... הם תגובות טבעיות ואוטומטיות שהמוח והגוף שלנו מייצרים כדי לשרוד ולהתמודד עם ... בהן הוא מפחד, ובמהלך הזמן, המוח יוכל להתרגל למצב ולהגיב בצורה פחות ... חוסר ודאות לגבי העתיד. המוח שלנו לא יודע לחזות את התוצאה, ומכאן ... כישלון או אובדן ביטחון. המוח מחבר בין פחדים לרצונות, כלומר, אנו חוששים ... ודאות, ולא סכנה ממשית. אם המוח מבין זאת, הוא יכול להפסיק את התגובה ... הם תגובות טבעיות ואוטומטיות שהמוח והגוף שלנו מייצרים כדי לשרוד ולהתמודד עם ... איום מוחשי כמו חיה טורפת, המוח שלו מפעיל במהירות תגובת ברח או הילחם - ... למידה, שבו אנו מלמדים את המוח שלא כל גירוי מפחיד מחייב תגובה חדה. ... חרדה. הפחד הזה מתעצם משום שהמוח שלנו מתקשה להתמודד עם חוסר ודאות, והוא ... דבר, זה רק כסף. התשובה היא שהמוח שלנו פועל על פי דפוסים שמבוססים על ...

... משהו כי כנראה החתימו אותך על איזה חוזה. ש: או שאולי לא כדאי להסתכן. אליעד: כן אבל האמון הזה זה סוג של אמונה. עכשיו אמונה נבנית גם מתוך הרגל זאת אומרת אם אתה כל יום תבוא בבוקר ותספק סחורה למישהו המוח שלו בסוף מתחיל לחשוב שזה כמו שאתה מאמין שמחר השמש תזרח אם כל יום אתה תעשה פעולה מסוימת המוח כאילו יגיד כנראה שזה יקרה, אוקי או במילים אחרות הלקוח נותן אמון בספק לצורך העניין במקרה הספציפי הזה נותן אמון זאת ... מול בן אדם כזה הוא לא נבנה רק על בסיס אם הבאת לו או לא הבאת לו הוא נבנה גם על עוד שאר הפרמטרים, זאת אומרת לדוגמה עכשיו בא נעשה את זה יותר נרחיב, נגיד שאתה תבוא בבוקר ואתה תגיד לו בוקר טוב איך המוח עובד אני אסביר איך המוח עובד, נניח אתה תבוא בבוקר תגיד לו בוקר טוב ועכשיו אם כשאתה תגיד לו בוקר טוב זה יעשה לו טוב אז זה עצמו יגרום לו לתת ... חושד בספק. אליעד: השאלה היא גם כמה נזק נגרם לו כי אם נגרם לו נזק גדול אז הוא יותר יחשוד. ש: לא אבל בהנחה שהוא חשד. אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי השאלה כמה נזק נגרם לו אם נגרם לו נזק גדול אז בעצם המוח נכנסה לו מחשבה שאומרת זה הבן אדם הזה עושה לי רע אז הבן אדם הזה עושה לי רע ממילא זה סוג של הפרת אמון, ממילא הוא גם ... פתאום אתה תאבד אמון בשש נכון אבל עדיין לא כל כך תגיד אולי לא ראיתי לא יודע שש, עדיין אתה תהמר על ה6, 2 2 2 2 שכחת את 6 אם זה יהיה מספיק 2 בסוף לא תדע שאפילו היה בהתחלה 6 תגיד זה תמיד היה 2. ככה המוח עובד כי זאת רק אמונה. ש: כן אבל פה אני חושב יש חלקים שזה יותר מורכב, למה כי אתה מקבל סחורה נגיד אז לא סופר כל יום ...

