... תמיד על אמונה. האדם מאמין באופן מסוים לגבי המציאות , ומתוך כך הוא חושש מדברים מסוימים שיתרחשו או לא יתרחשו. אליעד מסביר כי האדם לא רואה עובדות מוחלטות, אלא מפרש את המציאות באופן סובייקטיבי. לכן, הפחד הוא בעצם תוצר של פירושים פנימיים של האדם למציאות שסביבו. אליעד מדגים זאת באמירה שכל דבר בחיים, כל תחושה וכל פחד, הוא אמונה. גם ... שהפחד שלו הוא תוצאה של אמונה בלבד ולא של מציאות מוחלטת, הוא היה יכול לשחרר את הפחד. הוא ממליץ להטיל ספק באמונה הזאת, לראות את ... ללא ההפך, וללא אמונות סובייקטיביות, הוא חווה מציאות אובייקטיבית לחלוטין. זה מצב שבו כל הספקות נעלמים, כי אין אפשרות לראות את ההפך ...

... רק טוב או רק רע באופן מוחלט. היכולת לראות את שני הצדדים אינה רק מיומנות שכלית, אלא מיומנות חיים עמוקה, שמאפשרת להתמודד עם מציאות מורכבת ולחוות פחות סבל. איך למצוא את ההפך בכל דבר ולפתח חשיבה גמישה? אליעד מסכם ואומר שכדי לראות את ההפך בכל דבר, צריך פשוט ... יום - יומי זה, המוח מתפתח, והחשיבה נהיית גמישה יותר, עמוקה יותר ומדויקת יותר. אדם כזה הופך להיות מסוגל להתמודד טוב יותר עם מציאות מורכבת ולקבל החלטות בצורה שקולה וחכמה. איך לפתח את החשיבה? איך לראות יתרונות וחסרונות? איך להטיל ספק נכון? האם יש טוב ברע? איך ...

... הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא, שהיכולת להיות מאושר קשורה ישירות ליכולת של האדם להפסיק להבדיל בין יש לאין, בין טוב לרע ובין מציאות לחוסר מציאות. כאשר האדם מפסיק לבצע את פעולת ההבחנה הזו, אין לו שום סיבה ... קיר כי הוא התרגל לחשוב כך, אך הוא לא באמת בטוח שזה נכון באופן מוחלט. אם יזהה את האמונה הזו בתוכו ויראה שהיא אינה מחויבת המציאות, הוא ישתחרר לחלוטין. מה הכוונה בדימוי של הרובוט שמכבה את עצמו? ... מבהיר כי הקושי המרכזי בתהליך הוא העובדה שהאדם עצמו מסבך את החיים שלו בכך שהוא רוצה להבין. עצם הרצון להבין, לפתור, ולשלוט במציאות, יוצר עוד מאמץ ועוד סיבוכים. לכן, השיטה הפשוטה שאליעד מציע היא ... כאשר האדם מגיע להבנה שהוא באמת לא יודע כלום, הוא משתחרר מכל סבל, כי אין לו עוד מה לרצות, והוא לא צריך עוד להתאמץ לשנות את המציאות. איך להפסיק לסבך את החיים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להיות ...

... לאכול כל שלוש שעות או שהוא חייב לנשום כל הזמן. אליעד מתאר מצב שבו האדם לא חש שהוא במאבק תמידי נגד הצורך לנשום, מפני שהוא תופס זאת כמציאות שאין טעם להיאבק בה, בדיוק כמו שאין טעם להיאבק בחוסר היכולת לעבור דרך קיר. זה הופך למחויב המציאות. עם זאת, אליעד מוסיף נקודה משמעותית: למרות שהאדם לא נאבק במצב מסוים, תמיד המוח ממשיך לחפש דרכים ... טוב לגמרי, גם אז היו אנשים מרגישים שמשהו חסר להם, מפני שללא שום חיסרון אין משמעות לטוב. המסקנה שאליעד מגיע אליה היא כי לעולם לא תהיה מציאות שבה אין כלל חיסרון, כי כל מציאות שהיא תמיד כוללת סוג מסוים של רע, או לפחות את תחושת החיסרון. האם מתרגלים לרעיון שטוב ורע חייבים להיות ... האם המוח אי פעם מפסיק לחפש פתרונות? אליעד מסכם כי בסופו של דבר המוח אף פעם לא באמת מתרגל, כי תמיד קיימת בתוכו השאיפה לשנות את המציאות, לשפר אותה או למצוא אלטרנטיבה טובה יותר. הוא מציין שאין מצב של השלמה מוחלטת עם המציאות, והמוח תמיד ישאף לפרוץ כל גבול או מחסום שהפך למחויב לכאורה. הוא ממחיש זאת בדוגמה הפשוטה והברורה של ...

... להיצמד לאמת, ולהבין מה המשמעות של מחויבות לאמת לעומת מחויבות לרצון. אליעד מסביר כי במציאות, רוב האנשים נמצאים בסוג של קונפליקט בין מה שהם רוצים לבין מה שהם תופסים כאמת. הרצון מבטא את מה שהאדם מרגיש שהוא רוצה לעשות, והאמת מייצגת את מה שהאדם חושב שהוא ... רוצה במאה אחוז שתהיה לו אצבע שישית, לדוגמה, הוא לא היה מסוגל אפילו לחשוב או לתפוס מציאות שבה יש לו רק חמש אצבעות. עצם העובדה שהוא מסוגל לתאר מציאות אחרת, מעידה על כך שהוא לא באמת רוצה את מה שהוא חושב שהוא רוצה בצורה מוחלטת. איך אפשר לדעת אם התורה באמת נכונה? אליעד כהן משתמש בדוגמה של אדם הטוען שהוא בטוח שהתורה נכונה, אך במציאות אינו שומר את כל המצוות. אם האדם היה באמת מאמין שהתורה היא אמת מוחלטת, והוא בטוח שכל הכתוב בתורה נכון ב - 100%, הוא היה חייב לפעול בדיוק לפיה. העובדה שהוא לא ...

... תמיד קיימת כמות עצומה של אפשרויות שאותן ניתן לדמיין, הרבה מעבר למה שקורה באמת במציאות. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים ... מהמניפולציה של יכול להיות? עלינו להיות מודעים לכך שיכול להיות לא מבטיח את המציאות, אלא מציין רק אפשרות. אם מישהו מציע לנו משהו כיכול להיות, זה לא בהכרח מבטיח ... להבחין בין אפשרי למחויב? חשוב לשים לב האם אנחנו עוסקים בפוטנציאל (אפשרי) או במציאות המוחלטת (מחויב). דיבור ברובד של פוטנציאל עשוי להקל על האדם להסכים, בעוד דיבור ... לא יתאים, ובכך מראים אמפתיה לספקות או חששות. בגלל ההיגיון שפוטנציאל הוא גדול מהמציאות בפועל, יש לאדם קלות לענות כן, זה יכול להתאים יותר מאשר כן, זה מתאים באופן ... שמי שאומר זה יכול לקרות לא בהכרח אומר זה בטוח קורה. כלומר, פוטנציאל הוא לא מציאות. כשמישהו משתמש בניסוח אפשרי, הוא מנצל את ההבדל הזה כדי לגרום לנו להסכים יותר בקלות. אנחנו צריכים לדעת לזהות זאת ולא להיאחז באשליה שפוטנציאל שווה מציאות. שורה אחרונה: שלא יעבדו עלינו ושנדע להבדיל בין מה שיכול להיות לבין מה שבאמת ...

... הזמן, תפישת המקום, תפישת השינויים, איך המוח מבדיל? מרחב המקום, מרחב הזמן איך המוח חושב ומבין את המציאות? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר בפירוט רב את אופן פעולתו של המוח, תפיסת הזמן והמקום, ואיך נוצרים שינויים והבדלים בתודעה שלנו. המטרה של ההסבר היא להראות כיצד כל מחשבה, תפיסה, והבנה שלנו את המציאות מורכבות משכבות שונות של פרשנויות, המתקיימות בו זמנית בתודעה שלנו, גם אם אנחנו לא מודעים לכולן בו - זמנית. האם כל רגע הוא מציאות חדשה לחלוטין? אליעד פותח בשאלה על מושג הזמן והשינויים: האם כל רגע הוא מציאות חדשה לגמרי, או שהוא המשך ישיר של הרגע הקודם? לדוגמה, כשמישהו מזיז את היד שלו מנקודה אחת לנקודה אחרת, האם בכל נקודה היד שלו נמצאת במציאות חדשה, או שזה המשך של אותה המציאות? הוא מציג את הרעיון שאם כל רגע הוא חדש לחלוטין, אז לא יכול להיות קשר ישיר בין רגע אחד לשני. מצד שני, אם כל רגע הוא רק המשך של הרגע הקודם, לא ... שהמוח יכול להבחין בו. הוא מסביר שכל שינוי גדול מורכב מהרבה שינויים קטנים, וכאשר אנו מסתכלים על המציאות מקרוב, אנו רואים שכל אירוע מורכב מאינסוף שינויים קטנים. לדוגמה, כשיורדת טיפת מים, ניתן לראות זאת כשינוי אחד, אך אם נפרק את זה עוד ועוד, נגיע ... להבדיל בין הרגעים. מצד שני, אם כל רגע חדש לחלוטין, אין שום קשר בין הרגעים ואי אפשר בכלל להבין את המציאות , כי כל דבר הוא זר לגמרי ואינו קשור לעבר. האם אפשר לחשוב מחשבה חדשה לחלוטין? אליעד כהן טוען שאם הייתה לנו מחשבה חדשה ב - 100%, שלא דומה לשום ... ובכל זאת, המוח שלנו מחליט איפה הגבולות בין הדברים. הוא טוען שההבדלים האלה קיימים רק בתודעה שלנו ולא במציאות עצמה. מהו תהליך החשיבה שהמוח מבצע? אליעד טוען שכדי שהמוח יחשוב הנה שמש בחוץ, הוא חייב לתפוס בו זמנית אינספור פרטים אחרים: מהי שמש, מה זה ... כך הוא יתקרב לחוויה של ההבנה האמיתית שבה אין שום הבדל בין ההפכים. איך מתמודדים עם פרדוקסים בתפיסת המציאות? אליעד מסכם בכך שההבנה העמוקה ביותר של המציאות מתרחשת כאשר מבינים עד הסוף את הפרדוקסים ואת הסתירות הללו. כשמבינים לחלוטין את שני הצדדים המנוגדים, אז מתאפשרת ההבנה שאין הבדל בין יש לאין, ...

... בזמן ואיך הוא קשור למציאות שלנו? ההגדרה של זמן ומהותו היא נושא מרכזי בהרצאה זו. אליעד פותח בשאלות מרתקות על המסע בזמן, היכן הוא ... גמיש ומרכיב את כל המציאות שלנו במובנים שלא חשבנו עליהם. מה זה זמן? למה אנחנו תופסים את הזמן בצורה לינארית? האם הזמן באמת אובייקטיבי ... מקבילים הם יותר מציאות או רק רעיונות מדעיים? איך הגישה שלנו למרחב זמן משתנה אם אנחנו מניחים את קיום היקומים המקבילים? מהו ציר ... ההגדרה של ציר הזמן כמציאות שאינה עוצרת ולפעמים נראית לא ברורה לאנשים המנסים לתפוס אותה. האם זה באמת אפשרי לחזור בזמן? האם נוכל לאחסן ... בלי שיקרה שינוי במציאות. שאלות אלו עוסקות גם במשמעות השפעת הזמן על החיים שלנו, אם אפשר לחוות מציאות משתנה שקשורה בשינויים המתרחשים בתוך הזמן. תיאוריות של המסע בזמן מבהירות את ההבדלים בין מה שנחשב לאפשרי ...

... הכל כרצונך תמיד ואיך זה קשור לרצון האלוהי? אליעד כהן מסביר על משמעות הביטוי הכל כרצונך תמיד ומחבר אותו לתפיסה של רצון אלוהי. הוא מתאר מצב שבו האדם חווה מציאות מסוימת ומרגיש בה חוסר שביעות רצון, אך מנגד קיים בו מקום עמוק יותר שבו הוא דווקא כן רוצה את אותה מציאות שלכאורה אינו רוצה. אליעד מתאר כי ברגע שהאדם מכיר בעובדה שיש בו צד שרוצה את הרע, את הכאב או הסבל, הרי שמאותו רגע הוא אינו יכול להרגיש שהמציאות כופה עליו סבל אמיתי, משום שהיא מתאימה ... גם אם אינו מודע לכך. מה המשמעות של הרצון הראשון ולמה הוא לא באמת פותר את בעיית הסבל? אליעד מציין את הרצון הראשון כרצון של אלוהים, או הרצון הבסיסי ביותר במציאות, זה שממנו נובעים כל הרצונות האחרים. הוא מסביר שאם אדם היה אלוהים, כלומר, היה יודע שכל מה שמתרחש במציאות נובע מרצונו הישיר, לכאורה הוא לא היה ... של אלוהים לא נובע מרצון קודם, ולכן אין לרצון הזה ערך מוחלט או תועלת אמיתית, כי הוא לא מבוסס על שום רצון קודם או צורך בסיסי. גם אילו האדם היה מגלה שכל המציאות כרצונו, הוא עדיין לא היה מוצא בכך סיפוק ... האם העובדה שהכל כרצונך באמת גורמת להפסיק את הרע והסבל? אליעד מתעמק בשאלה אם ההבנה שהכל קורה כרצונך באמת מפסיקה את הסבל. הוא מסביר שלמרות שההכרה בכך שהמציאות מתרחשת על פי הרצון שלך מבטלת את התחושה שהמציאות כפויה, עדיין איננה פותרת לחלוטין את תחושת הסבל. הסיבה לכך היא שהאדם שואל את עצמו למה הוא בכלל רוצה שהמציאות תהיה כך. האדם מבין שאמנם יש לו רצון ... אך אינו עושה זאת בפועל, המשמעות היא שבאופן עמוק הוא רוצה את המצב הזה, ולכן הוא אינו יכול להתלונן עליו. זוהי תפיסה שמנטרלת את ההרגשה שהאדם הוא קורבן של המציאות ומאפשרת לאדם לקבל תחושת שליטה פנימית גם במצבים קשים. אליעד מבהיר כי בסופו של דבר, הסיבה לסבל האנושי נובעת תמיד מציפייה או תקווה לקבל משהו טוב מהמציאות. הוא טוען שאם אדם לא היה מצפה לקבל שום ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא שם לב יותר לאותו הדבר במציאות . לדוגמה, אדם שמתכנן לקנות רכב מסוג מסוים, פתאום שם לב יותר לפרסומות לרכבים, או פתאום רואה שהרכב הזה נמצא הרבה ברחוב. לפני כן, הרכבים האלה היו ... כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות. האם התודעה משפיעה על המציאות או רק על תשומת הלב? אליעד מבהיר נקודה חשובה לגבי התפיסה של המציאות - הוא מסביר שזה לא שבאמת מופיעים יותר רכבים או יותר נעליים במציאות בגלל שהחלטת להתמקד בהם. הכל קיים תמיד ובכל מקום, אלא שהתודעה של האדם היא זו שמחליטה על מה לשים את הדגש. התודעה, למעשה, לא יוצרת מציאות חדשה אלא רק מתמקדת בחלקים מסוימים מתוך המציאות האינסופית שכבר קיימת. אליעד מסביר את הרעיון של המיסטיות לכאורה של התופעה. הוא מדגיש שאין כאן תהליך מיסטי או על - טבעי, אלא זהו תהליך ריאלי וטבעי לגמרי. המציאות מכילה את כל המידע כל הזמן, והתודעה רק בוחרת לאילו פרטים לשים לב מתוך המידע האינסופי הזה. מה ההבדל בין תשומת לב למודעות? אליעד מסביר שיש כאן ... מוצא אותו. לדוגמה, אדם שנמצא במדבר וצמא מאוד רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות ... בהתאם למה שהיא מחפשת, אך לא כל דבר שהיא מחפשת באמת מופיע או קיים בפועל. איך להבין את מושג האינסוף בתהליך התודעה? אליעד מדבר על מושג האינסוף בהקשר של תפיסת המציאות ומסביר שבאופן מוחלט, הכל קיים בפוטנציאל. אדם יכול תאורטית לחוות כל אפשרות וכל תרחיש, אבל בפועל הוא חי במציאות מוגבלת. האפשרויות הן אינסופיות ברמה הפוטנציאלית, אבל ברמה המעשית, אדם פוגש במציאות רק דברים ספציפיים ומוגבלים. זה כמו שאדם במדבר יכול לחשוב על מים ללא הפסקה, אך המים לא בהכרח יופיעו. הנקודה המרכזית שאליעד מבהיר היא שהמציאות לא נוצרת באופן מיסטי או על - טבעי מתוך מחשבה בלבד, אלא שהמחשבה יוצרת רק נקודת מיקוד ספציפית בתוך האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי? ...