🖨שטיפת מוח / לחץ חברתי - איך להתמודד עם שטיפת מוח או לחץ חברתי?בעולם שלנו קיימים סוגים שונים של שטיפת מוח. ומצד האמת, רוב בני האדם עברו תהליך של שטיפת מוח. כי חלק גדול מההרגלים החברתיים, הם סוג של שטיפת מוח. וחלק גדול מהאמונות של האדם, שורשן בשטיפת מוח חברתית. ויש גם את שטיפת המוח של ערוצי הפרסום השונים, שמנסים לשכנע את האדם לקנות כל מיני מוצרי צריכה שונים וכיו"ב.
ויש גם שטיפת מוח במקרים קיצוניים יותר. כגון במקרים של כתות וכיו"ב, שבהם בד"כ מעבירים את חברי הכת, תהליך של שטיפת מוח, שבו מנסים לשתול להם במחשבה שלהם, את צורת המחשבה של מנהיג הכת, כדי למנוע מהם חופש מחשבתי, שיאפשר להם להבין שמנצלים אותם.
וכפי שאמרנו, מצד האמת כל אחד ואחד, יש אצלו סוג מסוים של שטיפת מוח. כי כל הרגלי המחשבה של האדם, הם שטיפת מוח. וגם אפילו האדם עושה לעצמו שטיפת מוח. כי כאשר האדם מתרגל לחשוב בצורה כלשהי, הרי שגם זה סוג של שטיפת מוח וקיבעון מחשבתי.
ומי שמנסה להצליח באיזה עניין, והוא נכשל, והוא מתייאש מלנסות להצליח, משום שנדמה לו שהוא לא יוצלח, הרי שזה מצב שבו האדם עשה לעצמו שטיפת מוח, לחשוב שהוא כבר לא יכול להצליח. וכל הרגל מחשבתי שיש לאדם, הוא סוג של שטיפת מוח.
והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד כאשר הוא מרגיש מישהו מנסה לעשות עליו מניפולציה רגשית או שכלית ולשטוף לו את המוח. וכיצד יכול האדם להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו, ולוודא שאין אצלו בצורת החשיבה כל מיני דברים, שהשורש שלהם הוא בשטיפת מוח כזו או אחרת? וגם, איך יכול האדם להתמודד במצבים שבהם הוא מרגיש שמופעל עליו לחץ חברתי, שגם הוא סוג של שטיפת מוח?
והתשובה היא, כי יש כאן שתי דרכים להתמודד. והדרך הראשונה היא, על ידי זה שהאדם עושה לעצמו שטיפת מוח נגדית. כי האדם לא יכול לחשוב על שני דברים בבת אחת. ואף אחד לא יכול להכריח את האדם לחשוב על דבר כלשהו. כי המחשבה היא בתוך האדם. ואם יש לאדם רצון חזק באמת, הוא יכול לבחור על מה לחשוב ועל מה לא.
וכאשר האדם מרגיש שמישהו מנסה לשטוף לו את המוח באיזה רעיון, האדם פשוט יכול לבחור לחשוב על משהו אחר. ואם האדם יתעקש, בוודאי שאף אחד לא יכול להכריח אותו לחשוב בצורה כלשהי. וביד האדם הבחירה המלאה לחשוב כרצונו ולחשוב על מה שהוא רוצה לחשוב.
ואף על פי כן, ישנם מצבים שבהם זה לא עובד. לדוגמה כאשר האדם לא יכול / רוצה לחשוב על משהו אחר, והאדם נאלץ מסיבות כלשהן, כן להקשיב לשטיפת המוח שמנסים לעשות לו. ובנוסף, השיטה הנ"ל, לא ממש עוזרת לגבי איך לצאת משטיפת מוח סמויה שכבר שתלו אותה אצל האדם.
והדרך החזקה יותר, היא על ידי זה שהאדם עושה שטיפת מוח אמיתית, לשטיפת המוח שעושים לו. כי יש חומר ניקוי מאוד חזק, שלא משנה כמה לכלוך יהיה מולו, הוא מנקה את הכל. וחומר הניקוי הזה הוא האמת. והאמת היא חומר הניקוי החזק ביותר בעולם. והיא מנקה את האדם מכל סוג של לכלוך מחשבתי.
וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, אין שום בעיה בכך ששוטפים לאדם את המוח, אלא הבעיה היא בכך ששוטפים לו את המוח במקום בחומר ניקוי, בחומר לכלוך. כי אלו ששוטפים לאדם את המוח, הם מזבלים לאדם את המחשבה שלו, בכל מיני שטויות. והאדם באמת צריך לשטיפת מוח, מכל הרגלי המחשבה שנמצאים אצלו בגלל שטיפות מוח שהוא עבר.
והאמת, היא שטיפת מוח טובה. והיא שוטפת את האדם מכל הלכלוך שיש בעולם. וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, האדם לא מוכרח לברוח למחשבה אחרת, אלא הוא יכול לנסות להתבונן על שורש האמת שיש בתוך המחשבה שמנסים לשתול לו.
כי בכל דבר יש אמת. אבל לא כל דבר הוא ביטוי מלא של האמת. ונניח שמישהו מנסה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באיזה אדם אחר. הדרך של האדם להתמודד עם שטיפת המוח הזו, היא על ידי זה שהוא ימצא את נקודת האמת שיש במחשבה הזו. שהיא לדוגמה אומרת, שנכון, שאם מישהו יסכן את האדם, אז על האדם להציל את עצמו, גם במחיר של פגיעה בזה שמנסה לפגוע בו.
וכאשר מנסים לדוגמה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באדם אחר, על האדם בתוך הפנימיות של עצמו, לשייך את המחשבה למקומה הראוי לה. דהיינו, להתייחס למחשבה באיזון הנכון, ולא להוציא אותה מהפרופורציה שלה.
וכל שטיפת מוח שעושים לאדם, וכל שקר שיש בעולם, יש איזה אמת כלשהי שיש בו. אלא, שהוא לא כל האמת, והוא לא באיזון עם שאר המציאות. ועל האדם פשוט לנסות למצוא את נקודת האמת שיש בדבר, ולחבר את עצמו אליה.
וניתן דוגמה נוספת: נניח לדוגמה שמנסים לשטוף לאדם את המוח, ולגרום לו לחשוב שהיום הוא לילה ולהפך. הדרך של האדם להתמודד אל מול המחשבה הזאת, היא על ידי זה שהאדם מקשר אותה לשורש האמת שלה. שהוא שאכן כאשר כאן יום, אז בצד השני של העולם לילה ולהפך. והאדם עושה את הקישור הזה אל האמת, בתוכו, ועל ידי זה המחשבה לא יכולה לשלוט בו.
ודוגמה נוספת: נניח שמנסים לשכנע את האדם, שהזהות שלו...
האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1 איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית? אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה מלאכותית. הוא מסביר כי כל מילה שמישהו אומר או חושב יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, וזאת כי כל מילה או רעיון במוח האנושי מקשרים לכמות אינסופית של רעיונות אסוציאטיביים. המילה לאכול, למשל, לא רק מציינת את הצורך באוכל, אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות. המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של אין שולחן. כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא קיים. הקשר בין המוח לבינה מלאכותית אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים שהוזנו. אותו דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים. כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה שולחן, המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את הרגשות והחוויות האישיות שקשורות לכך. מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי? מודעות עצמית, כפי שכהן מסביר, היא היכולת להבין בזמן אמת את השפעת הסביבה על תחושותיך. כלומר, היכולת לזהות ... מה שהוא חווה לבין מה שהוא חושב ומרגיש ברגע נתון. כהן מראה כיצד המודעות העצמית משחקת תפקיד בעיבוד המידע במוח, וכיצד אנו לפעמים לא מודעים לגורמים החיצוניים שמשפיעים על תחושותינו. דוגמה לכך היא כשאדם רואה תמונה ויודע מדוע הוא ... בין התחושות שהוא חווה לבין התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו. סיכום ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או רעיון בתודעה שלנו לא ... הרבה יותר מורכבת הכוללת את התודעה האנושית. הבינה המלאכותית והחשיבה האנושית? אסוציאציות במחשבה האנושית? מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד כהן מציין כי כל מילה שאדם אומר יכולה להיבנות ממספר פירושים ... כמו רעב או שובע. כל מילה היא חלק ממערכת רחבה של רעיונות שמתחברים בתודעה שלנו. הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון למשהו אחר כמו לשתות או לעבור דירה. המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל מה שקשור אליו או כל דבר שיכול להתפרש כהפך ממנו. כל זאת, במקביל לפרשנויות תודעתיות נוספות שיכולות להתקיים בו זמנית. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? אליעד מסביר כי כל רעיון במוח הוא בעצם מערכת של רעיונות הקשורים אחד לשני. כשהמוח שומע מילה כמו שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל רעיון אסוציאטיבי שקשור לו, כמו כיסא, אוכל או חדר. כל דבר, גם ההפך של המילה, כמו אין שולחן, עובר במוח בתהליך של פירוש. נוסף לכך, אליעד מציין כי המוח שלנו מבצע את תהליך העיבוד הזה בצורה מאוד מהירה, כמעט ...
