לקיים את תחושת העצמיות של האדם. ברגע שהמטרות הרגילות נעלמות, יש סיכון גבוה שהמוח יבחר בדרך הלא בריאה - המצאת קונפליקטים דמיוניים. מה הסכנה באי - תעסוקה לסובלים מסכיזופרניה? אחד הדברים שאליעד מדגיש במיוחד הוא שסכנה גדולה מאוד קיימת אצל אדם שאובחן כסכיזופרן כאשר הוא נמצא במצב של חוסר תעסוקה או לימודים. עבור סכיזופרן או אדם עם נטייה לכך, חוסר פעילות הוא מצב מסוכן. הסיבה לכך היא שהמוח ימשיך וינסה לייצר בעיות, ואם הוא לא מוצא בעיות הגיוניות (כמו בעיות שגרתיות של עבודה או לימודים), הוא יתחיל לייצר בעיות דמיוניות, כגון הזיות, ... אליעד, לכן מומלץ מאוד להכניס אדם שנוטה להתפרצות של סכיזופרניה למסגרת כלשהי של עבודה או לימודים, משהו שימלא את זמנו ויעסיק אותו בבעיות נורמליות, רציונליות. הפעילות הזאת יכולה למנוע מהמוח להשתעמם וכך להקטין את הסיכון להתפרצות או החרפה של ההפרעה. איך לטפל בסכיזופרניה דרך תעסוקה וריפוי בעיסוק? אליעד מציין שטיפול אפקטיבי בסכיזופרניה ... מסודרת ומועסקת, יש סיכוי טוב יותר למנוע את התדרדרות מצבו. ריפוי בעיסוק ותעסוקה יכולים להיות כל דבר שממלא את הזמן ואת הראש של האדם, כגון עבודה, לימודים או כל פעילות מובנית שמעסיקה את המוח שלו לאורך זמן. העיסוק הזה מונע מהמוח להגיע למצב שבו הוא חייב להמציא בעיות לא הגיוניות או הזיות, וכך משפר את הסיכוי לשליטה בהפרעה ולניהול חיים יציבים ובריאים יותר. לסיכום, לפי אליעד ... למנוע את ההתפרצות של סכיזופרניה, היא לוודא שהאדם תמיד עסוק בפעילויות נורמטיביות ומבניות, שמעסיקות את מוחו בצורה בריאה. איך שעמום גורם לסכיזופרניה? טיפול בסכיזופרניה דרך תעסוקה למה המוח מייצר הזיות בשעמום? האם חוסר מטרה יכול לגרום להפרעות נפשיות? כיצד למנוע סכיזופרניה? מה הקשר בין סכיזופרניה וריפוי בעיסוק? ...

... שלו, אך הוא לא יכול או לא יודע להתמודד איתם בצורה ישירה. יום אחד, רעש כלשהו - כמו לעיסה, נשימה או דיבור - מתחיל להפריע לו קצת, והוא מנסה להשתיק או להפסיק אותו, אך ללא הצלחה. המוח שלו, במצב של תסכול כללי, מחפש באופן ... לו להוציא עליו את כל הכעסים המודחקים. הרעש הופך להיות האויב הזה, וכתוצאה מכך האדם חווה את הרעש כבלתי נסבל ברמה קיצונית, לא פרופורציונלית לעוצמה האמיתית של הרעש עצמו. מדוע המוח מחליט להתמקד דווקא ברעש מסוים? הבחירה של המוח דווקא ברעש ספציפי היא בדרך כלל שרירותית לחלוטין, אבל ברגע שהמוח בחר רעש מסוים והחליט שהוא מטריד מאוד, נוצרת אובססיה כלפיו. המוח מתמקד בו ומשליך עליו את כל התסכולים שהאדם ... לשחרר את התסכול כלפי אשתו בבית. הוא לא כועס עליה באמת, אלא היא רק מייצגת עבורו את מקור הכעס. איך זה קשור למיזופוניה? באופן דומה, כאשר אדם מתמודד עם הרבה תסכולים ולחצים בחיים, המוח שלו עלול למצוא אובייקט שעליו ניתן להוציא את הכעס - במקרה הזה, רעש מסוים. זהו סוג של מנגנון הגנה: במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות שגורמות לכעס, המוח מנתב את הכעס כלפי רעש חיצוני, וכך האדם מרגיש כאילו הוא לפחות שולט על הבעיה הזו. המוח מחפש אויב כשהאדם שומע רעש שמפריע לו, הוא מנסה להפחית אותו אך לא מצליח. כתוצאה מכך, המוח ננעל על הרעש ומחליט: זה האויב שלי! - כל ... אותך, תגלה שלפתע המיזופוניה שלך פוחתת. כאשר התסכולים שלך יקטנו, גם הרעש המעצבן יפסיק להטריף אותך. סיכום מיזופוניה היא לא רק רגישות לרעש - היא קשורה למנגנוני ההדחקה וההשלכה של המוח. כשאדם מדחיק כעסים או תסכולים, הוא עלול ...