... זה, טיפול בחשיפה - כלומר, להכריח את עצמו להיחשף לגוקים שוב ושוב - יכול לעזור לו להיפטר מהפחד הזה בהדרגה. אם האדם יראה שוב ושוב שהפחד אינו מתממש, המוח שלו עשוי להתרגל והפחד ייעלם. למה לפעמים מנטרות וטיפול התנהגותי לא עוזרים ואף מזיקים? לצד הדוגמאות להצלחה, אליעד מדגיש את החשיבות של ההבנה שמנטרות לא תמיד עובדות ואף יכולות ... להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח . לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד ... קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה החקירה באמת מצליחה להגיע לעומק המוח ולשנות את דפוסי החשיבה המושרשים. רק כאשר הטיפול נוגע בליבת האמונה או הפחד, התוצאה תהיה שינוי אמיתי וארוך טווח. לכן, לדבריו, ככל שהבעיה קשה יותר, כך הטיפול צריך להיות יותר מעמיק ... ואז אתה תחווה כישלון ואז אתה תהיה בטוח שאין לזה פתרון ואז המצב נהיה הרבה יותר גרוע ממקודם. ולכן ככל שהמצב יותר קשה ככה צריך לחדור יותר לתוך העומק של המוח, לפעמים אם אתה מאמין שמשהו לא טוב מספיק שתאמין תשנן מנטרה תאמין שהוא טוב הוא טוב לפעמים זה הרגל אתה פשוט לא רגיל למשהו תתרגל לא יקרה כלום אבל לפעמים זה איזה משהו מושרש עמוק בתת מודע וצריך להוציא אותו מהתת מודע לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך אתה משנה את החשיבה באמצעות מנטרות באמצעות חפירה של המוח זאת השאלה והשאלה גם מי עוזר לך לחפור ואיך הוא חופר ומה זה ומה שם זאת השאלה. ...

... הוא מדגיש שאין באמת תופעה שנקראת הפרעת קשב וריכוז, אלא ישנה חוסר יכולת של האדם להיות שלם עם הדבר שבו הוא מתרכז. המוח תמיד בוחר להתרכז במה שנתפס בעיניו כדבר החשוב ביותר באותו רגע. למשל, ילד שאינו מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מסוגל להתרכז מיד כשמציעים לו לשחק ... שהוא סובל מהפרעת קשב היא שהם לא מצליחים לגרום לו להתעניין בנושא שהם מעוניינים בו. כלומר, בעיית הריכוז אינה שהמוח אינו יכול להתרכז, אלא שהמוח אינו שלם עם ההתמקדות בנושא מסוים. כאשר המוח מאמין שיש נושא אחר שחשוב יותר, הוא עובר לחשוב עליו. לכן, אם אדם מנסה ללמוד למבחן והמחשבות שלו נודדות לנושא אישי, כמו פרידה מחברה, ברגע שתהיה סכנה מוחשית כמו שריפה, המוח מיד יתמקד בה, כי הוא מזהה זאת כעדיפות עליונה. כיצד ניתן לפתור את הדחיינות אחת ולתמיד? הפתרון לדחיינות נמצא בהכרה ובהבנה פנימית של סדר ... קשב וריכוז - הקשר המנטלי בדומה לדחיינות, גם הפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנתפסת כבעיה, אך למעשה היא ביטוי לכך שהמוח תמיד מתמקד במה שהוא רואה כחשוב ביותר. כשאדם לא מצליח להתרכז במשהו, זה משום שהמוח שלו מוצא משהו אחר כחשוב יותר. ילד שלא מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מתרכז לחלוטין בכדורגל, אינו סובל מהפרעת קשב - הוא פשוט לא מתעניין בנושא. ... תהיה שריפה על מה אתה תחשוב על השריפה נכון, איך זה יכול להיות שפתאום התרכזת כי השריפה פשוט חשוב לך לחשוב עליה המוח תמיד חושב על הדבר שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב לחשוב עליו והדבר שהוא חושב שלחשוב עליו מביא לו הכי הרבה תועלת. אוטומטית המוח מנטרל את עצמו בא נחשוב על מה שאני חושב שאם אני אחשוב עליו יהיה לי הכי הרבה טוב כגון אם יש שריפה אני חושב שאני צריך לחשוב על איך לברוח מהשריפה ... עכשיו מה קורה אם אתה לא שלם עם הנושא שעליו אתה חושב אתה רוצה ללמוד למבחן אתה חושב שיעשה לך טוב לחשוב עליו אבל המוח שלך איפשהו גם אומר תראה אבל יותר טוב לחשוב עכשיו על איזה משהו אחר וכשאתה לא שלם על מה אתה רוצה לחשוב אז אתה אומר יש לי הפרעת ריכוז. אבל ...

