... אך משקר לעצמו ואומר אני לא רוצה את זה, זה לא מעניין אותי. פעולה כזו יוצרת סתירה פנימית, משום שהמוח שלנו לא מטומטם והוא מזהה את הרצון האמיתי. הדחקה עשויה להועיל בטווח הקצר, אך בטווח הארוך עלולה להוביל להתפרצות ... עם הדחף במודעות ובכנות פנימית. היתרון של הכנות הפנימית כשהאדם מכיר בכך שהוא רוצה משהו, הוא לא שקר לעצמו. המוח לא חש מרומה, ואין סתירה פנימית כשהוא חווה את הרצון האמיתי. כשהרצון האמיתי עולה, האדם יכול להחליט מתוך כנות ... הזה, הוא מגעיל אותי - בשעה שבפנים הם יודעים שהם כן רוצים אותו. פעולה כזו יוצרת סתירה פנימית משום שהמוח לא מטומטם והוא מבחין בקיומו של הרצון האמיתי. הדחקה או שקר עצמי עשויים לפעמים להועיל לטווח הקצר, אך בטווח ... אבל מדחיק את הרצון לעשן בטענה אני בכלל לא רוצה סיגריות, זה לא מעניין אותי. כשבפועל הרצון עוד קיים, המוח לא ישתכנע לאורך זמן, ויש סיכוי לחזרה פתאומית וחזקה יותר לעישון. מהי האלטרנטיבה לשקר ולהדחיק? במקום לשקר, כדאי להכיר ... כי אינני רוצה בו, אלא אני לא אוכל מתוק כי יש לי רצון חזק יותר שלא לאכול. 2. כי המוח אינו חש מרומה: אם באחד הימים עולה הרצון לאכול מתוק, אין סתירה פנימית. להפך, האדם יכול להגיד נכון, אני ...

... ביטחון עצמי. איך עובד מנגנון השתלת מחשבות בתת - מודע? על פי אליעד כהן, התהליך מתרחש בכך שאדם שותל במוחו מחשבה או תמונה חיובית שהוא רוצה שתהפוך למציאות. אם הוא עושה זאת בצורה משכנעת, התת - מודע מתייחס אליה ... אם אין לו, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו. אך בפועל, מניפולציה כזו מובילה בהכרח גם לתוצאה ההפוכה: כשם שהמוח מאמין למציאות חיובית לא אמיתית, הוא עלול להאמין בהמשך גם למציאות שלילית לא אמיתית. למשל, אדם שהצליח לשכנע את ... המקור לפחדים אלה נעוץ באותו מנגנון של תת - מודע שאינו מבחין בין דמיון למציאות. אם אדם הרגיל את מוחו להאמין במחשבות חיוביות שאינן מציאותיות, הוא ימצא עצמו בסופו של דבר סובל מפחדים וחרדות בלתי מוסברים. לדוגמה, פחד מכישלון או חרדת נטישה יכולים להיווצר בדיוק מאותו עיקרון: האדם הרגיל את מוחו להאמין בדברים דמיוניים, והמוח לומד לייצר מחשבות לא מציאותיות גם בכיוון השלילי. מהן ההשלכות של לקמבן את התת - מודע? אליעד מזהיר בבירור: ... את עצמו במשהו טוב שאינו אמיתי, הוא עלול גם לשכנע את תודעתו בדברים שליליים שאינם נכונים. אם מחדירים לתוך המוח דמיון שאינו מציאותי, בין אם הוא חיובי ובין אם שלילי, נוצר הרגל פנימי להאמין למה שלא תואם את העובדות. ... אחר כך הוא ישקר אותך לרעה. ביטחון עצמי שקרי עשוי להוביל לחוסר ביטחון עצמי שקרי בעתיד. אם אדם דוחף למוחו רעיון שהוא יכול להצליח במשהו בעוד אינו יכול באמת, הוא מסתכן בכך שברגע האמת, המוח יבחר להאמין שאינו יכול להצליח למרות שבפועל הוא דווקא כן מסוגל. מדוע חשוב להיצמד לאמת במקום להשלות את התת - מודע? הטענה המסכמת היא שכל ניסיון לעבוד על התת - מודע או לקמבן את המוח באמצעות שקרים (בין אם חיוביים ובין אם שליליים) עלול לגרום נזק. ברגע שהמוח מורגל להאמין בדברים לא מציאותיים לטובה, הוא עלול לאמץ גם תפיסות לא מציאותיות לרעה. העיקרון המומלץ הוא להיצמד לאמת ...

