... הביטחון העצמי שלו, ולכן בעתיד, גם כשירצה לבצע פעולה שהוא כן מסוגל לה, הוא ירגיש חוסר ביטחון עצמי, כי המוח זוכר שפעם תחושת הביטחון הטעתה אותו. איך בדיוק המוח מתייחס לביטחון עצמי? המוח מסתמך על תחושת הביטחון העצמי של האדם לפני שהוא מחליט לבצע פעולה. אם האדם מרגיש ביטחון, המוח מחליט לפעול. אך אם האדם הרגיש בעבר ביטחון שקרי ונכשל, המוח ילמד להטיל ספק בתחושה הזו בעתיד. כך, כאשר האדם באמת יכול לבצע פעולה מסוימת, המוח שלו עלול לעצור אותו מלבצע אותה, בגלל הפחד שהתחושה של הביטחון שוב תטעה אותו, בדיוק כפי שכבר קרה בעבר. ... בתחושת הביטחון העצמי שלו באופן כללי. כתוצאה מכך, גם כאשר אחר כך הוא נתקל בפעולות שהוא כן יכול לבצע, המוח שלו זוכר שפעם תחושת הביטחון הטעתה אותו, ולכן הוא חושש או לא סומך על התחושה הזו. דוגמה לכך היא ...

... התת מודע, לדבר עם התת מודע מהו התת מודע ואיך הוא משפיע על החיים שלנו? התת מודע הוא החלק במוח שמכיל מחשבות שאינך מודע אליהן. כלומר, אלה מחשבות שאתה חושב אותן, אך אתה לא שם לב שאתה חושב אותן. ... נוצרות בעקבות חוויות ואירועים מהעבר. למשל, אדם בילדותו חווה השפלה כאשר צחקו עליו בגלל בגדים מלוכלכים. האירוע הזה יצר במוחו פחד לא מודע שיצחקו עליו שוב. המוח שלו יצר פקודה: אסור לי ללכת עם בגדים מלוכלכים. מתוך הפקודה הזו, נוצר פחד נוסף: אני חייב להימנע מאבק ... נשארת כפי שהיא ואין צורך לשנות אותה. אבל אם הבנת שהמחשבה לא הגיונית, עצם ההבנה הזו כבר משנה אותה. המוח לא אוהב להחזיק מחשבות שהוא מבין שהן לא נכונות. ככל שתהיה יותר מודע לכך שהמחשבה לא הגיונית, היא תתחיל ... בוקר טוב? האם הם יצחקו עליי? האם באמת צריך להיות תמיד נחמד לכולם? ברגע שהאדם מבין שזה לא הגיוני, המוח שלו משחרר את המחשבה מעצמו, והיא משתנה בתת המודע באופן אוטומטי. מהו ניתוח סיבתיות ואיך הוא עוזר לשינוי בתת ... מפתח התנהגויות מגוננות - כמו הימנעות ממצבים חברתיים או צורך להיות תמיד מסודר ונקי. תהליך יצירת מחשבות תת מודעות המוח שלנו יוצר קשרים פנימיים אוטומטיים בין חוויות שונות. לדוגמה: בילדותך צחקו עליך בגלל בגד מלוכלך פיתחת פחד מכך שיצחקו עליך. המוח שלך פיתח כלל: אסור לי ללכת עם בגדים מלוכלכים. מכאן נוצרה מחשבה נוספת: אני חייב להימנע מלכלוך. בסופו של ... מסודר כדי שאנשים יאהבו אותי? ברגע שאתה מבין שמחשבה מסוימת אינה הגיונית, תת המודע שלך מתקן את עצמו אוטומטית. המוח שלנו לא אוהב להחזיק במחשבות לא הגיוניות לאורך זמן. לסיכום כדי לשנות את תת המודע, צריך להציף את המחשבות ... מודע? איך משנים את התת מודע? איך עובדים על התת מודע? אמונות מגבילות בתת מודע, הכוח של התת מודע, המוח התת מודע, הצפת התת מודע, השפעה מיידית על התת מודע, השפעה על התת מודע, השפעת התת מודע על המודע, ...

