... לבלבל את השריר כדי להגדיל את מסת השריר וכיוב? אז האמת היא שאתה יכול לבלבל רק את עצמך ואת המוח שלך. את השריר שלך אתה לא יכול לבלבל. לשריר שלך אין שמץ של מושג איך קוראים למכשיר שאתה מתאמן ...

... חושב? על המשקל? על התרגיל / התנועה? על השריר? על מה לחשוב במהלך האימון? קשר שריר מחשבה / קשר מוח שריר - פאוור ליפטינג / בודי בילדינג כשאתה מתאמן, באפשרותך לחשוב ולהיות ממוקד בדברים שונים, שישפיעו על צורת האימון ... וכיווץ שלו, נגד המשקל. דמיין שהשריר שלך הוא גומיה. ואתה נעזר במשקולת, כדי להאריך את הגומיה. ואחכ אתה נותן למוח שלך פקודה, לכווץ את השריר ולקצר את האורך של הגומיה (השריר), נגד ההתנגדות של המשקל. זה כל מה שאמור ... חלק בשריר שלך מתאמץ יותר, ולשחק עם זה בהתאם. ועוד ועוד. הדבר הזה נקרא: קשר שריר מחשבה / קשר מוח שריר. תחשוב על השריר, שאתה רוצה לאמץ אותו. לא על להזיז את המשקל ולא על התנועה. תחשוב על השריר ...

... ההפוך (אני רוצה להיות לבד) ולקרוא אותו שוב ושוב. הסיבה לכך היא שכאשר האדם קורא את המשפט ההפוך בקביעות, המוח באופן טבעי יתחיל להתנגד ולנסות להוכיח את ההפך. כך נטל ההוכחה עובר מהמקום שבו האדם חייב להסביר למה הוא לא רוצה להיות לבד, אל המקום שבו המוח נאלץ לספק סיבות מוצקות מדוע הוא מתנגד לטענה אני רוצה להיות לבד. כיצד עובדת השיטה של היפוך הטענה בחקירה ... לעצמו אני אוהב אותה, הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, אני לא אוהב אותה, שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש סיבות המוכיחות שהוא דווקא כן אוהב אותה. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם אומר שהוא לא ... שיהיה לי רע אני רוצה שלא יאהבו אותי כאשר המשפטים הללו נקראים שוב ושוב, ללא רגש, האדם מאלץ את מוחו לחפש סיבות למה המשפטים האלה אינם נכונים, ובכך הוא מבהיר לעצמו בצורה עמוקה יותר מדוע הוא באמת לא רוצה ... רק מחפש הצדקות לכך. בשיטת ההיפוך, האדם יוצא מהנחת מוצא הפוכה, כלומר, הוא טוען את ההפך הגמור ומאלץ את המוח למצוא סיבות נגדיות, ובכך משחרר את המוח מחיפוש סיבות מלאכותיות או מניפולטיביות. דוגמה נוספת שאליעד מציג, כאשר מישהו אומר כשאני לבד משעמם לי, במקום לשאול למה ... (שזו השאלה המניפולטיבית הרגילה), עליו לומר שוב ושוב משפטים כמו כשאני לבד לא משעמם לי, כיף לי לבד. כך המוח חייב למצוא את ההסבר האמיתי או לפחות ישתחרר מהאמונה השלילית. איך לטפל במשוגע שבתוכנו או במשוגע חיצוני? אליעד מסביר ... לו להתמודד עם הטענות שלו עצמו. מדוע השיטה של שכנוע עצמי דרך טענות הפוכות עובדת? השיטה מבוססת על העיקרון שהמוח שלנו מתנגד לטענות שנראות לו לא הגיוניות או לא נכונות. ברגע שמישהו אומר לעצמו משהו הפוך לחלוטין למה שהוא מאמין בו, המוח ירגיש שהוא חייב להוכיח שזה לא נכון. בדרך זו, האדם יקבל תשובות ברורות ואמיתיות יותר מאשר אם הוא ימשיך להיצמד לטענות המקוריות שלו. האם צריך לכתוב את התשובות שהמוח מספק? אליעד מסביר שאין צורך לכתוב את התשובות שהמוח נותן, אלא רק לקרוא שוב ושוב את המשפטים ההפוכים. התהליך עובד מתוך עצמו ואינו דורש תיעוד נוסף מעבר לקריאת ... עדיין לא מצליחים למצוא תשובה ברורה, ההמלצה של אליעד היא פשוט להמשיך לקרוא שוב ושוב את המשפט ההפוך עד שהמוח ייאלץ לספק תשובה כלשהי, או עד שהאמונה המקורית כבר לא תפריע יותר. לדוגמה, אם מישהו מתקשה לשחרר קשר רומנטי ... להיות איתה?, הוא יכול פשוט לקרוא כל יום אני לא רוצה להיות איתה, טוב לי בלעדיה, שוב ושוב, עד שהמוח יוכיח לו את ההפך, או עד שיפסיק לסבול. לסיכום, מה השיטה שאליעד מציע כדי לצאת מתקיעות בחקירה עצמית? אליעד ... ישירות ומניפולטיביות, הוא ממליץ להכריז את ההפך הגמור של מה שהאדם מאמין בו, ובכך להטיל את נטל ההוכחה על המוח. שיטה זו מאפשרת לקבל תשובות אמיתיות ומדויקות יותר, או לשחרר את האדם מהאמונה המגבילה והסבל הכרוך בה. למה אני ...

