... אפילו לחשוב עליו, אתה כל כך בטוח שהכלום לא קיים, שאתה אפילו לא יכול לחשוב עליו ואפילו לא לדמיין את זה. למעשה הכלום, קיים יותר מכל מה שקיים. אבל המוח של האדם כל כך מעוות ועקום, זה אפילו לא מעוות, זה הפוך לגמרי, הממשות עצמה היא הכלום. והממשות עצמה, שהיא כל כך ממשית, ... הרע. אז מה את אומרת, למה את לא רוצה את הכאב גב? שאלה: מה שאגיד, אז שוב נשאל למה. זה שאני לא רוצה, גורם להתנגדות בתוכי, וגורם לי להרגיש יותר רע. המוח משוגע. שאלה: אולי זה מעלה פחדים. אליעד: אפילו שהיא לא רוצה, זה לא יעזור לה עם הגב. אני מנסה להבין, אתה לא חווה הנאה מושלמת ... רוצה את הריקנות? אולי יש סיבה מוצדקת למה זה גורם לך להרגיש רע. אבל עד שאתה לא בטוח במאה אחוז שאין סיבה, למה אתה מרגיש רע, אז אתה לא יכול להגיד שהמוח משוגע. אז למה מציקה לך תחושה הריקנות? את רוצה תכלית, למה? שאלה: גם אני רוצה תכלית. אליעד: מה התכלית שלשמה אתה רוצה תכלית? מה זה ... והאדם מרגיש כל כך נחות, שיש לו ענווה פסולה, והוא מסכים לטוב ולרע. אם אתה חושב על משהו שהוא טוב, תשאל מדוע הוא טוב, כי בכל טוב יש גם רע. גם כאשר המוח שלך אומר לך, זה טוב, תעשה את זה, זה גם השטן שגורם לך להרגיש רע. כשהוא אומר זה טוב, אז הוא גם אומר שמשהו אחר פחות טוב. תשאל, ... משקרת? שאלה: כי זה מה שאני מרגישה. אליעד: אני לא מתווכח עם מה שאת מרגישה, אני רק אומר אל תשקרי. אם את מרגישה זה לא אומר שזה באמת ככה. תפעילי את המוח. אמנם את מרגישה, אבל אולי זה לא נכון? עכשיו, אלוהים ייתן לך את מה שאת רוצה, ברגע שאת באמת תרצי את זה. שאלה: אז למה אני לא רוצה? ...

... מניפולציה: כשאדם לא יוצא דרך קיר אלא רק דרך דלת, זה מפני שהמוח שלו יוצר ודאות על סמך ניסיון עבר, בעוד שהמציאות היא שיש כאן ספק - אולי הקיר הספציפי הזה כן מאפשר מעבר דרכו? גם כאן המוח מדביק ודאות על משהו אפשרי. איך מנגנון השכנוע פועל בתוך האדם עצמו? בסופו של ... בבקשה, יש לנו פה טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y. בשלב זה, המוח של הלקוח (הקונה) מדמיין ומשלים את הסיפור בראש שלו, הוא יחשוב: אוקיי, ... (טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y). וכך עי ההדבקה, נוצרת במוחו של הלקוח קונוטציה שהוא כן רוצה את מה שהוא בספק לגביו. זאת הסיבה, שבפרסומת לרכב ... רוצה כדי שהלקוח ירצה לקנות את הרכב. זה משפיע על הקונה כי מוח האדם פועל לפי אסוציאציות. מהלך כזה נקרא מניפולציה. ניתן לבצע מניפולציה (כמו ... לקחת בודאות 2 שקל. כך שהכל זה עניין של שקלול מול עצמך. המוח של האדם עושה עליו מניפולציה. וזה לא בהכרח רע, כי החיים האלה קיימים בצורה מניפולטיבית (מכלום לעשות משהו זה מניפולציה). המוח של האדם אומר לו שהוא רוצה להיות מאושר, ואם הוא ישיג את X, אז הוא ... כמו כן, הוא בלשון עבר, ולכן משלים את הסיפור הסיפור, במוחו של המצביע (=הקונה). גם חוקי הפיזיקה עובדים באותה צורה מניפולטיבית: כשאתה יוצא ...