... קרובות תיפגע מכך. השאלה היא למה זה קורה? אליעד מסביר שהסיבה שאדם נפגע מביקורת או מעלבון היא משום שבתוך המוח שלו, הוא חושב שאותה הערה שלילית שנאמרה לו היא נכונה. במילים אחרות, אם אדם מאמין שהדברים הרעים שאומרים עליו ... נראה טוב. גבר אחר שחושב שהוא לא מספיק חכם, יניח שהיא דחתה אותו כי הוא טיפש בעיניה. כך בעצם המוח משליך על הסיטואציה את החסרונות הפנימיים שאדם חושב על עצמו, גם אם הם כלל לא נכונים או לא קשורים ... והיא אומרת לך שאתה מגעיל. ההערה בהווה יוצרת לך פחד מכישלון בעתיד, ולכן היא פוגעת בך כבר עכשיו. איך המוח שלנו יוצר את הפגיעה מביקורת? המוח עושה חישובים רבים ומקשר בין אירועים מהעבר, מחשבות בהווה, וחששות מהעתיד. אם מישהו צוחק עליך על משהו שלא נכון לגביך, אבל ההערה מזכירה לך משהו אחר שאתה כן חושב על עצמך, עדיין תיפגע, משום שהמוח מקשר את ההערה השלילית למשהו שאתה באמת מאמין בו או מפחד ממנו. איך אפשר לא להיפגע מדעתם של אחרים? ... עצמי בלי תנאים? איך לפתח עור של פיל? למה אנשים נפגעים מביקורת? היום נביא דוגמאות נוספות ונסביר איך פועל המוח של בני האדם, במיוחד כאשר מישהו צוחק עליהם או מעליב אותם. לדוגמה, אם מישהו אומר לאדם: אתה מטומטם, אתה מגעיל, והוא נפגע מזה - מדוע זה קורה? איך המוח שלנו מגיב להערות כאלה? מתי אנשים נפגעים ומתי לא? נניח שאדם גבוה, ומישהו יגיד לו: אתה נמוך, אתה גמד. ... להרשים יאמר לו את אותו הדבר, הוא ייפגע עכשיו, מתוך הפחד שהדבר יחזור עליו בעתיד. איך להתמודד עם ביקורת? המוח שלנו כל הזמן מבצע חישובים ומקשר בין חוויות עבר, הווה ועתיד. כדי להתמודד עם ביקורת, חשוב לזהות מה בדיוק ...

... וקיצוני, עד שהוא יתחיל להימאס ויגרום לך לתחושת מיאוס ואפילו גועל. השיטה הזו מתבססת על מנגנון פסיכולוגי טבעי של המוח, שאומר שלכל דבר טוב יש גבול - ואם תעבור את הגבול הזה, הדבר הטוב יהפוך לרע ומעיק. מהו הקונספט ... למצב שבו הוא ממש מרגיש בחילה, אך בכל זאת להמשיך לצרוך עוד שוקולד. בסופו של דבר, התהליך הזה יגרום למוחו לקשר בין השוקולד לבין תחושות שליליות כגון גועל, בחילה, ואפילו הקאה. כך, הדבר שהיה אהוב עליו ייתפס בהמשך כדבר שלילי, והמוח יתחיל לסלוד ממנו באופן טבעי. מה קורה למוח במצב של טראומה ורתיעה? כשאדם חושף את עצמו לדבר מסוים בצורה מוגזמת, המוח מקשר את הגירוי (שוקולד, כסף, סיגריות, כל דבר אחר) עם התחושות השליליות שחווה. התוצאה היא יצירת התניה שלילית - המוח לומד לקשר את הדבר הזה עם תחושת אי - הנוחות, וכך נוצרת רתיעה, המונעת מהאדם להמשיך לרצות אותו בעתיד. ... ואחראית בלבד. איך לעשות לעצמך טראומה? איך להיגמל מהתמכרויות? איך להפסיק לרצות משהו? איך לגרום לעצמך לסלוד ממשהו? איך המוח מתמודד עם עודף? איך להפוך משהו טוב לרע? איך לגרום לעצמך להפסיק לרצות משהו? אחת הדרכים שבן אדם יכול ... הזה באופן מוגזם, עד שהוא כבר לא מסוגל לסבול אותו יותר. זה נשמע פרדוקסלי, אבל מדובר במנגנון טבעי של המוח. כל דבר בעולם שעושה טוב לבן אדם - יש לו גבול. הקונספט של יותר מדי כל דבר שעושה לך ... מזה. להגיע למצב שבו הוא כל כך לא רוצה שוקולד, שהוא אפילו לא מסוגל לחשוב עליו בלי להיגעל. כך, המוח יתחיל לקשר את השוקולד לתחושה שלילית, והוא יאבד את הרצון אליו. האם זה מתאים לכל אחד? חשוב להדגיש שאין ... לחסרונות שלה. איך להיגמל מהתמכרויות? איך להפסיק לרצות משהו? איך לגרום לעצמך לסלוד ממשהו? איך לשלוט ברצונות שלך? איך המוח מתמודד עם עודף? איך לעשות לעצמך טראומה? איך לאנוס את עצמך? איך להגעיל את עצמך? איך להשניא על עצמך? ...

