... מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים משהו, הדבר חייב להתקיים
במציאות. לדוגמה, כאשר אדם רואה שולחן, הוא משוכנע שהשולחן אכן נמצא שם. אבל אליעד מדגיש ששאלה ... רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא
מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח
המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא ... יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את
המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה ... לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על
המציאות. למה חוויה מוחלטת מונעת אפשרות לשאול שאלות? אם האדם היה מרגיש שהחוויה שלו (כמו ראיית ... גם על מה שאינו שולחן, כלומר, להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין
שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם
שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של
המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי ... תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת
המציאות? אליעד טוען שהאי - ידיעה היא מהותית כדי ליצור הבנה כלשהי של
המציאות. הוא מסביר שאם לאדם לא הייתה כלל יכולת לא לדעת, הוא לא היה מסוגל ליצור שום הבנה או ... ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם.
מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחוויית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם
המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ...