איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? איך המוח חושב? איך לא לשכוח דברים? לכתוב או להקשיב, ללמוד באמצעות כתיבה, שיטות לזכור מידע, שיטות לא לשכוח, שיפור הזיכרון, שיטות לזיכרון, שיטות זכירה, שכחה איך המוח זוכר? מהי הדרך הטובה ביותר לזכור דברים? ההרצאה מתמקדת בשיטות לשיפור הזיכרון והבנת המנגנונים המנטליים שמאחורי זכירה ושכחה. אליעד כהן מסביר איך המוח זוכר, איך ניתן לזכור טוב יותר דברים ואיך להתמודד עם השכחה. הוא מתחיל בדיון על הדרך בה המוח עובד כדי לזכור מידע ומדגיש את הקשר בין הבנת המידע לזכירתו. האם עדיף לכתוב או להקשיב כדי ללמוד? אליעד ... אלא תוצאה של חוסר הבנה עמוקה. אם אדם לא מבין את החומר, סביר להניח שהוא ישכח אותו במהרה. לעיתים, המוח שוכח מידע כי הוא לא מעובד כראוי או לא מובן עד הסוף. כיצד להתמודד עם שכחה? ההרצאה ממליצה על ... איך לא לשכוח דברים? האם זיכרון טוב תלוי בהבנה? איך לשפר את הזיכרון? האם עדיף לכתוב או להקשיב? איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? איך המוח חושב? איך לא לשכוח דברים? הרצאה זו עוסקת בשיטות שיכולות לשפר את הזיכרון ולהפוך אותו ליעיל יותר, תוך דיון על המנגנונים המנטליים שמאחורי זכירה ושכחה. אליעד כהן מסביר איך המוח זוכר, איך אפשר לזכור יותר טוב דברים, וגם איך להתמודד עם השכחה. למה לכתוב או להקשיב - איזה מהם ...

... המילים במשפט, יותר גדול או גדול יותר, מאוחר יותר או יותר מאוחר, המילה יותר, לימוד NLP, ללמוד NLP, איך המוח מפרש? איך לשכנע אנשים? איך לנסח משפט? מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? בהרצאה זו, אליעד כהן דן בהשפעה של סדר המילים במשפטים על האופן שבו המוח מפרש את משמעותם. הוא מציין כי המילים יותר ו - גדול הן דוגמה מצוינת לכך שסדר המילים משנה את ... ב - גדול יותר הדגש הוא על גדול עצמו. אליעד מסביר שהמיקום של המילה יותר משנה את הדרך בה המוח מעבד את המילים ומגביר את החשיבות של המילה המופיעה לפניה. איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול בצורה שונה לפי הסדר בהן הן מופיעות במשפט. כשאומרים יותר טוב, המילה יותר משדרגת את הטוב, ומעבירה תחושה של חיזוק או מחויבות. לדוגמה, אם אומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח מפרש זאת כתחושה של כובד ומחויבות. לעומת זאת, אם אומרים טוב יותר שלא תעשן, המילה יותר לא מעבירה את אותה תחושת הכובד. באופן כללי, כאשר המילה יותר מופיעה בתחילת משפט, המוח מפרש אותה כהשוואה או עמידה מול משהו אחר, דבר שמשפיע על התחושה הכללית של המשפט. מה ההשפעה של המילה ... על השכנוע? שימוש במילים כמו יותר יכול להיות כלי חזק לשכנוע, שכן המיקום שלהן במשפט משנה את האופן בו המוח מפרש את המסר. כאשר אנו רוצים לשכנע מישהו, עלינו להקפיד על מיקום המילים כדי להעביר את תחושת המחויבות או החיזוק הרצוי. לדוגמה, כשאומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח שומע את זה בצורה שגורמת לאדם להרגיש מחויב למסר, בעוד שאם נאמר טוב יותר שלא תעשן, השפעת המסר תהיה ... הבדל בהשפעה על התחושה. מאוחר יותר משדר עיכוב פחות משמעותי, בעוד ש - יותר מאוחר משדר עיכוב גדול יותר. המוח קולט את המילים בצורה מדורגת, ולכן סדר המילים משפיע על האופן בו השומע תופס את משמעותן. מהי ההשפעה של מיקום המילה יותר על תחושות ההשוואה? מיקום המילה יותר משנה את הדרך בה המוח מפרש את ההשוואה. לדוגמה, כשאומרים הוא הצליח יותר, המילה יותר משדרגת את ההצלחה בהשוואה לאחרים, בעוד אם היינו אומרים הוא יותר הצליח, התחושה הייתה שונה. המוח מפרש את המילים בצורה שונה כשיש שינוי בסדר המילים, ולעיתים תחושת ההשוואה יכולה להרגיש חזקה יותר או חלשה יותר, ... מילה, במיוחד כשמדובר במילים כמו יותר, כדי להשתמש בהן בצורה חכמה לשכנוע. מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? איך המילים משפיעות על השכנוע? ... בין יותר טוב וטוב יותר? איך סדר המילים במשפט משפיע על המשמעות? ההסבר מתמקד בהשפעת סדר המילים במשפט ובפרשנות המוח לשילוב מילים כמו יותר ו - גדול, מהיר. כאשר אנו בוחנים את המשפטים יותר גדול ו - גדול יותר, ... משתמשים במילה