... אדם אומר אני רוצה לאכול תפוח, חשוב להבין מה גרם לו לרצות דווקא תפוח ולא משהו אחר.
אליעד מסביר שהרצון של האדם מורכב מכמה שלבים, ובמקום לשאול מיד למה אני רוצה דווקא את הדבר המסוים הזה? יש לשאול קודם: למה אני בכלל רוצה?. השאלה צריכה ללכת כמה צעדים אחורה עד להבנה עמוקה יותר של מושג הרצון עצמו. לפי
אליעד, המשפט אני רוצה לאכול תפוח מורכב מרובדים רבים: הצורה החיצונית: אני רוצה לאכול תפוח. מתחת לזה: אני רוצה לאכול. ומתחת לזה עוד רובד כללי יותר: אני רוצה. ובתחתית: אני. כלומר, ... להיות קיים תמיד וקיומו נקרא מחויב. האדם צריך לשאול את עצמו: האם האני שלי מורכב?
אליעד מסביר שכן, האני מורכב, משום שהאני הוא ישות שנמצאת מול הלא אני. אם לא היה לא אני, לא היה ניתן לזהות אני. זה אומר שהאני איננו דבר אחד אלא ישות מורכבת, ולכן הוא אפשרי המציאות ... הכל, שאין בה צורה כלל. איך אפשר להבין את מהות האין? כדי להבין באמת את האני והרצון,
אליעד אומר שצריך להבין גם את האין, שהוא ההוויה שממנה הכל עשוי. האדם שואל: מה יש לפני האני והלא אני? והתשובה היא - כלום מוחלט, העדר מוחלט של מקום וזמן. כאשר מפרקים את כל הצורות ... (כולל את המקום והזמן עצמם), נשאר רק כלום, וזוהי ההוויה האמיתית של המציאות. לכן
אליעד מסביר שהמהות האמיתית של האדם, של הרצון, ושל כל המציאות היא כלום, אין, והעדר מוחלט. איך האדם יכול לחוות את הכלום?
אליעד מדגים שבחוויה הפנימית ביותר, האדם הוא כלום, הוא לא קיים כלל. כשהאדם מסתכל עמוק לתוך עצמו ושואל מי אני?, הוא מגלה שאין שם שום דבר, לא מחשבות, לא תחושות, אלא רק כלום מוחלט. ... חוויה חלקית, כי כשמשהו קורה בניגוד לרצונו, הוא מגלה שהוא אינו באמת המרכז. אבל לפי
אליעד, אם האדם היה מבין באמת מי הוא, הוא היה מגלה שהוא תמיד היה המרכז והוא תמיד יהיה, כי הוא וההוויה הם ישות אחת, והוא למעשה הראשון והיחיד. איך יכול להיות שיש צורות נפרדות מההוויה?
אליעד מסביר שאחת השאלות הקשות ביותר היא כיצד ייתכן שיש צורות נפרדות מתוך ההוויה האחת, שבה אין שום הפרדה כלל. איך ייתכן שההוויה שהיא האין, המהווה את הכל, יוצרת דברים שונים ממנה? לפי
אליעד, אי אפשר להבין זאת בשכל הרגיל, אך יש התבוננות עמוקה שמאפשרת להבין שההוויה והצורות הן בעצם דבר אחד. זוהי תובנה המגיעה לאחר התבוננות חוזרת ונשנית, עד שהאדם קולט שהנפרדות והאחדות הן ישות אחת ממש. לסיכום,
אליעד מסביר שהאדם והרצון שלו הם בסופו של דבר צורה של כלום, של הוויה אחת, ולכן כל ההבדלים, הרצונות, והבעיות שלנו הם אשליות הנובעות מכך שאיננו מבינים שאנחנו והמציאות הם למעשה דבר ... ששניהם קיימים, ששניהם חלק מהמציאות. שאלה: האם במקום קיום אפשר להשתמש במילה הווה?
אליעד: כן, זה לא משנה, כי בכל מקרה מפרקים אותו. אתה יכול לקרוא לו הישות שלפני האני. אין משמעות לשם. עכשיו צריך להבין מה הוא הדבר ממנו עשוי האני. והמהות של האני, היא היש עצמו ... אין הבדל בין הנפרדות לאחדות. שאלה: האם אפשר להמשיל את מה שאתה אומר לטיפת מים והים?
