... לשפר את מצבו. לעיתים, האדם יטען שגם את זה הוא לא בטוח שהוא רוצה, כיוון שזה לא טוב באופן מוחלט. במקרה כזה, השאלה שצריכה להישאל היא: ואם היה לך טוב מוחלט, האם היית רוצה אותו? אם הוא יענה בחיוב, הרי שהוא מודה שהוא בעצם רוצה להרגיש טוב מוחלט. מכאן אפשר להסיק שההתנגדות שלו אינה לכך שהוא לא רוצה להרגיש טוב, אלא שהוא פשוט לא בטוח כיצד להשיג ... ולהיות מאושר. לסיכום, המפתח לשחרור מהפחד מכישלון ומהנטייה להישאר במצב רע הוא להבין שלהרגיש טוב או רע אינם תנאים מוחלטים, ולהכיר בכך שגם כישלון הוא אפשרות לגיטימית לחלוטין. איך להשתחרר מפחד מכישלון? למה אנשים לא רוצים לצאת מדיכאון? איך ... נשאל אותו למה את זה אתה לא בטוח שאתה רוצה הוא יגיד כי אני לא בטוח שיהיה לי טוב מוחלט ואם היה לך טוב מוחלט היית רוצה את זה כן סבבה אז קודם כל תכיר בכך שאתה רוצה להרגיש טוב אתה רק לא יודע ... בעיניך. אליעד: יכול להיות. ש: רגע חכה רגע אבל אתה אמרת פה. אליעד: אני מחכה הכל בסדר. ש: קפצת למוחלט ואז פתאום חזרת ליחסי עוד פעם. אליעד: תשכח יחסי מוחלט בפשוט מה אמרתי תמצא לו משהו שהוא בטוח רוצה אמרתי אם הוא יתן לך היפוך הוא יגיד לך אבל ... אז תגיד לו ולמה את זה אתה לא רוצה אז הוא יגיד לך כי זה לא טוב לי באופן מוחלט תגיד לו ואם זה היה טוב באופן מוחלט היית רוצה את זה הוא אומר לך כן אז אתה רואה אז אתה רוצה שיהיה לך טוב באופן מוחלט. ש: טוב באופן מוחלט. אליעד: סבבה אז אתה בטוח לא רוצה להרגיש רע תגיד אני רוצה להרגיש טוב מוחלט סבבה אל תגיד אני רוצה להרגיש רע אין לי בעיה אז תגיד אני רוצה להרגיש טוב מוחלט אבל זה כבר תחכום בפשוט תמצא לו משהו שהוא בטוח רוצה אותו תגיד לו ואם היה לך את זה ... היית לוקח את זה הוא אומר כן אומרים לו אז למה לא תתחיל להתקדם לשם עכשיו יש איזה תהליך במוח שלו איזו תשובה, עכשיו אם הוא היה אומר אני לא רוצה את כל זה אז מבינים למה הוא מעדיף ... הוא לא נמצא לפני הבריאה אז הרבה פעמים הפעולות שלו נתקעות תחזור לאין הבדל בין יש לאין תאפס את המוח שלך עכשיו אתה חופשי לבחור לבנות לזרום מה שאתה רוצה. אלא מה שבשכל זה נראה לא הגיוני כי אם ... לפעול. הבנת? ש: כן אתה מוציא אותך מהחרדה. אליעד: ואחר כך מכניס אותך לחרדה באופן שאתה בוחר אותו. בקיצור המוח יש בו עניינים הוא לא פשוט למרות שהוא פשוט אם מחפשים את האמת רואים את הפשוט. ש: איך ידעתי ...

