... כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך שמישהו יהיה מודע למשהו. כי כאשר הכל אחד, אין שום משמעות או חוסר משמעות לשום דבר, ולא שייך שום ידיעה כלל, אפילו לא ידיעה עצמית. כל שכן, שאם אלוהים רואה את העולם, ... הרי שהוא יחדל מעשיה כלשהי ומרצון כלשהו. כי אם יש שלמות באמת, אז אין רצון כלשהו, כי אין שום חיסרון כלל, ואז אין שום עשייה כלשהי. ואלוהים, יש לו לכאורה כוח אין סופי. ואם כוחו אין סופי, הרי שהוא ... עצמו השלמות עצמה. ואעפכ יש לאלוהים רצון, ואלוהים עושה דברים שונים. וזה מעיד על כך, שגם אצל אלוהים יש חיסרון כלשהו. כי אחרת לא היה לו שום רצון כלל. וכפי שכבר אמרנו, אם אלוהים מודע לעצמו, הרי שהוא נפרד מידיעתו, ואכ הוא חסר משהו. ולכן זה אומר, שגם אם האדם יהיה אלוהים, גם אז הוא ימשיך להרגיש שחסר לו משהו. וכל אחד יכול לעצום את עיניו, ולדמיין שהוא אלוהים, כפי מה שהוא מגדיר את אלוהים, ולראות, שאחרי ... אז האדם אכן לא חווה שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש, ואז נשלמים אצל האדם כל החסרונות באמת. כי כאשר ישות האדם מתאחדת עם הכל באמת, אז התודעה אינה חסרה דבר. משום, שהיא לא נפרדת משום דבר בשום צורה. והשאלה הנשאלת היא, האם האדם יכול להפוך להיות אלוהים האמיתי ... של העולם. וככל שהאדם חווה יותר את הנפרדות, כך הוא יותר עבד, ופחות מלך. וכך הוא נמצא יותר בתוך החסרונות של העולם. ועל האדם לשנוא את האמונה בתכלית השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, ... בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו להבדיל, בין דבר אחד לבין דבר אחר. וזה אפשרי, על ידי זה שהאדם שואל ...

... לחזור לשורשה אל האחדות. כי האחדות היא כולה טובה. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום נפרדות ואין שום חיסרון כלל. כי חיסרון אפשרי, רק כאשר הישות היא חלקית וחסרה את השלם. אבל כאשר יש רק ישות אחת שלמה, ואין שום חלקים כלל, ממילא אין שום חיסרון כלל. ומצד האמת, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש. ומצד השקר, הנפרדות והאחדות, נפרדות זו מזו ורחוקות במהותן זו ... טוב. שהוא מבטא את הרצון של האני הנפרד של האדם, לחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, חסר כל צורת אני, שנפרדת מדבר כלשהו. כי הנפרדות ביחס לשלמות של האחדות, היא כולה רעה, ואין בה שום טוב כלל. כי כולה מלאה חסרונות, ואין בה שום שלמות כלל. כי כל הדברים חסרים, משום שהם אינם שלמים. והנפרדות שהיא כולה רעה, היא בשורשה טוב אמיתי, דהיינו, האחדות. ולכן האדם רוצה תמיד להרגיש ... באחדות עצמה שהיא השלמות, גם בה יש שלמות מעל שלמות. אבל שם הרצון להרגיש טוב יותר, הוא ללא שום חיסרון כלל. ושם באחדות, הטוב גדל מעצמו כל הזמן, ללא כל מאמץ וללא שום רע כלל. כי באחדות, אין עליות ...

... האירועים של המציאות. עד שהאדם רואה את האמת, שבאמת הצורה של הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות האין סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם האמיתי רוצה להביא את האדם, לחוויית השלמות האמיתית, ... / השכל שלו / החוויה שלו וכולי. שרק כאשר האדם נמצא בדבר והיפוכו בו זמנית, רק זו השלמות, שאינה חסרה צורה כלשהי. ואז זו השתוות של אמת, שבה האדם יכול לרצות צורה מוגדרת ורצון מוגדר, ואעפכ להישאר בחוויה של ... עצמו. אבל בכך, הוא סוטה מהשכל של החכם האמת. כי החכם האמת, רוצה להביא את האדם לחוויה חדשה של החסרונות שלו, שהיא באה על ידי הבנה של אמת. והאדם מגדיר עבור עצמו, שהוא לא רוצה שום חיסרון כלל, וטוב שכך. אלא, שלא לרצות שום חיסרון כלל, גם זו הגדרה, שיש בה חיסרון. והתהליך הזה, מתבטא גם באלו שמפרידים את אלוהים מהעולם. ונדמה להם, שהוא אין סופי ללא כל חיסרון. ובאמת, אין סוף, הוא עצמו חיסרון, בכך שהוא חסר, חסרונות. והשלמות, היא החיבור של הסוף, עם האין סוף, לישות אחת ממש, שזהו אלוהים האמיתי, האחדות האמיתית וכולי. כפי שכבר ...

... הופך להיות אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש בתוך החסרונות של הנפרדות. ועל האדם לחפש תמיד את האמת המוחלטת, ולשנוא את הוודאות השקרית, ולאהוב אך ורק את הוודאות המוחלטת. ...

... הוא גם חווה את זה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרונות. כי כל דבר, הוא מוגבל לצורה כלשהי, והוא חסר את כל מה שנפרד ממנו. והאדם רוצה את השלמות, ולכן הוא מרגיש רע תמיד. כי השלמות, לא נמצאת בתוך ... גשמי, ושהיא לא חווה את האלוהים שהיא. והאדם רוצה לחזור ולחוות, את זה שהוא אלוהים. ולכן תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, כי האדם בתוכו תמיד מרגיש שהוא מתגעגע, לטוב האין סופי, ואל השלמות של המציאות. ומנהיגי הטעות האלו, ...