רצון חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלירצון חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלירצון חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי מהו הקשר בין הרצון למוח ולאני? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית המורכבת של מי אחראי על הרצונות והמחשבות שלנו. הוא מציין כי ... בעיות רגשיות, ואז כשהם נשאלים מדוע הם חושבים או רוצים דבר מסוים, הם עשויים להגיב: זה לא אני, זה המוח שלי. הכוונה כאן היא שהתפיסה הזו מנותקת מאחריות אישית, שכן היא מעבירה את האחריות על המחשבות, הרצונות והרגשות למשהו חיצוני לאדם, כמו המוח או הנשמה. השאלה המרכזית היא האם תפיסה כזו נכונה או לא, והאם יש אמת בהנחה שהמוח יכול להיות נפרד מהאדם עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין צורך לומר המוח שלי, כי זהו אתה. במילים אחרות, אם המוח שלך הוא אתה, אז כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של ישות אחרת, והם לא בהכרח ... לא אמור להטריד אותך, כי זו לא בעיה שלך, אלא של השכן. אליעד משתמש בדימוי הזה כדי להראות שאם המוח שלך הוא לא אתה, אז אין לך סיבה להרגיש בעיה עם מה שהמוח שלך חושב או אומר. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? כאשר נשאלת השאלה למה אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך רצון? אם המוח שלך כופה עליך רצון מסוים, זה אומר שהרצון הזה לא בהכרח שלך, אלא של המוח שלך, ומכאן שאין סיבה שתהיה מוטרד ממנו. עם זאת, אם המוח לא כפה עליך את הרצון אלא אתה בחרת להזדהות איתו, השאלה היא למה בחרת להזדהות עם הרצון שהמוח שלך מייצר. אם אתה בוחר להזדהות עם המוח שלך, אז בסופו של דבר זה הופך להיות הרצון שלך, והאחריות נשארת אצלך. המסקנה המסקנה שמסיק אליעד היא שהשאלה האם המוח שלך הוא אתה או לא היא קריטית. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין טעם להפריד ביניכם ולהגיד זה לא אני, זה המוח שלי. אם אתם שונים, אז לא אמור להטריד אותך מה שהמוח רוצה. בכל מקרה, כל ניסיון לומר זה לא אני, זה המוח שלי הוא בעצם ניסיון להתחמק מאחריות על המחשבות והרצונות שלך. מהו רצון חופשי? האם אני המוח שלי? האם יש לי בחירה חופשית? מי אני? איך נוצר רצון? האם נכון לומר זה לא אני, זה המוח שלי? כאשר אדם חווה בעיה רגשית או צורך כלשהו, ושואלים אותו למה הוא חושב או רוצה דבר מסוים, לעיתים הוא יגיב באמירה כמו: זה לא אני, זה המוח שלי. לכאורה, אמירה כזו משמעה שהאדם מתנער מאחריות למחשבותיו, רגשותיו או רצונותיו, ומייחס אותם למשהו נפרד ממנו - המוח שלו, הרצון שלו, או אפילו הנשמה שלו. השאלה היא האם התפיסה הזו נכונה או לא. האם אתה והמוח שלך הם אותו דבר? אם האדם והמוח שלו הם ישות אחת, כלומר, אין הפרדה בין האדם למוחו, אז כאשר הוא אומר זה המוח שלי הוא בעצם מדבר על עצמו, ולכן אין היגיון בהתנערות מהאחריות למה שהוא ...
סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד?סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד?סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה ... בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית ... מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי ... נוספת שאליעד מדגיש היא שאפילו אם יש לך זיכרון ברור, זה לא אומר שזה באמת קרה. למשל, אפשר לשתול במוחו של אדם זיכרון של משהו שלא באמת התרחש, ותחושת האמינות של הזיכרון הזה תהיה בדיוק כמו של זיכרון אמיתי. ... זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על יש ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש ... של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות אותן יחד בצורה ברורה, אלא רק בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה משמעות לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ... בכך שכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים הוא בסופו של דבר רק מחשבה. ככל שנהיה מודעים לכך, נפסיק לייחס ודאות מוחלטת למחשבות שלנו ונוכל להתחיל לפקפק בהנחות היסוד שלנו לגבי המציאות. כך ניתן להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי טבע המחשבה והמציאות עצמה. ההכרה בכך שכל זיכרון או מחשבה הם רק אפשרות, ולא מציאות מוחלטת, יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות במוח? האם כל מחשבה היא רק אמונה? האם הזיכרון תמיד אמיתי?
נפלאות המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושינפלאות המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושינפלאות המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי איך המוח האנושי מחליט מהי אמת ומהו שקר? המוח האנושי פועל על בסיס מנגנונים פנימיים המבדילים בין אמת לשקר. אליעד כהן מסביר כי בבסיס כל המחשבות, התחושות, והרגשות עומד מנגנון מרכזי מאוד שמבדיל בין מחויב (אמת מוחלטת) לבין בלתי אפשרי (שקר מוחלט). בין שני אלה נמצאים הדברים שאנו מכנים אפשריים, כמו מחשבות, רגשות וזיכרונות. מה המשמעות של המונח מחויב לפי אליעד? לפי אליעד, מחויב הוא משהו שאינו יכול להיות שגוי בשום מצב. המוח האנושי אינו מסוגל אפילו לחשוב על האפשרות ההפוכה של משהו שהוא מחויב. לדוגמה, כשאתה רואה קיר, החוויה של הראייה היא מחויבת. לעומת זאת, המחשבה שאין קיר היא בלתי אפשרית כל עוד החושים אומרים אחרת. כיצד עובד מנגנון ההיפוכים במוח? שיטת ההיפוכים שאליעד מציג עוסקת בשאלה מתמדת של מחשבות ותחושות שעל פני השטח נראות ברורות מאליהן. כאשר מופיעה תחושה כמו כואב לי הגב, המוח יכול לשאול אולי לא כואב לי הגב? אך עדיין, שתי האפשרויות האלה מסכימות על כך שקיים גב כלשהו. אליעד ... כמו זמן, מקום, אני ולא - אני, וכן חלום ומציאות. למה קשה לאדם להטיל ספק בחוויית החושים? אליעד מסביר שהמוח האנושי מאוד מתקשה להטיל ספק בדברים שהוא חש בבירור. לדוגמה, קשה מאוד להטיל ספק בחוויה של כאב פיזי, או ... לגבי ההבדל בין חלום למציאות, או בין היום לאתמול. זהו מנגנון פנימי חזק מאוד. מהו המנגנון הבסיסי ביותר שעליו המוח נשען? המנגנון הבסיסי ביותר הוא ההבדל בין יש לאין. כל החוויות