... אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? מדוע ... על אלוהים ועל המציאות? אנשים רבים מתלוננים על אלוהים, או לחלופין על המציאות, ושואלים מדוע הדברים מתרחשים כפי שהם מתרחשים. אנשים המאמינים באלוהים ... באלוהים ישאלו למה המציאות כזאת?. אליעד כהן מסביר שחשוב להבין שכל תלונה שיש לאדם על אלוהים או על המציאות היא למעשה תלונה של האדם על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם אינו נפרד מהמציאות עצמה. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שחולם חלום רע - למשל אדם החולם שרוצחים ... עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו ... שמניעה את כל המציאות. פרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ... בין אני לאלוהים או מציאות. כך יוצא שכאשר אדם מתלונן על המציאות, הוא בעצם שונא את עצמו, כי הוא והמציאות אחד הם. איך דוגמת היד והגוף ממחישה את האחדות? אליעד כהן נותן את דוגמת ... האדם הוא חלק מהמציאות, ולכן כל תלונה על המציאות היא בעצם תלונה של האדם על עצמו. הדרך להתגבר על תלונות וסבל היא להבין שאתה והמציאות - ישות אחת. כיצד ניתן להגיע לאחדות מלאה ולהפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר ... גדול יותר שהוא המציאות. בשלב מתקדם יותר, האדם מבין שגם התודעה שלו עצמה אינה בשליטתו, אלא מופעלת ... המכונה אלוהים או המציאות. במצב זה, הוא מתחיל לשאול שאלות על המציאות מתוך הבנה שהוא עצמו המציאות. כתוצאה מכך, האדם מגיע לפרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה אין עוד שאלות, ... האדם על אלוהים או המציאות היא תלונה על עצמו. כל דבר שקורה לאדם קורה בגלל רצונו העמוק ביותר. לכן, ... הכוח המניע של כל המציאות, וכך להשתחרר מהסבל ומהפיצול הפנימי שלו. רק כך האדם יכול לחיות חיים טובים ... לחולם, ובין האדם למציאות. אחריות אישית מול תלונות על המציאות משמעות פיצול האישיות מנקודת מבט רוחנית הקשר בין בורא לנברא בחוויית ... על אלוהים ועל המציאות? אנשים מביעים תלונות על אלוהים, או על המציאות, כשבעצם כל אחד תוהה מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. מי שמאמין באלוהים ... מתלונן פשוט על המציאות: למה היא כזו ולא אחרת?. אך לפי ההסבר, חשוב להבין שכל תלונה שיש לאדם על ... של האדם חופף למציאות עצמה. אפשר לקרוא לכוח שמניע את הדברים אלוהים, מציאות, גורל או עולם, אבל בפועל זו אותה נקודה: האדם הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ובו - זמנית הוא גם זה שרוצה את מה שקורה לו, ממש כפי שבחלום האדם חולם, ... האחדות בין האדם למציאות? כאשר אדם חולם, נדמה שיש שתי ישויות נפרדות: יש את החולם, ויש את הדמות ... שנכפה עליו. אלא שבמציאות העמוקה יותר, אותה ישות שחולמת היא גם זו שרצתה ויצרה את מה שקורה בחלום. ...

... - השכל המשוגע - למה כולם משוגעים? למה אתה משוגע? ומה משמעות העניין? והעניין הוא, כי האדם מנסה לחיות טוב. וכדי לחיות טוב, לשם כך אין לאדם ברירה והוא מוכרח להבין את המציאות שלנו. כי בלי להבין את מנגנון המציאות, האדם לא יכול להשתמש, באפשרויות שהמציאות נותנת לו להיות מאושר. ומצד האמת, הבנת מנגנון המציאות, היא עצמה האושר. כי ברגע שהאדם מבין את המציאות, הוא מאושר, מיד וללא כל מאמץ, והוא לא צריך לעשות שום דבר, כדי להיות מאושר. כי חיפוש האושר וחיפוש הטוב של האדם שגורם לו להרגיש רע, הוא רק משום שהאדם לא מבין את המציאות. כי למציאות יש סיבה טובה באמת, למה היא כפי מה שהיא. וכאשר האדם לא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, אז ממילא הוא מרגיש רע, ומחפש להיות מאושר. ותכף כאשר האדם מבין את מנגנון המציאות באמת, הוא מאושר מיד. משום, שהוא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, וחווה אותה בלי שום מאמץ. והמציאות, שלמה עם עצמה בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא הופך להיות שלם איתה בשלמות. והנה, הבנת המציאות, תלויה ביכולת ההבנה השכלית הרגשית של האדם. ואם מנגנון התפישה של האדם הוא פגום, הרי שלא ניתן באמצעותו להבין את המציאות באמת. כי מי שהוא משוגע, הוא לא יכול להבין בשיגעון שלו, את השכל של החכם האמיתי (אאכ הוא ירפא את עצמו. ואיך? וכולי). וזה בעצם אומר, שלפני שהאדם מנסה להבין את המציאות, עליו לברר ראשית כל, האם בכלל ההיגיון שלו, הוא אכן אמיתי? או שמא, הוא רק שיגעון שנראה כהיגיון? כי מצד האמת, השכל של האדם הוא שגוי. ולמה ... שהשכל תופש את ההפכים של היש והאין, כשני דברים שונים. שזה עצמו מושתת על אמונה בלבד, בלי שום שכל. השכל מבוסס על הלוגיקה והלוגיקה מבוססת על כלום. האדם מנסה להבין את המציאות באמצעות השכל, שמאמין בלוגיקה, שזו אמונה בלבד. וכך נמנע מהאדם להבין מציאות שאינה בהכרח לוגית. ולאדם ככ ברור שהיש והאין אלו שני ניגודים שונים, שזו מהות הלוגיקה, עד שהאדם לא מבין כלל, מה החידוש בכך שהיש והאין הם ... האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום ... האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל הנפרדות, הכל קיים, גם בתוך הכלום. וגם שם יש נפרדות מלאה ממש. אלא ששם למרות הנפרדות, הכל גם אחד ממש. ושם בשכל העליון, שמשקף את תפישת המציאות, כפי מה שהיא באמת, שם אין שום הפרדה, בין הפרדה לבין אחדות. ובטרם האדם חוקר את המציאות ומנסה להבין אותה בשכלו, על האדם לחקור ולנסות להבין, האם בכלל שכלו הוא אכן כלי בדיקה תקין? או שמא, הוא רק שיגעון מבחינה אובייקטיבית, וממילא ... האם השכל שלו הוא תקין או לא? ולשם כך, על האדם להתבונן על מגבלות התפישה של השכל שלו. כי השכל, לא יכול לדוגמה, לתפוש בתוכו דברים, שהגודל שלהם הוא גודל אין סופי. והמציאות עצמה, יש בה ישויות שהן אין סופיות בגודלן. כגון המקום והזמן, שהגודל שלהם הוא אין סופי. והאדם לא יכול בבת אחת, לראות בעיני שכלו, את כל המקום ... נוצרו חוקי הלוגיקה. כגון, שדבר והיפוכו, אלו שני דברים שונים. וכיוב כל שאר חוקי הלוגיקה, שהם כולם מבוססים על מגבלות התפישה של האדם. שהן עצמן לא בהכרח משקפות את מצב המציאות באמת. ובלי שיהיה ברור לאדם באופן מוחלט, מהי החוקיות של העולם שלנו, הוא לעולם לא יוכל להבין אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין ... בחטא החמור מכל, שהוא חטא האמונה. דהיינו, להאמין לשכל, שאם הוא לא מבין משהו, אז הוא לא יכול להיות. והאדם יכול להתעקש כרצונו, שהשכל משקף את האמת, אבל זה לא יהפוך את המציאות להיות משוגעת כמוהו. כי המציאות לא כפופה לחוקי הלוגיקה, שנובעים ממגבלת השכל של האדם. והאדם לעולם לא יבין את המציאות באמת, בשכל הפגום והמוגבל שלו, וממילא האדם לעולם יסבול. אבל מי שירצה את האמת באמת, הוא יקבל שכל חדש, ואיתו הוא כן יבין את המציאות. ומי שיתבונן עם שכלו האנושי המוגבל על המציאות, יראה מיד, כי יש במציאות שלנו תופעות פרדוקסאליות, שאי אפשר בשום דרך להבין אותן בשכל האנושי. כי במציאות שלנו יש דברים, שאי אפשר להבין אותם, מחמת שחסר לאדם מידע כלשהו. אבל יש גם דברים, שאותם אי אפשר להבין, בשום דרך בעולם עם חוקי הלוגיקה. כי יש דברים, שהאדם כן מבין אותם, אבל הוא לא מבין ולא יכול להבין, כיצד הם קיימים, למרות שבאמת הם כן קיימים. כמו לדוגמה העניין של מהות המציאות והיש. שמהות היש, היא האין, והם ישות אחת ממש. כי היש נמצא בתוך המקום והזמן, שמהותם, חסרה את הצורה שלהם, והיא כלום ממש, שהוא ההוויה של המקום ...

... מהו שקר לצורך אמירת האמת? הרעיון של שקר לצורך אמירת האמת מציג גישה הפוכה למה שמקובל לחשוב על שקר כעל פעולה של הטעיה או הצגת מציאות שאינה נכונה. בדרך כלל, שקר נתפס כמשהו שלילי - פעולה של הסתרת האמת או הצגת מציאות מעוותת. אך ישנו סוג של שקר, שמצד אחד נראה כשקר אך מצד שני מכוון לעזור לאדם להגיע להבנה עמוקה יותר של האמת. במהות הרוחנית, השקר הזה לא נחשב ככזה שמזיק או מטעה, אלא כזה שנעשה מתוך כוונה להביא את האדם להבנה גבוהה יותר של מציאות או של אמת מוחלטת. לדוגמה, אם אדם שואל שאלה מסוימת, ואין לו את הכלים או היכולת להבין את התשובה המורכבת ... מצד האחדות המוחלטת, אך היא נכונה ומועילה בהתחשב במצבה הנפשי והקוגניטיבי של השואל. מה הקשר בין נפרדות ושקר? שקר נוסף שמצוי במציאות שלנו הוא התחושה שהכל נפרד - כלומר, התחושה שכל דבר בעולם הוא עצמאי ונפרד מהאחר. זו תחושת נפרדות שמייצרת ... של חוויית עצמיות בנפרד מיתר העולם. לפי התפיסה הרוחנית וההבנה של האחדות, כל מה שנראה לנו כנפרד הוא בעצם חלק מהשלמות הכללית של המציאות. התחושה של נפרדות היא אשליה, כי בעומק, הכל אחד. התחושה הזו מתפוגגת כאשר אדם מגיע להבנת האחדות המוחלטת של המציאות, שבה אין הבדל אמיתי בין פרטים שונים. גם תחושת אני קיים כנפרד מהמציאות כולה היא סוג של שקר, מכיוון שאין באמת קיום עצמאי של דבר כלשהו. כל פרט קשור ושזור בכל. האם נפרדות היא שקר? ההבנה לגבי השאלה האם נפרדות היא שקר תלויה בנקודת המבט שממנה אנו מתבוננים על המציאות. אם אנו מתבוננים על המציאות מנקודת מבט יחסית, אז נראה כי נפרדות היא חלק מהמציאות, והשיחה עליה אינה שקרית. כל עוד אדם חי בתפיסה של נפרדות, הוא לא רואה בכך שקר, אלא מציאות יומיומית. מנגד, אם אדם מגיע להבנה של האחדות המוחלטת, אז הוא יודע שהנפרדות אינה אמיתית, ושהיא רק דרך ... מדבר על נפרדות, הוא לא משקר, הוא פשוט משתמש במילים שמתאימות לרמת ההבנה של השומע. כיצד נפרדות אינה שקר? למעשה, כשאדם מבין את המציאות מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, הוא מבין שהנפרדות אינה שקר. אמנם זהו ביטוי יחסי של המציאות, אך הוא לא שקר. אם אדם מבין שהמציאות כולה אחת ושהכל קשור זה בזה, אז כל מה שנראה כנפרד הוא למעשה ביטוי של אותה האמת, של אותה שלמות אחת. ... מבינים אותה. כיצד השקר יכול לשמש לאמת? ישנם מקרים שבהם שקר יכול לשמש ככלי חיובי שמוביל לאמת. לדוגמה, כשילד קטן שואל שאלה על מציאות מורכבת, לא תמיד ניתן להסביר לו את התשובה המלאה בצורה שהוא יוכל להבין. במקום זאת, ניתן להציע לו תשובה ... האמת האחת והשלמה. כל הדברים הם