יותר בהקשרים כמו יותר טוב או יותר מאוחר, יש לכך השפעה על תחושת המחויבות או השכנוע של המוח. לדוגמה, כשאמרים יותר טוב שלא תעשן יש תחושה של חיזוק או מחויבות, בעוד שכאשר נשמע את טוב יותר שלא תעשן, אין אותה תחושת כובד. כמו כן, יש הבדל בעיבוד המילים במוח, כאשר המילה יותר מכילה לעיתים מסר סמוי שמתאר את ההשוואה למשהו אחר, כך שהמוח מפרש את המשפטים בצורה שונה. האם סדר המילים באמת משנה את התחושה? אליעד מבהיר שבמקרים מסוימים, שינוי סדר המילים ... מאוחר יותר עשוי להעביר תחושה של עיכוב פחות משמעותי, בעוד ש - יותר מאוחר מרמז על עיכוב משמעותי יותר. המוח קולט את המילים בצורה מדורגת, כשאנו שומעים את המילה הראשונה אנו מקבלים תחושה מסוימת, וההשלמה של המילה השנייה משנה ... מהיר היא דוגמה למילים שמכילות את המילה יותר, שמספקת מידה של השוואה. אליעד מסביר כי כשאומרים רכב מהיר יותר, המוח מבין שהרכב הזה מהיר ביחס לרכב אחר. כל שינוי בסדר המילים יכול לשדר תחושות שונות, כמו האם המהירות נתפסת ... יותר, לדוגמה, המילה יותר משדרגת את ההצלחה בהשוואה לאחרים, אך אם היינו אומרים הוא יותר הצליח, התחושה תהיה שונה. המוח מפרש את המילים בצורה שונה כשישנו שינוי בסדרן, ולעיתים תחושות ההשוואה יכולות להרגיש חלשות יותר או חזקות יותר תלוי ... ביכולתן להעצים תחושות ולהגביר או להחליש את ההשפעה של כל מילה בהקשר. מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? איך המילים משפיעות על השכנוע? ...

... רגשות, להבין רגשות, להיות מודע לעצמך, מודעות עצמית, מבוא לניתוח טקסטים, למה לנתח טקסטים? להבין את עצמך, לנתח את המוח, איך המוח חושב? למה כדאי לנתח את המחשבות ואת הטקסטים שאנחנו אומרים? ניתוח טקסטים וניתוח מחשבות הם שני צדדים של אותו ... מגוף ראשון לגוף שני, ללשון עבר או הווה? הניתוח הזה נעשה כדי לחשוף את מה שקורה מאחורי הקלעים של המוח. כיצד מתבצע בפועל תהליך ניתוח המחשבות והטקסטים? אליעד מציע דוגמה מעשית: האדם יקליט את עצמו מדבר על משהו שראה ... זה. בדרך זו, ניתן לחשוף כיצד האדם מפרש את המציאות, כיצד נוצרות מחשבותיו ורגשותיו, ולהתחיל להבין את התהליך שבאמצעותו המוח יוצר את חוויית המציאות. מה המטרה העמוקה של תרגול ניתוח המחשבות? המטרה האמיתית של ניתוח מחשבות וניתוח טקסטים, לפי ... למצב שבו האדם מבין לעומק את ההבדל בין עובדות לפירושים. אליעד מסביר שהאדם צריך להגיע להכרה שכל מה שעובר במוחו הוא למעשה פירוש בלבד, והעובדה היחידה שקיימת באופן מוחלט היא כלום. הוא חוזר ומדגיש שהמטרה היא שהאדם יחווה את המציאות גם כמוגדרת וגם כלא מוגדרת בו - זמנית. ... ליותר חד, יזהה מהר יותר מתי הוא או אחרים משקרים, מתי הוא פועל באופן אוטומטי ולא מודע, וכך גם המוח שלו פחות יוליך אותו שולל. אליעד מדגיש שאם האדם לא יתרגל ניתוח של מחשבות וטקסטים, הוא יהיה פגיע יותר למניפולציות, לא רק מצד אנשים אחרים, אלא גם מצד המוח שלו עצמו. המוח ימשיך לעבוד עליו כי האדם לא מודע מספיק לתהליכים שעומדים מאחורי המילים והמחשבות שלו. מדוע חשוב להבחין בין עובדה לפירוש במהלך הניתוח? העיקרון של הבחנה בין עובדה לפירוש הוא קריטי, משום שהמוח כל הזמן מייצר פירושים. אליעד מסביר שברגע שהאדם מתרגל לראות שכל מחשבה או אמירה שלו היא פירוש בלבד, הוא ... וכך הוא יכול לשחרר עצמו ממחשבות שליליות או תחושות חרדה, מכיוון שהוא מודע לכך שאלה פירושים בלבד ולא עובדות מוחלטות. האם ניתוח מחשבות מוביל בהכרח ליותר חרדות? אליעד מבהיר שלפעמים תהליך הניתוח עלול להביא את האדם להיות מודע ליותר ... הוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל יותר לשאול שאלות. הוא יבין שכל מחשבה או הגדרה שיש לו אינה מוחלטת, ולכן אי אפשר לשאול על שום דבר, כיוון שהכל הופך להיות כלום. בנקודה הזו, האדם חווה שחרור מוחלט מכל חרדה או פחד, מכיוון שהוא מפסיק להזדהות עם הפירושים והמחשבות שלו. התוצאה הסופית של התהליך הזה, כפי שאליעד מתאר, היא מצב שבו האדם חי באופן חופשי לחלוטין, מכיוון שהוא לא כבול יותר על ידי הפירושים של המוח שלו. איך לנתח מחשבות? הבדל בין עובדה לפירוש מודעות עצמית גבוהה איך להפסיק חרדות? איך המוח חושב? מה נותן ניתוח טקסטים?

