... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ... לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום ... שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ ... כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ... הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם יכולים ... לסיכום, מושכל ראשון או מחויב המציאות הוא הדבר היחיד בעולם שאי אפשר לא לדעת אותו, ... לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח ... כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ... ביותר שיש? האמת. היא מחויבת המציאות. כל אחד ואחד יודע את הידיעה הזו, הוא לא ... כן מי שרוצה לדעת מהו מחויב המציאות או מהו מושכל ראשון, עליו לברר זאת על ידי ... שהוא יודע, האם הוא מחויב המציאות או לא? למשל הידיעה שאתה קיים, אם יש אפשרות ... קיים, סימן שאין זה מחויב המציאות, עד שמגיעים למושכל הראשון שבלעדיו אין שום ... כי המושכל הראשון הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות. ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש ... הארץ וכדומה. אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג שולחן, ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים ... שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל ... בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך ... הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ... במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל ... שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש ... זה שהוא יודע את זה. הוא צריך לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה מחויבת. מושכל ראשון פירושו דבר שלא צריך ללמוד אותו ושאי אפשר לא ... אותו והאדם מרוב שאי אפשר לא לדעת אותו האדם לא יודע אותו האדם צריך להיות מודע למושכל הראשון האם זה מחויב כך או אפשרי כך? ואז הוא מבין שזה מושכל המציאות. ...

... מצוירים ומדע בדיוני - המחויב הוא אפשרי מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חוויית האחדות של ... המצוירים, הפרה בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ובעולם הדמיוני של הסרטים, בו הדמיון בא לידי ביטוי, ובו חווה האדם את מה שנדמה לו כמחויב המציאות, כפי מה שהוא באמת, דהיינו, אפשרי המציאות. והכוונה היא, כי בעיני האדם, המון דברים נראים כמחויבי המציאות, למרות שבאמת הם רק אפשרי המציאות. כי כל צורת ... מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית של העולם. והאדם שוכח, שמצד האמת, לעולם אין שום צורה טבעית. כי הצורה, היא אינה טבעית. והטבע של הדברים, הוא חסר כל צורה. ומצד האחדות של המציאות ששם הכל אחד, שום דבר לא ... האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח עצמאי, והן כולן רק אפשרויות שונות וצורות שונות ...

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ללא שום כוח כלל. וכל זמן שנדמה לאדם שיש כוח ללבוש של המציאות, הרי שהאדם, הוא ... ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. ... את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, שהיא מחוץ למקום ולזמן וכולי, ... למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחויב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ישות סופית, כגון לדוגמה אבן, מי שיודע את האמת, הוא מבין שמצד אחדות המציאות, הגודל של האבן הזאת, גדול יותר מאשר כל ... ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ממש, עד שאי אפשר להבדיל בין הלבושים השונים, כי הכל אחד ממש. וגם בחינת האין, ... בכלל המהות של המציאות ונקודת המרכז וכולי. וכך גם לגבי המחויב, שהוא גם אפשרי המציאות. ולו רק משום שיש לו הפך, והוא אפשרי המציאות עצמו. וכאשר גם המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת. ...

... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ... שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחויב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחויבת מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ...

... הוויה של התודעה, המצוי הראשון, הוויה של המציאות, מחויב המציאות, הקיום העצמי, למה אתה קיים מהו הקיום העצמי ומה הקשרו לאלוהים? אליעד כהן מציג ... התובנות המרכזיות שהוא מציין היא שהקיום של האדם אינו מחויב או מובן מאליו. כלומר, אין הבטחה שהאדם ימשיך להתקיים ברגע הבא, ויתכן שהוא יפסק ... עכשיו, זה לא ברור מאליו. כל קיום אנושי הוא תהליך של מחויבות חיצונית, והבנה זו מביאה את האדם להבנה שהמצוי הראשון הוא משהו מעבר לו עצמו. זו הדרך ... היא לא רק של אדם פרטי, אלא כוללת את כל היקום, והיא מחויבת. האם יש קיום שאין לו מחויבות? אליעד כהן מתמודד עם רעיון נוסף - האם הקיום שלנו יכול להיות לא מחויב, ויכולים להיות קיומים נוספים שאינם תלויים בנו. זהו דיון שמוביל לחשיבה על המציאות ... שבה כל דבר קיים באופן בלתי תלוי ולא מכפיף עצמו למחויבות. הוא מציע לשאול את עצמך שוב ושוב, למה אני קיים? והשאלה הזו, שמופיעה כל הזמן, היא ... הוויה של המציאות למה אתה קיים? האם יש קיום שלא מחויב?

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את הנושא על ידי השאלה מהו מקור הקיום? האם אנחנו קמים מחדש בכל רגע? הוא ... שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את ... הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או לא קיים, והקיום אינו תלוי בקיום של רגעים עברו. בהמשך, יש ... האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב . אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם קיום הוא רצף של רגעים? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות קיים אך אינו חייב להיות קיים, כלומר, הוא תלוי בתנאים או בגורמים מסוימים. כדי להבהיר את ההבדל, אליעד נותן דוגמה ... הבנוי מלגו. המטוס עצמו הוא אפשרי המציאות, כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות ... או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא מחויב המציאות באמת. מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? האם המציאות חייבת להיות קיימת? ישות מורכבת או ישות יחידה? מהי מודעות מוחלטת? האם הכל אפשרי במציאות? מדוע ישויות מורכבות הן אפשריות בלבד? ...

... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות הנושא, אליעד מסביר שקודם כל על האדם לשאול את עצמו לגבי כל דבר, האם הוא אפשרי או מחויב. זו הדרך הבסיסית לנתח ולפרק כל רצון שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חווה, מרגיש או חושב. אליעד מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין מה שהוא אפשרי למה שמחויב. דוגמה פשוטה לכך היא אדם שרוצה לשתות מים. הרצון שלו לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא משהו אחר? אליעד נותן דוגמה לכך שאדם שואל את עצמו: למה אני רוצה לשתות?. הרצון לשתות הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי. כלומר, האדם יכול היה באותה מידה לרצות לא לשתות, או לרצות משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם שואל למה הוא רוצה דבר מסוים, ... האדם יכול היה לרצות צורה אחרת של אותו רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לשתות מים יכול היה באותה מידה לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב . לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים לשאול את ... מה עושים כדי להבין לעומק את הרצון העצמי? כדי להבין את עצמך ואת הרצון שלך לעומק, אליעד מציע לבצע פירוק יסודי של כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה אתה רוצה דווקא את זה ולא אחרת. ... פועל בתוך המציאות. ההסבר של אליעד הוא שהאדם נוטה כל הזמן להתעסק רק בצורות החיצוניות, משום שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ולהגיע להבנה העמוקה לגבי מה שבאמת מניע אותו ברובד הכי בסיסי של ההוויה שלו. מה זה רצון עצמי? איך לפרק את הרצון שלי? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? למה יש לי רצון בכלל? האם הרצון שלי הוא אפשרי או מחויב? איך להבין את מהות הרצון שלי? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש דבר שכל ... להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות ... להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין ... אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. לכן, כאשר הם מנסים ... לתפוס. אליעד מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא עוזרת לנו להשתחרר מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור. מהו מחויב המציאות? האם העולם קיים בהכרח? האם יש דבר שקיומו הכרחי? ההבדל בין מחויב לאפשרי המציאות איך להגדיר מושגים פילוסופיים? האם ההיגיון