... זה פשוט, קשה להיות מאושר, מאמץ להיות מאושר, אין הבדל בין יש לאין, לא לדעת שום דבר, להבין את המוח, להיות מודע לעצמך, איך המוח חושב? למה כל כך קשה ופשוט להיות מאושר? אליעד כהן מסביר בהרצאתו כי להיות מאושר זה מצד אחד הדבר ... ההבחנה הזו, אין לו שום סיבה להתאמץ או לרצות, ולכן אין שום חיסרון - ובמצב כזה הוא חווה אושר מוחלט. עם זאת, בדיוק ההפסקה של פעולת ההבחנה הזו היא הקושי הגדול ביותר, כי היא דורשת למעשה להשבית את מנגנון החשיבה הבסיסי ביותר של המוח. מדוע קשה להיות מאושר, למרות שזה פשוט? אליעד מסביר כי כל אדם שואף באופן טבעי לפשטות ולאושר, אך המאמץ ... הוא כבר מתאמץ לא להתאמץ. זה דומה לרובוט שמנסה לכבות את עצמו - הוא חייב למצוא את מתג הכיבוי במוח שלו, אותה נקודה ספציפית שאחראית על פעולת ההבחנה בין דברים. מה המשמעות של לא להבדיל בין יש לאין? לפי ... לגמרי את ההבחנה הזו - הוא היה משתחרר מיד מהסבל, כי לא הייתה לו תחושת מחסור. אליעד משתמש בדוגמה מוחשית: אם אדם מרגיש כאב, למשל מכוויה, הוא יודע בבירור שהוא כואב כי הוא נגע במשהו חם. באותה המידה, האדם ... ולהיות מאושר באמת היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם לא יודע שום דבר. לא לדעת דבר פירושו להגיע למצב שהמוח מפסיק באופן מוחלט לייצר הבחנות. האדם צריך לראות בבירור שכל מה שהוא יודע מבוסס על אמונות והנחות יסוד, שהן עצמן אינן בטוחות ... שהוא לא יכול לעבור דרך קיר כי הוא התרגל לחשוב כך, אך הוא לא באמת בטוח שזה נכון באופן מוחלט. אם יזהה את האמונה הזו בתוכו ויראה שהיא אינה מחויבת המציאות, הוא ישתחרר לחלוטין. מה הכוונה בדימוי של הרובוט ... משתמש בדימוי של רובוט או מחשב שמנסה לכבות את עצמו, כדי להמחיש כיצד פועלת החשיבה האנושית. הוא מסביר כי במוח האנושי קיימת פקודה נסתרת, או מחשבה בסיסית, שמייצרת את כל ההבחנות האחרות. המחשבה הזו היא ההבדלה בין יש לאין. ... - כלומר, להפסיק להאמין לה - כל המערכת המנטלית שלו מתמוטטת. הוא מפסיק לחשוב, ולמעשה מגיע למצב של שלווה מוחלטת. מהי הבעיה הגדולה כשמנסים להיות מאושרים? אליעד מבהיר כי הקושי המרכזי בתהליך הוא העובדה שהאדם עצמו מסבך את החיים ... למה שאיננו. כשאדם מצליח לבודד את המחשבה הזו באופן ברור, ולחוות במלוא העוצמה את ההבדל בין יש לאין כפעולה במוח שלו - אז הוא יכול להשתחרר. איך אליעד מציע לפעול ביומיום? ההמלצה הפרקטית של אליעד היא להמשיך לחיות כרגיל, ... מציע לעצור ולשאול האם זה בטוח? ולהטיל ספק בהנחות היסוד. עצם הטלת הספק תוביל לתחושת חופש מיידית, משום שכאשר המוח מבין שכל אמונה שלו אינה וודאית לגמרי, הוא מפסיק להיות כבול אליה. כאשר האדם מגיע להבנה שהוא באמת לא ... לאין? איך להיות מאושר בלי להתאמץ? למה קשה להיות מאושר? מהי הדרך לא לדעת כלום? האם אפשר לכבות את המוח?

תפישת העצמי, איך אני חושב על עצמי? איך המוח חושב על עצמו? מה זה אני? מה זה לא אני? מה זה עצמי? אהבה עצמית, מודעות עצמית, פרדוקס התמונה המלאה, להיות מודע לעצמך איך המוח חושב על עצמו ומהי תפישת העצמי? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא: איך האדם חושב על עצמו? כיצד ... הוא יוצר הפרדה בין מי שהוא באמת לבין מי שהוא חושב שהוא. האדם לא יכול לחשוב על עצמו באופן מוחלט, מפני שכל מחשבה שלו על עצמו היא רק דימוי, השתקפות או פרשנות חלקית של הישות האמיתית שלו. הדוגמה שאליעד ... אי אפשר לראות תמונה שלמה לגמרי מבפנים, כי תמיד תישאר זווית אחת חסרה - הנקודה שממנה אתה מסתכל. איך המוח חושב על יש ואין בו זמנית? אליעד מתאר שהמוח חייב לתפוס גם את היש וגם את האין בו זמנית. הוא מסביר זאת בכך שכדי לדעת שיש כיסא, אתה ... חייבת להכיל גם את הניגוד, ולכן נוצרת אשליה של פיצול - כשבעומק, היש והאין הם בעצם אותו הדבר, אבל המוח לא יכול לתפוס זאת באופן הגיוני. כשהמוח מתחיל להבין שהדברים שהוא תופס אינם הגיוניים, הוא יכול להתרחב ולראות דברים מפרספקטיבה רחבה יותר. אליעד משתמש כאן בדוגמה ... המחשבה שלך. אתה לא המחשבה, אתה לא ההגדרה, ולא מה שאתה חושב שאתה. כל ניסיון להגדיר את האני באופן מוחלט הוא בלתי אפשרי, מפני שהוא יוצר עוד פיצול ועוד אשליה. אליעד ממליץ לשאול שאלות פשוטות ועמוקות כמו: האם אני ... מחשבה. מה זה אני? אהבה עצמית מודעות עצמית פרדוקס התמונה המלאה האם יש הבדל בין אני ללא אני? איך המוח חושב על עצמו? מי אני באמת?

... את מערכת החוקים בתחום שלו. האם ניתן לדעת מראש את הכל? אליעד מדגיש כי רק אלוהים יכול לצפות באופן מוחלט את כל מה שיתרחש, משום שהוא זה שיוצר ומנהל את המציאות. אולם, במציאות האנושית, אף אדם אינו מסוגל לצפות את כל הדברים בצורה מוחלטת. אפילו מי שטוען שהוא מסוגל לצפות את רוב הדברים, ייאלץ להודות שישנם תחומים שהוא לא מסוגל לצפות בהם במדויק. ... לצפות מראש. האם ניתן להחליט מה נצפה ומה לא נצפה? אליעד מדגיש כי אין לאדם יכולת אמיתית להחליט בצורה מוחלטת מה הוא יצפה מראש ומה לא. למרות זאת, יש לאדם אפשרות לנתח לעומק תחומים מסוימים, וככל שאדם יחקור ויעמיק ... ככל שהאדם רוצה להיות טוב יותר בדבר אחד, כך בהכרח הוא פחות טוב בדברים אחרים, כי כל משאב של המוח שמוקדש לתחום אחד גורע ממשהו אחר. האם אפשר לדעת הכל מראש בלי לאבד את ההנאה מהחיים? אליעד מסביר שידיעה מוחלטת של העתיד לא תאפשר לאדם ליהנות, כי כל ההתרגשות והסיפוק בחיים מגיעים מחוסר הוודאות ומהיכולת להיות מופתע. אם האדם ...