איך המוח חושב? איך המוח עובד? מה זה כלום? מה זה אין סוף? מה זה אפס? כלום יחסי, כלום מוחלט, מה זה אלוהים? פרדוקס המהות והצורה, איך נוצר רצון? מהו הרצון הראשון? ההגדרה של אלוהים איך המוח חושב על דברים מופשטים? אליעד כהן מסביר כיצד המוח שלנו תופס מושגים מופשטים כמו כלום, אינסוף, אפס או אלוהים, ומדגיש שהמוח מסוגל לתפוס דברים בשתי דרכים עיקריות: ישירה ועקיפה. תפיסה ישירה מתרחשת כשאנחנו רואים עצם ממשי כמו כיסא או שולחן. ... היא כאשר מנסים להבין משהו שאינו מוגדר בצורה ברורה, למשל אינסוף או אפס. מה ההבדל בין כלום יחסי לכלום מוחלט? אליעד מבחין בין כלום יחסי לכלום מוחלט. כלום יחסי הוא מושג שניתן לתפיסה באופן עקיף. לדוגמה, חדר ריק - אנחנו יכולים לחשוב עליו רק בהשוואה למשהו אחר, כדי לתפוס את המושג חדר ריק, המוח חייב לדמיין קודם כל חדר עם דברים בתוכו ואז להוציא אותם. לכן התפיסה של כלום יחסי היא תפיסה דו - שלבית: תופסים משהו, ואז שוללים אותו. לעומת זאת, כלום מוחלט, לפי אליעד, הוא מושג שאי אפשר כלל לדמיין אותו בצורה ישירה, כיוון שאין שום נקודת ייחוס. לדוגמה, כשמנסים לדמיין ... דבר שאינו מוגדר בשום צורה מוגבלת, ניתן לתפוס אותו רק כשוללים את כל הדברים המוגדרים. האם אפשר לתפוס מושגים מוחלטים בצורה ישירה? אליעד מדגיש כי המוח לא מסוגל לתפוס מושגים מוחלטים כמו כלום מוחלט או אינסוף בצורה ישירה. הוא מסביר שאם המוח היה מצליח לחשוב באופן ישיר על מושג מופשט לגמרי כמו כלום מוחלט, הוא היה נתקע בו ולא היה מצליח להמשיך לחשוב הלאה. לכן, כדי לשמור על יכולת החשיבה והקיום, המוח תופס את המושגים האלה רק באופן עקיף, באמצעות שלילה או הגדרה של משהו אחר. האם יש הבדל בין כלום ... אותם, למעשה מגיעים לכלום. כי ברגע שמאחדים את כל ההפכים, הם מבטלים אחד את השני. מכאן, שאלוהים או המציאות המוחלטת חייבת להיות גם כל הדברים ביחד וגם שום דבר מהם, בו זמנית. מהו פרדוקס המהות והצורה? אליעד מסביר את פרדוקס המהות והצורה - מצד אחד, המציאות הבסיסית חייבת להיות אחת ומוחלטת, ולכן כל הצורות חייבות להיות בתוכה. מצד שני, לכל צורה ספציפית (כמו כיסא) יש מהות ייחודית משלה. כיצד ייתכן שהמציאות מוחלטת, ובו זמנית כל צורה ספציפית שונה מהמציאות הכללית? אליעד טוען שזו סתירה פנימית בלתי נמנעת, ואי אפשר באמת לתפוס זאת באופן מוחלט. איך נוצר רצון ומהו הרצון הראשון? אליעד דן בשאלה של היווצרות הרצון: כל הרצונות של האדם מבוססים לכאורה על ... רוצים הוא להרגיש טוב, מדוע קיימים רצונות ספציפיים שונים כמו לשתות או להיות בריא? הוא טוען שלמעשה, אין רצון מוחלט אחד שניתן לתפוס באופן מוחלט, כי כל רצון תמיד יחסי ומשתנה. אם האדם היה בטוח ב - 100% ברצון מסוים, הוא לא היה יכול ... הקיום מבוסס על כך שהאדם תמיד נמצא בספק יחסי לגבי מה שהוא באמת רוצה. לכן, הרצון הראשון, או הרצון המוחלט, לא ניתן לתפיסה ישירה אלא רק באופן עקיף באמצעות שלילה של כל הרצונות האחרים. למה אי אפשר להבין את אלוהים או המציאות באופן מוחלט? אליעד מדגיש שכדי להבין את המהות האמיתית של אלוהים או המציאות, המוח יצטרך לחשוב באופן מוחלט וסופי על מושגים אינסופיים, פעולה בלתי אפשרית מבחינה לוגית. לכן, ההבנה שלנו תמיד תהיה יחסית ולא מוחלטת, מה שמאפשר את המשך הקיום והחשיבה שלנו. הוא מסכם שכדי להגיע לתפיסה מוחלטת של המציאות, האדם צריך לחקור בעצמו ולהגיע לנקודה שבה הוא מבין שאי אפשר באמת לתפוס את המציאות באופן מוחלט, אלא רק באמצעות הבנה עקיפה ושלילת כל התפיסות האחרות. מה זה כלום מוחלט? איך להבין מה זה אינסוף? מה זה אלוהים? איך נוצר הרצון הראשון? מה ההבדל בין מוחלט ליחסי? פרדוקס המהות והצורה למה אי אפשר להבין הכל?