... לקיצוניות ההפוכה של אמונה שלילית לחלוטין, כמו אני לעולם לא אצליח. כלומר, אמונות מגבילות לעיתים הן תגובה פסיכולוגית של המוח לקיצוניות של אמונה חיובית שהוכחה כשקרית, ולכן המוח בוחר באמונה השלילית מתוך ניסיון להגיע לאיזון או לפחות להימנע מהתנפצות כואבת של הציפיות. מהם היתרונות הרגשיים של אמונה ... בטוח לחלוטין שהוא תמיד יצליח, הוא עלול לפתח עודף ביטחון עצמי. במצב כזה, אם המציאות לא תואמת את ציפיותיו, המוח שלו עלול להתקדם מקיצוניות אחת לשנייה - מעודף ביטחון עצמי לחוסר ביטחון קיצוני. מה היתרון באמונה מגבילה? למרות שנראה ...

... בזמן שינה או תוך כדי חלימה. אליעד כהן מסביר שכאשר אדם ישן והאוזניים שלו קולטות צלילים, יש חלק קטן במוח שכן ממשיך לקלוט ולעבד מידע. למשל, אם מישהו יישן ויקראו בשמו בקול, סביר להניח שהוא יתעורר, כי חלק מסוים ... לא ילמד ממנה כלום כי הוא בכלל לא שומע. באופן דומה, אם האדם יישן והאוזניות שלו ינגנו הרצאה, רוב המוח לא יקלוט את המידע כי הוא במצב של מנוחה, אך עדיין קיים אחוז קטן ביותר שכן שומע ומעבד. המוח למעשה פועל במתכונת מצומצמת מאוד, ולכן למידה משמעותית לא תתרחש באופן רגיל. אך עדיין קיימת אפשרות שמשהו קטן כן ... חשוב להבין שזו לא למידה אמיתית, אלא יותר שילוב של אסוציאציות ומידע שכבר היה קיים אצלו קודם לכן. האם המוח מעבד מידע זר לחלוטין בזמן שינה? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת ואומר שאם מישהו יישן וישמע אנשים מדברים בשפה זרה, הוא לא באמת ילמד את השפה. הסיבה לכך היא שהמוח בזמן שינה לא מבצע פעולות מורכבות של פענוח צלילים לא מוכרים ויצירת קשרים בין צלילים ומשמעויות. הפעולה המורכבת הזו ...

... יהיה רע, לא תוכל לחוות את הטוב ולהפך. החיים אינם יכולים להתקיים ללא תחושת החסר והבעיה שצריך לפתור. מדוע המוח תמיד יוצר בעיות חדשות? אליעד כהן מדגיש את העובדה שהמוח האנושי תמיד מחפש בעיות חדשות לפתור, משום שהתודעה עצמה אינה יכולה להתקיים ללא בעיות. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: ... להתמודד איתה, הוא יתחיל להתחרפן ולהמציא לעצמו הפרעות נפשיות, משום שהתודעה מחויבת להימצאות בעיה כדי לשמור על משמעות וקיום. המוח חייב בעיה, ולכן גם לאחר שבן אדם משיג את מטרותיו, ומרגיש טוב, מהר מאוד הטוב הופך לשעמום, והשעמום הופך ... נוצרת הפרעה נפשית בעקבות חוסר משמעות? אליעד כהן מסביר שברוב המקרים הפרעות נפשיות נוצרות כאשר לאדם חסרה משמעות. כאשר המוח והתודעה מרגישים שחסרה להם בעיה להתמודד איתה, הם מייצרים הפרעה נפשית שתעניק תחושת משמעות. לפיכך, טיפול בהפרעה נפשית יכול ... באופן אקטיבי כיצד הוא רוצה לסבול. זו גישה שמאפשרת לשלוט במידה רבה בחוויית החיים ולמנוע מצבים של איבוד שליטה מוחלט, בהם בעיה שהאדם לא בחר בה משתלטת על חייו. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שחייב להיות רע, ולכן עדיף לבחור ...

