... סכיזופרניה פעמים רבות חווים מצב של חוסר עיסוק או חוסר משמעות, אשר גורם למוחם לייצר בעיות ודמיונות כדי למלא את החלל שנוצר. מה הקשר בין שעמום להפרעות נפשיות? אליעד מסביר שהמוח האנושי חייב לייצר לעצמו מטרות ויעדים, או במילים אחרות, הוא זקוק לבעיות לפתור. ברגע שבן אדם נמצא במצב שאין לו מטרות ואין לו עיסוק מוגדר, נוצר אצלו מצב של ריק פנימי. כדי להתמודד עם הריק הזה, המוח מתחיל לייצר בעצמו בעיות, אתגרים וקונפליקטים ... כסף או להיות בזוגיות, הוא עסוק כל הזמן במחשבה איך לפתור את הבעיות הללו. אבל אם אין לו מטרות או שהוא לא פועל להשגתן, הוא עלול להישאר במצב ריקני וחסר תכלית. במצב כזה, המוח לא יפסיק לייצר בעיות אלא פשוט יעבור ליצירת בעיות פחות הגיוניות ויותר דמיוניות. איך בדיוק נוצרת סכיזופרניה כתוצאה משעמום? כאשר אדם מגיע למצב שבו אין לו שום עיסוק ושום מטרה נורמלית, המוח עלול להתחיל לייצר בעיות מסוג חדש - כאלה שאינן ... שמישהו עוקב אחרי האדם, שהוא שומע קולות או רואה דברים שאינם קיימים במציאות. בעיות אלו מוגדרות כהזיות או דמיונות ויכולות להוביל למחלות נפשיות שונות, ובכללן סכיזופרניה. מדוע המוח חייב לייצר בעיות? לפי ההסבר של אליעד, זהו מנגנון הישרדות בסיסי של המוח. האדם חייב להרגיש שיש לו מטרה, שיש לו משמעות, שיש קונפליקט כלשהו לפתור. אם אין לו קונפליקטים אמיתיים, המוח ייצור לו קונפליקטים מדומיינים. במילים אחרות, המוח זקוק למטרות וקונפליקטים כדי לקיים את תחושת העצמיות של האדם. ברגע שהמטרות הרגילות נעלמות, יש סיכון גבוה שהמוח יבחר בדרך הלא בריאה - המצאת קונפליקטים דמיוניים. ... שסכנה גדולה מאוד קיימת אצל אדם שאובחן כסכיזופרן כאשר הוא נמצא במצב של חוסר תעסוקה או לימודים. עבור סכיזופרן או אדם עם נטייה לכך, חוסר פעילות הוא מצב מסוכן. הסיבה לכך היא שהמוח ימשיך וינסה לייצר בעיות, ואם הוא לא מוצא בעיות ... מומלץ מאוד להכניס אדם שנוטה להתפרצות של סכיזופרניה למסגרת כלשהי של עבודה או לימודים, משהו שימלא את זמנו ויעסיק אותו בבעיות נורמליות, רציונליות. הפעילות הזאת יכולה למנוע מהמוח להשתעמם וכך להקטין את הסיכון להתפרצות או החרפה של ... יש סיכוי טוב יותר למנוע את התדרדרות מצבו. ריפוי בעיסוק ותעסוקה יכולים להיות כל דבר שממלא את הזמן ואת הראש של האדם, כגון עבודה, לימודים או כל פעילות מובנית שמעסיקה את המוח שלו לאורך זמן. העיסוק הזה מונע מהמוח להגיע למצב שבו הוא חייב להמציא בעיות לא הגיוניות ... ההתפרצות של סכיזופרניה, היא לוודא שהאדם תמיד עסוק בפעילויות נורמטיביות ומבניות, שמעסיקות את מוחו בצורה בריאה. איך שעמום גורם לסכיזופרניה? טיפול בסכיזופרניה דרך תעסוקה למה המוח מייצר הזיות בשעמום? האם חוסר מטרה יכול לגרום ...

