... ובכל פעם שיש רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, יש גם פחד, שהיא לא תהיה פחות טובה. וכפי כמה שהאדם נאחז יותר ברצון, כך הפחד גדול יותר וכולי. ושורש הרצון, הוא ... עצמאית, שהיא נפרדת מהמציאות. כי כל זמן שהאדם מרגיש את האני שלו, הרי שהוא לא חווה את השלמות של המציאות. כי אם האדם מודע לאני שלו, הרי שזה רק משום שהוא מכיל בתוכו, גם תחושה של העדר האני. וממילא האדם לא חווה את השלמות, אלא חווה תחושת ... קיים כישות נפרדת מהמציאות, תמיד האדם יחווה חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר את הטוב ואת הרע, ואת הפחדים והחרדות. ואין שום אפשרות כלשהי בעולם, שהאדם יחיה בעולם של ... וכל זמן שהאדם חושב שמציאות אחת, טובה יותר מאשר מציאות אחרת, הרי שיש לאדם רצון, וממילא יש לו גם פחד לאבד את הרצון. וכל זמן שהאדם מודע לקיומו, הרי שהוא לא חווה את השלמות, ויש לו רצון ... ממה אתה מפחד. כי בשורש המציאות , אי אפשר לדעת שום דבר, כי הכל אחד. ואף אחד בעולם, לא באמת יודע ממה בדיוק וממה באמת הוא מפחד. ומי שינסה להבין ממה באמת הוא מפחד, הוא יגיע לאחדות המציאות , ולפתע פתאום הוא לא יפחד כלל! והעניין הוא, כי כל אחד חושב, שהוא כן יודע ממה הוא מפחד. כי הטועים הגדולים, הם אומרים שאין להם מושג ... ולא רע, ולמה אתה רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, הרי שלא תהיה לו תשובה. מה שאומר, שהאדם לא ממש מבין, ממה בדיוק הוא מפחד, דהיינו, למה הוא לא רוצה להרגיש רע ... האדם מפחד ולא רוצה, שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה. והאדם לא מפחד משום דבר כלל, מלבד מהפחד של האדם, שרצונו לא יתמלא. כי לאדם לא באמת אכפת משום דבר, מלבד ... היא, שהאדם מפחד מכך שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה שהיא תהיה. ולא אכפת לאדם תחושת הכאב, אלא אכפת לאדם, זה שהוא לא רוצה להרגיש את הכאב הזה וכיוב כל פחד אחר. ... מפחד ולמה אני לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי? כי הטועים, הם מנסים לברוח מהפחד שלהם. אבל הפחד ממשיך לרדוף אחריהם. ומהפחד, אי אפשר לברוח. והדרך היחידה של האדם ... מושג, למה הוא לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, אז הוא מפחד, מכך שהיא תהיה נגד רצונו. אבל מי שמבין למה הוא מפחד, דהיינו, שהוא מבין למה יש לו רצון שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, הוא לא באמת מפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. משום שהוא חווה את הרצון שלו בצורה אחרת, על ידי הבנת שורש הרצון. וכאשר האדם מתבונן אל תוך הפחד שלו, הוא מגלה ששורש ... העצמי, כנפרד משאר המציאות. והקיום הנפרד של האדם, הוא עצמו נובע מכך, שהאדם מבדיל בין היש לבין האין, שזאת בעצם תפישת הנפרדות. ותפישת הנפרדות של האדם, היא ... העצמית, שהיא האחדות של המציאות. ואז אחכ כאשר האדם חוזר לשכל של הנפרדות ואל הרצון הנפרד והטוב והרע, אז הוא לא באמת מפחד. כי גם מי שיש לו את השכל של האחדות, כל ... שלו, הוא מחובר לאמת של המציאות, ששם הכל אחד ואין שום פחד כלל. ומי שינסה להגדיר את הפחד שלו בדיוק, הפחד שלו ייעלם. ולהגדיר את הפחד, פירושו להבין ממה בדיוק ולמה ... שלו, שהוא שורש כל המציאות, שהיא האחדות. ויגלה, שכל החסרונות מושלמים וכולי. ומי שינסה להגדיר ולהבין את הפחד שלו, בסופו של דבר הפחד ייעלם. משום שבקצה של המציאות, שם אין שום צורה ושום הגדרה כלל. והאדם מפחד, רק בגלל שהוא לא משתמש בשכל שלו עד הקצה האחרון. כי בקצה האחרון של השכל, שם הכל מתאחד, ...