... ברפלקסים, אינסטינקטים, שליטה ברפלקסים, תנועות לא רצוניות, פעולות אוטומטיות, אימפולסיביות, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, התנהגות אוטומטית, פעולות לא רצוניות, שליטה בדחפים האם אפשר לשלוט ברפלקסים ... האוטומטית. כיצד ניתן לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מסבירה כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. כשאדם מתרגל להישאר רגוע ולמנוע תגובות אוטומטיות כמו קפיצה מרעש פתאומי, הוא יכול להתקדם ולשלוט ... שליטה על רפלקסים? אליעד מציין שהמנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על הרפלקסים קשור להתניות וסיבות אוטומטיות במוח. לדוגמה, כאשר אדם שומע רעש פתאומי, המוח מתכנת את האדם לקפוץ בתגובה, כי רעש נתפס כאיום. אך אם האדם יוכל לתכנת את עצמו מחדש, הוא יוכל ... בצורה אינסטינקטיבית גם כשאין סכנה אמיתית? במהלך ההרצאה, עולה השאלה מדוע אנשים מגיבים בצורה אוטומטית גם כאשר אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי המוח שלנו מתוכנת להגיב בצורה אוטומטית לגירויים חיצוניים, אפילו אם אין בהם איום אמיתי. אם אדם ... האוטומטית. כיצד אפשר לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מתארת כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. אם אדם יתרגל את עצמו לא להגיב בצורה מסוימת שוב ושוב, הוא יוכל ליצור לעצמו התניה חדשה שתאפשר לו ... של קפיצה או תזוזה. מהו המנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על רפלקסים? אליעד כהן מסביר את המנגנון הפסיכולוגי שעומד בבסיס השליטה ברפלקסים. לטענתו, המוח שלנו פועל על בסיס התניות וסיבות אוטומטיות - כשאנו שומעים רעש פתאומי, אנחנו קופצים אוטומטית ... אינסטינקטיבית גם כשאין סכנה אמיתית? בהרצאה עולה השאלה מדוע אנשים מגיבים בפחד וברפלקסים גם כשבפועל אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי זה קורה משום שהמוח מתוכנת להגיב בצורה מסוימת לגירויים חיצוניים, ומפרש אותם אוטומטית כאיום. לדוגמה, אדם שמגיב בפחד ... אפשר להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך? הדרך להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות, לפי אליעד, היא לשנות את ההתניות הפנימיות של המוח. הוא מציע דרך עמוקה וארוכת טווח שבה האדם מזכיר לעצמו שוב ושוב שהדברים שמפחידים אותו או גורמים לו ...