... כאשר הוא רואה אדם מחייך, הוא מניח שטוב לו, משום שאם הוא עצמו היה מחייך, סביר להניח שטוב לו. המוח של האדם עובד כך שהוא כל הזמן מפרש התנהגות של אחרים לפי התפיסה העצמית שלו. מכאן נובע, שאם אדם ... והפחד שלו יגדלו, משום שהוא מניח שאחרים מתנהגים כמוהו. אם אדם הוא שקרן, הוא תמיד יחשוש שמשקרים לו, משום שהמוח שלו אוטומטית משליך את ההתנהגות שלו עצמו על אחרים. אם אדם עושה מניפולציות או מתעלל רגשית באחרים, הוא יחשוב ... ממשית מהעולם החיצוני, אלא בעיקר דרך תפיסתו האישית של המציאות. למה לא כדאי לבגוד? מה זה השתקפות עצמית? איך המוח מפרש אנשים? למה אנחנו חושדים באחרים? כיצד ליצור אמון באחרים? האם כדאי לעזור לאחרים? איך לפרש נכון את המציאות? ... מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? למה לעזור לזולת? על ראש הגנב בוער הכובע, איך אני מפרש אנשים? איך המוח מפרש סיטואציות? חשדנות יתר, למה אני חשדן? למה אני חושד בה? למה אני חושדת בו? למה קשה לי לתת ...

... למעשה נמצא במצב של ריכוז עמוק, כמו מצב שבו אדם צופה בטלוויזיה או קורא ספר. גם כשבן אדם ישן, המוח עדיין מתפקד ומרוכז, והוא מסוגל לקלוט רעשים או רגישויות בזמן השינה. אם תעיר אותו, הוא יתעורר, מה שמעיד על ... של השינה ולמצוא דרכים להירגע ולהפחית את החרדה. דרך נוספת היא לחקור את הנושא, לקרוא על חלומות, להבין כיצד המוח פועל בזמן שינה, ולהתמודד עם פחדים וחרדות שיכולות להתרחש לפני השינה. פחד להירדם? מה קורה בזמן השינה? מה הסיכוי למות בשינה? איך להירדם? פחד ממוות בשינה? איך המוח חולם חלומות? מה קורה למוח בזמן השינה? מה קורה בחלומות? האם שינה היא מוות? האם שינה היא כמו מוות? סיכוי סיכון, מה הסיכוי למות ...

... שהוא שומע את המילה טיפש, מתחילים להיווצר אצלו פחדים. הפחד הזה, שמא מדובר בו, מתעורר למרות שאין שום סיבה מוחשית להאמין בכך. המוח מתחיל לשאול אם אולי יש קשר בין המילים שהוא שומע למה שהוא חושש ממנו, והפחד הזה יכול להחמיר עד ... מופרכת, יש לה היגיון פנימי שמניע אותה. כל מחשבה נובעת ממקום של פחד, תסכול או חוויה של חוסר ביטחון. המוח מתאר סיטואציות שבהן יש אפשרות שמשהו יקרה, ובמקרה של אדם עם מחשבות שווא, האפשרות הזו הופכת למציאות בעיניו. לסיכום, ... של חוסר ביטחון. כאשר מטפלים בזה, רמת החרדה יורדת. האם אכן יש היגיון בשיגעון? שאלה: מה פירוש הטענה גם במוח של משוגע יש היגיון? תשובה: פירוש הדבר שהאדם פועל מתוך היגיון פנימי המבוסס על פחדים, העדפות וחוויות העבר שלו. ... אמת: באמת יש סיכוי מזערי שמשהו כזה יקרה. אך ההבדל הוא שעוצמת הפחד מגדילה אצל האדם את הסיכוי הזה במוחו, עד ש0.0.0.1 אחוז הופך לאיום ענק. שאלה: למה נותנים כדורים פסיכיאטריים במקרים כאלה? תשובה: במצבים שבהם לא מבינים את ... הטלוויזיה, העיתון או המסוק הם רק טריגרים חיצוניים שמזכירים לו את הפחד. כשהפחד הזה צץ, הוא מרגיש רע, ואז המוח מבצע קפיצה לוגית למסקנה בטוח הם מדברים עליי. לכן, עיקר הפתרון הוא להפחית את הפחד מהאפשרות עצמה, וכך למנוע ... לפרנויה, טיפול בפסיכוזה, טיפול בסכיזופרניה, למה מישהו חושב שמדברים עליו? למה מישהו חושב שעוקבים אחריו? מחלת הרדיפה, איך חושב מוח של סכיזופרן? למה אני חושב שעוקבים אחרי? למה אני חושב שמדברים עלי? סכיזופרניה מוח, מהי סכיזופרניה פרנואידית? מהי הפסיכולוגיה של הסקה דמיונית? סימפטומים של סכיזופרניה, דמיונות שווא וחרדות, טיפול בדלוזיה, איך עובד מוח של סכיזופרן? מהן מחשבות שווא של יחס? איך נוצרות מחשבות שווא של יחס? מחשבות יחס וסכיזופרניה

