... לכך, הוא יסבול מפגיעה. הניסיון הכושל הזה ייצור אצלו חוסר אמון בתחושת הביטחון העצמי שלו, ולכן בעתיד, גם כשירצה לבצע פעולה שהוא כן מסוגל לה, הוא ירגיש חוסר ביטחון עצמי, כי המוח זוכר שפעם תחושת הביטחון הטעתה אותו. איך בדיוק המוח מתייחס לביטחון עצמי? המוח מסתמך על תחושת הביטחון העצמי של האדם לפני שהוא מחליט לבצע פעולה. אם האדם מרגיש ביטחון, המוח מחליט לפעול. אך אם האדם הרגיש בעבר ביטחון שקרי ונכשל, המוח ילמד להטיל ספק בתחושה הזו בעתיד. כך, כאשר האדם באמת יכול לבצע פעולה מסוימת, המוח שלו עלול לעצור אותו מלבצע אותה, בגלל הפחד שהתחושה של הביטחון שוב תטעה אותו, בדיוק כפי שכבר קרה בעבר. איך להימנע מעודף ביטחון עצמי ... יכול לבצע, הוא מנסה, נכשל, ואז נוצרת תחושת כישלון שמערערת את האמון של האדם בתחושת הביטחון העצמי שלו באופן כללי. כתוצאה מכך, גם כאשר אחר כך הוא נתקל בפעולות שהוא כן יכול לבצע, המוח שלו זוכר שפעם תחושת הביטחון הטעתה אותו, ולכן הוא חושש או לא סומך על התחושה הזו. דוגמה לכך היא אדם שרוצה לרדת מקומה גבוהה דרך החלון ...

... האירוע הזה יצר במוחו פחד לא מודע שיצחקו עליו שוב. המוח שלו יצר פקודה: אסור לי ללכת עם בגדים מלוכלכים. מתוך הפקודה הזו, נוצר פחד נוסף: אני חייב ... שהמחשבה לא הגיונית, עצם ההבנה הזו כבר משנה אותה. המוח לא אוהב להחזיק מחשבות שהוא מבין שהן לא נכונות. ככל שתהיה יותר מודע לכך שהמחשבה לא הגיונית, ... תמיד נחמד לכולם? ברגע שהאדם מבין שזה לא הגיוני, המוח שלו משחרר את המחשבה מעצמו, והיא משתנה בתת המודע באופן אוטומטי. מהו ניתוח סיבתיות ואיך ... תמיד מסודר ונקי. תהליך יצירת מחשבות תת מודעות המוח שלנו יוצר קשרים פנימיים אוטומטיים בין חוויות שונות. לדוגמה: בילדותך צחקו עליך בגלל בגד מלוכלך פיתחת פחד מכך שיצחקו עליך. המוח שלך פיתח כלל: אסור לי ללכת עם בגדים מלוכלכים. מכאן נוצרה מחשבה נוספת: אני חייב להימנע ... אינה הגיונית, תת המודע שלך מתקן את עצמו אוטומטית. המוח שלנו לא אוהב להחזיק במחשבות לא הגיוניות לאורך זמן. לסיכום כדי לשנות את תת המודע, צריך ... מודע? אמונות מגבילות בתת מודע, הכוח של התת מודע, המוח התת מודע, הצפת התת מודע, השפעה מיידית על התת מודע, השפעה על התת מודע, השפעת התת מודע על ...