... ועם הזמן הוא מוסיף לעצמו עוד ועוד מטרות ופנטזיות - להיות לא רק בריא אלא גם יפה, עשיר, מצליח ועוד. בתחילה המוטיבציה גוברת בגלל החלומות הגדולים הללו, אבל ברגע שהמוח מבין שהסיכוי להשיג את כל הפנטזיות האלו הוא קטן ... לחלוטין. איך פנטזיות לא מציאותיות מחסלות את המוטיבציה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא ביצירת מטרות שהן כמו פנטזיה. כאשר המטרות הופכות לגדולות מדי או לא ריאליות, המוח מזהה את זה כמשהו בלתי ניתן להשגה, בדומה לסיכוי ... לא יקרה במציאות. המוטיבציה המקורית שהייתה יציבה ואמיתית נפגעה דווקא משום שהפנטזיות היו גדולות מדי ולא מציאותיות. כשהמטרות גדולות מדי והסיכוי להשיג אותן נמוך, המוח מאבד עניין והמוטיבציה נעלמת. כיצד לשמור על ... הזו למוטיבציה של אנשים. הוא מסביר כיצד לעיתים אדם מתחיל במוטיבציה מאוד גבוהה, לדוגמה כשהוא מתחיל לעשות ספורט מתוך רצון להיות בריא. במידה והמוטיבציה גודלת, פתאום המוח מתחיל להוסיף פנטזיות כמו אני לא רק בריא, אני גם יפה ועשיר, ואז המוטיבציה עולה אף יותר. אך ברגע שהמוח מבין שהסיכוי להשיג את כל הפנטזיות האלה הוא ... נגמר לו המוטיבציה בכלל איך זה יכול להיות. אני אסביר לכם מה קורה הרבה פעמים אתה מתחיל במוטיבציה מסוימת נגיד אתה אומר אני אעשה ספורט כדי להיות בריא אוקי ואז פתאום המוח אומר לך מה בריא אתה הולך להיות בריא ויפה ועשיר ומוצלח והוא מלביש לך מלא פנטזיות על הספורט הזה ואז המוטיבציה גודלת אבל אז המוח אומר רגע אדוני איך אתה תקבל את כל זה אומנם זה ... אמיתית אז המוטיבציה הייתה אמיתית ואתה במאה אחוז תרוויח x כסף יש לך מוטיבציה אבל אתה הקפצת לעצמך את המוטיבציה אבל למשהו שהוא לא אמיתי. ברגע שהוא לא אמיתי אז המוח אומר לך אדוני זה כמו הסיכוי לזכות בלוטו אז ...

... רצוי או מאושר, והאדם החדש לא ממלא את החסרונות האלו במלואם, המוח ימשיך להיאחז בעבר. לכן, כדי ... המוחלט שאין אפשרות לחזור, והראש ישחרר את הקשר כאילו האדם מת. המוח כבר לא יעסוק בספק של אולי ... המאה אחוז שלך בקשר. אם הצלחת - השגת את מה שרצית. אם לא הצלחת, המוח שלך ישחרר את זה לבד, כי ... זה קורה? כי ייתכן שהאדם החדש אינו מספק את מה שהקודם סיפק, ולכן המוח ממשיך להיאחז בקשר הישן. הבנת ... ממשיכים לחשוב עליו באותה עוצמה כמו על אקס? בדרך כלל לא, משום שהמוח מבין שאין שום אפשרות לחזור ... עליה. 2. או שהיא לא תחזור אליך, ואז תדע בוודאות שאין אפשרות, והמוח שלך יוכל לשחרר. לסיכום ... עד הסוף בניסיון להשיג אותו. אם תעשה את כל מה שאפשר ולא תצליח, המוח ישחרר את זה לבד, כי לא תהיה ... אחוז שלך בזוגיות ואתה תעזוב אז תמיד יהיה לך את העשר אחוז תמיד המוח ישגע אותך אולי אם הייתי עושה ...