... בגלל שהוא חי בחוויה של שקר. כי במציאות האמיתית, הכל מושלם ממש. ומי שחווה את המציאות האמיתית, הוא אינו חסר דבר לעולם. והאדם חווה רע וסבל נצחי, רק בגלל שהוא חי במציאות חלופית, שבה יש נפרדות של היש והאין. ... קיים? ושורש הרע, הוא מחמת שהאדם עצמו קיים. והאדם חווה את עצמו כישות נפרדת משאר הישויות, ולכן הוא חווה חיסרון תמידי. ועל האדם לברר ולשאול, האם באמת אני קיים כישות נפרדת? או שמא יש רק ישות אחת ויחידה שקיימת, ...

... כי או שאפשר להבין, או שאי אפשר להבין. ואם אינך מבין דבר כלשהו, אך אינך מבין גם לא את חוסר ההבנה שלך, אז האדם נשאר חסר הבנה וסובל. אבל אם האדם מתעקש להבין, לפחות את הסיבה שבגללה הוא לא מבין, אז או שהוא מגלה שכן ... ושרק משום זה, הוא לא מבין את המציאות. ואז כאשר האדם מבין, למה הוא לא מבין, אז הוא רואה שהחיסרון הוא רק בו עצמו. כי אז האדם מבין את האמת, שבאמת היש והאין הם אחד, ורק השכל של האדם, לא רגיל לחשוב כך בצורה מודעת. ואז כאשר האדם מבין את סיבת חוסר ההבנה שלו, שהיא חוסר היכולת להכיל את ההפכים, אז האדם מתחיל להתבונן על המציאות בדרך חדשה, של הכלת ההפכים, שהיש והאין הם אחד. ...

... שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו יכול להיות עוד יותר טוב / משהו ניתן לשפר אותו. ובכל פעם, האדם ממלא את החיסרון שלו, על ידי יצירת חיסרון אחר. כי כל פתרון, הוא בעצם חיסרון חדש, כי הוא הגדרה חדשה והיאחזות חדשה וגם סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת ... בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות הסבל שלו, ולראות את האמת. שהסבל נובע, רק משום חוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וזה עצמו נובע, מתפישת הטוב והרע של האדם, שיוצרת את הרצון ...

... החלום הוא ממשי. ושום הסבר שהחלום הוא רק אשליה, שום הסבר כזה לא באמת עוזר לאדם להשתחרר לגמרי מחוויית החיסרון, שהקיום העצמי שלו מביא לו. כי הקיום של האדם, יוצר לו את הסבל. כי חוויית האני של האדם, יוצרת עבור האדם, את חוויית מה שאינו האני, ומכאן נובעת תחושת החיסרון התמידי שיש לאדם. וזה שהאדם ינסה לשכנע את עצמו, שהאני שלו הוא רק אשליה, זה לא עוזר לו בשום דרך, לא להרגיש את האני שלו, ולצאת לגמרי מתחושת החיסרון של האני. ועוד יש לזכור, שגם אשליה, היא קיום ממשי. וגם האשליה, היא אכן קיימת בפועל. וגם אם נקרא ... כדי להשתחרר לגמרי מתחושת הקיום העצמי שלו. כי עדיין קיים אני, שחווה את המציאות כאשליה, וסובל מכך שקיומו הוא חסר כל משמעות ידועה וכולי. והעניין הוא, שגם קיום המציאות כאשליה, גם הוא אשליה. כי מנקודת המבט של האמת, מצד ...

... שונות של הרגש הרע. ואפילו התחושה הפנימית ביותר של האדם, שהוא עצמו קיים, גם היא מהרגש הרע. כי תחושת חוסר השלמות של האני, היא עצמה הרגש הרע, שהוא שורש הרע. כי תחושת הנפרדות של האני, היא הסיבה היחידה לכך, שהאדם כל הזמן מרגיש שחסר לו משהו. ונזכיר, כי אעפכ, גם הרגש הרע עצמו, הוא עצמו שליח של השלמות האמיתית, שהיא כולה טוב. ויש ... חושב, שהמציאות היא רעה מאוד. דהיינו, שהאדם מוכרח לחקור להבין ולגלות, למה ומה הסיבה באמת, לכך שהוא חושב שיש חסרונות ורע? וכולי. ועל ידי זה האדם רואה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד ממש, וחי חיים טובים באמת. והכלל ... וגם בקול הפנימי שלו שעושה לו רע, ועל ידי זה שהאדם יוצא למרד, נגד כל האמונות הרעות שלו, שיש חוסר שלמות בעולם, על ידי זה האדם זוכה לצאת מחושך לאור גדול ומאפילה לאורה, וזוכה לראות את האמת האמיתית, שהכל ... לא היה האדם חושב שהקול הפנימי שלו הוא לטובתו, אז הוא היה מתבונן בו היטב, וחושף את השקרים של החסרונות שהוא מביא לו, ואז האדם היה מרגיש טוב באמת. ולכן, הקול הפנימי, לפעמים גורם לאדם להרגיש טוב, כדי שהאדם ... החלום של האדם. והאדם כן תמיד, שומע קצת, את הקול הפנימי ביותר שלו של האחדות. ולכן תמיד האדם מרגיש חיסרון מצד אחד, כי הוא תמיד שומע את הקול הפנימי שלו, שאומר לו שהוא לא ראוי להיות עבד ולחיות בחיסרון, אלא הוא ראוי להיות מלך ולהגיע לשלמות, שזהו אכן הטבע האמיתי של האדם. ובו זמנית, האדם שומע גם את ...