שלנו מבוססות על ההבחנה בין משהו שקיים למשהו ... החוויה מבוססת על ההנחה שיש לך גוף, שיש לך תחושת מקום וזמן. כל אלה מבוססים על הנחות יסוד פנימיות שהמוח כלל לא מטיל בהן ספק. איך מגיעים להטלת ספק עמוקה ביותר? אליעד מתאר תהליך ארוך שבו האדם מנסה לזהות ... יכול להסביר כיצד הגיע לכך, פשוט אינו מבין באמת מהי אותה הארה, ולכן הוא נמצא בשקר מסוים. איך עובד המוח האנושי? מה זה מודעות עצמית? שיטת ההיפוכים של אליעד כהן מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת מחשבה? האם ... לא נכון. אם תדע מה בטוח נכון אז תדע מה בטוח לא נכון. למשל אתה רואה מישהי יפה, אז המוח חושב, היא יפה, אך עד כמה מחויב בעיני שהיא יפה? האם היא יפה בגלל שאני שיכור, או בגלל שהיא ... מטיל ספק בראייה. האם קרה שראית משהו ואמרת, אני לא רואה את זה? אולי אני רק מדמיין אותו? משהו מוחשי ראית ברחוב, האם שאלת את עצמך, אולי אני רק מדמיין אולי אני רק הוזה? למשל להבחין בין חלום למציאות ... את כל החוויות בבת אחת? מה זה אתמול, היום, מחר - קרה, קורה, יקרה - זה רק תחושה, תמונות במוח. יכול להיות ששום דבר לא קרה ולא קורה רק נדמה לך בתחושה שזה קרה, אבל מי אמר שזה קרה? ... וטוב בו זמנית. אולי זה מאה אחוז טוב ומאה אחוז רע ומאה אחוז לא טוב ולא רע, זה משהו שהמוח לא יוכל לתפוס, זה אפילו לא יכול להתפס בדמיון, אין אפשרות שזה יהיה. דוגמה אחרת, אולי אני מדמיין את ...
על החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוותעל החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוותעל החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוות איך המוח מפרש את החיים והמוות? בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המוח שלנו מפרש את המושגים חיים ומוות, מה ההבדל בין הרצון לחיות לבין הפחד למות, ומה המשמעויות הפסיכולוגיות והרגשיות של ... שהוא לא מת, החוויה שנרגיש תהיה שונה מאשר אם יגידו לנו שהוא חי. אליעד מסביר שהסיבה לכך קשורה לאסוציאציות שהמוח יוצר: כשאנו שומעים לא מת, נקודת ההתייחסות של המוח היא המוות, ולכן המוח חווה הקלה מכך שאותו אדם לא מת, אך עדיין נוכח בו הפחד מהאפשרות שהיה יכול למות. לעומת זאת, כששומעים שהאדם חי, נקודת ההתייחסות היא החיים עצמם, ולכן המוח מתחבר לאסוציאציות חיוביות שקשורות בחיים, כמו חיוניות, אושר והנאה. אליעד מסביר כי לעיתים אנשים נמצאים במצב מורכב שבו הם ... הוא פשוט נמצא במצב נפשי של חוסר ברירה או סבל כה גדול, עד שהמוות נראה לו כפתרון היחיד האפשרי. המוח של אותו אדם אינו מפרש את המוות באופן אחיד כמו אנשים אחרים, במקום זאת, הוא רואה במוות דרך להפסיק ... ההבדלים הפסיכולוגיים בין המונחים רוצה לחיות לבין לא רוצה למות. אליעד מדגיש שלכל מילה וביטוי יש משמעות שונה עבור המוח, וכי צורת הביטוי משפיעה על איך שאנו מרגישים ומפרשים את המציאות. הוא מדגיש כי לפעמים אנשים מתבטאים בצורה שלילית ... אני רוצה שיהיה כאן נקי. מבחינה לוגית שני הביטויים דומים, אך מבחינה רגשית ומנטלית, כל ביטוי יוצר חוויה אחרת במוח. הביטוי לא רוצה אבק מתמקד בדבר השלילי (אבק), ואילו הביטוי רוצה נקי מתמקד בדבר החיובי (ניקיון). זו אותה תופעה גם בהקשר של חיים