חלקים שונים של שלמות אחת. השאלה אם משהו הוא שקר או אמת תלויה בנקודת המבט שממנה אנו מסתכלים על המציאות. מהו שקר לצורך אמירת האמת? מה הקשר בין נפרדות ושקר? האם השקר יכול לשמש לאמת? איך ניתן להבין שנפרדות אינה שקר? מהי האחדות האמיתית של המציאות? מהו השקר לצורך אמירת האמת? השקר הוא מושג מבלבל בעולם החווייתי שלנו. לרוב, אנו רואים את השקר כפעולה של ... להסביר לאדם את האמת, נדרשת הצגת דברים בצורה מפוצלת, כאילו הם נפרדים, אף על פי שבמהותם הם אחד. כאשר אדם אינו מסוגל לתפוס את המציאות בשלמותה, משתמשים בשקר שהוא שקר טוב - כזה שמכוון אותו לעבר האמת. כך למשל, כשאדם שואל שאלה מסוימת, והוא ... להיות שקרית מצד האחדות המוחלטת, אך היא נכונה ביחס לתפיסתו הנוכחית. מה הקשר בין נפרדות ושקר? השקר הגדול ביותר הוא התחושה שהמציאות מחולקת לדברים נפרדים, בעוד שבמציאות האמיתית הכל אחד. כל עוד אדם חווה את עצמו כנפרד משאר העולם, הוא חי באשליה מסוימת - אשליית הנפרדות. כלומר, עצם התחושה של אני קיים כנבדל מהמציאות כולה היא סוג של שקר. אך מצד האמת המוחלטת, אין הבדל בין נפרדות לאחדות. כאשר מישהו תופס את האחדות המוחלטת של המציאות, הוא מבין שגם הנפרדות עצמה אינה באמת נפרדת, אלא שהיא חלק בלתי נפרד מהשלמות. כלומר, מה שנראה לנו כשקר - ... האמת המוחלטת, אלא רק ביטוי שלה בתוך עולם שבו החוקים מחייבים הפרדה. לכן, אדם שעדיין לא הגיע להבנת האחדות, תופס את הנפרדות כמציאות היחידה שלו, ולכן מבחינתו אין כאן שקר. מצד שני, מי שמבין את האחדות המוחלטת של המציאות, יודע שגם הדיבור על נפרדות הוא רק דרך התבטאות שמתאימה לרמת התפיסה של השומע. לכן, הוא אינו משקר בכך שהוא מדבר על דברים כנפרדים, כי הוא יודע שזהו רק כלי להבנת האמת הגדולה יותר. כיצד ניתן להבין שנפרדות אינה שקר? כאשר מסתכלים על המציאות מנקודת המבט של האחדות המוחלטת, אין באמת הבדל בין מה שנראה כנפרד לבין מה שנראה כאחדותי. אם אדם מבין ... יכול לשמש לאמת? כאשר אדם משתמש בשקר כדי להוביל מישהו אל האמת, הרי שזהו שקר חיובי. לדוגמה, אם ילד קטן שואל שאלה מורכבת על המציאות, ייתכן כי לא ניתן להסביר לו את התשובה המלאה באופן שהוא יבין. לכן, נותנים לו תשובה פשוטה שמתאימה ... לסיכום השקר יכול להיות כלי חיובי כאשר הוא משרת את האמת הגבוהה יותר. הנפרדות אינה שקר כאשר מבינים אותה בתוך ההקשר של אחדות המציאות. השאלה האם דבר מסוים הוא שקר או אמת תלויה בנקודת המבט שממנה מסתכלים עליו. כאשר אדם מתקדם בהבנתו את המציאות, הוא מגלה שאין סתירה בין האחדות לבין הנפרדות, וכך גם השקר לכאורה הופך לכלי נוסף להבנת האמת. מהו שקר לצורך אמירת האמת? מה הקשר בין נפרדות ושקר? האם השקר יכול לשמש לאמת? איך ניתן להבין שנפרדות אינה שקר? מהי האחדות האמיתית של המציאות?

... יגלה שאין לו הסבר סופי ומוחלט לרצון להרגיש טוב. לכן, הרצון מגיע מגורם חיצוני, עמוק יותר. אליעד מכנה את הגורם הזה המציאות, אלוהים, או כלום, תלוי בהקשר. כיצד הכלום גורם לך להתקיים ולרצות? אליעד מסביר שהמציאות הגדולה יותר, אותה הוא מכנה גם כלום, ... שאתה קיים ורוצה דברים מסוימים. לדוגמה, כאשר עלה נע ברוח, הרוח מזיזה אותו. בדומה לכך, אדם זז, פועל ורוצה דברים מפני שהמציאות (הכלום) גורמת לו לרצות ולפעול כך. ... הוא למעשה כלום בצורת משהו. לדברי אליעד, כשאתה מבין שאתה בעצם כלום בצורת משהו, אתה מתקרב להכרה עמוקה בכך שאתה הוא המציאות עצמה, אתה הוא אלוהים. אך החוויה הזאת ... ללא שליטה עצמית. הסיבה שאינך מרגיש ככה ביום - יום היא שהגורם שמפעיל אותך גדול מדי מכדי שתוכל לראות או להצביע עליו. המציאות, שהיא אינסופית, אחראית לכל מה שאתה חושב ומרגיש, ולכן אינך יכול לתפוס אותה או להגיד בפשטות שהיא מפעילה אותך. אתה חלק בלתי נפרד מאותה מציאות אינסופית. איך להתקרב להכרה שאתה הוא המציאות עצמה? אליעד מדריך להתבונן ולחקור כל ... זאת? מה מניע אותי? התבוננות כזו תוביל אותך למסקנה שהרצונות שלך אינם שלך באמת, אלא מגיעים מגורם גדול ונסתר יותר, הוא המציאות או הכלום. דרך ההבנה הזאת, אתה מתחיל להזדהות עם המציאות במקום עם האני הקטן, ומתחיל לחוות ... את ההכרה האמיתית שאתה הוא הכל. כך הוא מסכם שתחושת האין שליטה היא בעצם הדרך לחוות שליטה מוחלטת, כי אתה מזהה את עצמך כמציאות שמפעילה את הכל. האם באמת אפשר לחיות עם ההבנה שאתה אלוהים? לדברי אליעד, ההבנה שאתה הוא המציאות עצמה (אלוהים) אינה סותרת את חיי ... אלוהים - הכלום שהוא הכל. האם יש בחירה חופשית? מי מפעיל את הרצון שלי? איך מכלום נהיה משהו? למה אין טעם בחיים? מהי המציאות שמעבר לזמן ומקום? האם אני רובוט בלי ... על הכסא. אז מי גורם לכך שתשבי על הכסא? מי שאחראי לרצונות שלך. מי אחראי לרצון שלך? את זה בטוח לא, אז מי זה? אולי זאת המציאות, אולי זה שום דבר, אולי זה כלום, אולי זה לא יודעת, אולי זה אלוהים, אבל את זה לא, זה משהו אחר. מה אני מסביר, שיש מציאות ואת נמצאת בתוכה. כמו שיש עלה בעץ, והרוח יכולה להעיף אותו. אותו דבר את, יש מציאות שעושה שתהיי