... זאת למשחק חסר חשיבות שבו השחקן אומר שתכליתו היא לנצח. אבל מכיוון שזה רק משחק, זו לא תכלית אמיתית, אלא רק המצאה של האדם עצמו. אם
המציאות היא חסרת משמעות מוחלטת, אז כל פעולה שהאדם יעשה תהיה חסרת משמעות באותה מידה, ולא ישנה אם יפעל בדרך אחת או ... על נייר סתם כך, ואז מתלבט איך בדיוק לקשקש את הקשקוש. לא באמת משנה איך הוא מקשקש, כי ממילא כל הפעולה חסרת משמעות לחלוטין. מה אם
למציאות עצמה יש סיבה? אליעד מתייחס למקרה ההפוך, בו
למציאות אכן יש סיבה. אם קיימת סיבה ברורה ומוחלטת לכך
שהמציאות קיימת, אז התכלית האישית של כל אדם נגזרת מאותה סיבה כללית. כלומר, אם
המציאות קיימת כדי לממש מטרה מסוימת, האדם כחלק
מהמציאות צריך להיות באינטראקציה עם אותה תכלית ולהשתלב בה. אך גם כאן עולה בעיה חדשה: מה הסיבה לקיומה של אותה תכלית עצמה? נניח שהתכלית היא לעשות טוב. אבל אז נשאל למה לעשות טוב? ולכך אין תשובה מוחלטת. תמיד אפשר לשאול עוד שאלה, כמו האם זה מוכרח
שהמציאות תהיה טובה?, או מה היה לפני הסיבה? מה יצר את הסיבה עצמה?. הנקודה היא שאפילו אם ניתן סיבה אחת, תמיד אפשר לשאול לגבי הסיבה של הסיבה, וכך הלאה עד אינסוף, מה שמביא לכך שלעולם לא תהיה תשובה מספקת באמת. מהו הפרדוקס של
מציאות שקיימת תמיד? אליעד מצביע על פרדוקס נוסף: אם
המציאות קיימת תמיד ואין רגע בו היא לא קיימת, אז לא הגיוני לדבר על תכלית. זאת משום שכאשר מדברים על תכלית, אנו מניחים מצב בו התכלית לא התממשה עדיין, ויש צורך לממש אותה. אבל אם
המציאות קיימת לנצח, אין אפשרות להגיד שיש לה תכלית כי היא כבר תמיד קיימת. זה מצב פרדוקסלי נוסף המונע מלהגדיר לה תכלית ... איך להבין את תכלית החיים באמת? אליעד כהן מסכם את דבריו בטענה שמי שבאמת רוצה להבין מה תכלית חייו, חייב קודם כל להבין מהי הסיבה שבגללה
המציאות עצמה קיימת. הוא מדגיש שוב שאם האדם לא יודע למה
המציאות קיימת, אין לו שום יכולת אמיתית לדעת מה תכלית חייו האישית, וכל ניסיון לתת תשובה כזו יהיה חסר ערך וחסר משמעות ... הרגיל, עדיין אפשר למצוא את התשובה בעזרת התבוננות עמוקה ואמיתית פנימה. מי שיתבונן בצורה כזו יוכל בסופו של דבר להגיע להבנה עמוקה של
המציאות ושל חייו, וכתוצאה מכך יחיה חיים טובים באמת. לכן, הוא מעודד כל אדם להתבונן פנימה באופן כן ואמיתי, לחקור את מהות
המציאות ואת סיבת הקיום, ורק אז לגלות מהי תכלית חייו. מהי תכלית החיים? האם יש משמעות לקיום האדם? למה העולם קיים? מה התכלית של
המציאות? איך למצוא משמעות לחיים? האם אפשר להבין את
המציאות? מדוע החיים חסרי משמעות? הפעם אני רוצה לדבר על תכלית החיים, ואני אומר שאף אחד בעולם, לא יודע מהי תכלית החיים ... דבר אחר פנימי יותר. ונגיד שהעולם כולו הוא אקראי לגמרי, אז אין תכלית לשום דבר. ואפשר להגיד שאין כל תכלית, והכל משחק. ונאמר שיש תכלית
למציאות כולה, ואם יש סיבה, זה אומר שאתה אמור להיות באינטראקציה עם כל
המציאות. ואם תבין למה
המציאות קיימת, ותגלה שאין שום משמעות למה היא קיימת
המציאות, אז אין תכלית ואין משמעות לכלום. זה כמו שמישהו יקשקש על נייר סתם קשקוש, והוא ישאל, איך לקשקש? ככה? או ככה?? מה המשמעות איך תקשקש?? אין לזה כל משמעות. זאת אומרת אם כל
המציאות כולה חסרת משמעות אין כל עניין אם תחיה ככה או אחרת. ואדם קם בבוקר ושואל, למה אני מתאמץ? למה אני קם בבוקר ... תשובה רגילה למה היא תכלית החיים, כי תמיד כל תכלית תהיה שאלה מה התכלית של התכלית. וצריך לבדוק את שורש הדברים, את הבנת השורש למה בכלל
המציאות קיימת, לפני שבודקים למה השמש זורחת, ומה התהליכים של הכוכבים או כל דבר אחר שהוא תת תהליך של משהו גדול יותר. קודם על האדם לבדוק את השורש מדוע בכלל
המציאות קיימת? ואם תהיה הבנת
המציאות, תהיה הבנה למה השמש בכלל זורחת וכו. ויש מצב פרדוקסאלי, כי אם
המציאות קיימת תמיד, ומאחד שהיא תמיד קיימת ואתה אומר מה התכלית של
המציאות? אז אין מה להגיד או לשאול מה התכלית? כי אין שום תכלית אם כל הזמן
המציאות קיימת!! כל סיבה שנשאל למה
המציאות קיימת, תמיד נשאל מה הסיבה של הסיבה? ונניח שיגידו
שהמציאות קיימת כדי לעשות טוב, למה לעשות טוב? כי היא טובה! ולמה היא טובה? והאם זה מוכרח או רק אפשרי שהיא טובה? והאם מוכרח בכלל שהסיבה תהיה קיימת? ומה הסיבה שהיתה לפני הסיבה? ומה יצר את הסיבה? ומי יצר את מי שיצר את הסיבה? ואין אפשרות להסביר את
המציאות בשכל הרגיל, או לתת משמעות ותכלית, תמיד תישאר שאלה. ואם אין לך הסבר למה ה