... לעיתים קרובות תיפגע מכך. השאלה היא למה זה קורה? אליעד מסביר שהסיבה שאדם נפגע מביקורת או מעלבון היא משום שבתוך המוח שלו, הוא חושב שאותה הערה שלילית שנאמרה לו היא נכונה. במילים אחרות, אם אדם מאמין שהדברים הרעים שאומרים עליו נכונים, הוא ייפגע מהם, ואם הוא משוכנע שאינם נכונים, הוא לא ... דחתה אותו כי הוא לא נראה טוב. גבר אחר שחושב שהוא לא מספיק חכם, יניח שהיא דחתה אותו כי הוא טיפש בעיניה. כך בעצם המוח משליך על הסיטואציה את החסרונות הפנימיים שאדם חושב על עצמו, גם אם הם כלל לא נכונים או לא קשורים למציאות. מה משפיע על מידת הפגיעה מביקורת? ככל שההערה השלילית מתקרבת יותר ... להתחיל עם מישהי והיא אומרת לך שאתה מגעיל. ההערה בהווה יוצרת לך פחד מכישלון בעתיד, ולכן היא פוגעת בך כבר עכשיו. איך המוח שלנו יוצר את הפגיעה מביקורת? המוח עושה חישובים רבים ומקשר בין אירועים מהעבר, מחשבות בהווה, וחששות מהעתיד. אם מישהו צוחק עליך על משהו שלא נכון לגביך, אבל ההערה מזכירה לך משהו אחר שאתה כן חושב על עצמך, עדיין תיפגע, משום שהמוח מקשר את ההערה השלילית למשהו שאתה באמת מאמין בו או מפחד ממנו. איך אפשר לא להיפגע מדעתם של אחרים? אליעד נותן פתרון פרקטי ומציע דרך התמודדות עם ביקורת. הוא מסביר שכדי לא ... לאהוב את עצמי בלי תנאים? איך לפתח עור של פיל? למה אנשים נפגעים מביקורת? היום נביא דוגמאות נוספות ונסביר איך פועל המוח של בני האדם, במיוחד כאשר מישהו צוחק עליהם או מעליב אותם. לדוגמה, אם מישהו אומר לאדם: אתה מטומטם, אתה מגעיל, והוא נפגע מזה - מדוע זה קורה? איך המוח שלנו מגיב להערות כאלה? מתי אנשים נפגעים ומתי לא? נניח שאדם גבוה, ומישהו יגיד לו: אתה נמוך, אתה גמד. האם זה יפגע בו? כנראה שלא. יכול להיות שכן, אבל בדרך כלל זה לא ... שהוא רוצה להרשים יאמר לו את אותו הדבר, הוא ייפגע עכשיו, מתוך הפחד שהדבר יחזור עליו בעתיד. איך להתמודד עם ביקורת? המוח שלנו כל הזמן מבצע חישובים ומקשר בין חוויות עבר, הווה ועתיד. כדי להתמודד עם ביקורת, חשוב לזהות מה בדיוק אנחנו לא אוהבים בעצמנו: מה הדברים השליליים שאני חושב על עצמי? ...

... הדבר באופן מוגזם וקיצוני, עד שהוא יתחיל להימאס ויגרום לך לתחושת מיאוס ואפילו גועל. השיטה הזו מתבססת על מנגנון פסיכולוגי טבעי של המוח, שאומר שלכל דבר טוב יש גבול - ואם תעבור את הגבול הזה, הדבר הטוב יהפוך לרע ומעיק. מהו הקונספט של יותר מדי ואיך הוא עובד? ההיגיון הבסיסי של השיטה הזו הוא שכל דבר ... יגרום למוחו לקשר בין השוקולד לבין תחושות שליליות כגון גועל, בחילה, ואפילו הקאה. כך, הדבר שהיה אהוב עליו ייתפס בהמשך כדבר שלילי, והמוח יתחיל לסלוד ממנו באופן טבעי. מה קורה למוח במצב של טראומה ורתיעה? כשאדם חושף את עצמו לדבר מסוים בצורה מוגזמת, המוח מקשר את הגירוי (שוקולד, כסף, סיגריות, כל דבר אחר) עם התחושות השליליות שחווה. התוצאה היא יצירת התניה שלילית - המוח לומד לקשר את הדבר הזה עם תחושת אי - הנוחות, וכך נוצרת רתיעה, המונעת מהאדם להמשיך לרצות אותו בעתיד. האם השיטה הזו מתאימה לכולם? חשוב להבהיר כי לא מדובר בשיטה ... שקולה, מבוקרת ואחראית בלבד. איך לעשות לעצמך טראומה? איך להיגמל מהתמכרויות? איך להפסיק לרצות משהו? איך לגרום לעצמך לסלוד ממשהו? איך המוח מתמודד עם עודף? איך להפוך משהו טוב לרע? איך לגרום לעצמך להפסיק לרצות משהו? אחת הדרכים שבן אדם יכול לגרום לעצמו להפסיק לרצות משהו שעושה לו טוב אך מזיק לו, היא על ... מכריח את עצמו לעשות את הדבר הזה באופן מוגזם, עד שהוא כבר לא מסוגל לסבול אותו יותר. זה נשמע פרדוקסלי, אבל מדובר במנגנון טבעי של המוח . כל דבר בעולם שעושה טוב לבן אדם - יש לו גבול. הקונספט של יותר מדי כל דבר שעושה לך טוב, אם תעשה אותו באופן קיצוני וללא הפסקה, הוא יתחיל לגרום לך לתחושת מיאוס. ... להמשיך לאכול עד שהוא יתחיל להרגיש רע מזה. להגיע למצב שבו הוא כל כך לא רוצה שוקולד, שהוא אפילו לא מסוגל לחשוב עליו בלי להיגעל. כך, המוח יתחיל לקשר את השוקולד לתחושה שלילית, והוא יאבד את הרצון אליו. האם זה מתאים לכל אחד? חשוב להדגיש שאין מדובר בהמלצה חד - משמעית, אלא בגישה פסיכולוגית שמבוססת על ... אך יש לשים לב לחסרונות שלה. איך להיגמל מהתמכרויות? איך להפסיק לרצות משהו? איך לגרום לעצמך לסלוד ממשהו? איך לשלוט ברצונות שלך? איך המוח מתמודד עם עודף? איך לעשות לעצמך טראומה? איך לאנוס את עצמך? איך להגעיל את עצמך? איך להשניא על עצמך? איך לא להשניא את עצמך? התמכרויות, להכריח את עצמך לעשות משהו ...

