... משמעות החלומות - שינה דמיון וגם מציאות האם יש הבדל בין חלום למציאות? אליעד כהן מציג את הנושא של משמעות החלומות ושואל שאלה מהותית: האם קיים הבדל אמיתי בין חלום לבין מציאות, ואיך על האדם להתייחס לחלומות שהוא חולם? אנשים רבים מייחסים לחלומותיהם משמעויות שונות וישנן תיאוריות וקונספירציות רבות סביבם, אבל אליעד כהן מדגיש נקודת מבט פילוסופית ברורה: החלום זהה במהותו למציאות ואין ביניהם הבדל אמיתי. מדוע אנו חושבים שהמציאות יותר ממשית מהחלומות שלנו? אנשים רגילים לחשוב שהמציאות היא ממשית יותר מהחלום. הם קמים בבוקר, זוכרים את אירועי אתמול, וחשים רציפות ולכן מניחים שזאת המציאות האמיתית. כשאדם הולך לישון, הוא חושב שהוא נכנס לעולם של דמיון, אבל אליעד מסביר כי זו אשליה בלבד. בתוך החלום, האדם מרגיש ... הכל בצורה מלאה - הוא חש כאב, טועם טעמים, מרגיש רגשות כמו שמחה ועצב, מריח ריחות, רואה ושומע צלילים בדיוק כפי שהוא חווה במציאות הערה. האדם חי באופן מלא את החלום כאילו היה זה מציאות לכל דבר. איך האדם מתייחס לשאלה האם אני חולם או ער? אליעד מדגים זאת עם דוגמה פשוטה: אם אתה רעב בחלום, אתה תקום לאכול, בדיוק כמו במציאות. האם משנה לך שאתה רעב בחלום או במציאות? הרי בכל מצב תלך לאכול. מה שמתרחש כרגע הוא מה שחשוב, לא המקום שבו הוא מתרחש - בתוך חלום או בתוך מציאות. האם המציאות היא חלום בתוך חלום? אליעד מדגים זאת בעזרת רעיון של חלום בתוך חלום. האדם יכול לחלום שהוא מתעורר ואז מגלה שהוא עדיין בתוך חלום אחר, ושוב ושוב מתעורר בתוך חלומות פנימיים יותר. אותו עיקרון בדיוק יכול להיות נכון גם לגבי המציאות שלנו: גם מה שאנו קוראים לו המציאות יכול להיות חלום בתוך חלום אחר, עמוק יותר. מה זה חלום צלול וכיצד הוא קשור למציאות? חלום צלול הוא מושג שבו האדם חולם אבל יודע שהוא בתוך חלום. רמת העומק של השינה נמוכה, והוא מודע לכך שהוא חולם. ישנן רמות שונות של עומק בשינה ובחלומות, וגם במציאות יש רמות שונות של מודעות. ככל שהאדם מודע יותר לאחדות של המציאות, כך הוא יכול לחוות את המציאות שלנו כמו חלום צלול, כשהוא יודע שמדובר בחלום, ובכך ליהנות מהמציאות ללא סבל. מהי האחדות של המציאות וכיצד היא יוצרת את החלום? לפי אליעד כהן, המציאות בנויה משני ממדים: הנפרדות והאחדות. הנפרדות יוצרת את תחושת המקום והזמן - ימינה, שמאלה, לפני, אחרי, עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, מהות המציאות , שהיא האחדות, היא מצב שבו הכל מחובר וקשור יחדיו. הזמן והמקום עצמם עשויים מדבר אחד ויחיד, שהוא מעבר לזמן ולמקום, ושבו כל ... נובע, היא כמו אדם שחולם חלום - כל החלום מתרחש בתוך מחשבתו, כל הדמויות והאירועים מתרחשים בתודעה אחת של החולם. כך בדיוק המציאות שלנו: כל מה שאנו חווים הוא חלום בתוך התודעה של מציאות אחת כוללת. מי חולם את החלום במציאות שלנו? אליעד מסביר שבעולם החלומות יש שתי תודעות: זו של החולם את החלום (האדם הישן), וזו של האדם שנמצא בתוך החלום עצמו. במציאות שלנו המצב זהה - יש את האדם החווה את האני שלו, ויש את האני העליון, המהות של הכל, שמאחדת את כל מה שקיים. כשאדם אומר אני, הוא מתייחס למהות המאחדת את הכל, גם אם אינו מודע לכך. ככל שהאדם מבין יותר את מושג האחדות, כך הוא מבין שהמציאות עצמה היא חלום אחד גדול, שבו הכל נמצא בתוך מחשבה אחת כוללת. איך כדאי לאדם להתייחס לחלומות שלו בפועל? אליעד נותן תשובה ברורה ופשוטה לשאלה זו: על האדם להתייחס לחלומות שלו בדיוק כפי שהוא מתייחס לאירועים במציאות. אין הבדל מהותי בין חלום למציאות - כל האירועים בשניהם מתרחשים בתודעתו של האדם. השאלה היחידה שצריך לשאול היא איך האדם מתייחס לאירוע מסוים ב

... טוב, כוח המחשבה, להיצמד לעובדות, עובדות ופירושים, דמיון או מציאות, אין דבר העומד בפני הרצון, כוח הרצון, דמיונות רעים, דמיונות טובים, הסוד, כוח המשיכה מה ההבדל בין עובדות לפירושים במחשבה? אליעד כהן מסביר שהמחשבה האנושית מחלקת את המציאות לשני סוגים: עובדות ופירושים. עובדות הן דברים שמתרחשים או נאמרים באופן ברור וחד משמעי. למשל, אם אדם אומר יש ... ספק זו, האדם יכול להשתחרר בהדרגה מהיצמדות לפירושים ולחוות את המציאות בצורה נקייה יותר, עם פחות סבל רגשי. האם דמיון יכול באמת להשפיע על המציאות? אליעד מתייחס לרעיון של דמיון מודרך, המציע כי באמצעות הדמיון אפשר לשנות את המציאות. לטענתו, דמיון כשלעצמו אינו יכול לשנות מציאות אובייקטיבית. הוא מביא כדוגמה מצב שבו אדם יכול לדמיין שיש לו מיליון שקלים בבנק, אך המציאות לא תשתנה רק בגלל דמיונו. בפועל, אדם שדמיין הצלחה מסוימת והצליח בכך, הצליח לא בזכות הדמיון, אלא מפני שהוא באמת ... חיובית יכולה להועיל רק כאשר היא עולה בקנה אחד עם היכולת המציאותית של האדם. לדוגמה, אדם שחושב שהוא לא יכול להרים משקל מסוים, ודמיין שהוא כן יכול, אכן יצליח רק אם באמת היה יכול ... נותן להם תחושה טובה מידית, למרות שהדמיון עצמו לא באמת משנה את המציאות. לדוגמה, אדם חולה שמדמיין שהוא מבריא אכן יחוש טוב באותו רגע, אבל הדמיון לא ירפא אותו בפועל. אליעד מדגיש שהדרך היחידה והיעילה להתמודדות עם המציאות היא להיצמד לעובדות ולהכיר במגבלות וביכולות האמיתיות שלך. הדמיון הוא לכל היותר כלי פסיכולוגי, ולא מנגנון לשינוי מציאות אובייקטיבית. האם קיימת הוכחה לכך שדמיון