... הזמן על הדרך היעילה ביותר יכול להפריע לאדם לפעול בצורה אוטומטית. למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מסוימת שוב ושוב, המוח יכול ללמוד לבצע אותה בצורה אוטומטית, מבלי לחשוב מחדש על הדרך היעילה ביותר. מה הכוונה בעבודה אוטומטית? הכישרון לעבוד באופן אוטומטי הוא חלק מרכזי בתהליך של יעילות. כאשר אדם עושה פעולה מסוימת באופן אוטומטי, המוח לא נדרש להשקיע משאבים מנטליים כל פעם מחדש כדי לחשוב על הדרך היעילה ביותר. זה מאפשר לו להוציא את ... יהיה צורך לחשוב עליה כל הזמן מחדש. למה לבחור בשיטה אוטומטית? כאשר אדם בוחר בשיטה אוטומטית, הוא למעשה מורה למוח לבצע סדרה של פעולות בהצלחה, מבלי לחשוב על כל פרט קטן בכל פעם מחדש. המוח זוכר את הפעולות, ולכן כל פעולה הופכת לפשוטה יותר, ולפעמים יעילה יותר, מכיוון שהיא נעשית באופן אוטומטי, בלי לחשוב מחדש על כל צעד. מה היתרון של פעולה אוטומטית? היתרון המרכזי בעבודה אוטומטית הוא שהמוח לא נדרש להשקיע זמן ומאמץ בבחינת הדרך היעילה ביותר בכל מצב, דבר שמוביל לחיסכון במשאבים מנטליים. לעיתים, הדרך בה ...

... עם הפחד הזה שצף לעיתים, מתוך החשש להוציא לפועל משהו שאין לו סיבה ברורה. ההשפעה של פעולות אקראיות על המוח כשאדם מתחיל לבצע פעולות באופן אקראי, רק בגלל שבא לו, זה יכול להיות מקור למתח ולעיתים אפילו להוביל לתוצאה של אובדן שליטה. המוח מתחיל להתרגל לפעול לפי רצון מיידי, ללא כל סיבה הגיונית. זוהי סכנה של ממש, שכן אם אתה מבצע פעולה ... של אליעד כהן כאן היא לשנות את המחשבה וההרגלים כך שלא תעשה שום פעולה ללא סיבה. יש להרגיל את המוח לחשוב קודם כל: האם יש סיבה לפעולה? אם לא, אז לא כדאי לבצע אותה. פעולה כזו עשויה לצמצם את ... בהרבה. האם ניתן למנוע לחלוטין את האפשרות להשתגע? התשובה לשאלה זו היא שלילית, שכן אין שום דרך להבטיח באופן מוחלט שלא תשתגע. תהליך זה עשוי להיגרם על ידי סיבות שאינן בשליטתנו, כמו חוויות קיצוניות או מתח נפשי חזק מדי. ...