... ההפרעה הנפשית, מהי נקודת האמת של מחלת הנפש? מהו השכל של ההפרעה הנפשית? איך לטפל בסכיזופרניה פרנואידית? איך עובד מוח של משוגעים? איך מטפלים בהפרעות נפשיות דרך חיבור לנקודת האמת של ההפרעה? אליעד כהן מסביר שהטיפול האידיאלי בהפרעות נפשיות, ... האמת הזו ולהסביר לו את ההיגיון וההסתברות מאחורי הדברים. מדוע אדם פוחד מדברים שאינם הגיוניים בעליל? אליעד מסביר כי במוחו של אדם בעל הפרעה נפשית קיימת אי - התפתחות קוגניטיבית בתחומים מסוימים, כלומר, קיים קושי בהסקת מסקנות. למשל, אותו ... בתחום ההסקה הלוגית. ולכן, חשוב ללמד אותם לפתח את השכל שלהם על ידי משחקי זיכרון, פאזלים ותרגילים המאלצים את המוח לבצע תהליכים של הסקת מסקנות. ככל שיכולת ההסקה משתפרת, כך הם מסוגלים להבדיל בין סיכוי אמיתי לבין אפשרות תאורטית. ... הפרעות נפשיות? איך להתמודד עם חרדות לא הגיוניות? מה ההבדל בין אפשרות להסתברות? טיפול בפחדים לא רציונליים איך עובד מוח של חולי נפש? איך להשתמש בהיגיון לטיפול נפשי? גישות טיפוליות בהפרעות נפשיות ובמחלות נפש? איך להכיל את הלוקה בנפשו? ... סיכוי שמשהו יקרה? סופרפוזיציה קוונטית, איך לטפל בהזיות ובפחדים לא הגיוניים? איך משוגעים חושבים? איך נוצרות הפרעות נפשיות? איך המוח חושב? משחקי חשיבה

... פי שבמציאות, אם מישהו היה מדבר לידו חלש מאוד, הוא לא היה שומע אותו. החלום הוא הוכחה ברורה לכך שהמוח יכול ליצור חוויות של שמיעה, ראייה וחושים נוספים ללא גירויים חיצוניים ממשיים. למה אנשים מגדירים מחשבות כקולות? אחת הסיבות ... למחשבות, אוקי כי בסופו של דבר הקולות האלו זה מחשבות אבל כשהוא אומר את המילה קולות הוא שותל לעצמו במוח מחשבה שזה משהו ממשי אז אתה אומר לו תגיד יש לי מחשבות זה רק מחשבה אז אני יכול להתמודד ... זאת אומרת שאפשר לשמוע אתה יכול לשמוע דרך האוזניים אבל האוזניים לא בהכרח אמורות להעביר את ה - input למוח כי אתה יכול לשמוע בלי אוזניים, עובדה שכשאתה ישן אתה שומע בחלום אתה שומע ואתה רואה ואתה הולך ויש מקום וזמן והכל קיים וזה לא קרה מעולם. ש: מה זה אוזניים לא חייבות להעביר למוח? אליעד: אתה עכשיו שומע אותי מדבר איתך איך דרך האוזניים תעשה ככה ואז יש process שעובר למוח הזה נגיד ועובר אליך איכשהו בסדר וכשאתה חולם חלום בתוך החלום גם אתה שומע מי דיבר איתך מי אף ... אומר לך זה דברי השם ממש מה זה אלוהים מה שמנהל את כל העולם אז כל מה שקורה לך במוח זה בא מאלוהים לא משנה, הפואנטה היא שבסוף הדרך להתמודד עם שמיעת קולות זה קודם כל להסביר לבן אדם ...