משפיע על הבריאות או המציאות הפיזית? אליעד מתעקש שלא קיימת שום הוכחה לכך שדמיון משפיע ישירות על הבריאות או על מציאות פיזית מעבר לגבולות האפשרי. לדוגמה, הוא אומר שגם אם מיליארדי אנשים ינסו לדמיין שפיל נכנס לחור של מחט, זה לעולם לא יקרה, כי זה נוגד את חוקי הפיזיקה והמציאות. הוא מסביר שאנשים לעיתים מרגישים שהדמיון השפיע כי במקרים מסוימים הם הצליחו לעשות משהו שבכל מקרה היו מסוגלים ... מטרתו של הדמיון המודרך היא חיזוק הרצון והמיקוד, אך לא יצירת מציאות חדשה שלא הייתה אפשרית קודם לכן. כיצד להשתמש בדמיון בדרך הנכונה? לפי אליעד, הדרך הנכונה להשתמש בדמיון היא להכיר בכך שזהו רק כלי לחיזוק הרצון, ולא שיטה ליצור מציאות חדשה לחלוטין. הוא מסביר שעדיף לאדם לבדוק קודם מה אפשרי ומה לא, ולהשתמש בדמיון רק כדי לחזק את הרצון למה שבאמת ... ולא למה שאינו אפשרי. אדם צריך להיות מודע לעובדות ולמגבלות המציאות, ולהשתמש בדמיון ככלי עזר ולא ככלי אשליה. האם צריך תמיד לשאוף לשינוי המציאות? אליעד מסביר שאין צורך לשנות את המציאות בכל מצב. הוא אומר שהמציאות היא שלמה כפי שהיא, וכל פעולה לשינוי המציאות צריכה לנבוע רק מהרצון של האדם ולא מתוך תחושת חוסר שלמות. כאשר האדם מבין שהמציאות היא שלמה, הוא חופשי לפעול לפי רצונו, בלי הצורך ליצור דמיונות או להיאחז בתוצאות מסוימות. איך להפסיק לחשוב שלילי? האם מחשבה יוצרת מציאות? מהו דמיון מודרך? איך להתמודד עם דמיונות רעים? כיצד להיצמד לעובדות? האם יש הוכחה לכוח המחשבה? ...

... מהי, להתעורר מהחלום אל המציאות האמיתית, האם אני באמת קיים, יקומים מקבילים, חוויית הפכים, לחיות לנצח מהי תודעה והאם באמת קיימת מציאות אמיתית? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את המושג תודעה כחלק משאלה רחבה יותר: האם אני באמת קיים?. הוא מתחיל ... מתרכז כרגע. מכאן הוא מסביר שכל דבר הוא בעצם ממשי רק כשאנחנו חושבים עליו. החיים כחלום והמציאות כיקומים מקבילים אליעד מסביר את חוסר ההבדל בין חלום למציאות. הוא נותן דוגמה: כשאת חולמת חלום על שולחן, החלום נראה לך ממשי באותה מידה כמו השולחן כאן. בזמן שאת חולמת, ... עכשיו את חולמת, ובעוד עשר דקות תתעוררי בבית ותגידי לעצמך: כל מה שהיה שם היה רק חלום. המציאות שאנו נמצאים בה אינה שונה במהותה מחלום. גם היא יכולה להתגלות כלא אמיתית בכל רגע. דוגמה נוספת שהוא נותן: אם ... שקרה ויקרה לך אי פעם, קורה רק בראש שלך. כאן הוא מעלה שאלה נוספת: אם החלום הוא השתקפות של מציאות כלשהי, אז ממה המציאות עצמה משתקפת? כלומר, אם החיים הם חלום, אז מהי אותה מציאות אמיתית שעל בסיסה נוצרים כל החלומות והעולמות? הוא נותן דוגמה מסיפוריו של רבי נחמן מברסלב, כגון הסיפור על בת המלך שהלכה לאיבוד ועל בן המלך ובן השפחה שהתחלפו. הסיפורים האלה נועדו להזכיר לנו שיש מציאות נוספת, עמוקה יותר, שאינה חלק מהעולם הרגיל שאנו תופסים. אנשים מסתכלים על העיר או המדינה שלהם כעל דבר גדול ... בתוך אינסוף של מציאויות. הוא נותן דוגמה נוספת על תאוות הממון, שמסתירה מהאדם את ההבנה שיש מציאות עמוקה יותר. האם הכלום קיים לפני שיש משהו? אליעד מתמודד עם שאלת הכלום והיש, ומדגים זאת על ידי שיחה שבה הוא ... ממשיך ומסביר שהכלום לא יכול להיות הדבר הראשון, כי ברגע שיש כסא ויש כלום, זה אומר שישנה מציאות יותר גדולה שמכילה בתוכה גם את הכסא וגם את הכלום, ולכן היא מעבר לשניהם. הסבר על יקומים מקבילים וחוויית ההפכים בו זמנית לדבריו, המציאות מורכבת מאינסוף אפשרויות שמתקיימות בו זמנית, אך האדם בכל רגע נתון חווה רק אפשרות אחת מתוך רבות, ולכן האדם ... אותם זה מזה. משמעות הדברים נוצרת רק מתוך ההפרדה בין דבר אחד לדבר אחר. החוויה השלמה של המציאות, לפי אליעד, היא חוויה שבה האדם חווה את כל ההפכים בו זמנית. הוא מסביר: לדוגמה, חוויית האחדות היא לחוות גם ... רק במחשבות שלך. לטענתו, כל בעיות החיים מתחילות ונגמרות באמונה של האדם שהוא קיים בנפרד מהמציאות. הדרך היחידה להשתחרר מהסבל, הפחד והבעיות לפי אליעד, היא להטיל ספק בכל דבר שאנו חושבים שאנחנו יודעים. הדבר ... החוויה שלנו. הוא מסכם ואומר: הדרך להבין את אלוהים ולהפוך להיות אחד עם האמת היא להכיר את המציאות עצמה, לחקור מהו אלוהים, מהי האחדות, ולמעשה, כאשר תבין אותה עד הסוף - תהפוך אליה בעצמך. מהי תודעה? איך ... שממנו הכל עשוי? האם אני באמת קיים? מה היא התודעה לפי אליעד כהן? בשיחה מעמיקה על טבע המציאות והתודעה, אליעד כהן מסביר שהבנת התודעה מתחילה בשאלה הבסיסית ביותר: האם אני קיים באמת? הוא מדגיש שהתודעה ... בחייו נובעים מכך שהוא מאמין בנפרדות - הוא מאמין שהוא קיים, שהוא נפרד מאחרים, שהוא נפרד מהמציאות סביבו. כאשר האדם מתחיל להטיל ספק באמונה הזו ומבין ברמה העמוקה ביותר שהמציאות היא אחדות אחת, אזי כל הסבל והפחדים נעלמים מאליהם. לדוגמה, אם האדם מפחד ממשהו, הוא צריך לשאול: האם הדבר ... חושב שקיים הוא למעשה רק צורה בתוך תודעתו. אם האדם היה באמת מבין שזו רק תמונה במוחו ולא המציאות עצמה, הוא היה משתחרר מהפחד לחלוטין. מה הקשר בין חיים ומוות לתודעה? אליעד מתייחס לחיים ולמוות כדוגמה לכך שאין הבדל אמיתי בין המצבים השונים של המציאות. לדבריו, החיים והמוות הם רק צורות שונות של אותה מציאות אחת ויחידה. אם אדם מבין זאת באמת, הוא כבר לא יפחד