... עצמית, איך להטיל ספק ברע? איך לברר מה האמת? למה אתה רוצה לדעת את האמת? איך לא להרגיש רע? איך להרגיש טוב? איך להתמודד עם דיאלוג פנימי שלילי מול המוח? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להתמודד ... זאת רק כאשר יש לו קושי לשמור שבת או כשהוא מרגיש רע. הוא שואל, מדוע השאלות מופיעות רק כאשר יש לך בעיה? למה הן לא עלו קודם? בכך אליעד מדגים כיצד המוח עושה מניפולציות כדי לגרום לך להרגיש רע עם השאלה. מה לעשות כשאתה מתחיל להרגיש ספק? אליעד כהן מסביר שכאשר אתה מתחיל לשאול שאלות וספקות, המוח ינסה לטעון שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא ... ולא קודם לכן. אין שום היגיון לטעון שהנוסע היה צריך לשאול זאת לפני שהוא עלה לרכב. איך להגיב למוח כשהוא מנסה לעשות מניפולציות? אליעד מסביר שלעיתים המוח יגיד לך שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא ... ממוקד בשאלה עצמה. הוא מדגיש שאפשר להגיד למוח שהוא צודק, אתה באמת רוצה לברוח מהרע, אבל זה לא שולל את זכותך לשאול את השאלה. צריך להיות מודע לכך שהמוח מנסה להסיח את דעתך מהנושא המרכזי, ולכן יש ... לא נכון?. איך לברר את האמת בלי להתבלבל? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב, שהדבר הכי חשוב הוא תמיד לברר מה האמת, בלי קשר למה המניע מאחורי השאלה. הוא אומר שהמוח כל הזמן ינסה לבלבל אותך בטענה שהשאלה שלך לא ... שאתה מתחזה לאדם שאכפת לו מהאמת, ושאתה רק רוצה לברוח מהרע. אבל המפתח הוא להמשיך להתעקש לברר מה האמת. אם תצליח להתמקד רק בזה, שום מניפולציה של המוח לא תוכל לעצור אותך. לסיכום: מה הדרך הנכונה ... פנימיים? אליעד אומר בפירוש שאין טעם לנסות להעמיד פנים שאתה באמת רוצה לדעת את האמת, אלא פשוט לשאול את השאלה באופן נקי וישר, בלי להתרגש מהטענות שהמוח מעלה. הטענה של המוח שאתה לא באמת רוצה את האמת נכונה אולי חלקית, אבל ... להתמודד עם דיאלוג פנימי? איך להטיל ספק במחשבות שליליות? האם זה לגיטימי לשאול שאלות רק כשכואב לך? איך לא לתת למוח לעשות לך מניפולציה? מה לעשות כשהמוח מטיל ספק בשאלות שלך? למה חשוב לברר את האמת? ...

... חשוכות מרפא, לכל מחלה יש תרופה, פתרון למחלות נפש כיצד תזונה משפיעה על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו? אליעד כהן פותח בשאלה מרכזית, כיצד התזונה משפיעה על המוח? המוח, כמו כל איבר בגוף, מושפע מהתזונה ומרכיבי המזון שאנחנו צורכים. אין זה חידוש גדול לטעון שהמוח מושפע מהתזונה, כי ברור שכשאנחנו צורכים מזונות מסוימים, אנחנו מכניסים לגוף חומרים המשפיעים על כל מערכות הגוף. לדוגמה, אם כואבת לאדם הבטן והוא אוכל משהו ספציפי, ייתכן ... אליעד מדגיש כי החידוש האמיתי הוא בכך שכיום אנשים מתחילים להכיר בכך שהמוח אינו חסין מפני השפעת המזון, ושניתן לטפל בבעיות מוחיות באמצעות שינוי תזונתי. האם אפשר לרפא מחלות קשות באמצעות תזונה בריאה? אליעד מתייחס לבעיות שנחשבו בעבר כחשוכות מרפא, ... באמת החידוש כאן. לדבריו, הטענה שתזונה משפיעה על הבריאות שלנו, כולל על המוח, היא טענה הגיונית לחלוטין ומובנת מאליה. הוא מוסיף ואומר שכבר מזמן ידוע שמי שאוכל מזון בריא יחיה יותר זמן ויהיה בריא יותר. אך החידוש הגדול, לדעתו, הוא בכך שכיום מתחילים ... שמזון משפיע על מערכת העיכול ועל איברים אחרים, אין סיבה שלא ישפיע על המוח או על מחלות קשות אחרות. האם תזונה ספציפית יכולה לפגוע במערכות אחרות בגוף? אליעד מתאר מצב שבו תזונה מסוימת, שיכולה לעזור בריפוי של מחלה ספציפית, עלולה לגרום לנזק או ... מסכם ואומר כי למעשה, באופן כללי ברור לחלוטין שתזונה משפיעה על הבריאות והמוח. עם זאת, החידוש הוא בכך שכיום מתחילים לראות שייתכן וישנם שילובי מזונות ספציפיים שיכולים לרפא אפילו מחלות שבעבר נחשבו חשוכות מרפא. יחד עם זאת, הוא מציין שזה עדיין בשלב ... בלבד. האם תזונה יכולה לרפא מחלות נפשיות? מה ההשפעה של תזונה בריאה על המוח? האם ניתן לרפא טרשת נפוצה באמצעות תזונה? מה ההבדל בין טיפול בשורש הבעיה לטיפול בסימפטומים? האם לכל מחלה באמת קיימת תרופה? האם רפואה משלימה יעילה יותר מהרפואה המערבית? ...