... אך לעיתים, כשאדם מנסה להילחם בשליליות על ידי מחשבות חיוביות בכוח, הוא עלול להרגיש גרוע יותר. זה קורה כי המוח שלו פשוט לא מאמין למחשבות החיוביות האלה, ולכן מתנגד להן ומחזק דווקא את השליליות. למה קשה לאנשים שליליים להאמין למחשבות חיוביות? אנשים שנמצאים במצב שלילי מאוד נוטים להטיל ספק במחשבות החיוביות כאשר אלו עולות במוחם. הם נצמדים לפתע לאמת ומתחילים לשאול שאלות כמו מי אמר שזה נכון? אולי זה בכלל לא טוב, אולי זה לא מספיק טוב, אולי זה לא מושלם?. כלומר, המוח שלהם פוסל מחשבות חיוביות בקלות, בעוד המחשבות השליליות מתקבלות אצלם כאמת מובנת מאליה. לדוגמה, אם מישהו מנסה לשכנע את עצמו שהעבודה שלו טובה או שהוא יצליח בה, המוח עשוי להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים, וכך הוא לא מצליח להרגיש טוב. כאשר אדם בזוגיות מנסה לחשוב שהזוגיות שלו טובה, המוח ימצא מיד סיבות למה היא דווקא לא טובה, וכך האדם נשאר בתחושה שלילית. מה הטעות של אנשים שמנסים לחשוב ... הטעות המרכזית היא שאנשים מנסים ישר לחשוב חיובי, במקום להפסיק קודם כל את המחשבות השליליות. אי אפשר להכריח את המוח להאמין למחשבות חיוביות כשהוא עדיין מאמין בשליליות. המאמץ להאמין במשהו חיובי בכוח, בלי להפסיק להאמין במחשבות השליליות קודם לכן, ... אך לפעמים זה פשוט לא עובד. למעשה, ככל שהם מנסים בכוח לחשוב חיובי, הם עלולים להרגיש רע יותר, כי המוח שלהם לא באמת מאמין למחשבות החיוביות שהם מנסים להכניס. הבעיה של אנשים שליליים עם מחשבות חיוביות כאשר אנשים נמצאים ... שזה נכון? אולי ההפך הוא הנכון?. למה לא ישר לנסות לחשוב חיובי? הבעיה בלהכריח את עצמך לחשוב חיובי היא שהמוח שלך לא מאמין לזה. נניח שמישהו אומר לעצמו: אני אצליח בעבודה, אבל הוא לא באמת מאמין בזה, אז זה לא באמת יעזור לו. המוח יתנגד ויביא את כל הסיבות לכך שהוא לא יצליח. לכן, במקום ישר להכניס מחשבות חיוביות ולנסות להאמין בהן, קודם ... הוא רוצה לשכנע את עצמו שהזוגיות כן טובה לו, אבל כשהוא מנסה לחשוב מחשבות חיוביות - זה לא עובד. המוח שלו לא מאמין לזה. אז מה עושים? קודם כל מפסיקים להאמין למחשבות השליליות. כלומר, במקום לחשוב הזוגיות שלי גרועה, ... אז הוא מנסה טוב אני אולי אז הוא מנסה לשכנע את עצמו שהוא יצליח בעבודה והוא לא מאמין לזה המוח לא מאמין שהוא יצליח בעבודה. אז אני אומר קודם כל זה שאתה מנסה לשכנע את עצמך שתצליח בעבודה ולהיות ... אומר פה המהות של מה שאני אומר פה היא אל תנסה ישר להיאחז במחשבה הטובה אל תנסה להכריח את המוח שלך לחשוב טוב אל תנסה להכריח את המוח שלך לחשוב חיובי, למה זה לא עובד? קודם כל תראה שאתה לא חושב שלילי מבחינתי תהיה בנייטרלי אחרי שתהיה ... אני יכול לשכנע את עצמי שהזוגיות הזאת טובה לי ואז הוא מנסה לחשוב מחשבות חיוביות וזה לא עובד לו המוח לא נדבק, המחשבות החיוביות לא נדבקות אליו. אז אני אומר בתור התחלה אל תתאמץ כרגע לחשוב שהזוגיות הזאת טובה ... למחשבות הרעות טוב איך אני עכשיו גם חושב את המחשבות הטובות וגם מאמין להם אל תתחיל משם. קודם כל כשהמוח אומר לך הזוגיות לא טובה, למה היא לא טובה? כי צוחקים עלי, אולי לא צוחקים עלי אולי יותר טוב ...

... ולהשתחרר מרגשות שליליים היא באמצעות תהליך של הטלת ספק. אליעד כהן מסביר שהטלת ספק נכונה היא כזו שנעשית על המוחלטות של המחשבה. כדי שהטלת הספק תצליח לשחרר את האדם מהרגשה שלילית, יש צורך להבין ולבצע אותה בצורה נכונה ויעילה. ... לא עובד מספיק טוב היא כי הוא הטיל ספק רק בצד אחד של המחשבה שלו, ולא הטיל ספק בצורה מוחלטת. מהי הדרך הנכונה להטיל ספק בצורה מוחלטת? הדרך להטיל ספק באופן מוחלט דורשת מעבר לשני הקצוות של המחשבה. למשל, אם האדם חושב רע לי שצחקו עליי, עליו להטיל ספק בשני הכיוונים: אולי לא רע לי שצחקו עליי? אולי זה טוב שצחקו עליי? אליעד מסביר שהמוח צריך לנוע בין שני הקצוות האלה באופן מוחלט - מהתחושה השלילית (רע לי) ועד לתחושה החיובית (טוב לי). רק אז הוא באמת יוכל להשתחרר מהסבל, כי הוא ... האנשים ינסו לשכנע את עצמם שאולי לא חייבים להצליח במבחן. אך זו טעות, כי זו עדיין לא הטלת ספק מוחלטת. הדרך