למות, משום שהוא יודע שאין הבדל אמיתי בין המצבים, ממש כמו שאין הבדל מהותי בין חלום למציאות. הוא נותן דוגמה נוספת: בזמן שאדם חולם, החלום נראה לו ממשי. כאשר הוא מתעורר, הוא מבין שזה היה רק חלום. אך מי אמר שהמציאות הנוכחית אינה רק חלום נוסף? מבחינתו של אליעד, כל המציאויות והאפשרויות קיימות בו זמנית, וכל אדם חווה רק צמצום של אפשרויות שונות, ולא מציאות מוחלטת אחת ויחידה. מה המשמעות של יקומים מקבילים? אליעד כהן משתמש בדימוי של יקומים מקבילים כדי להסביר את ... כל דבר קיים בכל מקום, אין לו משמעות נפרדת. המטרה של ההסבר הזה היא להביא את האדם להבנה שהמציאות שלו פחות ממשית ממה שהוא חושב. איך חווים את חוויית ההפכים בו זמנית? אליעד מסביר שישנה חוויה של אחדות, בה ... ורע, אהבה ושנאה, קיום ואי - קיום. חוויה זו, שהיא חוויית האחדות, היא החוויה המוחלטת של המציאות. לדבריו, זו החוויה השלמה היחידה, שבה האדם נמצא גם בתוך החלום וגם מחוץ לו, גם קיים וגם לא קיים בו זמנית. ... של להטיל ספק בכל מה שאנחנו מאמינים בו באופן ודאי. על האדם להטיל ספק בשכל, בחושים, במציאות ובקיום האישי שלו. על ידי כך שהאדם באמת שואל את עצמו, האם אני באמת קיים?, הוא מתחיל להבין שהוא למעשה גם ... מפסיק להאמין למה שהוא חווה באופן אוטומטי, וכך משתחרר מהסבל שנובע מהאמונה שהוא נפרד מהמציאות. ככל שהאדם מתקרב להבנת האחדות, הוא חווה פחות ופחות סבל, כיוון שהוא מבין שהבעיות שלו נובעות רק מהתפיסה שלו ... את נרדמת לפני 10 דקות, ואת חולמת אותנו כאן? אין הבדל ממשי בין השולחן לחלום לבין השולחן שבמציאות. יכול להיות משהו ממשי, שאם אתה מרוכז במשהו אחר, לא תשים אליו לב, לכן ממשי זה כאשר אנו חושבים עליו. אם את ... הם כמו חלום. אין הבדל בין החיים לחלום. אם אתה חושב על החלום, זה נראה לך לא ממשי. אבל גם המציאות היא לא ממשית. אבל למעשה מה שקורה בחלום זה השתקפות של מה שקורה ב

... ממשיים, חלומות עמוקים, מציאות מדומה, מודעות בזמן חלום, עולם החלומות, לחיות בתוך חלום מה ההבדל בין חלום למציאות? אליעד כהן פותח בשאלה מרכזית: האם יש הבדל ממשי בין החלום לבין המציאות שאנו חווים? התפיסה הרווחת אומרת שבמציאות אפשר למשש חפצים ולהרגיש אותם כממשיים, אך גם בחלומות אנשים ממששים חפצים ומרגישים כאילו הם ממשיים לגמרי. אליעד מסביר שהתחושה שהחושים שלנו משדרים לנו בזמן חלום יכולה להיות זהה לתחושת המציאות, כך שהגבול בין חלום למציאות מטושטש. דוגמה לכך היא המקרה שבו אדם חולם שהוא ממשש שולחן - החלום נחווה כממשי, ואין לו דרך לדעת בזמן החלום שהוא לא נמצא במציאות רגילה. מתי החלומות מרגישים ממשיים לחלוטין? אליעד כהן מסביר שיש קשר בין עייפות ואיכות השינה לבין ממשות החלום. כאשר אדם ישן כשהוא עייף מדי, הוא לא זוכר את ... יותר. זה יוצר מצב שבו החלימה עשויה להיות מציאותית לא פחות מאשר המציאות עצמה. האם אפשר להיות מודע בזמן החלום? אליעד מתאר את מצב המודעות בזמן החלימה ומסביר שהרוב הגדול של בני האדם אינו מודע לכך שהוא חולם בזמן החלימה עצמה. הוא מביא ... זו כדי להדגיש שרובנו חיים את החלום כאילו היה מציאות מוחלטת, בדיוק כמו שעכשיו אנו חווים את המציאות בלי לדעת אם היא אולי חלום נוסף. האם אפשר להיות מודע לכך שאנחנו נמצאים בתוך חלום גם עכשיו? אליעד מרחיב את הרעיון הלאה ושואל את השאלה החשובה: האם אנחנו יכולים ... לכך שגם כאשר אנשים אומרים אני לא מרגיש חלק מהמציאות, עדיין הם לא מגיעים למודעות האמיתית שהם נמצאים בתוך חלום. מהי מודעות לאלוהים בתוך החלום? אליעד מסביר כי להיות אלוהים, או מודעות לאלוהים, פירושו להיות מודע ... שבו אדם אינו רק חווה את החלום אלא מודע לכך שהמציאות שלו היא למעשה מחשבה, ולכן הוא נמצא במצב של התבוננות גבוהה יותר. לפי אליעד, המודעות הזאת היא ההבנה וההכרה בכך שהתודעה שחושבת אותנו היא בעצמה תהליך מחשבתי שניתן להתבונן בו מתוך החלום עצמו. האם המציאות שאנחנו חווים יכולה להיות חלום עמוק יותר? אליעד מדגיש כי כל פעולה שאנחנו עושים במהלך היום, כגון מישוש חפצים או שיחה עם אנשים, יכולה להיות חוויה בתוך חלום עמוק ... כלל לא מודעים לו. הוא מציג טענה פרובוקטיבית שהמציאות הממשית שאנחנו חווים כל כך משכנעת, עד שאנחנו אפילו לא שואלים את עצמנו אם היא אולי חלום. לפי אליעד, רק כאשר אדם מתחיל לפקפק במציאות ובוחן את החוויה שלו לעומק, הוא יכול להגיע להבנה שהוא אולי נמצא בחלום ושקיימת מודעות גדולה יותר שיכולה לראות זאת. האם חלום הוא רק מחשבה או מציאות ממשית? אליעד מתאר ויכוח קצר שבו אדם מנסה להבין אם התחושה של ממשות היא בעצם רק מחשבה. הוא מדגיש שזה לא משנה אם מדובר במחשבה או בתחושה פיזית, משום שכל מה שאדם חווה, בין אם בחלום או במציאות, הוא למעשה חוויה של התודעה. לכן, ההבחנה בין חלום למציאות אינה בהכרח אמיתית, אלא תוצר של האופן שבו אנחנו תופסים את החוויה שלנו באותו הרגע. אליעד כהן מסיים בהסבר החשוב שהאדם צריך להעמיק ולהבין את המודעות שלו, ואת ... שהוא עצמו מחשבה בתוך תודעתו של אלוהים. האם המציאות היא חלום? איך להיות מודע בזמן חלום? האם חלומות הם מציאות מדומה? ההבדל בין חלום למציאות מהי מודעות עצמית בחלום? חלומות ממשיים ומציאות מדומה האם העולם הוא מציאות מדומה? אל תגיד לי שזה אחד. ש: כאילו תכלס אני חושב לעצמי מה ההבדל בין זה לבין חלום כי זה שאני ממשמש עכשיו את השולחן אני יכול למשמש אותו גם בחלום. אליעד: זה מה ... אחת גדולה בגלל זה. אליעד: זה מה שכתוב פה המציאות הממשית לא ראיתם את זה. ש1: מה ההבדל בין זה לבין חלום למשש זה מאוד ממשי גם בחלום זה מאוד ממשי. ש2: לא, לא כזה אני אף פעם חשתי בחלום ככה. ש1: אני חשתי ככה את ... גם עכשיו את יכולה להגיד שאת לא מרגישה חלק מהמציאות אבל עדיין את לא יודעת שאת ישנה עכשיו. יש הרבה אנשים פה שאומרים אני המתבונן אני רק הצופה זאת אומרת הוא כאילו אומר זה רק חלום אבל הוא לא באמת זוכר שהוא עכשיו ...

