... הזה כרגע לא מספיק טעים בעיניי. לדבריו, ככל שאדם מתרגל לדבר בצורה סובייקטיבית על דברים שליליים, כך המוח שלו יתרגל לראות את השליליות כזמנית ופחות מוחלטת, ובהדרגה תפחת ... באופן סובייקטיבי. אליעד טוען כי התרגול הפשוט הזה מספיק לפתור את כל סוגי הבעיות, משום שבסופו של דבר, המוח מתרגל לראות בעיות כחוויות סובייקטיביות בלבד. כיצד גישתו של אליעד כהן ... מי שאני מכיר, ובמקום האוכל לא טעים לומר האוכל הזה לא מספיק טעים בעיניי כרגע. כל הגישות הללו מובילות את המוח להתרגל לראות שההגדרות השליליות הן נזילות ותלויות בהסתכלות סובייקטיבית. ... אם אתה לא תתאמץ בכלל אתה לא תבדיל בין יש לאין. ש: איך? אליעד: כדי להגיד פה יש ופה אין זה כבר מאמץ המוח אומר יש לי או אין לי למה אתה מתאמץ לבדוק כל הזמן גם לבדוק יש או אין יש ... שכולם. אם בן אדם עושה את זה נפתר לו כל הבעיות למרות שזה פתרון פשוט מי שיעשה את זה יעבוד לו, למה כי המוח יתרגל אני מסביר למה כי המוח יתרגל לראות בעיות כסובייקטיביות עד שאתה תגיד למצב שאפילו ההפרדה בין יש ...

... וכיצד הם משפיעים על הפחדים שלנו? אינסטינקטים הם תגובות טבעיות ואוטומטיות שהמוח והגוף שלנו מייצרים כדי לשרוד ולהתמודד עם מצבים שונים. מדובר בתגובות ... הפחד במצבים רגישים אם יחשוף את עצמו לסיטואציות בהן הוא מפחד, ובמהלך הזמן, המוח יוכל להתרגל למצב ולהגיב בצורה פחות אינסטינקטיבית. מדוע פחדים רבים ... הפיזי, אלא גם פחד מחוסר שליטה במציאות ותחושת חוסר ודאות לגבי העתיד. המוח שלנו לא יודע לחזות את התוצאה, ומכאן הפחד. מה הקשר בין פחדים ... אלא על המשמעות הרגשית שהוא מקנה לו, כמו תחושת כישלון או אובדן ביטחון. המוח מחבר בין פחדים לרצונות, כלומר, אנו חוששים מהתוצאה של חוויות שלא תואמות ... למה אני באמת פוחד מזה? התשובה לכך לרוב תהיה חוסר ודאות, ולא סכנה ממשית. אם המוח מבין זאת, הוא יכול להפסיק את התגובה האוטומטית של הפחד. מה הקשר בין ... וכיצד הם משפיעים על הפחדים שלנו? אינסטינקטים הם תגובות טבעיות ואוטומטיות שהמוח והגוף שלנו מייצרים כדי לשרוד ולהתמודד עם מצבים שונים. מדובר בתגובות ... קשורים ישירות לפחדים שלנו. לדוגמה, כאשר אדם רואה איום מוחשי כמו חיה טורפת, המוח שלו מפעיל במהירות תגובת ברח או הילחם - או שהוא יברח, או שיתמודד ... בתגובות שלו. שינוי אינסטינקטים מתרחש דרך תהליך למידה, שבו אנו מלמדים את המוח שלא כל גירוי מפחיד מחייב תגובה חדה. מדוע פחדים רבים מבוססים על ... אם יקרה לו משהו רע בעת חצייתו, ולכן הוא מפתח חרדה. הפחד הזה מתעצם משום שהמוח שלנו מתקשה להתמודד עם חוסר ודאות, והוא מייצר תרחישים שליליים. מה ... ישמח והשני יתאכזב. אבל למה? הרי בסופו של דבר, זה רק כסף. התשובה היא שהמוח שלנו פועל על פי דפוסים שמבוססים על חוויות עבר ורצונות - אדם רואה ...

