... אפילו אין פוטנציאל שיהיה כיסא ושולחן, אין מחשבה עליהם, והם לא קיימים אפילו ברמת האפשרות. הכל נמצא כישות אחת מוחלטת שאין בה שום הבדל בין הדברים. אפילו המחשבה שיש דברים נפרדים אינה קיימת שם. מדוע האדם יוצר לעצמו סבל ... מה שאתה עושה, למה אתה רוצה את מה שאתה רוצה, ולמה דברים מסוימים מפריעים לך. על האדם לחקור באופן מוחלט את הסיבה לכל רצון ולכל התנגדות שעולה בו. לדוגמה, אם לאדם יש כאב גב, עליו לשאול את עצמו: למה ... - הוא חווה דברים כטובים או רעים, כאני או לא אני. כאשר הוא חוזר להוויה האחת, הוא חווה שלמות מוחלטת. איך אליעד מציע להתמודד עם קשיים יומיומיים? אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות יומיומיות, אין צורך לשנות את המציאות החיצונית ... את ההוויה האמיתית, שהיא מעבר לכל נפרדות, כל סבל מסתיים. האדם יכול להגיע לכך רק על ידי חקירה פנימית מוחלטת וחסרת פשרות, עד שהוא יבין שהכל הוא אחד ואין שום סיבה אמיתית לסבול. מהי ההוויה הראשונה של המציאות? למה ... שאתה אפילו לא יכול לחשוב עליו ואפילו לא לדמיין את זה. למעשה הכלום, קיים יותר מכל מה שקיים. אבל המוח של האדם כל כך מעוות ועקום, זה אפילו לא מעוות, זה הפוך לגמרי, הממשות עצמה היא הכלום. והממשות עצמה, ... שלא קרה, בראשון יש גם את כל מה שיש וגם את מה שאיננו. כל האפשרויות, אז יש לך כלום מוחלט. כלום פירושו דבר שאני לא יכול להגדיר אותו. אולי זה בגלל שהוא גדול מאוד ולא קטן מאוד. רבי נחמן ... לכם איך להתחיל. האדם צריך לשאול את האמת, מה הכוונה? מה כרגע מציק לך? משם צריך להתחיל, מהדבר שהכי מוחשי. מה מציק לך? שאלה: שרבתי עם הורי לפני שעתיים. אליעד: מה מציק לך? אתה כרגע יושב ורואה תמונה שלך ... שאלה: מה שאגיד, אז שוב נשאל למה. זה שאני לא רוצה, גורם להתנגדות בתוכי, וגורם לי להרגיש יותר רע. המוח משוגע. שאלה: אולי זה מעלה פחדים. אליעד: אפילו שהיא לא רוצה, זה לא יעזור לה עם הגב. אני מנסה ... רע. אבל עד שאתה לא בטוח במאה אחוז שאין סיבה, למה אתה מרגיש רע, אז אתה לא יכול להגיד שהמוח משוגע. אז למה מציקה לך תחושה הריקנות? את רוצה תכלית, למה? שאלה: גם אני רוצה תכלית. אליעד: מה התכלית ... שרע לך. למה אתה לא יכול לשבת רגוע, למה אתה צריך לשנות? הפרופסור יגיד שזה בגלל גלים חשמליים וכימיים במוח. אבל אם ירביצו לו, האם גם יגיד שאלו גלים במוח? הוא לא חווה את המציאות כגלים במוח. שאלה: אבל כך לא נמצא תשובה. אליעד: אתה יודע מה יגרום לך להפסיק לסבול. אם תפסיק לשקר ולהגיד שאין תשובה, זה יביא אותך להבין למה רע לך. יש לך מחסום במוח, שלא נותן לך לראות את התשובה, שגורם לך להגיד שזה טוב וזה רע. מה זה? השקר שאומר שאין תשובה. ... נחמן אומר, מה העצה שנוכל להתקרב לקדושה? על יד עזות פנים. מה זה עזות פנים? חוצפה. כאשר השיגעון בא למוח שלך ואומר לך, זה טוב וזה רע, והשיגעון הזה מתעלל בך, כי הוא גורם לך להרגיש רע. והאדם מרגיש ... אם אתה חושב על משהו שהוא טוב, תשאל מדוע הוא טוב, כי בכל טוב יש גם רע. גם כאשר המוח שלך אומר לך, זה טוב, תעשה את זה, זה גם השטן שגורם לך להרגיש רע. כשהוא אומר זה טוב, ... מה שאת מרגישה, אני רק אומר אל תשקרי. אם את מרגישה זה לא אומר שזה באמת ככה. תפעילי את המוח. אמנם את מרגישה, אבל אולי זה לא נכון? עכשיו, אלוהים ייתן לך את מה שאת רוצה, ברגע שאת באמת ...