... התוצאה על הסיבה, השפעת הסיבה על התוצאה, פירוש ועובדה, טוב ורע, האם זה טוב או רע? איך המוח מפרש סיבה רעה שהובילה לתוצאה טובה? אליעד כהן מסביר שכאשר קורה לבן אדם דבר רע שכתוצאה ממנו יוצא דבר טוב, קיימות מספר דרכים בהן המוח יכול לפרש את המצב. לדוגמה, אם קרה לאדם אירוע שלילי מאוד, אך בעקבותיו התרחש משהו חיובי ... לא רעה כפי שנדמה לו בהתחלה, כי הוא אינו מוכן להכיר בכך שסיבה טובה הובילה לדבר רע. האם המוח תמיד מתייחס לתוצאה כדי להעריך את הסיבה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אין מחויבות שהמוח תמיד יתייחס לתוצאה בכדי לקבוע אם הסיבה טובה או רעה, ולהיפך. לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות ... בעצם טוב. הפרשנות הזאת נפוצה מאוד אצל אנשים המאמינים שהכל קורה לטובתם. זו למעשה דרך שבה המוח מגן על האדם מפני תחושת סבל או חוסר שליטה, באמצעות מתן משמעות חיובית לכל אירוע, גם אם הוא ... לרעה. כלומר, התוצאה הרעה גורמת להם לחשוב שגם הסיבה הראשונית הייתה רעה, ובכך נוצר מצב שבו המוח צובע את המציאות בצבע אחיד בהתאם לתוצאה או הסיבה. כיצד פרשנות אישית משפיעה על קביעת טוב ... לפי אליעד כהן, היחס בין סיבה לתוצאה ובין טוב לרע תלוי מאוד בפרשנות האישית של האדם. המוח יכול לפרש אירועים באופן חיובי או שלילי בהתאם לתוצאות שלהם, בהתאם לסיבות שלהם, או אפילו ... לרעה? איך דבר טוב הופך לרע? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על פרשנות ...

... בפרט אם הוא טוב בלשקר ויודע לשקר בצורה טובה ואמינה, שזה בעיקר על ידי זה שהוא מאמין לשקרים של עצמו, החיסרון הוא שהמוח של אותו השקרן, מאבד ומחליש את היכולת ... גורם לאדם השקרן, להתחיל לשקר גם את עצמו, גם במקרים שבהם הוא לא רוצה לשקר את עצמו. שוב, ברגע שהאדם רגיל לשקר אחרים, המוח של האדם מתרגל להאמין ששקר הוא אמת, ואז בטעות האדם מתחיל לשקר גם את עצמו, בדברים שגורמים לו נזק. לדוגמה: המוח של האדם עשוי לגרום לו לחשוב ... אחרים בכך שהמציאות יותר טובה ממה שהיא, שאז הוא בטעות מתחיל להאמין לשקרים של עצמו באופן ספציפי וגם באופן רחב יותר, המוח שלו מתרגל לשקר את עצמו ולהראות לו ... על בסיס השקרים שאתה משקר אחרים. בנוסף, אתה יכול לשקר את עצמך גם בדברים אחרים, כי אתה רגיל לשקר עצמך. כמו כן לפעמים המוח של האדם השקרן, המוח שלו משקר אותו גם לרעה ומראה לו שהמציאות רעה יותר ממה שהיא באמת. כי בגלל שהמוח של האדם רגיל לשקר, אז לפעמים הוא ... לרעה, לחשוב שהמציאות רעה יותר ממה שהיא באמת. במילים אחרות, צריכים לדעת, שיש מחיר רציני למי שמתרגל לשקר אנשים אחרים. שהמוח של האדם נדפק ולא מצליח להבדיל ... ואז ממילא הוא יקבל החלטות פחות טובות וכולי. ואוסיף, כי מי שרוצה לפתח את היכולת גם לשקר כמה שבא לו, מתי שבא לו, בלי שהמוח שלו ישקר אותו כשלא בא לו, גם זה ... ידע לשקר את עצמו לטובה, בלי שהוא ישלם את המחיר של לשקר את עצמו לרעה. ואיך עושים את זה? תשובה: בשביל זה האדם צריך מוח מאוד חזק. והאדם צריך להיות יותר חכם מהמוח של עצמו. דהיינו, האדם צריך להיות מסוגל לשלוט במוח של עצמו במאה אחוז, לא להאמין למוח שלו בשום דבר, אלא רק לשלוט במוח של עצמו. כך שאז המוח של האדם מתנהל לפי רצונו של האדם. כמו שהמציאות היא כרצונו של אלוהים, שהוא שולט בה. בכל מקרה, עד שהאדם לא מגיע למצב כזה, שהוא יותר חכם במאה אחוז מאשר המוח של עצמו, הרי שהוא לוקח סיכון רציני, ...