... הנפשיים והקוגניטיביים שלה, וכיצד אפשר להתמודד איתה בצורה אפקטיבית. מדוע המוח האנושי מחפש אויבים? הבסיס הראשון להתפתחות פסיכוזה פרנואידית, לפי ההסבר של אליעד, נעוץ בעובדה שהמוח האנושי בנוי לחפש בעיות ואויבים על מנת להרגיש קיים ומשמעותי. האדם זקוק לאתגרים, מטרות וקונפליקטים, וכאשר אלה חסרים בחייו, המוח עשוי להמציא בעיות מלאכותיות. אדם שלא חש משמעות לחייו, שאין לו מטרות ברורות או אתגרים אמיתיים, מוצא את עצמו לעיתים מתעסק במחשבות ... אינו מוכן להכיר במקור הסבל שלו. כשהאדם אינו יודע להסביר לעצמו למה רע לו, המוח שלו באופן בלתי מודע מחפש הסבר אחר - ואז נוצרים אויבים מדומים. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם שחווה טראומה קשה בילדות כמו התעללות או ... מיוחדים או דרך הקיר, ומסביר שזה קורה כי לאדם אין אתגרים אמיתיים, ולכן המוח שלו יוצר לעצמו אויב מלאכותי כדי להרגיש משמעות. בדוגמה נוספת, אדם שאינו מסוגל להתמודד עם תחושת בדידות או חוסר הצלחה בחייו, עלול ... להביט בו דרך הקיר עם זכוכית מגדלת. נשאלת השאלה: מהיכן מגיעות מחשבות אלו? המוח מחפש תעסוקה המוח האנושי בנוי כך שהוא תמיד מחפש אתגרים ותעסוקה. אדם זקוק למטרות ולמשימות בחייו כדי להרגיש שהוא קיים. כאשר אדם חסר תעסוקה משמעותית, ... מטרות מוגדרות ואתגרים אמיתיים עסוק בפעילויות שמעניקות לו תחושת משמעות. המוח מחפש אויבים כחלק מהצורך לייצר תעסוקה ואתגרים, המוח מחפש אויבים להתמודד עמם. אם לאדם אין בעיות ממשיות, מוחו עלול להמציא אויבים שייצרו קונפליקטים מדומים. כך הוא עלול להשתכנע שהשכן עוקב ... ההסברים המרכזיים להתפתחות מחשבות שווא והזיות הן: חוסר בתעסוקה ובמטרות - המוח מחפש אתגרים ולכן ממציא אויבים. סבל פנימי או טראומה מודחקת - האדם משליך את כאבו על גורמים חיצוניים. כדי להתמודד עם סכיזופרניה, יש לזהות ...

... של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה ... אבל יש משהו יותר טוב שהוא להבין אבל בעיקרון מה טוב בזה שאם אתה נגיד חוזר על איזה מילה אתה בעצם דופק לעצמך איכשהו קצת את המוח ואז מה שקורה שאחר כך כשאתה משתמש בשכל אתה לא נעול על כך שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה שדומה ... גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין מה אתה אומר אתה אומר אם אני משנן מנטרה אני סתם דופק לעצמי את המוח, אני משקר את עצמי בורח מעצמי. ש: לא אתה כאילו עושה, בורח לאיזשהו מקום נעים. אליעד: אבל גם כשאתה שואל שאלות מה אתה עושה בעצם אתה משקר ... נכון כי אם אתה תצליח לעשות את זה עד הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין למה כי יותר קל להבין עד הסוף מאשר לנסות לשגע ... כבר אינדיבידואלי אני חושב כי יש אחד שכאילו, אני חושב לא אמרתי שאני יודע. אליעד: ברמה הלוגית אתה צריך לנסות לדפוק לעצמך את המוח לגמרי בקטע של המנטרות כדי להגיע למה שאנחנו מדברים, אתה כאילו צריך לאשפז את עצמך בכפייה אבל לצאת מהשכל שלך לגמרי זאת אומרת שאתה כאילו לא תדע שאתה קיים, עכשיו אין משוגע שלא יודע שהוא קיים אתה צריך להיות יותר משוגע מכל המשוגעים בעולם, אתה צריך כל כך לדפוק את המוח שאפילו לא תדע שאתה קיים. ש: תגיד לי שניה וויפאסנה לעומת זאת זה לא מנטרה זה שאתה כאילו אתה מסתכל על הגוף שלך אתה יורד לנקודה. אליעד: ...