... לטוב? השפעת התוצאה על הסיבה, השפעת הסיבה על התוצאה, פירוש ועובדה, טוב ורע, האם זה טוב או רע? איך המוח מפרש סיבה רעה שהובילה לתוצאה טובה? אליעד כהן מסביר שכאשר קורה לבן אדם דבר רע שכתוצאה ממנו יוצא דבר טוב, קיימות מספר דרכים בהן המוח יכול לפרש את המצב. לדוגמה, אם קרה לאדם אירוע שלילי מאוד, אך בעקבותיו התרחש משהו חיובי ביותר, האדם עשוי ... לפחות לא רעה כפי שנדמה לו בהתחלה, כי הוא אינו מוכן להכיר בכך שסיבה טובה הובילה לדבר רע. האם המוח תמיד מתייחס לתוצאה כדי להעריך את הסיבה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אין מחויבות שהמוח תמיד יתייחס לתוצאה בכדי לקבוע אם הסיבה טובה או רעה, ולהיפך. לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות הסיבה, ולא בהכרח הסיבה תקבע את איכות התוצאה. כלומר, אין חוקיות מוחלטת ביחסים הסיבתיים האלה. לעיתים אנשים יעריכו את הסיבה לפי התוצאה הסופית, ולעיתים יקרה בדיוק להפך, שהם יעריכו את התוצאה ... הראשוני השלילי היה בעצם טוב. הפרשנות הזאת נפוצה מאוד אצל אנשים המאמינים שהכל קורה לטובתם. זו למעשה דרך שבה המוח מגן על האדם מפני תחושת סבל או חוסר שליטה, באמצעות מתן משמעות חיובית לכל אירוע, גם אם הוא נראה ... הפוך - הכל לרעה. כלומר, התוצאה הרעה גורמת להם לחשוב שגם הסיבה הראשונית הייתה רעה, ובכך נוצר מצב שבו המוח צובע את המציאות בצבע אחיד בהתאם לתוצאה או הסיבה. כיצד פרשנות אישית משפיעה על קביעת טוב ורע? ההרצאה מדגישה ... העובדה שההבחנה בין טוב לרע היא סובייקטיבית ונזילה מאוד, ותלויה באופן שבו האדם מפרש את האירועים. למעשה, אין טוב מוחלט או רע מוחלט באירועים עצמם, אלא רק בפרשנות שהאדם נותן להם. אותה סיטואציה בדיוק יכולה להיראות טובה או רעה, בהתאם לאיך שהאדם ... לתת משמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, היחס בין סיבה לתוצאה ובין טוב לרע תלוי מאוד בפרשנות האישית של האדם. המוח יכול לפרש אירועים באופן חיובי או שלילי בהתאם לתוצאות שלהם, בהתאם לסיבות שלהם, או אפילו באופן עצמאי ללא קשר ... או לרעה? איך דבר טוב הופך לרע? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על פרשנות המציאות?