ומוות, והמוח שלנו מתנהג בהתאם לניסוח שאנו משתמשים בו. עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שהחוויה הנפשית והרגשית של החיים והמוות אינה ... יכול לחוש חיות פנימית, למרות שהוא מתמודד עם קושי פיזי או סכנת חיים ממשית. בסוף ההרצאה אליעד מסכם ומבהיר שהמוח מפרש את המושגים חיים ומוות בהתאם לאופן שבו אנו חושבים, משתמשים במילים וביטויים, ומקשרים אסוציאציות לחוויות שלנו. כל אדם ... אותנו כי האופן שבו אנו מפרשים את החיים והמוות, הרצון לחיות והפחד למות, אינו אחיד, והוא תלוי בדרך שבה המוח שלנו משתמש בשפה, באסוציאציות ובמשמעות הרגשית שאנו נותנים לכל מילה. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות? איך המוח מפרש את החיים והמוות? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד המוח מפרש את המושגים חיים ומוות, וכוללת דיונים בנוגע לפסיכולוגיה של פחד ממוות, רצון לחיות, ותחושות הקשורות להתאבדות. הדיון מתחיל ... האם אדם שמתאבד באמת מעדיף למות או שהוא נמצא במצב של חוסר ברירה. התשובה לכך מורכבת, משום שההבנה של המוח את המושג מוות אינה בהכרח אחידה עבור כולם. לאחר מכן, ישנה דוגמה שנוגעת לאדם שנמצא במצב של חיים אך ... של חיים או מוות לא נמדדות רק במונחים פיזיים אלא גם רגשיים ומנטליים. במהלך ההרצאה ישנה התמקדות בפסיכולוגיה של המוח ומדוע הוא מפרש חיים ומוות כך או אחרת. השיחה משווה בין המונחים של חיים ומוות בהקשר חווייתי, ומראה כי ... אנחנו תופסים את החיים והמוות. נשאלת השאלה אם תיאורים כמו הוא חי או הוא לא מת מעוררים חוויות שונות במוח שלנו, והאם החוויה הפיזית והרגשית של חיים שונה ממה שאנו תופסים כלא מת. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות?
איך להתמודד עם פחד? דימוי דבר לדבר, איך לא לפחד? טיפול בחשיפה, פחד גדול, פחד קטן, איך המוח חושב? איך לא לפחד? איך לא לעשות טעויות? איך לרמות את המוח? איך לא להתפתות? איך לשכנע אנשים?איך להתמודד עם פחד? דימוי דבר לדבר, איך לא לפחד? טיפול בחשיפה, פחד גדול, פחד קטן, איך המוח חושב? איך לא לפחד? איך לא לעשות טעויות? איך לרמות את המוח? איך לא להתפתות? איך לשכנע אנשים?איך להתמודד עם פחד? דימוי דבר לדבר, איך לא לפחד? טיפול בחשיפה, פחד גדול, פחד קטן, איך המוח חושב? איך לא לפחד? איך לא לעשות טעויות? איך לרמות את המוח? איך לא להתפתות? איך לשכנע אנשים? איך להתמודד עם פחד באמצעות פעולות דומות? אליעד כהן מסביר כיצד אדם שרוצה ... עם פחד, צריך לקחת את הפעולה שממנה הוא מפחד ולבצע פעולות דומות לה בהדרגה. המטרה היא ליצור התניה חדשה במוח שתעזור לאדם להפסיק לפחד מהפעולה המקורית. אליעד נותן דוגמה של אדם שמפחד לקפוץ מגובה למקום נמוך. כדי להתמודד עם ... בפועל אינו גבוה כל כך. להתחיל לקפוץ ממקומות בינוניים או נמוכים יותר בהדרגה. כך, על ידי ביצוע הפעולות הדומות, המוח מתבלבל ומתאים את עצמו למצבים החדשים, וכך הפחד מהפעולה המקורית נחלש עם הזמן. איך להפסיק לעשן באמצעות יצירת התניות ... לעשות הפסקה יזומה ללכת לשירותים או כל פעילות אחרת שאינה עישון. להקפיד על חזרה מרובה על פעולות אלה עד שהמוח ייצור התניה חדשה. עם הזמן, המוח ילמד שהפסקה אינה חייבת להיות קשורה לעישון, ויהיה