... על זה גם. אליעד: אוקי עכשיו מה האמת שקודם כל זה נכון מהיבט מסוים אבל עדיין זה לא ייתן לך לב שלם, למה זה לא ייתן לך לב שלם כי המוח יגיד ואולי יש פתרון ואני לא יודע תמיד כי המוח לא יכול להשתכנע במאה אחוז שאין פתרון כי הוא לא בטוח במאה אחוז ... זה לא נכון כאילו זה נכון הרבה אנשים גם מורים רוחניים גם מלמדים את זה תראה שאין תשובה ואז לא תחפש אבל זה לא באמת נכון כי בלב שלך המוח אומר ואולי יש איזושהי פרצה אולי יש משהו וגם אם המוח יוכיח שאין תשובה עדיין המוח לא יכול להיות בטוח שהוא צודק ולכן תמיד המוח יגיד אולי יש עוד איזה קומבינה למרות שיש ומי שמחפש את התשובה ... מגיע מהמקום של האין שכל כלומר, התשובה חייבת להגיע מאותו מקום התשובה לא יכולה להגיע מהשכל. אליעד: לא יודע זה לא מחויב אבל בגלל שהמוח שלך מודע איפשהו גם לאין שכל לכן חסר לך כי ביחס לאין שכל יש לך תמיד אופציה שלא חשבת עליה המוח תמיד בתת מודע אומר ואולי השכל לא צודק. טוב עכשיו בואו נתקדם, ... נכון מה קיבלת תשובה מה הייתה התשובה? ש: אני לא יודעת. אליעד: אז אני אגיד לך מה הייתה התשובה, התשובה הייתה שכן שיש הבדל כי אם המוח שלך היה אומר לך אין הבדל או אני לא יודעת שיש הבדל אז אי ...

... את המוצר?, התשובה עשויה להיות שלילית. לעומת זאת, אם נשאל האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?, המוח של האדם יגיב בקלות רבה יותר, מכיוון שיכול להיות מציין פוטנציאל רחב יותר מאשר התחייבות ... ישירה. אך אם משתמשים בשפה של פוטנציאל, לדוגמה האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?, אז מבחינת המוח של האדם קל יותר להסכים לפוטנציאל ולהגיד כן, מפני שיכול להיות פותח טווח אפשרויות רחב ... בעמדה זו. לעומת זאת, כששואלים האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?, יוצרים שפה של אפשרות פתוחה. המוח מגיב באופן פחות שלילי, כי הוא לא נדרש להתחייב בוודאות, אלא רק לשקול אפשרות. כך הסיכוי לתשובה כן, ... עוד מעט? יש סיכוי שתרצה לשבת על זה?. באופן הזה, הילד פחות מרגיש שהכריחו אותו, כי רק הציגו אפשרות. המוח שלו יכול להסכים לכך שיש סיכוי שיעשה זאת, ואז הוא אומר כן, אולי יש סיכוי. מרגע שאמר כן, אולי, ... אמפתיה ולהקטין התנגדויות הבדלים בין שפה אפשרית לשפה מחייבת בעולמות השיווק טכניקות מתקדמות להשפעה על המוח באמצעות ניסוח שאלות שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע שיווק מכירות וכו, וזה ... ש.... עכשיו אני לא בהכרח אומר שלגבי השיעורים ככה צריך להגיד את זה לילד אבל בגדול הנושא הוא די פשוט המוח יותר קל לו להגיד כן ברובד של פוטנציאל אחר כך המניפולציה מתבצעת שברגע שבן אדם אמר כן האמירה יכולה ... על ה - כן, הוא כבר נמצא ברוב שהוא חושב שכן ופתאום אנחנו נדחוף לו אתה יכול יש אפשרות ש... ? אז אוטומטית המוח גם שומע את ה - יש אפשרות שלא, אוקי ואז זה דווקא יכול להחליש את העסקה ולכן צריך לשים לב מתי לדבר ... שככה ויכול להיות הפוך זה לא כמו בטוח שזה ככה זה לא בהכרח אותו דבר. ולכן בשורה התחתונה צריך לשים לב איך המוח מבין את הדברים האם דיברו ברובד הממשי או ברובד של האפשרות. אז שלא יעבדו עליכם. ...