הנכונה היא לשאול: אולי אני חייב להיכשל במבחן? אולי זה טוב יותר עבורי להיכשל במבחן? כשהמוח חושב על האפשרות הזאת באותה רמת רצינות כמו שהוא חושב שהוא חייב להצליח במבחן, הוא כבר לא כלוא ברגש השלילי. רק אחרי שהוא עובר בין שתי המחשבות המוחלטות, הוא יכול להגיע לתחושה של לא משנה, ולא מתוך הדחקה או התעלמות, אלא מתוך חוויית אמת מלאה. כיצד לזהות ... לי לא לקבל קידום? אולי עדיף לי לא להצליח בכלל? כשעוברים מחשבה אחר מחשבה, והופכים כל הנחת יסוד בצורה מוחלטת, מתחילים להשתחרר מהרעיון המקורי שמציק, ונפתחות אפשרויות חדשות במחשבה. למה חשוב להטיל ספק גם במחשבה ההפוכה? כאשר אדם אומר: ... לי, הוא מטיל ספק רק חלקי ולא באמת משנה את החוויה שלו. אך כאשר האדם מטיל ספק בשני הצדדים המוחלטים, למשל אולי זה רע ואולי זה טוב, רק אז אפשר להגיע לנקודה שבה האדם לא יודע, וזה המצב המשוחרר ביותר. בנוסף, אליעד מדגיש שלא מספיק לשאול מי אמר? באופן שטחי, אלא צריך ממש להרגיש את ההפך המוחלט כמחשבה אמיתית וסבירה בדיוק כמו המחשבה המקורית. איך להפוך את הטלת הספק להרגל יומיומי? כדי להרגיל את המוח להטיל ספק בצורה טבעית, אליעד מציע תרגול יום - יומי. בכל פעם שעולה מחשבה מטרידה, צריך להפוך אותה למוחלטת ואז להטיל ספק בכל הנחות היסוד שלה. רק ככה, על ידי תרגול מתמיד, המוח יתחיל באופן טבעי לחשוב אחרת ולא יחווה תחושה שלילית בצורה אוטומטית. כיצד להתמודד עם פחדים קיצוניים באמצעות הטלת ספק? אליעד נותן דוגמה קיצונית: אם אדם מפחד שירצחו אותו, הוא צריך לבדוק באופן מוחלט את האפשרות ההפוכה - אולי אני רוצה שירגו אותי? השאלה הזאת נשמעת מוזרה, אבל רק כשהמוח חושב עליה ברצינות ובאופן אמיתי, מתרחש השחרור מהפחד. האדם צריך לשאול את עצמו למה הוא כל כך מפחד, מה הסיבות שעומדות מאחורי הפחד, ולהטיל ספק בכל סיבה בצורה מוחלטת. כל סיבה שהוא יעלה, הוא יצטרך לבדוק את ההפך המוחלט שלה, וכך שוב ושוב, עד שהוא יגיע לתחושת החופש המוחלטת, שהיא המטרה האמיתית של הטלת הספק. כיצד להרגיש טוב ולשחרר מחשבות שליליות בעזרת הטלת ספק? לסיכום, השיטה המרכזית שאליעד מציע היא הטלת ספק מוחלטת בכל מחשבה שלילית ובכל הנחת יסוד. צריך תמיד לבחון את שני הקצוות: רע או טוב, להטיל ספק בכל הנחה, ולפרק כל מחשבה לעומק, עד שהמוח מגיע לנקודה של לא יודע אמיתי, שהיא הנקודה שבה משתחררים מכל תחושה שלילית ומצליחים להרגיש טוב באמת. איך להטיל ...

... היגיון לחלוטין. לכן, עצם העובדה שמשהו נראה הגיוני באותו הרגע לא הופך אותו להגיוני באמת. יכול להיות שהכל דמיון מוחלט או אמונה עמוקה. האם אפשר ללמוד תורה בהיגיון ועדיין להאמין באלוהים? אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך כתבה שעסקה בשאלה ... כך הגיוני, הם היו אמורים להטיל ספק באמונה שלהם באלוהים. אליעד מסביר שבפועל הם לא באמת בודקים הכל בהיגיון מוחלט, אלא מראש מניחים הנחות יסוד מתוך אמונה, ולכן הם מוגבלים בהיגיון שלהם. כלומר, הם משתמשים בהיגיון רק עד נקודה ... למה? כי אולי אינך באמת יודע ב - 100% שיש שם קיר, אולי אפילו המבט שלך לא מייצג הוכחה מוחלטת אלא סוג של אמונה שהחושים שלך משקפים לך את המציאות באופן מדויק. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת האם המחשבה שלי היא אמונה או היגיון? אליעד מסביר שגם אם הגדרת בצורה מושלמת וברורה מה זה היגיון ומה זה אמונה, עדיין לא בטוח שתצליח לדעת באופן מוחלט אם אתה פועל מתוך היגיון או מתוך אמונה. הסיבה היא, שגם אחרי ההגדרה הברורה ביותר, תמיד יהיה צורך ביכולת לדעת לבדוק לפי ההגדרה הזו. אם אין לך את היכולת הזו, לעולם לא תוכל להגיע לתשובה ברורה ומוחלטת. לדוגמה, אם אדם מגדיר שמצב של חי הוא כזה שהמוח פעיל ומצב של מת הוא כזה שהמוח אינו פעיל, הוא עדיין חייב דרך לבדוק אם המוח פעיל או לא. אם אין לו דרך כזו, גם ההגדרה הכי ברורה ומדויקת לא תעזור לו. בצורה דומה, גם ... נופלת תחת הקטגוריה של היגיון או תחת אמונה. אך הוא גם מזהיר מראש שאף פעם לא תוכל להגיע לביטחון מוחלט, מכיוון שתמיד תהיה השאלה האם בדקת נכון או לא. איך לדעת אם משהו הגיוני או אמוני? הבדל בין היגיון ...