... מאוד. לדוגמה, אדם שואל את עצמו מדוע רע לו כשהוא לבד, ומתחיל לחשוב שזה קשור לילדותו, כשההורים השאירו אותו לבד בגן. מכאן המוח קופץ לגן, משם עובר לגננת, לאוניברסיטה, וכך הלאה עד שהוא מאבד לחלוטין את הנושא המקורי שלו. מה באמת חשוב כשחוקרים נושא מסוים לעומק? לדברי אליעד כהן, הדרך למנוע את ... תקופת האוניברסיטה, גם אותן צריך לבדוק באופן זהה: האם הן באמת נכונות? האם באמת מה שקרה שם הוא שגרם לתחושת הרע כיום? למה המוח מתפזר בזמן חקירה עצמית? אליעד מסביר שהמוח מתפזר כי האדם לא בודק מיד את האמת של כל מחשבה. כאשר לא בודקים מיד את נכונות המחשבות, הראש ממשיך לנדוד ולברוח לנושאים שונים, וכך האדם לעולם אינו מגיע לתשובה או ... נכונות, ורק לאחר שבודקים כל מחשבה האם היא אמת, אפשר להתקדם הלאה. כאשר האדם בודק אם מחשבותיו הן אמת, נוצר מצב שבו המוח פחות מתפזר. אם האדם מתחיל כל פעם מחדש לבדוק את אמיתות המחשבה הראשונית, הוא יגלה שפחות ופחות מחשבות זרות ופיזורים עולים במהלך החקירה. הסיבה לכך היא שבדיקה מתמדת של האמת יוצרת מבנה חשיבתי יציב יותר, המוח מתרגל להתמקד בשאלה החשובה באמת, ולא לברוח למחוזות דמיוניים ולא מבוססים. מדוע לא חשוב לאן המוח בורח? לדברי אליעד, מה שחשוב זה לא לאן המחשבה בורחת, אלא רק לוודא שהמחשבה הנוכחית נכונה. לדוגמה, אפילו אם פתאום אדם נזכר במדינה כמו סין, או בכל נושא אחר שלכאורה אינו ... שלא קשורים לכאורה? אליעד מציין שצריך לבדוק אפילו מחשבות שנראות לא קשורות כלל לבעיה המקורית של האדם. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו מורגל להאמין בדברים רבים מבלי לבדוק אותם. כשאנו מתרגלים לבדוק כל מחשבה, אנו יוצרים מצב של סדר מחשבתי ויציבות נפשית. באופן הזה, המוח מתרגל לחשוב באופן ברור, ענייני ויציב, והפיזור המחשבתי מצטמצם מאוד או נעלם. מה התוצאה של בדיקת כל המחשבות עד הסוף? כאשר האדם מתרגל לבדוק את אמיתות המחשבות שלו, התוצאה ...