... נפשית. כאשר האדם נולד הוא נולד כדף חלק, ללא תחושה של חסר כלשהו. תינוק אינו יודע להבדיל בין טוב לרע, וממילא הוא אינו יכול שלא להיות מאושר. חוסר אושר = חוסר קבלת המציאות ברגע הזה = חשיבה שמציאות אחרת תהיה טובה יותר. כאשר תינוק נולד הוא מקבל את המציאות כפי שהיא. אין לו שאיפות, הוא לא חושב שמגיע לו שום דבר והוא לא רוצה חסר שום מציאות שונה מהמציאות שלו. בכי של תינוק שונה מ: חוסר אושר. אושר = חוויה סובייקטיבית של התודעה של האדם את המציאות. גופו של האדם יכול להרגיש כאב ולהגיב בהתאם ועדיין להיות מאושר. אושר = קבלה פנימית של המציאות כפי שהיא. חוסר אושר = חוסר שביעות רצון וכעס על המציאות. החל מהרגע שבו התינוק גדל, הוא גדל בשני מישורים. בגיל הביולוגי ובגיל הנפשי. הגדילה של האדם בגיל הנפשי אמורה להיות לכיוון של ...

... הוא נופל לעצבות. אבל זה כמובן הכרחי בדרך אל השלמות האמיתית שקיימת. הדרך להגיע אל השלמות היא על ידי מחקר ואימות של כל הנחות היסוד שיש לאדם על המציאות. הסיבה היחידה שרע לאדם ושאינו מרגיש שלמות, היא משום שהוא אינו רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת. הסיבה העיקרית היא משום שהאדם תופס את עצמו כמשהו נבדל מהמציאות. כל זמן שהאדם רואה את עצמו כחלק נפרד מהמציאות בצורה כלשהי, כל זמן שהאדם חושב שיש מציאות + הוא עצמו, הרי שתמיד הוא ירגיש חסר. בכל מקרה, כאשר האדם מאמת את צורת המחשבה שלו, דהיינו, רואה את עצמו ומבין את מהותו באמת, דהיינו, מבין את המהות האמיתית של התודעה שלו, באותו הרגע הטוב האמיתי מתגלה. כאשר האדם מאמת את כל מה שהוא יודע, הוא מגיע אל המהות של המציאות ורואה את המהות הטובה שמסתתרת מאחורי החיצונית שאינה טובה באמת. לסיכום: עצבות נובעת מהרצון החיובי של האדם להרגיש ...

... האדם מחפש, יש להבין מה הלך לאיבוד. אז מה הלך לאיבוד? תשובה: התודעה של האדם הלכה לאיבוד בעיני עצמה. מאיפה? מהחיבור שלה למהות של המציאות. החיבור של האדם למהות המציאות הלך לאיבוד, ולכן יש חיפוש עצמי תמידי. עד שהאדם מגיע לחיבור מחודש עם המציאות, שאז החיפוש העצמי מסתיים. הסבר: מהי התודעה של האדם? מהי המהות של האני של האדם? המציאות מהווה את התודעה של האדם בכל רגע. התודעה של האדם נמצאת בתוך המציאות. המציאות ממלאת את כל התודעה של האדם בכל רגע. שום דבר אינו יכול להתקיים בלי שהמציאות תהווה אותו. מצד המהות הפנימית של האדם, אין שום הבדל בין האני שלו, לבין ... מחפשת התודעה של האדם. כל זמן שהתודעה של האדם אינה מודעת לכך שהיא באחדות גמורה עם כל מה שקיים, הרי שהאדם תמיד ירגיש תחושה של חסר. מציאות = השלם שבתוכו נמצא החלק התודעתי של האדם. כל זמן שהתודעה של האדם רחוקה ... מתוך הרצון הזה נובע הרצון של האדם לזוגיות ולאהבה. מערכת יחסים זוגית מאפשרת לאדם לטעום מעט מהטוב האין סופי של תחושת האחדות עם המציאות. להרגיש אחדות עם המציאות = להרגיש אהבה אין סופית כלפי כל דבר באשר הוא. אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. האדם משתוקק בתוך תוכו לתחושה הזאת של האחדות עם המציאות . כאשר התחושה הזאת חסרה לאדם = האדם מרגיש רחוק מהמציאות = פירוד ריחוק = בדידות. לא משנה מה יעשה האדם, ולא משנה באיזו מערכת יחסים זוגית הוא ימצא, תמיד הוא ירגיש שחסר לו משהו. מה שחסר לאדם זה החיבור הנל למציאות ברמת החוויה הסובייקטיבית והאישית שלו. מצידה של המציאות, ממש ברגע הזה האדם כבר מחובר אליה באחדות מוחלטת. מצידו של האדם הוא ... זאת. האגו של האדם משקר אותו ומטעה אותו בדמיונות שונים. האגו של האדם גורם לאדם לחשוב בטעות כאילו הוא משהו ממשי ונפרד מהמהות של המציאות. הדרך היחידה להשתחרר מהאגו ולהרגיש שלמות, היא על ידי אמת. היינו, על ידי זה שהאדם יודע את האמת, שבאמת מצד המציאות האובייקטיבית, הוא נמצא ממש כרגע באחדות מוחלטת איתה. כל זמן שאין לאדם ... הוא תמיד ירגיש בדידות כנל. לסיכום: תחושת בדידות בתוך מערכת יחסים זוגית, מזכירה לאדם להמשיך לחפש את האהבה האמיתית של התודעה אל המציאות כולה. על ידי היצמדות אל האמת, האדם מרגיש את האחדות אל המציאות כנל = שלמות של אהבה = זוגיות אמיתית. ...

