חיבור הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של צורה בתוך מקום וזמן. כאשר אדם חושב על ... אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה ... הרגשית שלה. למה לא מספיק להבין את הרעיונות, וצריך גם להרגיש אותם? אליעד מדגיש שאדם יכול להבין רעיונית שהוא צורה של מקום וזמן, אך כל עוד הוא לא מרגיש את ההבנה הזו, הוא לא באמת הפנים אותה. הפער הזה בין ההבנה ... צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים רעים. מצד שני, אם כל דבר הוא רק צורה של מקום וזמן, אין הבדל מהותי בין מה שעשה היטלר לבין כל דבר אחר שקורה במציאות. המטרה של הדוגמה הזו היא ... כל מה שהסברנו, צריכה להיות לו חוויית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. ... מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את זה, שאני זה צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא ... שהוא יגיד, נשאל אותו, אולי ההפך הוא הנכון, ושהוא יצליח להסביר את זה. כל אחד יכול להסביר שהוא זה צורה של מקום וזמן, אבל כאשר אתה מוכיח את ההוכחה שלך, נשאל אותך, מי אמר? אולי זה לא נכון? מי שרוצה לחוות שכשהוא אומר אני, שהוא זה צורה של מקום וזמן, ולא מעבר לכך, צריך להבין שהוא צורה של מקום וזמן, אבל השאלה היא כמה אתה מבין? כי יש פה בספר פרק שבו נאמר שלכל אדם, על כל הבנה ... זמן שלא ביטאת את כל הספקות שלך, כל זמן שלא שאלת את כל השאלות האפשריות, על המשפט שאתה זה צורה של מקום וזמן, וקבלת תשובות, זה אומר שעדיין לא הבנת שאתה זה צורה של מקום וזמן. הבנת גם שאתה זה צורה של מקום וזמן, אבל עדיין אתה מבין שאתה זה עוד דברים. ולכן אתה לא חווה את זה, וגם שנסיים את הפרק ... שתהיה התאמה בין החוויה הרגשית לחוויה השכלית. כי בסופו של דבר צריך להרגיש את זה. אם האדם מבין שהוא צורה של מקום וזמן והוא לא מרגיש את זה, אז איך הוא מצפה להרגיש שהוא אלוהים? ולכן אני נותן פה מבט נוסף ...

... והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום מקום, ואם הם נמצאים בשום מקום, אז הם אחד. אם תפוז זה צורה של מקום, והתפוח צורה של מקום, אבל המקום הוא צורה של שום דבר, אז התפוח והתפוז הם שום דבר ולכן הם אחד. אם המקום הוא ... אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם ...

... כרגע, במקום הזה, אין שום דבר. אין נוצרת מחשבה מכלום מוחלט? אתה הולך ברחוב, ורואה עץ, מה זה עץ? צורה של מקום וזמן, ומה זה צורה של מקום וזמן? כלום. אבל אתה אומר, אני רואה עץ, אז למה אתה אומר שזה כלום? השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, ...

... אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות נמצאות, ...

... מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה ... ממנו את כל הצורות, מה תקבל? כלום. אם תקלף את הצורות יישאר לך מקום וזמן ריקים, איך מורידים את הצורה של המקום והזמן? קודם תדמיין מה זה, ואחר כך תנסה לחשוב על משהו הפוך, תראה שאתה לא יכול לחשוב, נכון? זה ...

... מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים לדבר בצורה של מקום, אז תחשוב שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך ...

... ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה ...

... אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל ...

... זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של הזמן. כך שההוויה של המקום היא אין מקום, וההוויה של הזמן היא ... החומר הבסיסי גדול יותר מהצורה הבסיסית. קח את הזמן וקח את המקום, תעלים את הצורה של הזמן ותעלים את הצורה של המקום, או במילים אחרות, קח את הזמן ותערבב אותו עם המקום, יש לנו שתי צורות ראשוניות, נערבב אותם יחד, מה ...

... גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל ... אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי ... מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי ... המקום עצמו הוא ישות סופית. כי המקום הוא צורה. והאין הזה, הוא גדול מהמקום כולו, כי הוא ללא הגבלת הצורה של המקום. והמהות גדולה מהצמצום והצורה החיצונית שלה. כי הלבוש, הוא רק ביטוי של המהות הגדולה יותר. והאין, הוא גדול מהיש ... כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ההוויה שקודמת לצורה של הזמן. ומעל המקום באמת, פירושו ההוויה של המקום, שמקיפה את הצורה של המקום כולו. כי גם המקום עצמו נמצא בתוך מרחב גדול יותר, שהוא ההוויה שלו, שהיא חסרת כל צורת מקום. ואם ...