... ההבנה - האם הגעת? איך תדע אם הגעת להבנת
המציאות בשלמות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: איך אדם יכול לדעת אם הוא הגיע להבנת
המציאות בצורה מלאה ומוחלטת? האדם חוקר ומתעמק בעצמו
ובמציאות, מנסה להבין את מהות התודעה, הרגשות, הרצונות שלו, ולמה הדברים קורים כפי שהם. הוא מגיע לתובנות מסוימות ושואל את עצמו ... שהגיע אליה היא האמת השלמה והמוחלטת. התשובה של אליעד לשאלה הזו ברורה וחד - משמעית: כל עוד קיימת בכלל שאלה האם הבנת את
המציאות בשלמות, זה אומר שלא הגעת להבנה השלמה. זה כולל גם מצב שבו האדם אומר לעצמו בביטחון שהוא כבר הבין את
המציאות בשלמות - גם אז הוא טועה. כי אם ניתן בכלל לשאול או לחשוב האם ישנה אפשרות אחרת, סימן שההבנה אינה שלמה עדיין. מדוע עצם השאלה מעידה שאין הבנה שלמה? כאשר אדם שואל אם הבין את עצמו ואת
המציאות, זה מעיד על כך שהוא עדיין חי בפרספקטיבה של נפרדות, שבה הוא רואה את עצמו ואת הבנתו כדבר נפרד
מהמציאות עצמה. שאלות כמו האם אני צודק?, האם הבנתי נכון? מבוססות על הנחת היסוד שייתכן שיש
מציאות אחרת שונה ממה שהאדם תופס. לכן, כל תשובה, אפילו אם היא מגובה בהוכחות ובטיעונים הגיוניים, אינה יכולה להיות אמת מוחלטת. תמיד קיים ההיפך, תמיד ניתן לתהות על ההבנה הקיימת. לדוגמה, אם אדם הגיע להבנה
שהמציאות היא טובה, מיד אפשר לטעון את ההיפך -
שהמציאות רעה. אם הוא בטוח שיש לו בחירה, אפשר מיד לטעון גם את ההיפך - שאין לו בחירה. אליעד מסביר שכל משפט או כל תובנה יכולה ... כל עוד יש בכלל אפשרות כזאת, ההבנה אינה מוחלטת. מתי השאלה האם הבנתי כבר לא קיימת? לפי אליעד, ישנו עומק מסוים של הבנה של
המציאות, שבו כבר לא ניתן לשאול בכלל אם הבנת את
המציאות. בנקודה הזאת עצם השאלה פשוט מתבטלת. היא לא מתבטלת כי האדם חושב שיש לו את התשובה המושלמת והוודאית, אלא כי הוא הגיע להבנת
המציאות בצורה שבה כל האפשרויות וכל ההבנות הן חלק מאותו הדבר. כלומר, הוא מכיל בתוכו את כל האפשרויות וכל הפרספקטיבות של
המציאות. כאשר אדם מגיע לנקודה הזו של הבנה, הוא מבין שאין באמת הבדל בין כל הדעות והאפשרויות. הוא מבין שהכל הוא היבטים שונים ... על אותו המקום. אחד אומר: יש כאן פיל, ואילו השני אומר: אין כאן פיל. איך זה ייתכן ששניהם צודקים באותה המידה? התשובה היא
שהמציאות האמיתית כוללת את כל המקומות וכל הזמנים באותו הרגע ממש. מנקודת מבטה של אחדות מוחלטת, אין באמת הפרדה בין יש ואין, בין ... שאין שום הבדל אמיתי בין האחדות והנפרדות, בין ההפכים השונים ובין כל האפשרויות - רק אז אתה באמת נמצא בהבנה שלמה ומוחלטת של
המציאות. עד אז, כל תשובה שתיתן עדיין תחזיר אותך לשאלה המקורית, ובכך תדע שטרם הגעת להבנת השלמות. מהי הבנת
המציאות בשלמות? איך לדעת אם הגעת להבנה מלאה? מהי פרספקטיבת האחדות? איך הפכים יכולים להיות נכונים בו זמנית? האם יש אמת מוחלטת
במציאות? כיצד להגיע להבנת עומק של
המציאות? מה המשמעות של נפרדות ואחדות? הפעם נדבר על הבנת השלמות, האדם שואל את עצמו האם הגעתי להבנת
המציאות בשלמות, כן או לא? האדם מתאמץ ומתאמץ ולא יודע אם הגיע? והתשובה היא חד משמעית, אם אתה שואל את עצמך האם הבנתי את הדבר בשלמות. לא, לא הבנת את הדבר בשלמות. כל עוד ניתן בכלל שתהיה שאלה האם הבנת את
המציאות בשלמות, אין עדיין הבנה של השלמות. כי אדם ששואל את עצמו האם הבנתי את עצמי כן או לא, הוא עדיין נמצא בנפרדות, הוא ... שתתן, יש אפשרות שההפך הוא הנכון, זה לא משנה כעת אם יש הוכחות או אין, כל עוד האדם נותן תשובה תיאורטית, יש אפשרות נוספת.
המציאות מכילה ומפנה זכות קיום גם להפך ממנה. ומתי יש הבנת
המציאות, כשאדם מכיל בתוכו את כל
המציאות וכל האפשרויות
שהמציאות מכילה בתוכה. ולהכיל את
המציאות זה להבין ולהגיע לפרספקטיבת האחדות שמקיימת ממילא בתוכה גם את הפרספקטיבה של הנפרדות.
והמציאות מכילה בתוכה את כל הרעיונות, וכל הדעות נכונות. ומי שיעמיק, יגיע לנקודה שאין שם שאלה, שהכל אחד, ואז כל האמירות שבעולם ...