... שני שקלים, הוא יבצע זאת ללא היסוס, כי היתרון אמנם קטן, אך הוא בטוח. לעומת זאת, אם אין ודאות מוחלטת ברווח שיקבל, האדם ידרוש יתרון גדול משמעותית כדי לקחת את הסיכון, כמו אנשים שמהמרים על הבית שלהם כדי לזכות ... ושתעניק לך חוויה חדשה. כך הוא חוסך מהלקוח את המאמץ לדמיין בעצמו את התוצאה של הקנייה, ויוצר חיבור אסוציאטיבי במוח הלקוח. איך משתמשים במניפולציות לשכנוע לקוחות? אליעד מציג מספר טכניקות מניפולציה שמסייעות בשכנוע לקוחות: קודם לומר ללקוח את הדבר ... כמה שנים זאת תהיה הטלוויזיה החדשה שלך בסלון החדש שלך. לדבריו, הטכניקות הללו עובדות כי הן משתמשות באסוציאציות טבעיות במוח האדם, שגורמות לו להרגיש שהדבר שהוא בספק לגביו הוא חלק ממה שהוא כבר בטוח בו. איך משתמשים במניפולציות בחיי ... לפיו גם חוקי הפיזיקה הם סוג של מניפולציה: כשאדם לא יוצא דרך קיר אלא רק דרך דלת, זה מפני שהמוח שלו יוצר ודאות על סמך ניסיון עבר, בעוד שהמציאות היא שיש כאן ספק - אולי הקיר הספציפי הזה כן מאפשר מעבר דרכו? גם כאן המוח מדביק ודאות על משהו אפשרי. איך מנגנון השכנוע פועל בתוך האדם עצמו? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמנגנון של ... עיסקה, יש להגדיל את היתרון שהוא חושב שהוא יקבל, וכן, את רמת הודאות שלו לגבי היתרון. והכל עד כדי מוחלטות, כלומר, מחויב שמה שהוא יקבל זה יתרון, ומחויב שהוא יקבל את היתרון. ואיך גורמים לכך שהלקוח יחשוב שמה שהוא ... מוצר, קודם כל יש לברר את הצורך שלו (צורכי הלקוח), לשאול אותו מה הוא רוצה ואז להקשיב לו, להקליט במוח ולנתח את מה שהוא אומר ומה הכי מחויב שהוא רוצה. למשל - לקוח: אני רוצה לסלון החדש שלי, טלוויזיה ... טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי מוכר טיפש: בבקשה, יש לנו פה טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y. בשלב זה, המוח של הלקוח (הקונה) מדמיין ומשלים את הסיפור בראש שלו, הוא יחשוב: אוקיי, אז אם אני אקנה את הטלוויזיה הזאת, ... תהנה מחויה חדשה!. (המילה חדש חוזרת בכוונה להדגיש את הקונספט של חדש). כלומר, המוכר הטוב השלים ללקוח את הסיפור במוח, את הדמיון, וכן השתמש במושגים של הרצון של הלקוח ( טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי) שהם ממילא יותר מחויבים ... לסלון החדש שלי) הדביק אליו משהו שהקונה בספק לגביו (טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y). וכך עי ההדבקה, נוצרת במוחו של הלקוח קונוטציה שהוא כן רוצה את מה שהוא בספק לגביו. זאת הסיבה, שבפרסומת לרכב חדש, שמים ליד הרכב ... היפה, כלומר, מדביקים לרכב קונוטציה של אני רוצה כדי שהלקוח ירצה לקנות את הרכב. זה משפיע על הקונה כי מוח האדם פועל לפי אסוציאציות. מהלך כזה נקרא מניפולציה. ניתן לבצע מניפולציה (כמו בדוגמה לעיל) במספר וריאציות: - קודם להגיד ... תוותר ותלך על בטוח, על האופציה הראשונה, לקחת בודאות 2 שקל. כך שהכל זה עניין של שקלול מול עצמך. המוח של האדם עושה עליו מניפולציה. וזה לא בהכרח רע, כי החיים האלה קיימים בצורה מניפולטיבית (מכלום לעשות משהו זה מניפולציה). המוח של האדם אומר לו שהוא רוצה להיות מאושר, ואם הוא ישיג את X, אז הוא יהיה מאושר. העוצמה שבה האדם רוצה את האושר המוחלט, והאמונה שיש לאדם בצורה היחסית שתתן לו את המוחלט - זה מה שנותן לו את המוטיבציה להשיג את האושר המוחלט. לכן, אם הוא היה פחות רוצה את האושר המוחלט, אזי הוא היה פחות מתאמץ להשיג האת האושר היחסי, או שהוא מאוד רוצה את האושר המוחלט ופחות חושב שהאושר היחסי יביא לו את זה. בהנחה שהאדם מאד רוצה את האושר המוחלט, וגם מאמין שהדבר היחסי ייתן לו את האושר המוחלט, אז הוא משתעבד ליחסי (שזה לאו דוקא רע, פשוט ככה זה עובד). אם האדם היה מבין בדיוק מה הוא רוצה, שזה המוחלט ושהכל יהיה כרצונו תמיד, אז הוא לא היה יכול להכנס לחוויה שאומרת שאם הוא ישיג משהו יחסי, זהייתן לו את המוחלט ואת ההכל כרצונו תמיד. על כן, הסיבה שהאדם לא מאושר באופן מוחלט, זה רק בגלל שהוא רוצה צורות יחסיות, אך אם הוא יבין ששום צורה לא תוכל לתת לו אושר מוחלט, אז הוא יפסיק לרצות צורות יחסיות, ואז ממילא הוא יהיה מאושר באופן מוחלט. אם כך, ניתן לראות שבתהליך המכירה יש את כל המשחק של האפשרי - מחויב (ספק - ודאות), פחות מחויב, ... הטרור... המונח הזה עוטף את המשפט ויוצר מניפולציה חזקה. כמו כן, הוא בלשון עבר, ולכן משלים את הסיפור הסיפור, במוחו של המצביע (=הקונה). גם חוקי הפיזיקה עובדים באותה צורה מניפולטיבית: כשאתה יוצא מחדר, אתה לא חושב לצאת דרך הקיר, ... שלא תנסה לעבור דרך קיר אחר, לעולם לא תדע אם אתה יכול לעבור דרכו או לא, כי אתה מדמה במוח שלך (זוכר) ניסיונות כושליםקודמים, ובכך מדביק ודאות למשהו שמוטל בספק \ אפשרי - להצליח לעבור דרך הקיר...