... זה רע, יש לפעול בצורה עקיפה, כך שהאדם יבין בעצמו את נזקי העישון. אליעד מסביר שמדובר במניפולציה שיכולה לכלול את הכניסת המחשבה למוחו של האדם על ידי תכנים שמתווספים אליו באופן עקיף. למשל, ... בסיגריה יש בן אדם שמוכן לא לאכול בשביל סיגריה, היה באח הגדול שהוא אומר אני רוצה קופסת סיגריות במקום אוכל, נכון? ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות. אליעד: המוח לא יכול להבין את זה. ש: למה לא? אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא אוכל ואז ... זה אלוהים מזויף, אולי לא הבנת אותו נכון, אולי הוא תכף יחזור בו ואולי פתאום אני אגלה שאני אלוהים בכלל. ש: אין אולי. אליעד: אבל המוח לא יכול לחשוב שאין אולי, אולי תמיד יש. ש: לא אבל ...

... והאם אפשר למצוא אותו במציאות? אליעד מדגיש שאין שום דרך להוכיח בצורה אובייקטיבית שקיים שכל. אי אפשר למצוא את השכל באף מקום פיזי. אין מקום שבו אפשר להצביע ולומר: הנה השכל. המוח הוא בסופו של דבר חומר, וכך גם האבן, השולחן או הכיסא. אם נבחן במיקרוסקופ את כל הדברים האלו, בסופו של דבר נגלה את אותו סוג של חומר ואנרגיה. לכן, הוא אומר, מי שמזדהה עם המוח, בעצם מזדהה עם חומר דומם. מכאן עולה השאלה, מה הופך את החומר לחי או לדומם? ומהי בעצם תודעה? מי באמת שולט באדם - הגוף, הנפש או ישות אחרת? עוד דוגמה שאליעד ... או הפסיק להיות מודע לעצמו. מי שמרגיש את עצמו כאני, אולי בכלל לא קשור לגוף. האם התודעה קיימת ללא הגוף הפיזי? כאן אליעד מציג את האפשרות שהמחשבה אולי קיימת לפני הגוף, לפני המוח . הוא אומר שייתכן שאנחנו לא מסוגלים לתפוס את המציאות הזאת דרך החושים הפיזיים שלנו. אם היינו נכנסים למעבדה ומסתכלים על המוח והמחשבה, לא היה ברור מי מהם קודם או מי מפעיל את מי. אולי, הוא אומר, המחשבה קיימת עוד לפני שיש לנו יכולת לקלוט אותה באופן פיזי. מדוע חשוב ללכת עם השאלות ...

... אנחנו מקבלים החלטות על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו של דבר כל החלטה שלנו ... (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת את המטרות הרחוקות יותר. לעומת זאת, המטרה הגדולה, שדורשת זמן והשקעה, מצריכה ... טוב יותר בטווח הרחוק. אליעד מציין שהמוח שלנו לא תמיד פועל לפי מה שטוב לנו בטווח הרחוק, אלא יותר לפי מה שייתן לנו סיפוק מידי. המטרה הכללית להרגיש טוב, בעצם משפיעה ... להרגיש טוב, זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספת בכלל, יש ... בעולם: אני רוצה להרגיש טוב. ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ולפי זה בסוף אתה מחליט, ...

... במילת השאלה איך נותן תחושה של יכולת ושל אפשרות. לדוגמה, כששואלים איך אתה יכול לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר?, המוח של הקורא או השומע יתחיל לחשוב על ... והם מתחילים להרגיש שזה אפשרי. זה שונה משאלה איך לעשות, שהיא פחות ממוקדת ומעוררת יותר ספקות. האם השאלה איך משפיעה על המוח שונה מהשאלה איך באפשרותך? השאלה איך ... אך למעשה השאלות הללו מנותבות לכיוון המחשבות שברצונך להטמיע בו. הוא מסביר את השפעת מילים כמו אתה תוכל או אתה תרצה, שבהן המוח מתחיל לפתח תמונה בראש של הפעולה המוצעת, ולעיתים המוח לא מבדיל בין מה שיכול לקרות לבין מה שכבר ...