חמשת החושים, איך עובד המוח? חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או שמיעתי? אליעד כהן מסביר את הנושא של מהירות תגובה לגירויים של חוש הראייה לעומת חוש השמיעה, תוך התבססות על ניסוי שהוצג בתוכנית משחקי מוח בערוץ נשיונל גיאוגרפיק. בניסוי ניסו לבדוק האם אנשים מגיבים מהר יותר לגירוי חזותי (ראייה) או לגירוי שמיעתי (שמיעה). לצורך ... לעומת מצב שבו הוא רואה ילד שנפצע. בדרך כלל אנשים נוטים להאמין יותר למה שהם רואים במו עיניהם, כי המוח האנושי תופס מידע ויזואלי כמדויק יותר. עם זאת, יש מצבים שבהם דווקא השמיעה היא שמשכנעת יותר, במיוחד כשהמראה אינו ברור או חד משמעי. לכן, הוא מדגיש שאין כלל מוחלט באיזה חוש אנשים מאמינים יותר, אלא שהדבר תלוי מאוד בסיטואציה ובמידת הבהירות של המידע המגיע מכל חוש. מה הבעיות ... שימוש במרחק אחיד לגירויים השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק מסקנה מוחלטת לגבי המהירות של החושים? בסיכומו של דבר, אליעד כהן מסביר כי למרות תוצאות הניסוי והדוגמאות השונות, לא ניתן להסיק מסקנה חד - משמעית לגבי איזה חוש מהיר או אמין יותר באופן כללי. הוא מדגיש שהתגובה של המוח לגירוי כלשהו תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של האירוע. לעיתים חוש השמיעה יהיה מהיר יותר, ובפעמים אחרות דווקא חוש הראייה יגבר. לכן, התשובה לשאלה זו אינה מוחלטת ותמיד תלויה בהקשר ובסיטואציה הספציפית. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? האם המוח מגיב מהר יותר לחוש הראייה או השמיעה? אליעד כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי חזותי או לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל גאוגרפיק בתוכנית משחקי מוח. מטרת הניסוי הייתה לבדוק מהירות תגובה של אנשים לאותות שמיעה וראייה, ולבחון איזה חוש מפעיל תגובה מהירה יותר במוח. בניסוי המדעי שהוזכר, הושיבו אדם על כיסא וביצעו שני סוגים של בדיקות. תחילה הושמעה לו צפצפה מאחוריו, ובכל פעם ... של חוש השמיעה בהעברת מידע דחוף במצבי חירום. עם זאת, אליעד מציין שהמסקנות מניסוי התגובה בין הראייה לשמיעה אינן מוחלטות. הוא מוסיף שכאשר אדם נוהג בכביש ורואה רכב המתקרב אליו, לעיתים הוא מגיב מהר יותר לחוש הראייה מאשר לחוש ... מסוימים אנשים גם סומכים מאוד על השמיעה. במילים אחרות, האמון של האדם בחושים משתנה בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין כלל מוחלט המגדיר חוש אחד כמהימן או מהיר תגובה יותר מהשני בכל מצב. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמחקר שתואר ... מסקנות סופיות על מהירות התגובה של החושים. חשוב להבין שהתגובה לחוש מסוים תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר?

מניפולציות של המוח, איך המוח עובד עליך? האם משהו עושה לי טוב? למה אני רוצה משהו? האם משהו באמת טוב לי? האם משהו באמת ... אני רוצה אותה? למה אני רוצה לעשן? למה אני נהנה ממשהו? אני חושב משמע אני קיים, נטל ההוכחה איך המוח עושה עלינו מניפולציות? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה איך המוח שלנו מבצע עלינו מניפולציות, כיצד הוא יוצר בתוכנו תחושה שמשהו מסוים עושה לנו טוב או רע, ואיך אנו מאמינים ... לנו יותר, זה אומר שקודם היה לא נוח? אליעד כהן מתחיל בהסבר של דוגמה פשוטה ויומיומית: אדם שוכב במיטה והמוח שלו אומר לו פתאום תזוז, כי לא נוח לך. האדם מתלבט: האם באמת לא נוח לי, או שהמוח שלי רק אומר לי את זה? הוא מחליט לבדוק את הטענה: אם אזוז ויהיה לי יותר נוח, האם זה מוכיח שקודם היה לי פחות נוח? אליעד מסביר שהמוח אומר לנו להאמין בכך שאם לאחר פעולה מסוימת הרגשנו טוב יותר, הרי שלפני הפעולה בהכרח היה לנו פחות טוב. ... עם דוגמאות נוספות כמו הכוס שאינה מלאה: אם אפשר להוסיף עוד מים, סימן שהיא לא הייתה מלאה מלכתחילה. כך המוח מנסה לשכנע אותנו, אבל אליעד מבהיר שמדובר במניפולציה, כי העובדה שאחר כך נהיה יותר טוב, לא מוכיחה שבוודאות קודם ... שהתרופה באמת יעילה, אלא רק שהאדם האמין בכך. האם עישון באמת עושה טוב? אליעד משתמש גם בדוגמה של עישון. המוח אומר לנו: תעשן ותרגיש טוב יותר, ואחרי שאדם מעשן ומרגיש טוב, הוא משוכנע שהעישון הוא שעשה לו טוב. אך ... של אותו אדם היא באמת דבר טוב אובייקטיבית, אלא רק שהאדם מאמין שזה טוב, ולכן הוא מרגיש כך. איך המוח מבצע עלינו מניפולציה לגבי תחושות כמו קדושה ואהבה? אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר אדם הולך למקום קדוש ואכן מרגיש ... גם את ההבדל בין רצון לבין צורך. אדם עשוי לחשוב שהוא צריך משהו, אך למעשה הוא רק רוצה אותו. כשהמוח אומר לנו שאנחנו צריכים לעשן, הוא למעשה מניח מראש שהעישון טוב, ולכן תחושת הטוב לאחר העישון אינה מוכיחה שאכן היה צורך אמיתי לעשן, אלא רק שהייתה מחשבה מוקדמת שזה נחוץ. מדוע חשוב להבין כיצד המוח מטעה אותנו? אליעד כהן מסביר שחשוב להיות מודעים למניפולציות שהמוח עושה עלינו, מכיוון שכך אנחנו יכולים לפתח ספק בריא כלפי המחשבות שלנו, ולא להניח שכל תחושה שלנו היא אמת מוחלטת. אם נתעמק ונבין שהמוח משתמש בנו ומניח הנחות מראש, נוכל לפתח תודעה צלולה יותר ולבחור באופן מודע יותר במה להאמין ולמה להקשיב. האם המוח משקר לנו? האם באמת טוב לי? למה אני רוצה משהו? האם עישון עושה לי טוב? אני חושב משמע אני ...

... נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך ... דבר מתרחש כשמנסים לחשוב על נקודה אחת במרחב - מיד עולה השאלה מה נמצא לצידה, מעליה, או מתחתיה. כך שהמוח האנושי אינו מסוגל לתפוס נקודה בודדת של זמן או של מקום באופן נקי לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. ... נוצר קודם לשני. הכל קשור זה בזה באופן מהותי. מדוע אנחנו מתבלבלים בין עבר, הווה ועתיד? אליעד מתייחס לכך שהמוח שלנו לא באמת מסוגל להבחין בצורה מוחלטת בין עבר, הווה ועתיד. כל ההבדל בין זמנים אלו הוא תחושה סובייקטיבית. למשל, הוא מציין כי אירועים שקרו בעבר יכולים להרגיש כאילו הם מתרחשים עכשיו, או שדברים שעדיין לא התרחשו עשויים להרגיש כמציאות נוכחית. הוא מסביר זאת בכך שהמוח מחבר לכל תמונה או זיכרון תגית (property) המסמנת את האירוע כעבר, הווה או עתיד, אך לעיתים מתרחשות טעויות. המוח לפעמים מתבלבל, ומערבב זיכרונות ואירועים. הוא נותן כדוגמה זוג שרבים בגלל משהו שקרה בעבר, אף על פי שהאירוע כבר אינו רלוונטי כרגע, המוח ממשיך לחוות את האירוע הזה כאילו הוא מתקיים בהווה, ולכן התגובות שלהם אינן מתאימות למציאות האמיתית. איך המוח מבחין בין מה שקיים לבין מה שלא קיים? אליעד מוסיף כי המוח מבחין בין מציאות לדמיון בצורה דומה להבחנה בין זמנים: הוא מצמיד תחושה לכל תמונה או אירוע. הוא אומר שכשאדם ... מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון ... במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?

תחושת חיסרון, אחדות ההפכים, לחשוב על דבר והיפוכו, איך המוח חושב? בפועל ובכוח, להבדיל בין דבר לדבר, אין הבדל בין יש לאין, איך המוח עובד? מהי תחושת החיסרון ואיך המוח מבין אותה? תחושת החיסרון היא הרגשה של רצון להשיג משהו שחסר, כאשר אליעד כהן מסביר לעומק את משמעות החיסרון ... הוא לא מדמיין את האפשרות שיהיה לו בית. ההסבר ממשיך ומעמיק: כאשר אדם חושב שיש לו דבר מסוים באופן מוחלט, הוא אינו מרגיש חיסרון כלפיו. למשל, אדם שנושם באופן סדיר לא מרגיש חיסרון בחמצן כי הוא בטוח שיש לו ... החמצן, אז הוא היה מתחיל להרגיש את החיסרון. תחושת החיסרון תלויה תמיד בתפיסת האפשרות ולא רק במציאות עצמה. כיצד המוח מבדיל בין בפועל לבכוח? אליעד מסביר את ההבדל בין בפועל ובכוח. בפועל הוא מצב ממשי שקיים כרגע, ובכוח הוא ... הפוטנציאל שיהיה שולחן נוסף בחדר הוא מצב שקיים רק בכוח, כלומר, כפוטנציאל ולא במציאות כרגע. לפי אליעד, הבחירה של המוח מהו בפועל ומהו בכוח נעשית על פי תפיסת האדם עצמו, בהתאם למה שנראה לו יותר ממשי או אפשרי. המוח האנושי תמיד עושה הפרדה בין מצב יש לבין מצב אין. יש נתפס כממשי ובפועל, ואין נתפס כמשהו שאינו קיים ... שהוא לא איננו, ומה שמגדיר את התחושה שמשהו לא קיים הוא העובדה שהוא איננו קיים. כלומר, הכל יחסי ולא מוחלט. לדוגמה, אדם יכול להסתכל על שולחן ולומר שהוא ישנו, כי הוא לא יכול לחשוב על האפשרות שהשולחן איננו. אך ... ללא מאמץ. התרגיל הוא לשאול שאלות כמו מי אמר שזה נכון? או מי אמר שזה מחויב? כדי להרגיל את המוח לראות את ההפכים. מדוע התודעה תמיד מרגישה חיסרון ואיך משתחררים מזה? אליעד מסביר שהחיסרון אינו תלוי במה שיש או ... בין יש לאין גורמת לאדם להרגיש חיסרון תמידי, כי תמיד משהו ייחסר. אם אדם רוצה להשתחרר מתחושת החיסרון באופן מוחלט, הוא חייב לוותר על ההבדל בין יש לאין ולהבין לעומק שאין הבדל אמיתי ביניהם. אבל כדי להשתחרר לגמרי מהחיסרון, האדם חייב לוותר על תפיסת המציאות שלו באופן מוחלט, מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. אך אליעד מבהיר שהוויתור על ההבדל בין יש לאין ... נובעת מתפיסת ההבדל בין יש לאין, ובכדי להשתחרר ממנה צריך להתבונן עמוקות ולהבין שההבדל הזה הוא יחסי בלבד ולא מוחלט. האימון לראות את ההפכים בו זמנית עוזר להפחית את התחושה הזו, אך ויתור מוחלט על תחושת החיסרון דורש לוותר על התפיסה הבסיסית של ההבדל בין דבר להיפוכו. מהי תחושת חיסרון? מה ההבדל בין בפועל ובכוח? האם יש הבדל בין יש לאין? איך לחשוב על דבר והיפוכו? כיצד המוח מחליט מה ממשי?

