... יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה בטווח זמן כלשהו ובמרחב מקום כלשהו. אבל יש גם עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה ... להיות מאושר. וכדי להיות מאושר, לשם כך צריך להבין את המנגנון האמיתי של האושר. כי האושר של האדם משתנה כל הזמן. והאדם כל הזמן נמצא במרדף אחרי האושר שלו, בלי להשיג אותו לעולם. ומי ...

... שרץ חופשי ברחוב לעומת אדם שקשור בחבלים ומנסה להשתחרר. בחוויית החיים הרגילה, אנחנו כן מבדילים בין אנשים שיש להם אפשרויות בחירה לבין אלו שאין להם. האם חוויית הבחירה מוכיחה את קיומה? אליעד מדגיש שהחוויה האישית של האדם היא שיש לו בחירה, גם אם הלוגיקה טוענת ... אז לא היה לאדם קיום נפרד. עצם קיומו הנפרד של האדם מוכיח שהמציאות לא ממלאת את כל המרחב האפשרי , ולכן האדם עצמו הוא ביטוי של אפשרות בחירה מסוימת. גם אם האדם מוגבל מאוד בבחירותיו, עדיין יש לו מקום נפרד מהמציאות הכללית שבו הוא חווה שהוא הגורם המחליט. מה ... או שהוא חווה את עצמו כישות שיש לה אפשרות לבחור. אפילו רובוטים יכולים להיות מתוכנתים להבדיל בין אפשרויות שונות, וכך האדם, גם אם הוא רובוט, מתוכנת לחוות את עצמו כבוחר. איך המודעות משפיעה על תפיסת הבחירה? אליעד מסביר שככל שהמודעות של האדם לעצמו ולמחשבותיו ...

... קידום בעבודה, שינוי תעסוקתי, הכנה לראיון עבודה , ניגוד אינטרסים במקום עבודה, להתקדם בעבודה איך להתנהל נכון מול דילמות בקידום או שינוי תפקיד בעבודה? בהרצאה זו אליעד כהן מתייחס לעומק לדילמה נפוצה: עובד חדש שמרגיש שהתפקיד אליו התקבל אינו מתאים לכישוריו, ושוקל מעבר לתפקיד אחר בארגון תוך זמן קצר. דרך דוגמה מפורטת של עובדת שהתחילה תפקיד חדש לאחרונה ומתלבטת אם לבקש מעבר לתפקיד אחר בארגון, אליעד מראה איך לנתח מצבים של שינוי וקידום בעבודה, וכיצד להתמודד עם קונפליקטים פנימיים וחיצוניים שמתעוררים במצב כזה. ההרצאה מתארת בפרטי פרטים את השלבים שאדם צריך לעבור כאשר הוא שוקל שינוי תעסוקתי או קידום לתפקיד חדש, במיוחד אם מדובר בשינוי מהיר לאחר תחילת תפקיד מסוים. איך מחליטים מה חשוב יותר - כסף או עניין בתפקיד? אליעד פותח בשאלה מהותית: מה חשוב יותר, כסף או עניין בתפקיד? הוא מעלה את האפשרות שייתכן מצב שבו העובד יבחר בתפקיד פחות מעניין עם יותר כסף או תפקיד מאתגר ומעניין יותר עם אותו שכר או פחות. הוא ממחיש את הבחירה הזו כדילמה נפוצה אצל עובדים. אליעד מסביר שלפעמים תפקיד מאתגר נתפס בטעות רק כמשהו שקשה לעשותו, אך בפועל האתגר יכול להתבטא גם ביכולת לבטא יצירתיות ועצמאות, מה שמגביר תחושת סיפוק ומימוש עצמי. מה ההבדל בין עבודה עצמאית לתפקיד מאתגר? אליעד מדגיש שהמושג מאתגר לרוב מתפרש כקושי או סיכון לכישלון, בעוד שהעובדת שמדברת איתו מפרשת את מאתגר כיכולת לעבוד באופן עצמאי ולבטא את עצמה בצורה יצירתית. הוא מבחין בצורה חדה בין אתגר לבין עצמאות, כאשר עצמאות לא בהכרח אומרת שהעבודה קשה, אלא מאפשרת מרחב גדול יותר לביטוי אישי ויצירתיות. הוא משתמש בדוגמה של שיחות נכנסות לעומת שיחות יוצאות, וממחיש כי כאשר העובד הוא יוזם (שיחות יוצאות) העבודה בדרך כלל מעניינת ומספקת יותר מאשר במצב שבו הוא מגיב לפניות (שיחות נכנסות). כיצד להתמודד עם תחושת חוצפה כאשר רוצים לעבור תפקיד? אליעד מתייחס לדילמה של