... או שאולי לא כדאי להסתכן. אליעד: כן אבל האמון הזה זה סוג של אמונה. עכשיו אמונה נבנית גם מתוך הרגל זאת אומרת אם אתה כל יום תבוא בבוקר ותספק סחורה למישהו המוח שלו בסוף מתחיל לחשוב שזה כמו שאתה מאמין שמחר השמש תזרח אם כל יום אתה תעשה פעולה מסוימת המוח כאילו יגיד כנראה שזה יקרה, אוקי או במילים אחרות הלקוח נותן אמון בספק לצורך העניין במקרה הספציפי הזה נותן אמון זאת אומרת הוא חושב שמה שאמרו לו שיקרה ... הבאת לו או לא הבאת לו הוא נבנה גם על עוד שאר הפרמטרים, זאת אומרת לדוגמה עכשיו בא נעשה את זה יותר נרחיב, נגיד שאתה תבוא בבוקר ואתה תגיד לו בוקר טוב איך המוח עובד אני אסביר איך המוח עובד, נניח אתה תבוא בבוקר תגיד לו בוקר טוב ועכשיו אם כשאתה תגיד לו בוקר טוב זה יעשה לו טוב אז זה עצמו יגרום לו לתת בך אמון, למה זה יגרום לו לתת בך ... לו כי אם נגרם לו נזק גדול אז הוא יותר יחשוד. ש: לא אבל בהנחה שהוא חשד. אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי השאלה כמה נזק נגרם לו אם נגרם לו נזק גדול אז בעצם המוח נכנסה לו מחשבה שאומרת זה הבן אדם הזה עושה לי רע אז הבן אדם הזה עושה לי רע ממילא זה סוג של הפרת אמון, ממילא הוא גם מרגיש רחוק. הבנת אותי אני מסביר לך ... כל כך תגיד אולי לא ראיתי לא יודע שש, עדיין אתה תהמר על ה6, 2 2 2 2 שכחת את 6 אם זה יהיה מספיק 2 בסוף לא תדע שאפילו היה בהתחלה 6 תגיד זה תמיד היה 2. ככה המוח עובד כי זאת רק אמונה. ש: כן אבל פה אני חושב יש חלקים שזה יותר מורכב, למה כי אתה מקבל סחורה נגיד אז לא סופר כל יום אם נגיד היה סופר כל יום או מאה ...

... נותן היא של אדם עם פחד קל מגוקים. במקרה זה, טיפול בחשיפה - כלומר, להכריח את עצמו להיחשף לגוקים שוב ושוב - יכול לעזור לו להיפטר מהפחד הזה בהדרגה. אם האדם יראה שוב ושוב שהפחד אינו מתממש, המוח שלו עשוי להתרגל והפחד ייעלם. למה לפעמים מנטרות וטיפול התנהגותי לא עוזרים ואף מזיקים? לצד הדוגמאות להצלחה, אליעד מדגיש את החשיבות של ... עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח . לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא ... אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה החקירה באמת מצליחה להגיע לעומק המוח ולשנות את דפוסי החשיבה המושרשים. רק כאשר הטיפול נוגע בליבת האמונה או הפחד, התוצאה תהיה שינוי אמיתי וארוך טווח. לכן, לדבריו, ככל שהבעיה ... בעצמך שאתה יכול כי אתה תנסה לא תצליח ואז אתה תחווה כישלון ואז אתה תהיה בטוח שאין לזה פתרון ואז המצב נהיה הרבה יותר גרוע ממקודם. ולכן ככל שהמצב יותר קשה ככה צריך לחדור יותר לתוך העומק של המוח, לפעמים אם אתה מאמין שמשהו לא טוב מספיק שתאמין תשנן מנטרה תאמין שהוא טוב הוא טוב לפעמים זה הרגל אתה פשוט לא רגיל למשהו תתרגל לא יקרה כלום אבל לפעמים זה איזה משהו מושרש עמוק בתת מודע וצריך להוציא אותו מהתת מודע לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך אתה משנה את החשיבה באמצעות מנטרות באמצעות חפירה של המוח זאת השאלה והשאלה גם מי עוזר לך לחפור ואיך הוא חופר ומה זה ומה שם זאת השאלה. ...