... של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן חא נג מהם חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי ... אין לו גבול. ההבדל הרביעי מציין שידיעת אלוהים לא משתנה - אין הבדל בין הידיעה כשהיא בכוח (הפוטנציאלית) לבין הידיעה כשהיא בפועל (המציאות). על פי הרעיון האלוהי, גם כאשר אנחנו מדמיינים משהו שעתיד לקרות, אלוהים יודע את כל זה בו - זמנית, ללא כל שינוי, גם אם המידע קיים רק ... יכול לדעת בוודאות משהו, אך הידיעה שלו לא שוללת את האפשרות שזה עדיין יכול להתרחש אחרת. זהו פרדוקס שבאמצעותו אלוהים מהווה את הידיעה והמציאות בו - זמנית, תוך שמירה על פתח לאפשרויות. לסיכום, ההסבר האלוהי מפרק את גבולות השכל האנושי ומאתגר את כל תפיסות הזמן, הפוטנציאל והידיעה. המושגים של יש ו - אין, פוטנציאל ו - מציאות, מחויב ו - אפשרי, מקבלים נופך חדש ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית. חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל בין ידיעה לפוטנציאל תפיסת אין סוף ומציאות אלוהית שימוש בפרדוקסים להבנת רעיונות רוחניים ההוויה האלוהית והשפעתה על המחשבה האנושית האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי, וכיצד מתוארים ... בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה למה שנראה זהה. אלו לכאורה דבר והיפוכו בו - זמנית. האל יודע דברים עוד לפני שהם באים לידי מציאות, אפילו אם אינם קיימים אפילו כפוטנציאל. בני האדם אולי מסוגלים לדמיין משהו לפני שהוא מתרחש, אבל עדיין יש צורך שמשהו כבר יהיה קיים בדמיון ... פוטנציאל, אין עדיין כלום, ואף על פי כן האל יודע את הדבר בדיוק כאילו היה קיים. כך אומר רבי נחמן: אפשר לדמיין כסא ולהביא אותו אחר כך למציאות, אבל האל יודע את כל מה שיתקיים גם אם איננו קיים עדיין ואפילו לא כאפשרות. זה מראה על תפיסה שחורגת מהמסגרת הלוגית המוכרת, ולא רק קוראת ... שהיד תזוז) לעומת מה שקורה בפועל (היד באמת זזה), האל יודע את שני המצבים ללא הבדל וללא שינוי. במחשבה האנושית, כוח (פוטנציאל) ופועל (מציאות) הם שני מושגים שונים. אבל מבחינת האל, ידיעה על מה שעתיד להיות וידיעה על מה שהוא עכשיו הן אותה ידיעה. אין כאן קודם ואחר כך, כי גם מושג ... פירושה שהדבר מחויב. כאן משתמש רבי נחמן ברעיון שכאשר אומרים האל יודע, אפשר להחליף זאת במילים האל מהווה. כך, עצם הידיעה של האל היא עצם המציאות. אבל למרות שהידיעה היא ודאית, זה לא סותר את העובדה שהדבר יכול להיות עדיין בגדר אפשרות. אלו שני קטבים, והאל מחזיק בשניהם בעת ובעונה אחת. ... כמפתח להבנה חדשה מודגש שאם מחליפים את המילה יודע במילה הוויה, מתברר שכל הניסוחים אינם עוסקים רק בידיעה תיאורטית, אלא במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה מההבדלים המוכרים (למשל, בין מה שחייב לקרות למה שאפשרי בלבד). זו גישה שאיננה מובנת לשכל הרגיל, וכדי להבין אותה צריך ... שלו עד הסוף בשאלות קיומיות (כמו למה אני חי?), יגיע להכרח להתמודד עם הסתירות הללו. בשלב כלשהו התודעה מתרחבת, והשכל הנקנה מאפשר להכיר שהמציאות מכילה סתירות בלי שהן מתבטלות זו מול זו. בתכלס, אדם עשוי להיעזר בכך בזמנים שבהם הוא חווה קשיים רגשיים. במקום להזדהות עם יש בעיה או לברוח ... הראשונית הופכת להבנה (או חוויה) שאולי פורצת את הגבולות הרגילים של השכל. שילוב של חשיבה פרדוקסלית בפתרון בעיות הקשר בין דמיון לבין מציאות בעבודה פנימית תפיסת האין סוף והחלל הפנוי לפי רבי נחמן שאלות על זמן, סיבה ותוצאה, והתבוננות מעל לשכל שאלה: האם דרך הדמיון אפשר להגיע ... למשל, אלוהים ידע מי יבוא היום, אבל עוד לפני שהיתה לו הוויה הוא ידע את זה, ואם לא היתה לו הוויה אז איך הוא ידע את זה? הוא ידע מה יהיה במציאות עוד לפני שהוא יצר את האופציה. אפשר להגיד אולי שהוא תכנן מה הוא יעשה, אבל איך הוא מתכנן אם אפילו אין הוויה? אפילו את הפוטנציאל אין, והוא ... זה כמו שאלוהים יודע את הדמיון בלי אפילו לחלום עליו. הוא חולם את החלום תוך כדי שהוא ער. האדם למשל מדמיין דבר ואחר הוא הופך את זה למציאות . אצל אלוהים הוא עושה את המציאות למרות שזה אפילו לא נמצא בדמיון. אלו לא דברים הגיוניים. השלישי, שמדעו מקיף דברים שאין להם תכלית. להקיף דברים שאין להם גבול. למשל הוא ... או שאין הבדל בין בפועל לבכוח, אין הבדל בין לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה. כשרבי נחמן אומר, אלוהים יודע, הוא מתכוון לומר ש.. ההויה של המציאות היא.. למשל זה שהמציאות מממשת משהו, זה עדיין רק אפשרי. ההוויה של המציאות היא ישויות רבות, אבל מצד האמת אין ריבוי במדעו, זה אחד. זה גם הרבה וגם אחד בו זמנית. זה לא הגיוני, אבל אם אתה מבין את זה, אין לך יותר ...

... או רגש, מעל השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, מציאות אובייקטיבית, הארה רוחנית, מודעות עצמית, גבולות השכל, מגבלות השכל, שכנוע שכלי, שכנוע רגשי, דרך רוחנית מהי תפיסת המציאות האמיתית ומגבלות השכל האנושי? ההרצאה עוסקת במגבלות השכל האנושי וההבחנה בין המציאות השכלית לבין המציאות שמעבר לשכל. אליעד כהן מציין את השאלה המרכזית - האם קיימת מציאות אובייקטיבית שניתן לתפוס אותה רק באמצעות השכל, או שמא יש מציאות שמעבר לשכל האנושי? השאלה הזאת נוגעת ליכולתו של השכל לתפוס את המציאות במלואה והאם יש משהו שמעבר לו. מהם הגבולות של השכל האנושי? המרצה מדבר על כך שלכל אדם יש שיטה מסוימת להבין את המציאות, אך כל אדם פועל בגבולות השכל שלו. הגבולות הללו הם לא רק תוצר של מגבלות פיזיות או ... תוצאה של האמונות האישיות וההבנה השכלית של כל אחד. לדוגמה, כשמישהו שואל אם תפיסת המציאות היא שכלית או מחוץ לשכל, למעשה נשאלת השאלה אם השכל האנושי יכול להקיף את כל המציאות או שהוא מוגבל על ידי חוקים תודעתיים ומנטליים. איך אפשר לשכנע מישהו אם מה שהוא אומר ... במפגש רגשי כדי להעביר את המסר בצורה אפקטיבית. מה הקשר בין רגשות לשכל בתפיסת המציאות? כאשר מדובר בשאלות של תפיסת המציאות, יש את ההבחנה בין מה שהשכל יכול לתפוס לבין מה שהרגש יכול לתפוס. אליעד כהן מדבר על כך ... להרגיש אותו או לחוות אותו, ואז התפיסה השכלית נשארת מצומצמת. איך כל אדם רואה את המציאות דרך השכל והרגש? אליעד כהן מציין שחשוב להבין שהשכל של כל אדם מוגבל לחוקי התפיסה ... חלק אינטגרלי בתהליך ההבנה של כל פרט ופרט. למעשה, השילוב של השכל והרגש בתפיסת המציאות הוא שמאפשר לאדם להבין ולהגיב לסיטואציות בצורה הוליסטית יותר, גם אם השכל לבדו לא מצליח לפתור את כל השאלות. מהי תפיסת המציאות האמיתית? האם השכל יכול להבין את כל המציאות? איך לשכנע מישהו בעובדה ששכלו אינו נכון? מה הקשר בין רגשות לשכל בתפיסת המציאות? האם ניתן לשכנע רק בעזרת השכל? מהם היתרונות והמגבלות של השכנוע השכלי? כיצד השילוב של רגש ושכל משפיע על התפיסה? מהי תפיסת המציאות האמיתית ומגבלות השכל האנושי? ההרצאה עוסקת במגבלות השכל האנושי וההבחנה בין המציאות השכלית לבין המציאות שמעבר לשכל. אליעד כהן מציין את השאלה המרכזית - האם קיימת מציאות אובייקטיבית שניתן לתפוס אותה רק באמצעות השכל, או שמא יש מציאות שמעבר לשכל האנושי? השאלה הזאת נוגעת ליכולתו של השכל לתפוס את המציאות במלואה והאם יש משהו שמעבר לו. מהם הגבולות של השכל האנושי? המרצה מדבר על כך שלכל אדם יש שיטה מסוימת להבין את המציאות, אך כל אדם פועל בגבולות השכל שלו. הגבולות הללו הם לא רק תוצר של מגבלות פיזיות או ... תוצאה של האמונות האישיות וההבנה השכלית של כל אחד. לדוגמה, כשמישהו שואל אם תפיסת המציאות היא שכלית או מחוץ לשכל, למעשה נשאלת השאלה אם השכל האנושי יכול להקיף את כל המציאות או שהוא מוגבל על ידי חוקים תודעתיים ומנטליים. איך אפשר לשכנע מישהו אם מה שהוא אומר ... במפגש רגשי כדי להעביר את המסר בצורה אפקטיבית. מה הקשר בין רגשות לשכל בתפיסת המציאות? כאשר מדובר בשאלות של תפיסת המציאות, יש את ההבחנה בין מה שהשכל יכול לתפוס לבין מה שהרגש יכול לתפוס. אליעד כהן מדבר על כך ... להרגיש אותו או לחוות אותו, ואז התפיסה השכלית נשארת מצומצמת. איך כל אדם רואה את המציאות דרך השכל והרגש? אליעד כהן מציין שחשוב להבין שהשכל של כל אדם מוגבל לחוקי התפיסה ... חלק אינטגרלי בתהליך ההבנה של כל פרט ופרט. למעשה, השילוב של השכל והרגש בתפיסת המציאות הוא שמאפשר לאדם להבין ולהגיב לסיטואציות בצורה הוליסטית יותר, גם אם השכל לבדו לא ...