קיימת, והיא אחראית שיהיה ... שתחשבי שאת רוצה, היא אחראית לכל. ואם את מבינה את זה, את הופכת להיות קטנה ביותר, אוטומט. כי זה לוקח לך את כל הרוח. המציאות מכילה בתוכה את הזמן והמקום, אבל היא לא הזמן והמקום, ואם נוציא את הזמן והמקום יישאר הכלום, והכלום למעשה הוא המציאות. את יודעת מי גורם לכך שתהיי קיימת, מי גורם לכך שתרצי את זה ולא את זה? הכלום, שהוא המציאות שמעבר לזמן ולמקום. אז את מבינה שאת ... להיצמד לאמת, כל פעם שאת חושבת שאת משהו, תשאלי, למה אני רוצה? למה אני עושה? וכשתסתכלי מספיק עמוק, את תראי שאת חלק מהמציאות. יש מציאות שהיא עושה, אם תהיי בהבנה הזאת, זה ... שאלה: כשאני יושבת על הכסא, אני שואלת למה אני יושבת? ומבינה שהרצון גורם לי לשבת, ושהרצון מניע אותי, ואת הרצון מניעה המציאות, שנקרא לה הראשון, או הלא ידוע. זה ... אליעד: האם את בוחרת משהו בחיים? אני רוצה להביא אותך להכרה, ושאת תחווי את זה 24 שעות, שאת חלק ממנגנון. ושתדעי שכאשר המציאות רוצה שאת תזוזי את זזה, וכשהמציאות רוצה שתחשבי שאת רובוט, את חושבת שאת ... את לא רואה חוטים, אבל אני כן רואה את החוטים. מה גורם לכך שלא תראי את החוטים? את חלק ממשהו, את חלק מהמפעיל, אבל המציאות היא אין סופית ולכן אין אפשרות להגיד, ... וכך הלאה, זה אין סופי, עד שמגיעים לאין סופי, לגדול ביותר, שאין מעליו. ולכן הוא השולט בכל. למה האדם ביום יום שוכח שהמציאות שולטת בו? כי הוא לא יכול לראות את ... גורם שאני ארצה את זה, ומי גורם שאני אחשוב שאני רובוט? קודם כל את מבינה שמשהו גורם, ואז את מעמיקה עוד ועוד, ומגלה שיש מציאות. התהליך לא נגמר בי, אלא הוא מתחיל לפני. מה הבנת? שאלה: הבנתי שאני חלק מהמציאות, שהיא כל כך גדולה שאני לא מסוגלת לתפוס אותה. והמציאות היא זאת ששולטת בי. אליעד: אם היית חווה זאת, כשהיית אומרת אני, היית מתכוונת למציאות. ואז האגו שלך היה מגיע לגודל אין ...

... מורכבים של בחירה חופשית, חופש הרצון והקיום העצמי, תוך שמירה על גישה פילוסופית מעמיקה שמחייבת הבנה של כמה רבדים במציאות ובקיום האנושי. ההסברים שנמסרו מתמקדים בהבנה של האדם את מהות הזמן, המקום והקיום ואת מערכת היחסים ביניהם, שבסופו של דבר מובילים להסבר על ביטול הבחירה החופשית. בסיס הרעיון שמוצג הוא שהמציאות, הזמן והמקום הם חלק ממערכת גדולה שמקיפה את האדם, ולאדם אין ישות נפרדת. כיוון שכל מקום ומכל זמן בעולם ממולאים על ידי מציאות אחת, אין מקום של באמת לעצמיות נפרדת. כל פרט במציאות הוא רק ביטוי של משהו אחר שממלא את כל העולם והיקום. בהנחה הזאת, כאשר אדם חושב שיש לו בחירה חופשית, למעשה הוא לא מודע לכך שהוא רק זרוע של מציאות רחבה יותר שמניעה אותו. כחלק מההסברים, מציע אליעד את הדימוי של אנשים שקופים. דימוי זה מתאר מציאות שבה אדם היה מסוגל לראות את הכוחות השקופים המניעים אותו: אם היה רואה את החבלים או האזיקים שמזיזים אותו, היה מבין שלמעשה הוא לא בוחר אלא פשוט מגיב לדחיפות של כוחות חיצוניים. בכך, אליעד מדגיש את הבעיה בניסיון להרגיש שליטה על הרצונות והמחשבות שלנו, בעוד שמציאות זו בעצם מכילה אותנו בתוכה. בכדי להבין את המהות של הזמן והמקום, מציע אליעד להפעיל בחיים את השאלה האם כל פעולה, מחשבה או רצון הם מחויבים או אפשריים. ... את כל מה שנראה לנו כל כך טבעי? זהו תהליך של חקירה והבנה שהזמן והמקום הם בסך הכל צורות שמבניות את כל מה שמזוהה כמציאות. כחלק מההסברים על רצון, אליעד מציין את המושג של מהות מול צורה. דוגמאות רבות מובאות למען המחשת רעיון זה, כמו למשל שהאדם לא רוצה אוכל, אלא את המהות ... העומדות בפני אדם, אליעד מציין כי ככל שהאדם שואל יותר שאלות על מהות רצונותיו ומעשיו, הוא מתקרב להבנה עמוקה יותר של מציאותו. כשאדם שואל על כל פעולה למה הוא עושה אותה ומה תכליתה, הוא עובר דרך תהליך של חיפוש אחרי המשמעות האמיתית. אם לא נשאלת השאלה הזו, אדם עשוי להיתקע בחיים ללא הבנה עמוקה על עצמו. בסוף תהליך זה, אם אדם יצליח להבין את המהות של כל דבר במציאות - הוא יוכל להגיע לשלמות. שלמות כזאת היא לא פשוטה ולא נגישה לכל אחד, אך הדרך לשם כוללת הרבה שלבים קטנים. כל רגע הוא חלק מהתהליך, וכל שלב נושא את ... מהי שלמות בהבנה פילוסופית? נמשיך בעמוד 171 בחלק ראשון. הסברנו שאם המקום נמצא בכל מקום, והזמן נמצא בכל הזמן, ויש מציאות שנמצאת בכל מקום ובכל זמן, ואם אתה מבין שהמציאות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אז זה גורם, שלך כישות נפרדת לא יהיה מקום. כי אם בכל מקום יש מציאות שממלאים אותה זמן ומקום, אז כביכול - לך אין מקום, אין לך ישות, אין שום מקום שבו אתה יכול להגיד, פה אני קיים ופה המציאות קיימת. כמו שבאצבע אין שום מקום שאין בו את הגוף. כך אין מקום בתוכך שאין בו את המציאות. אם תבין זאת, אז כמה שתחשוב שיש לך בחירה, לא יכולה להיות לך בחירה, הרי אין לך שום ישות עצמאית. לדוגמה, אם האדם היה יכול לראות אנשים שקופים שמניעים ... ואני לא רואה שמשהו מחליט לי, ואני זז, אבל הוא לא יודע מי נמצא בינו לבין הקיר. האם האדם לא רואה מי נמצא בינו לבין המציאות? הזמן, המקום, המציאות. אתה חושב שהם לא עושים שום דבר. אבל למעשה זה יותר גדול ממך, זה עושה את הכל. הזמן והמקום הם אלו שמניעים אותך. האדם מוקף בחלל ובאוויר והם מניעים אותו. המציאות היא המקיפה אותך, ומי אתה ביחס למציאות . כשהיא תחליט שתשב אז תשב, וכשהיא תחליט שתקום, אז תקום. ולמה אתה לא מבין את זה עד הסוף? כי אתה אומר שאתה רוצה את זה. אבל גם את הרצון שלך היא מקיפה, ... יש מקיף, שהוא מקיף אותך ואת המחשבות שלך ואת הרצונות שלך, והוא זה שמחליט מה תעשה, מה תחשוב וכו. האם האדם לא קולט שהמציאות היא שמניעה אותו? וכשהאדם מבין זאת, הוא מבין שהוא זרוע מבצעת של משהו אחר. יש הוויה שהאדם הוא ביטוי שלה, והיא מחליטה הכל. אם האדם מבין שהוא רק זרוע מבצעת של המציאות, אז הוא מבין שכול דבר בקיום הוא זרוע מבצעת. האדם לא יכול להגיד, הבנתי שלי אין בחירה, אבל לאדם אחר יש בחירה. כי אם הבנת שיש משהו שממלא את הכל, אז ... ההוויה - כל מה שיש. והאדם רואה כיצד היש מתהווה מהאין בכל רגע מחדש. אין פירושו, דבר חסר הגדרת זמן ומקום, שהוא מעל המציאות של מה שישנו. שאלה: איך אני יכולה להבין שהזמן והמקום זה צורה? אליעד: אם ביום יום תבדקי כל דבר, האם זה מחויב או אפשרי? האם זה מחויב שזה יהיה ככה או ... על כאב הראש. הוא שוכח שזה שרע לו מהכאב ראש, זה בכלל לא בגלל הכאב ראש, אלא זה שכואב לו, זה צורה שהוא לא רוצה את המציאות, אז אם את זה הוא שוכח, איך הוא יזכור שהזמן והמקום זה צורה של המציאות? כמו שאם האדם שוכח ששולחן זה רק צורה של עץ, אז איך הוא יזכור שהעץ הוא גם רק צורה? אם למשל האדם רוצה לאכול, והוא שוכח שזה רק צורה שהוא רוצה לשנות את המציאות, אז איך הוא יזכור שהרצון הוא צורה של האני, והאני הוא צורה של זמן ומקום? לכן ביום יום, כל דבר שקורה לך, תשאל, למה אני רוצה את זה? מה המהות של זה? ... בן אדם, והוא כועס. למה הוא כועס? כי הוא שכח את תכלית של הכעס, ואם בכזה דבר הוא שוכח, אז איך הוא יזכור את תכלית המציאות? האדם אפילו לא זוכר למה הוא בא לעולם, אז איך הוא יזכור למה העולם קיים? תשאלי ביום יום, למה אני עושה פעולה מסוימת? מה אני רוצה להשיג? כי אם את לא ...

... כך שהוא רעב, או אדם שקם בבוקר משום שהוא כועס על כך שהוא במיטה. כל פעולה שהאדם עושה נובעת מכעס - כי האדם תמיד רוצה לשנות משהו במציאות שלו. כאשר האדם לא מקבל את המציאות, הוא כועס. מי באמת שולט ברצון ובכעס שלך? אליעד מעמיק ואומר שהאדם לא שולט לא רק במה שקורה סביבו, אלא גם במה שקורה בתוכו. האדם חושב שהוא אני - כלומר, הגוף שלו והתודעה שלו - אבל הוא אינו מבין שהוא בעצם חלק ממשהו גדול יותר, שהוא המציאות כולה. האדם לא באמת בוחר מה הוא רוצה או לא רוצה. אליעד נותן דוגמה שהאדם לא בוחר אפילו את העובדה שהוא קיים, את המחשבות שלו, את הרגשות שלו ואת הרצונות שלו. הוא למעשה מופעל באופן מוחלט על ידי המציאות. כדי להבין זאת, אליעד מציע דוגמה של דמות בתוך חלום. הדמות בתוך החלום חושבת שהיא עושה את הפעולות, אך מי שבאמת פועל הוא החולם. כך גם האדם - הוא כמו דמות בתוך חלום שהמציאות חולמת, ולכן כל הכעס והרצונות של האדם נקבעים מראש על ידי המציאות. איך להכיל את הרע, והאם אפשר להגיע למצב שאין כעס בכלל? אליעד מסביר את הרעיון של הכלה. הכלה אמיתית אינה לומר אני רוצה את הרע, אלא להבין לעומק שכל המציאות, כולל הרע והטוב, הם בעצם אותו דבר בדיוק. להכיל את הרע משמעותו שהאדם מגיע למצב שבו הוא יכול לחוות את התחושות הכי שליליות ... האדם היה רוצה את הרעש, לא היה סובל כלל. ולכן, האדם חייב להפסיק לשקר לעצמו ולהודות שהבעיה היא בו בלבד - ברצון שלו לשנות את המציאות. האדם חייב לשאול את עצמו לעומק: למה אני בכלל לא רוצה את הרעש הזה? למה אני לא רוצה את המציאות כפי שהיא? רק כאשר האדם באמת יחקור לעומק את הרצון שלו, הוא יגלה שהבעיה אינה ברעש, אלא ברצון שלו עצמו. מה משמעות ההבנה שהמציאות היא זאת שרוצה הכל דרכי? הנקודה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם הוא לא יישות עצמאית, אלא חלק בלתי נפרד מהמציאות עצמה. כשהאדם אומר אני, למעשה המציאות אומרת אני דרכו. האדם חייב להגיע להבנה שהוא אינו שונה מעלים שנופלים או מהרוח שנושבת. כמו שהאדם מבין שעלים נופלים כי המציאות גורמת לכך, הוא חייב להבין שגם הרצון שלו הוא תוצר של אותה מציאות בדיוק. אליעד מדגים זאת בדוגמה של דמות חלומית שמישהו מפעיל. הדמות לא באמת מחליטה כלום, כך גם האדם לא מחליט מה הוא רוצה או לא רוצה. הוא מופעל כל רגע על ידי המציאות, ולכן עליו להבין שהוא המציאות עצמה. כאשר האדם באמת חווה שהוא המציאות עצמה, הוא לא סובל משום דבר, כי הכל כרצונו - כולל הכעסים, הרצונות, והסבל לכאורה. הכל הוא בחירתו המוחלטת של האדם במצבו האמיתי, שהוא המציאות עצמה. כיצד לחוות את עצמי כאלוהים ולשחרר את הכעס לחלוטין? אליעד מסביר שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם חווה את עצמו כאלוהים, כלומר, כהמציאות עצמה שרוצה הכל. כדי להגיע לכך, האדם צריך להתבונן כל הזמן פנימה ולשאול את עצמו את השאלות הבאות: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מי באמת מפעיל את הרצונות שלי? למה באמת אני לא רוצה את המציאות כפי שהיא כרגע? האם באמת יש הבדל בין טוב לרע, או שזה רק תפיסות שלי? כאשר האדם יחווה את ההבנה המלאה הזו, הוא יבין שהוא תמיד היה המציאות עצמה, והוא זה שיוצר את הכל - כולל את הכעס והסבל שלו. במצב הזה, הוא יחווה שלמות מוחלטת, לא יכעס, ולא יסבול עוד לעולם. איך להשתחרר לחלוטין מהכעס? האם אני באמת בוחר את הרצון שלי? איך להכיל את הרגשות השליליים שלי? למה האדם לא מקבל את המציאות כפי שהיא? מה זה להכיל את הרע? איך לחוות את עצמי כאלוהים? מה זה אומר שהמציאות רוצה הכל דרכי? אליעד: הבעיה היא לא בזה שאת כועסת, הבעיה היא בזה שאת לא רוצה לכעוס. אם היית רוצה את הכעס, אז לא הייתה לך ... מה שקורה בתוכך. זה נכון בגלל שאת מזדהה עם הגוף והתודעה, אבל אם היית יותר חכמה, היית מבינה שאת זה לא רק הגוף והתודעה, אלא את המציאות. כשהיית הולכת ברחוב ורואה מישהו הולך, היית מבינה שאת מזיזה אותו. רק שתביני שיש צורת חשיבה מסוימת, שבה הכל כרצונך תמיד. ... אדם שאוכל, הוא כועס על זה שהוא רעב. אפילו שאני מזיז את היד, זה בגלל שלא היה לי טוב וכעסתי, ולכן הזזתי אותה. האדם לא מרוצה מהמציאות ולכן הוא כועס, ולכן הוא משנה דברים. ההבנה היא שאת המציאות, שאצלה הכל מושלם, הכל אחד. ואת המציאות, שבוחרת לצמצם את עצמך, ואת היא זאת בוחרת, שהצורה הזאת תכעס. בהתחלה זה מתחיל שטוב לך, כי הכל אחד, ואחר את מצמצמת את עצמך ... אני רוצה ויש לי אז טוב לי, ואם אני רוצה ואין לי, אז רע לי, או הפוך. אבל אני מדבר על משהו אחר. אבל תזכרי שרק את מרגישה רע, למציאות לא רע. לא משנה כמה רע לך, המציאות רוצה את זה. למציאות אין יותר או פחות טוב. היא לא יכולה להגיד שזה יותר טוב מזה, למה? כי היא עושה את שניהם. והיא יכולה גם לשנות, אף אחד לא ...

... מדוע בכלל יש לו בעיה מלכתחילה. אליעד מסביר כי כל סבל נובע מהרצון של האדם לשנות את המציאות, ולכן, הפתרון היחיד הוא להבין מדוע הוא בכלל רוצה לשנות את המציאות . למה חשוב לקחת אחריות מלאה על כל דבר שקורה לך בחיים? אליעד מדגיש כי האדם צריך לקחת אחריות מלאה על כל מה שקורה לו בחיים, ... השני לא מתאים את עצמו לרצון הזה. הדרך לשחרור היא להבין שהסבל נובע מהרצון של האדם שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. אם האדם יבדוק לעומק את הרצון שלו ויבין אותו עד הסוף, הוא יגיע למצב שבו הוא כבר לא סובל בכלל. מה ... לשחרור מוחלט מסבל הוא לשבור את תחושת הנפרדות שהאדם חווה. האדם תופס את עצמו כנפרד מהמציאות, ולכן הוא סובל. הוא חושב שיש דברים טובים ודברים רעים, ושהוא חייב לשנות את המציאות כדי להרגיש טוב. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של אדם שאומר רע לי כי לא קיבלתי משהו, ואז אליעד מבהיר שהבעיה היא לא ... את תחושת הנפרדות, האדם צריך לשאול שאלות עומק, כמו מי אני באמת?, למה אני רוצה לשנות את המציאות?, למה אני חושב שיש לי בעיה?, עד שהוא יגיע להבנה המוחלטת שהכל זה בעצם אחד, ואין שום הבדל בין הדברים. כאשר האדם מגיע להבנה ... משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי ... זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך מוכרח שתהיה מציאות ללא הגדרות, שזה כלום. וזה אומר שזה החומר הראשון. שאלה: איך אני יודע אם ההבנה השכלית שאליה הגעתי שתפוז אחד = שני תפוזים ... ואת לא מבינה אותו, אז אם את לא מבינה את בעלך, איך תביני את אלוהים? אם את רוצה להבין את המציאות, את צריכה להבין למשל, מה קורה בינך לבין בעלך. את במשך היום עושה פעולות, תנסי להבין מה קורה איתי, למה עשיתי את זה? מה ... לך את הגלגלים. ואז תראי שהכל טוב. אם את לא מבינה מה קורה סביבך, איך תוכלי להבין את המציאות, איך תוכלי להבין את אלוהים? אם קשה לך בזה, תנסי לבדוק מה הכי מציק לך? למשל יש לך מערכת יחסים עם מישהו, ואת לא מרוצה, ... וזה יביא אותך להבנה יותר פנימית, עד שתביני שהכל אחד. ישנם שתי מציאויות שקורות בו זמנית, מציאות פנימית ומציאות חיצונית. למשל קבלת מכה ברגל, ואת מרגישה רע. את יכולה להאשים את זה שנתן לך מכה, זה נקרא מציאות חיצונית. אבל את יכולה לפנות למציאות הפנימית, ולראות שאת לא רוצה את המציאות ולכן רע לך. את יודעת למה רע לך בחיים? כי את כופרת באלוהים, את יודעת מי האלוהים שאת כופרת בו? את. את אלוהים ואת כופרת ... הרעב היה ממשיך להציק לך, כי אתה באמת רעב. ובסוף אם יהיה לך יותר שכל, אתה תחווה את המציאות אחרת, ואז תחווה את הבעיה בצורה רחבה יותר, ואז באמת תשאל על הזמן והמקום, ואז תקבל את התשובה. כאשר תהיה לך בעיה במקום ... אותך, הרי הכל טוב. כול הסבל של האנשים הוא, בגלל שהם חושבים שיש רע. שהם לא רוצים את המציאות. יש מציאות, אם את לא רוצה אותה, אז רע לך. ואם את רוצה אותה, אז טוב לך. שאלה שנשאלת היא, איך אני יחווה שבאמת זאת הסיבה של הטוב והרע ...