השכל שמחוץ לשכל, להפוך יש לאין, להפוך אין ליש, איך המוח חושב? איך השכל מבדיל? איך לא להבדיל? איך לצאת מהשכל? איך להשתחרר מהשכל? לראות אחד כשניים, לראות שנים כאחד ... חוקי חשיבה מקובלים. איך לצאת מהשכל לגמרי ולשמור על שפיות? אליעד מסביר שאם האדם מצליח להגיע למצב של יציאה מוחלטת מהשכל, הוא יכול לחיות בשני העולמות בו זמנית: הוא יכול לחוות אחדות מוחלטת (אין הבדל בין שום דבר), אך בו זמנית להתייחס לכל הדברים כאל נפרדים ומובחנים זה מזה. כלומר, אפשר לתפקד ... להשתחרר מהקונפליקט הפנימי בין הרצון לשקט נפשי לבין הצורך לחיות בעולם עם הבדלים. אם האדם יכול להסתכל על כלום מוחלט ולחוות אותו כמשהו, ועל משהו לחוות אותו ככלום מוחלט, הוא מצליח לחיות את החיים במלואם ובמקביל לשמור על שקט פנימי אמיתי ועמוק. איך לצאת מהשכל? הפיכת יש לאין ...

... של טוב ורע. המקום הזה הוא מחוץ לשכל, מחוץ לכל הגדרה, ולכן לא ניתן להסביר אותו במילים ובמחשבה. במציאות המוחלטת הזו אין טוב או רע, אין הגדרה כלל, אפילו המושג של אין הגדרה הוא עצמו הגדרה שגויה ביחס למציאות המוחלטת. מה המשמעות של מחוץ לטוב ולרע? אליעד מסביר שמחוץ לטוב ולרע לא מתאר מצב נייטרלי, אלא מצב שבו גם ... רוצה לאכול, אך האמא יודעת שהאוכל טוב לו. מבחינת הילד זה רע לאכול, מבחינת האם זה טוב. אבל במציאות המוחלטת אין בכלל את השאלה אם זה טוב או רע לאכול - זה פשוט לא מוגדר. כשאין הגדרה כלל, אין ... כבר הגדרה. כלומר, להיות באמת מחוץ לטוב ולרע פירושו לא להרגיש אפילו שאתה לא מרגיש כלום - זו שלמות מוחלטת, מעבר לכל תחושה ומחשבה. כיצד ניתן לתאר את המציאות שמעבר לשכל? אליעד מדגיש שהמציאות שמעבר לשכל אינה ניתנת לתיאור מדויק, כי כל תיאור או הגדרה מחייבים שכל והפרדה בין מושגים. השכל אינו יכול לתפוס את המציאות המוחלטת, כי השכל פועל באמצעות השוואה והגדרה, בעוד שהמציאות המוחלטת נמצאת מעבר לכל הגדרה. הוא מסביר זאת באמצעות האמרה לית מחשבה תפיסה בך כלל, כלומר, שום מחשבה אינה יכולה לתפוס את המהות המוחלטת של המציאות. הוא מתייחס גם לכך שרבי נחמן הגדיר זאת כטוב, משום שצריך לכנות את המוחלט באיזשהו שם. אך אליעד מבהיר שההגדרה טוב היא רק דרך למכור את הרעיון לאנשים, כי באמת, המצב שמעבר לטוב ... על המושג של אהבה ללא תנאים. רוב בני האדם אוהבים עם תנאים, כלומר, האהבה שלהם תלויה בדברים מסוימים. אהבה מוחלטת, לעומת זאת, היא מצב שבו האדם אוהב כל דבר בצורה אינסופית וללא שום תנאי. במצב זה, האדם אוהב את ... את השאלה האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל, כלומר, בלי לקבוע מה טוב ומה רע בשום תחום. הוא מסביר שהמוח האנושי רגיל לשפוט כל דבר - טוב או רע, נכון או לא נכון. אבל מצב ללא שיפוטיות כלל, הוא ... המציאות קיימת בכלל? אליעד גם מתייחס לשאלות הקיומיות של למה המציאות קיימת? ולמה אני קיים?. הוא אומר שמנקודת מבט מוחלטת, השאלות הללו כלל לא קיימות. אפילו השאלה האם אני קיים או לא? הופכת לחסרת משמעות מנקודת המבט המוחלטת. הוא מסביר שאנשים חושבים שהתשובה לשאלה האם אני קיים? היא או כן או לא, אבל במציאות המוחלטת השאלה עצמה היא שגויה וחסרת משמעות, כי עצם המושג קיום כבר מגדיר משהו, והמציאות המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. איך אפשר להבין את המציאות המוחלטת? לבסוף, אליעד מדגיש שהדרך היחידה להבין באמת את המציאות שמעבר לשכל, לטוב ולרע, היא לחוות אותה ישירות. הוא מסביר שאין אפשרות להוכיח את המציאות המוחלטת באמצעות שכל או הוכחות לוגיות, אלא רק באמצעות התנסות ישירה. כדי לחוות את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולוותר על כל הגדרה שיש לו לגבי המציאות. אך אליעד מזהיר שזו החלטה מסוכנת מאוד: אדם שנכנס למצב כזה מסתכן באובדן מוחלט של כל המושגים והתפיסות שלו. אין הבטחה שהוא יחזור להבנה כלשהי, והוא עלול למצוא עצמו במצב של חוסר ידיעה מוחלטת, ללא אפשרות לחזור לתפיסה רגילה. אך מי שבכל זאת יוצא למסע הזה, עלול למצוא בקצה הדרך את האמת המוחלטת - את המציאות כפי שהיא באמת. האם המציאות טובה או רעה? מה יש מעבר לטוב ולרע? מה המשמעות של ...

