... אין רגשות? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד הרגש משתנה כאשר האדם מגיע לתפיסת אחדות מלאה. בתחילה עולה השאלה מה קורה לרגשות של האדם כאשר הוא מבין את המציאות בשלמותה ומגיע לאחדות. לכאורה, אם ... שבאמת מבין את האחדות עלול לחוות סבל עמוק עוד יותר אם אינו מרגיש טוב באחדות עצמה, כי כעת הוא אינו יכול לתלות את הסבל שלו בשום סיבה חיצונית או צורה אחרת של מציאות. לדוגמה, אדם שנמצא בנפרדות יכול להאמין שאם רק יחליף את המציאות או הצורה שבה הוא חי, יוכל להשתחרר ... כאילו הוא מפסיד משהו, כי אין יותר הבדל רגשי ברור בין שמחה לכעס, ומצד שני, הוא ירוויח את היכולת לחוות את כל צורות הרגש ללא התנגדות, ובכך למעשה יתפוס את המציאות בצורה שלמה יותר. האם באחדות קיים ... בשחרור רגשי מלא מפני שהוא כבר אינו מותנה בשום צורה, ולכן אינו מפחד לחוות רגשות שונים. כאשר האדם מבין את האחדות, כל הרגשות הופכים לחלק מהשלמות הכוללת של המציאות שלו, ואין שום צורך להדחיק או להתנגד ... מאשר בנפרדות, מפני שהוא אינו פוחד משום רגש ואינו מחפש לברוח או להימנע מאף אחד מהם. באחדות, האדם נמצא בשחרור רגשי מוחלט, שמאפשר לו לחוות באופן מלא ושלם את המציאות. האם יש רגשות באחדות? איך מגיעים ...

... שהבעיה היא באחרים ולא בו עצמו. הטענה של אליעד היא שכל הבעיות שאדם נתקל בהן נובעות קודם כל מהצמצום וההגבלה שבתפיסת המציאות של האדם עצמו. לדברי אליעד, השאלה שמופנית אליו על ידי האדם - כיצד להתמודד עם ... אותו, אז גם כשהבעיה הזאת תיפתר, תופיע בעיה אחרת. האדם נמצא תמיד במצב של ראש בקיר לגבי דבר כלשהו, כלומר, תמיד תהיה מציאות שהוא אינו מסוגל להשלים איתה או לקבל אותה במלואה. לדעת אליעד, כל מצב כזה מוביל ... הסופית של הבנת הסיבות והצמצום? אליעד כהן מסכם ואומר שאם האדם יגיע עד האחד הראשון - כלומר, לשורש העמוק ביותר שממנו המציאות נוצרת, ושממנו ההבנה או חוסר ההבנה מגיעים - הוא יפסיק לחוות חוסר שלמות. האדם יבין ... אם תצליחי לשכנע אותו בסוף תגיעי לראש בקיר על דבר אחר. איך שלא תסובבי את הגלגל את מוגבלת. עכשיו, או שתביני את מהות המציאות ותביני שכל הצמצומים הם אחד, גם שתגידי זה שהוא לא מבין אותי זה טוב וגם אם הוא יבין ... כבר חוסך לך את כל הזה, אומר לך בואי נרוץ קדימה ובסוף תגלי שתמיד תהיה לך בעיה כלשהי עם גם שבסוף יהיה לך ראש בקיר במציאות. כי אם אני רוצה לחוות שלמות ואני לא יכולה, למה? כי אני ישות מצומצמת ואני לא יכולה ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את המציאות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא ההבדל והיחס בין שלושה מושגים עיקריים: להכיל, לקבל ולרצות את המציאות. בשיחה זו, אליעד מדגיש שלא ניתן להשתמש במושגים אלה בצורה מדויקת לגמרי, וזאת משום שכל מושג כזה מוגבל מעצם הגדרתו, ולכן לא יכול לבטא באמת את החוויה השלמה והבלתי מוגדרת של המציאות. למה להכיל את המציאות לעולם לא יהיה מדויק לחלוטין? אליעד מסביר שכאשר אומרים לאדם להכיל את המציאות, המשפט עצמו בעייתי כי הוא מגדיר באופן מרומז שההפך מלהכיל (לא להכיל) הוא ... הם מושגים שקולים ושווים בערכם. כלומר, אין באמת עדיפות להכלה על פני אי - הכלה, כי שניהם היבטים של המציאות. לדוגמה, כאשר שואלים האם אלוהים מכיל את המציאות?, התשובה אינה יכולה להיות פשוטה. מצד אחד אפשר להגיד שאלוהים לא מכיל את המציאות, כי הוא נמצא מעבר למושגים של להכיל ולא להכיל. מצד שני, אפשר לומר ... הוא שלילי. לכן מושגים אלה לא יכולים לתאר באופן מוחלט את המצב האמיתי שהוא מעבר להגדרות. האם לרצות את המציאות זו הגדרה נכונה? אליעד מתייחס לשימוש במושג לרצות ומסביר שגם מושג זה מוגבל. כשאומרים לרצות את המציאות, מניחים אוטומטית שלא לרצות הוא פחות טוב. למעשה, לא לרצות שום דבר יכול ... על חשבון אחרים. אילו האדם לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה סובל, כי לא היה שום פער בין רצונו לבין המציאות. הוא מביא את הדוגמה שכשאומרים לאדם תשמח כמו אלוהים, גם זו אמירה לא מדויקת. למה רק השמחה נכונה? האם העצב לא טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם ... ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך שלו. כלומר, האדם צריך לחוות מציאות שבה הוא גם מכיל את הכל וגם לא מכיל את הכל, גם רוצה את הכל וגם לא רוצה ... להיות במצב שלישי, בלתי מוגדר, שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. זהו מצב שבו האדם רוצה את המציאות באופן מוחלט וגם לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה ... מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? האם אלוהים מכיל את המציאות? שאלה: האם יש הבדל בין להכיל משהו ולקבל אותו לבין לרצות אותו? אליעד: בא ... לא כולל בזה לא להכיל. בנקודת המבט הראשונה אתה לא יכול להכיל יותר מאשר לא להכיל. האם אלוהים הכיל את המציאות? התשובה היא לא, למה? כי מכיל פירושו ההפך של לא מכיל, ואלוהים מכיל ...

... שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא האם בני אדם דומים או שונים מבעלי חיים, והאם ההבדלים והדמיון שאנחנו חושבים שיש ביניהם אכן משקפים מציאות אובייקטיבית או שמדובר רק בתפיסות סובייקטיביות. אליעד כהן מתחיל את ההסבר בשאלה על הדמיון והשוני בין אדם ... שניתן להגדיר בין אדם לבהמה הוא רק ברמה החיצונית או בסוף התהליך של הניתוח האנושי. הוא אומר שבמובן העמוק ביותר, במובן האמיתי של המציאות כולה, הכל מתאחד. זאת אומרת, אם מנתחים את הדברים עד הסוף, אין באמת הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. כל ההבדלים שאנו מוצאים הם בעצם יצירות מלאכותיות של תפיסת המציאות שלנו, שהן זמניות בלבד. האם בסוף הכל הוא אחד ללא הבדל כלל? המסקנה העיקרית של אליעד היא שברמה החיצונית והשטחית יש הבדלים בין אדם לבהמה - אבל ברמה הפנימית והעמוקה יותר, אין הבדל אמיתי. הוא מדגיש שבמציאות האמיתית, אם מנתחים הכל עד הסוף, כל ההבדלים נעלמים והכל הופך לאחד מוחלט. האם האדם הוא בהמה? האם באמת ...

... על הרצון, אלא לראות אותו מפרספקטיבה רחבה יותר, להבין שהרצון הוא למעשה תוצר של האמונה או התפיסה השכלית שמפרידה בין טוב לרע. כאשר אדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שהמציאות היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם ... התשובה תהיה כי היא תופסת אותו כרע. בהמשך, עליה לשאול למה היא חושבת שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת. מה זה אומר להתחבר לאין שכל וכיצד זה מבטל פחד? אליעד מסביר את המונח אין שכל כמקום פנימי שבו האדם מבין שההפרדה בין טוב לרע היא יצירה של השכל בלבד ולא משהו שקיים באופן מוחלט במציאות. במצב זה של אין שכל, האדם אינו ... אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד. לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות גוק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד טוטאלי, כי הוא מבין שהתחושה הזו תלויה בתפיסתו ולא במציאות אובייקטיבית. לכן, גם אם האדם ... רוצה משהו (מגדיר אותו כטוב), ממילא אתה גם מפחד לאבד אותו (מגדיר את האובדן כרע). אליעד קורא לשכל אלוהים קטן שכולם סוגדים לו, כי הוא זה שמגדיר את ההפרדות של המציאות לטוב ורע. איך מגיעים לשורש הפחד ... להמשיך לרצות, אך ללא עוקץ הפחד. כלומר, ניתן לרצות ולהתגבר על הפחד מאיבוד הדבר שרוצים, כי מבינים שכל החלוקה הזו לטוב ורע תלויה לחלוטין בדרך שבה השכל מגדיר את המציאות. לדוגמה, כשמישהו מפחד מגוק, הוא ... על פחד? אליעד מתייחס לרעיון שכשאתה מתחבר לנקודה של אין שכל - כלומר, מבין שההפרדות (טוב ורע, רוצה או לא רוצה) הן למעשה יצירה של השכל - יש אפשרות לחוות את המציאות בלי הפחד: ככל שאדם בטוח יותר במציאות המסוימת (למשל, יש כאן אריה מפחיד) - כך הפחד גדל. ככל שהוא מזהה שהמציאות הזו היא לא בהכרח ההפרדה שהוא ... דבר. ש: לא משנה ספציפית על הגוקים, איך אתה אופרטיבית כאילו? אליעד: היא מפחדת מהגוק? ש: כן. אליעד: מהגוק היא מפחדת, עכשיו זה לא באמת משנה הגוק זה משנה מתפיסת המציאות שלך אם היית משוכנעת במאה אחוז ...

... המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ... להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום שום דבר, ... וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של ... אינו נכון באופן מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל האחיזה שלו בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. כי יכול להיות שהיא אמת, ויכול להיות שהיא שקר. והאדם לא יכול להיות בטוח, האם דעתו היא אמת ... שום דבר אפשרי, דהיינו, כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים. אך האדם יכול גם שלא להיות קיים. ... ניתן לחשוב על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה אפשרית, רק בדבר שקיומו הוא אפשרי בלבד. כי כאשר דבר, יכול להיות נכון ויכול גם לא להיות נכון, דהיינו, אפשרי המציאות בלבד, אז שייך להאמין שהדבר הזה הוא אכן נכון או לא נכון. אך כאשר האדם לא מזדהה עם שום ... שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא ... וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. ... נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה ... שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם שום דבר. או במילים אחרות, האדם מזדהה עם שום דבר. ובכלום שום דבר, אין טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם אפשרי המציאות והופך אותו למחויב, על ידי זה נוצרת האפשרות לקיומן של ישויות שונות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי בלבד. ואז יש אפשרות של טוב ושל רע. כגון לדוגמה, אדם, שמבחינתו, כדי שהוא יהיה מאושר, מחויב המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחויב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות ... האדם הופך את האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחויב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את האפשרי למחויב. כי לא מחויב ... כלל. כי רע, הוא כאשר האדם רוצה באופן מחויב, שיקרה דבר שקיומו הוא רק אפשרי. כגון, כאשר האדם רוצה להיות בריא, דווקא באופן מחויב. למרות שבאמת, לא מחויב המציאות שהוא יהיה בריא, אלא זו רק אפשרות בלבד. וכאשר האדם מתעקש, שהמציאות תהיה דווקא כרצונו, על ידי זה נוצר סבל. כי שום צורת

... את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? ולמה אני רוצה להרגיש טוב, דווקא בלי כאבים? אם האדם ישאל את השאלות האלו באמת, הוא יגלה את האחדות של המציאות. וממילא כל תחושת הרע תתבטל. ולא רק שתחושת הרע תתבטל, אלא שאפילו הקיום העצמי של האדם יתבטל, ואז ממילא, מצד התודעה העצמית של האדם, התבטל כל הקיום ... מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש טוב או רע. והאדם מזדהה כולו עם הצורה הסופית של הרצון שלו, שלא להרגיש רע. אבל, קיומו של הרצון המוגדר, הוא אינו מחויב. כי לא מחויב המציאות, שהאדם ירצה להרגיש רק טוב. ולא מחויב המציאות, שהאדם לא ירצה להרגיש כאבים. אלא, זו רק אפשרות בלבד. כי מצד הפוטנציאל של המציאות, קיימת האפשרות, שהאדם כן ירצה להרגיש רע, ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו מזוכיזם וכיוב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה למה, היא הופכת את המחויב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחויב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה למה אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא רוצה את הכאבים, זה רק אפשרי בלבד, ... כלל. ובנקודת המבט שבה הרצון של האדם, לא מוגדר לכך שהוא לא ירצה את הכאבים, בנקודת המבט הזו, אין שום הגדרת רצון כלל. כי שום רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא אינו מחויב המציאות. כי כל רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. כי הוא יכול להיות קיים, ויכול גם שלא להיות קיים. ובנקודת המבט הפנימית ביותר על הרצון של האדם, שם, הרצון של האדם לא מוגדר כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, שהמציאות תהיה בצורה כזו ולא בצורה אחרת. וכאשר האדם מתבונן על שורש הרצון שלו, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, מה באמת אני רוצה?, דהיינו, מהו באמת הרצון הפנימי ... לאדם כאב כזה או אחר וכולי. אבל אם האדם יטיל ספק באמת, בכל הידיעות שלו, דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו, במה באמת אני בטוח באופן מוחלט? ומהו הדבר שאותו אני יודע, שמחויב המציאות שהוא כך, ושאין שום אפשרות שהוא שגוי? והאם בכלל אני באמת בטוח במשהו? האדם יגלה מהר מאוד, ששום דבר אינו בטוח כלל. כי שום דבר, קיומו אינו מחויב. כי ... האדם מתחבר לחוויה של העדר ידיעה מוחלט. שבה, האדם לא יודע שום דבר מוגדר באופן ממשי, ואז האדם מתחבר כל כולו, לחוויה של ידיעת כלום, ידיעת שום דבר מוגדר, ששם, אין שום מציאות נפרדת כלל וכולי. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם סובל מדבר כלשהו, אם הוא באמת ירצה להפסיק לסבול, אז יש לו דרך סלולה כיצד לעשות זאת. והיא, על ידי זה ... המצב הוא כפי מה שנדמה לי ולא אחרת? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? ולמה אני חושב שצורה כלשהי, היא רעה? ועל כל דבר שהאדם יודע, האדם יכול לשאול את עצמו, האם באמת מחויב שהמציאות היא כך ולא אחרת? והשאלות האלו, הן מעבירות את האדם לחוויית האחדות, שבה אין שום ידיעה של נפרדות כלל, ושם הכל אחד באמת. ולמה בכל זאת, האדם נהנה לעשות ...