... האקס ושואלת את עצמה שאלות כמו: אולי פספסתי אותו?, אולי איבדתי אותו?. אליעד מדגיש כי המחשבות האלה חוזרות על עצמן למרות שהן גורמות לכאב ואכזבה. מדוע כל כך קשה לשכוח את האקס או האקסית? הקושי בשכחה נובע מכך שהמוח מקשר את הזיכרונות האלה עם תחושות ... ש: הבנתי שאתה יכול להשיג את זה מבפנים גם קודם כל. אליעד: ב - 100% אם אתה רוצה 100% מתוכך אתה משיג את זה. ש: כן ואז כבר אין בעיה. אליעד: אבל לא משנה איזו תחושה טובה בעולם מישהו מייצר לך הייצור הוא בתוך המוח שלך ויש עוד כפתורים שיכולים ... זווית באותו הקשר בן אדם חוקר משהו, הרבה פעמים כשבן אדם חוקר משהו הוא רוצה לגלות שתשובה מסוימת היא נכונה, לדוגמה בן אדם נגיד חוקר מה אני רציתי מהאקס? נניח חוקר וחוקר והוא רוצה לגלות שהוא לא צריך כלום ואז המוח אומר לו בשביל מה אתה חוקר? יכול להיות שאתה כן צריך. נגיד בן אדם מפחד ממשהו ואז הוא חוקר וחוקר למה אני מפחד? ובתוך תוכו הוא רוצה להגיע לתשובה וואלה אני לא חייב לפחד ואז המוח אומר לו עזוב אותך אתה לא תגיע, בסוף אתה תראה שאתה כן תפחד. מה אפשר לעשות נגד המוח שמונע מהבן אדם לחקור כי הוא אומר לו ... להגיד למוח זה לא משנה לאיזו תשובה מגיעים העיקר שמגיעים אליה בוודאות כי זאת האמת. בן אדם מפחד ממשהו הוא עכשיו חוקר וחוקר כי הוא רוצה להגיע לזה שהוא אומר למה אני מפחד מזה? כדי להראות שהוא לא מפחד מזה ואז המוח אומר לו עזוב אותך אתה בסוף תראה שאתה מפחד מה אתה חושב שאתה תגלה שאתה לא מפחד מזה, אתה יודע שאתה כן מפחד מזה ומה שאפשר לעשות נגד המוח שאומר לך תפסיק לחקור זה להגיד לו ... בלי אוכל אתה לא תילחם ואתה לא נלחם על זה שאתה לא יכול בלי חמצן אתה לא תילחם גם בזה שאתה לא יכול בלי לזכור את האקסית כי זה חלק מהחיים. אבל הבעיה היא כשהבן אדם לא בטוח בזה ואז כשהוא מנסה לקבל את המציאות המוח אומר לו אבל אולי אתה יכול בלי זה? ... שתהיה בטוח בה זה הרעיון. ש: בכל מקרה אתה מגיע להרמוניה זה מה שאתה אומר אם אתה חוקר את זה. אליעד: אבל תזכור את זה אדוני, כשאתה מנסה לחקור משהו אז בגלל ההטעיה להגיע למצב מסוים אז הרבה פעמים אתה לא חוקר כי המוח אומר לך אתה לא תגיע לצד שאתה רוצה ... מה שאני מנסה לחדד פה. ש: אני מבין מה שאתה אומר אבל לא משנה איזה צד זה ימלא אותך ב - 100% הצד הזה זה מה שאתה אומר. אליעד: אני אומר שגם אם מה שאתה רוצה אתה תגיע למסקנה ההפוכה ואתה תהיה בטוח בה זה גם בסדר, כשהמוח אומר לך אבל אתה לא תגיע לזה תגיע ...