... קשב וריכוז דומה מאוד למהות של דחיינות. הוא מדגיש שאין באמת תופעה שנקראת הפרעת קשב וריכוז, אלא ישנה חוסר יכולת של האדם להיות שלם עם הדבר שבו הוא מתרכז. המוח תמיד בוחר להתרכז במה שנתפס בעיניו כדבר החשוב ביותר באותו רגע. למשל, ילד שאינו מקשיב בשיעור ... מאשר בהיסטוריה. הסיבה שהמורה או ההורה טוענים שהוא סובל מהפרעת קשב היא שהם לא מצליחים לגרום לו להתעניין בנושא שהם מעוניינים בו. כלומר, בעיית הריכוז אינה שהמוח אינו יכול להתרכז, אלא שהמוח אינו שלם עם ההתמקדות בנושא מסוים. כאשר המוח מאמין שיש נושא אחר שחשוב יותר, הוא עובר לחשוב עליו. לכן, אם אדם מנסה ללמוד למבחן והמחשבות שלו נודדות לנושא אישי, כמו פרידה מחברה, ברגע שתהיה סכנה מוחשית כמו שריפה, המוח מיד יתמקד בה, כי הוא מזהה זאת כעדיפות עליונה. כיצד ניתן לפתור את הדחיינות אחת ולתמיד? הפתרון ... - הוא פשוט יבצע את המשימה. דחיינות מול הפרעת קשב וריכוז - הקשר המנטלי בדומה לדחיינות, גם הפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנתפסת כבעיה, אך למעשה היא ביטוי לכך שהמוח תמיד מתמקד במה שהוא רואה כחשוב ביותר. כשאדם לא מצליח להתרכז במשהו, זה משום שהמוח שלו מוצא משהו אחר כחשוב יותר. ילד שלא מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מתרכז לחלוטין בכדורגל, אינו ... בורח לחשוב על זה שנגיד נפרדת מהחברה שלך פתאום תהיה שריפה על מה אתה תחשוב על השריפה נכון, איך זה יכול להיות שפתאום התרכזת כי השריפה פשוט חשוב לך לחשוב עליה המוח תמיד חושב על הדבר שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב לחשוב עליו והדבר שהוא חושב שלחשוב עליו מביא לו הכי הרבה תועלת. אוטומטית המוח מנטרל את עצמו בא נחשוב על מה שאני חושב שאם אני אחשוב עליו יהיה לי הכי הרבה טוב כגון אם יש שריפה ... על איך לברוח מהשריפה כי יהיה לי הכי הרבה טוב, עכשיו מה קורה אם אתה לא שלם עם הנושא שעליו אתה חושב אתה רוצה ללמוד למבחן אתה חושב שיעשה לך טוב לחשוב עליו אבל המוח שלך איפשהו גם אומר תראה אבל יותר טוב לחשוב עכשיו על איזה משהו אחר וכשאתה לא שלם על מה אתה ...

... תנועות לא רצוניות, פעולות אוטומטיות, אימפולסיביות, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, התנהגות אוטומטית, פעולות לא רצוניות, שליטה בדחפים האם אפשר לשלוט ברפלקסים ובתנועות ... וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. כשאדם מתרגל להישאר רגוע ולמנוע תגובות אוטומטיות כמו קפיצה מרעש פתאומי, הוא יכול להתקדם ולשלוט ... אוטומטיות במוח. לדוגמה, כאשר אדם שומע רעש פתאומי, המוח מתכנת את האדם לקפוץ בתגובה, כי רעש נתפס כאיום. אך אם האדם יוכל לתכנת את עצמו מחדש, הוא יוכל לשלוט ... בצורה אוטומטית גם כאשר אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי המוח שלנו מתוכנת להגיב בצורה אוטומטית לגירויים חיצוניים, אפילו אם אין בהם איום אמיתי. אם אדם ישאל את ... וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. אם אדם יתרגל את עצמו לא להגיב בצורה מסוימת שוב ושוב, הוא יוכל ליצור לעצמו התניה חדשה שתאפשר לו ... המנגנון הפסיכולוגי שעומד בבסיס השליטה ברפלקסים. לטענתו, המוח שלנו פועל על בסיס התניות וסיבות אוטומטיות - כשאנו שומעים רעש פתאומי, אנחנו קופצים אוטומטית כי ... גם כשבפועל אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי זה קורה משום שהמוח מתוכנת להגיב בצורה מסוימת לגירויים חיצוניים, ומפרש אותם אוטומטית כאיום. לדוגמה, אדם שמגיב בפחד לרעש ... לפי אליעד, היא לשנות את ההתניות הפנימיות של המוח. הוא מציע דרך עמוקה וארוכת טווח שבה האדם מזכיר לעצמו שוב ושוב שהדברים שמפחידים אותו או גורמים לו ...