... אלא חוסר ההסכמה של האדם עם המציאות שהוא חווה באותו רגע. מהו השורש העמוק של הפחדים מפני מחלות, להתעוור ולסבול? אליעד מעמיק להסביר את השורש לפחדים מפני דברים כמו ... מידה, ואף אחד מהם אינו מחויב במציאות. כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, כלומר, כשהוא מתייחס לפחד שלו כדבר מוחלט (להיות חולה זה רע מוחלט), הוא מתחיל לסבול. לעומת ... הוא בעצם חלום או אפשרות ולא מציאות מוחלטת. מה זה באמת אומר להסתכל על החיים כעל חלום? אליעד מסביר את הגישה הזו כך: האדם יכול לחוות את החיים שלו כאילו הוא נמצא ... אלא זו הבנה עמוקה לגבי טבע המציאות והחיים. האדם אינו צריך להפסיק לפחד או להפסיק להרגיש רע באופן מוחלט, אלא להבין שזה רק אפשרי ולא מחויב, ובכך להשתחרר מהסבל שנגרם ...

... מושלמת נובע מכך שבן אדם מחפש דבר שלא קיים בפועל. הוא מפרט שבמציאות שלנו אין משמעות מוחלטת או אושר מוחלט. לפי אליעד, כאשר מישהו מחפש ... אבל עצם הרצון למצוא משהו כזה יוצר תסכול וסבל, מכיוון שאין במציאות הגשמית דבר שהוא מוחלט. תמיד יהיה משהו חסר. לכן האדם תמיד מחפש עוד ... היא להבין שבאופן מוחלט אין שום משמעות. המשמעות המוחלטת של המציאות, לפי אליעד, היא שאין לה משמעות מוחלטת בכלל. זהו פרדוקס, אך דווקא ... האדם מהצורך לחפש. אליעד מסביר שכשאדם מבין באופן עמוק ומוחלט שהמציאות כולה חסרת משמעות מוחלטת, הוא משתחרר מכל תסכול וסבל. הוא כבר לא מחפש ... יחסית, זמנית, חולפת. הבנה זו מאפשרת לאדם לחיות בשלום עם כל מציאות שתהיה לו. איך ההבנה הזו משנה את החוויה של זוגיות ואהבה? אליעד מסביר ...

... של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים משהו, הדבר חייב להתקיים במציאות. לדוגמה, כאשר אדם רואה שולחן, הוא משוכנע שהשולחן אכן נמצא שם. אבל אליעד מדגיש ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את השולחן עצמו. הסיבה שאדם יכול לזהות שולחן היא ... משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על המציאות. למה חוויה מוחלטת מונעת אפשרות לשאול שאלות? אם האדם היה מרגיש שהחוויה שלו (כמו ראיית שולחן) היא מוחלטת, אז לא היה לו שום צורך בשאלות. אדם שואל ... האדם חייב להיות מסוגל לחשוב גם על מה שאינו שולחן, כלומר, להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות , התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת המציאות? אליעד טוען שהאי - ידיעה היא מהותית כדי ליצור הבנה כלשהי של המציאות. הוא מסביר שאם לאדם לא הייתה כלל יכולת לא לדעת, הוא לא היה מסוגל ליצור שום הבנה או משמעות של שום דבר. כדי שהאדם יוכל לדעת מה זה שולחן, הוא חייב ... שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחוויית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת? ...