... את המחיר הזה או לא. מדוע אנשים שוכחים את הטראומה עם הזמן ומנסים שוב? אליעד מסביר שהמוח האנושי מתוכנת לרצות תמיד את ההפך ממה שיש לו. אם האדם נפגע, והוא יהיה לבד במשך זמן רב, המוח שלו יתחיל להשתעמם מהבדידות וירצה לנסות שוב מערכת יחסים חדשה, למרות הסיכון שיפגע שוב. הזמן גורם לשכחת ... יחסים ועכשיו לצורך העניין הוא יהיה לבד מספיק זמן כי הוא לא רוצה שיבגדו בו מתישהו המוח שלו יגיד לו אני רוצה את ההפך אני רוצה להיות במערכת יחסים למרות שתהיה את האפשרות שיבגדו בי כי המוח מתוכנת לרצות את ההפך המוח תמיד רוצה את ההפך כשבן אדם ירגיש מספיק בנוח במקום שהוא לבד כדי שלא יבגדו בו יש סיכוי סביר שהוא כבר ישכח את ... נגיד יהיה לבד מספיק זמן הוא מספיק זמן נגיד יהיה בודד לא ינסה כי הוא נכשל ואז מתישהו המוח כבר ישכח את הסיבה המקורית של יבגדו בי כי זה כבר לא שייך לפני 20 שנה בגדו בי לפני 20 שנה נכשלתי, נפרדתי לפני 20 שנה ואז אוטומטית המוח תמיד רוצה את ההפך אז הוא יגיד נמאס לי כבר זה בא ננסה את ההפך בא ננסה עוד פעם להתאהב, בא ננסה עוד פעם להיות ... להתנסות שוב ולא לפחד מהכישלון, החיסרון שבזה שזה גורם לבן אדם לא ללמוד מהניסיון שלו כי המוח כבר שכח את הנפילה והוא אומר בוא ננסה עוד פעם מה אתה לא זוכר שפעם כשעישנת אתה התמכרת, למה אתה מנסה עוד פעם? ... ולא להישרף. ש: יש לי שאלה איזה חלק במוח שוכח. אליעד: רגע שנייה, הבנתם יש את ההיבט זה שהמוח גם הזמן גורם לכך, אם הטראומה לא הייתה חזקה לכן אתה גם תשכח אותה לאט לאט וגם המוח תמיד רוצה את ההפך או הרבה פעמים רוצה את ההפך תלוי בקצה בכמה אתה נמצא באיזה קצה לכן אתה תמיד. ש: אז מה אם ...

... עצמם הם עובדות. העובדות עצמן לא יכולות לפגוע או להזיק, אלא רק הפירושים שהאדם נותן לאותם זיכרונות יכולים לגרום לו לסבל. לכן, במקום לנסות להדחיק את הזיכרון, עדיף להתמקד בבדיקת הפרשנויות שהמוח נותן לזיכרון על הקשר עם האקסית. למה אנשים מנסים לשכוח את ... לראות טלוויזיה יחד והחדשה לא, האדם ירגיש חסר את הדבר הזה בזוגיות החדשה. אליעד מסביר שאין טעם להדחיק את העובדה הזאת - אם חסר לך משהו בזוגיות החדשה, עדיף להכיר בכך בגלוי. הוא מוסיף כי לפעמים המוח מגזים, וטועה לחשוב שהאקסית הייתה מושלמת או שהחדשה פחות טובה. ... לך יתרונות מסוימים שהיו באקסית עד כאן זאת עובדה עכשיו מה אתה רוצה לעשות לשקר את עצמך להגיד זה לא נכון אתה זה יחזור אליך אחר כך כבומרנג עדיף להגיד את האמת. עכשיו בא נבדוק מה האמת ומה השקר אם המוח אומר לך אני לא יכול להתאהב בבחורה החדשה כי אני חייב את היתרונות של הקודמת יכול להיות שזה שקר יכול להיות שזאת לא האמת אם המוח אומר לך משקר אותך ואומר לך תקשיב האקסית הייתה מושלמת הבחורה החדשה היא לא מושלמת זה גם כן סוג של שקר כי הרבה פעמים המוח מדמיין זאת היא מושלמת וזאת היא לא מושלמת כאילו כשאתה עם ... אדם לשקר את עצמו הוא מעדיף לחשוב שזה היה מושלם ליהנות מאיזו פנטזיה, עכשיו אז אם נגיד המחשבה שלך על האקסית היא שהיה לך מושלם איתה ובגלל זה קשה לך להתאהב במישהי חדשה אז זאת מחשבה שקרית אם נגיד המוח שלך אומר שרק עם האקסית אתה יכול להתאהב בה זאת גם מחשבה ... טלוויזיה סבבה ועכשיו הכרת מישהי חדשה שהיא שונאת לראות טלוויזיה ואתה כל הזמן מתגעגע לאקסית כי חסר לך לראות טלוויזיה עם האקסית ובחדשה אין לראות טלוויזיה עם האקסית אז מה האמת אז עוד פעם אז אם המוח אומר לך תקשיב בגלל שהחדשה לא אוהבת לראות טלוויזיה אתה לא יכול להתאהב בה זה שקר תוציא את האקסית מהראש שכח אותה אם המוח אומר לך שאתה חייב לראות טלוויזיה עם הבחורה החדשה זה גם שקר אבל אם המוח אומר לך את האמת האמת היא שפה חסר לי שאני לא רואה איתה ...

