... מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם? איך אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם?
אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר על עצמו שהוא גם חכם באותו מידה?
אליעד מביא דוגמה שבה אדם אומר אתה מאוד - מאוד חכם או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה?
אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או ... מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם?
אליעד מעלה את השאלה האם אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם חייב להיות בעצמו החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה ... מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה.
אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד ... הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים מדודים, אך כשמדובר בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג.
אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך,
אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל החוכמה, אך בעצם לא יודע אם הוא ... לטעות ולהיות בטעות מאמין שהוא הגיע אל האמת, למרות שבעצם הוא עדיין חי בשקר. האם ניתן להעריך חוכמה בלי להיות החכם ביותר?
אליעד מסכם את דבריו בכך שכאשר אדם אומר שמישהו אחר הוא יותר חכם ממנו, הוא בעצם מניח שיש לו יכולת להבין מה זו חוכמה. הוא גם מציין שהיכולת להעריך מי חכם, כמו להעריך ... חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם?
אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם מאוד, הוא בהכרח חושב שגם הוא עצמו חכם לפחות באותה מידה?
אליעד נותן דוגמה שאדם אומר לאחרים: אתה מאוד - מאוד חכם, או הוא חכם כמוך או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאומר חושב שהוא עצמו חכם מספיק כדי לדרג חוכמה. כדי להמחיש את הנושא,
אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר
אליעד , אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם שאיננו ברור ומוגדר מראש.
אליעד מסביר שאפשר למדוד דברים אובייקטיביים כמו תוצאות של מבחן איי - קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם?
אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי להחליט שמישהו הוא יותר חכם, עליך בעצמך להיות הכי חכם? הוא מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא ... מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה.
אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה זרה. הוא יכול לומר עליו: הוא מדבר סינית מצוין, אבל מאיפה הוא באמת יודע? אולי ... לטעות בהערכתו את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן
אליעד נכנס לעומק הבעיה שבהשוואות ודירוג של אנשים על פי סולם ערכים כמו חוכמה. הוא מסביר שכאשר יש סולם מדיד וברור, כמו מי שיש לו יותר כסף או מי גבוה יותר, אז אפשר ... או הצלחות במשחקים. אבל חוכמה איננה דבר מדיד בצורה מוחלטת כזו, ולכן השוואה בין אנשים על פי חוכמה היא בהכרח בעייתית ומטעה.
אליעד מסכם שבעצם, כשאדם אומר על מישהו אחר שהוא יותר חכם, הוא חייב להניח שיש הגדרה ברורה לחוכמה, וכדי להניח זאת עליו להיות חכם מספיק בעצמו. אחרת, אין משמעות אמיתית להצהרה הזו. האם אפשר באמת לדעת מי הכי חכם?
אליעד כהן מתאר את התהליך שבו אדם חושב שהוא מתקדם לקראת האמת או החוכמה, ומדגים זאת באמצעות סיפור של אדם ההולך למסיבה. האדם שומע את הרעש מרחוק ומתקרב, בטוח שהוא בדרך ... נתקל בגדר סגורה. באותו האופן, אנשים רבים מרגישים שהם מתקדמים רוחנית, אבל בפועל הם אולי מתרחקים או לא מתקרבים לשום מקום.
אליעד מסביר שההתקדמות לכאורה שלהם אינה מוכחת כי אין להם מדד אובייקטיבי שמראה שהם אכן מתקרבים למטרה. הוא משווה זאת לדוגמה נוספת, כאשר אדם אומר כל חיי חייתי בשקר ... גם האדם הזה יכול שוב לגלות בעתיד שהוא טעה ועדיין חי בשקר, כי אין לו דרך ודאית ומוחלטת להבטיח שהפעם זו באמת האמת הסופית.
אליעד מחזק ומבהיר את הנקודה החשובה: לאדם אין באמת יכולת מוחלטת לדעת בוודאות מי יותר חכם או מי הכי חכם, כל עוד אין לו הגדרה מוסכמת או ודאית של חוכמה. רק מי שיודע באמת ...