... טוב בלשקר ויודע לשקר בצורה טובה ואמינה, שזה בעיקר על ידי זה שהוא מאמין לשקרים של עצמו, החיסרון הוא שהמוח של אותו השקרן, מאבד ומחליש את היכולת שלו להבדיל בין אמת לבין שקר. וזה גורם לאדם השקרן, להתחיל לשקר גם את עצמו, גם במקרים שבהם הוא לא רוצה לשקר את עצמו. שוב, ברגע שהאדם רגיל לשקר אחרים, המוח של האדם מתרגל להאמין ששקר הוא אמת, ואז בטעות האדם מתחיל לשקר גם את עצמו, בדברים שגורמים לו נזק. לדוגמה: המוח של האדם עשוי לגרום לו לחשוב שהמציאות טובה יותר ממה שהיא באמת, וככה האדם יכול לקחת סיכונים לא נכונים ... שהמציאות יותר טובה ממה שהיא, שאז הוא בטעות מתחיל להאמין לשקרים של עצמו באופן ספציפי וגם באופן רחב יותר, המוח שלו מתרגל לשקר את עצמו ולהראות לו שהמציאות יותר טובה ממה שהיא. ובהתחלה זה מגניב, אבל המחיר מגיע עם ... משקר אחרים. בנוסף, אתה יכול לשקר את עצמך גם בדברים אחרים, כי אתה רגיל לשקר עצמך. כמו כן לפעמים המוח של האדם השקרן, המוח שלו משקר אותו גם לרעה ומראה לו שהמציאות רעה יותר ממה שהיא באמת. כי בגלל שהמוח של האדם רגיל לשקר, אז לפעמים הוא חושב על דברים רעים שהם יותר טובים ממה שהם באמת, אבל לפעמים ... לחשוב שהמציאות רעה יותר ממה שהיא באמת. במילים אחרות, צריכים לדעת, שיש מחיר רציני למי שמתרגל לשקר אנשים אחרים. שהמוח של האדם נדפק ולא מצליח להבדיל בין אמת לבין שקר בצורה מספיק מדויקת. ואז זה מגדיל את הסיכוי לכך ... פחות טובות וכולי. ואוסיף, כי מי שרוצה לפתח את היכולת גם לשקר כמה שבא לו, מתי שבא לו, בלי שהמוח שלו ישקר אותו כשלא בא לו, גם זה אפשרי. דהיינו, כן אפשרי לשקר אחרים, בלי או כמעט בלי לשלם ... בלי שהוא ישלם את המחיר של לשקר את עצמו לרעה. ואיך עושים את זה? תשובה: בשביל זה האדם צריך מוח מאוד חזק. והאדם צריך להיות יותר חכם מהמוח של עצמו. דהיינו, האדם צריך להיות מסוגל לשלוט במוח של עצמו במאה אחוז, לא להאמין למוח שלו בשום דבר, אלא רק לשלוט במוח של עצמו. כך שאז המוח של האדם מתנהל לפי רצונו של האדם. כמו שהמציאות היא כרצונו של אלוהים, שהוא שולט בה. בכל מקרה, עד שהאדם לא מגיע למצב כזה, שהוא יותר חכם במאה אחוז מאשר המוח של עצמו, הרי שהוא לוקח סיכון רציני, בכך שהוא מתרגל לשקר אנשים אחרים מה שבדרך כלל גורם למוח של האדם להתרגל לשקר גם את עצמו, גם לרעתו של האדם.

... מהחומר שקראת. מדוע קשה בהתחלה למצוא משמעות אישית בטקסט? בהתחלה, קשה לקורא למצוא משמעות אישית למה שהוא קורא, כי המוח שלו עדיין לא רגיל לקשר את הטקסט למציאות שלו. בשלב הראשון, זה מרגיש מלאכותי ולא טבעי, כי התודעה עדיין ... מאומנת לראות את הקשרים המופשטים בין תוכן הספר לבין מה שקורה בחיים האישיים. אבל עם הזמן, לאחר אימון מתמשך, המוח מתחיל להתרגל ולייצר באופן אוטומטי קשרים ומשמעויות, אפילו באופן ספונטני, בין מה שקוראים לבין חוויות ואירועים בחיי היומיום. כיצד ... שלב היישום האישי. הוא ממליץ שכאשר קוראים טקסט, חובה לנסות לקשור אותו למה שקורה לנו בפועל. צריך להכריח את המוח לשאול שאלות על כל דבר שקוראים: איך המידע הזה יכול לעזור לי לפתור את הבעיה שהייתה לי קודם? כיצד ... לראות איך זה רלוונטי לחיים האישיים שלו, הקריאה לא באמת מועילה והוא למעשה לא למד כלום. כיצד לאמן את המוח לחשיבה אפקטיבית דרך קריאה? ההמלצה המעשית של אליעד היא פשוטה אך דורשת התמדה: בהתחלה, חייבים להכריח את עצמנו בצורה מודעת למצוא קשרים, גם אם זה מרגיש מאולץ. עם הזמן, התהליך הופך טבעי והמוח יוצר קשרים באופן אוטומטי. האימון הזה מוביל לכך שבכל פעם שמישהו אחר אומר משהו, המוח כבר יוצר קשרים, מפרש את המשמעויות, ומוצא דוגמאות רלוונטיות, מבלי שתהיה לכך מחשבה מודעת. כלומר, מטרת התרגול היא להביא את המוח למצב שבו כל תהליך למידה או קריאה הופך לדרך חיים, בה הכל נקשר ומשמעותי, וכל ידע שנצבר הופך לכלי ...