... מחשבות ולגרום למישהו להפסיק לעשן? אליעד מסביר כיצד ניתן להשתמש בטכניקות NLP (תכנות נוירו - לשוני) כדי לשתול מחשבות במוחו של אדם כך שיבצע שינוי התנהגותי, לדוגמה להפסיק לעשן, מבלי שהוא יהיה מודע לכך. המטרה היא לגרום לו להבין, ... לפעול בצורה עקיפה, כך שהאדם יבין בעצמו את נזקי העישון. אליעד מסביר שמדובר במניפולציה שיכולה לכלול את הכניסת המחשבה למוחו של האדם על ידי תכנים שמתווספים אליו באופן עקיף. למשל, לגרום לו להבין שבריאות היא הדבר החשוב ביותר, ושכאשר ... חשבתי אחת הדרכים שחשבתי לנסות זה להחדיר לו, להצמיד לו איזה משהו. אליעד: אתה מוצא לו פתרון יחסי, פתרון מוחלט? ש: מה זה יחסי, אני מניח שזה יהיה יחסי זה לא יהיה משהו, אני רוצה כאילו, אני רוצה למישהו ... תלביש את החסרונות היחסיים שיש, בן אדם פותר את השעמום בסיגריה עכשיו זה חסרונות עלויות, אז את אותם דברים במוח תציף לו על משהו אחר. אז איכשהו הוא יבין כבר רגע ומה אתה עושה בשביל כשמשעמם לך? מה אתה ... לא לאכול בשביל סיגריה, היה באח הגדול שהוא אומר אני רוצה קופסת סיגריות במקום אוכל, נכון? ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות. אליעד: המוח לא יכול להבין את זה. ש: למה לא? אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא אוכל ואז מה הוא עושה? הוא אומר ואולי פתאום מהשמיים ירד ... אותו נכון, אולי הוא תכף יחזור בו ואולי פתאום אני אגלה שאני אלוהים בכלל. ש: אין אולי. אליעד: אבל המוח לא יכול לחשוב שאין אולי, אולי תמיד יש. ש: לא אבל העניין להקצין את זה היה יפה בעיניי. אליעד: ...

... אובייקטיבית שקיים שכל. אי אפשר למצוא את השכל באף מקום פיזי. אין מקום שבו אפשר להצביע ולומר: הנה השכל. המוח הוא בסופו של דבר חומר, וכך גם האבן, השולחן או הכיסא. אם נבחן במיקרוסקופ את כל הדברים האלו, בסופו של דבר נגלה את אותו סוג של חומר ואנרגיה. לכן, הוא אומר, מי שמזדהה עם המוח, בעצם מזדהה עם חומר דומם. מכאן עולה השאלה, מה הופך את החומר לחי או לדומם? ומהי בעצם תודעה? מי ... קשור לגוף. האם התודעה קיימת ללא הגוף הפיזי? כאן אליעד מציג את האפשרות שהמחשבה אולי קיימת לפני הגוף, לפני המוח. הוא אומר שייתכן שאנחנו לא מסוגלים לתפוס את המציאות הזאת דרך החושים הפיזיים שלנו. אם היינו נכנסים למעבדה ומסתכלים על המוח והמחשבה, לא היה ברור מי מהם קודם או מי מפעיל את מי. אולי, הוא אומר, המחשבה קיימת עוד לפני ...

... שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או במטרה הרחוקה והמורכבת. הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו ... תמיד בהיגיון, אלא במוטיבציה הפנימית שלנו. כאשר המטרה הקטנה מספקת לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת את המטרות הרחוקות יותר. לעומת זאת, המטרה הגדולה, שדורשת ... במשהו אחר, הבחירה תהיה תלויה בשכנוע הפנימי שלנו לגבי מה יגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הרחוק. אליעד מציין שהמוח שלנו לא תמיד פועל לפי מה שטוב לנו בטווח הרחוק, אלא יותר לפי מה שייתן לנו סיפוק מידי. המטרה ... אבל יש עוד מטרה אחרת שצריך לקחת אותה בחשבון, שקוראים לה אני רוצה להרגיש טוב, זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא ... מטרות גדולות, רחוקות יותר שדורשות יותר התמדה ויש מטרה אחרת שהיא הכי גדולה בעולם: אני רוצה להרגיש טוב. ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ... הגדולות. ש: אוקיי. אליעד: יפה. עכשיו מה צריך לעשות? מה האמת? במה עדיף להשקיע בזה או בזה? ש: האמת המוחלטת? אליעד: כן. מה האמת המוחלטת? ש: שלא משנה. אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת ...