... ורע, אושר וסבל, במה תלוי האושר שלך, מי אחראי לאושר שלך? הכל בגלל המציאות, הכל בגללך, מי אשם בהכל? לא רוצה את המציאות, לרצות את המציאות, להיות מאושר, לא לסבול מה גורם לנו להרגיש טוב או רע במציאות? אליעד כהן מסביר כי תחושות של טוב ורע, אושר או סבל, נוצרות בהתאם לאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות. כשאנחנו חווים שהמציאות מתאימה לרצון שלנו, אנחנו מרגישים טוב ומאושרים, וכשהמציאות מנוגדת לרצוננו, אנחנו סובלים ומרגישים רע. הוא מדגיש נקודה חשובה - אין דבר כזה מציאות שהיא רק טובה או רק רעה, תמיד קיימים במציאות גם יתרונות וגם חסרונות בו זמנית. מה שקובע את התחושה שלנו הוא האופן שבו אנחנו מתבוננים על המציאות: האם אנחנו מתמקדים ביתרונות או בחסרונות. האם מה שקורה במציאות משפיע ישירות על האושר שלנו? אליעד מסביר שכאשר אדם סובל או מרגיש רע, הוא בדרך כלל נוטה להאשים את המציאות. הוא אומר: אם רע לי, זה כנראה כי המציאות אינה כפי שהייתי רוצה שתהיה. אבל אליעד טוען שזה לא מדויק לגמרי, כי התחושות שלנו ... שני אנשים יכולים לחוות בדיוק את אותה סיטואציה, ואחד יהיה מאושר והשני יסבול. הסיבה לכך היא שכל אחד מהם תופס אחרת את המציאות ומפרש אותה בצורה שונה. למה אנשים מגיבים אחרת לאותה מציאות בדיוק? כאן אליעד נותן דוגמה מפורטת: אדם יכול ביום אחד ליהנות מאירוע מסוים, ... שהוא לבד בבית, כי הוא מפרש את זה כחופש, ופעם אחרת הוא יכול להרגיש בדידות וסבל בדיוק מאותה סיטואציה. הוא מדגיש שהמציאות לא השתנתה, אלא רק החשיבה של האדם השתנתה. זה מדגים עד כמה החשיבה שלנו היא זו שקובעת את הרגשתנו, ולא האירועים עצמם. מדוע לעולם לא ניתן למצוא מציאות מושלמת? אליעד מדגיש שבעולם הזה תמיד קיימים יתרונות וחסרונות, ולכן תמיד ניתן למצוא סיבה לסבול או לשמוח. הוא מסביר שכל פעם שאנחנו חושבים שהמציאות טובה, זה משום שאנחנו מסתכלים על היתרונות שלה, ובמקביל מתעלמים מהחסרונות. מצד שני, כשאנחנו סובלים, אנחנו מתמקדים בחסרונות ומתעלמים מהיתרונות. לדבריו, האמת היא שבמציאות תמיד יש גם יתרון וגם חיסרון בו - זמנית. אין מצב שבו יש רק יתרונות או רק חסרונות. מי אחראי לאושר ולסבל - המציאות או אתה? אליעד שואל את השאלה, האם התחושה שלנו תלויה בנו או במציאות? מצד אחד, אפשר לומר שהמציאות אחראית, כי משהו קרה שלא רצינו שיקרה, ולכן אנחנו סובלים. אבל אליעד אומר שהפרשנות ... בדרך כלל מתקשים לקבל את הרעיון שהם אחראים לסבל שלהם, כי זה גורם לתחושת אשמה. לדבריו, קל יותר להאשים גורם חיצוני במציאות. לדוגמה, אם מישהו איבד כסף, הוא יעדיף להגיד שהמציאות או מישהו אחר אשם בכך, כי להודות שהוא אחראי גורם לתחושה של חוסר אונים או אשמה. הוא מסביר כי ברגע שאנחנו מאשימים את המציאות, אנחנו כביכול פוטרים את עצמנו מהאחריות, אבל מצד שני מאבדים את היכולת לשלוט במצב ובתחושה שלנו. מי מחליט איך נראה את המציאות - אנחנו או המציאות עצמה? אליעד מסביר את הדילמה כך: לכאורה, אפשר להגיד שהמציאות מחליטה איך נרגיש, כי היא משפיעה עלינו, ואפשר גם לומר שאנחנו מחליטים, כי אנחנו בוחרים איך לראות אותה. הוא מפרט ואומר: בתוך המציאות תמיד יש את שני הצדדים - טוב ורע - וכל אחד בוחר באיזו נקודת מבט להסתכל. הוא ... שאם אתה חושב שיש לך שליטה ואתה בוחר את הפרשנות שלך, אז אתה האחראי על הסבל או האושר שלך. מצד שני, אם אתה חושב שהמציאות אחראית לכך, אז אין לך בכלל בחירה, וזה מוביל לתחושת חוסר אונים. למה בכלל יש רצון ...