... נשמות, מה קורה אחרי המוות? נצחיות הנשמה, קיום אחרי המוות, חיים לאחר המוות, חיים אחרי המוות, גלגולי נשמות, חלום או מציאות, שינה וחלומות, פיצול התודעה, לחיות לנצח, חיים ומוות, משמעות החיים מה המשמעות של גלגול נשמות ומה קורה אחרי המוות? הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בנושא של גלגול נשמות והקיום אחרי המוות, תוך בירור עמוק ומפורט של מושגים מרכזיים כמו נצחיות הנשמה, חלומות, מציאות, ומודעות. אליעד מסביר את הרעיון של גלגול נשמות, ובוחן לעומק מה המשמעות של המושג הזה. הוא טוען שגלגול נשמות פירושו שהנשמה, או התודעה, מתגלגלת או ... ברגע שאתה מתעורר, הפעולה שהייתה בחלום מפסיקה. כלומר, המודעות שלך בחלום היא חלקית בלבד ולא מוחלטת. כשאתה מתעורר, המודעות עוברת למציאות הנוכחית שבה אתה חי. כך הוא מסביר את המצב של מודעות אחרי המוות. כאשר אדם מת, התודעה שלו אינה נעלמת אלא פשוט משתנה, בדיוק כמו שהחלום משתנה או נעלם כאשר מתעוררים ממנו. המודעות אינה מתה, היא פשוט מתגלגלת לצורה אחרת, מציאות אחרת או צורה אחרת של קיום. איך מודעות קשורה לגלגול נשמות ולחלומות? אליעד מציג דוגמה של אדם שחולם בלילה שיש שריפה, ובחלום הוא בורח. כשהאדם מתעורר, הוא מפסיק לברוח כי המודעות שהייתה לו בחלום כבר איננה שם, אלא עברה למציאות שבה הוא התעורר. אליעד טוען שאותו הדבר מתרחש כאשר אדם מת. המודעות מפסיקה להיות קיימת בצורה שבה הייתה קיימת בחיים, ועוברת למשהו אחר או למקום אחר. הוא מסביר שייתכן שהמודעות מתפצלת או משתנה, אבל אין מציאות אחת קבועה שבה היא ממשיכה להתקיים ללא שינוי. המודעות שלך כל הזמן משתנה, מתפצלת ומתחלקת בהתאם למציאות שבה אתה נמצא. מה המשמעות של המושג נצחיות הנשמה? אליעד מתאר את רעיון המחויב והאפשרי באמצעות דוגמה של פירמידה. בפירמידה הזו, ישנה נקודת שיא של דבר ... שאם הילד לא מודע לעצמו, הוא דומה לעצם דומם כמו נייר, אלא שהוא עדיין מגיב באופן חלקי. ככל שהמודעות שלך מפותחת יותר, אתה חווה את המציאות בצורה ברורה יותר, וכך אתה יותר חי. הוא משווה זאת לתחושת קיום של בעלי חיים או של צמחים, שגם להם יש מודעות ברמה מסוימת, אבל היא פחות מפותחת מבני אדם. ... הזו, בדיוק כמו בחלום, מתפצלת ומתפזרת אל תוך מציאויות שונות. בסופו של דבר, האדם עצמו, התודעה שלו, עשויה להימצא במצב של חלום או מציאות אחרת, ולכן השאלה מה קורה אחרי המוות? היא בעצם השאלה מי אני באמת כרגע? מה קורה אחרי המוות? האם יש חיים אחרי המוות? גלגול נשמות נצחיות הנשמה האם ...

... או מציאות, מה ההבדל בין דמיון למציאות? מה באמת קורה? מה ההבדל בין חלום למציאות? אולי הכל דמיון? אולי הכל חלום? מה ההבדל בין אמת לשקר? הצורה מחייה את עצמה, הצורה מחויבת מצד עצמה, מה זה אמת? מה זה שקר? מה ההבדל בין דמיון למציאות, ואיך ניתן לקבוע מה אמיתי ומה לא? אליעד כהן מציג בהרצאתו את השאלה הפילוסופית הבסיסית והמהותית: מהו ההבדל בין דמיון למציאות, ומה קובע שמשהו הוא אמיתי או לא אמיתי? נקודת המוצא של ההרצאה היא שהמושגים אמת ושקר, מציאות ודמיון, הם יחסיים ולא מוחלטים, והכל תלוי בזווית הראייה של האדם. כיצד נקבעת האמת: על פי הצורה או על פי המהות? אליעד כהן מסביר שיש שתי נקודות מבט עיקריות לקביעת האמת: נקודת המבט הראשונה אומרת שהמציאות או הצורה היא הדבר המוחלט והאמיתי מצד עצמה, כלומר, הצורה מחייה את עצמה ויש לה קיום מוחלט שאינו תלוי בשום דבר אחר. נקודת המבט השנייה ... מבט של המהות, הרצון הזה חסר משמעות, מפני שהמהות היא כלום מוחלט, ולכן כל צורך או רצון הוא רק דמיון ושקר. מה קורה כאשר האדם חווה את המציאות כדמיון ואת הדמיון כמציאות? אליעד כהן מבהיר שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין דמיון למציאות. הוא מציג דוגמה של חושים: כאשר האדם רואה שולחן או שומע רעש, החוויה נתפסת כמציאות מוחשית. אך למעשה, גם תחושת השולחן או הרעש היא תוצר של פירושים והגדרות פנימיות. אם האדם היה מפרש את החושים שלו אחרת, השולחן והרעש היו ... בעוד אותו כאב בהקשר אחר נתפס כלא נעים. מה שקובע הוא הפירוש שנותן האדם לתחושה ולא התחושה עצמה. כיצד התניות ואמונות משפיעות על תפיסת המציאות? אליעד כהן מתייחס לנושא ההתניות והאמונות, ומסביר שלמעשה רוב מה שאנשים מגדירים כמציאות הוא תוצאה של התניות חברתיות ואישיות. הוא נותן את הדוגמה של רעש מטריד: כאשר רעש חלש מפריע לאדם, בעוד שרעש חזק יותר לא מפריע, מה שקובע ... הפירוש והמשמעות שהאדם מעניק לרעש. האדם מאמין שרעש מסוים אמור להפריע לו, ולכן הוא מפריע. זוהי דוגמה לכך שמה שמפריע או לא מפריע אינו המציאות עצמה, אלא האמונה של האדם לגבי המציאות. כך גם לגבי תחושות גופניות וכאבים: האדם רגיל לפרש תחושות בעוצמות מסוימות ככאב ובעוצמות אחרות כנוחות, אבל אליעד מסביר שאין באמת קנה מידה אובייקטיבי. כל זה הוא תוצאה של ההתניה והפירוש הפנימי. האם החושים והתחושות מוכיחים שהמציאות היא אמיתית? אליעד טוען שהעובדה שהאדם רואה או שומע משהו, אינה מוכיחה שהדבר אמיתי יותר מכל דמיון אחר. גם אדם בבית משוגעים שחווה מציאות אחרת, מרגיש שהיא אמיתית לחלוטין, ומבחינתו אין הבדל בין דמיון למציאות. לכן, אין שום דרך מוחלטת להוכיח שהחושים והתחושות הן אמת מוחלטת, הכל תלוי בפירוש שהאדם נותן לדברים. איך אפשר ליישם בפועל את ההבנה שאין הבדל מוחלט בין דמיון למציאות? אליעד מדגיש שהבנת היחסיות הזו מאפשרת לאדם לבדוק מחדש את תפיסותיו. כאשר האדם מבין שכל מה שהוא מפרש כמציאות מוחלטת הוא למעשה רק פרשנות יחסית, הוא יכול לבחור לשנות את האמונות והפירושים שלו לגבי דברים שמפריעים לו או גורמים לו סבל. הוא יכול להטיל ספק בכל תפיסה ולשנות את החוויה שלו את המציאות. לבסוף, אליעד מבהיר שאין תשובה אחת מוחלטת לשאלה מהי האמת ומהו השקר, מכיוון שהתשובה עצמה תלויה באיזו פרספקטיבה האדם בוחר להחזיק. הוא מציג שהמציאות היא בעצם ספקטרום רחב של אפשרויות, והאדם הוא זה שמחליט כיצד לפרש ולחוות אותה. מה ההבדל בין דמיון למציאות? האם הכל דמיון או הכל מציאות? איך לקבוע מה אמיתי? כיצד אמונות משפיעות על המציאות? האם תחושות הן אמת מוחלטת? מה ההבדל בין אמת לשקר? כיצד תפיסת מציאות משתנה? ...

