... רוחנית, להיות ראוי לדעת את האמת, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, התפתחות אישית, חיפוש רוחני, איך לשאול שאלות? איך לדייק בדיבור? איך להתפתח רוחנית? הבדל בין יש לאין, שכל אלוהי איך הכנה רוחנית מסייעת בהבנת האמת? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בהכנה רוחנית ובחיפוש אחרי האמת, תוך כדי דיבורים על דרכי ההתפתחות האישית והמודעות העצמית. הוא מתאר את הדרך שבה ניתן לדייק את השאלות המנטליות ולהתפתח רוחנית בעזרת מחשבה מדויקת. לאורך השיחה, הוא משלב רעיונות מורכבים על יש ואין, ועל איך כל רעיון נתפס על ידי שכל אנושי מוגבל. מהו ההבדל בין יש לאין? המרצה מתחיל את ההרצאה בדיון על ההבדל בין יש לאין. הוא מציין כי בשכל האנושי, יש קושי לתפוס את ההבדל הזה באופן מוחלט. לפי דבריו, אנשים לעיתים מתבלבלים בין המושגים הללו, ... רעיונית. דיאלוגים רבים בהרצאה נוגעים לשאלה האם יש באמת הבדל בין יש לאין, ומה המשמעות של קיומם או היעדרם של דברים. מהי הדרך לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד מציין כי הדרך להצלחה בתהליך רוחני או אישי היא לדייק את השאלות שנשאלות. הוא מסביר שכששואלים שאלה לא מדויקת, קשה לקבל תשובה נכונה. ככל ... האמיתיות, ולבחון את כל המציאויות שמולנו. איך ניתן לפתח את השכל האלוהי? בהרצאה עולה גם נושא השכל האלוהי, בו אליעד מציע כיצד לחשוב בצורה המתאימה להבין את המציאות בצורה מעמיקה. הוא מציין כי השכל האנושי מוגבל ביכולת שלו להרגיש ולהבין את כל הפן הרוחני של העולם. הוא מדבר על הדרך בה על האדם לפתח את השכל שלו כך שיוכל להתמודד עם המורכבות של יש ואין. הכנה מנטלית היא חלק חשוב בתהליך זה, וכוללת תרגול מחשבתי ודיוק פנימי. כיצד ניתן להבין את התשובות לשאלות רוחניות? בסופו של דבר, אליעד משיב לשאלה איך ניתן להבין את התשובות לשאלות רוחניות בצורה מדויקת. הוא מדבר על כך שצריך להיות מוכן נפשית ורוחנית לשאלות אלו, ולרוב הדרך להבין את התשובות היא דרך הכנה מנטלית מעמיקה, דייקנות ויכולת לשאול את השאלות בצורה שתהיה מתואמת עם השכל הפנימי. מהן השאלות החשובות בחיפוש רוחני? בסיום ההרצאה, אליעד מבצע סיכום של השאלות החשובות בתהליך רוחני אמיתי. הוא מדגיש את הצורך לשאול שאלות בצורה נכונה, לדעת כיצד לדייק את המחשבות, ולסגל דרכי חשיבה שיכולות להוביל את האדם להבנה רוחנית גבוהה יותר. השאלות היותר חשובות, לדבריו, הן אלו שמתמקדות בהבנה מדויקת של כל חלק בתהליך ה