... איתם בצורה ישירה. יום אחד, רעש כלשהו - כמו לעיסה, נשימה או דיבור - מתחיל להפריע לו קצת, והוא מנסה להשתיק או להפסיק אותו, אך ללא הצלחה. המוח שלו, במצב של תסכול כללי, מחפש באופן בלתי מודע אויב שיאפשר לו להוציא עליו את כל הכעסים המודחקים. הרעש הופך להיות האויב הזה, וכתוצאה מכך האדם חווה את הרעש כבלתי נסבל ברמה קיצונית, לא פרופורציונלית לעוצמה האמיתית של הרעש עצמו. מדוע המוח מחליט להתמקד דווקא ברעש מסוים? הבחירה של המוח דווקא ברעש ספציפי היא בדרך כלל שרירותית לחלוטין, אבל ברגע שהמוח בחר רעש מסוים והחליט שהוא מטריד מאוד, נוצרת אובססיה כלפיו. המוח מתמקד בו ומשליך עליו את כל התסכולים שהאדם אינו מוכן להכיר בהם או להתמודד איתם. כך, במקום להרגיש חסר אונים מול בעיות עמוקות שאין להן פתרון מיידי, ... עליה באמת, אלא היא רק מייצגת עבורו את מקור הכעס. איך זה קשור למיזופוניה? באופן דומה, כאשר אדם מתמודד עם הרבה תסכולים ולחצים בחיים, המוח שלו עלול למצוא אובייקט שעליו ניתן להוציא את הכעס - במקרה הזה, רעש מסוים. זהו סוג של מנגנון הגנה: במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות שגורמות לכעס, המוח מנתב את הכעס כלפי רעש חיצוני, וכך האדם מרגיש כאילו הוא לפחות שולט על הבעיה הזו. המוח מחפש אויב כשהאדם שומע רעש שמפריע לו, הוא מנסה להפחית אותו אך לא מצליח. כתוצאה מכך, המוח ננעל על הרעש ומחליט: זה האויב שלי! - כל הכעסים והתסכולים הכלליים מצטברים ומתועלים לכעס על הרעש הזה. זו הסיבה לכך שמיזופוניה היא לא סתם רגישות ... התסכולים שלך יקטנו, גם הרעש המעצבן יפסיק להטריף אותך. סיכום מיזופוניה היא לא רק רגישות לרעש - היא קשורה למנגנוני ההדחקה וההשלכה של המוח. כשאדם מדחיק כעסים או תסכולים, הוא עלול למצוא מטרה שבה הוא פורק אותם, והרעש הוא אחת המטרות הנפוצות לכך. כדי להתמודד עם הבעיה, חשוב להבין את המקור ...