העובדת שחשה חוצפה בכך שהיא רוצה לעבור תפקיד אחרי זמן קצר מאוד בארגון. הוא מבהיר שהתחושה הזו טבעית, כי היא מבטאת חשש להפר אמון עם המנהלים שגייסו אותה. הוא מציע לא להתכחש ... לקראת מעבר תפקיד? השלב החשוב ביותר, לפי אליעד, הוא להבין לעומק את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בהחלטה: אינטרס של הבוסית הנוכחית, שעלולה לאבד עובדת טובה שרק נקלטה אינטרס של המנהלת החדשה שמגייסת לתפקיד, והאם היא בכלל מודעת לכישורים של העובדת אינטרס של הנהלת הארגון או מנהלים בכירים יותר, שרואים את טובת החברה בכללותה אליעד מדגים שכדי לפתור קונפליקט כזה בצורה הטובה ביותר, חשוב מאוד להבין את האינטרסים של כל ... לזהות את האינטרסים של הצדדים המעורבים, ולהבין מה מניע אותם לקבל או לדחות את הבקשה שלך. להציע פתרונות יצירתיים שמרככים התנגדויות אפשריות (למשל עבודה משולבת, מעבר הדרגתי, או הצגה של יתרונות המעבר גם למנהלים הנוכחיים). הוא ממחיש כי כאשר מנהלים את השיחה בצורה מנומקת, אמפתית ומדויקת, הסיכויים להגיע לתוצאה טובה עולים מאוד. מה הקשר בין קבלת החלטות בעבודה לתהליכים פנימיים של חשיבה? אליעד מדגיש שמה שנראה על פניו כהחלטה פשוטה של שינוי תפקיד בעבודה, משקף בעצם תהליך עמוק של חשיבה פנימית, המבטא את היחס שלנו להתמודדות עם חוסר ודאות, ניהול סיכונים, והכרת האינטרסים הפנימיים שלנו. הוא מראה שהאופן שבו מנהלים את ההחלטה ... וצרכים שונים. כאשר מבינים את מנגנון קבלת ההחלטות בצורה עמוקה, הדבר עוזר גם לפתור בעיות בתחומי חיים נוספים. לסיכום, איך לשפר סיכויים לקבלת קידום או שינוי תפקיד ב

... בלקויות למידה, בלבול בין ימין לשמאל, דיסלקציה, דיסקלקוליה, התמצאות במרחב, הפרעת קשב וריכוז, טיפול בהפרעות למידה, לא זוכר שמות, מתבלבל בשמות, בעיית זיכרון, adhd, בלבול בין שמאל לימין, דיסקלקולציה מה המשמעות של בלבול בין ימין לשמאל? בהרצאה זו ... אנשים יכולים להתבלבל בין ימין לשמאל במהלך מצבים שונים, אך השאלה המרכזית היא האם מדובר בהפרעה חמורה או פשוט בקושי שמקורו בריכוז וביכולת להבדיל בין צדדים. אליעד מסביר שמי שמתקשה להבדיל בין ימין לשמאל יכול להתמודד עם זה על ידי תרגול וזיכרון, כמו כל קושי אחר הקשור לשמות או מילים. האם בלבול בין ימין לשמאל קשור לבעיה במוח או לחוסר ריכוז? ההרצאה מציינת כי ... בין ימין ושמאל, אך לא בהכרח מדובר בהפרעה מוחית. אחד הפתרונות המוצעים על ידי אליעד הוא תרגול מנטלי, שבו כל אדם יכול לשפר את יכולתו להבדיל בין הצדדים אם יתאמן על כך. הוא משווה את הבעיה הזו לקושי בזכירת שמות או מילים מסוימות, שבו אדם לא זוכר מילים מסוימות פשוט כי לא השקיע בהן מספיק מחשבה או תשומת לב. אליעד גם ... שדיסלקסיה היא תופעה שבה אדם כותב או קורא מילים הפוך, כאשר מדובר בקושי במעבר בין צורות של אותיות, ולא בהפרעה שקשורה באופן ישיר ליכולת להבדיל בין צדדים. הוא מדגיש כי דיסלקסיה, בדומה לבלבול בין ימין לשמאל, אינה בהכרח קשורה להפרעה במוח, אלא עשויה להיות תוצאה של חוסר תשומת לב או התמקדות בבעיה בצורה לא נכונה. מה ... בלבול בשמות לבין בעיות זיכרון? אליעד מציין גם את הקשר בין בלבול בשמות לבין בעיות זיכרון. הוא מסביר שהבעיה איננה בהכרח טמונה ביכולת של המוח, אלא בכך שהאדם לא מצליח להקשר את השם לאדם באופן עקבי. כמו