שאלות פרדוקסאליות, הוכחות לוגיות, טענות לוגיות, לדעת מה האמת, הוכחה שכלית, דבר והיפוכו, רטוריקה, דיבייטינג למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד כהן מסביר מצב שבו אדם מחזיק במחשבה מסוימת, לדוגמה, הוא חושב: יש אור בחדר. ... והוא חושב: עכשיו יום. הוא משוכנע בכך לרגע, אך מיד מתעוררת אצלו השאלה, אם עכשיו יום, למה יש שקט מוחלט בחוץ?. כתוצאה מכך הוא משנה את דעתו ואומר כנראה עכשיו לילה. נראה לרגע כאילו השאלה נפתרה, אבל במהרה עולות שאלות חדשות, והמעגל חוזר להתחלה, שוב ושוב, בלי סוף ברור. זה בדיוק המנגנון שגורם למוח להסתובב בלופים מחשבתיים. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מתאר סיבה משמעותית נוספת לכך שהמוח חוזר שוב ושוב למחשבה הראשונה: לפעמים המוח מנסה לפתור שאלות או ספקות לגבי דעה מסוימת על ידי החלפתה בדעה ההפוכה. ההיפך הזה באמת פותר את כל ... איתי? ואז עונה לעצמו כי היא פשוט לא חברה שלי. למרות שההסבר הזה פתר את השאלה המקורית באופן מושלם, המוח ממשיך לחזור לשאלה המקורית ולנסות להתמודד איתה שוב ושוב. כך האדם חוזר פעם אחר פעם לנקודת ההתחלה בלי יכולת להכריע. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מסביר שבמקרים רבים הוכחות לוגיות נראות מושלמות ויכולות לפתור את כל השאלות בנושא מסוים, אך זה לא אומר ... החדשה. זה יוצר מצב של פינג - פונג מחשבתי, שבו האדם עובר מדעה לדעה ולא מצליח למצוא פתרון קבוע ומוחלט. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת הקשורה לרצון: אדם חושב שהוא רוצה דבר מסוים, ואז עולות לו ... בהכרח הגנב, כי אולי גם הוא אינו גנב. זה ממחיש את המצב שבו ההוכחות הלוגיות אינן יכולות לספק ודאות מוחלטת. אליעד מציע לשאול האם בכלל קיים הבדל אמיתי בין שתי האפשרויות?, כי רק הטלת ספק עמוקה יותר תוכל אולי לפתור את הספק המתמשך. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? אליעד מסביר נקודה קריטית אחרונה: לפעמים ישנה מחשבה שנראית מאוד הגיונית ואף עושה לאדם טוב, אבל המוח בכל זאת בורח ממנה. למה? כי כל מחשבה חדשה שמאמצים, יכולה אמנם לפתור שאלות קיימות, אך היא גם עלולה להוליד שאלות חדשות לחלוטין. לכן תמיד נשאר ספק שמונע מהאדם להגיע לוודאות מוחלטת. כך המוח נמצא במצב של בריחה מתמדת בין מחשבה למחשבה, וכל ניסיון להיאחז בוודאות לוגית נדון מראש לכישלון, כי תמיד תהיה ... שתערער את אותה ודאות. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד מסביר מצב שבו אדם חושב מחשבה מסוימת, למשל: יש אור בחדר. ואז עולה בו ... נוספת: אדם מתעורר בחדר סגור, חושב שעכשיו יום, אך אז שואל את עצמו אם עכשיו יום, מדוע יש שקט מוחלט בחוץ?. בגלל השאלה הזו, האדם מסיק שכנראה עכשיו לילה. כך, השאלה הראשונה מקבלת תשובה הפוכה, ונראה שהשאלות נפתרות. למרות ... שההפך נכון (עכשיו לילה), מתעוררות בו שאלות חדשות שגם הן יוצרות ספק, וכך נוצר מעגל אינסופי של שאלות. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מסביר נקודה חשובה: לפעמים כאשר אדם נתקל בשאלות או ספקות כלפי דעה מסוימת, הוא מסיק את ההיפך ממנה, וההיפך פותר באופן מלא את השאלות שהיו על הדעה המקורית. אך למרות זאת, המוח עדיין מתקשה להחזיק בדעה ההפוכה לאורך זמן, כי ההיפך הזה יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. זה בדיוק מה שמסביר מדוע המוח ממשיך לחזור למחשבה הראשונה שוב ושוב, למרות שהאדם כבר חשב שהוא פתר אותה. לדוגמה, אליעד מציג מצב של מחשבה ... פותרת את השאלות הקודמות, אך עדיין המחשבה הראשונה (למה היא לא איתי?) שבה שוב ושוב ומטרידה את האדם. כך המוח חוזר כל הזמן לאחור ומעורר שוב את השאלה המקורית. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מתאר דוגמה של אדם שחושב על נושא של בחירה חופשית. נניח שלאדם יש מאה הוכחות לכך שאין בחירה ... את ההיפך - שיש בחירה חופשית. שוב, כל השאלות הראשונות נפתרות, אך מיד מתעוררות שאלות חדשות, הפעם בכיוון ההפוך. המוח מתנהל כמשחק פינג פונג, נע הלוך ושוב בין שתי דעות מנוגדות. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת ... יש בכלל הבדל בין שתי האפשרויות, שכן עצם ההוכחה שדבר אחד אינו נכון לא מבטיח שהאפשרות ההפוכה נכונה. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? לסיום, אליעד מדגיש תובנה חשובה נוספת: לפעמים אדם נתפס למחשבה מסוימת כי היא עושה לו טוב או שהיא נראית לו הגיונית יותר, אך עדיין המוח מתרחק ממנה. מדוע? כי בכל מחשבה חדשה יש פוטנציאל לשאלות חדשות, כך שאף פעם אי אפשר להגיע למצב של ודאות מוחלטת ומוחשית. תמיד יכול להיות מצב שבו המחשבה שפתרה כמה שאלות, יצרה שאלות אחרות, ולכן נוצרת בריחה אינסופית של המוח ממחשבה למחשבה הפוכה. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? עכשיו השאלה היא כזאת נניח שבן אדם חושב משהו מסוים, מה נגיד הוא חושב שיש אור בחדר אוקי נגיד שזה מה שהוא חושב ואז המוח אומר לו אוקי אבל אם יש אור בחדר למה אתה לא יכול לראות נניח הוא אומר לו ככה אם ... כך שקט בחוץ טוב בא נגיד שעכשיו לילה ואז יש לך איזו הוכחה, אתה מביא הוכחות כאילו עוד פעם המוח מביא מחשבה נגיד עכשיו יום יש אור בחדר, אני אצליח לא משנה איזו מחשבה הבית הזה שלי כל מחשבה ואז נגיד ש המוח אומר רגע אבל משהו פה לא מסתדר אם הבית הזה שלי אז איך יכול להיות ש... אם עכשיו יום אז איך יכול להיות ש... אם עכשיו לילה אז איך יכול להיות ש.... שואל שאלה ואז המוח אומר טוב אז בוא נסיק שההפך של זה נכון וואלה ואם ההפך של זה נכון אין שאלה כזאת ומה שקורה, עד כאן הבנתם את התהליך? בן אדם חשב מחשבה המוח הקפיץ לו שאלות על המחשבה הזאת ואז הוא אמר טוב אם אני אניח את ההפך לדוגמה נגיד למה היא ... מה אולי זה x אבל הנה אמרו לי היה x היו שאלות העפנו את השאלות הגענו למסקנה z מה המוח כל הזמן מקפיץ לי את x חזרה. איך זה יכול להיות מה ההיגיון בזה? ש: וה - z פותר ... כשהוא מניח את ההפך כל השאלות נעלמו אבל מה לעשות שכשאתה מניח את ההפך אז יש גם שאלות ולכן המוח חוזר עוד פעם ל - x הראשון. הבנתם? ש: כן. אליעד: לדוגמה בוא ניתן דוגמה נגיד בחירה חופשית בן ... מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית, אוקי אבל למרות שיש לו מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית כל הזמן המוח מקפיץ ואם הוא יגיד שאין לו בחירה חופשית כל המאה הוכחות האלה כאילו מסתדרות פרפקט אין שאלות אבל מצד ... בחירה חופשית גם אז יש לו שאלות אחרות אז הוא אומר טוב בא נגיד שיש לי בחירה חופשית ואז המוח שלו קופץ פינג פונג מיש לי לאין לי, אין לי בחירה חופשית יש לי בחירה חופשית. אותו דבר נגיד ... הנחות יסוד זה עניין של הנחות יסוד שהוא לא בדק. אליעד: כן אבל אני אומר עוד פעם זה לפעמים המוח קופץ כאילו יש איזו מחשבה שעושה לך טוב או נראית לך יותר הגיונית ואתה עדיין המוח בורח ממנה כי ...