... את עצמו בצורה ברורה וישירה: מהי האמת?. האמת היא אותה נקודה שבה האדם יודע בבירור מה נכון לו, לא מתוך השערה או תחושה מעורפלת, אלא מתוך הבנה עמוקה ומדויקת של המציאות. כל עוד האדם לא מגיע לנקודה ברורה זו, הקונפליקט ימשיך להטריד אותו. השכל והרגש ימשיכו להיות מפוצלים, כי שניהם מרגישים שמשהו חסר בתפיסת המציאות שלו. מדוע תפיסת המציאות חשובה לפתרון הקונפליקט? אליעד טוען שהקונפליקט נוצר משום שאדם אינו מחזיק בתפיסת מציאות מדויקת ואמיתית. אדם יכול להגדיר דברים כטוב או רע, אך הגדרה זו עלולה להיות מוטעית. למשל, ייתכן שמה שהוא תופס כטוב למעשה אינו טוב עבורו ולהפך. לעיתים אין כלל הבדל אמיתי בין טוב לרע, או שההבדל הוא דמיוני בלבד. כאשר אדם מגיע לתפיסת מציאות אמיתית, הוא באמת יודע להבחין בין טוב לרע בצורה נכונה. הוא רואה את הדברים כפי שהם באמת, ללא עיוותים של פחדים או דמיון לא מבוקר. כיצד השכל והרגש הופכים לאחד? במהותם, השכל והרגש אינם כוחות מנוגדים באמת, אלא שני היבטים של אותו דבר. השכל נתפס כרציונלי והרגש כלא רציונלי, אך האמת היא שכל דבר במציאות הוא רציונלי לחלוטין, גם אם איננו מסוגלים להבין זאת מיד. כאשר האדם לא מצליח להסביר משהו בשכלו, הוא מכנה אותו רגש. למעשה, הרגש הוא דמיון המאפשר לאדם לתפוס דברים שהשכל לא מצליח לתפוס. ברגע שהאדם מבין שכל הדברים, גם השכל וגם הרגש, הם חלק מאותה מציאות אחת, הם מתאחדים. במצב כזה נעלם הקונפליקט הרגשי לחלוטין, כי האדם מבין באופן עמוק שאין באמת הבדל מהותי בין הדברים השונים במציאות. מה הקשר בין רצון, דמיון וקונפליקט רגשי? אליעד מדגיש שהאדם צריך להתבונן לעומק ברצונות שלו. אנשים חושבים שהם יודעים מה הם רוצים (אני רוצה להרגיש טוב), אך למעשה הם אינם מבינים ... טוב?. באמצעות שאלות אלו, האדם יגיע להבנת השורש האמיתי של רצונותיו. מהי תפיסת האחדות וכיצד היא פותרת קונפליקטים פנימיים? תפיסת האחדות היא ההבנה שכל הדברים במציאות הם למעשה דבר אחד. כאשר האדם מבין בשכלו שרוצה ולא רוצה הם למעשה אותו דבר ברמת המהות, הוא חווה אחדות פנימית ושלמות. במצב זה, הרצון שלו משתנה והוא אינו חש עוד חוסר תמידי. תפיסת ... לנקודה שבה יוכל לחוות אותה באופן ברור. כל עוד האדם לא מגיע לאמת פנימית כזו, הוא ימשיך לחוות את הקונפליקט הזה בין השכל לרגש. בהקשר הזה, יש לקחת בחשבון תפיסת מציאות מסוימת של האדם. לדוגמה, כאשר אדם אומר שדבר מסוים הוא טוב ודבר אחר הוא רע, יתכן שהוא טועה. ייתכן שאין באמת הבדל בין טוב לרע, או שמה שהוא תופס כטוב לא באמת טוב לו, או שהוא לא יודע להבחין בין טוב לרע. תפיסת מציאות אמיתית היא כאשר אדם יודע להבחין את מהות הדברים בצורה נקייה, כלומר, כשהוא יודע באמת מה טוב ומה רע עבורו, ולא רק לפי תבניות רגילות של זה טוב וזה רע. דוגמה לכך היא בתחום הרצון: ... לא תמיד הרצונות הללו מועילים לו. אדם עשוי לרצות דברים שאין לו צורך בהם, או שהוא מרגיש צורך ברצונות מיותרים. הבנת האמת שבאה מתוך תודעה מדויקת העניין הוא שבתפיסת מציאות אמיתית, האדם מבין מהי האמת - מה טוב ומה רע, האם יש באמת הבחנה ביניהם? האם יש הבדל בין רצון ללא רצון? כשאדם מבין את המציאות כפי שהיא, הוא רואה את הטוב והרע בצורה אמיתית ומדויקת. כלומר, מה שנראה לו כטוב הוא באמת טוב, ומה שנראה לו כרע הוא באמת רע. השכל והרגש צריכים להתאחד ולהפוך לכוח אחד. השכל הוא הרציונאלי והרגש הוא הלא רציונאלי, אבל למעשה, כל דבר במציאות הוא רציונאלי - גם מה שנראה לנו לא הגיוני, אם נתבונן בכך לעומק, נמצא שהוא גם כן רציונאלי. אם אדם לא מצליח לראות את הרציונל שבדבר, הוא יכנה אותו בשם רגש. דהיינו, אם אדם לא ... תפיסת האחדות והשפעתה על השכל והרגש לאחר התבוננות מעמיקה, האדם מגיע להבנה שמצד האמת, כל הדברים הם אחד. אין באמת הבדל בין רצון ללא רצון, בין טוב לרע. כל דבר במציאות הוא חלק מאותו שלם. כאשר אדם מגיע לתפיסה הזו, השכל והרגש מתחברים והם פועלים כישות אחת. ברגע הזה, הקונפליקט בין השכל לרגש נעלם. אין ניגוד ביניהם, כי הם מבינים שהמציאות כולה היא אחד, אין הפכים אמיתיים. מה קורה כשהשכל והרגש אינם מסכימים? אם השכל והרגש אינם מסכימים, זה רק כי האדם לא הגיע לתפיסת האמת המלאה. ברגע שהאדם מבין שהשכל והרגש הם חלקים ... - לפי השכל או לפי הרגש? כל אחד בתוכו יודע להרגיש ולהבין