במקרה של זיכרון שמות, כאשר אדם לא מתרגל או לא מקשר את המילה לאדם מסוים, הוא עלול לשכוח את השם או להתבלבל. אליעד ... האם בעיות בלבול משקפות בעיה אמיתית במוח? אליעד מסביר שאין מדובר בהכרח בבעיה במוח, אלא בהבנה של תהליכי למידה והתנסות. הוא מציין שהמוח של כל אדם פועל בצורה דומה, כאשר הוא עובר דרך מספר שלבים של זיהוי, תיוג והבנה של המידע. לדוגמה, הוא מדבר על כך שלפעמים אנשים יכולים להתבלבל במילים פשוטות רק בגלל שהם ... לתפקוד המוחי עצמו, אלא לאופן שבו המידע עובר ומתקבל. אליעד מציין כי בעיות כאלו ניתן לפתור בתרגולים ממוקדים, שיאפשרו לאדם לשפר את יכולתו להבדיל בין צדדים, לזכור שמות, ולהבין מושגים בצורה ברורה יותר. הפרעות למידה בלבול בין ימין ושמאל דיסלקסיה בעיות זיכרון ADHD תרגולים למוח הבנת מושגים ...

... המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי איך המוח האנושי מחליט מהי אמת ומהו שקר? המוח האנושי פועל על בסיס מנגנונים פנימיים המבדילים בין אמת לשקר. אליעד כהן מסביר כי בבסיס כל המחשבות, התחושות, והרגשות עומד מנגנון מרכזי מאוד שמבדיל בין מחויב (אמת מוחלטת) לבין בלתי אפשרי (שקר מוחלט). בין שני אלה נמצאים הדברים שאנו מכנים אפשריים, כמו מחשבות, רגשות וזיכרונות. מה המשמעות של המונח מחויב לפי אליעד? לפי אליעד, מחויב הוא משהו שאינו יכול להיות שגוי בשום מצב. המוח האנושי אינו מסוגל אפילו לחשוב על האפשרות ההפוכה של משהו שהוא מחויב. לדוגמה, כשאתה רואה קיר, החוויה של הראייה היא מחויבת. לעומת זאת, המחשבה שאין קיר היא בלתי אפשרית כל עוד החושים אומרים אחרת. כיצד עובד מנגנון ההיפוכים במוח? שיטת ההיפוכים שאליעד מציג עוסקת בשאלה מתמדת של מחשבות ותחושות שעל פני השטח נראות ברורות מאליהן. כאשר מופיעה תחושה כמו כואב לי הגב, המוח יכול לשאול אולי לא כואב לי הגב? אך עדיין, שתי האפשרויות האלה מסכימות על כך שקיים גב ... המנגנון האמיתי הוא הרבה יותר עמוק ומבוסס על תפיסות יסוד כמו זמן, מקום, אני ולא - אני, וכן חלום ומציאות. למה קשה לאדם להטיל ספק בחוויית החושים? אליעד מסביר שהמוח האנושי מאוד מתקשה להטיל ספק בדברים שהוא חש בבירור. לדוגמה, קשה מאוד להטיל ספק בחוויה של כאב פיזי, או בראייה של אובייקט. האדם לא שואל את עצמו אולי אני רק מדמיין שאני רואה את זה? או אולי בכלל אני לא שומע?. כך גם לגבי ההבדל בין חלום למציאות, או בין היום לאתמול. זהו מנגנון פנימי חזק מאוד. מהו המנגנון הבסיסי ביותר שעליו המוח נשען? המנגנון הבסיסי ביותר הוא ההבדל בין יש לאין. כל החוויות שלנו מבוססות על ההבחנה בין משהו שקיים למשהו שלא קיים. לדוגמה, כשאתה מרגיש רעב, החוויה מבוססת על ההנחה שיש לך גוף, שיש לך תחושת מקום וזמן. כל אלה מבוססים על הנחות יסוד פנימיות שהמוח כלל לא מטיל בהן ספק. איך מגיעים להטלת ספק עמוקה ביותר? אליעד מתאר תהליך ארוך שבו האדם ... את השכבות שעליהן מתבססות המחשבות והתחושות שלו. האדם מתחיל בשאלות פשוטות, כגון: מי אמר שאני רעב?, מי אמר שזה טוב?, ומעמיק עד לשאלות מורכבות ביותר כמו: האם יש בכלל הבדל בין יש לאין? או האם זה אפשרי שאני בו - זמנית קיים ולא קיים?. ככל שהאדם מתקדם בהטלת הספק הזו, הוא מתקרב למנגנון הבסיסי ביותר. מה קורה כאשר מגיעים להבדל בין יש לאין? כאשר אדם מצליח לראות