... איך נותן תחושה של יכולת ושל אפשרות. לדוגמה, כששואלים איך אתה יכול לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר?, המוח של הקורא או השומע יתחיל לחשוב על דרכים או פתרונות, והם מתחילים להרגיש שזה אפשרי. זה שונה משאלה איך לעשות, שהיא פחות ממוקדת ומעוררת יותר ספקות. האם השאלה איך משפיעה על המוח שונה מהשאלה איך באפשרותך? השאלה איך באפשרותך שונה מהשאלה איך לעשות. השאלה השנייה נראית יותר כמשהו שדרוש עיון מעמיק ... הללו מנותבות לכיוון המחשבות שברצונך להטמיע בו. הוא מסביר את השפעת מילים כמו אתה תוכל או אתה תרצה, שבהן המוח מתחיל לפתח תמונה בראש של הפעולה המוצעת, ולעיתים המוח לא מבדיל בין מה שיכול לקרות לבין מה שכבר קרה. מהן טכניקות NLP לשתילת מחשבות? איך ליצור סוגסטיה בתקשורת? ...

... בהן. ההרצאה מתחילה בשאלות כמו מהו יש ומהו אין? אליעד מציין כי אין בעצם הבדל אמיתי בין יש ואין. המוח האנושי יוצר הבחנות כמו רוצה ולא רוצה או יש ואין, אך למעשה כל תחושה כזו אינה בהכרח נפרדת או ... תופסים את צורתו החיצונית, אך המהות של הכיסא היא משהו הרבה יותר עמוק ולא תמיד ניתן לתפוס אותה בצורה מוחלטת. המהות היא מהות אחת לכל דבר, בעוד שהצורה משתנה בהתאם למבנה ותפיסת המציאות של כל אחד. האם הכל אחד? ... את תחושת הזמן הוא האשליה של עבר ועתיד, אבל אם נתבונן על הזמן בצורה מעמיקה, נגלה שאין לו קיום מוחלט. האם יש הבדל בין יש לאין? בסופו של דבר, אליעד כהן חוזר לשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין יש ואין? הוא מסביר כי המוח שלנו כל הזמן עושה הבחנות כאלה, אך אם נסתכל לעומק, נגלה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין. המהות של כל דבר לא תלויה בהפרדה הזו, אלא במצבים המנטליים שבהם אנו חיים. יש משהו ... שאין בעצם הבדל אמיתי בין יש ואין, אלא הכל תלוי בפרספקטיבה שממנה אנו בוחנים את המציאות. הוא מציין שלפעמים המוח שלנו יוצר תחושות של רוצה ולא רוצה או יש ואין, אך בפועל, כל תחושה כזו אינה בהכרח נפרדת או ... רואים כיסא, אנו תופסים את צורתו החיצונית, אך המהות של הכיסא היא משהו הרבה יותר עמוק ובלתי ניתן לתפיסה מוחלטת. האם הכל אחד? אחדות והיפוכים אחד הנושאים הפילוסופיים המרכזיים בהרצאה הוא רעיון האחדות וההיפוך. אליעד מדבר על כך שלפעמים ... תחושת זמן מבוססת על חוויות של עבר ועתיד, אך למעשה, הזמן הוא רק מושג שמדמה שינוי, ואין לו קיום מוחלט מחוץ לניסיון האנושי. האם יש הבדל בין יש לאין? בסופו של דבר, אליעד חוזר לשאלה המרכזית שהוצגה בתחילת ההרצאה - האם באמת יש הבדל בין יש לאין? הוא מסביר כי המוח שלנו כל הזמן עושה הבחנות כאלה, אבל אם נסתכל לעומק, נגלה שאין באמת הבדל מוחלט. מהות היא דבר שאינו תלוי בהפרדה בין יש לאין, אלא יותר במצבים המנטליים שבהם אנו חיים. מהות וצורה האם ...