... כולה. כל פרט במציאות הוא חלק ממכלול וכולל חיסרון ויתרון גם יחד. אם אדם היה מבין מראש שאין שלמות מוחלטת, לא היה שואף לשנות את מצבו כל הזמן. האם אפשר להגיע לשלמות בעולם המוחלט? השלמות, אומר אליעד, אינה קיימת בעולם כפי שאנחנו מכירים אותו, שכן כל צמצום מביא עימו חיסרון. תהליך הצמצום הוא אינסופי, ולכן שלמות מוחלטת אינה ניתנת להשגה. אך האדם, למרות היעדר השלמות, מחפש אותה, והשאיפה הזו היא שמניעה אותו לפעול ולהתפתח. אם היה ... המציאות כולה. לכן, אין דבר מושלם, וכל ישות קיימת מכילה יתרון וחיסרון גם יחד. האם אפשר להגיע לשלמות בעולם המוחלט? המציאות היא תהליך של צמצום אינסופי, כשכל צמצום מביא איתו גם חיסרון. ולכן, האדם כל הזמן מחפש את השלמות, ... מראש שאין שלמות, הוא לא היה מנסה לשנות כל הזמן את מצבו, כי היה מבין שאין מקום להשגת שלמות מוחלטת. אך השאיפה לשלמות, למרות שאין כזו, היא שמניעה אותנו לפעול ולהתפתח. האם יש דרך להתמודד עם הצמצום? רבי נחמן ... התכללות באלוהים. הוא טוען ששלמות היא חלק מהמציאות האלוהית, ולא ניתן להגיע אליה כיצור אנושי. אם אדם שואף לשלמות מוחלטת, עליו להבין את כל המורכבויות של החיים, כולל את כל היתרונות והחסרונות שמגיעים עם כל חוויה. על ידי הבנת ... נכה. ילד קטן שנולד, הוא לא מצומצם כמו אדם בוגר, למה? כי המחשבה שלו עדיין לא מקובעת לשום דבר, המוח עדיין לא הוגדר, וגם טוב ורע עוד לא הוגדר. אבל הילד לא נולד חופשי לגמרי. כול תהליך הגדילה של ... אחר. איך מתחבר לכאן סיפור ההפכים? מה הוא אומר? שמי שרוצה להגיע לשלמות ריגשית, צריך להתחיל להפעיל את גלגלי המוח בנושא של הפכים. מה זה אומר? לכל דבר יש הפך, המשלים של הדבר זה ההפך שלו. לדוגמה, אני רוצה ... להגיע למצב שהוא לא יודע באמת? על ידי התירגול של שיטת ההפכים. שכול דבר שאתה חושב שהוא נכון, בעזרת המוח לבדוק למה הוא נכון רק באופן יחסי, ולראות גם את שאר הזוויות שלו. לדוגמה, אני בטוח שלגור ליד הים ... חוויית צמצום שאין לה ההפך. כמו, קיר לא עוברים, האם אין אפשרות להפוך את זה? פה נכנס הסיפור של המוח, כי יש רמות של אמת. יש אמת שאני רואה אותה, כמו אני רואה שיש פה כיסא. יש אמת שהיא ... שכאן יש כסא ולא פיל, - זוהי חוויית צמצום. אבל אם האדם מטיל ספק בחושים, שהוא מגיע למצב שכאשר המוח שלו אומר לו שיש כאן כיסא, זוהי המלצה בלבד, ואולי מבחינתו אין כיסא, זה סוג של התבוננות מאוד עמוקה, שאז אפילו אם אתה רואה כיסא, אתה אומר, אז מה אם המוח אומר שיש פה כיסא, אולי לא. ואם אתה חווה את זה, אז אתה בפחות צמצום, ואפילו עבורך אין קיר. ... את הרף של האמת, אז הדברים היחסיים מתחילים לאבד משמעות עבורו. ואז מרגישים סוג של ניתוק. ואז מגיעים למקום שהמוח שלך לא מבדיל בין שום דבר לשום דבר, לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, ואז ממילא יש ... אותך. שאלה: הדרך שלך דומה לדרך של ביירון קייטי. אליעד: מה שחסר בדרך של ביירון קייטי זה את ההפך המוחלט. לדוגמה, אני כועסת עליו, אני לא כועסת עליו, ולא חשוב לי אם אני כועסת או לא - אני מנסה ...