... 1 וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה איך לשתול מסרים תת הכרתיים בתת המודע של האדם? ואבאר, איך עובד המוח האנושי? ואיך המוח מבין ומפרש את מה שהאדם שומע? ואבאר, מהן אסוציאציות באופן כללי ומהי אסוציאציה רגשית? ואיך אסוציאציות רגשיות משפיעות על ... המודע של האדם? ואבאר, איך הזיכרון של האדם, משפיע על המחשבות של האדם? ואבאר איך באפשרותך לעשות מניפולציות על המוח האנושי? ואיך אפשר ליצור אצל האדם הסחת דעת ולשתול לו מחשבות? ואיך עובדת מערכת הדימויים והאסוציאציות שיש במוח האנושי? ואיך עובדות פרסומות? ואיך שותלים מסרים תת הכרתיים בפרסום ובפרסומות? ואבאר איך באמצעות הבנת המוח האנושי, ניתן לשתול מחשבות במוח של האדם? ועוד. וראשית כל יש להבין, כיצד המוח חושב וכיצד המוח מפרש את מה שאומרים לו? ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, כי המוח בעצם מקבל המון אינפורמציה כל הזמן. ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה ישירה ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה עקיפה. לדוגמה: נניח שאדם רואה בפעם הראשונה בחייו כלי רכב שחונה בחניה. האם האדם ... בצורה עקיפה אך לא בצורה ישירה. כי האדם לא רואה במו עיניו את הרכב החונה, כאשר הוא נוסע. אבל המוח של האדם מספיק חכם, להשתמש בזיכרון של האדם ולהשתמש במערכת הדימויים והאסוציאציות שיש לו, כדי לראות את התמונה של הרכב החונה. ולהשוות אותה למאגר התמונות שכבר קיימות בתוך המוח. ולהבין בצורה עקיפה, שאם רוב ככל האובייקטיבים שנראים דומים לאובייקט שנצפה כרגע, אם רובם אכן נוסעים בכביש, אז כנראה ... שנשמע כמו רעש של גשם, אז כנראה שגם עכשיו יורד גשם. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה. כי יש דברים שהמוח רואה באופן ישיר כנל. אבל יש דברים שהמוח של האדם רואה, אבל יש לו ספק לגבי הפירוש שלהם. דהיינו, שהאדם לדוגמה שומע רעש כלשהו. והאדם לא יודע ... במקור רעש אחר, אך לא בכך שכרגע יורד גשם. וכאשר יש לאדם ספק לגבי איך לפרש את המציאות, אז המוח של האדם בעצם צריך להתחיל לבצע חישובים כאלו ואחרים, כדי לדעת מה הפירוש שנראה לו הכי נכון. וזה בעצם ... לגרום לאדם להבין את מה שהוא שמע, בצורה לא נכונה, כפי מה שרוצים שהוא יבין. על ידי זה שגורמים למוח שלו, שבמקום שבו יש לו ספק לגבי הפירוש של מה שהוא שמע, שהוא יפרש את הדברים בצורה כלשהי, שהיא ... לאדם ספק לגבי הפירוש והמשמעות של מה שהוא רואה מולו, כגון לדוגמה בפרסומת וכיוב, אז יש תהליך מסוים שגורם למוח של האדם להחליט, איך לפרש את המידע שאותו הוא ראה. ומי שיודע איך התהליך הזה עובד, ממילא הוא יכול לגרום למוח של האדם, להבין ולפרש את העובדות, לאו דווקא בצורה נכונה, אלא בצורה שקרית ושגויה. אז לפי מה באמת מחליט המוח של האדם איך לפרש את העובדות, כאשר יש לו ספק לגבי הפירוש של העובדות? וכאן כמובן שיש המון חישובים ושיקולים שונים שאותם מבצע המוח של האדם. וכאן אסביר רק היבט מסוים, מתוך המכלול של החישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך לקבל החלטה, איך לפרש מידע כלשהו שמוטל בספק. והבנת התהליך הזה לעומקו, תשפר לאדם את כושר השכנוע ואת יכולת השכנוע שלו בצורה משמעותית ביותר. ואחד מהדברים שמשפיעים על הצורה שבה המוח מחליט איך לפרש את המידע שהוא לא בטוח לגבי הפירוש שלו, הוא המצב התפישתי של האדם, ביחס לאפשרויות הפירוש ... שונות, כגון עברית ואנגלית. והאדם שומע אדם אחר שאומר לו מילה שיש לה משמעות שונה בעברית ובאנגלית. כיצד יפרש המוח של האדם השומע, את המשמעות של המילה שאותה הוא שמע? תשובה: לפי ההקשר של השיחה. אם הוא לדוגמה נמצא במדינה שבה דוברים את השפה העברית, והאדם שאיתו