... האנושי יכול להבין הכל, או שיש גבול ברור ליכולת ההבנה של האדם. אליעד מתחיל מכך שיש אנשים שרוצים תשובות מוחלטות לשאלות גדולות, כמו משמעות החיים, מדוע העולם קיים, או מהי הסיבה לכל דבר שקורה. לדבריו, יש אנשים שמחפשים תשובות מוחלטות כדי להגיע למצב שבו לא תהיה להם שום שאלה נוספת לאחר מכן. אך לטענת אליעד, עצם הרצון בתשובה מוחלטת דורש בירור מקדים: האם בכלל קיימת שאלה אמיתית? אליעד נותן דוגמאות של שאלות מסוגים שונים. יש אנשים ששואלים שאלות ... אך יש אחרים ששואלים שאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו מה משמעות החיים? או למה העולם נברא?. אדם שמבקש תשובה מוחלטת לשאלות אלו, בעצם מחפש תשובה שתהיה כל כך מדויקת ונכונה, עד שהוא לעולם לא יוכל לערער עליה או לשאול עליה שאלות נוספות. לטענת אליעד, מי שמחפש תשובה מוחלטת חייב לבדוק תחילה אם בכלל קיימת שאלה מוחלטת, שאלה אמיתית ללא ספקות. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלות גדולות? אליעד מסביר שבכל שאלה יש תמיד ספק בסיסי. לדוגמה, אם שואלים למה העולם נברא?, ניתן תמיד לשאול לפני כן, האם העולם בכלל נברא? אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים מה לאכול לארוחת הצהריים?, המוח יכול לשאול את עצמו, מי אמר שבכלל צריך לאכול?. כלומר, עצם השאלה לעיתים מוטלת בספק עוד לפני שמחפשים לה תשובה. לכן, אליעד אומר שכדי להגיע לתשובה מוחלטת, יש צורך להגיע למצב שבו אין יותר שאלות - וזה מצב קיצוני, שלרוב האנשים נראה בלתי אפשרי. לדעת אליעד, ... זאת יש צורך ברצון חזק ביותר, וגם במוכנות לוותר על המון הנחות יסוד, אמונות ותפיסות חיים. איך להגיע לתשובה מוחלטת, והאם זה אפשרי? אליעד טוען שכן אפשרי להגיע לתשובה מוחלטת, בניגוד לדעה של רוב האנשים שזה בלתי אפשרי. הוא אומר שכדי להבין את הדברים ברמה המוחלטת, יש להתחיל מתהליכים קטנים ופשוטים. למשל, להבין למה אדם מעשן סיגריות, או למה הוא בוחר לעשות פעולה יומיומית מסוימת. ... שאדם חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?, והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי אפשר להבין הכל. זו בעצם הנחה, אמונה או דעה, ולא עובדה מוחלטת. איך להגביר את הסיכוי להבין הכל? אליעד מסביר שהיכולת להבין הכל תלויה בשני דברים עיקריים: עד כמה האדם רוצה ... של דברים עמוקים יותר. ככל שאדם יאמין יותר שהוא יכול להבין, כך יגדל הסיכוי שיגיע בסופו של דבר להבנה מוחלטת של המציאות, של עצמו ושל העולם. האם יש מי שכבר הגיע להבנה מוחלטת? אליעד אומר שאנשים רבים מניחים שאף אחד עדיין לא הגיע להבנה מוחלטת, כי אם היה מגיע אליה, הוא היה כבר משתף בכך את כולם. אך הוא מסביר שזו גם הנחה שגויה. אולי ישנם אנשים שכן הגיעו להבנה מוחלטת, אבל הם פשוט לא מעוניינים לשתף אחרים, מכל מיני סיבות. בדיוק כמו אדם שממציא המצאה גאונית ולא רוצה לחלוק ... ידיים כאשר הדברים נראים בלתי אפשריים או קשים מדי. האם אפשר להבין הכל? האם השכל מוגבל? איך להשיג הבנה מוחלטת? למה אין תשובה לשאלות קיומיות? מה המשמעות של הבנה מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? איך להצליח לחשוב בגדול?