... להיות לבד, עליו לכתוב את המשפט ההפוך (אני רוצה להיות לבד) ולקרוא אותו שוב ושוב. הסיבה לכך היא שכאשר האדם קורא את המשפט ההפוך בקביעות, המוח באופן טבעי יתחיל להתנגד ולנסות להוכיח את ההפך. כך נטל ההוכחה עובר מהמקום שבו האדם חייב להסביר למה הוא לא רוצה להיות לבד, אל המקום שבו המוח נאלץ לספק סיבות מוצקות מדוע הוא מתנגד לטענה אני רוצה להיות לבד. כיצד עובדת השיטה של היפוך ... לחלוטין כמו רובוט. לדוגמה, אם האדם אומר לעצמו אני אוהב אותה, הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, אני לא אוהב אותה, שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש סיבות המוכיחות שהוא דווקא כן אוהב אותה. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם ... להיות לבד או לא לרצות משהו, והוא רק מחפש הצדקות לכך. בשיטת ההיפוך, האדם יוצא מהנחת מוצא הפוכה, כלומר, הוא טוען את ההפך הגמור ומאלץ את המוח למצוא סיבות נגדיות, ובכך משחרר את המוח מחיפוש סיבות מלאכותיות או מניפולטיביות. דוגמה נוספת שאליעד מציג, כאשר מישהו אומר כשאני לבד ... לשאול למה משעמם לי כשאני לבד? (שזו השאלה המניפולטיבית הרגילה), עליו לומר שוב ושוב משפטים כמו כשאני לבד לא משעמם לי, כיף לי לבד. כך המוח חייב למצוא את ההסבר האמיתי או לפחות ישתחרר מהאמונה השלילית. איך לטפל במשוגע שבתוכנו או ... נטל ההוכחה לצד השני, וכך לגרום לו להתמודד עם הטענות שלו עצמו. מדוע השיטה של שכנוע עצמי דרך טענות הפוכות עובדת? השיטה מבוססת על העיקרון שהמוח שלנו מתנגד לטענות שנראות לו לא הגיוניות או לא נכונות. ברגע שמישהו אומר לעצמו משהו הפוך לחלוטין למה שהוא מאמין בו, המוח ירגיש שהוא חייב להוכיח שזה לא נכון. בדרך זו, האדם יקבל תשובות ברורות ואמיתיות יותר מאשר אם הוא ימשיך להיצמד לטענות המקוריות שלו. האם צריך לכתוב את התשובות שהמוח מספק? אליעד מסביר שאין צורך לכתוב את התשובות שהמוח נותן, אלא רק לקרוא שוב ושוב את המשפטים ההפוכים. התהליך עובד מתוך עצמו ואינו דורש תיעוד נוסף ... לא מצליחים למצוא תשובה? אם עדיין לא מצליחים למצוא תשובה ברורה, ההמלצה של אליעד היא פשוט להמשיך לקרוא שוב ושוב את המשפט ההפוך עד שהמוח ייאלץ לספק תשובה כלשהי, או עד שהאמונה המקורית כבר לא תפריע יותר. לדוגמה, אם מישהו מתקשה ... רומנטי ומתקשה לשאול את עצמו למה אני רוצה להיות איתה?, הוא יכול פשוט לקרוא כל יום אני לא רוצה להיות איתה, טוב לי בלעדיה, שוב ושוב, עד שהמוח יוכיח לו את ההפך, או עד שיפסיק לסבול. לסיכום, מה השיטה שאליעד מציע כדי לצאת מתקיעות בחקירה ... לנסות למצוא את התשובות דרך שאלות ישירות ומניפולטיביות, הוא ממליץ להכריז את ההפך הגמור של מה שהאדם מאמין בו, ובכך להטיל את נטל ההוכחה על המוח. שיטה זו מאפשרת לקבל תשובות אמיתיות ומדויקות יותר, או לשחרר את האדם מהאמונה המגבילה והסבל ...