... לשאול? שאלה פנימית, שאלה חיצונית, למה זה? מה זה? האם זה? מהות המציאות, מה האמת? הבדל בין יש לאין מהי הדרך הנכונה לשאול שאלות כדי לגלות את המהות? אחת השאלות הבסיסיות שאליעד כהן עוסק בהן היא השאלה כיצד ניתן ... מתחילים לשאול מה זה? על כל דבר, כגון: מה זה רצון?, מה זה תחושה?, מה זה קיום?, מגלים שכל הדברים בעולם הם בסך הכל צורות שונות של משהו אחד מהותי. כל הרגשות, המחשבות, הרצונות והתחושות, הן בסופו של דבר רק ... אותו יש ראשוני. אליעד מסביר שבחקירה העמוקה ביותר מגיעים בסופו של דבר לשאלות כמו מה ההבדל בין יש לאין?. כאשר שואלים מה זה יש? בצורה עמוקה באמת, מגיעים לנקודת יסוד של הבנה שכל העולם הוא בעצם ביטוי של מהות אחת, ואין הבדל ממשי בין יש לאין. ברמה העמוקה ביותר, התפיסה של יש ואין מתאחדת, ואז האדם מגיע להבנה שאין הבדל אמיתי ביניהם. מדוע החיפוש אחר המהות מוביל לאין? אליעד מתאר מצב בו אם חוקרים ... ואין בה שום דבר אחר מלבד האין עצמו. זוהי נקודת האפס שממנה הכל מתחיל. גם המעבר מאין ליש מתגלה בסוף כמעבר בתוך סוג של רצף פנימי. החקירה המהותית, אם כן, מובילה להבנה העמוקה שכל הדברים שאנחנו רואים בעולם - רגשות, רצונות, אירועים, תחושות - הם רק צורות שונות של אותה מהות בסיסית. הניסיון להבין ... יכול ליצור מעגל או לופ שבו האדם מסתובב סביב עצמו. כשאדם שואל שאלות כמו מה זה יש?, מה זה אין?, הוא עלול למצוא את עצמו במעגל בלתי נגמר. כדי לשבור את המעגל הזה, הוא חייב להטיל ספק גם בעצם ההנחות שיש הבדל בין יש לאין. כאשר הוא מטיל ספק גם בהנחות האלה, הוא מגיע לנקודה שבה הוא יכול להפסיק לשאול, משום שהוא מבין שכל השאלות נובעות מאותה הנחת יסוד מוטעית שיש הבדל בין דבר לדבר. ברגע שהאדם מגיע להבנה זו, הוא מבין שכל השאלות שהוא שואל הן ביטויים שונים של אותה שאלה מהותית אחת. ההכרה שאין באמת הבדל בין הדברים משחררת אותו מהלופ ... ומאפשרת לו להבין את האמת המוחלטת. איך לגלות את המהות? מה השאלה הנכונה לשאול? מה ההבדל בין יש לאין? מהי שאלה פנימית? למה לא לשאול למה? מהי המהות של המציאות? ...

... בחיפוש האמת, איך למצוא את האמת? איך למצוא תשובה מוחלטת? האם יש הבדל בין יש לאין? איך לשאול שאלות נכון? איך לחפש את האמת ללא אינטרסים? כדי למצוא את האמת ללא אינטרסים, צריך קודם להבין מהו בכלל אינטרס. אינטרס הוא הרצון לקבל תשובה או ... את ההנחות המסתתרות מאחוריה. אליעד מציע לדוגמה את השאלה האם יש הבדל בין יש לאין?. לכאורה, זו שאלה פשוטה. אבל ברגע שאתה שואל את השאלה, אתה מניח מראש שיש אפשרות להבדיל. גם כשאתה עונה אין הבדל, בעצם כבר עשית הבחנה בין יש לבין אין. ... אליה דרך שאלות שמניחות הגדרות מראש. אם באמת תשאל את השאלה האם יש הבדל בין יש לאין? בצורה נכונה, עצם השאלה הזו תתבטל מאליה, כי לא יהיה לך במה להיאחז כדי להגדיר את ההבדל. ברגע שתנסה לחשוב על זה, כבר הכנסת הגדרות והשאלה איבדה את ... נשארת המהות המוחלטת שאינה תלויה בשום שאלה ובשום תשובה. האם יש הבדל בין יש לאין? אליעד כהן מדגים שכאשר אדם שואל אם יש הבדל בין יש לבין אין, הוא כבר מניח את ההבדל מראש, כי עצם השאלה מניחה שקיימות שתי אפשרויות שניתן להבדיל ביניהן. ... בכלל בלי להבדיל בין דברים. אין מחשבה אחת בעולם שאינה מבוססת על ההבדל בין יש לאין. לכן, כשאתה באמת מנסה לחשוב לעומק על השאלה האם יש הבדל בין יש לאין?, תבין שאי אפשר לענות עליה באמת, כי כל תשובה מניחה כבר את ההבדל הזה מראש. לפי אליעד, אם היית שואל באמת, ללא הנחות יסוד, היית מגלה שהשאלה עצמה לא יכולה ... איך לחפש את האמת ללא אינטרסים? איך להטיל ספק בצורה נכונה? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי תשובה מוחלטת? איך למצוא את האמת? איך לשאול שאלות נכון? ...

... הנכון? מהו הבסיס של הלימוד? איך להתחיל להבין את עצמי? האם יש הבדל בין יש לאין? מהו סדר הלימוד הנכון ואיך להתחיל ללמוד בצורה ... את הגישה הכללית, לפיה אין באמת חשיבות רבה לסדר הלימוד מכיוון שכל נושא הוא למעשה הקדמה לכל נושא אחר. הוא מדגים זאת באמצעות הספר להיות אלוהים, שבו לטענתו, כל פרק בפני עצמו יכול להסביר את כל ... ללמוד מושגים פשוטים לפני שניגשים למורכבים יותר, וזאת מפני שכל מושג מורכב מרעיונות או מושגים אחרים. כדוגמה לכך הוא ... זה אפס, ומה ההבדל ביניהם. באופן דומה, הוא אומר שהבסיס ללימוד רוחני או פילוסופי הוא להבין קודם כל את ההבדל בין יש לאין. ההבנה הבסיסית של ההבדל בין יש לבין אין היא הדבר ... לכל לימוד נוסף. הוא מדגיש שאם אדם מבין את הפרק הראשון, את ההבדל בין יש לאין, הוא יבין גם את כל שאר הנושאים באופן מלא. ואם לא ... הוא ייאלץ לחזור לפרק הראשון, כלומר, להבנה הבסיסית של מה ההבדל בין יש לאין. מי שלא יתחיל מהבסיס, אמנם יכול ללמוד הרבה דברים ... ללמוד נושאים שונים כמו בחירה חופשית, בלי להבין עד הסוף את ההבדל בין יש לאין. אך הוא מסביר שזאת אשליה, משום שכל נושא רוחני ופילוסופי בסופו של דבר תלוי בהבנת הבסיס. הוא משווה זאת ... צריך להיות מסודר ולהתחיל תמיד מהבסיס הכי עמוק ויסודי - מההבדל בין יש לאין. אבל כל עוד האדם לא בוחר בכך, הוא יכול ללמוד מכל ... ויבין אותו, הוא לא יבין אף נושא עד הסוף. איך להתחיל ללמוד רוחניות? מה ההבדל בין יש לאין? סדר הלימוד של אליעד כהן מהו הבסיס ללימוד עצמי? איך ...

מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני שהאדם יודע אותו באופן אינטואיטיבי ומיידי. אליעד כהן מסביר שמושכל ראשון הוא מושג שנתקל בו כל מי ... שהידיעה כדור הארץ עגול כוללת בתוכה את הידיעה על המושג עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, שאותה אי אפשר לא לדעת. מדוע האדם אינו מודע למושכל הראשון באופן טבעי? אליעד כהן מסביר שהאדם בדרך כלל אינו מודע למושכל הראשון כי הידיעה הזו מובנת ... יודע אותה. הידיעה הזו קיימת אצלו מלידה, ולכן לא לימדו אותו אותה והוא אף פעם לא יכול לשכוח אותה. אך דווקא בגלל הברור מאליו הזה, קשה לאדם לזהות או להגדיר מהו אותו מושכל ראשון. מהי ידיעת האמת ומה הקשר שלה למושכל הראשון? אליעד כהן מדגיש כי ידיעת האמת, שעליה הוא מדבר לעיתים קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין

מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד תלויה בידיעות אחרות. מושכל ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות ... הארץ עגול. באופן דומה, אם אדם יודע שהוא רעב, הידיעה הזו כוללת בתוכה ידיעות אחרות כגון שיש דבר כזה רעב, שיש אני ושיש דבר כזה רצון. מה מייחד את המושכל הראשון מידיעות אחרות? בשונה מידיעות רגילות שניתן ללמוד אותן וניתן גם לשכוח אותן, מושכל ראשון הוא דבר שאדם מעולם לא למד, אי אפשר לשכוח אותו, ולא קיימת אפשרות שלא לדעת אותו. מושכל ראשון הוא הידיעה היסודית והבסיסית ביותר, שכל הידיעות האחרות מבוססות עליה. זהו הדבר היחיד שהאדם יודע מעצמו ללא צורך בלימוד וללא אפשרות של שכחה. לדוגמה, הידיעה שיש כדור הארץ תלויה בידיעה שיש מציאות, והידיעה ... אומר כדור הארץ עגול, בעצם אתה יודע שאתה קיים, שכן ללא הידיעה שאתה קיים לא היית יכול לדעת שיש דבר כזה כדור הארץ. לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. איך לגלות מהו מושכל ראשון? כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ עגול, הוא צריך לשאול את עצמו: האם הכרחי לדעת זאת? האם חייב להיות שכדור הארץ עגול או שאפשר גם שלא לדעת זאת? כשאדם ממשיך לשאול כך לגבי כל ידיעה וידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר לידיעה אחת שלא יכולה להיות אחרת - המושכל הראשון. מושכל ראשון הוא אותו הדבר שאי אפשר לא לדעת אותו, והוא הידיעה הבסיסית שעליה מבוססות כל הידיעות האחרות. מדוע קשה להבחין במושכל הראשון? המושכל הראשון הוא כל כך ברור ומובן מאליו, עד שאנשים לא מודעים לכך שהם יודעים אותו. אנשים אינם מרגישים שיש בכך חידוש, ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם יכולים להיות אחרת או יכולים שלא להתקיים כלל, המושכל הראשון תמיד יהיה קיים ותמיד יהיה נכון. המודעות לידיעה זו יוצרת יציבות נפשית וידיעה ברורה על האמת, שיכולה להשפיע על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או

... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים ... בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות הנושא, אליעד מסביר שקודם כל על האדם לשאול את עצמו לגבי כל דבר, האם הוא אפשרי או מחויב. זו הדרך הבסיסית לנתח ולפרק כל רצון שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חווה, מרגיש או חושב. אליעד מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין מה שהוא אפשרי למה שמחויב. דוגמה פשוטה לכך היא אדם שרוצה לשתות מים. הרצון שלו לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם ... מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל ... דוגמה לכך שאדם שואל את עצמו: למה אני רוצה לשתות?. הרצון לשתות הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי. כלומר, האדם יכול היה באותה מידה לרצות לא לשתות, או לרצות ... לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה ... הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את ... לבצע פירוק יסודי של כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, ... שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ולהגיע ... של ההוויה שלו. מה זה רצון עצמי? איך לפרק את הרצון שלי? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? למה יש לי רצון בכלל? האם הרצון שלי הוא אפשרי או מחויב? איך להבין את מהות הרצון שלי? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא ... המטוס עצמו הוא אפשרי המציאות, כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה ... דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ... שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא מחויב המציאות באמת. מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? האם המציאות חייבת להיות קיימת? ישות מורכבת או ישות יחידה? מהי ...

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך ... האם אנחנו קמים מחדש בכל רגע? הוא מתאר את המצב שבו אנשים טועים לחשוב שהקיום שלהם היום תלוי בקיום של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם ... של הרגע הנוכחי היא תוצאה של הסיבה של הרגע הקודם? אליעד מציין כי לא כל מה שמתרחש הוא תוצאה ישירה של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה ...

להיות אלוהים, הוויה של התודעה, המצוי הראשון, הוויה של המציאות, מחויב המציאות, הקיום העצמי, למה אתה קיים מהו הקיום העצמי ומה הקשרו לאלוהים? אליעד כהן מציג בהרצאה את רעיונותיו על הקיום העצמי, שאלת המהות שלי, והקשר לכך לאלוהים. הוא פותח בשאלה למה אתה קיים? ומציע לבחון את השאלה הזו לעומק. אחת התובנות המרכזיות שהוא מציין היא שהקיום של האדם אינו מחויב או מובן מאליו. כלומר, אין הבטחה שהאדם ימשיך להתקיים ברגע הבא, ויתכן שהוא יפסק בפתאומיות. שאלת הקיום נוגעת ... זו שגורמת לאדם להתקיים, ומחיה אותו. כשמתבוננים בכך מספיק לעומק, מתגלה שהמצוי הראשון הוא ישות שיכולה להיות אינסופית או אלוהים, תהליך שבו הוא מתחיל להבין את משמעות קיומו. האם אנחנו מצויים ראשונים? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שאם אדם ... שמקיים אותו. הוא מבקש מהמאזינים להכיר את התובנה הזו: אם אתה קיים עכשיו, זה לא ברור מאליו. כל קיום אנושי הוא תהליך של מחויבות חיצונית, והבנה זו מביאה את האדם להבנה שהמצוי הראשון הוא משהו מעבר לו עצמו. זו הדרך להבין את המשמעות של שאלת קיום האדם, ולחקור אותה לעומק. כיצד תהליך ההבנה הזה נוגע לשאלת האלוהים? באמצעות הבנת המצוי הראשון וההכרה בקיום חיצוני לאדם, אפשר להתחיל להבין את מהותו של הקיום. כל שלב בתהליך הזה מוביל את האדם לעקוב אחרי מהות פנימית יותר שנוגעת לאלוהים או למהות עליונה. אם אדם מתבונן בזה מספיק, הוא מתחיל להבין שמהות הקיום היא לא רק של אדם פרטי, אלא כוללת את כל היקום, והיא מחויבת. האם יש קיום שאין לו מחויבות? אליעד כהן מתמודד עם רעיון נוסף - האם הקיום שלנו יכול להיות לא מחויב, ויכולים להיות קיומים נוספים שאינם תלויים בנו. זהו דיון שמוביל לחשיבה על המציאות האמיתית, שבה כל דבר קיים באופן בלתי תלוי ולא מכפיף עצמו למחויבות. הוא מציע לשאול את עצמך שוב ושוב, למה אני קיים? והשאלה הזו, שמופיעה כל הזמן, היא שמביאה אותנו לחקור את ... של דבר לתובנה כי יש משהו שמקיים אותנו מחוץ לנו, דבר שגורם להתפתחות התודעה וההבנה של קיומנו וכולל, לפעמים, את תודעת האלוהים או ישות ראשונית. הוויה של התודעה המצוי הראשון הקיום העצמי הוויה של המציאות למה אתה קיים? האם יש קיום שלא מחויב?