... פחות פחדים ומצוקות. בטווח הארוך, התפתחות קיצונית בשתי המיומנויות הללו עשויה אפילו להוביל למצב של הארה רוחנית או לאושר מוחלט, תלוי בדרגת ההקצנה שהאדם מחליט לקחת על עצמו. האם הלימוד אצל אליעד כהן מתאים רק לקונפליקטים או שהוא רחב ... הלימוד אינה עצם זיהוי ההנחות או הטלת הספק בלבד. המטרה היא להגיע לשליטה מלאה ביכולת הזו כך שבכל פעם שהמוח מייצר תחושה שלילית, ניתן יהיה לזהות מיד את ההנחות שמסתתרות מאחוריה ולהטיל בהן ספק, ובכך להקל על התחושה או ... במיומנות שימושית ומעשית שמטרתה הסופית היא שיפור איכות החיים, הגברת השלווה והאושר הפנימי. מה קורה כאשר משתמשים בשיטה בצורה מוחלטת וקיצונית? לפי אליעד, שימוש מוחלט וקיצוני במיומנויות אלו יכול להביא את האדם למצב של אושר מוחלט או אפילו הארה רוחנית. האדם יכול להגיע לרמות תודעתיות גבוהות מאוד, ואף להרגיש שהוא מגיע לרמת מודעות הקרובה לזו של אלוהים. יחד עם זאת, ההגעה למצב כזה דורשת תהליך אינטנסיבי וקיצוני של הטלת ספק מוחלטת בכל מחשבה, עד לרמה אבסולוטית של אי - היצמדות לאף מחשבה או אמונה. איך לזהות הנחות יסוד? כיצד להטיל ... מצבים קשים, לשחרר פחדים ולשפר את איכות חייו. בנוסף, יישום הקיצוני של השיטה יכול אף להוביל להארה רוחנית ולאושר מוחלט. מהו הערך המעשי של פיתוח מיומנויות אלו? המיומנויות האלו דומות ללמידת כישורים אחרים כמו בישול, ציור או ריצה. הן ... ולהטיל ספק אבל זאת לא התכלית, התכלית היא לא הטלת הספק. התכלית היא שתהיה לך מספיק מיומנות להטיל ספק שכשהמוח שלך יגיד לך רע לי אתה תוכל לבוא אליו להטיל ספק ולהפוך את הרע הזה לטוב או ללא משנה ... בסוף, נגיד שאנחנו לוקחים נושא ובודקים מה המהות שלו כמו שעשינו פעם קודמת, מה הרעיון? הרעיון הוא להרגיל את המוח לראות מהויות ואז בעצם זה לראות דברים בצורה מופשטת ואז בעצם כשיש לך איזה רצון אתה יכול לראות אותו ... בצורה אבסולוטית אתה גם תוכל נגיד להיות אלוהים נניח אתה תוכל להגיע להארה רוחנית נניח, תוכל לאושר רוחני אושר מוחלט נניח. אוקי זה מה התועלות שיוצא לך מזה כי תלוי איזה דרגת הקצנה אתה תיקח את זה, אם אתה ...

... להזיז דברים שנמצאים רחוק? אם היא בתוך הגוף, באיזה חלק בגוף בדיוק היא נמצאת? הוא מסביר שגם אם התודעה במוח, אם מוציאים את המוח מהגוף, המוח כבר לא מתפקד. אם כך, התודעה אולי מפוזרת בכל הגוף, או שאין לה מיקום מוגדר כלל. האם לכאבי פנטום ...

... שמאכזב אותו שוב ושוב. מה גורם לשינוי פתאומי ביחס לאדם אחר? אליעד מסביר שהתופעה הזו מתרחשת כאשר נוצרת התניה במוח. התניה כזו נוצרת כאשר מתרחש אירוע חזק, חיובי או שלילי, שהופך לעוגן או נקודת ייחוס במוח. כאשר מתרחשת סיטואציה דומה או דומה מספיק לזו שהייתה בעבר, האדם יכול להגיב כאילו האירוע המקורי מתרחש מחדש, גם ... בין האירועים. לדוגמה, אם אישה מסוימת לבשה בעבר חולצה סגולה ומישהו העליב אותה קשות ואמר לה שהיא מכוערת, ייתכן שבמוחה ייווצר קשר בין החולצה הסגולה לבין תחושת ההשפלה. בפעם אחרת, כשבן זוגה יגיד לה בתמימות שהחולצה הסגולה אינה יפה, היא עלולה להתפרץ בזעם ולא להבין שזה לא קשור לבן הזוג, אלא לזיכרון הקודם שנצרב במוחה. אם היו אומרים לה על חולצה אחרת, זה אולי לא היה מטריד אותה כלל, אך החולצה הסגולה מעוררת את ... תגובה נובעת מהתניה מהעבר? אליעד ממליץ לאנשים לבדוק האם הם מפרשים את המציאות באופן אמיתי או מתוך התניה מהעבר. כשהמוח מזהה משהו שמזכיר לו חוויה קודמת, הוא מגיב אוטומטית. לדוגמה, אם מישהו רגיל להרגיש טוב כשהוא הולך עם נעלי ספורט, המוח שלו יתנה אותו לקשר בין נעלי ספורט לתחושת כיף. באותה מידה, אם מסעדה מסוימת גרמה לתחושת רע באופן עקבי, בפעם הבאה שיראה את אותה מסעדה, המוח יקשר אותה לתחושת