... שלה, וכיצד אפשר להתמודד איתה בצורה אפקטיבית. מדוע המוח האנושי מחפש אויבים? הבסיס הראשון להתפתחות פסיכוזה פרנואידית, לפי ההסבר של אליעד, נעוץ בעובדה שהמוח האנושי בנוי לחפש בעיות ואויבים על מנת להרגיש קיים ומשמעותי. האדם זקוק לאתגרים, מטרות וקונפליקטים, וכאשר אלה חסרים בחייו, המוח עשוי להמציא בעיות מלאכותיות. אדם שלא חש משמעות לחייו, שאין לו מטרות ברורות או אתגרים אמיתיים, מוצא את עצמו לעיתים מתעסק במחשבות דמיוניות ... הסבל שלו. כשהאדם אינו יודע להסביר לעצמו למה רע לו, המוח שלו באופן בלתי מודע מחפש הסבר אחר - ואז נוצרים אויבים מדומים. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם שחווה טראומה קשה בילדות כמו התעללות או ניצול ... ומסביר שזה קורה כי לאדם אין אתגרים אמיתיים, ולכן המוח שלו יוצר לעצמו אויב מלאכותי כדי להרגיש משמעות. בדוגמה נוספת, אדם שאינו מסוגל להתמודד עם תחושת בדידות או חוסר הצלחה בחייו, עלול למצוא ... זכוכית מגדלת. נשאלת השאלה: מהיכן מגיעות מחשבות אלו? המוח מחפש תעסוקה המוח האנושי בנוי כך שהוא תמיד מחפש אתגרים ותעסוקה. אדם זקוק למטרות ולמשימות בחייו כדי להרגיש שהוא קיים. כאשר אדם חסר תעסוקה משמעותית, מוחו ... אמיתיים עסוק בפעילויות שמעניקות לו תחושת משמעות. המוח מחפש אויבים כחלק מהצורך לייצר תעסוקה ואתגרים, המוח מחפש אויבים להתמודד עמם. אם לאדם אין בעיות ממשיות, מוחו עלול להמציא אויבים שייצרו קונפליקטים מדומים. כך הוא עלול להשתכנע שהשכן עוקב אחריו, ... מחשבות שווא והזיות הן: חוסר בתעסוקה ובמטרות - המוח מחפש אתגרים ולכן ממציא אויבים. סבל פנימי או טראומה מודחקת - האדם משליך את כאבו על גורמים חיצוניים. כדי להתמודד עם סכיזופרניה, יש לזהות את ...

... אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות ... על זה. אליעד: רגע ולמה זה טוב בא נסביר גם למה זה טוב, עכשיו זה טוב ואני אסביר למה זה טוב אבל יש משהו יותר טוב שהוא להבין אבל בעיקרון מה טוב בזה שאם אתה נגיד חוזר על איזה מילה אתה בעצם דופק לעצמך איכשהו קצת את המוח ואז מה שקורה שאחר כך כשאתה משתמש בשכל אתה לא נעול על כך שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה ... זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין מה אתה אומר אתה אומר אם אני משנן מנטרה אני סתם דופק לעצמי את המוח, אני משקר את עצמי בורח מעצמי. ש: לא אתה כאילו עושה, בורח לאיזשהו מקום נעים. אליעד: אבל גם כשאתה שואל שאלות מה אתה עושה בעצם ... אליעד: תקשיבי את שאלת קודם כל שאלת שאלה מאוד ספציפית האם אפשר לצאת החוצה מהלופ, לא זה לא נכון כי אם אתה תצליח לעשות את זה עד הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין למה כי יותר קל להבין עד הסוף מאשר ... לגבי השכל עצמו הגודל של השכל? אליעד: השאלה לי איפה קל להגיע יותר לאותה נקודה. ש: אבל זה כבר אינדיבידואלי אני חושב כי יש אחד שכאילו, אני חושב לא אמרתי שאני יודע. אליעד: ברמה הלוגית אתה צריך לנסות לדפוק לעצמך את המוח לגמרי בקטע של המנטרות כדי להגיע למה שאנחנו מדברים, אתה כאילו צריך לאשפז את עצמך בכפייה אבל לצאת מהשכל שלך לגמרי זאת אומרת שאתה כאילו לא תדע שאתה קיים, עכשיו אין משוגע שלא יודע שהוא קיים אתה צריך להיות יותר משוגע מכל המשוגעים בעולם, אתה צריך כל כך לדפוק את המוח שאפילו לא תדע שאתה קיים. ש: תגיד לי שניה וויפאסנה לעומת זאת זה לא מנטרה זה שאתה כאילו אתה מסתכל על הגוף שלך אתה יורד לנקודה. ...

