... הרעיון של האחדות, מבין מראש שלא יכולה להיות שלמות מוחלטת, וכך הוא מפסיק לחפש אותה. האדם שמבין שתמיד יהיה חיסרון במציאות, מתמודד עם החיים בצורה שונה לגמרי. הוא לא מפסיק לרצות דברים, אך כבר לא מצפה לקבל אושר מוחלט, ... שיש. אליעד מדגים את זה בכך שאדם שמוכן לקבל מציאות יחסית, יהיה מסוגל להכיל גם את העובדה שתמיד יהיה חיסרון כלשהו, ולא ייפול לדיכאון מכך שאין שלמות. איך אפשר לחיות בלי לחפש שלמות מוחלטת? אליעד מסביר שלחיות בלי לחפש ... משמעו לחיות מתוך הבנה עמוקה של מהות המציאות - שכל רגע הוא יחסי וכל החלטה היא בסופו של דבר חסרה בצורה כזו או אחרת. במקום לסבול מהיחסיות הזאת, האדם פשוט חי אותה בשלמותה כפי שהיא, מבלי להתייסר בחיפוש אחר מושלם מדומה. האדם שחי כך מבין שאין הבדל ממשי בין חיסרון ליתרון, כי שניהם ביטויים שונים של אותו הדבר. המצב שבו אדם מפסיק לחלוטין את החיפוש אחר התשובה המוחלטת הוא ... אמיתי, מכיוון שהוא כבר לא מצפה שדברים יהיו אחרת ממה שהם, ומוכן לקבל את המציאות כפי שהיא, על כל חסרונותיה ויתרונותיה. איך לקבל החלטה בלי ודאות? מהי נפרדות מתוך אחדות? איך להתמודד עם ספקות בהחלטות? הפסקת החיפוש הרוחני איך ...

יתרון בלי חיסרון, אושר בלי סבל, תענוג בלי כאב, לחוות דבר והיפוכו, מה באמת אתה רוצה, להכיל דבר והיפוכו, יש ואין כאחד האם ניתן לחוות יתרון בלי חיסרון, אושר בלי סבל? הסוגיה שאליעד עוסק בה היא שאלת היכולת לחוות יתרון בלי חיסרון, אושר בלי סבל, או במילים אחרות, האם אפשר ליהנות ממילוי הרצון מבלי לחוות קודם את החיסרון. אליעד מסביר שהחוויה של מילוי בהכרח קשורה לחוויית חיסרון שקודמת לה. למשל, אדם שנהנה מארוחה טובה מסוגל ליהנות מהחוויה בזכות תחושת הרעב שהייתה לו לפני כן. כלומר, כל יתרון מותנה בכך שהיה קודם חיסרון, ולכן באופן מובנה בחיים יש קשר הדוק בין קיומו של סבל לבין היכולת ליהנות. מה המשמעות של לחוות דבר ... לאדם תחושת רעב, אז גם תחושת השובע לא תהיה משמעותית עבורו. למעשה, כל תחושה טובה נובעת בהכרח מקיומו של חיסרון או שליליות שקדמו לה. לכן, תענוג ואושר קיימים אך ורק בזכות כאב או סבל קודם. אם האדם לעולם לא היה מרגיש חיסרון, הוא לא היה מסוגל ליהנות משום דבר, מכיוון שלא היה לו את ההקשר שבו הוא יכול להשוות ולהבין את ... מאושר. על מנת להיות מודע לחוויית האושר, חייבת להיות לו נקודת השוואה - כלומר, חוויה של סבל. במצב נטול חיסרון, לא קיימת שום יכולת להבחין ביתרון. מצב שבו אין שום כאב או חיסרון לא מאפשר תחושת עונג או מילוי אמיתית, כי אין שום דבר להשוות אליו. מה אתה באמת רוצה? אליעד מתאר ... כשבוחנים לעומק את הרצון, מתברר שמה שהאדם באמת רוצה הוא פשוט להפסיק את תחושת המאמץ והמתח שנובעים מקיומם של חסרונות. אנשים פועלים בחייהם מתוך מחשבה שאם הם ימלאו את כל הרצונות שלהם הם יפסיקו להתאמץ, אך הם אינם מבינים שהחיים עצמם מושתתים על חוויית חיסרון ומאמץ מתמיד. לדוגמה, הוא מביא מצב שבו אדם מתאמץ מאוד ללמוד או לעבוד, מתוך מטרה שבעתיד יוכל להפסיק להתאמץ ... למסקנה העמוקה שאם אדם באמת היה מפסיק להתאמץ לגמרי, הוא היה מאבד גם את היכולת ליהנות. במצב שבו אין חיסרון, גם אין יתרון. לכן, באופן עמוק יותר, מה שהאדם באמת רוצה הוא לחוות את המצב שבו אין הבדל בין מאמץ לאי - מאמץ, בין חיסרון ליתרון. כלומר, הוא בעצם רוצה לחוות מצב שהוא מעבר להגדרות של טוב ורע. מהו המצב שבו אין הבדל בין יש לאין? אליעד מתאר מצב פילוסופי עמוק שבו ההגדרות יש ואין, רצון וחוסר רצון, אינן קיימות יותר. במצב כזה אין שום יכולת להבחין בין תחושות מנוגדות, ולכן אין גם תחושה של חיסרון או יתרון. במצב זה התודעה אינה מסוגלת לשאול שאלות כמו מה אני רוצה? משום שאין בה עוד הבדל בין רוצה לבין לא רוצה. כלומר, במצב שבו אין הבדל בין רצון וחוסר רצון, גם שאלות של משמעות או מטרה מפסיקות להתקיים. אליעד מסכם זאת באמירה שאם האדם מגיע למצב שבו הוא ... נגמר. לסיכום, לפי אליעד, החיפוש אחר אושר מוחלט שאינו תלוי בסבל הוא פרדוקסלי, כיוון שהאושר מתקיים אך ורק בנוכחות החיסרון. ההבנה הזו מובילה להבנה עמוקה יותר, שהפתרון הוא לא להעלים את הסבל אלא להבין את טבעו של הרצון ואת ...

אני הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר מה המשמעות של I AM THAT בפילוסופיה של ניסרגדתה? המשפט I AM THAT, או בעברית ... רק את הקיום הבסיסי שלו, הוא דווקא חווה את הסבל הגדול ביותר, משום שהקיום הבסיסי הוא למעשה שורש הנפרדות והחיסרון הראשון. אליעד מדגים זאת בכך שאדם שחי חיים מלאים הגדרות ופתאום מצמצם אותן וחווה רק את הקיום, מרגיש תחילה שחרור רב. אך אם יתמיד בכך, הוא ירגיש רע אף יותר, מפני שחוויית הקיום הטהורה חושפת אותו לחיסרון אינסופי. האדם פתאום רואה שהוא עצמו החיסרון, שהוא עצם הסבל, משום שתחושת אני קיים מחייבת קיומו של דבר שהוא לא אני, כלומר, בהכרח ישנו חיסרון. מדוע תחושת הקיום הטהורה היא הסבל הגדול ביותר? אליעד מסביר שכאשר האדם מתרכז אך ורק בקיומו, הוא מתמודד עם החיסרון העמוק ביותר, שהוא עצם היותו קיים. תחושת קיום זו, בשורשה, היא תחושה של חיסרון. להיות קיים פירושו להיות נפרד ממשהו אחר, וככל שהאדם מצליח להתמקד בזה בלבד, כך הסבל שלו גדל, כי הוא מרגיש את החיסרון הבסיסי של המציאות עצמה. לדוגמה, אליעד מציין שאם אתה עסוק בדברים חיצוניים - טלוויזיה, עבודה - אתה שוכח את החיסרון הבסיסי של הקיום. אך כאשר אתה מתמקד אך ורק בעצמך, אתה בעצם נתקע עם החיסרון הבסיסי ביותר, שהוא עצם הקיום. האם באמת אפשר להגיע לאחדות מוחלטת בלי סבל? אליעד טוען שתורות רוחניות שונות מעולם ... מוחלטת ולשחרור אמיתי, משום שהן תמיד השאירו מאחוריהן אני כלשהו - הצופה או המתבונן. כל עוד קיים אני, קיים חיסרון וקיימת נפרדות. אחדות אמיתית, לטענתו, אפשרית רק כאשר האדם משתחרר לחלוטין מתחושת האני, וכאשר הוא נעלם לגמרי - אז לא נותר מי שיסבול. כיצד באמת ניתן להשתחרר מתחושת האני? אליעד מציע דרך מעשית לשחרור מהסבל ומהחיסרון, באמצעות התבוננות פנימית עמוקה ויסודית בכל רגע נתון. הדרך היא לבדוק כל מחשבה, כל רצון וכל תחושה, ולשאול: האם ... הסבל? אליעד מבהיר שהשורש האמיתי של הסבל הוא עצם חוויית הקיום הנפרדת. כל עוד האדם אומר אני קיים, יש חיסרון, ולכן הדרך לשחרור מוחלט מהסבל היא לחזור למצב הראשוני, שבו אין אפילו תחושה של אני. זהו המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מהסבל, כי אין מי שיסבול ואין מי שיחווה חיסרון. I AM THAT ניסרגדתה מהו החיסרון הראשון? איך להגיע לאחדות אמיתית? האם תחושת הקיום היא סבל? להיות קיים או להיות כלום? איך להשתחרר מתחושת האני? ...