... שלא תמיד מעבר כזה הוא הכרחי או מועיל. לכן חשוב להישאר עם הנושא המקורי, אלא אם כן ישנה ודאות מוחלטת במאה אחוז שללא חקירת הנושא החדש לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה המקורית. מתי נכון לעבור מנושא לנושא בחקירה ... החדש אני לא יכול לפתור את הנושא המקורי?. אם התשובה חיובית, חייבים לעבור לנושא החדש, אך אם אין ודאות מוחלטת כזאת, עדיף להישאר ממוקדים בנושא המקורי. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה אני מפחד למות?, ומתחיל לחקור הנחות ... להשיג אם היה מתמקד בתרגיל אחד עד הסוף. באופן דומה, מעבר בין נושאים בחקירה עצמית אכן יכול לפתח את המוח ולעזור לאדם להתקדם במידה מסוימת, אך עדיין לא מדובר באידיאל. האידיאל הוא לבחור נושא אחד ולחקור אותו עד לפתרונו ... נותן דוגמה שאדם יכול לחקור שאלה ספציפית ואז לקפוץ לשאלה אחרת כי נראה לו שהיא קשורה. הוא אפילו מציין שהמוח נוטה להוביל אותנו לאסוציאציות רבות שנראות רלוונטיות, אך לא תמיד יש הכרח אמיתי לעבור אליהן. לדוגמה, אם מישהו דיבר ...

... על מנת להגן על אזרחי המדינה. כיצד אפשר ליישם את הרעיון של התקפה במקום הגנה? אליעד מציע גישה התקפית מוחלטת: בכל פעם שיורים טיל לעבר ישראל, יש לירות מיד טילים רבים לעבר נקודת הירי המקורית, בלי חשבון. גם אם ... מקשר את הרעיון המדיני של תגובה התקפית לרעיון פסיכולוגי עמוק יותר - התמודדות עם מחשבות טורדניות ורגשות שליליים. כאשר המוח תוקף אותך עם מחשבה שלילית, כמו רע לי שאני לבד, התגובה הנכונה לדבריו היא לא לנסות לנתח או להתגונן, אלא מיד להגיב בתוקפנות נגדית ולא לומר לעצמך אולי המוח צודק, אולי לא, אלא פשוט לטעון מיד: זה לא נכון. הכי טוב לי להיות לבד. אליעד מדגיש כי אין לבדוק את האמת באותו רגע, אלא להגיב מיד בצורה הפוכה לחלוטין למה שהמוח טוען. המטרה של הטכניקה הזאת היא לשים את העומס והנטל בחזרה על המוח, מה שגורם לו להתקשות לתקוף שוב באותה צורה. הוא נותן דוגמאות נוספות כמו מחשבה של לא טוב בזוגיות - מיד טוענים ההפך, ולא נותנים למוח להתגבר עלינו באמצעות ספקות והיסוסים. מדוע לפעמים טוב לשקר לעצמך? לפי אליעד, לפעמים התמודדות אמתית עם האמת אינה אפשרית או אינה יעילה. כאשר המוח מנסה לתקוף אותך באמצעות טיעונים מסוימים, הדרך הטובה ביותר היא לפעמים פשוט לשקר לו בצורה אגרסיבית, להגיד ההפך ממה ... אינך בטוח שזה נכון. רק לאחר שבלמת את ההתקפה שלו, אפשר לחזור ולהתמקד באמת בצורה שקולה ועניינית. לדוגמה, אם המוח אומר לך משהו לא ברור או טוען טענה מסוימת שאינך מבין עד הסוף, במקום לנסות לנתח, יש להגיב בצורה ברורה וחדה שזה לא נכון, ורק לאחר מכן, כשהמוח כבר מתגונן, לבדוק בשקט את האמת מאחורי הדברים. מה היתרון בשיטת ההפך הוא הנכון? השיטה הזו, של לתקוף את המחשבה השלילית מיד עם טענה הפוכה, מאפשרת לנטרל את כוחו של המוח לתקוף אותך שוב ושוב באותה נקודה. היא יוצרת מציאות שבה הצד השני (המוח או האויב הפיזי) חייב להתמודד עם תגובה קשה, ולכן הוא חושב פעמיים לפני שהוא תוקף שוב. אליעד מסביר שאם ... בחזרה עשרה, אז בהמשך הוא יחשוש לירות שוב, כי הוא מבין שהתגובה שלך תהיה הרסנית עבורו. בצורה דומה, אם המוח יודע שכל פעם שהוא ישלח אליך מחשבה שלילית, הוא יקבל מיד תגובה של הכחשה מוחלטת ואגרסיבית, הוא יהסס לשלוח מחשבות דומות בעתיד. מי פוחד מהפעלת שיטת התקיפה המיידית? אליעד כהן טוען שהסיבה האמיתית לכך שמערכת כזו של תגובה התקפית מוחלטת לא מיושמת בישראל, היא בגלל החשש של המנהיגים הישראלים להיחשב לפושעי מלחמה. הוא מצביע על ראש הממשלה או המנהיגים ...