... זה נכון מהיבט מסוים אבל עדיין זה לא ייתן לך לב שלם, למה זה לא ייתן לך לב שלם כי המוח יגיד ואולי יש פתרון ואני לא יודע תמיד כי המוח לא יכול להשתכנע במאה אחוז שאין פתרון כי הוא לא בטוח במאה אחוז שהוא צודק. ... גם מלמדים את זה תראה שאין תשובה ואז לא תחפש אבל זה לא באמת נכון כי בלב שלך המוח אומר ואולי יש איזושהי פרצה אולי יש משהו וגם אם המוח יוכיח שאין תשובה עדיין המוח לא יכול להיות בטוח שהוא צודק ולכן תמיד המוח יגיד אולי יש עוד איזה קומבינה למרות שיש ומי שמחפש את התשובה למרות שאין ... מאותו מקום התשובה לא יכולה להגיע מהשכל. אליעד: לא יודע זה לא מחויב אבל בגלל שהמוח שלך מודע איפשהו גם לאין שכל לכן חסר לך כי ביחס לאין שכל יש לך תמיד אופציה שלא חשבת עליה המוח תמיד בתת מודע אומר ואולי השכל לא צודק. טוב עכשיו בואו נתקדם, עכשיו מהתחלה ... לא יודעת. אליעד: אז אני אגיד לך מה הייתה התשובה, התשובה הייתה שכן שיש הבדל כי אם המוח שלך היה אומר לך אין הבדל או אני לא יודעת שיש הבדל אז אי אפשר לרצות ...

... לעומת זאת, אם נשאל האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?, המוח של האדם יגיב בקלות רבה יותר, מכיוון שיכול להיות ... לדוגמה האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?, אז מבחינת המוח של האדם קל יותר להסכים לפוטנציאל ולהגיד כן, מפני ... האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?, יוצרים שפה של אפשרות פתוחה. המוח מגיב באופן פחות שלילי, כי הוא לא נדרש להתחייב בוודאות, אלא רק ... זה?. באופן הזה, הילד פחות מרגיש שהכריחו אותו, כי רק הציגו אפשרות. המוח שלו יכול להסכים לכך שיש סיכוי שיעשה זאת, ואז הוא אומר ... בין שפה אפשרית לשפה מחייבת בעולמות השיווק טכניקות מתקדמות להשפעה על המוח באמצעות ניסוח שאלות שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ ... השיעורים ככה צריך להגיד את זה לילד אבל בגדול הנושא הוא די פשוט המוח יותר קל לו להגיד כן ברובד של פוטנציאל אחר כך המניפולציה ... שכן ופתאום אנחנו נדחוף לו אתה יכול יש אפשרות ש... ? אז אוטומטית המוח גם שומע את ה - יש אפשרות שלא, אוקי ואז זה דווקא יכול להחליש ... שזה ככה זה לא בהכרח אותו דבר. ולכן בשורה התחתונה צריך לשים לב איך המוח מבין את הדברים האם דיברו ברובד הממשי או ברובד של האפשרות. אז ...

... עצמה שאלות כמו: אולי פספסתי אותו?, אולי איבדתי אותו?. אליעד מדגיש כי המחשבות האלה חוזרות על עצמן למרות שהן גורמות לכאב ואכזבה. מדוע כל כך קשה לשכוח את האקס או האקסית? הקושי בשכחה נובע מכך שהמוח מקשר את הזיכרונות האלה עם תחושות טובות שהיו בעבר. אנשים נוטים להיזכר באקס שהשאיר להם זיכרון מיוחד או חוויה טובה במיוחד, והזיכרונות האלה ... יכול להשיג את זה מבפנים גם קודם כל. אליעד: ב - 100% אם אתה רוצה 100% מתוכך אתה משיג את זה. ש: כן ואז כבר אין בעיה. אליעד: אבל לא משנה איזו תחושה טובה בעולם מישהו מייצר לך הייצור הוא בתוך המוח שלך ויש עוד כפתורים שיכולים לייצר את אותה תחושה, נגיד כל העולם כולו באים ומשתחווים בפניך השמיים והארץ והכוכבים משתחווים בפניך, ... בן אדם חוקר משהו, הרבה פעמים כשבן אדם חוקר משהו הוא רוצה לגלות שתשובה מסוימת היא נכונה, לדוגמה בן אדם נגיד חוקר מה אני רציתי מהאקס? נניח חוקר וחוקר והוא רוצה לגלות שהוא לא צריך כלום ואז המוח אומר לו בשביל מה אתה חוקר? יכול להיות שאתה כן צריך. נגיד בן אדם מפחד ממשהו ואז הוא חוקר וחוקר למה אני מפחד? ובתוך תוכו הוא רוצה להגיע לתשובה וואלה אני לא חייב לפחד ואז המוח אומר לו עזוב אותך אתה לא תגיע, בסוף אתה תראה שאתה כן תפחד. מה אפשר לעשות נגד המוח שמונע מהבן אדם לחקור כי הוא אומר לו אתה לא תגיע לתשובה שאתה רוצה להגיע מה צריך לעשות? להגיד למוח זה לא משנה לאיזו תשובה מגיעים העיקר שמגיעים אליה בוודאות כי זאת האמת. בן אדם מפחד ממשהו הוא עכשיו חוקר וחוקר כי הוא רוצה להגיע לזה שהוא אומר למה אני מפחד מזה? כדי להראות שהוא לא מפחד מזה ואז המוח אומר לו עזוב אותך אתה בסוף תראה שאתה מפחד מה אתה חושב שאתה תגלה שאתה לא מפחד מזה, אתה יודע שאתה כן מפחד מזה ומה שאפשר לעשות נגד המוח שאומר לך תפסיק לחקור זה להגיד לו אין בעיה אתה חושב שאני בסוף אגלה שאני כן אפחד מזה תוכיח לי שאני כן אפחד מזה כי האמת היא שהפתרון הבן אדם ... לא תילחם ואתה לא נלחם על זה שאתה לא יכול בלי חמצן אתה לא תילחם גם בזה שאתה לא יכול בלי לזכור את האקסית כי זה חלק מהחיים. אבל הבעיה היא כשהבן אדם לא בטוח בזה ואז כשהוא מנסה לקבל את המציאות המוח אומר לו אבל אולי אתה יכול בלי זה? אז הוא אומר לו טוב איך אני יכול בלי זה?, לא אתה לא יכול בלי זה אתה חייב את זה. מה שאני מנסה להגיד שכל ... זה הרעיון. ש: בכל מקרה אתה מגיע להרמוניה זה מה שאתה אומר אם אתה חוקר את זה. אליעד: אבל תזכור את זה אדוני, כשאתה מנסה לחקור משהו אז בגלל ההטעיה להגיע למצב מסוים אז הרבה פעמים אתה לא חוקר כי המוח אומר לך אתה לא תגיע לצד שאתה רוצה אבל זה לא משנה העיקר שתגיע לאיזשהו צד זה מה שאני מנסה לחדד פה. ש: אני מבין מה שאתה אומר אבל לא משנה איזה צד זה ימלא אותך ב - 100% הצד הזה זה מה שאתה אומר. אליעד: אני אומר שגם אם מה שאתה רוצה אתה תגיע למסקנה ההפוכה ואתה תהיה בטוח בה זה גם בסדר, כשהמוח אומר לך אבל אתה לא תגיע לזה תגיע להפך תגיד לו אין בעיה לא משנה לאיפה אני אגיע אני רק רוצה להיות בטוח במשהו. ש: כי זה נותן שקט נפשי. ...