דובר את השפה העברית, המוח יניח בצורה עקיפה, שכנראה הדובר התכוון לפירוש של המילה בעברית. אבל אם האדם שמדבר איתך, יהיה בעל מבטא אנגלי והוא במקרה מדבר איתך באנגלית וכיוב, הרי שאז המוח יפרש את משמעות המילה, לפי הפירוש שלה באנגלית. וכיוב ניתן לתת דוגמאות שונות, שבהן המוח של האדם יפרש את הפירוש של המילה שיש לה ריבוי משמעויות וכיוב, לפי ההקשר של אותו העניין. שזה בעצם אומר, שהמוח נמצא במצב של ספק כיצד לפרש את המידע שאותו הוא קלט. והוא מפרש אותו, לפי המצב התפישתי שלו באותו הרגע. כגון בדוגמה הנל, שאם המוח של האדם נמצא במצב של שפה עברית, הוא יפרש את משמעות המילה בעברית. אבל אם המוח של האדם נמצא במצב של שפה אנגלית, הוא יפרש את המילה לאנגלית. ואם המוח של האדם נמצא במצב של שפה מעורבת, כגון שהאדם שמדבר איתך, מערבב מילים בעברית / אנגלית, אז המוח פשוט ישלח את האדם לבקש הבהרה מהדובר, לאיזו משמעות הוא התכוון, במידה והמוח לא יצליח להבין את המשפט עפ סימנים אחרים. והרעיון הוא, שיש במוח של האדם את האפשרות לחשוב בהמון צורות שונות ומנוגדות. ובכל רגע ורגע, המוח של האדם, חושב בצורה אחת, יותר מאשר בצורה אחרת. וברגע שהמוח של האדם מגיע למצב של ספק, אז המוח של האדם בדכ נוטה לחשוב ולפרש את המידע שמונח בפניו, לפי צורת המחשבה שפעילה אצלו באותו הרגע. כגון לדוגמה ... כי הוא במצב של לקבל ביקורת. ואם אומרים לאדם מחמאות, ותוך כדי זה אומרים לו משהו שיכול להתפרש כביקורת, המוח של האדם יניח שכנראה מדובר בעוד מחמאה. בפרט כאשר מקיפים לאדם את המידע האפשרי שבפניו, משני הצדדים שלו, במידע ... ושהוא ההתחלה של המידע שבא אחריו. כגון לדוגמה אדם שרואה לפניו מילה כלשהי, ושמשמיטים מאותה המילה את אחת האותיות. והמוח של האדם משלים את האות החסרה. או אפילו לפעמים המוח של האדם קורא את המילה הנכונה, למרות שהיא לא באמת כתובה נכון, אלא היא כתובה עם שגיעת כתיב כזו או אחרת (לדוגמה כאן נכתב שגיעת כתיב עם האות עין ולא עם האות א). וזה הכל בגלל שהמוח של האדם מניח, שצריכה להיות אות כלשהי בתוך המילה. ולפעמים יש לאדם ספק לגבי דבר כלשהו איך לפרש אותו, ...

... העמוק מאחורי NLP ואיך הוא קשור להבנת המציאות? NLP, או ניתוב לשוני פיזיולוגי, הוא למעשה כלי שמאפשר לתכנת את המוח באמצעות השפה. המטרה העיקרית של NLP היא להבין כיצד מילים משפיעות על התודעה שלנו ושל אחרים, ובכך ליצור תקשורת ... המילים שנאמרו גרמו לי להרגיש כך?, מה בדיוק השפיע על התחושה שלי?. בעזרת שאלות אלו, אפשר ללמוד לעומק כיצד המוח שלנו פועל ואיך מילים ומצבים יוצרים תגובות רגשיות. לפי הגישה הזו, כל הידע שאליעד מעביר בנושא NLP מגיע מתוך ... להיות אלוהים כבסיס פילוסופי להבנת השורש המחשבתי של האדם, וטוען שאם אדם יעמיק בעצות המפורטות בספר, הוא יגיע להבנת המוח שלו לעומק. הבנה זו מאפשרת ללמוד NLP, ולמעשה כל תחום אחר, מתוך הבנת המהות העמוקה של המחשבה האנושית. הספר ... ביותר של NLP אינו דווקא באמצעות קורס פורמאלי, אלא דווקא מתוך למידה עצמית והתבוננות פנימית. מי שמבין לעומק כיצד המוח שלו פועל וכיצד מתרחשות תגובות מחשבתיות ורגשיות, מסוגל להקיש וליישם ידע זה גם בשכנוע והשפעה על אחרים באופן טבעי ... המשמעות העמוקה של NLP? עקרונות מספר להיות אלוהים וכיצד הם מיושמים בפועל כיצד התבוננות עצמית מאפשרת הבנה עמוקה של המוח? היתרונות והחסרונות בלימוד שיטתי לעומת לימוד עצמאי דוגמאות מעשיות לשכנוע ותכנות תת - הכרתי מדוע עולה השאלה האם צריך ... רשמי. כיצד השורש הרעיוני של NLP מתקשר להבנת המציאות? הרעיון מאחורי NLP הוא שזהו אוסף כלים המאפשרים לתכנת את המוח באמצעות השפה. יש הטוענים שכדאי ללמוד NLP משום שזה מסייע להבין טוב יותר את