... לשמוח בצורה עוצמתית יותר? שמחה. מהי מהותה? מהו שורש השמחה? איך ליצור רגש של שמחה חזק יותר? שמחה = תחושה טובה אישית וסובייקטיבית שיש לאדם כלפי אירוע כלשהו במציאות. תחושת השמחה, היא תחושה של אהבה ביחס למציאות. שמחה = תחושת אחדות עם המציאות. כאשר הרצון של האדם מתאחד עם המצב של המציאות = אחדות = שמחה. כדי ליצור ... בנוסף, מדוע בפעמים הבאות של אותו האירוע, רמת ההנאה יורדת? על האדם להתבונן בכל הנל, ולגלות בסופו של דבר, כי ההנאה והשמחה נוצרות מתחושת האחדות של האדם עם המציאות . כאשר האדם מבין את זה, ממילא ... מאותו הרגע, האדם מתחיל לחפש את המהות הפנימית של האירוע שיצר לו את השמחה. כאשר האדם מתמקד בחיפוש עצמי פנימי, לבסוף הוא מוצא את השלמות ואת האושר. בכל רגע של מציאות יש טוב אמיתי שיכול לספק לאדם שמחה אין סופית תמידית. על האדם רק למצוא אותו. כאשר האדם מבין מה טוב באמת בכל רגע של המציאות , הוא מרגיש שמחה אמיתי שנובעת מהשורש של המציאות = אושר = שלמות = טוב אמיתי = ...

... פילו = אהבת, סופיה = חכמה. פילוסופיה = אהבת החכמה. בעולם כולו ובמציאות כולה שורר היגיון מוחלט ומדהים. כל העולם כולו עובד בצורה מדהימה ומדויקת להפליא. החל מהרמה של החלקיק הקטן ביותר ועד הרמה של מרחב המקום ומימד הזמן עצמם והמציאות כולה שבתוכה נמצא הכל. הכל עובד בצורה מדויקת ובשכל מדויק. פילוסופיה מאפשרת לאדם לחקור את טיבעה האמיתי של המציאות. הן המציאות שסביבו והן הן המציאות שבתוכו. לחקור את המציאות שבתוכך = לחקור את מהותה האמיתי של התודעה שלך. לחקור את מהות המחשבות רצונות רגשות ... = לדעת הכל על אותו הנושא. תכליתה של הפילוסופיה היא לגלות לאדם את האמת על המציאות. תכליתה של הפילוסופיה היא להביא את האדם אל הטוב האמיתי שנובע מהבנה אמיתית ומלאה של המציאות. בנוסף, כאשר האדם לומד פילוסופיה מתוך רצון אמיתי להגיע אל האמת, עליו לזכור כי ... הלוגיקה עצמם הם הנחת יסוד שאינה וודאית. מאחר שהשכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה, ממילא ניתן להבין כי מגבלת השכל האנושי אינה משקפת בהכרח את מהותה האמיתית של המציאות. המציאות עצמה היא אין סופית. השכל של האדם אינו מסוגל לתפוס בתוכו אין סוף. כל מה שנכנס לתוך המחשבה הרי שיש לו סוף. מסקנה: השכל כחלק בתוך המציאות אינו מסוגל לתפוס את מהותה האמיתי של המציאות מבחוץ. לעומת זאת, הדמיון של האדם מסוגל לדמיין אין סוף. אומנם לא בשלמות, אך ברמה ... מקרה על האדם לזכור כאשר הוא לומד פילוסופיה ומנסה לדעת את האמת האמיתית על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות. מציאות = אין סוף. שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה. כאשר האדם לומד פילוסופיה, עליו לחפש לא רק את האמת הלוגית, אלא את האמת האמיתית הכללית על המציאות כולה. זכור, המציאות היא אין סופית והשכל הוא סופי ואינו מסוגל לתפוס את המציאות האין סופית. השכל אינו מסוגל אך הדמיון כן. גם חוקי הלוגיקה עצמם הם רק חלק מתוך המציאות ומתוך השכל הכולל שמנהל גם אותם. זא חוקי הלוגיקה האנושית עצמם הם חלק מלוגיקה גדולה יותר של המציאות. הלוגיקה של המציאות היא לוגיקה אין סופית אמיתית שאין בה שום מגבלות כלשהן. הלוגיקה האנושית משקפת רק חלק וצמצום של הלוגיקה האמיתית של המציאות האין סופית. שילוב של חוקי הלוגיקה + הדמיון = תמונה קרובה לאמת המלאה של המציאות.