... אנשים שוכחים את הטראומה עם הזמן ומנסים שוב? אליעד מסביר שהמוח האנושי מתוכנת לרצות תמיד את ההפך ממה שיש לו. אם האדם נפגע, והוא יהיה לבד במשך זמן רב, המוח שלו יתחיל להשתעמם מהבדידות וירצה לנסות שוב מערכת יחסים חדשה, למרות הסיכון שיפגע שוב. הזמן גורם לשכחת הטראומה, כי האדם עסוק בדברים אחרים, והזיכרון השלילי של הפגיעה נדחק ... הוא יהיה לבד מספיק זמן כי הוא לא רוצה שיבגדו בו מתישהו המוח שלו יגיד לו אני רוצה את ההפך אני רוצה להיות במערכת יחסים למרות שתהיה את האפשרות שיבגדו בי כי המוח מתוכנת לרצות את ההפך המוח תמיד רוצה את ההפך כשבן אדם ירגיש מספיק בנוח במקום שהוא לבד כדי שלא יבגדו בו יש סיכוי סביר שהוא כבר ישכח את הטראומה של יבגדו בו והוא ירצה להיכנס עוד פעם לחוויה. ש: עוד פעם פספסתי. ... מספיק זמן נגיד יהיה בודד לא ינסה כי הוא נכשל ואז מתישהו המוח כבר ישכח את הסיבה המקורית של יבגדו בי כי זה כבר לא שייך לפני 20 שנה בגדו בי לפני 20 שנה נכשלתי, נפרדתי לפני 20 שנה ואז אוטומטית המוח תמיד רוצה את ההפך אז הוא יגיד נמאס לי כבר זה בא ננסה את ההפך בא ננסה עוד פעם להתאהב, בא ננסה עוד פעם להיות במערכת יחסים. עכשיו זה גם בשורה טובה מה שאמרתי עכשיו זה גם בשורה טובה ... החיסרון שבזה שזה גורם לבן אדם לא ללמוד מהניסיון שלו כי המוח כבר שכח את הנפילה והוא אומר בוא ננסה עוד פעם מה אתה לא זוכר שפעם כשעישנת אתה התמכרת, למה אתה מנסה עוד פעם? כי הוא אומר אולי עכשיו אני אצליח לעשן ולא להתמכר, אולי עכשיו אני אצליח ... חלק במוח שוכח. אליעד: רגע שנייה, הבנתם יש את ההיבט זה שהמוח גם הזמן גורם לכך, אם הטראומה לא הייתה חזקה לכן אתה גם תשכח אותה לאט לאט וגם המוח תמיד רוצה את ההפך או הרבה פעמים רוצה את ההפך תלוי בקצה בכמה אתה נמצא באיזה קצה לכן אתה תמיד. ש: אז מה אם אבל בלי שינוי הצורה זה גורם לשכחה כאילו, כלומר, בן אדם בא נגיד שלא עשה ...

... עצמם הם עובדות. העובדות עצמן לא יכולות לפגוע או להזיק, אלא רק הפירושים שהאדם נותן לאותם זיכרונות יכולים לגרום לו לסבל. לכן, במקום לנסות להדחיק את הזיכרון, עדיף להתמקד בבדיקת הפרשנויות שהמוח נותן לזיכרון על הקשר עם האקסית. למה אנשים מנסים לשכוח את האקסים שלהם? הסיבה המרכזית שבגללה אנשים רוצים לשכוח את האקס או האקסית היא התחושה שהיה להם טוב בקשר, ועכשיו טוב פחות ... טלוויזיה יחד והחדשה לא, האדם ירגיש חסר את הדבר הזה בזוגיות החדשה. אליעד מסביר שאין טעם להדחיק את העובדה הזאת - אם חסר לך משהו בזוגיות החדשה, עדיף להכיר בכך בגלוי. הוא מוסיף כי לפעמים המוח מגזים, וטועה לחשוב שהאקסית הייתה מושלמת או שהחדשה פחות טובה. אך האמת היא ששום זוגיות איננה מושלמת. האדם צריך לבדוק מה באמת חסר לו, ולהבין שהפתרון איננו