קל יותר להפסיק לעשן באופן מוחלט. איך להתגבר על פחד מגוקים בעזרת חשיפה הדרגתית? אליעד מציע לאדם שמפחד מגוקים להשתמש בטכניקת חשיפה הדרגתית על ידי ... אך שאינם מפחידים אותו: להתחיל מנמלים או חרקים אחרים שהאדם לא מפחד מהם כלל. להסתכל על גוקים מפלסטיק כדי שהמוח יתרגל לתמונה דומה ללא פחד. לראות גוקים מתים ולהתמודד עם המראה בלי פחד. לפרק את הגוק לרכיבים שונים ולהתרגל אליהם בהדרגה. לאחר חזרות רבות על הפעולות הללו, הפחד מהגוקים החי פוחת משמעותית, כי המוח כבר רגיל לתבניות דומות וקל לו יותר להסתגל. איך לא לעשות טעויות ולא להתפתות? לפי אליעד, אם אדם רוצה להימנע מפעולה לא רצויה, עליו להימנע גם מפעולות שדומות לפעולה זו. ההתניה של המוח פועלת גם לכיוון השני. לדוגמה: אם האדם לא רוצה לחשוב על נושא מסוים, עליו להימנע אפילו מנושאים אסוציאטיביים הקשורים ... אם האדם לא רוצה לדבר על עניין מסוים, עליו לא לדבר כלל על נושאים קרובים שעשויים לעורר אותו. כך המוח לא ייגרר לפעולות או מחשבות לא רצויות, והאדם ימנע מטעויות או התפתויות. איך לשכנע אנשים ולהוביל לשיחה על נושא ... - אם רוצים לשכנע מישהו לדבר על נושא ספציפי, כדאי להתחיל בנושאים דומים וליצור התניה חיובית בהדרגה. בצורה זו, המוח של האדם השני מתרגל לרעיון הכללי, ואז יהיה פשוט יותר להגיע לנושא המקורי. איך המוח חושב ולמה אפשר לרמות אותו? אליעד מסביר שהמוח פועל לפי תבניות והתניות קיימות. הוא נותן דוגמה לאדם שמרגיש ביטחון כשהוא רואה חייל. אם הוא יראה מחבל מחופש לחייל, המוח שלו יתבלבל ויהיה לו קשה לפעול נכון. זה מדגים כיצד המוח יכול להיות מרומה בקלות יחסית על ידי דברים דומים. אפשר לנצל את עיקרון זה במודע לשינוי הרגלים והתנהגויות. מה המסר המרכזי של השיטה? המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שאפשר להשתמש בדרך שבה המוח פועל בתבניות ובהתניות, כדי להתגבר על פחדים, לשנות הרגלים, ולהשפיע על התנהגויות של עצמך ושל אחרים. שיטה זו מתבססת על חשיפה הדרגתית והתאמה איטית של המוח לתבניות חדשות או שונות. איך להתמודד עם פחד? איך להפסיק לעשן? איך להתגבר על פחד מגוקים? מהי התניה מוחית? איך לשכנע אנשים בקלות? איך לא לעשות טעויות? איך לשנות הרגלים? איך להתמודד עם פחד על ידי שימוש בדברים ... אליעד כהן מסביר שכאשר אדם רוצה להתגבר על פחד מפעולה מסוימת, הדרך לעשות זאת היא באמצעות יצירת התניה הדרגתית למוח. לפי הגישה של אליעד, המוח חושב ופועל לפי תבניות והתניות קבועות, ולכן ניתן לשנות או להחליש את תגובת הפחד בעזרת פעולות דומות אך פחות ... הוא נמוך יותר. לקפוץ ממקום בינוני, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. על ידי ביצוע הפעולות האלו פעמים רבות, המוח מתרגל לתבניות דומות, מתבלבל ולא מבחין בפרטים שהפחידו אותו בתחילה, וכך הפחד נחלש בהדרגה. איך להפסיק לעשן בעזרת יצירת ... ללא עישון. לחזור על מצבים דומים כאלה פעמים רבות כדי ליצור התניה חדשה שבה הפסקה אינה מחייבת עישון. כך המוח מתנתק מהקישור בין ההפסקה לעישון, ובהדרגה מפסיק לחפש סיגריה בכל פעם שיש הפסקה. איך להתגבר על פחד מגוקים בשיטת ... הגוק לרכיבים קטנים ולהתרגל לכל רכיב בנפרד. חזרה מרובה על החשיפה לדברים הדומים