... לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה? שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את
המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את
המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל
למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת ... לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות. כיצד מתמודדים עם
מציאות שלא תואמת את רצון הילד? אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את
המציאות במקום לשנות את
המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם
המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את
המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? ... מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט. בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש
שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות ... רבים. יש היגיון בלהעניש כדי להבהיר גבולות, ויש היגיון בלתת יחס אוהב דווקא כאשר הילד התנהג בשליליות, כדי לאותת לו שהוא בעל ערך ללא תנאי. כיצד לקרוא את
המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה? שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות
במציאות שבה הילד עבר על הגבול? תשובה: אין כללים חד - משמעיים. אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך ... עונשו יהיה חמור בכל מקרה, אז אולי עדיף להסתכן. על הרצון להתאים את הילד לעולם, ועל הרצון להתאים את העולם לילד שאלה: כיצד מתמודדים עם כך שהילד אינו מרוצה
מהמציאות? תשובה: יש שתי גישות עיקריות: 1. לנסות לשנות את
המציאות כך שתתאים לרצונו של הילד. 2. לנסות לשנות את רצונו של הילד כדי שיתאים
למציאות . הורים רבים רוצים להציל את הילד מסבל מידי. אם הילד מתעקש שהוא לא רוצה ללבוש מעיל, ההורה לעיתים ממהר לעשות הכל כדי שירגיש נוח, כדי שלא יסבול, כדי לרצות את הילד. אבל כאשר ילד מתרגל שכל הזמן מתאים לו את
המציאות, הוא לא לומד להתמודד עם מצבים קשים. מנגד, אם כל הזמן מנסים לכפות עליו לוותר על הרצונות שלו, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ביטחון או חוסר ערך, להפסיק לרצות ולנסות דברים חדשים, ולהיכנע תמידית לסביבה. לכן, צריך גם לפעמים להתחשב בילד ולשנות את
המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. אומנות האיזון הזו מורכבת, ואין בה כללים מוחלטים. כיצד ראיית עומק של
המציאות עשויה לסייע? שאלה: ומה אם מנסים להסביר לילד הסברים מורכבים על העולם, כמו שאין הבדל מהותי ... אדם מורכבים מאוד, ולפעמים גם כשמשתדלים לבחור בדרך הנכונה ביותר, הילד עדיין מגיב בצורה מפתיעה או לא רצויה. העובדה שאין נוסחה ברורה יכולה לתסכל, אך היא גם
מציאות החיים. הנקודה המרכזית היא: להבין שאין בהכרח עדיף מוחלט. כל בחירה משדרת לילד מסר, וכל מסר ... אותו בכל דבר, הוא גדל עם חשש מתמיד ולא מפתח ביטחון עצמי. לכן, המסקנה היא שצריך לשלב בין השניים: לפעמים לתמוך ברצון שלו, ולפעמים להראות לו כיצד לקבל את
המציאות כפי שהיא. סיכום סופי והסתכלות רחבה שאלה: מהי התובנה האחרונה שניתן לקחת מכל המורכבות הזו? ... אבל אז זה היה עוד יותר פגע וברח הוא היה פגע בלי ברח כי הוא אומר אני אפגע אני לא אברח ואז אני לא אקבל עונש. עכשיו אני אתן לכם פרספקטיבה נוספת, אוקי ילד
שהמציאות נגד רצונו זה בדיוק כמו בן אדם מבוגר
שהמציאות נגד רצונו, עכשיו
כשהמציאות נגד רצונך יש שתי אפשרויות או שאתה משנה את
המציאות או שאתה משנה את רצונך. עכשיו בדרך כלל הורים כשהם רואים
שהמציאות נגד רצונו של הילד בדרך כלל הם מנסים לשנות את
המציאות שתהיה כרצונו של הילד אז הוא אומר אני לא רוצה את זה, אוקי מה אתה כן רוצה קח למה כי הילד סובל אתה לא רוצה שהוא יסבול אז אתה מנסה לשנות את
המציאות להתאים אותה
למציאות של הילד אבל אז מה אתה עושה אבל אז אתה מרגיל את הילד שכל הזמן
המציאות צריכה להיות כרצונו ואז מה תעשה ביום שלא תוכל לגרום
למציאות להיות כרצונו. מה תעשה כשהוא יגיע מחוץ לבית למקומות אחרים שהוא לא הילד שלהם ושמה אין להם כל כך סבלנות אליו ויגידו לו זה החוקים והוא לא ידע מה לעשות כי רגיל
שהמציאות צריכה להיות כרצונו והוא לא יודע להרגיל את רצונו לרצון ה