ולחוות את ההבדל הבסיסי ביותר בין יש לאין, הוא למעשה רואה את השורש שעליו מושתת כל מנגנון החשיבה והחוויה האנושית. בשלב זה, לדבריו של אליעד, האדם מסוגל להשתחרר באופן מלא מתחושת החיסרון, כיוון שחיסרון נוצר רק כתוצאה מהבדל בין דברים. למה המדיטציה לבדה לא מובילה להבנת השורש? לפי אליעד, מדיטציה וויפאסאנה יכולות לגרום לשינויים בתפיסה ולשחרור זמני מכמה הנחות יסוד, אבל הן לא מאפשרות הטלת ספק בשורש הראשוני - ההבדל בין יש לאין. לכן הן מספקות חוויה נעימה וזמנית של שחרור, אך לא פתרון קבוע לחוויית החיסרון האנושית. האם יש חשיבות לפרקטיקה יומיומית בהטלת ספק? אליעד מסביר שלא חייבים להטיל ספק כל הזמן בכל דבר, אלא חשוב בעיקר להבין את התהליך הפנימי. לדוגמה, כאשר אדם חש רעב, הוא לא צריך ... ההנחות המסתתרות מאחורי התחושה הזו. מה משמעות האמירה תמיד תישאר בחיסרון עד שתראה את השורש? המשמעות היא שכל עוד אדם לא זיהה וחווה בפועל את המנגנון הכי בסיסי שלו - ההבדל בין יש לאין - הוא תמיד ירגיש תחושת חיסרון כלשהי. רק כאשר הוא יגיע לשורש ההבחנה הזו ויראה שאין באמת הבדל בין יש לאין, רק אז הוא יוכל להשתחרר מתחושת החיסרון. האם אדם יכול להגיע להארה במקרה? ... הבנה שכלית וללא יכולת להסביר אותה. כל מי שטוען שהגיע למצב של הארה ואינו יכול להסביר כיצד הגיע לכך, פשוט אינו מבין באמת מהי אותה הארה, ולכן הוא נמצא בשקר מסוים. איך עובד המוח האנושי? מה זה מודעות עצמית? שיטת ההיפוכים של אליעד כהן מה ה

... עצמית, מה זה כלום? סיבתיות, סיבה ותוצאה, תחושה של חוסר ידיעה, חוסר אינפורמציה, להבדיל בין יש לאין, מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? באמת לרצות, רצון חזק מה זה כלום? ההרצאה מתמקדת בכמה רעיונות יסודיים בתחום המודעות העצמית, עם דגש על השאלה מה זה כלום? תוך כדי חקירה של הסיבה והתוצאה, תחושת חוסר הידיעה, ויכולת ההבדלה בין יש לאין. אליעד מתחיל את השיחה עם ... היא שאין לו ערך, אלא שיש חוויה של היעדרות או חיסרון שנוגע לדברים מסוימים. כלום הוא בעצם תחושת חוסר של משהו, במובנים שונים, כמו חוסר אינפורמציה או חוסר קשר למקום או זמן. הבדלים בין יש לאין ההרצאה ממשיכה בהסבר על ההבדלים בין יש לאין, ומדוע לא תמיד ניתן להבחין בין השניים. כלום, בהגדרה מסוימת, הוא היעדר של יש. עם זאת, אליעד מציין שאין הבדל מוחלט בין יש לאין, אלא מדובר במצב שמכיל גם את השניים. הוא מדבר על יש ואין כמצבים יחסיים שיכולים להשתנות בין פרשנויות שונות של אדם לסיטואציות שונות, תוך כדי שנפנים לתוך תפיסה של זמן ומקום. מה זה רצון חזק? אליעד מתאר גם את הרצון החזק כהיבט חשוב במודעות עצמית. הרצון, לפי אליעד, הוא לא סתם תשוקה, אלא משהו שקשור לניהול תפיסת המציאות של האדם. הוא מדגיש את החשיבות של להבדיל בין סוגי רצון שונים, ולהתמקד בהבנת ... לא רק הכרה במי שאני, אלא גם הבנה של מה זה אני והאם אני חווה את עצמי כישות עצמאית או כחלק מקיום רחב יותר. המודעות לא רק עוזרת לנו להבין את זהותנו, אלא גם את המקום בו אנחנו מציבים את עצמנו ביחס לעולם ... אולם לעיתים הידע הזה לא מביא אותנו לתוצאה מוחלטת אלא רק למשמעות חדשה של השאלה או הבעיה שהצגנו. מודעות עצמית מה זה כלום? סיבתיות תחושת חוסר ידיעה רצון חזק הבדלה בין יש לאין הפסקת ניתוח מחשבות ...

... כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין ... את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו ... אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים אמיתיים, אלא גם להפעיל דמיון: הוא משווה בין תרחישים דומים ומניח ... אנשים שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר ... השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או חפיפות בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ... שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר לנו לנחש את ההתנהלות של אחרים. האם דמיון יכול לשבש את ... הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול ... זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות או את הדימויים האלו, נוכל לשנות את הדרך בה אנו תופסים את ... לשאול את עצמנו כל הזמן האם מה שאנחנו רואים או מאמינים בו הוא באמת נכון, זה יאפשר לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם הדמיון משדר לנו את כל האופציות האפשריות? אליעד מסביר שבמקרים ... ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון ...

... אסוציאציות, איך עובד המוח האנושי? איך המוח חושב? כוח המדמה, הרצון הראשון, המחשבה הראשונה, ... שקשור אליו - החפצים שעליו, המקום שבו הוא נמצא, או הזיכרון של מה שהיה עליו. אליעד מציין ... אישית - לשאול את עצמך כל הזמן למה אתה בטוח במשהו, להתחיל עם מחשבה פשוטה ולהתקדם לאחור ...

... להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך? איך אפשר לא להבדיל בין דבר להיפוכו? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה הוא תורת אחדות ההפכים, שמשמעותה לא להבדיל בין שום דבר לבין ההיפך שלו. על פי אליעד, הדרך היחידה להגיע להבנה המוחלטת של המציאות ולאושר אמיתי היא להטיל ספק מוחלט בכל ההבדלים ובכל ההבחנות שאנחנו רגילים לבצע באופן אוטומטי. כל עוד אנחנו מבדילים בין דבר אחד לאחר, נוצר אצלנו חיסרון, מכיוון שההבדלה עצמה יוצרת את הרצון, והרצון יוצר את הסבל. איך ... מסוים על פני אחר. המטרה אינה לבחור דווקא בנעליים שונות או ללכת יחף, אלא להגיע למצב שבו אין יותר העדפה פנימית. אם אדם יצליח לראות שאין שום הבדל בין האפשרויות, הוא ישתחרר מתחושת החיסרון שגורמת לו ... פנימי מסוים שנקרא היגיון. אבל גם ההיגיון הוא רק כלי, לא דבר מוחלט. אפשר להטיל ספק גם בו, ולשאול מי אמר שהוא צודק. מה המטרה של הטלת ספק בהבדלים? המטרה של הטלת ספק היא להגיע למצב שבו אין לאדם שום ודאות מוחלטת. אליעד אומר מפורשות כי הוא לא מנסה לשכנע שאין הבדל בין דברים, אלא להביא את האדם למצב שבו הוא בתוכו לא רואה את ההבדלים כמשהו מוחלט. המצב הזה מביא לשחרור פנימי מוחלט, כי אם אתה מבין שאתה זה שיוצר את ההבדלים, אתה יכול לחיות את חייך מבלי להרגיש מאוים או מוטרד מהבדלים אלה. אליעד מדגיש שוב ושוב כי אין טעם לנסות לשכנע את עצמך שאין הבדל באופן מאולץ. במקום זאת, יש לבדוק ולחקור בכל פעם ... מטרה, אנחנו צריכים לבדוק מדוע בכל זאת אנחנו מעדיפים אחד מהם. הבדיקה הזו צריכה להיות יסודית עד לרמה הפנימית ביותר, עד שנגיע לתובנה שאין באמת הבדל מוחלט, אלא