האלו מפחיתה את התגובה הפחדנית של המוח, וכך האדם לומד להתמודד טוב יותר עם הגוקים האמיתיים. איך להימנע מטעויות והתפתויות לא רצויות? אליעד מדגיש את הרעיון ... אנשים. אם אדם מעוניין להוביל את בן שיחו לנושא מסוים, עליו לדבר תחילה על נושאים דומים או קרובים. כך המוח של האדם השני מתרגל לנושא הכללי, וכשיגיעו לדבר על הנושא המקורי, השיחה תזרום באופן טבעי יותר. איך המוח חושב ולמה קל לבלבל אותו? המוח, לפי אליעד, עובד על פי תבניות והתניות ברורות. לכן הוא מתבלבל כאשר הוא נתקל בדברים דומים אך שונים במעט. לדוגמה, אדם שרגיל להרגיש בטוח כשהוא רואה חייל, ירגיש מבולבל כאשר הוא נתקל במחבל שמחופש לחייל, מפני שהמוח לא יידע איך לפרש את התבנית החדשה והמעורבת הזו. ההסבר הזה מלמד כיצד ניתן לנצל באופן מודע את אופן פעולת המוח, או להיזהר מכך כדי להימנע מפעולות לא רצויות. מה המסר המרכזי של השיטה שאליעד כהן מציג? המסר המרכזי הוא שניתן לנצל את דפוסי הפעולה והחשיבה של המוח לצורך שליטה בפחדים, שינוי הרגלים לא רצויים, או אף שיפור יכולות השכנוע. כל זה מתבצע על ידי הבנה עמוקה של דרך פעולת המוח, וביצוע שינויים הדרגתיים המבוססים על פעולות דומות ומקבילות לפעולות הרצויות או הלא - רצויות. איך להתמודד עם פחד? איך להפסיק לעשן? איך להתגבר על פחד מגוקים? מהי התניה מוחית? איך לשכנע אנשים בקלות? איך לא לעשות טעויות? איך לשנות הרגלים? איך להתמודד עם פחד באמצעות דברים דומים? אליעד ... מסוימת ורוצה להתגבר על הפחד, הוא צריך לחפש פעולות דומות לפעולה המפחידה ולעשות אותן. הרעיון המרכזי הוא יצירת התניה למוח, שבעזרתה ניתן להרגיל אותו בהדרגה למצבים דומים, ובכך להחליש את הפחד מהפעולה המקורית. לדוגמה, אם מישהו מפחד לקפוץ מגובה ... שנראה גבוה אך למעשה הוא נמוך יותר. לקפוץ ממקום בינוני, לא ממש גבוה, וכך בהדרגה להתקרב לפעולה המקורית. כך המוח מתבלבל, כיוון שהוא מתרגל לפעולות שהן דומות אך לא בדיוק זהות לפעולה המפחידה. לאחר חזרה מרובה על פעולות דומות אלה, המוח מפסיק להבחין בפרטים המפחידים, וכך קל יותר לבצע את הפעולה המקורית. איך להפסיק לעשן בעזרת התניות דומות? אליעד נותן ... לעשות משהו אחר, אך לא לעשן. ליצור מצבים דומים להפסקה המוכרת, ולחזור עליהם הרבה פעמים ללא עישון. באופן הזה, המוח מתרגל שהפסקה לא בהכרח מובילה לעישון. כך המוח מתבלבל ומתנתק מההתניה הקודמת של עישון בזמן הפסקה, מה שיקל עליו בהמשך לא לעשן גם בהפסקות בעבודה או בלימודים. ... פחד. לפרק את הגוק לרכיבים שונים ולהתרגל אליהם בהדרגה. אחרי חזרה מרובה על הדברים הללו, הפחד מהגוקים פוחת, כיוון שהמוח כבר רגיל לתבניות דומות, וכך הוא לא מייחס לגוק החי את אותה משמעות מאיימת שהייתה בהתחלה. איך לא לעשות ... אדם רוצה לדבר עם מישהו על נושא ספציפי, הדרך לעשות זאת בקלות היא להעלות תחילה נושאים דומים או קרובים. המוח של האדם השני יתרגל בהדרגה לנושא הכללי, וכך יהיה קל יותר להגיע לנושא המקורי שרוצים לדבר עליו. איך המוח חושב ולמה הוא מתבלבל? אליעד מסביר שהמוח פועל בתבניות, ולכן אפשר לרמות או לבלבל אותו באופן מכוון באמצעות שימוש בדברים דומים. לדוגמה, אם אדם רגיל להרגיש ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?