... אדם כזה לא רק יכול לשכנע כל אחד בכל דבר, אלא אף יכול לגרום לכל דבר שהוא רוצה להתרחש. כוח השכנוע הוא רק חלק קטן מתוך יכולת רחבה בהרבה של יצירת מציאות, שבה החכם יכול להביא לכך שכל דבר יקרה בדיוק לפי רצונו. עם זאת, בעולם המציאותי נראה שישנם מצבים בהם החכם כביכול לא מצליח לשכנע אחרים. מדוע זה קורה? למה החכם בוחר שלא להשתמש בכל הכוח שלו? אליעד מסביר שהסיבה ... לבריאת העולם? ההחלטה של החכם לצמצם את כוחו ולתת מקום לאחרים לפעול בעצמם, דומה מאוד לעקרון של בריאת העולם. בדיוק כפי שאלוהים בחר לצמצם את עצמו וליצור מציאות שיש בה חיסרון, שבה הדברים אינם תמיד מושלמים, כך גם החכם מצמצם את כוחו. זהו עיקרון של יצירת השלמות דווקא מתוך חוסר ושל מתן משמעות לקיום ולפעולה עצמאית של אחרים. ללא הצמצום הזה, לא הייתה קיימת משמעות אמיתית לקיום עצמו. האם באמת החכם מוגבל ביכולת שלו לשכנע או ליצור מציאות? התשובה של אליעד היא חד משמעית: בפועל, החכם אינו מוגבל כלל. אם ירצה בכך, הוא יכול לא רק לשכנע כל אדם, אלא אף לגרום לאדם לעשות את מה שהוא רוצה בלי שהאדם בכלל ישתכנע. יתרה מזאת, הוא יכול לגרום לדברים לקרות במציאות גם ללא עזרת אדם אחר. אך הוא בוחר באופן מודע לא לעשות זאת כדי לשמר את הבחירה החופשית, ולתת למציאות להתפתח בדרך הטבעית שלה, מתוך מאבק ומתוך בחירה אמיתית. האם גם אדם רגיל יכול לשכנע כל אחד בכל דבר? באופן מפתיע, אליעד מדגיש כי ... האדם יוצר במוחו מגבלות וספקות לגבי יכולותיו האמיתיות, ולכן בפועל הוא לא משתמש בכל הכוח הפנימי הזה. זהו תהליך מתוחכם של הגבלה עצמית, שמאפשר לאדם לחוות מציאות שיש בה אתגר, מאבק, ולבסוף גם הנאה ומשמעות. למה יש צורך במאמץ אם אפשר להשיג הכל מיד? אליעד מביא כדוגמה את רבי נחמן, שטען כי אם ... דווקא האפשרות לבחור בין דרכים שונות, לחוות את התהליך, את המאמץ ואת ההשתוקקות, מעניקה משמעות עמוקה לחיי האדם. כיצד איזון בין רצון להנאה משפיע על המציאות? אליעד מדגים כי פעמים רבות כדי להשיג הנאה במקום אחד, צריך לוותר על רצון אחר במקום אחר. הוא מסביר שהחכם יכול היה למלא מיד את כל ... אתגר. לכן, החכם מוכן להקריב חלק מרצונותיו, כדי לשמר את ההנאה והמשמעות שיש בקיום. לסיכום, על פי אליעד כהן, היכולת לשכנע כל אחד בכל דבר, ואף ליצור כל מציאות רצויה, קיימת גם בחכם וגם בכל אדם אחר. אך ההחלטה לצמצם את היכולת הזו נעשית במודע, מתוך כוונה עמוקה לאפשר בחירה חופשית ולתת ... קשור קשר הדוק לתהליך בריאת העולם, שבו השלמות נוצרת דווקא מתוך צמצום וחיסרון. הבחירה החופשית, המאמץ, והדרך אל ההשגה הם אלו שנותנים משמעות אמיתית וערך למציאות שאנו חיים בה. בחירה חופשית והשפעתה על המציאות כוח השכנוע והשגת מטרות משמעות הצמצום בבריאת העולם איך לגרום לדברים לקרות האם אפשר להשיג כל דבר שרוצים? האם חכם אמיתי יכול לשכנע ... דבר, אלא שהוא גם יכול לגרום לכל דבר לקרות. השכנוע הוא רק מקרה פרטי של כוח רחב יותר - היכולת לגרום לכל דבר להתקיים על פי רצונו. אך אם כך, כיצד ייתכן שמציאותית רואים שהוא אינו מצליח לשכנע כל אדם? למה החכם בוחר שלא לשכנע? התשובה היא שהחכם בוחר באופן מודע ומכוון לצמצם את כוחו, כלומר, לא ... יכול לא רק לשכנע מישהו, אלא לגרום לו לעשות משהו גם אם הוא אינו משוכנע בכך. יתרה מכך, הוא אינו זקוק אפילו לאדם כדי להשיג את מבוקשו - הוא יכול לגרום למציאות לפעול כרצונו גם ללא תיווך חיצוני. האם גם אדם רגיל יכול לשכנע כל אחד בכל דבר? באופן מפתיע, גם כל אדם יכול לשכנע כל אחד בכל דבר - ... יש צורך לוותר על דבר אחר. לדוגמה, אם החכם היה משתמש ביכולתו באופן מלא, הוא היה מאבד את היכולת להרגיש הנאה מהשגת המטרות שלו. לכן, יש איזון שבו חלק מהמציאות פועלת נגד רצונו כדי לאפשר לו חוויה של השתוקקות והשגה. לסיכום החכם או האדם בעל היכולות המיוחדות יכול לשכנע כל אחד בכל דבר, אך ... לקיום משמעות. רעיון זה דומה לבריאת העולם, שבה אלוהים עצמו צמצם את כוחו כדי לתת לבריאה אפשרות להתקיים ולפעול מתוך רצון חופשי. בחירה חופשית והשפעתה על המציאות כוח השכנוע והשגת מטרות משמעות הצמצום בבריאת העולם איך לגרום לדברים לקרות האם אפשר להשיג כל דבר שרוצים? אז אתה שאלת קודם האם ...

צמחונות, אכילת בשר, לצמצם את הסבל, למה יש סבל? לא לגרום לסבל מיותר, בודהיזם, הסבל בעולם, הצמחונות של אלוהים, למה יש רע בעולם? עולם בלי סבל, לא ליצור סבל, לחסוך סבל