... את הקריאה שלך לאירועים ממשיים מהחיים שלך, אז זה סימן שאתה למעשה מבזבז זמן בקריאה ולא באמת מפיק תועלת מהחומר שקראת. מדוע קשה בהתחלה למצוא משמעות אישית בטקסט? בהתחלה, קשה לקורא למצוא משמעות אישית למה שהוא קורא, כי המוח שלו עדיין לא רגיל לקשר את הטקסט למציאות שלו. בשלב הראשון, זה מרגיש מלאכותי ולא טבעי, כי התודעה עדיין לא מאומנת לראות את הקשרים המופשטים בין תוכן הספר לבין מה שקורה בחיים האישיים. אבל עם הזמן, לאחר אימון מתמשך, המוח מתחיל להתרגל ולייצר באופן אוטומטי קשרים ומשמעויות, אפילו באופן ספונטני, בין מה ... בחיים שלו. מהי הדרך הנכונה להפוך לימוד מספרים ליישומי? אליעד מדגיש שקריאת ספרים בצורה יעילה חייבת לכלול את שלב היישום האישי. הוא ממליץ שכאשר קוראים טקסט, חובה לנסות לקשור אותו למה שקורה לנו בפועל. צריך להכריח את המוח לשאול שאלות על כל דבר שקוראים: איך המידע הזה יכול לעזור לי לפתור את הבעיה שהייתה ... שהקריאה עצמה אינה המטרה. המטרה היא התובנה, ההבנה, והיישום האמיתי של המידע בחיים. לכן, אם אדם קורא טקסט ולא מצליח לראות איך זה רלוונטי לחיים האישיים שלו, הקריאה לא באמת מועילה והוא למעשה לא למד כלום. כיצד לאמן את המוח לחשיבה אפקטיבית דרך קריאה? ההמלצה המעשית של אליעד היא פשוטה אך דורשת התמדה: בהתחלה, חייבים להכריח את עצמנו בצורה מודעת למצוא קשרים, גם אם זה מרגיש מאולץ. עם הזמן, התהליך הופך טבעי והמוח יוצר קשרים באופן אוטומטי. האימון הזה מוביל לכך שבכל פעם שמישהו אחר אומר משהו, המוח כבר יוצר קשרים, מפרש את המשמעויות, ומוצא דוגמאות רלוונטיות, מבלי שתהיה לכך מחשבה מודעת. כלומר, מטרת התרגול היא להביא את המוח למצב שבו כל תהליך למידה או קריאה הופך לדרך חיים, בה הכל נקשר ומשמעותי, וכל ידע ...