בהכרח לשוב אל האקסית ... יתרונות מסוימים שהיו באקסית עד כאן זאת עובדה עכשיו מה אתה רוצה לעשות לשקר את עצמך להגיד זה לא נכון אתה זה יחזור אליך אחר כך כבומרנג עדיף להגיד את האמת. עכשיו בא נבדוק מה האמת ומה השקר אם המוח אומר לך אני לא יכול להתאהב בבחורה החדשה כי אני חייב את היתרונות של הקודמת יכול להיות שזה שקר יכול להיות שזאת לא האמת אם המוח אומר לך משקר אותך ואומר לך תקשיב האקסית הייתה מושלמת הבחורה החדשה היא לא מושלמת זה גם כן סוג של שקר כי הרבה פעמים המוח מדמיין זאת היא מושלמת וזאת היא לא מושלמת כאילו כשאתה עם האקסית אתה רואה שזה לא מושלם וכשאתה מתרחק ממנה אתה אומר איזה מושלם איזה מושלם היה מה מושלם עכשיו תחזור תראה שאתה לא ... לשקר את עצמו הוא מעדיף לחשוב שזה היה מושלם ליהנות מאיזו פנטזיה, עכשיו אז אם נגיד המחשבה שלך על האקסית היא שהיה לך מושלם איתה ובגלל זה קשה לך להתאהב במישהי חדשה אז זאת מחשבה שקרית אם נגיד המוח שלך אומר שרק עם האקסית אתה יכול להתאהב בה זאת גם מחשבה שקרית כאילו רק את האקסית יכולתי לאהוב את זאת אני לא יכול לאהוב זאת גם שקרית, אבל מה כן אמיתי אם לדוגמה נגיד הייתה ... סבבה ועכשיו הכרת מישהי חדשה שהיא שונאת לראות טלוויזיה ואתה כל הזמן מתגעגע לאקסית כי חסר לך לראות טלוויזיה עם האקסית ובחדשה אין לראות טלוויזיה עם האקסית אז מה האמת אז עוד פעם אז אם המוח אומר לך תקשיב בגלל שהחדשה לא אוהבת לראות טלוויזיה אתה לא יכול להתאהב בה זה שקר תוציא את האקסית מהראש שכח אותה אם המוח אומר לך שאתה חייב לראות טלוויזיה עם הבחורה החדשה זה גם שקר אבל אם המוח אומר לך את האמת האמת היא שפה חסר לי שאני לא רואה איתה טלוויזיה זאת באמת האמת אם זאת האמת זאת האמת מה הבעיה בזה זאת האמת ואם זה יגרום לך לאהוב פחות את הבחורה החדשה שאתה נמצא ...

... דווקא את הטענה ההפוכה. במקום להמשיך להתעקש להבין מדוע האדם לא רוצה להיות לבד, עליו לכתוב את המשפט ההפוך (אני רוצה להיות לבד) ולקרוא אותו שוב ושוב. הסיבה לכך היא שכאשר האדם קורא את המשפט ההפוך בקביעות, המוח באופן טבעי יתחיל להתנגד ולנסות להוכיח את ההפך. כך נטל ההוכחה עובר מהמקום שבו האדם חייב להסביר למה הוא לא רוצה להיות לבד, אל המקום שבו המוח נאלץ לספק סיבות מוצקות מדוע הוא מתנגד לטענה אני רוצה להיות לבד. כיצד עובדת השיטה של היפוך הטענה בחקירה עצמית? אליעד מדגיש שכאשר מנסים לשכנע את עצמנו דרך ... חשוב לא להוסיף שום רגש בקריאת המשפט, אלא לקרוא אותו באופן טכני לחלוטין כמו רובוט. לדוגמה, אם האדם אומר לעצמו אני אוהב אותה, הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, אני לא אוהב אותה, שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש סיבות המוכיחות שהוא דווקא כן אוהב אותה. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם אומר שהוא לא רוצה להיות לבד ואינו מצליח להבין למה, עליו לכתוב ... אני לא רוצה משהו? היא מניפולטיבית, כי בעצם האדם כבר הניח מראש שזו בעיה להיות לבד או לא לרצות משהו, והוא רק מחפש הצדקות לכך. בשיטת ההיפוך, האדם יוצא מהנחת מוצא הפוכה, כלומר, הוא טוען את ההפך הגמור ומאלץ את המוח למצוא סיבות נגדיות, ובכך משחרר את המוח מחיפוש סיבות מלאכותיות או מניפולטיביות. דוגמה נוספת שאליעד מציג, כאשר מישהו אומר כשאני לבד משעמם לי, במקום לשאול למה משעמם לי כשאני לבד? (שזו השאלה המניפולטיבית הרגילה), עליו לומר שוב ושוב משפטים כמו כשאני לבד לא משעמם לי, כיף לי לבד. כך המוח חייב למצוא את ההסבר האמיתי או לפחות ישתחרר מהאמונה השלילית. איך לטפל במשוגע שבתוכנו או במשוגע חיצוני? אליעד מסביר את העיקרון שכדי להתמודד עם אדם משוגע, יש ... אותם להתמודד עם השאלות שמועלות ולהוכיח את צדקתם. המטרה היא להחזיר את נטל ההוכחה לצד השני, וכך לגרום לו להתמודד עם הטענות שלו עצמו. מדוע השיטה של שכנוע עצמי דרך טענות הפוכות עובדת? השיטה מבוססת על העיקרון שהמוח שלנו מתנגד לטענות שנראות לו לא הגיוניות או לא נכונות. ברגע שמישהו אומר לעצמו משהו הפוך לחלוטין למה שהוא מאמין בו, המוח ירגיש שהוא חייב להוכיח שזה לא נכון. בדרך זו, האדם יקבל תשובות ברורות ואמיתיות יותר מאשר אם הוא ימשיך להיצמד לטענות המקוריות שלו. האם צריך לכתוב את התשובות שהמוח מספק? אליעד מסביר שאין צורך לכתוב את התשובות שהמוח נותן, אלא רק לקרוא שוב ושוב את המשפטים ההפוכים. התהליך עובד מתוך עצמו ואינו דורש תיעוד נוסף מעבר לקריאת המשפטים ההפוכים בקביעות וללא רגש. מה עושים כשעדיין לא מצליחים למצוא תשובה? אם עדיין לא מצליחים למצוא תשובה ברורה, ההמלצה של אליעד היא פשוט להמשיך לקרוא שוב ושוב את המשפט ההפוך עד שהמוח ייאלץ לספק תשובה כלשהי, או עד שהאמונה המקורית כבר לא תפריע יותר. לדוגמה, אם מישהו מתקשה לשחרר קשר רומנטי ומתקשה לשאול את עצמו למה אני רוצה להיות איתה?, הוא יכול פשוט לקרוא כל יום אני לא רוצה להיות איתה, טוב לי בלעדיה, שוב ושוב, עד שהמוח יוכיח לו את ההפך, או עד שיפסיק לסבול. לסיכום, מה השיטה שאליעד מציע כדי לצאת מתקיעות בחקירה עצמית? אליעד כהן מציע להשתמש בשיטה של היפוך טענות, שהיא יעילה במיוחד כשהאדם נתקע בשאלות ללא תשובה ברורה. במקום לנסות למצוא את התשובות דרך שאלות ישירות ומניפולטיביות, הוא ממליץ להכריז את ההפך הגמור של מה שהאדם מאמין בו, ובכך להטיל את נטל ההוכחה על המוח. שיטה זו מאפשרת לקבל תשובות אמיתיות ומדויקות יותר, או לשחרר את האדם מהאמונה המגבילה והסבל הכרוך בה. למה אני לא רוצה להיות לבד? שכנוע עצמי חקירה עצמית איך ...