הרע וייצור התנגדות להיכנס אליה. לפעמים נוצרות התניות שגויות שמובילות אותנו להגיב בצורה מוטעית. לדוגמה, אדם ... קיימת התופעה של היגוי הפוך, כאשר מעל מהירות מסוימת יש לסובב את ההגה בכיוון ההפוך מזה שרוצים לפנות אליו. המוח לא בודק כל פעם מחדש, אלא מסתמך על התניות קודמות, וזה יכול לגרום לטעות בשיפוט. מדוע חשוב לבדוק את ... אחרי הבנת מנגנון ההתניה? אליעד מתייחס לטענה מעניינת נוספת והיא שכאשר אדם מבין באופן מעמיק איך מנגנון ההתניה פועל במוח, הוא עשוי לאבד את היכולת ליהנות מאהבה או מקשרים חדשים באותה רמה. לדבריו, יש לכך מחיר, כי ברגע שמפרקים ... נוסטלגיה או טראומה מהעבר. אליעד מדגיש שאין צורך לבדוק כל רגש שלילי, אלא רק אם הוא מטריד ומפריע לנו. המוח מתפקד בצורה תבניתית ולכן ישנם מצבים רבים בהם אנשים מגיבים בצורה לא פרופורציונלית למציאות. הכרה בתופעה יכולה לסייע לפתור ... שלילית במערכות יחסים? למה אנשים מתהפכים בזוגיות? איך להפסיק לראות אויב באוהב? האם אפשר לאהוב שוב אחרי טראומה? למה המוח פועל בהתניות? עכשיו יש מצבים שבהם בן אדם מתייחס לאוהב כאל אויב או שהוא מתייחס לאויב כאל אוהב מכירים ... שני בני זוג נגיד או שני חברים טובים שמישהו אמר משהו ונגיד שטוב להם והכל ואז פתאום מישהו יכול במוח להתהפך עליו ולהתייחס אליו כאילו זה השטן או הפוך יכול להיות מישהו שהוא השטן ופתאום הוא יכול לעשות איזה ... לענות על זה, לא רגע שנייה בא נסביר את זה נסביר אוקי שנייה, מההתחלה יש רעיון של התניה אוקי במוח עוגן נוצרת איזו התניה לדוגמה נגיד שיש בחורה נגיד שמישהו פעם היא לבשה חולצה סגולה, אני נותן דוגמה כי ... מבין מה היא רוצה ממך מה היא רוצה ממני. אוקי עכשיו אותו דבר גם יכול להיות הפוך ככה עובד המוח עכשיו אותו דבר יכול להיות גם לצד החיובי נגיד בן אדם אומר לך איזה משהו חיובי מי בעד לחסל ... זה שהוא מעודד את הטרור כל הזמן זה שכחת יכול להיות התניה הפוכה שיש משהו שעבור הבן אדם נתפס במוח כאיזו פקודה ליהנות ואז אם מישהו נותן לך את זה אתה אוטומטית מחבר אותו למישהו אחר בכלל. ש: זה ... אם מישהו נותן לי עוגייה כנראה שהוא אוהב אותי ואתה לא יודע שהעוגייה הזאת מורעלת נגיד, עכשיו ככה עובד המוח אני אסביר למה ככה עובד המוח ומה זה אומר בפרקטיקה המוח בעיקרון לא מנתח כל דבר מחדש אם זה טוב או רע המוח עובד על תבניות אם בן אדם בכל פעם נגיד שהוא הולך עם נעלי ספורט נגיד הוא ירגיש יותר כייף ... הזאת זה רע ככה זאת ההנחה. ש: כן אבל מה עם הוא יתחרט. אליעד: ואז מה שיקרה, שנייה כי המוח לא כל הזמן בודק מחדש כי כל הזמן לבדוק כל דבר מחדש האם הרכב עובד האם אני אמור להזיז את ההגה ימינה או שמאלה. ש: זה הרבה פרוצדורה הרבה. אליעד: יפה הרבה פעולות אז המוח אומר אני כבר מאמין שאם כל פעם שעשיתי ימינה זה זז ימינה אני מאמין שזז ימינה ואז מה שקורה שלפעמים נוצרות התניות שגויות כי לפעמים אתה אמור להזיז את ההגה שמאלה אבל המוח רגיל שכשיש את זה ואת זה מזיזים ימינה ואז אתה מזיז אותו ימינה כי אתה רגיל להזיז ימינה ואתה ... האמת אוקי זה מה אני חווה מה העובדה העובדה שהוא שאל אותי לאיזה סרט ללכת האם הפירוש מחויב ואז המוח יגיד לא יכול להיות שלא לא עובדתית רגע האם באמת הוא לא יודע מה לעשות בחיים לא וואלה בזה ... נראה לי ככה אז בעצם אתה אומר מה שאני מבין לפחות שלכל דבר יש את ההקדמה התגובה היא. אליעד: המוח רואה עובדה ומפרש אותה. ש: אבל מה היה בפעם הראשונה שבפעם הראשונה היא פגשה. אליעד: בפעם הראשונה זה היה ... המשמעות ונגמר הסיפור אבל אם זה רע שמציק לך ואתה רוצה להיפטר ממנו אז תבדוק למה זה לא רע שהמוח פוסל דברים סתם זה רע כשאתה חושב שזה רע ואז השיטה אומרת בא נבדוק למה. הבנו את הסיפור כן ...

אסוציאציה טראומטית, זיכרון רע, איך המוח חושב? מחשבה טורדנית, מחשבה כפייתית, מחשבה לא הגיונית, מחשבות שווא, מחשבות פרנואידיות, OCD, התנהגות כפייתית, איך לנתח רגשות? מהי ... המקרה לשכבות שונות ומסביר שישנן מחשבות שיכולות לקפוץ באופן אסוציאטיבי, בלי סיבה לוגית גלויה. האדם בסיפור חש רע, כי במוחו התרחשה אסוציאציה של גניבה. למרות שלוגית הוא לא גנב דבר, העובדה שהוא זכר את הסכום המקורי (450) ושילם פחות (441) יצרה אצלו אסוציאציה מוטעית כאילו הוא לקח דבר שאינו שלו, כאילו הוא מרמה את הבנק. אליעד מדגיש שברגע שהמוח מספר לעצמו את הסיפור בצורה חלקית, מתרחשת קפיצה אסוציאטיבית שעלולה ליצור תחושה רעה מאוד של גניבה או חוסר הגינות. כיצד נוצרת האסוציאציה השלילית במוח? אליעד מסביר שהמוח יוצר תחושת גניבה דרך תהליך של סיפור פנימי חלקי. האדם יכול לספר לעצמו את הסיפור בשתי צורות: הצורה השלמה: ... בלבד. כאן הכל תקין ואין שום תחושת אשמה. הצורה החלקית: הלכתי לבנק, נאמר לי 450 ובסוף שילמתי רק 441. המוח כאן מתעלם מהנתון של הימים החסרים, מה שיוצר תחושת גניבה, כאילו משהו אינו כשורה, וכך נוצרת האסוציאציה השלילית. המוח, כשהוא פועל באופן חלקי, יכול ליצור באופן אוטומטי תחושה שלילית חזקה מאוד, הגורמת לאדם תחושת אי - נעימות וחוסר ... להיווצר באופן אקראי לחלוטין. האדם מרגיש שהוא גונב למרות שלא גנב מעולם ואף לא חווה בעבר אירוע דומה. לפעמים המוח מייצר את התחושה באופן שרירותי לגמרי, ללא קשר למציאות או לחוויות קודמות. איך ניתן להשתחרר מתחושת האסוציאציה השלילית? אליעד ... היה לשלם יותר כסף רק כדי להקל על תחושת הגניבה שלא הייתה אמיתית כלל. איך להימנע מיצירת אסוציאציות שליליות במוח? אליעד מזהיר שהמוח מספר סיפורים חלקיים באופן טבעי ואוטומטי, ולכן כדי להימנע מאסוציאציות שליליות, יש להיות מודעים לכך שהמוח פועל לעיתים בצורה אסוציאטיבית ולא הגיונית. המודעות לכך יכולה למנוע היווצרות אסוציאציות כפייתיות מיותרות. איך להשתחרר ממחשבות טורדניות? מהי ...

... השכל שלך טוען שדבר מסוים הוא בטוח נכון, אתה מסוגל להבין שזו רק טענה של השכל ושאין לה מחויבות מוחלטת. כלומר, אתה מבין את המנגנון הפנימי של השכל, ולכן יכול לזהות את גבולותיו. השכל נראה מאוד חכם, ולפעמים הוא ... מכן האדם לא עוצר שם, אלא ממשיך לשאול שאלות נוספות ועמוקות יותר כמו: ולמה אני חושב שזה ככה?, למה המוח שלי חושב בצורה כזאת?, למה לא אפשרי לחשוב בצורה אחרת?. דרך התהליך הזה, האדם מגלה לאט לאט את ההנחות ... לשאלות עמוקות יותר בנוגע למנגנוני החשיבה. למשל, אדם שואל את עצמו למה אני לא מסוגל לחשוב אחרת?, או למה המוח שלי פועל בדרך מסוימת?, ובסופו של דבר מגיע להבנה שכל ההכרח שלו נובע מתוך מגבלה מחשבתית. בשלב זה האדם ...