... ההרצאה מתחילה בשאלות כמו מהו יש ומהו אין? אליעד מציין כי אין בעצם הבדל אמיתי בין יש ואין. המוח האנושי יוצר הבחנות כמו רוצה ולא רוצה או יש ואין, אך למעשה כל תחושה כזו אינה בהכרח נפרדת או אמיתית כפי שהיא נתפסת. הדברים הם לא כפי שהם נראים לנו, ... בסופו של דבר, אליעד כהן חוזר לשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין יש ואין? הוא מסביר כי המוח שלנו כל הזמן עושה הבחנות כאלה, אך אם נסתכל לעומק, נגלה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין. המהות של כל דבר לא תלויה בהפרדה הזו, אלא במצבים המנטליים שבהם אנו ... אמיתי בין יש ואין, אלא הכל תלוי בפרספקטיבה שממנה אנו בוחנים את המציאות. הוא מציין שלפעמים המוח שלנו יוצר תחושות של רוצה ולא רוצה או יש ואין, אך בפועל, כל תחושה כזו אינה בהכרח נפרדת או אמיתית כפי שהיא נתפסת. מהות וצורה: האם יש הבדל ביניהם? ... אליעד חוזר לשאלה המרכזית שהוצגה בתחילת ההרצאה - האם באמת יש הבדל בין יש לאין? הוא מסביר כי המוח שלנו כל הזמן עושה הבחנות כאלה, אבל אם נסתכל לעומק, נגלה שאין באמת הבדל מוחלט. מהות היא דבר שאינו תלוי בהפרדה בין יש לאין, אלא יותר במצבים המנטליים ...

... אליעד מסביר שבכל שאלה יש תמיד ספק בסיסי. לדוגמה, אם שואלים למה העולם נברא?, ניתן תמיד לשאול לפני כן, האם העולם בכלל נברא? אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים מה לאכול לארוחת הצהריים?, המוח יכול לשאול את עצמו, מי אמר שבכלל צריך לאכול?. כלומר, עצם השאלה לעיתים מוטלת בספק עוד לפני שמחפשים לה תשובה. לכן, אליעד אומר שכדי להגיע לתשובה מוחלטת, ... אפשר להגיע לירח, כי הוא חשב שזה בלתי אפשרי. אליעד טוען שלמרות שאדם חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?, והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי אפשר להבין הכל. זו בעצם הנחה, אמונה או דעה, ולא עובדה מוחלטת. איך להגביר את הסיכוי להבין ...

... כשיש אחרים שלא צריכים? האם המוח שלנו מסוגל לראות את כל היתרונות והחסרונות? אליעד מסביר שאם המוח היה מתוכנת לראות את היתרונות והחסרונות בכל דבר באופן קבוע ומיידי, האדם לא היה מסוגל לפעול בעולם. לדוגמה, לפני שהיינו הולכים לאכול, אם המוח היה מתחיל לעשות חישוב מדויק של כל היתרונות והחסרונות האפשריים, בסופו של דבר לא היינו מסוגלים להחליט האם לאכול או לא. המוח חייב, לשם תפקוד נורמלי, להעלים חלק מהיתרונות והחסרונות כדי לאפשר לנו פעולה רציפה בעולם. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שאם אדם יתאמץ לבדוק את המציאות לעומק, יוכל תמיד ...

... למסר קצר וברור יותר. לכן, כאשר הלקוח שומע משפט כמו המוצר הוא הטוב ביותר ביחס ל..., המוח שלו מוחק את החלק של ההשוואה (ביחס ל...) ונשאר רק עם המסר המקוצר: המוצר הוא הטוב ביותר. לדוגמה, כשפוליטיקאים בישראל מתחרים בבחירות ואומרים אני המועמד הטוב ביותר ... טוב, כאשר מדי פעם מציינים שוב ביחס ל... כדי לשמור על אמינות ולא להיתפס בשקר גלוי. בפועל, המוח של הלקוח כבר התרגל לשמוע את המסר הפשוט של המוצר הזה הכי טוב, גם אם המשפט נאמר בתחילה בהקשר השוואתי. לדוגמה, אפשר לומר ללקוח: המוצר הזה הוא הטוב ביותר ... למצוא באיזה הקשר המשפט הזה יכול להיות נכון ואז להגיד את המשפט הזה פשוט באותו הקשר, כאשר המוח ממילא שומע את המשפט הזה גם בלי אותו הקשר. כמובן שאני אחדד שאפשר להגיד ללקוח לדוגמה אתה יודע ביחס למוצרים האלה והאלה המוצר הזה הוא הכי טוב ואחר כך לחזור על המשפט הזה המוצר הוא הכי טוב בלי להגיד את ביחס ל.... אוקי ואז המוח כבר שומע את המילים המוצר הזה הכי טוב בלי קשר לזה שזה ביחס ל.... כולל כמובן בכל תחום כאשר יש שני רעיונות ורוצים למכור לבן אדם רעיון, רוצים להסביר לו למה זה טוב לו מה ...