... משום שהאדם רחוק מהאמת. כי האמת של המציאות, היא שהכל מושלם ממש, ושהיש והאין אלו רק שתי צורות שונות של אותה הישות ממש, ששם הכל מושלם ממש, וממילא לא שייך שום רע ושום ייסורים וכולי, אלא הכל אך ורק ... היה יודע מהי האמת, הוא היה בחוויית מציאות של אמת, שהיא חוסר ידיעה. אך בכל מקרה האדם לא היה נופל לשקר כלשהו, אלא, או שהוא יודע, או שהוא לא יודע את האמת, אבל אמונה ושקר לא היו שייכים כלל. והאדם ... הסבל וכולי. כי האדם מאמין לתפישת המציאות שלו, שאומרת שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. והאדם חי את כל החיים שלו מתוך אמונת השקר הזאת, שהיא, שהיש והאין נפרדים זה מזה ושיש חסרונות שאינם מושלמים. והאדם ... עד שהאדם לא מבין כלל, למה תפישת המציאות שלו שמפרידה בין דבר להיפוכו, מדוע היא אמונה, ולא כפי הטעות שגורמת לו לחשוב שהיא אמת. כי הטעות של האמונה השקרית היא ככ קשה, עד שהיא הופכת אצל האדם את ... הם משוגעים, רק משום שהם תופשים את המציאות בצורה לא נכונה. והכל, זה רק משום שיש להם אמונה שקרית. ואם היו המשוגעים לוקחים תרופה שהייתה עוקרת את האמונה השקרית מליבם, הרי שהם תכף ומיד היו מתרפאים ... תכף ומיד הוא יקבל שכל, יבין את המציאות באמת, ויחיה טוב באמת. וזו הסיבה שאנשי השקר, מעודדים את האדם להאמין להם. משום, שכל החיות של השקר, היא אפשרית רק על ידי אמונה שקרית. כי בלי אמונה, אין שום ... מאוד, עבור מי שנמצא באחדות של המציאות, וזה עניין אחר לגמרי, שהוא בעצם ההסבר, מהו השורש הטוב של האמונה, שהיא טובה, רק כאשר האדם בוחר את הרע ואת השקר, מנקודת המבט שקודמת לקיומם. ומי שרוצה לרפא ...

... עצמו כלל, הוא יגיע להשתוות עם האחדות של המציאות, ויהיה לו טוב תמיד עם השלמות של המציאות. והאדם סובל סתם, משום שהוא משקר את עצמו סתם. וכל אחד ואחד שיתבונן אל תוכו קצת, יראה ... כדי לעשות דווקא וכדי להכעיס את האמת של המציאות. כי אם האדם ייצמד רק אל האמת, יהיה לו טוב תמיד. והתועלת היחידה שיש לאדם, מכך שהוא ... היא בכך שהוא כאילו מכעיס ומעצבן את המציאות בשקרים שלו. כי המציאות , היא טובה, והאדם משקר שיש נפרדות ורע וכולי. וכאשר האדם משקר את עצמו, היחיד שבאמת סובל מכך וכועס מכך, זה הוא עצמו. כי המציאות, מכילה בתוכה את הכל. ולאדם נדמה, שהוא חכם יותר וחזק יותר מאשר המציאות. שהיא בצורה אחת, והוא משקר ויוצר צורה אחרת למציאות. ובכך האדם כאילו מתגבר על הכוח של המציאות. כי השקר, כאילו עוזר לאדם לנצח את המציאות. שהמציאות היא דבר אחר, והשקר עוזר לאדם ליצור לעצמו כאילו מציאות אחרת, והאדם כאילו משנה את המציאות, באמצעות השקר שלו, גם בלי שהיא משתנה בפועל. ואז האדם כאילו מנצח את המציאות. והאדם לא מבין, שהוא מאמלל רק את עצמו בלבד. כי מצד המציאות הכל אחד תמיד. והשקר של האדם, מאמלל רק אותו עצמו בלבד. ובטרם נבאר, כיצד יכול האדם ... שיש אצל אלוהים עצמו, הוא זה שיצר את המציאות ואת הנפרדות שלנו. כי הנפרדות שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון ... האדם לנסות להתחבר אל האמת המוחלטת של המציאות, דהיינו, להטיל ספק בכל דבר ולחפש את המוחלטות. ועל ידי זה האדם מחזק אצל עצמו, את ...