המנגנון המחשבתי שלנו ושל אחרים, ... מרגישים משהו, כדאי לשאול: למה הרגשתי כך? איך המילים שאמרו באולפן השפיעו עלי? כך, צעד אחר צעד, מגלים כיצד המוח מפרש נתונים ומה גורם לו להרגיש או להשתכנע. לפי גישה זו, אם מבינים לעומק את השורש - אפשר להקיש ... המשמעות העמוקה של NLP עקרונות מספר להיות אלוהים וכיצד הם מיישמים בפועל כיצד התבוננות עצמית מאפשרת הבנה עמוקה של המוח היתרונות והחסרונות בלימוד שיטתי לעומת לימוד עצמאי דוגמאות מעשיות לשכנוע ותכנות תת - הכרתי מה רצית לשאול? שאלה: רציתי ... כאילו זה לא מענין משום דבר אחר הנושא פשוט. מה זה NLP? NLP זאת בסך הכל שיטה לתכנון של המוח, באמצעות שפה. זה הכל. עכשיו, כל מה שאני מסביר פה על NLP קודם כל למה קוראים לזה NLP? למה ... לא משנה. הרעיון הוא פשוט. מה שאת צריכה כדי להיות מומחית ל NLP וללמוד NLP זה להבין איך עובד המוח שלך עצמך. כשאת שומעת חדשות ואת חווה משהו, לנתח. למה חווייתי את זה? איך המילים שהוא אמר השפיעו על החוויה שלי? איך מה שקרה שם באולפן, השפיע על החוויה שלי? זאת הדרך הכי טובה בעולם ללמוד NLP. מתוך המוח של עצמך. לא שום סיפור אחר בעולם. כל מה שאני יודע על NLP ועל כל שאר הדברים זה מתוך הלימוד של המוח של עצמי, הכל מתוך המוח של עצמי. למה אני חושב ככה? עד שהבנתי איך המוח חושב באופן כללי. בדיוק. עכשיו אני מסביר עוד פעם כל מה שאני מסביר פה, איך לשכנע, איך פה איך שם, איך שם איך פה זה מתוך תהליך של התבוננות עצמית. למה המוח שלי השתכנע שככה וככה? למה כשאני שמעתי את המילה הזאת זה גרם לי להרגיש ככה? איך התוספת של המילה ... את העצות שיש בו אתה תדע NLP, כל מה שצריך אתה תדע. הכל תדע. למה? כי אתה תפעיל את המוח שלך על כל כך הרבה דברים, עד שאתה תדע גם כל דבר שהוא. שמה אני מסביר עוד? כל מה ... כזה דבר. עכשיו, דבר נוסף, בא נניח שאומרים לך חוק מסוים. אם אתה שואל ולמה החוק עובד ככה? ולמה המוח של הבן אדם חושב ככה? פה נגמר הדיון. מאיפה אני יודע למה המוח של הבן אדם חושב ככה. נגיד שאומרים לך אם תגיד ככה יהיה ככה, לדוגמה. ולמה המוח חושב ככה? ולמה כשככה זה ככה? זה פה נגמר הדיון. פה לעומת זאת כשאנחנו לומדים דברים כאלו ואחרים, אז ... ללמוד NLP הוא על ידי שאת מעמיקה לתוך השורשים של ה NLP. מה זאת אומרת שורשים? הכוונה להבין איך המוח שלך חושב ואיך המוח שלך עובד ואיך המוח של מבין דברים, אז מתוך זה את יודעת לנווט מוח של אחרים ושל עצמך. אליעד: מה אתה חושב? ש: אני חושב, שאני ניסיתי את זה לא מזמן באיזשהו קורס שישבתי ולמדתי. ואני יודע שעם המוח הקודם שלי הייתי מסתכל על הקורס הזה והייתי בטוח מסתבך בתוך הדאגות של איך אני אזכור אזכור את הדרך המדויקת הזאת, איך אני אתאפס עליה, איך המוח שלי יתאפס עליה. אבל במקום זה ישבתי והקשבתי לכל מה שהוא אומר והבנתי שזה לא בדיוק זה יכול להיות ... אתה יודע, הכוס שלא תפול תשים אותה ישר. נגיד עכשיו כשאתה אומר לו כזה דבר אתה בעצם מכניס לו למוח שהדבר צריך להיות מחויב ויציב. אז הוא אומר גם אני רוצה להיות מחויב. אני אתן דוגמה, נניח ואתה רוצה ... בשביל לאהוב אותי? איזה יתרון? נגיד את זה שאתה? ש: מענין. אליעד: מענין, אוקי, עכשיו אתה צריך לשתוף את המוח לבחורה שמעניין זה טוב, נניח. אתה לא תגיד לה תאהבי אותי כי אני בחור מענין. אתה צריך לגרום לה ... ענין כל מיני כאלה ובעצם אה שעמום זה רע ענין זה טוב, אתה מעניין אוהבת אותך, לדוגמה. ככה עובד המוח. מה החיסרון של זה באהבה? ואז אתה אומר היא רובוט, כמו ללכת לרובוט ללחוץ על הכפתור תוציא מים קרים. ... טוב בדיוק הפוך על הפוך וזה המון היבטים. בכל מקרה הדברים האלו כדי להבין אותם אתה צריך להבין איך המוח עובד בשכבות הפנימיות שלו.