... את
המציאות, מהי אהבה, מהי
המציאות, לאהוב את מה שיש, להרגיש טוב, להרגיש רע, לסבול, איך להיות מאושר, לקבל את
המציאות, להכיל את
המציאות מהי משמעות המושג לאהוב את
המציאות? כדי להבין מהי אהבה
למציאות, חשוב קודם כל לפרק את המושג לשני מרכיבים מרכזיים: לאהוב
והמציאות. מה זה לאהוב? לאהוב משהו פירושו לרצות אותו, להעדיף אותו על פני אפשרויות אחרות. לדוגמה, כאשר אדם קם בבוקר ואומרים לו תלבש מכנסיים בצבע ירוק, אם הוא אומר לא אוהב, משמעות הדבר היא שהוא לא רוצה את זה. לעומת זאת, אם מציעים לו משהו אחר והוא אומר אוהב, המשמעות היא שהוא מעדיף את הדבר הזה, הוא רוצה אותו. מה זאת
המציאות? המציאות מוגדרת ככל מה שנמצא, מה שמצוי כרגע. כלומר, כל מה שאנחנו תופסים שקיים ונוכח כאן ועכשיו הוא חלק
מהמציאות. למשל, שולחן אינו
המציאות כולה אלא רק חלק
מהמציאות, כי
המציאות כוללת את כל מה שנמצא. מתוך כך, לאהוב את
המציאות משמעותו לרצות, להעדיף, ולהיות שלם עם כל מה שקורה ברגע זה, ללא התנגדות או הסתייגות ממה שקיים. האם חייבים לאהוב את
המציאות? אליעד כהן מסביר שאין שום הכרח או חובה לאהוב את
המציאות. זה לא צריך, אלא שאלה של מטרה. אם אדם מחפש דרך להרגיש טוב או להרגיש חופשי, אז לאהוב את
המציאות יכול להיות כלי מועיל להשגת המטרות האלו. למעשה, אם רוצים להרגיש טוב באמת - חייבים לאהוב את
המציאות. אך אם המטרה רק להפסיק לסבול או לא להרגיש רע, מספיק לא לשנוא ולא להתנגד למה שיש. מה ההבדל בין לקבל את
המציאות לבין לאהוב אותה? אליעד כהן מציין שלושה מצבים ביחס
למציאות: התנגדות
למציאות: מצב שבו אדם אינו רוצה את מה שקורה, מתנגד לכך, ולכן סובל. קבלת
המציאות : מצב נייטרלי שבו אין התנגדות, אך גם אין העדפה. האדם אינו אוהב ואינו שונא, אלא פשוט מכיר במה שקורה. במצב כזה האדם לא סובל, אך גם אינו מאושר. אהבת
המציאות: מצב שבו האדם לא רק מקבל את מה שקורה אלא גם רוצה את זה, מעדיף את זה ומרגיש טוב בעקבות כך. למה לאהוב את
המציאות גורם להרגשה טובה? על פי ההסבר של אליעד, להרגיש טוב מחייב מצב שבו האדם מעוניין, רוצה, ואוהב את מה שקורה. אם האדם שונא את מה שקורה, הוא בהכרח ירגיש רע. אם הוא נייטרלי כלפי מה שקורה, לא ירגיש רע אך גם לא ירגיש טוב. כדי להרגיש טוב באמת, האדם חייב לאהוב את מה שיש, לא רק לקבל אותו. האם אפשר להרגיש טוב בלי לאהוב את
המציאות? ניתן להימנע מהרגשה רעה גם בלי לאהוב את
המציאות, וזאת באמצעות נייטרליות - לא לאהוב ולא לשנוא. במצב כזה האדם לא ירגיש רע אבל גם לא ירגיש טוב. כלומר, המצב הנייטרלי טוב למי שרוצה רק להפסיק לסבול. אך מי שרוצה להרגיש אושר ושמחה, חייב לפתח את הרצון וההעדפה למה שקורה, כלומר, חייב לאהוב את
המציאות. לדוגמה, אם אדם אומר מספיק לי שאני לא ארגיש רע, אליעד אומר לו שהוא יכול להסתפק בכך שלא ישנא ולא יאהב את
המציאות. אך אם אותו אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, אליעד מדגיש כי במצב זה, האדם חייב לאהוב את מה שיש כדי להגיע לתחושת הטוב הרצויה. האם לומר שחייבים לאהוב את
המציאות זה סותר את רעיון החופש? אליעד מבהיר שהמושג צריך לאהוב את
המציאות אינו אמירה מוחלטת או חובה, אלא יותר המלצה שתלויה במטרה של האדם. להגיד לאדם אתה חייב לאהוב את
המציאות זו מגבלה על החופש שלו, כי אז הוא לא חופשי לבחור לשנוא או להתנגד למה שקורה. המטרה באמירה כזו היא לא להגביל אלא להבהיר את הקשר בין אהבת ה