אליעד: כן, יש ים ויש טיפה, אבל עדיין בתפיסה שלך אתה לא יכול לחשוב בבת אחת על הטיפה ועל הים. אתה אומר זאת הטיפה ולא הים, וזה הים ולא הטיפה, אבל אתה תגיע להבנה שכשתגיד טיפה תחווה ... ואם זה שניים, אז אם נפרק אותם, מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק?
אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של ... אחר? אבל המקום האחר הוא כלום וגם הזמן האחר הוא כלום. שאלה: למה לא נקרא לו קיום?
אליעד: כשאתה אומר שאין פה כלום, אתה מתכוון שיש פה מקום ריק. אבל זה לא כלום, זה עדיין מקום ריק. אבל אם אני אשאל אותך מה הוא כלום מוחלט? תגיד שאין בו אפילו מקום ריק. שאלה: מה זה האני הזה?
אליעד: מה אתה יודע על האני? שהוא קיים. האם אתה זה המציאות? האם אתה מבין מה זה האני? כן. האם אתה מבין מה זה המציאות? כן. אז אם האני שלך והמציאות זה אותו אחד? לא. בתכלס מה שאתה ... אליו. אבל הכלום הזה, שאתה קורא לו כלום, אתה עשוי ממנו. שאלה: מתי הדיסק מתחלף במוח?
אליעד: יש דרגות שונות. למשל אם אתה מכיר בכך שאתה צורה של זמן ומקום, אז כבר התחלף לך משהו בדיסק. כי פתאום המקום והזמן הם לא סתם משהו, הם משהו פעיל. האדם בחוויית המציאות שלו, ... אז כמו שאמרתי, מי שהוא איש חיל ואמיץ בסוף יבין מה זה הכלום. שאלה: איך הוא יבין?
אליעד: על ידי זה שהוא מתעקש להבין. מכריח את עצמו להבין. שאלה: האם אפשר להבין את זה לא שכלית?
אליעד: בגלל ששאלת, אתה צריך להבין את זה שכלית. למה? כי כאשר אתה שואל אם אפשר להבין את זה לא שכלית, אתה בעצם מצמצם את החוויה, כי לא יתכן שהחלק השכלי שלך יישאר מחוץ לעניין. שאלה: מה קודם צריך להבין, את האני או את הכלום?
אליעד: אם הבנת שאני זה כלום בצורת אני, אז כדי להבין מה זה אני, צריך להבין מה זה כלום. לכאורה האדם יגיד, אין כלום, מה אני יכול להבין. אני מוכר מוצר, מה אני מוכר? תפיסת מציאות שיש ... זה אומר שההפך שלו, זה הדבר שאתה לא יכול לחשוב עליו. שאלה: אין הפך של זמן ומקום.
אליעד: נכון, האין הפך, הוא הכלום. האין הזה שלא נכנס לי במחשבה, הוא הכלום. אם תחשוב בבית מה זה לפני הזמן והמקום, אתה תגלה שזה הכלום. גם האין הוא ישות מורכבת. האדם אומר, האין הוא ... בעצם כלום בצורת משהו. זה שלב ראשון. שאלה: כשאתה מתבונן בתוכך, אתה רואה את הכלום?
אליעד: אם את שואלת, מי אני? את רואה שזה כלום. את רואה שאת לא קיימת, את כלום. כאשר תסתכלי פנימה לתוכך ותנסי להבין מה המילה אני, את תביני שזה כלום. ואז דבר ראשון את תכירי בכך ... מה זה ההוויה, לא היית מבינה מה זה שולחן. שאלה: אני לא מבינה בכלל מה זאת ההוויה.
אליעד: את מבינה קצת, הדבר החשוב הוא לא לשקר, אפשר להגיד קצת אני מבינה, אבל להגיד שבכלל את לא מבינה זה לשקר. מצד שני את גם לא רוצה להבין את זה, כי את כבר מבינה את זה ורוצה להישאר ...