... מכיל גם הוא חסרונות משלו, כגון המאמץ, הלחץ, והתחושה של למה אני צריך להתאמץ כשיש אחרים שלא צריכים? האם המוח שלנו מסוגל לראות את כל היתרונות והחסרונות? אליעד מסביר שאם המוח היה מתוכנת לראות את היתרונות והחסרונות בכל דבר באופן קבוע ומיידי, האדם לא היה מסוגל לפעול בעולם. לדוגמה, לפני שהיינו הולכים לאכול, אם המוח היה מתחיל לעשות חישוב מדויק של כל היתרונות והחסרונות האפשריים, בסופו של דבר לא היינו מסוגלים להחליט האם לאכול או לא. המוח חייב, לשם תפקוד נורמלי, להעלים חלק מהיתרונות והחסרונות כדי לאפשר לנו פעולה רציפה בעולם. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שאם אדם יתאמץ לבדוק את המציאות לעומק, יוכל תמיד לגלות שבאמת בכל סיטואציה היתרונות והחסרונות הם שווים באופן מוחלט. הוא מדגיש כי כדי לראות זאת, האדם חייב לעשות מאמץ מודע, לבדוק את האמת לעומק, ורק אז יצליח להבין ... לעבוד קשה, ויכול להעריך יותר את מה שיש לו, או להרגיש סיפוק עמוק יותר. לכן, המושג חוסר צדק אינו מוחלט, ובכל מצב שלכאורה הוא לא צודק, קיימים גם צדדים מועילים וחיוביים. האם כדאי בכלל לראות את היתרונות והחסרונות בכל ... לא יתאמץ, הוא ימשיך לראות את המציאות בצורה של יתרונות וחסרונות לא שווים. לסיכום, אליעד כהן מראה שאין מצב מוחלט של טוב או רע, אלא בכל דבר יש טוב ורע באופן שווה. רק בעזרת מאמץ, התבוננות פנימית וחיפוש אחרי ...

... מפשטים משפטים ארוכים למסר קצר וברור יותר. לכן, כאשר הלקוח שומע משפט כמו המוצר הוא הטוב ביותר ביחס ל..., המוח שלו מוחק את החלק של ההשוואה (ביחס ל...) ונשאר רק עם המסר המקוצר: המוצר הוא הטוב ביותר. לדוגמה, כשפוליטיקאים בישראל מתחרים ... הזה הכי טוב, כאשר מדי פעם מציינים שוב ביחס ל... כדי לשמור על אמינות ולא להיתפס בשקר גלוי. בפועל, המוח של הלקוח כבר התרגל לשמוע את המסר הפשוט של המוצר הזה הכי טוב, גם אם המשפט נאמר בתחילה בהקשר ... מ1... 2... 3 אבל מצד שני הבן אדם בתת מודע שלא כשהוא שומע המוצר הזה הכי טוב עבורך אז במוח כפי שהסברתי מפעם אחרת הוא משמיט את ביחס ל... והוא מבין את המילים המוצר הזה הכי טוב גם בלי ... לעשות זה למצוא באיזה הקשר המשפט הזה יכול להיות נכון ואז להגיד את המשפט הזה פשוט באותו הקשר, כאשר המוח ממילא שומע את המשפט הזה גם בלי אותו הקשר. כמובן שאני אחדד שאפשר להגיד ללקוח לדוגמה אתה יודע ביחס ... הכי טוב ואחר כך לחזור על המשפט הזה המוצר הוא הכי טוב בלי להגיד את ביחס ל.... אוקי ואז המוח כבר שומע את המילים המוצר הזה הכי טוב בלי קשר לזה שזה ביחס ל.... כולל כמובן בכל תחום כאשר ...