איך למצוא תשובות לשאלות? איך לנתח שאלה? איך למצוא תשובה? איך להבין שאלה? איך להגדיר שאלה? איך לשאול נכון? איך לנתח דברים? איך לנתח שאלה? הבדל בין אין לאין, אין מהות אחת

... להתנתק מפירושים לא רצויים? אליעד טוען שהסיבה שקשה להתנתק מפירושים שליליים היא שהאדם התרגל להיאחז גם בפירושים חיוביים. ברגע שהמוח רגיל להישען על פירושים, בין אם טובים או רעים, הוא מתקשה לשחרר אותם. הפתרון לכך הוא לתרגל באופן יומיומי ...

מתרגלים להכל, להכל מתרגלים, המוח מתרגל להכל, הכל הופך למחויב, לא מתרגלים, המוח לא מתרגל, טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון האם באמת מתרגלים לכל דבר? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא השאלה האם אפשר להתרגל לכל דבר או לא, והאם ישנם דברים שהמוח לא באמת מתרגל אליהם לעולם. אליעד מדגיש כי לכאורה קיימת תפיסה נפוצה שהאדם מתרגל לכל דבר, גם לחוויות הטובות וגם לחוויות הרעות, אבל הוא מסביר שהעניין מורכב יותר מכך. מדוע אנחנו לא באמת מתרגלים לשום דבר באופן מוחלט? אליעד מסביר שכאשר אנשים אומרים מתרגלים לכל דבר, הכוונה שלהם היא שהדבר הופך למחויב, כאילו אין לאדם ברירה אלא ... דרך קיר. זה הופך למחויב המציאות. עם זאת, אליעד מוסיף נקודה משמעותית: למרות שהאדם לא נאבק במצב מסוים, תמיד המוח ממשיך לחפש דרכים לשנות או לשפר את המצב. הוא מביא דוגמה שאנשים לא נאבקים בעובדה שהם לא יכולים לעבור דרך קירות, אבל בכל זאת המוח מחפש טכנולוגיות שיאפשרו זאת או דרכים לעקוף את המגבלה, למשל באמצעות מצלמות שיאפשרו לראות מה נמצא מאחורי הקיר. אליעד ... להתקיים בלי צורך תמידי באכילה. האדם לא נאבק באופן יום - יומי בעובדה שכדור הארץ הוא מעין כלא, אך המוח עדיין מנסה למצוא דרכים לצאת מכדור הארץ לחלל החיצון. אנשים חיים במגבלות בריאותיות, למשל כאשר הם צריכים לקחת תרופה מסוימת באופן קבוע, וגם כאן למרות ההתרגלות, המוח תמיד מחפש פתרונות רפואיים חדשים כדי להקל או לשפר את איכות החיים. הנקודה העיקרית שאליעד מחדד היא שהמוח לעולם אינו באמת משלים באופן מוחלט עם שום דבר, תמיד ישנה שאיפה פנימית ליציאה מן המחויב ולהשגת חופש או שינוי. אין באמת הרגל מוחלט שאין בו ניסיון לשינוי. מה קורה אם הכל טוב בלי רע? אליעד מציין רעיון נוסף: אנשים מנסים לדמיין מצב ... שום דבר שישווה אליו את הטוב, ולכן המצב הטוב בעצמו היה הופך להיות חסר משמעות וגרוע. הוא מביא דוגמה מוחשית לכך: אם לא היו טרוריסטים בעולם, אנשים היו מתחילים להתלונן על בעיות אחרות, קטנות הרבה יותר, וכך היה נוצר ... את תחושת החיסרון. האם מתרגלים לרעיון שטוב ורע חייבים להיות יחד? אליעד מציין נקודה נוספת לגבי ההרגל: יש רעיונות שהמוח מתרגל אליהם לא בגלל תחושה פיזית או הרגל גופני, אלא בגלל שהשכל קובע שכך חייב להיות. לדוגמה, הרעיון שבלי ... מפני שהשכל משכנע אותו שזהו חוק טבע שאין אפשרות אחרת. למרות זאת, אליעד אומר שגם לרעיון הזה אין השלמה מוחלטת, כי האדם ממשיך לתהות אם אולי בכל זאת אפשרי מצב של טוב ללא רע. אליעד מתאר כיצד גם הרעיון הזה איננו הופך למחויב באופן מוחלט, כי אילו היה האדם משוכנע לחלוטין שאין טוב בלי רע, הוא היה מפסיק לחפש מצב טוב יותר. עצם העובדה שהאדם ממשיך לחפש מצב אידיאלי ללא רע, מעידה שגם לרעיון הזה האדם לא באמת מתרגל לגמרי. האם המוח אי פעם מפסיק לחפש פתרונות? אליעד מסכם כי בסופו של דבר המוח אף פעם לא באמת מתרגל, כי תמיד קיימת בתוכו השאיפה לשנות את המציאות, לשפר אותה או למצוא אלטרנטיבה טובה יותר. הוא מציין שאין מצב של השלמה מוחלטת עם המציאות, והמוח תמיד ישאף לפרוץ כל גבול או מחסום שהפך למחויב לכאורה. הוא ממחיש זאת בדוגמה הפשוטה והברורה של אכילה או של המגבלות הפיזיות: גם כשאדם נראה כאילו התרגל באופן מוחלט לצורך לאכול, עדיין המוח שלו ינסה להמציא דרכים לעקוף את הצורך הזה או לצמצם אותו. האם מתרגלים לכל דבר? האם אפשר טוב בלי רע? המוח מתרגל להכל? למה אי אפשר טוב מוחלט? האם חייב להיות רע כדי להעריך טוב? האם הרגל הופך למחויב? האם אפשר להפסיק לחפש פתרונות?

... דבר נרכש? אליעד כהן טוען שכל נושא הנטייה המינית, הזהות המינית, ההעדפה המינית והמשיכה המינית אינם דברים מחויבים ואינם מוחלטים. לפי אליעד, שום דבר בכלל אינו מחויב ואינו מוחלט, וזה כולל גם את תחום הנטייה המינית. הוא מסביר שגם כאשר יש טענות שנטייה מינית מסוימת היא מולדת או ... לשנות אותו. לטענתו, אפילו נטייה מינית עצמה אינה דבר מחויב במציאות. אליעד אומר בבירור שהוא מאמין שכל דבר שנמצא במוחו של האדם - כל רצון, כל משיכה וכל העדפה - ניתן לשינוי על ידי שינוי התניות, תפיסות והנחות יסוד. ... ולכן אי אפשר או אסור לשנותה. אליעד מתנגד לטענות הללו וטוען שהן אינן נכונות. הוא מדגיש שוב שכל דבר שהמוח האנושי רוצה או לא רוצה הוא תוצר של התניות פנימיות, ולכן אפשרי לשנות זאת. איך אפשר לשנות את הנטייה ... אישה או דמות אחרת. בדרך זו ניתן בהדרגה לשנות את המשיכה על ידי פירוק ההתניות הקיימות והכנסת תפיסות חדשות למוחו של האדם. האם יש רצונות שלא ניתנים לשינוי? אליעד מסביר כי לדעתו כל רצון, ללא יוצא מן הכלל, ניתן ... מיני, ניתן לשנות אם רוצים לעשות זאת ואם יודעים כיצד. האם כל אחד מסוגל לשנות את הנטייה שלו באופן מוחלט? לסיכום, אליעד טוען שאין דבר כזה בלתי אפשרי. גם אם אנשים רבים חושבים שאי אפשר לשנות נטייה מינית או ...