... אמרת לו לשתוק, אז צמצמת אותו. למעשה גרמת לו להרגיש מוגבל, סוג של נכה. ילד קטן שנולד, הוא לא מצומצם כמו אדם בוגר, למה? כי המחשבה שלו עדיין לא מקובעת לשום דבר, המוח עדיין לא הוגדר, וגם טוב ורע עוד לא הוגדר. אבל ... במאה אחוז, מה יגרום לי לרצות להיות רעבה? זה סיפור אחר. איך מתחבר לכאן סיפור ההפכים? מה הוא אומר? שמי שרוצה להגיע לשלמות ריגשית, צריך להתחיל להפעיל את גלגלי המוח בנושא של הפכים. מה זה אומר? לכל דבר יש הפך, ... כל מה שקורה, אין לו התנגדות ואין לו קונפליקט. ואיך אדם יכול להגיע למצב שהוא לא יודע באמת? על ידי התירגול של שיטת ההפכים. שכול דבר שאתה חושב שהוא נכון, בעזרת המוח לבדוק למה הוא נכון רק באופן יחסי, ולראות גם את ... צמצום. שאלה: מחויב שלא עוברים דרך קיר. אליעד: את למעשה אומרת שיש חוויית צמצום שאין לה ההפך. כמו, קיר לא עוברים, האם אין אפשרות להפוך את זה? פה נכנס הסיפור של המוח, כי יש רמות של אמת. יש אמת שאני רואה אותה, כמו ... לי שאני לא יכול לעבור דרך הקיר? החושים. מה זה חושים, שאומרים לי שכאן יש כסא ולא פיל, - זוהי חוויית צמצום. אבל אם האדם מטיל ספק בחושים, שהוא מגיע למצב שכאשר המוח שלו אומר לו שיש כאן כיסא, זוהי המלצה בלבד, ואולי מבחינתו אין כיסא, זה סוג של התבוננות מאוד עמוקה, שאז אפילו אם אתה רואה כיסא, אתה אומר, אז מה אם המוח אומר שיש פה כיסא, אולי לא. ואם אתה חווה את זה, ... מאמין, אלו החוטים שנותנים לו אחיזה בקרקע. כשהאדם מעלה את הרף של האמת, אז הדברים היחסיים מתחילים לאבד משמעות עבורו. ואז מרגישים סוג של ניתוק. ואז מגיעים למקום שהמוח שלך לא מבדיל בין שום דבר לשום דבר, לא ...

... שברק אובמה מנסה לעשות על השומעים שלו. והרעיון הוא, שברק שאתה אומר טענה כלשהי, ושם אחרי סימן נקודה של סוף משפט, אוטומטית המוח של השומע שמתפקידו בודק את אמיתות מה ... שהשאלה שצריכה להישאל היא כזו ולא אחרת. וממילא השומע מקבל את המסר הסמוי, שהוא התחלת המשפט, בלי להטיל בו ספק. ואסביר: כאשר המוח שומע משפט עם סימן נקודה בסופו, אוטומטית המוח לוקח את המסר המרכזי של המשפט, ומטיל בו ספק לבדוק ... מזכיר את נקודת התורפה שלך ואת מה שאתה לא רוצה שישאלו אותך. ואוטומטית, ברגע שאתה אומר למישהו, השאלה כאן היא לא X, אוטומטית המוח של השומע שואל את עצמו, אולי השאלה כאן ... רומני... כאשר כל אחד מהצדדים, שוגה וטועה בכל אחת מהטעויות שהסברתי לעיל. וזאת בגלל שהם לא באמת מודעים ולא באמת מבינים איך המוח של השומעים עובד... ולכן הם פועלים בצורה ... ומחושבת, שיודעת למדוד ולאמוד את כל המילים שיוצאות בשטף הדיבור. ואם המועמדים לנשיאות ארצות הברית, היו מבינים איך באמת עובד המוח האנושי של עצמם ושל השומעים אותם, אז הם היו ...

... בגלגול קודם, אולי עם הבדל קטן כמו השולחן שהיה מעט שונה או המיקום היה שונה במקצת. המוח מזהה את הדמיון התת - מודע הזה וגורם לתחושה של דזה וו. מה הקשר בין דזה וו ליקומים מקבילים ומציאות מקבילה? אליעד ממשיך ומרחיב את ההסבר ואומר שזה לא נעצר ... ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, מציץ או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דזה וו. האם כל תחושת דזה וו היא בהכרח זיכרון מהעבר? אליעד כהן מבהיר שלא כל ... חייבת להיות קשורה לזיכרון מהעבר או מגלגול קודם. לפעמים התחושה נובעת פשוט מתהליך פנימי של המוח, שמזהה תבניות וחזרתיות מסוימת. למשל, הוא מסביר כיצד השמש שעולה בבוקר נראית כאילו היא תמיד זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דזה וו. לדברי אליעד, לפעמים התחושה הזאת היא לא זיכרון ממשי, אלא זיהוי ... אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, תהליך פנימי של המוח ולא בהכרח הוכחה לקיום גלגול קודם או יקום מקביל. למה אנשים מתבלבלים בתחושת הדזה וו? הבלבול נוצר משום שהאדם מרגיש תחושת ודאות גדולה מאוד שמשהו כבר קרה, אך ... דזה וו יכול לנבוע מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים. דזה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים. יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדזה וו. לא כל תחושת דזה וו מעידה על גלגול קודם או מציאות מקבילה, חלקן הן אשליות ...