... עשיר, מצליח ועוד. בתחילה המוטיבציה גוברת בגלל החלומות הגדולים הללו, אבל ברגע שהמוח מבין שהסיכוי להשיג את כל הפנטזיות האלו הוא קטן מאוד, המוטיבציה מתפוגגת לחלוטין. איך פנטזיות לא מציאותיות מחסלות את המוטיבציה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא ביצירת מטרות שהן כמו פנטזיה. כאשר המטרות הופכות לגדולות מדי או לא ריאליות, המוח מזהה את זה כמשהו בלתי ניתן להשגה, בדומה לסיכוי הנמוך לזכות בלוטו. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם פותח עסק במטרה להרוויח משכורת סבירה ויציבה. בתחילת הדרך, כל עוד המטרה ... היו גדולות מדי ולא מציאותיות. כשהמטרות גדולות מדי והסיכוי להשיג אותן נמוך, המוח מאבד עניין והמוטיבציה נעלמת. כיצד לשמור על מוטיבציה לאורך זמן? לפי אליעד, הדרך הנכונה לשמור על מוטיבציה יציבה וארוכת טווח היא להציב מטרות ריאליות ובנות השגה. כאשר ... כשהוא מתחיל לעשות ספורט מתוך רצון להיות בריא. במידה והמוטיבציה גודלת, פתאום המוח מתחיל להוסיף פנטזיות כמו אני לא רק בריא, אני גם יפה ועשיר, ואז המוטיבציה עולה אף יותר. אך ברגע שהמוח מבין שהסיכוי להשיג את כל הפנטזיות האלה הוא קטן, המוטיבציה מתחילה להתפוגג, כאילו מדובר בסיכוי לזכות בלוטו. כך, לעיתים, מוטיבציה גבוהה מדי עשויה לגרום לכך שהיא תיעלם ... במוטיבציה מסוימת נגיד אתה אומר אני אעשה ספורט כדי להיות בריא אוקי ואז פתאום המוח אומר לך מה בריא אתה הולך להיות בריא ויפה ועשיר ומוצלח והוא מלביש לך מלא פנטזיות על הספורט הזה ואז המוטיבציה גודלת אבל אז המוח אומר רגע אדוני איך אתה תקבל את כל זה אומנם זה מאה מיליון אבל הסיכוי שתקבל את זה הוא מאוד קטן ואז אתה אומר עזוב לא צריך את זה בכלל, זאת אומרת שאתה בעצם יצרת לעצמך ... אבל אתה הקפצת לעצמך את המוטיבציה אבל למשהו שהוא לא אמיתי. ברגע שהוא לא אמיתי אז המוח אומר לך אדוני זה כמו הסיכוי לזכות בלוטו אז אומנם זה הרבה מוטיבציה אבל זה לא יכול להחזיק לאורך זמן ולכן המוטיבציה נפלה, הבנו ולכן לפעמים מוטיבציה גדולה מדי היא נעלמת ...

... שמילא בן הזוג הקודם. לדוגמה, אם האקס גרם לך להרגיש ביטחון, אהוב, רצוי או מאושר, והאדם החדש לא ממלא את החסרונות האלו במלואם, המוח ימשיך להיאחז בעבר. לכן, כדי לשחרר מישהו מהראש באמת, יש צורך או למצוא מישהו ... שלו ועדיין לא יצליח להחזיר את בן הזוג, אז ייווצר אצלו הביטחון המוחלט שאין אפשרות לחזור, והראש ישחרר את הקשר כאילו האדם מת. המוח כבר לא יעסוק בספק של אולי אפשר לחזור אליו, כי לא נותר מקום לספק. לדוגמה, אם ... אליו עד הסוף. אם אתה לא בטוח שאתה רוצה מישהו, עליך לתת את המאה אחוז שלך בקשר. אם הצלחת - השגת את מה שרצית. אם לא הצלחת, המוח שלך ישחרר את זה לבד, כי כבר לא יהיה לו ספק שאולי יכולת להשיג אותו. מה ... שממשיכים לחשוב על האקסים שלהם גם כשהם כבר בזוגיות חדשה. מדוע זה קורה? כי ייתכן שהאדם החדש אינו מספק את מה שהקודם סיפק, ולכן המוח ממשיך להיאחז בקשר הישן. הבנת החסכים שהאדם הקודם מילא כדי להפסיק לחשוב על ... את אותם הדברים. ההשוואה למצב של אדם שנפטר אם מישהו מת, האם ממשיכים לחשוב עליו באותה עוצמה כמו על אקס? בדרך כלל לא, משום שהמוח מבין שאין שום אפשרות לחזור אליו. לעומת זאת, כאשר אדם נפרד מאחר, תמיד קיימת ... 1. או שהיא תחזור אליך ותהיה איתך, ואז לא תצטרך להפסיק לחשוב עליה. 2. או שהיא לא תחזור אליך, ואז תדע בוודאות שאין אפשרות, והמוח שלך יוכל לשחרר. לסיכום הדרך היעילה ביותר להוציא מישהו מהראש היא ללכת עד הסוף בניסיון להשיג אותו. אם תעשה את כל מה שאפשר ולא תצליח, המוח ישחרר את זה לבד, כי לא תהיה לו יותר סיבה להיאחז באפשרות. זה נכון לגבי מערכות ... בלי הזוגיות הזאת כי אם אתה תהיה בזוגיות ואתה נגיד תיתן תשעים אחוז שלך בזוגיות ואתה תעזוב אז תמיד יהיה לך את העשר אחוז תמיד המוח ישגע אותך אולי אם הייתי עושה את זה ואולי אם הייתי עושה את זה זה כן היה מצליח ...