... היא, שאין שום פתרון לשום בעיה בעולם. משום, שכל זמן שהאדם קיים, תמיד יש לו רצון, וממילא תמיד הוא סובל. ולא משנה מה היה הווה ויהיה לאדם, תמיד הוא ירצה לשנות את המציאות ותמיד הוא יעדיף שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. דהיינו, חוויית סבל, שבו לעולם אין לאדם שקט נפשי ... נוצרת אצלם בעיה אחרת. והם מנסים לפתור את הבעיות שלהם, ובכל פעם, הם בעצם יוצרים בעיה חדשה. כי כל פתרון, הוא בעצם בעיה. כי הפתרון, יוצר אצל האדם רצון לשמור על צורת מציאות כלשהי, שזאת בעצם בעיה חדשה. והטועים לא קולטים, שכל הפתרונות שלהם, ...

... ממש, הוא המשוגע. כי בעיני המשוגע, החכם הגדול, הוא דווקא נדמה בעיניו למשוגע. והמציאות, היא זאת שמחליטה מיהו משוגע. כי מי שלא מבין את המציאות, הוא המשוגע. וכל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי על המציאות, למה היא כך ולא אחרת, הרי שהוא משוגע ממש, שאינו מבין שהיש והאין הם אחד ושאין ... חיסרון כלל. כך שהמצב הוא, שכרגע האדם הוא משוגע מצד האמת, משום שהוא לא מבין את המציאות באמת, שבה היש והאין הם אחד. ובגלל שהאדם הוא משוגע, לכן הוא תמיד סובל בעינוי ... מאפשר לאדם לפרק את חוויית הנפרדות שלו ואת השכל שלו עצמו, ודרך זה לעבור לחוויית מציאות חדשה, של השכל האמיתי של המציאות. שבו האדם מבין, שהיש והאין הם אחד ממש. שאז אין לאדם שום שאלה כלל על המציאות, ואז האדם חווה את השלמות של המציאות. והדרך של האדם לפרק את השכל של עצמו, באמצעות השכל של עצמו, היא על ידי זה שהאדם ... מנוגדות והפוכות זו מזו. ועל הנחת היסוד הזו, בנויים כל חוקי הלוגיקה וכל חוויית המציאות של האדם. ואחרי שהאדם מבין ורואה שכל חוויית המציאות שלו כולה, מבוססת על אמונה סובייקטיבית אישית שלו, שלא בטוח שהיא אכן נכונה באופן ... עכשיו על האדם לברר עם שכלו, האם באמת זו הנחת יסוד נכונה באמת, שמשקפת את תמונת המציאות כפי מה שהיא באמת. ועל האדם לחקור עם שכלו את מהות היש והאין, ולברר מהי מהותם ... הוא משהו. כי הוא העדר היש, ואכ גם הוא יש לו מהות, כי גם הוא לא אין סופי. כי המציאות מכילה בתוכה את היש ואת האין. ושניהם עשויים ממהותה של המציאות, שבה היש והאין הם ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם מתבונן באמת בעניין הזה, ... שלו של הנפרדות, ומבין שהכל אחד ממש, והופך להיות חכם אמיתי, שאין לו שום שאלה על המציאות כלל. ואז האדם חי חיים טובים באמת. ...

... שהאדם מונע מעצמו להגיע לבירור האמת. וברגע שיש לאדם טיפת אמונה שקרית בדבר כלשהו, האמונה הזאת מעכירה את כל המציאות של האדם. כי על ידי האמונה, חוסר הוודאות ... יודע איזה דבר בוודאות, למרות שבאמת הוא לא יודע ולא יכול לדעת אותו כלל, ולו רק משום שהוא שקר, שנוגד את אחדות המציאות. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, ... שאי הידיעה של האדם, גורמת לו לאבד את האחיזה שלו בשקרים שלו, שהם כאילו גורמים לו להרגיש טוב. כי כל חוויית המציאות של האדם, היא תוצאה של הידיעות שלו. ובלי ידיעות, אין לאדם חוויית מציאות כלל. וכאשר האדם מרגיש שהוא לא יודע, הוא ...

... אלוהים להשיג שלמות אלוהית - האם אפשר ואיך אפשר להיות אלוהים ולהשיג שלמות אלוהית? ובטרם נשיב לשאלה הזאת, האם אפשר או אי אפשר, ואיך אפשר להיות אלוהים (אלוהים במובן של: המציאות המושלמת מהות המציאות) ולהשיג שלמות אלוהית, נאמר, ... הרי שממילא זה אומר שהוא תופש את אלוהים, כישות סופית. וגם אם נדמה לאדם, שאלוהים הוא אין סופי, הרי שבכך מפריד האדם את האלוהים האין סופי, מכל שאר הישויות הסופיות. והמציאות גדולה יותר מאלוהים האין ... לאדם הבנה במהות האלוהים, הרי שממילא אין שום טעם לרצות להיות כמותו. כי לפחות עפ השכל, מצבו לא יותר טוב מאשר של האדם. אלא, שיש גם אלוהים אמיתי, שהוא האחדות והשלמות של המציאות . כי יש נקודת מבט של אמת, ... ואעפכ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, כאשר התודעה של האדם מתחברת באמת לאחדות של המציאות, אז האדם אכן לא חווה שום ... שלמזלו של האדם, אין שום שתי ישויות שהן נפרדות לגמרי זו מזו, משום שהמהות הראשונה של כל הדברים, היא אחת. ובשורש של כל הדברים, תמיד איך שלא נסתכל על הדברים, תמיד תהיה מציאות אחת גדולה יותר מהכל, שמכילה וממלאת את הכל, שבה הכל אחד ממש. ולכן האדם הוא כרגע, גם רק אלוהים האמיתי ממש. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא יכול להיות אלוהים ... הכל אחד, לא שייך שום שינוי כלל. ולכן לא שייך שהאדם ישנה את מה שהוא, כי הוא כבר כל מה שהוא יכול להיות. דהיינו, האדם כרגע, הוא כבר אלוהים אמיתי בשלמות. ומצד האחדות של המציאות, אין שום צורך להיות אלוהים האמיתי, כי האדם הוא כבר אלוהים האמיתי כרגע ממש. ומצד הנפרדות של המציאות, האדם כן יכול להפוך להיות ... והאין, שזאת המהות הראשונה של כל הדברים, ששם הכל אחד ממש. (ואעפכ יש פנימיות לפנימיות עד אין סוף, בתוך האין סוף). וכל מה שהאדם צריך לעשות כדי לחזור ולחוות את האחדות של המציאות, זה להבין ולראות את האמת, ... הרגע, בפחות מרגע אחד, הוא הופך להיות אלוהים אמיתי. דהיינו, שהאדם מגלה שהוא תמיד היה הווה ויהיה אלוהים האמיתי. והתודעה של האדם מתבטלת לגמרי, והאדם נכלל בשלמות של המציאות לגמרי, ללא שום רצון תודעה ... של האדם נכללת בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו וישותו ומחשבתו ותודעתו נוצרים מחדש, בדיוק כמו שנוצר רצונו של אלוהים השקרי, שהוא כבר לא באחדות של המציאות, ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות, מנקודת מבט של אלוהים. ... עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא מתווכח על כלום, כי כולם מסכימים על כלום ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה ... שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו ...