מהי האמת. ונחדד. כל זמן שהאדם אינו מגיע לנקודה אמיתית של אמת, תמיד תהיה לו בעיה בין השכל לרגש. יש תפיסת מציאות מסוימת. כשאדם אומר זה טוב וזה רע, יתכן שהוא גם טועה. דהיינו, הופך ביניהם, או שאין הבדל ביניהם. ותפיסת מציאות אמיתית, היא כזו שכשהוא אומר על דבר שהוא טוב הרי זה באמת טוב, וכשהוא אומר שזה רע זה אכן רע. אם ניקח למשל את עניין הרצון, לכל אדם יש דברים שהוא רוצה ויש דברים שאינו רוצה. ולא תמיד זה לפי האמת. דהיינו, שהאדם רוצה דברים שלא צריך לרצות אותם, או שהוא חפץ ברצונות מיותרים. והרעיון הוא, שיש תפיסת מציאות שבה האדם באמת מבין את המציאות, מהי האמת. מהו הטוב והרע, האם יש אותם והאם יש את שניהם. גם השכל והרגש שמתאחדים לכוח אחד. העניין הוא שהשכל הוא הרציונאלי והרגש הוא החלק הלא רציונאלי. מצד האמת הכל רציונאלי. אין במציאות שלנו אף דבר שאינו רציונאלי. השאלה אם אנחנו תופסים זאת כך. ברגע שאדם אינו תופס דבר מה, הרי שהוא מכנה אותו בשם רגש, אך למען האמת המציאות כולה היא רציונאלית לחלוטין. השאלה אם הרציונאל של האדם מצליח לתפוס אותו. אפשר להבין שיש את השכל והדמיון והכוחות הללו מאזנים האחד את השני. האדם בעצם צריך למצוא כיצד לאזן את ... שיצליח להכיל את ההפכים הללו. כי השכל של האדם אומר לו שזה טוב וזה רע, אבל אולי לא? אולי זה לא כל כך קריטי, אולי באמת אין הבדל ביניהם? הרעיון הוא שיש תפיסת מציאות שבה הכל מתאחד. ברגע שהאדם מבין את המציאות כפי שהיא. האם אני באמת צריך לעשות את הדבר הזה? האם באמת אני רוצה לעשות את הדבר הזה? כי אף אחד אינו יודע: מה הוא באמת רוצה? כולם חיים, חיים שלמים, ולאף אחד אין מושג מה הוא ... בין השכל לרגש, זה רק בגלל שהאדם רחוק מן האמת, דהיינו, הרגש משדר לאדם שיש משהו אחר! גם הרגש מרגיש שהשכל אינו צודק. וכשהרגש לא צודק, השכל מבין זאת. יש תפיסת מציאות אחת, שבה אין הבדל בין רגש לשכל. ועד שהאדם מגיע לתפיסת מציאות זו, עד אז יהיה קונפליקט ביניהם. יש דבר אחד שעליו הרגש אף פעם לא מסכים. תמיד הוא ירגיש שחסר לו משהו. בנאדם תמיד מרגיש שיש לו רצון. האם יש מציאות שבה אין לו שום רצונות שהמציאות טובה כפי שהיא? ששם הכל מושלם. אין מציאות כזו. גם אם יהיה שלום בעולם, עדיין יחוו חסר כלשהו. הרעיון הוא שכל זמן שהאדם לא הגיע לתפיסת המציאות שבה הכל אחד. רק אם האדם יבין בשכל שלו וגם בדמיון שלו שמצד האמת למרות שהדברים נפרדים הם גם בו זמנית אחד. אין התכחשות לכך שיש רוצה ולא רוצה, אבל בו זמנית הכל גם אחד. רק אז הרגש ...

... או דמיון? חלום או מציאות? היה או לא היה? האם הזיכרון האנושי מתאר מציאות אובייקטיבית? אליעד כהן פותח את ההסבר בשאלה לגבי הזיכרון האנושי, וקושר אותה למושגים של סיבה ותוצאה. הוא מתמקד בשאלה בסיסית: האם מה שהאדם זוכר שאכן קרה, הוא בהכרח אירוע שקרה במציאות באופן אובייקטיבי, או שזהו רק זיכרון סובייקטיבי? הוא מציג דוגמה של אדם ... באופן מוחלט שהאירוע באמת התרחש? אולי למרות הזיכרון, האירוע לא באמת קרה? לדבריו, הזיכרון האנושי אינו מתאר בהכרח מציאות אובייקטיבית, אלא רק מציאות סובייקטיבית. הזיכרון הוא תחושה או תמונה המופיעה במוחו של האדם בזמן ... היחיד, הוא מסביר, הוא התחושה שהאדם משייך לתמונה. התמונה מהעבר נחוויית כאילו התרחשה, והתמונה מהעתיד אינה נחוויית כמציאות קיימת. אולם בפועל, שתיהן קיימות בתודעה רק ברגע הנוכחי. לפיכך, לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל ... שמוכח במקרים של היפנוזה שבה אנשים משחזרים אירועים דמיוניים שמעולם לא התרחשו בפועל. האם הזיכרון האנושי הוא מחויב המציאות? אליעד מסביר שהזיכרון אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. האדם אמנם חווה את הזיכרון באופן מוחשי, אך תחושה זו אינה ... את ההסבר באמירה שכל רגע הוא למעשה רגע חדש, שבו העבר והעתיד נוצרים מחדש בתודעה, ומציע למאזינים לנסות להתבונן במציאות מתוך נקודת מבט זו, כדי להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של הזיכרון האנושי וזה מתחבר לנושא של הסיבה ... ברמה האובייקטיבית, אלא ברמה הסובייקטיבית אתה מתאר את מה שקרה לך ברגע הקודם. וזה אומר שכל הזיכרונות הם לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות. זה שאתה זוכר, זה לא מחויב, זה שאתה מוכיח, זה לא אומר שזה קרה. ומצד ...