... של האדם ברורות לו יותר, כך מצבו טוב יותר מול עצמו ומול המציאות . חשוב לזכור: על האדם לדעת, כי את מה שהוא באמת רוצה בתוך תוכו, דהיינו, את הרצון הפנימי ביותר ... למלא אותו. את הרצון הפנימי ביותר של האדם, אין אפשרות של מציאות שאי אפשר למלא אותו. הרצון הפנימי ביותר, הוא הרצון היחיד ששום דבר אינו יכול למנוע ממנו ...

... בעקבות טעויות, על האדם לחקור את השורש של הטעות ולהבין מדוע היא נוצרה. כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית שבגללה הטעות נוצרה, על ידי זה הוא מסוגל להתקדם קדימה אל מציאות טובה יותר. ברמה המעשית: במקום להלקות את עצמך ובמקום ליפול לעצבות ולרגשות אשם בעקבות טעויות שונות, פשוט תחקור את השכל ואת ההיגיון שיצר את האירוע שהתרחש. כאשר תבין את הסיבה ...

... להגיע אל האמת המוחלטת. האם קיימת אמת מוחלטת אמת אובייקטיבית אמת בלתי תלויה במציאות? תשובה: ברור שכן ואין שום סיבה שלא. האם בני אדם יודעים את האמת הזאת? תשובה: יתבאר בהמשך. מהי אמת? אמת = כאשר האדם יודע את הדבר כפי מה שהדבר יודע את עצמו. קיימת מציאות. כאשר האדם יודע את המציאות, כפי מה שהיא יודעת את עצמה, הרי שהוא יודע את האמת האחת של המציאות. כאשר נקודת המבט של האדם (שנמצא בתוך המציאות) על המציאות, זהה לחלוטין לנקודת המבט של המציאות (שמקיפה את הכל) על עצמה, הרי שהוא יודע את האמת האחת של המציאות. לדעת את המציאות, כפי מה שהיא יודעת את עצמה = לדעת את האמת המוחלטת. ומכאן כמובן ניתן להבין את שורש האמת שמסתתר בטענה, כי לכל אחד יש את האמת שלו. השורש הוא, כי באמת כל זמן שהאדם מסתכל על המציאות מתוכה החוצה ולא מנקודת המבט שלה על הכל, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. ונסביר: כל מה שהאדם יודע, הוא יודע זאת באמצעות שכלו, ובאמצעות חוקי הלוגיקה השונים. השכל האנושי של האדם מוגבל מטבעו להכניס אל תוכו את כל המציאות כולה (=לעשות סוף לאין סוף). חוקי הלוגיקה עצמם, הם סוג של הנחת יסוד שרירותית של האדם, שמניח שהשכל שלו ושחוקי הלוגיקה שלו נכונים. ... להישען על חוקי הלוגיקה עצמם. ואם נוסיף לכך את כל הדברים שאינם לוגיים שקיימים במציאות (ראה כאן), הרי שברור שהאמת האחת של המציאות אינה לוגית אנושית. אז איך בכל זאת ניתן להגיע אל האמת האחת? אילו כלים עומדים לרשות האדם להגיע אל האמת האחת? תשובה: באמצעות הלוגיקה + ההבנה שהלוגיקה מוגבלת ושבשלב כלשהו צריך להשתחרר ממנה ולעבור אל הלוגיקה של המציאות. ונסביר את מהות העניין בצורה מאוד פשוטה. מהי בעצם מהותה של הלוגיקה? מהי מהותם של האמת והשקר? מהי מהות המגבלה השכלית? תשובה: האדם רואה את המציאות בצורה דואלית (דו = שניים). היינו בעיניו של האדם קיימים דברים שונים זה מזה במציאות, ואפילו קיימים דברים שנוגדים זה את זה במציאות. האדם אינו מסוגל לתפוס בשכלו האנושי שתי ישויות שונות כישות אחת, וכל שכן שהוא אינו מסוגל לתפוס שני דברים שהפוכים ומנוגדים זה לזה כדבר ... הפחד מפני לא להרגיש מחובר לשום דבר, הפחד של האדם לאבד את נקודת האחיזה שלו במציאות, היא זו שגורמת לאדם לא לראות את שני הצדדים בשלמות, כי בצורה הזאת נדמה לאדם שחייו יהיו רעים. אך מהי האמת? האמת היא שאדרבה ואדרבה, ... הבעיות הדילמות הצרות, הכל שורשו בכך שהאדם רואה את הדברים השונים שקיימים במציאות כדברים ששונים זה מזה. אם היינו שואלים את המציאות, האם לדעתה יש הבדל מהותי בין X ל Y. היא כמובן הייתה אומרת שלא. משום שהיא עצמה מהווה את כל הדברים כולם, ובעיניה הכל זו המהות העצמית של ... אחד, ממילא לא שייך לרצות משהו אחר. ממילא לא שייך לפחד משום דבר. ומהי האמת של המציאות? האמת של המציאות היא שהדברים שנראים לאדם הכי הפוכים, הם בכלל דבר אחד, שרק האדם עם השכל המצומצם אינו רואה אותם כדבר אחד. מצד האמת של המציאות לא יכולים להיות שני דברים שונים זה מזה וכל שכן שלא הפוכים זה מזה, משום שהכל מתהווה מאותה המציאות . וניתן נקודת מבט נוספת: כל זמן שהאדם חושב שיש הבדל כלשהו בין האני שלו, לבין כל דבר אחר שקיים, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה חלקית והוא אינו רואה עדיין את התמונה המלאה. כאשר האדם רואה את התמונה המלאה, הוא מרגיש אני על כל דבר שבעולם, בדיוק כפי שהמציאות עצמה מרגישה אני בכל דבר שבעולם. כאשר האדם מגיע לאחדות מלאה עם המציאות, בכל דבר שהוא רואה, הוא רואה את עצמו ממש. בדיוק כפי שהמציאות רואה את עצמה ממש בכל דבר. ואז כמובן כל מה שקורה לאדם, מבחינתו הוא עצמו רצה את זה, כי כל דבר זה הוא עצמו. בדיוק כפי שמנקודת המבט של המציאות כל דבר שקורה זה היא עצמה רצתה. ואיך אפשר להגיע ולהעמיק את ההבנה הזאת? להבנה הזאת אפשר להגיע באמצעות חוקי הלוגיקה, ואחכ להשתחרר מהם ...