... והנה, הצורה ישנה ומהותה איננה. כי הצורה היא הזמן והמקום, שהם צורות, של האין, שהוא מהות המציאות והוא איננו, משום שהוא ללא צורת הזמן והמקום. ומהות המציאות, שהיא המצוי האמיתי המחויב הראשון, היא ממלאת את כל הצורות כולן, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר בעולם. והצורה היא היש, והמהות היא האין. ומי שיתבונן ... שאין שום צורה כלל. כי עפ השכל, אין שום אפשרות שמשהו יהיה קיים בלי ההוויה שלו, וכיצד יש מציאות של צורה, שהיא נפרדת מההוויה שלה?! כי הצורה, היא נפרדת מההוויה שלה. כי אם הן היו ישות אחת, אז אין שום צורה כלל, כי יש רק הוויה. והצורה נפרדת מהוויה ... מה מהווה את החלק, שנפרד מההוויה עצמה? וכיצד אפשרי הדבר, שיהיה דבר שמהותו שונה מהמהות של המציאות? ומאחר שהמהות של המציאות, היא חסרת כל צורה, ומאחר ששום דבר לא יכול להיות קיים בלי מהותו, ממילא זה אומר, שלא יכולה להיות קיימת שום צורה. כי במהות אין שום צורה. ואם אין שום ... חסר מהות שנפרדת ממנו, והוא עצמו מהותו. וזה, הוא דבר שהוא אינו אפשרי לומר. כי אם מהות המציאות, היא הצורה עצמה, אכ כיצד זה שיש ריבוי צורות. ואם הצורה היא המהות של הדבר עצמו, דהיינו, שמהות המציאות, היא הצורה עצמה, גם אז מוכרח שיש רק צורה אחת של מהות, ואכ לא יכולות להיות ריבוי צורות. וכאשר אין ריבוי צורות, אין נפרדות, ואין יש, ואכ הכל אין. כי המהות של המציאות היא אחת, כי המצוי הראשון, הוא אחד. כי יש מהות אחת שמקיפה וממלאת את הכל. ואם יש נפרדות, אז תמיד יש רובד פנימי יותר, שבו אין את צורת ההבדלים של ... האחת של הכל, רק קיומה הוא מחויב. ומאחר שהמהות היא אחת, ומהותה אחת וישותה אחת, ובשורש המציאות אין שום נפרדות כלל, כי אפילו פוטנציאל של נפרדות אין, כי יש רק מהות אחת ממש, הרי שממילא זה אומר, שלא יכול להיות שהיש ישנו. כי לא יכול להיות יש ... היא הצורה עצמה, הרי שזה מחייב שלא יהיו שום צורות שונות מאותה הצורה האחת, שהיא עצמה מהות המציאות . כי לא אפשרי שיהיו ריבוי מהויות. ולא אפשרי שתהיה מהות של דבר, שהיא נפרדת מהמהות הראשונה של המציאות. ובסופו של דבר, קיימת מהות ראשונה אחת, כי אם יש שניים, אז יש צורה, ויש אפשרות, שאינה מחויבת, ואכ המהות הראשונה היא אחת, שקיומה מחויב. וכל מה ... אומר שגם למהות עצמה יש מהות אחרת. וזהו סוד האחדות, שהצורה ומהותה הם ישות אחת ממש. כי המציאות האמיתית הגדולה ביותר, מכילה בתוכה את הצורה ואת מהותה. וזה בעצם אומר, שהצורה ומהותה, הן באחדות אחת תמיד, והיש והאין, הם אחד תמיד. ובעיני האדם, אלו ... של הצורות השונות, וגם המהות האחת של הצורות, שהיא האין, הכל ישות אחת ממש. וזאת אחדות המציאות, ששם אין שום שאלה כלל. ואעפכ ניתן לומר שיש הפרדה בין האחדות של המציאות, שבה הצורה והמהות הן אחת, לבין האפשרות שבה הצורה והמהות הן נפרדות זו מזו. ואכ גם אחדות המציאות שבה הצורה והמהות הן אחת, גם היא עצמה רק צורה. וזו אכן האמת, כי באמת יש מהות נוספת של אחדות גדולה יותר וכולי, עד אין סוף. כי כל הגדרת אחדות, היא ...

... של אמת - לאמת את החוויה כי חוויית האמת, היא חוויית האחדות הטובה. וכיצד יגיע האדם לחוויית מציאות של אמת? תשובה: על ידי אמת כמובן. ומי שרוצה לחוות את האמת להיות האמת, עליו לאמת את החוויות שלו. והכוונה היא, שברגע שהאדם חווה ומרגיש איזה משהו, האדם מוכרח לאמת ולברר את האמת, האם באמת החוויה הזאת משקפת את המציאות כפי מה שהיא. כגון לדוגמה שהאדם מפחד מאיזה דבר, שהאדם מוכרח לאמת את החוויה, דהיינו, לבדוק, האם באמת אני אמור לפחד מהדבר הזה? או לדוגמה שהאדם מרגיש רע מאיזה דבר. שהאדם מוכרח לבדוק, האם באמת הדבר הזה, הוא באמת רע? כי האדם סובל, רק בגלל שהוא חי בחוויה של שקר. כי במציאות האמיתית, הכל מושלם ממש. ומי שחווה את המציאות האמיתית, הוא אינו חסר דבר לעולם. והאדם חווה רע וסבל נצחי, רק בגלל שהוא חי במציאות חלופית, שבה יש נפרדות של היש והאין. ומי שרוצה לחוות את המציאות האמיתית, הוא מוכרח על כל דבר שקורה לו, לברר באופן מוחלט, האם באמת המציאות היא אכן כך? וכאשר האדם כועס מאיזה דבר, עליו לשאול את עצמו, האם באמת הדבר הזה קורה? והאם באמת הוא מכעיס? והאם באמת יש סיבה, או שאולי אין באמת ...

... ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו ...