... לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה? איך לשכוח משהו שקרה? האם אפשרי לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה? איך המוח זוכר? איזה דברים המוח זוכר? מתי המוח שוכח? מתי המוח זוכר? התמודדות עם טראומה, למחוק זיכרון, מחיקת זיכרון איך לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה האם אפשר לגרום למישהו לשכוח אירוע שקרה, ובוחן את תהליכי הזיכרון של המוח האנושי. המהות של השאלה נוגעת לאירועים שקרו, ובעיקר איך ניתן להמעיט במשמעותם או לגרום לאדם לשכוח אותם לחלוטין. לדוגמה, המקרה שבו אדם רוצה לגרום למישהו לשכוח פעולה שקרה, כמו הרמה של יד או התנהגות מסוימת. האם זה אפשרי? איך המוח זוכר? מתי הוא שוכח? ההבנה של איך המוח שומר זיכרונות מתחילה בכך שמה שמוח שמר לא תמיד מה שקרה בפועל, אלא איך האדם תופס את מה שקרה. המוח לא זוכר את כל פרטי האירועים שעברו על האדם, אלא את הדברים שיש להם משמעות עבורו. אליעד כהן מסביר כי לא כל דבר שיש בו ... מסוים, אתה לא בהכרח זוכר את כל הפרטים שמסביב, כמו מה מישהו לבש, אלא את מה שנראה חשוב לך, כמו איך הוא התנהג או מה הוא אמר. המוח מתמקד בפרטים שקשורים למשמעות האישית שלך, בעוד פרטים אחרים לא נחרטים בזיכרון. מהי המשמעות של מידע בזיכרון? הדברים שהמוח שומר עליהם בזיכרון הם לאו דווקא כל פרטי האירוע, אלא בעיקר אלה שיש להם ערך עבור האדם. אליעד כהן מביא את הדוגמה של ... מקבל, כך שלא תהיה לו השפעה על איך אנחנו חווים אותו בהמשך. מה קורה כשנפגעים רגשית? כשמישהו חווה פגיעות רגשיות או טראומות, המוח שומר את הזיכרון לא בגלל שהאירוע קרה, אלא בגלל שהוא נרשם בזיכרון כמשהו משמעותי. אליעד מציין שמה שנכנס לזיכרון לאו דווקא ... הדרך בה אנו תופסים את מה שקרה. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בחוויות רגשיות, בהן האירוע עצמו עשוי להישאר במוח הרבה יותר זמן. איך המוח שומר מידע? המוח עובד באופן שמבצע סינון של המידע הנכנס אליו. אליעד מסביר כי על מנת שהמוח יוכל להתמודד עם כמות המידע העצומה שהוא מקבל כל הזמן, הוא מבצע מנגנון של סינון והכלה. רק המידע שנראה חשוב שומר. אם אדם לא רואה מידע כחשוב, המוח פשוט לא שומר אותו. זהו תהליך הישרדותי, שבו רק המידע שמשרת את האדם נשאר בזיכרון, בעוד שיתר המידע נשכח. מסקנות מההרצאה בסופו של דבר, אליעד כהן מציע שמי שרוצה לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה צריך להבין את טבע הזיכרון האנושי. הוא מסביר כי המוח לא שומר כל פרט מהמציאות, אלא רק את הפרטים שהם בעלי משמעות. אם רוצים לשנות את הדרך שבה אדם יזכור את האירוע, יש צורך לשנות את המשמעות שהוא מעניק לו. איך המוח זוכר? האם אפשר לשכוח משהו שקרה? מהי משמעות הזיכרון? איך לשנות את הפירוש לאירועים? טראומה והזיכרון ...

... טכניקות ה - NLP? במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים לא ואל לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו אל תעשה X, הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון אל תסתכל על האצבע). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים. לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע. מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות? 1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה לא, אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו לא תרצח או לא תגנוב. אם המילים לא ואל לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן? 2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: ... את הפעולה שהיא מנסה למנוע. מסקנות ההסבר של אליעד מראה כיצד השימוש במילים ובניסוחים מניפולטיביים יכול ליצור אשליות של בחירה, אך לא תמיד יוביל לתוצאות הרצויות. המוח מעבד שלילה ומבין את המשמעות של מילים שליליות, ולכן יש להתייחס בזהירות לשימוש בטכניקות NLP שלא תמיד מבוססות על עובדות. השפעת המילים על קבלת החלטות אינה תמיד ברורה, ויש לבצע את השימוש במילים באופן מושכל יותר. שיטות NLP לשכנוע איך להשתמש במילים שליליות בשכנוע? האם המוח מעבד שלילה? טכניקות NLP בהשפעה על החלטות הבעיות בשימוש במילים שליליות סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו: במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו לא ואל. הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם. בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית. הטענה המרכזית: המילים לא ואל אינן אפקטיביות אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו אל תעשה X או לא תעשה Y, המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד אל תרביץ לאחיך או אל תאכל מהרצפה, המוח מתמקד דווקא בפעולה תרביץ ואכול מהרצפה, מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה. הבעיות בטענה זו: דוגמה חלקית ולא כללית: המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר אל תסתכלו על האצבע שלי, ואז ... מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את האל, אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע. המוח כן מעבד שלילה: אם אכן המוח לא קולט את המילה לא, כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו אל תיגע באש, לא ללכת ברחוב לבד או לא לשקר? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם לא תופס שלילה פשוט ... להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים. העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה: אם המילים לא ואל אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט המוח לא מעבד שלילה? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה. הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה המומחה הציע טכניקה של יצירת אשליית בחירה כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול האם אתה רוצה ... את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל. חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות: שאלה כמו האם אתה רוצה או לא רוצה יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית. הטענה: מעל 18 שנה ניסיון - למה זה לא חיזוק אמיתי? המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום מעל 18 שנה, אך למעשה, השימוש במילה מעל פוגע במסר שהוא מנסה להעביר. למה זה בעייתי? המילה מעל יוצרת ספק: כאשר מישהו אומר מעל 18 שנה, המוח מתחיל לשאול כמה מעל?, אולי זה רק 18 וחודשיים?, ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי. זה מצמצם את הערך של 18: אם הוא היה אומר אני כבר 18 שנה בתחום, זה היה נתפס כחיובי ומרשים. ... גרם לו, אך הוא מציג זאת כך כדי ליצור תחושת ודאות. עשרת הדיברות מבוססות על שלילה: התורה משתמשת בשלילה במשך אלפי שנים (לא תרצח, לא תגנוב) והמסר עובר היטב. אם המוח לא היה מבין שלילה, אז כיצד אנשים יודעים שגניבה ורצח אסורים? מה אפשר ללמוד מהניתוח? הדוגמאות שהבאנו מראות כיצד ניתן לבצע מניפולציות באמצעות שפה וניסוחים מתוחכמים. עם זאת, יש מספר דברים חשובים שצריך לזכור: שלילה היא חלק טבעי מהשפה, והמוח כן מעבד אותה - אך יש דרכים חכמות יותר להעביר מסרים. כאשר מנסים לשכנע, עדיף לא להזכיר ספק או אפשרות שלילית אם לא צריך. לא כל טענה שמשתמשת בדוגמה בודדת יכולה להפוך לחוק ... אז המילה לא לא עובדת. מסקנה, המילה לא לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד אל תאכל מהרצפה, אל תרביץ לאח שלך זה לא עוזר כי אמרת אל, המוח לא קולט את המילה אל. ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה? ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה אתה ... הוא בעצם בא להגיד לך? שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה. אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי כבר שמונה עשרה שנה אז המוח אומר וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא, אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה. הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם ... טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה. המילה מעל היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה מעל שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?, מה מעל שמונה עשרה שנה?. כאילו, ואם זה כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק. המילה מעל בעצם מצמצמת היא מקטינה את השמונה עשרה שנה. כשאתה אומר מעל שמונה עשרה שנה בעצם אמרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל. המוח מתחיל להתחיל. ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור. אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב ... משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה. ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה? אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה מעל הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה מעל ומה המשמעות שלה. את מבינה? עכשיו ... השנה שנת 2012 הזמינו אותי זה וזה וזה, אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה. למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד ... לא טוב. למה לפתוח את זה? היית אומר בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים. המילה כשהם רוצים לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר חלקם יותר מפעם אחת אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד יותר מפעם אחת למה אתה אומר חלקם יותר מפעם אחת כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ... כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם. אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון. ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות? אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. להזדהות תישארו ... בלי אני חושבת ש.... הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו? אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח. מי רצה לשאול שאלה? ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות? אליעד: תשובה? ש: כן. אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך ...

... כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי הדמיון הוא כוח מאוד ... אנשים. הוא לא ידע אם זהו זוג ישראלי או לא, אך בשיחה עליהם, הוא שואל את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו מייחסים דמיון בין דברים? אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים אמיתיים, אלא גם להפעיל דמיון: הוא משווה בין תרחישים דומים ומניח שהדברים יתנהגו בצורה ... עשוי להוביל למסקנות על האופן שבו הם יתנהגו. כלומר, כאשר אנחנו רואים שני אנשים שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר אנחנו בונים השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או חפיפות בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ביטחון. זהו כוח הדמיון שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר לנו לנחש את ההתנהלות של אחרים. האם דמיון יכול לשבש את התפיסה שלנו? אליעד מדבר גם ... שמניע אותנו. אנחנו נוטים לשער ולהניח שהעולם סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול במלכודת של תפיסה מוטעית. אליעד מציין, שבסופו של דבר, כל ההבנות שלנו, כל הרצונות והפחדים, נובעים מתוך זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות או את הדימויים האלו, נוכל לשנות את הדרך בה אנו תופסים את המציאות. האם אפשר ... או מאמינים בו הוא באמת נכון, זה יאפשר לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם הדמיון משדר לנו את כל האופציות האפשריות? אליעד מסביר שבמקרים רבים, אנחנו סבורים כי ... מבלי להיתפס לדימוי אחד. כיצד הדמיון משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון במוח? ...

... איך לפתח מהירות מחשבתית? לחשוב לאט, חשיבה איטית, כישורי חשיבה, יכולות חשיבה, לפתח את המוח, לשפר את המוח, פיתוח המוח, חיזוק המוח, לפתח את השכל, חושב לאט, חושב מהר, מהירות החשיבה איך לפתח חשיבה מהירה באמצעות חשיבה איטית? חשיבה מהירה היא היכולת לפתור בעיות, שאלות, קשיים ... או סיטואציה ולחקור אותה בצורה מפורטת ואיטית מאוד. ככל שהתהליך יהיה איטי ומעמיק יותר, כך המוח לומד לזהות תבניות, וכשאותה סיטואציה מופיעה בעתיד, האדם יצליח לחשוב עליה במהירות גבוהה יותר. איך לפתח חשיבה מהירה בתחום המכירות באמצעות חשיבה ... את הפרטים הקטנים ביותר של התנועה. ככל שמתאמנים יותר באיטיות ומודעים לפרטים הקטנים, כך המוח לומד לשלוט בתנועה באופן מדויק. לאחר שהמוח הטמיע את הפרטים בצורה יסודית דרך אימון איטי, אפשר בקלות לעבור לתנועה מהירה, כי המוח כבר זוכר את כל השלבים ומבצע אותם באופן אוטומטי ומהיר. כלומר, איטיות ומפורטות מביאות לתוצאה מהירה ומדויקת בהמשך. איך לפתח חשיבה מהירה לפתרון שאלות ... הסיבות לכך שתשובה מסוימת נכונה ואחרות אינן נכונות. אחרי ניתוח איטי ויסודי של הרבה שאלות, המוח מתרגל לתבניות ולהבנה עמוקה, ובזמן אמת הוא יודע לתת תשובות מהירות. היכולת לחשוב מהר מתבססת על היסוד שנבנה במהלך ניתוח איטי וקפדני של התהליכים. למה ... איטית ויסודית ביותר. ככל שתחשבו יותר לאט, תנתחו דברים לעומק, ותשאלו את השאלות הקשות, כך המוח יפתח את היכולת לפעול במהירות גבוהה בסיטואציות עתידיות. איך לפתח מהירות מחשבתית? מהי חשיבה איטית? איך לשפר חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? איך לפתח את המוח? איך לפתור שאלות בפסיכומטרי מהר? איך לשפר מיומנויות מכירה? שלום חברים איך לפתח חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? מהי מהירות מחשבתית? כאשר לאדם יש בעיה, ... לבצע סקוואט במהירות, עליו קודם לעשות זאת לאט מאוד. תרגול התנועה בצורה איטית ומבוקרת, כך שהמוח יקלוט כל פרט. להוריד את הקצב, לבצע את התנועה במשך דקה שלמה ואף יותר. ככל שמבצעים את התרגיל לאט יותר, כך המוח לומד לשלוט טוב יותר בגוף. לאחר שליטה מלאה, ניתן להגביר את הקצב בקלות. חשיבה איטית ופתרון בעיות דוגמה נוספת היא בלימודים, כמו פתרון שאלות ...

... עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ... אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, מייחס ... ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין מה עומד מאחורי תפיסת המציאות. השולחן שאנו רואים הוא תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין ... אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן תנסה להבין מה זה אומר. זה אומר שהמוח שלי חושב שיש שולחן. במה תלוי שאני ... אפשר, אני עכשיו חושב שיש פה צורה כל שהיא שאני כרגע מגדיר אותה כצורה. שאלה: זה שולחן, למה לסבך? אליעד: אנחנו מנסים לגרום לבן אדם, שכאשר הוא רואה את השולחן, שיבין איך המוח עובד. כי המוח לא רואה פה שולחן, המוח רואה צורה, ולצורה הוא קורא שולחן. ... הספיק להבדיל בין מה שהוא לבין מה שלא הוא, הוא הספיק לנתח מקום וזמן, פה או שם, כרגע או אתמול, איזה צורה, איזה גודל, מה אני זוכר שזה ואיך קוראים לזה - כל זה בזמן אמת. אבל המוח לא ישר אומר לך שיש פה שולחן, הוא אומר שיש פה צורה ואחר כך יש פה שולחן. אפשר לכתוב ספר מה קרה לפני שהמוח ראה שיש פה שולחן. העולם נברא, הזיכרון ...

... המוח, חקר המוח האנושי, איך להיות מאושר באמת? איך עובד המוח האנושי? השכל של אלוהים, הסיפור של אליעד כהן, מדיטציה, מודעות עצמית, עיצוב מוצר, איך להגיע ... מה קרה כאשר אליעד כהן הגיע להבנה עמוקה לגבי המוח והמציאות? אליעד כהן משתף בחוויה אישית שהובילה אותו לתובנות רוחניות עמוקות, אשר שינו את תפיסתו את ... כל החושים וההבנה הרגילים של המציאות נמחקים, והמוח לא מצליח לתפוס את ההגדרות הרגילות של המהות והצורה של כל דבר. האם חווייתו דומה לחוויות של תינוק? ... שבו הוא נוגע באחדות של כל דבר. מהן המגבלות של המוח האנושי בהבנה רוחנית? הבעיה המרכזית בהבנה רוחנית היא שהמוח האנושי מוגבל בתפיסתו. המוח מתקשה לתפוס את המושג של דבר והיפוכו. לדוגמה, כאשר המוח רואה כיסא, הוא רואה אותו כישות נפרדת, ולא מסוגל להבין את האין - סופיות של הדבר הזה. תהליך רוחני ... דורש את היכולת להבין שאין הבדל בין יש ואין, אך המוח לא יכול לחוות את שני הדברים בו זמנית. האם ניתן להגיע לאחדות בכל תהליך? המטרה הרוחנית היא להגיע ... תהליכים רוחניים האחדות והנפרדות מדיטציה חקר המוח האנושי איך להיות מאושר? מה קרה כאשר אליעד כהן הגיע להבנה עמוקה לגבי המוח והמציאות? אליעד כהן משתף בחווייתו האישית שהביאה אותו לתובנות רוחניות עמוקות, בהן כל המציאות ... בחוויה שבה כל החושים וההבנה הרגילים נמחקים, והמוח לא מצליח לתפוס את ההגדרות הרגילות של המהות והצורה. האם חווייתו דומה לחוויות של תינוק? היו ששאלו ... האחדות שבה כל דבר הוא שלם ושלם. מהן המגבלות של המוח האנושי בהבנה רוחנית? הבעיה המרכזית בהבנה רוחנית היא שהמוח האנושי מוגבל ומתקשה לתפוס דבר והיפוכו. אליעד מסביר שלדוגמה, כאשר המוח רואה כיסא, הוא רואה אותו כישות מוגבלת, ולא יכול להבין את האין - סופיות שלו. תהליך רוחני אמיתי דורש הבנה שאין הבדל בין יש ואין, אך המוח לא יכול לחוות את שני הדברים בו זמנית. האם ניתן להגיע לאחדות בכל תהליך? המטרה הרוחנית היא להגיע ... תוך כדי שאתה מבין את המהות של כל תהליך. מדעי המוח חקר המוח האנושי הבנה רוחנית תהליכים רוחניים מדיטציה האחדות והנפרדות אליעד: כשאני הבנתי את מה שהבנתי, ... הגעת לאחדות לא מתוך הפרח אלא מחוץ לפרח. למשל המוח שלך רואה כיסא, צורה מוגדרת, אתה כרגע במוח הנוכחי שלך לא יכול לתפוס שהכיסא הוא גם רק בגודל ... או אין, זה מושלם, ואכפת לי זה מהלא מושלם, אבל המוח לא יכול גם להגיד למישהו תזיז את התמונה ימינה או שמאלה, שזה בעצם לדבר על צורות, ובו זמנית להיות ... האופציה לא לסבול בכלל. אני מנסה להסביר איך עובד המוח ולחבר את זה לנושא של האחדות. המוח מוגבל - לתפוס דבר והיפוכו. עובדתית כשאתה מתיחס לצמצום אתה לא מתיחס לאין סוף ולהפך, וגם אתה אף ... יותר יפה? ולמה הוא חושב שזה יותר יפה מזה? ואז המוח שלך מתחיל לעבוד, מה המשמעות של הצבע? מה המשמעות של החומר? מה המשמעות של הצורה? ואז הקנקן תה ...

... המוח חושב? איך המוח עובד? תפישת הזמן, תפישת המקום, תפישת השינויים, איך המוח מבדיל? מרחב המקום, מרחב הזמן איך המוח חושב ומבין את המציאות? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר בפירוט רב את אופן פעולתו של המוח, תפיסת הזמן והמקום, ואיך נוצרים שינויים והבדלים בתודעה שלנו. המטרה ... הקודם, לא הייתה אפשרות לשינוי אמיתי. הוא מדגים את הרעיון בצורה פשוטה יותר: כשאדם רואה מכונית חדשה, האם הוא רואה משהו חדש לגמרי או משהו דומה למכוניות אחרות שראה בעבר? התשובה של אליעד היא ששני הדברים נכונים בו זמנית - המוח מזהה גם את השוני וגם את הדמיון ביחד. מהו שינוי מינימלי בזמן? אליעד שואל מהו השינוי המינימלי שהמוח יכול להבחין בו. הוא מסביר שכל שינוי גדול מורכב מהרבה שינויים קטנים, ... אנו מסתכלים על המציאות מקרוב, אנו רואים שכל אירוע מורכב מאינסוף שינויים קטנים. לדוגמה, כשיורדת טיפת מים, ניתן לראות זאת כשינוי אחד, אך אם נפרק את זה עוד ועוד, נגיע לאינסוף שינויים קטנים שמרכיבים את האירוע. הוא מסביר שהמוח עושה הפרדות וקובע גבולות בין שינוי לשינוי, אבל הגבולות האלה הם החלטה סובייקטיבית של התודעה שלנו. אין לשינוי גבול אובייקטיבי חד וברור, הגבולות בין שינויים נוצרים בתפיסת המוח בלבד. איך נוצרת חלוקה בין רגע אחד לשני? אליעד מדגים את הבעיה באמצעות השאלה מה מבדיל בין רגע אחד לשני. הוא טוען שהמוח מבצע חלוקה בין הרגעים, ומחליט שרגע אחד הסתיים ורגע חדש החל. אבל איך נקבעים הגבולות הללו? איך המוח יודע בדיוק מתי רגע מסוים מסתיים ורגע אחר מתחיל? כאן אליעד מציג את ... על משהו קודם שהכרנו. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם נראה יצור בעל שלושה ראשים, עדיין נגיד שהוא דומה במשהו לדברים מוכרים אחרים - בצבע, בצורה או בגודל. לעומת זאת, משהו חדש לחלוטין לא היה ניתן להשוואה או הבנה, והמוח לא היה יכול לתפוס אותו. כיצד המוח מזהה שינויים? אליעד מסביר שהמוח מזהה שינויים על ידי השוואה של אירועים או רגעים לרגעים קודמים. הוא נותן דוגמה של נפילת שלג: כשאדם קם בבוקר ורואה שלג חדש שנפל, הוא מבין שחל שינוי ביחס ליום האתמול. אבל כיצד בדיוק המוח מחבר את כל השינויים הקטנים לכדי תפיסה של שינוי אחד גדול? הרי כל פתית שלג הוא שינוי נפרד בפני עצמו, אך המוח רואה את זה כשינוי כולל ואחיד. האם אפשר לתפוס שני שינויים בו זמנית? אליעד מחדד את הבעיה עוד יותר: איך המוח מסוגל לתפוס כמה דברים או שינויים בו זמנית? הרי לכאורה, אדם יכול לחשוב רק על דבר אחד בכל רגע. כדי להבין שיש שינוי, המוח חייב להשוות בין כמה דברים בו זמנית - אירוע נוכחי לאירוע קודם. איך זה אפשרי? הוא מסביר שישנן שכבות שונות של מודעות ושל תת - מודע שפועלות במקביל ומאפשרות תפיסה זו. איך המוח יוצר הבדלים בין דברים שונים? אליעד עובר לנושא ההבדלים בתפיסה: איך המוח יודע להבדיל בין אובייקטים שונים, כמו בין קיר לכיסא? המוח מזהה קבוצות של אטומים או של אלקטרונים, ומחליט שיש הבדל בין קבוצה אחת לאחרת. אבל בפועל, אם נכנסים לרמת האטומים, הכל בנוי מחומרים זהים, ובכל זאת, המוח שלנו מחליט איפה הגבולות בין הדברים. הוא טוען שההבדלים האלה קיימים רק בתודעה שלנו ולא במציאות עצמה. מהו תהליך החשיבה שהמוח מבצע? אליעד טוען שכדי שהמוח יחשוב הנה שמש בחוץ, הוא חייב לתפוס בו זמנית אינספור פרטים אחרים: ... זה בחוץ, ומה המשמעות של הנה. כך שהמחשבה הפשוטה ביותר מסתירה בתוכה אינספור שכבות של מחשבות, שכל אחת מהן בנויה על קודמתה. לכן, כל תהליך של חשיבה או זיהוי הוא אינסופי. הוא מבהיר שתפיסה זו מובילה בסופו של דבר לפרדוקסים: המוח תופס דברים סותרים בו זמנית, וככל שהאדם יבין את הסתירות והפרדוקסים ... בכך שההבנה העמוקה ביותר של המציאות מתרחשת כאשר מבינים עד הסוף את הפרדוקסים ואת הסתירות הללו. כשמבינים לחלוטין את שני הצדדים המנוגדים, אז מתאפשרת ההבנה שאין הבדל בין יש לאין, בין עבר לעתיד ובין אובייקט אחד לאחר. איך המוח חושב? האם כל רגע הוא חדש? מה זה תפיסת הזמן? איך נוצרים שינויים בתודעה? האם אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית? כיצד המוח מבדיל בין דברים? איך מתמודדים עם פרדוקסים בתפיסה? ...

