... או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת
המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע ... היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל דבר ביקום הוא תוצאה של איזשהו מנגנון שמחליט עבור כל דבר
במציאות. האם יש גוף אחד שמניע את כל היקום? כמו שיד שמזיזה את האצבע גורמת לאצבע לזוז, כך כל חלק מהיקום פועל כשלוחה של גוף אחד שמניע את כל מה שקורה. זהו ... של רגע אחר. האם יש מקום שאין בו מקום? אליעד מציין כי אין מקום שבו לא נמצא מקום, ואין זמן שבו לא נמצא זמן. כל מקום וכל זמן הם חלק
ממציאות אינסופית. כל דבר שנמצא ביקום הוא חלק
מהמציאות הממלאת את המקום, והאדם עצמו הוא חלק מההוויה הכללית. מה שמרמז על כך שאין הבדל בין האדם
למציאות שבה הוא נמצא. התודעה עצמה, שמבנה את חוויות הזמן והמקום, היא חלק
מהמציאות הכללית שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד
מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, שהן אלה המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של
המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון אוניברסלי, שמניע את כל היקום. כל רגע ורגע הוא למעשה תוצאה של רצפים של רגעים קודמים. האם יש דבר נוסף חוץ
מהמציאות? אליעד מסביר שההבנה העמוקה ביותר היא שאין דבר נוסף חוץ
מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ישות נפרדת מהמקום שבו הוא נמצא, הוא האשליה של הזמן והמקום. למעשה, כל מה שקיים
במציאות , כולל האדם, הוא חלק מההוויה הכללית שאין לה סוף. מה זה להיות אלוהים? בהבנה עמוקה יותר של
המציאות, אדם מבין שהוא לא ישות נפרדת, אלא חלק ממנגנון כללי וכולל. כל מה שקורה ביקום, כולל הבחירות והפעולות של האדם, הן תוצאה של מנגנון עולמי שמניע את ... הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה
והמציאות האם יש גוף אחד שמניע את הכל? האם כל רגע של זמן נפרד? מה זה להיות אלוהים? נמשיך בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא חוויה ... ישויות נפרדות. אני מוכן לקבל את זה שאני חלק מהמנגנון, אבל עדיין גם אני קיים. אני עדיין לא הגוף. בסוף האדם יגיע להבנה שאין הבדל בין
המציאות אליו, שאין הבדל בין האצבע לגוף. זה אותו גודל בכלל. מה היא בחירה? שאתה חווה שאתה רוצה, ואחר אתה חווה שאתה עושה, ואתה זוכר שקודם רצית את מה שאתה עושה, ונדמה לך שיש קשר בין מה שאתה עושה לבין מה שאתה רוצה, ואז אתה אומר, אני בחרתי. אם היה רק רגע אחד של
מציאות, אז לא היה שייך להגיד שיש בחירה. בחירה פירושו שאני רציתי את מה שאני עושה, ומה שאני עושה הוא תוצאה של מה שרציתי. שאלה: לדוגמה, אם אין לך זיכרון ... מהפרספקטיבה שהמקום והזמן ממלאים את הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של
המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. אם בכל מקום יש הוויה, אז זה אומר שאתה לא קיים כנפרד.
מציאות, בצורת אני, אתה עושה כל מה שתרצה. קודם כל שתבין שהאני הוא צורה של משהו אחר, הוא ביטוי של משהו אחר, הוא זרוע מבצעת של משהו אחר. בכל זמן יש זמן, ... אבל כשהציפורן אומרת אני, היא צריכה להתכוון לאצבע, ליד, לגוף ולתודעה. מה אני בא לחדש לך, כשאתה אומר אני, תבין שזה הראשון, האלוהים,
המציאות, זמן מקום, תודעה, גוף וכו. מה זה להיות אלוהים, כשתגיד אני תתכוון לראשון, שמצמצם את הזמן והמקום, שאחראי לכל מה שקורה, שאני חלק ממנו. האדם בטוח שהוא זה שמחליט אם לזוז לפה או לשם, זה לא נכון,
המציאות מחליטה לך אם תזוז לפה או לשם. וגם
המציאות מחליטה שאתה תרגיש שאתה עושה את זה. אם כל כולך היית בחוויה
שהמציאות מחליטה הכל, אז אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע.
המציאות כרגע רוצה שלא תדע, אך היא גם זאת שרוצה שתרצה לדעת.
המציאות רוצה את כל סך החבילה. איך שלא תסובב את הגלגל, אם יש
מציאות, אז אתה חלק
מהמציאות, אתה תופס מקום
במציאות. לאדם נדמה שהוא ישות עצמאית, כי למשל כשהוא הולך ברחוב, הוא לא חושב שהמקום והזמן זזים, אלא הוא חושב שהוא זה שהולך. ובעצם מה קורה? אם אתה מבין שאין שום מקום, שאין בו מקום, אז למעשה מי שזז זה המקום ולא אתה. שאלה: אני כבר התחלתי ללכת ככה. אליעד: שמת לב? אמרת אני, האם התכוונת
למציאות שהולכת? במילה אני נפסלת. קודם כל תכיר בכל החוויה שלך
שהמציאות היא הכל ורק אחר כך תשאל למה? אם תתבונן בזה מספיק, אתה לא תבין איך אתה קיים. אתה לא תבין איך קיים משהו מלבד
המציאות. אם בכל מקום קיימת רק
המציאות , אז איך קיים משהו שהוא לא ה