... לעשות על השומעים שלו. והרעיון הוא, שברק שאתה אומר טענה כלשהי, ושם אחרי סימן נקודה של סוף משפט, אוטומטית המוח של השומע שמתפקידו בודק את אמיתות מה שהוא שומע, אוטומטית הוא מטיל ספק במה שהוא שמע, שזה לא בהכרח ... היא כזו ולא אחרת. וממילא השומע מקבל את המסר הסמוי, שהוא התחלת המשפט, בלי להטיל בו ספק. ואסביר: כאשר המוח שומע משפט עם סימן נקודה בסופו, אוטומטית המוח לוקח את המסר המרכזי של המשפט, ומטיל בו ספק לבדוק האם הוא אמת או לא. ולכן, לא היה כדאי ... שלך ואת מה שאתה לא רוצה שישאלו אותך. ואוטומטית, ברגע שאתה אומר למישהו, השאלה כאן היא לא X, אוטומטית המוח של השומע שואל את עצמו, אולי השאלה כאן היא דווקא X? ולמה הוא לא רוצה שנשאל על X? ועוד ... אחרת, שזה כמובן ניסוח מאוד רכרוכי וניסוח מאוד כושל. שבעצם מגדיר את הדעה שלו עצמו, כנקודת מבט ולא כאמת מוחלטת. כי דעתך כנשיא ארצות הברית, לא אמורה להיות נקודת מבט מול פרספקטיבה. דעתך אמורה להיות אמת מוחלטת, מול טעות מוחלטת של היריב שלך. וכאשר אובמה אומר, לי יש נקודת מבט אחרת, הוא בעצם מזלזל ומביע זלזול בדעתו שלו. וגם ... ש... / אבל המציאות היא ש... וכיוב, כל ניסוח אחר, שיציג את הדעה של ברק אובמה, כדעה מחויבת וכאמת מוחלטת, ולא רק כדעה אפשרית וכנקודת מבט בלבד. ואחכ ממשיך אובמה לטעות ולומר אני חושב ש... [טענה כלשהי] אני חושב ... אבל האמת היא ש.... דהיינו, להפוך את הדברים של רומני כטענה אישית מוטעית של רומני כאדם בודד, מול האמת המוחלטת, שאותה מייצג אובמה. ועוד אוסיף, שברמה העקרונית, כאשר ברק אובמה מזכיר את הדברים של מיט רומני, בשום פנים ואופן ... ספק עצמי, כאשר הוא משתמש בביטוי אני מאמין ש..., ובכך הוא משדר שדבריו הם רק אמונה בלבד ולא אמת מוחלטת וברורה. ובמקום זה היה עליו לומר, אבל אנחנו צריכים... בצורה חד משמעית. או בצורה יותר מניפולטיבית היה עליו לומר ... אחד מהצדדים, שוגה וטועה בכל אחת מהטעויות שהסברתי לעיל. וזאת בגלל שהם לא באמת מודעים ולא באמת מבינים איך המוח של השומעים עובד... ולכן הם פועלים בצורה די אקראית ומבולבלת, שחושפת את החולשות שלהם, ושל ברק אובמה עוד יותר. ... שיודעת למדוד ולאמוד את כל המילים שיוצאות בשטף הדיבור. ואם המועמדים לנשיאות ארצות הברית, היו מבינים איך באמת עובד המוח האנושי של עצמם ושל השומעים אותם, אז הם היו נשמעים באמת הרבה יותר משכנעים... כפי מה שהיה אמור להיות...

... דומה מאוד לסיטואציה בגלגול קודם, אולי עם הבדל קטן כמו השולחן שהיה מעט שונה או המיקום היה שונה במקצת. המוח מזהה את הדמיון התת - מודע הזה וגורם לתחושה של דזה וו. מה הקשר בין דזה וו ליקומים מקבילים ... שהוא בטוח שחווה, ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, מציץ או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דזה וו. האם כל ... כל תחושת דזה וו חייבת להיות קשורה לזיכרון מהעבר או מגלגול קודם. לפעמים התחושה נובעת פשוט מתהליך פנימי של המוח, שמזהה תבניות וחזרתיות מסוימת. למשל, הוא מסביר כיצד השמש שעולה בבוקר נראית כאילו היא תמיד זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דזה וו. לדברי אליעד, לפעמים ... זיהוי של הדמיון בין אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, תהליך פנימי של המוח ולא בהכרח הוכחה לקיום גלגול קודם או יקום מקביל. למה אנשים מתבלבלים בתחושת הדזה וו? הבלבול נוצר משום שהאדם ... העלה: דזה וו יכול לנבוע מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים. דזה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים. יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדזה וו. לא כל תחושת דזה וו מעידה ...