ההבדלים הם רק פרי של תפיסה יחסית. האם אפשר באמת לא להבדיל בשום דבר? אליעד מסביר שהתהליך דורש זמן ועבודה פנימית רבה, ולא יכול להיעשות בצורה מיידית או באמצעות טריקים כמו NLP. הוא מתייחס לדוגמה של סרטון שכביכול לימד אנשים לא להבדיל בין הצבעים צהוב וכתום בשתי דקות, ומסביר כי מדובר באשליה ולא באמת באי - הבדלה עמוקה ואמיתית. לדעתו של אליעד, לא מדובר בשינוי אמיתי של תפיסת המציאות אלא בסוג של מניפולציה שטחית על התודעה, כאשר האדם נשאר למעשה כבול באותן הבחנות פנימיות. לעומת זאת, הטלת ספק אמיתית לא מוגבלת לצבעים או להבדלים קטנים. היא כוללת גם ספקות גדולים, כמו השאלה האם ... במשהו, תמיד קיים ספק לגבי המחשבה שלך. מה מקור הסבל והתחושה שחסר לנו משהו? אליעד חוזר ומדגיש שכל סבל, כל תחושת חיסרון או שיעמום, נובעים מההבדלה שאנחנו עושים במוח. למשל, הוא מציין דוגמה של אדם שאומר משעמם לי. השעמום נוצר כי האדם בטוח שיש הבדל בין מצב טוב (מעניין) למצב רע (משעמם), והתחושה הזו ... רוצים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים? איך אפשר לחיות בעולם בלי לעשות הבחנות? אליעד מסביר שבמצב האידיאלי אדם מסוגל לחיות בעולם הרגיל, לראות הבדלים, ולהתנהל לפיהם, אך בתוכו הוא אינו מרגיש שום חיסרון, מכיוון שהוא כבר מודע שההבדלים האלה אינם מוחלטים. הוא יכול להיכנס ולצאת מהחוויה ... מסבל נפשי היא על ידי הטלת ספק שיטתית ויסודית, תחילה בחושים, לאחר מכן בשכל, ולבסוף בדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו בטוחים בהם לחלוטין. איך לא להבדיל בין דבר להיפוכו? מהי תורת אחדות ההפכים? איך להטיל ספק בחושים? איך המוח יוצר הבדלים? למה משעמם לך? איך להשתחרר מתחושת החיסרון? מה ...

... בין אישית, מערכות יחסים, בעיות בתקשורת, איך לגרום למישהו להבין אותך? למה לא מבינים אותך? איך האדם מבין דברים? איך המוח מפרש דברים? איך המוח חושב? איך המוח מבין? חוסר הבנה מהם האתגרים בתקשורת בין אישית? ההרצאה עוסקת ... אך הצד השני לא מבין אותנו כפי שהתכוונו. למה לא מבינים אותנו? הסיבה העיקרית לכך שלא מבינים אותנו, לפי אליעד, היא כי כל אדם מפרש את הדברים לפי המשקפיים האישיות שלו. המוח לא תמיד מבין את הדברים כפי שהאדם המביע אותם התכוון. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, יתכן שהצד השני יפרש את המשפט כאני רוצה לשתות, בגלל שמה שאמרנו לא תמיד מעביר את כוונתנו במדויק. איך המוח מפרש את מה שנאמר? המוח של כל אחד מפרש את הדברים בצורה שונה, זה תלוי בזיכרון ... שונות. כמו כן, אליעד מציין שלפעמים יש צורך להתאים את הדרך בה אנחנו מדברים, כך שהצד השני יבין אותנו נכון. יש גם מקרים בהם אדם לא יכול לבטא את עצמו בצורה מדויקת, ואז המוח של הצד השני יכול לפרש את הדברים כפי שהוא מבין ... השתמשנו במילים עמומות או לא מדויקות. כמו כן, אליעד מציין שיש פעמים בהם דווקא נעים לנו להשאיר מקום לפרשנות, ואז הצד השני יכול להבין את דברינו בצורה אחרת, וזה יכול לעבוד לטובתנו. מהם הקשיים בתקשורת בין אישית? איך לשפר תקשורת בין אישית? למה לא מבינים אותי? מהו תהליך הפרשנות במוח? איך המוח מפרש את המילים? מהו זיכרון ותקשורת? האם יש פתרון מוחלט ...