... חוויית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? מהי תפיסת הזמן ואיך המוח יוצר את תחושת ההווה, העבר והעתיד? אליעד כהן מסביר כי הזמן הוא לא באמת קיים כמו שאנחנו תופסים אותו, ... התחושה לגבי האצבעות של עצמו תהיה תמיד יותר חזקה מאשר התחושה לגבי האצבעות של האדם האחר. דוגמה זו ממחישה שהמוח יוצר הבדלים בעוצמת התחושה לגבי דברים שמתרחשים בו זמנית בהווה. האם העבר והעתיד קיימים בכלל? אליעד כהן מתאר כיצד המוח מבחין בין העבר, ההווה והעתיד באמצעות סימון של תמונות או תחושות שמתרחשות כרגע. הוא משווה זאת לתחושות כמו רחוק וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא רחוק, כך הוא יודע להבדיל בין תמונות שמסומנות בתודעה כעבר, עתיד ... של האירוע הזה, אך התמונה הזו מסומנת אצלנו בתחושה מיוחדת של עבר. באופן דומה, כאשר אנו חושבים על העתיד, המוח מציג תמונה של מה שיקרה והוא מתייג אותה כעתיד. איך המוח קובע מה קרה ומה לא קרה? אליעד מסביר כי המוח שלנו יוצר תמונות שונות של מה שקרה, והן מלוות בתחושות או דרגות שונות של ודאות. למשל, קיימות תמונות שהן ... של דמיון מודרך או היפנוזה, ניתן לשכנע אנשים שמשהו קרה, והם יחושו זאת כאילו האירוע אכן התרחש במציאות. כך המוח בעצם יוצר את המציאות העכשווית שלו, דרך זיכרונות שנחווים בהווה, בין אם הם התרחשו ובין אם לא. האם הזיכרון ... הכרחי כדי שההווה יתקיים? אליעד כהן מבהיר כי הזיכרון הוא רכיב הכרחי ביצירת חוויית המציאות הנוכחית. אם, לדוגמה, היינו מוחקים את הזיכרון שלנו לגבי מושג מסוים, כמו שולחן, ברגע שהיינו מסתכלים על שולחן, לא הייתה לנו שום יכולת להבין ... מתאר כיצד תחושת ההווה נתפסת על ידינו כחשובה וחזקה יותר מאשר העבר או העתיד. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח מתייג את ההווה בעוצמה גבוהה יותר באופן טבעי. לו המוח היה מתייג את התחושה של העתיד כחזקה יותר, אז דווקא העתיד היה נתפס בעינינו כחשוב יותר מאשר ההווה. בכך הוא מראה שתחושת החשיבות של הזמן היא שרירותית וקשורה לאופן בו המוח שלנו מארגן ומתייג את החוויות שלנו. לסיכום, מהי המציאות לפי תפיסת הזמן? אליעד כהן מדגיש כי המציאות, לפי תפיסת הזמן שהוא מתאר, היא למעשה רצף של חוויות שמתקיימות כולן בהווה, כאשר המוח יוצר תחושה מלאכותית של עבר ועתיד על ידי סימון של זיכרונות ודמיון. העבר איננו קיים, העתיד עדיין לא קרה, ומה שנשאר הוא רק ההווה שבו כל הדברים נחווים בו זמנית. מהי תפיסת הזמן? איך המוח יוצר את תחושת העבר והעתיד? האם הכל קורה בהווה? מהי תחושת ההווה? האם העבר באמת קיים? איך נוצרת חוויית הזמן במוח? מה הקשר בין זיכרון להווה?