... לא להרגיש רע? איך להרגיש טוב? איך להתמודד עם דיאלוג פנימי שלילי מול המוח? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להתמודד בצורה יעילה עם דיאלוג פנימי ... מופיעות רק כאשר יש לך בעיה? למה הן לא עלו קודם? בכך אליעד מדגים כיצד המוח עושה מניפולציות כדי לגרום לך להרגיש רע עם השאלה. מה לעשות כשאתה מתחיל להרגיש ספק? אליעד כהן מסביר שכאשר אתה מתחיל לשאול שאלות וספקות, המוח ינסה לטעון שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא רק להתחמק מהכאב או מהתחושה ... לרכב. איך להגיב למוח כשהוא מנסה לעשות מניפולציות? אליעד מסביר שלעיתים המוח יגיד לך שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא שאתה סתם שואל שאלות כי אתה ... מהרע, אבל זה לא שולל את זכותך לשאול את השאלה. צריך להיות מודע לכך שהמוח מנסה להסיח את דעתך מהנושא המרכזי, ולכן יש להחזיר את הפוקוס לשאלה החשובה: ... חשוב הוא תמיד לברר מה האמת, בלי קשר למה המניע מאחורי השאלה. הוא אומר שהמוח כל הזמן ינסה לבלבל אותך בטענה שהשאלה שלך לא אמיתית, שאתה מתחזה לאדם שאכפת ... להמשיך להתעקש לברר מה האמת. אם תצליח להתמקד רק בזה, שום מניפולציה של המוח לא תוכל לעצור אותך. לסיכום: מה הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות וספקות ... את האמת, אלא פשוט לשאול את השאלה באופן נקי וישר, בלי להתרגש מהטענות שהמוח מעלה. הטענה של המוח שאתה לא באמת רוצה את האמת נכונה אולי חלקית, אבל זה לא משנה את העובדה ... שאלות רק כשכואב לך? איך לא לתת למוח לעשות לך מניפולציה? מה לעשות כשהמוח מטיל ספק בשאלות שלך? למה חשוב לברר את האמת? ...

... מרפא, לכל מחלה יש תרופה, פתרון למחלות נפש כיצד תזונה משפיעה על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו? אליעד כהן פותח בשאלה מרכזית, כיצד התזונה משפיעה על המוח? המוח, כמו כל איבר בגוף, מושפע מהתזונה ומרכיבי המזון שאנחנו צורכים. אין זה חידוש גדול לטעון שהמוח מושפע מהתזונה, כי ברור שכשאנחנו צורכים מזונות מסוימים, אנחנו מכניסים ... אליעד מדגיש כי החידוש האמיתי הוא בכך שכיום אנשים מתחילים להכיר בכך שהמוח אינו חסין מפני השפעת המזון, ושניתן לטפל בבעיות מוחיות באמצעות שינוי ... החידוש כאן. לדבריו, הטענה שתזונה משפיעה על הבריאות שלנו, כולל על המוח, היא טענה הגיונית לחלוטין ומובנת מאליה. הוא מוסיף ואומר שכבר מזמן ידוע ... שמזון משפיע על מערכת העיכול ועל איברים אחרים, אין סיבה שלא ישפיע על המוח או על מחלות קשות אחרות. האם תזונה ספציפית יכולה לפגוע במערכות אחרות ... ואומר כי למעשה, באופן כללי ברור לחלוטין שתזונה משפיעה על הבריאות והמוח. עם זאת, החידוש הוא בכך שכיום מתחילים לראות שייתכן וישנם שילובי מזונות ... בלבד. האם תזונה יכולה לרפא מחלות נפשיות? מה ההשפעה של תזונה בריאה על המוח? האם ניתן לרפא טרשת נפוצה באמצעות תזונה? מה ההבדל בין טיפול בשורש הבעיה ...