... ממה שנדמה. הם ככ קטנים ביחס למציאות, עד כדי כך שאפשר לומר שהם כלום. שאלה להתבוננות: מרחב המקום: כמה מקום צריך כדי להכניס ... וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. זא קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של ... יותר מאשר מחשבה אחת קטנה של המציאות בפחות מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: מספיק שהמציאות תחשוב מחשבה אחת קטנה פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לככ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם המפץ הגדול. ראה כאן). כל המקום כולו וכל הזמן כולו, מתהווים בכל רגע מחדש על ידי המציאות. זא המקום והזמן הם מעין מחשבה של המציאות, שבתוכה נמצאים הזמן והמקום ביחד, ושבתוכם האדם העולם נמצא... נקודה נוספת: לגבי מרחב המקום ...

... והעולם, המציאות והאדם. אב ובן כישות אחת. בתפיסות רבות אלוהים מוצג כאב ... אחת ממש. גם במערכת היחסים שבין אלוהים לאדם המציאות לעולם, גם כאן יש 2 נקודות מבט שונות. מנקודת מבטו של האדם נדמה לו שיש גם הוא וגם המציאות. דהיינו, אב + בן כ 2 ישויות נפרדות. מנקודת מבטה של המציאות , יש רק מציאות, דהיינו, הבן הוא בכלל חלק ממנה ממש והוא אינו ישות חיצונית ... אם הבן מחפש את האמת האמיתית, דהיינו, מסתכל על המציאות כפי מה שהיא מסתכלת על עצמה, אז הוא מגלה שהבן והאב הם ישות אחת ממש. הסבר: כפי שכבר ביארתי אלוהים = המציאות עצמה, שהיא שורש העולם מרחב המקום ציר הזמן וכולי. המקום ... שבתוכם, כולם נמצאים בתוך המחשבה של אלוהים המציאות. מצידו של הבן, נדמה לו שאביו רחוק ממנו. מצידו של האדם שנמצא ... אומר אני האני האמיתי שלו הוא אלוהים עצמו ממש המציאות עצמה ממש, שמהווה את כל העולם כולו וכולי. מצד האמת האמיתית, ... שהוא עצמו זאת הישות שבתוכה גופו נמצא, דהיינו, המציאות עצמה שמהווה את הכל ושבתוכה נמצא המקום, במצב כזה האדם מבין ... האדם מבין שמצד האמת הכל זה הוא ממש. כשם שכאשר המציאות עצמה מסתכלת על כל דבר היא תמיד רואה את עצמה ממש, כך גם הבן ...