... גם את הרעיון לפיו גם חוקי הפיזיקה הם סוג של מניפולציה: כשאדם לא יוצא דרך קיר אלא רק דרך דלת, זה מפני שהמוח שלו יוצר ודאות על סמך ניסיון עבר, בעוד שהמציאות היא שיש כאן ספק - אולי הקיר הספציפי הזה כן מאפשר מעבר דרכו? גם כאן המוח מדביק ודאות על משהו אפשרי. איך מנגנון השכנוע פועל בתוך האדם עצמו? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמנגנון של מוכר - קונה קיים בתוך האדם עצמו בכל פעולה ... לקנות טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי מוכר טיפש: בבקשה, יש לנו פה טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y. בשלב זה, המוח של הלקוח (הקונה) מדמיין ומשלים את הסיפור בראש שלו, הוא יחשוב: אוקיי, אז אם אני אקנה את הטלוויזיה הזאת, אז תהיה לי טלויזיה חדשה בסלון ... לסלון החדש שלי) הדביק אליו משהו שהקונה בספק לגביו (טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y). וכך עי ההדבקה, נוצרת במוחו של הלקוח קונוטציה שהוא כן רוצה את מה שהוא בספק לגביו. זאת הסיבה, שבפרסומת לרכב חדש, שמים ליד הרכב בחורה יפה. למה? כי הלקוח בודאות רוצה את הבחורה היפה, כלומר, מדביקים לרכב קונוטציה של אני רוצה כדי שהלקוח ירצה לקנות את הרכב. זה משפיע על הקונה כי מוח האדם פועל לפי אסוציאציות. מהלך כזה נקרא מניפולציה. ניתן לבצע מניפולציה (כמו בדוגמה לעיל) במספר וריאציות: - קודם להגיד את המחויב, ואחכ את האפשרי - ... אתה תוותר ותלך על בטוח, על האופציה הראשונה, לקחת בודאות 2 שקל. כך שהכל זה עניין של שקלול מול עצמך. המוח של האדם עושה עליו מניפולציה. וזה לא בהכרח רע, כי החיים האלה קיימים בצורה מניפולטיבית (מכלום לעשות משהו זה מניפולציה). המוח של האדם אומר לו שהוא רוצה להיות מאושר, ואם הוא ישיג את X, אז הוא יהיה מאושר. העוצמה שבה האדם רוצה את האושר המוחלט, והאמונה שיש לאדם ... המונח הזה עוטף את המשפט ויוצר מניפולציה חזקה. כמו כן, הוא בלשון עבר, ולכן משלים את הסיפור הסיפור, במוחו של המצביע (=הקונה). גם חוקי הפיזיקה עובדים באותה צורה מניפולטיבית: כשאתה יוצא מחדר, אתה לא חושב לצאת דרך הקיר, אלא, אך ורק מהדלת כי אתה מניח שאי אפשר ...

... מראש. במקום לומר לו עישון זה רע, יש לפעול בצורה עקיפה, כך שהאדם יבין בעצמו את נזקי העישון. אליעד מסביר שמדובר במניפולציה שיכולה לכלול את הכניסת המחשבה למוחו של האדם על ידי תכנים שמתווספים אליו באופן עקיף. ... מלכתחילה, תלוי כמה אתה תלוי בסיגריה יש בן אדם שמוכן לא לאכול בשביל סיגריה, היה באח הגדול שהוא אומר אני רוצה קופסת סיגריות במקום אוכל, נכון? ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות. אליעד: המוח לא יכול להבין את זה. ש: למה לא? אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא ... יתחרט, אולי הוא יתחרט, אולי זה אלוהים מזויף, אולי לא הבנת אותו נכון, אולי הוא תכף יחזור בו ואולי פתאום אני אגלה שאני אלוהים בכלל. ש: אין אולי. אליעד: אבל המוח לא יכול לחשוב שאין אולי, אולי תמיד יש. ש: לא אבל ...

... אובייקטיבית שקיים שכל. אי אפשר למצוא את השכל באף מקום פיזי. אין מקום שבו אפשר להצביע ולומר: הנה השכל. המוח הוא בסופו של דבר חומר, וכך גם האבן, השולחן או הכיסא. אם נבחן במיקרוסקופ את כל הדברים האלו, בסופו של דבר נגלה את אותו סוג של חומר ואנרגיה. לכן, הוא אומר, מי שמזדהה עם המוח, בעצם מזדהה עם חומר דומם. מכאן עולה השאלה, מה הופך את החומר לחי או לדומם? ומהי בעצם תודעה? מי באמת שולט באדם - ... לגוף. האם התודעה קיימת ללא הגוף הפיזי? כאן אליעד מציג את האפשרות שהמחשבה אולי קיימת לפני הגוף, לפני המוח. הוא אומר שייתכן שאנחנו לא מסוגלים לתפוס את המציאות הזאת דרך החושים הפיזיים שלנו. אם היינו נכנסים למעבדה ומסתכלים על המוח והמחשבה, לא היה ברור מי מהם קודם או מי מפעיל את מי. אולי, הוא אומר, המחשבה קיימת עוד לפני שיש לנו יכולת לקלוט אותה ...

... הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש ... לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת ... לנו להרגיש טוב יותר בטווח הרחוק. אליעד מציין שהמוח שלנו לא תמיד פועל לפי מה שטוב לנו בטווח הרחוק, ... לה אני רוצה להרגיש טוב, זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של ... שהיא הכי גדולה בעולם: אני רוצה להרגיש טוב. ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול ...

... נותן תחושה של יכולת ושל אפשרות. לדוגמה, כששואלים איך אתה יכול לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר?, המוח של הקורא או השומע יתחיל לחשוב על דרכים או פתרונות, והם מתחילים להרגיש שזה אפשרי. זה שונה משאלה איך לעשות, שהיא פחות ממוקדת ומעוררת יותר ספקות. האם השאלה איך משפיעה על המוח שונה מהשאלה איך באפשרותך? השאלה איך באפשרותך שונה מהשאלה איך לעשות. השאלה השנייה נראית יותר כמשהו שדרוש עיון מעמיק ומחשבה, בעוד שהשאלה הראשונה ... מנותבות לכיוון המחשבות שברצונך להטמיע בו. הוא מסביר את השפעת מילים כמו אתה תוכל או אתה תרצה, שבהן המוח מתחיל לפתח תמונה בראש של הפעולה המוצעת, ולעיתים המוח לא מבדיל בין מה שיכול לקרות לבין מה שכבר קרה. מהן טכניקות NLP לשתילת מחשבות? איך ליצור סוגסטיה בתקשורת? מהי שיטת שכנוע במניפולציה? כיצד להשתמש ...

... מהו יש ומהו אין? אליעד מציין כי אין בעצם הבדל אמיתי בין יש ואין. המוח האנושי יוצר הבחנות כמו רוצה ולא רוצה ... חוזר לשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין יש ואין? הוא מסביר כי המוח שלנו כל הזמן עושה הבחנות כאלה, אך אם ... תלוי בפרספקטיבה שממנה אנו בוחנים את המציאות. הוא מציין שלפעמים המוח שלנו יוצר תחושות של רוצה ולא רוצה או ... שהוצגה בתחילת ההרצאה - האם באמת יש הבדל בין יש לאין? הוא מסביר כי המוח שלנו כל הזמן עושה הבחנות כאלה, אבל ...

... העולם נברא?, ניתן תמיד לשאול לפני כן, האם העולם בכלל נברא? אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים מה לאכול לארוחת הצהריים?, המוח יכול לשאול את עצמו, מי אמר שבכלל צריך לאכול?. כלומר, עצם ... חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?, והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי ...

... למה אני צריך להתאמץ כשיש אחרים שלא צריכים? האם המוח שלנו מסוגל לראות את כל היתרונות והחסרונות? אליעד מסביר שאם המוח היה מתוכנת לראות את היתרונות והחסרונות בכל דבר באופן קבוע ומיידי, האדם לא ... בעולם. לדוגמה, לפני שהיינו הולכים לאכול, אם המוח היה מתחיל לעשות חישוב מדויק של כל היתרונות והחסרונות האפשריים, בסופו של דבר לא היינו מסוגלים להחליט האם לאכול או לא. המוח חייב, לשם תפקוד נורמלי, להעלים חלק מהיתרונות והחסרונות כדי לאפשר לנו פעולה רציפה ...

... כשמדובר בשמיעת משפטים בעלי משמעויות שונות או ריבוי משמעויות. הוא מסביר שבני אדם באופן אוטומטי מפשטים משפטים ארוכים למסר קצר וברור יותר. לכן, כאשר הלקוח שומע משפט כמו המוצר הוא הטוב ביותר ביחס ל..., המוח שלו מוחק את החלק של ההשוואה (ביחס ל...) ונשאר רק עם המסר המקוצר: המוצר הוא הטוב ... באמת טוב יותר מהחלופות. לאחר מכן יש להדגיש בפני הלקוח את היתרונות הללו באופן ברור ולחזור על המשפט המוצר הזה הכי טוב, כאשר מדי פעם מציינים שוב ביחס ל... כדי לשמור על אמינות ולא להיתפס בשקר גלוי. בפועל, המוח של הלקוח כבר התרגל לשמוע את המסר הפשוט של המוצר הזה הכי טוב, גם אם המשפט ... הכי טוב. אוקי ולכן כפי שהסברתי המניפולציה פה היא די פשוטה אם רוצים להגיד ללקוח משפט מסוים כל מה שצריך לעשות זה למצוא באיזה הקשר המשפט הזה יכול להיות נכון ואז להגיד את המשפט הזה פשוט באותו הקשר, כאשר המוח ממילא שומע את המשפט הזה גם בלי אותו הקשר. כמובן שאני אחדד שאפשר להגיד ללקוח לדוגמה אתה יודע ביחס למוצרים האלה והאלה המוצר הזה הוא הכי טוב ואחר כך לחזור על המשפט הזה המוצר הוא הכי טוב בלי להגיד את ביחס ל.... אוקי ואז המוח כבר שומע את המילים המוצר הזה הכי טוב בלי קשר לזה שזה ביחס ל.... כולל כמובן בכל תחום ...

... אומרים לו: אני יודע שאולי לא תרצה לעשות שיעורים, אבל בכל זאת לך תעשה שיעורים. למה זה עובד? כי המוח של הילד כבר שמע את ההתנגדות שלו, ולכן כשההתנגדות תעלה לו בראש, הוא ... מחשבות? ניהול משא ומתן אפקטיבי שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ לגבי נושא של שכנוע, להסביר איך המוח משתכנע איך אפשר לשכנע אחרים, איך לשים לב שלא יעבדו עליכם. אוקי אז הנושא הוא ... שיעורים אבל אם אומרים לו אני יודע שאולי אתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים אז אחר כך כשהמוח שלו אומר לו רגע אבל אולי אני לא רוצה לעשות שיעורים כשהמוח שלו אומר לו כזה דבר אז אוטומטית המוח אומר רגע אבל כבר אמרו לי שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת אמרו לי לעשות ... או מה לחשוב גם אם אומרים לו אני מבין שאולי אתה חושב ככה וככה אבל ככה וככה ואז אוטומטית מהיבט מסוים המוח שלו מתחיל לחשוב הבן אדם שאמר לי מה לעשות הוא כבר הכיל את ההתנגדות, דהיינו, ...