מניפולציות של המוח, איך המוח עובד עליך? האם משהו עושה לי טוב? למה אני רוצה משהו? האם משהו באמת טוב לי? האם משהו באמת ... אני רוצה אותה? למה אני רוצה לעשן? למה אני נהנה ממשהו? אני חושב משמע אני קיים, נטל ההוכחה איך המוח עושה עלינו מניפולציות? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה איך המוח שלנו מבצע עלינו מניפולציות, כיצד הוא יוצר בתוכנו תחושה שמשהו מסוים עושה לנו טוב או רע, ואיך אנו מאמינים ... לנו יותר, זה אומר שקודם היה לא נוח? אליעד כהן מתחיל בהסבר של דוגמה פשוטה ויומיומית: אדם שוכב במיטה והמוח שלו אומר לו פתאום תזוז, כי לא נוח לך. האדם מתלבט: האם באמת לא נוח לי, או שהמוח שלי רק אומר לי את זה? הוא מחליט לבדוק את הטענה: אם אזוז ויהיה לי יותר נוח, האם זה מוכיח שקודם היה לי פחות נוח? אליעד מסביר שהמוח אומר לנו להאמין בכך שאם לאחר פעולה מסוימת הרגשנו טוב יותר, הרי שלפני הפעולה בהכרח היה לנו פחות טוב. ... עם דוגמאות נוספות כמו הכוס שאינה מלאה: אם אפשר להוסיף עוד מים, סימן שהיא לא הייתה מלאה מלכתחילה. כך המוח מנסה לשכנע אותנו, אבל אליעד מבהיר שמדובר במניפולציה, כי העובדה שאחר כך נהיה יותר טוב, לא מוכיחה שבוודאות קודם ... שהתרופה באמת יעילה, אלא רק שהאדם האמין בכך. האם עישון באמת עושה טוב? אליעד משתמש גם בדוגמה של עישון. המוח אומר לנו: תעשן ותרגיש טוב יותר, ואחרי שאדם מעשן ומרגיש טוב, הוא משוכנע שהעישון הוא שעשה לו טוב. אך ... של אותו אדם היא באמת דבר טוב אובייקטיבית, אלא רק שהאדם מאמין שזה טוב, ולכן הוא מרגיש כך. איך המוח מבצע עלינו מניפולציה לגבי תחושות כמו קדושה ואהבה? אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר אדם הולך למקום קדוש ואכן מרגיש ... גם את ההבדל בין רצון לבין צורך. אדם עשוי לחשוב שהוא צריך משהו, אך למעשה הוא רק רוצה אותו. כשהמוח אומר לנו שאנחנו צריכים לעשן, הוא למעשה מניח מראש שהעישון טוב, ולכן תחושת הטוב לאחר העישון אינה מוכיחה שאכן היה צורך אמיתי לעשן, אלא רק שהייתה מחשבה מוקדמת שזה נחוץ. מדוע חשוב להבין כיצד המוח מטעה אותנו? אליעד כהן מסביר שחשוב להיות מודעים למניפולציות שהמוח עושה עלינו, מכיוון שכך אנחנו יכולים לפתח ספק בריא כלפי המחשבות שלנו, ולא להניח שכל תחושה שלנו היא אמת מוחלטת. אם נתעמק ונבין שהמוח משתמש בנו ומניח הנחות מראש, נוכל לפתח תודעה צלולה יותר ולבחור באופן מודע יותר במה להאמין ולמה להקשיב. האם המוח משקר לנו? האם באמת טוב לי? למה אני רוצה משהו? האם עישון עושה לי טוב? אני חושב משמע אני ...

... הזאת, לדעת אליעד, תומכת בטענה שיש קשר ישיר בין רצון ותחושות של טוב או רע. האם אפשר להוכיח באופן מוחלט את הקשר בין רצון לטוב או רע? אליעד מסביר שאין הוכחה מוחלטת וחד - משמעית לכך שיש קשר בין הרצון לבין טוב או רע. עם זאת, ההוכחה שלו היא דרך השלילה: ... זה רע כי אני לא רוצה, אני רוצה כי זה טוב או זה טוב כי אני רוצה, מניפולציות של המוח, מגבלת הדמיון, רע בפני עצמו, טוב בפני עצמו, בין כך ובין כך יבלה את ימיו בשווה, סיבתיות הרצון, איך ...

... השכל של אלוהים, החוכמה של אלוהים, עולם האצילות, ארבעת העולמות, עשר הספירות, ספירת החוכמה, ספירת הכתר, מה זה EIP? מוחא סתימאה, עתיקא סתימאה, חכמה סתימאה, עילאה סתימאה מה זה סתימאה? ההסבר על המושג סתימאה מתחיל עם ההבנה של המילה ... מדובר בסתום במובן של חוסר בהירות או חוסר ידע. אלא, סתימאה מתארת מצב שבו משהו נמצא במצב של הסתתרות מוחלטת, שאין לגשת אליו או להבין אותו. מהו מוחא סתימאה? מוחא סתימאה הוא מושג חשוב בקבלה, שמזוהה עם עקרונות רוחניים גבוהים. המושג הזה מתאר את הספירה הגבוהה ביותר של חוכמה ... מציינת את הרעיון של משהו שהוסתר בכוונה ולא נגיש להבנה או גילוי. על פי הקבלה, מושג זה מתאר את המוח האלוקי שבו כל הדברים מתחילים, אך אינם ניתנים להגעה או הבנה ישירה. סתימאה מתארת את האי - יכולת להבין ... כזאת שאין לגשת אליה בתודעה רגילה, ולכן האדם שרוצה להתקרב אליה צריך להימנע מהשפעות חיצוניות. כל הניסיון להבין את המוח האלוקי, את עקרונות הקבלה, עשוי להיתקל במכשולים וסתימות שמונעות הבנה של הדבר על פניו. מה זה סתימאה? מהו מוחא סתימאה? מהו עולם האצילות? ההבדל בין חוכמת האצילות לחוכמה שלנו? האם כל אדם יכול להבין את הקבלה? לא יראני האדם וחי, שקרים של מורים רוחניים, למה לא להאמין למורים רוחניים? מוחא סתימאה מוחא סתימאה (והיא לשון הזהר? וברת: מוס, ובכתבי הארי זל נקרא ג רישין דאריך אנפין וברת: גר דאא) היא בחינה ... בחכמה - עשית. ומובן שאף לחכמה עילאה יש שורש שממנו נמשכה בכתר של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם מוחא סתימאה, ונקראת בשם מוח אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם סתימאה. ומבואר כי זהו ספירת החכמה של אריך אנפין.