... במוח בזמן השינה? מודעות בזמן השינה, מה קורה כשאנו ישנים? המוח בזמן חלום, המוח החולם, המוח הישן, המוח בזמן שינה האם הנשמה באמת עולה לשמיים בזמן השינה? אליעד כהן מסביר באופן ברור שמצב של שינה אינו דומה למצב שבו ... הדמיוני שלו), ורק בכ - 1% מודעות לעולם האמיתי שמסביבו. המוח עדיין ער ברמה מסוימת, והוא מנהל פרוססים או תהליכים הממשיכים להאזין לסביבה ולנתח אותה. אליעד מציין כי המוח של האדם מסוגל להבדיל בין רעש מונוטוני, כמו רעש מזגן קבוע, שאינו מפריע לשינה, לבין רעש פתאומי או ... ופתאום המזגן יידלק - זה יגרום לו להתעורר. מדוע? מכיוון שהמוח ממשיך לפעול ולבדוק כל הזמן את הסביבה, אפילו בזמן השינה, וזאת ברמה נמוכה יותר של פעילות. מה באמת קורה במוח ... אולם חשוב להבין שהניתוק אינו מלא, אלא חלקי בלבד. המוח ממשיך להיות מודע בצורה מוגבלת לסביבה החיצונית. דברים שקורים מסביב יכולים אפילו להיכנס לתוך החלום, כמו שאם ... משפיעים על החלומות? האם המודעות ממשיכה בזמן השינה? איך המוח מבדיל בין רעשים בזמן השינה? מה ההבדל בין חלום לדמיון? האם אפשר להשפיע על חלומות מבחוץ? המוח בזמן חלומות, מה זה שינה? מה זה חלום? מה קורה במוח בזמן שינה? מה קורה במוח בזמן חלום? מה ההבדל בין חלום ... השפעת המציאות על החלום, איך נוצר חלום? חלום ודמיון, המוח בזמן שינה ...

... אינטליגנציה מלאכותית, רובוט אנושי, אלגוריתם אנושי, איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך המוח פועל? רובוטיקה, אונה ימנית, אונה שמאלית, אונות המוח, סרוטונין, התודעה האנושית האם ניתן ליצור רובוט אנושי עם אינטליגנציה כמו של אדם? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם ואיך ניתן ליצור רובוט או ... ליצור רובוט אנושי באמת, עלינו לדעת תחילה מהי התודעה, איך המוח עובד, ומה הם אותם מנגנונים פנימיים הגורמים לנו לחוש תחושת אני. הטעות הנפוצה, לטענתו, היא שאנשים מניחים שבינה מלאכותית קיימת כבר בצורה הדומה לחשיבה ... בן אדם, כל עוד נבין ונדע כיצד בדיוק המנגנונים הפנימיים של המוח פועלים. לדוגמה, הוא מביא דוגמה של אדם שרגיל לכתוב ביד ימין, וכאשר ידו הימנית נפגעת הוא מרגיש כאילו אינו יכול יותר לכתוב, אך זאת משום שהאלגוריתם שלו ... ניתנים לתכנות על ידי יצירת אלגוריתם שמחקה את אופן פעולת המוח. האם תחושת אני ותכלית החיים יכולים להופיע אצל רובוט? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית ביצירת רובוט דמוי אדם היא שאלת תחושת האני והתכלית. בעוד שהאדם חווה ... אדם, משמעות הדבר שהצלחנו ליצור את האלגוריתם האמיתי של המוח. דוגמה שהוא מביא היא שאם נשאל את הרובוט שאלה חסרת פשר כמו קוקוריקו, אדם אמיתי יכול לענות באופן לא הגיוני או מפתיע. כדי שהרובוט יהיה זהה לאדם, עליו ... רק חיקוי חלקי של האדם, ולא יצירה מושלמת הזהה לבן אדם. איך המוח חושב? האם ניתן ליצור תודעה מלאכותית? מהי אינטליגנציה מלאכותית? מה ההבדל בין רובוט לאדם? האם קיימת בחירה חופשית באמת? מהי תחושת האני? ...

... המוח יודע? איך המוח לומד? איך תינוק לומד? איך המוח חושב? התפתחות המוח, התפתחות הקוגניציה, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה איך המוח יודע דברים חדשים? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא בשאלה הבסיסית והעמוקה ביותר: איך תינוק יודע? השאלה פשוטה לכאורה, אבל עומק הבעיה ... חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ... מבהיר שכמו בשאלת הידיעה, גם כאן מדובר בפרדוקס שבו לא ברור איך המוח יודע דברים מלכתחילה, והפתרון אינו לוגי ואינו ברור מאליו. למה בכלל השאלה הזאת חשובה לנו? אליעד מסביר שרוב האנשים לא מוטרדים מהשאלה איך אנחנו יודעים דברים, אבל מי שחוקר את ... שלה היא זו שיכולה להביא אותנו לשינוי מהותי בתפיסת העולם. איך המוח לומד? איך תינוק לומד לתקשר? מה קדם למה ביצה או תרנגולת? האם אפשר לדעת משהו חדש לגמרי? פרדוקסים בתהליך הלמידה התפתחות החשיבה אצל ילדים ...