... חש שאין לו יותר אל מי להפנות אצבע מאשימה, וכאילו איבד את העצמי שלו. אליעד מדגיש כי תחושת הבלבול וחוסר הכיוון מגיעה מכך שהאדם עדיין נאחז בהגדרות של העולם ושל עצמו. הוא מסביר כי כל עוד התודעה נמצאת בתוך עולם של הגדרות, תמיד ייווצר חיסרון, כי להגדיר משהו זה בעצם להגיד מה הוא לא. לדוגמה, כשאתה חושב על שולחן, באופן אוטומטי אתה אומר שיש דברים אחרים שאינם שולחן, וזו כבר יצירת חיסרון בתודעה. לכן, כל מחשבה היא בהכרח יוצרת תחושה של חיסרון. הדרך היחידה להשתחרר מהתחושה הזו היא להגיע למצב של אי - הגדרה מוחלטת, מצב שבו האדם אינו יודע אפילו שהוא קיים. מדוע המחשבה יוצרת תחושה של חיסרון? אליעד מסביר שכל מחשבה מבוססת על הגדרה. כאשר אדם אומר לעצמו אני או אני חושב, הוא יוצר באופן מידי ... מהמיטה, הוא יוצר מצב שבו הוא מוגבל בין שתי אפשרויות: או לקום או לא לקום. מצב זה יוצר מתח וחיסרון כי יש משהו שנמצא מחוץ להגדרה. הדרך לפתור זאת היא ללכת עד הסוף ולפקפק בכל מחשבה שעולה. כשעולה מחשבה, ... ההגדרות והמחשבות שלו. הוא מתאר מצב שבו האדם נמצא בשקט מוחלט, בלי מחשבות או הגדרות, ולכן גם בלי תחושת חיסרון. הדרך להגיע לכך היא להתמיד בשאלות של ספק על כל מחשבה עד שהאדם מאבד את תחושת האני שלו. כיצד ... באמת היא למחוק את כל ההגדרות והאמונות עד שלא נשאר שום דבר מוחלט. כיצד ההגדרות יוצרות את תחושת הסבל והחיסרון? לפי אליעד, הסבל והחיסרון מגיעים מכך שהאדם מצמצם את עצמו בתוך הגדרות. הוא מסביר שהמחשבות אני יודע או אני לא יודע הן סוג ... גדרות או מחסומים, ושהדרך להשתחרר מהם היא לפקפק בהם עד הסוף. כשאדם מפסיק להאמין להגדרות, הוא מפסיק גם לחוות חיסרון. התודעה שלו משתחררת לתוך מצב של אי - הגדרה מוחלטת, שבו אין הבדל בין אני ללא אני, בין יש ... אינו בטוח בשום דבר. ברגע שהאדם אינו יודע שום דבר, הוא משתחרר מהגדרות ומהסבל שהן יוצרות, וחווה מציאות ללא חיסרון. איך להיעלם רוחנית? מהי אמת מוחלטת? כיצד להשתחרר מהמחשבות? איך לעבור מחסום רוחני? מה זה ללכת עד הסוף? מה ...

הבנה, חוסר הבנה, הבנה שלמה, הבנה חלקית, חיפוש הבנה, שאלות פנימה, שאלות החוצה, רצון לדעת, לא רוצה לדעת למה האדם מחפש ... לזה הארה, אמת, או פשוט להיות שלם עם עצמו. השורה התחתונה היא שבסופו של דבר האדם תמיד מחפש למלא חיסרון מסוים. כאשר האדם אומר אני רוצה להבין, פירוש הדבר שהוא חווה שחסר לו משהו - חסרה לו הבנה. מה מניע את הרצון להבין? הרצון להבין נובע מחוויה של חיסרון או אי - ידיעה. למשל, כאשר אדם רואה עלה נופל ולא מבין מדוע הוא נפל, הוא חווה חוסר הבנה. חוסר הבנה זה יוצר בו רצון לדעת. אם לא היה מבחין בעלה, לא היה מתעורר הרצון להבין את ... נפילתו. כך גם בשאלות קיומיות כמו למה אני חי? או למה אני כאן?. כל שאלה כזו יוצרת תחושה של חיסרון בהבנה. איך מתבטאת חוויית החיסרון בחיי היום יום? החיסרון מתבטא במצבים יומיומיים פשוטים, כמו למשל כשיתוש עוקץ אדם והוא שואל למה היתוש עקץ אותי?. עצם השאלה מבטאת חוסר הבנה, ומעידה שהאדם חווה שמשהו חסר לו. אם האדם לא היה יודע בכלל על קיומו של יתוש או על האפשרות שהוא עוקץ, לא הייתה מתעוררת ... חווה חוסר הבנה היא שהוא תמיד מבין דברים בצורה חלקית. למשל, אדם יודע שהוא נמצא בבית ולא בים, כי חסרים לו גלים וחול. ההבנה החלקית יוצרת חוסר הבנה ומכאן הרצון להבין עוד. אליעד מסביר שכדי שתהיה לאדם שאלה כלשהי, ... שום שאלה. ואילו לא היה יודע שום דבר, גם לא היו מתעוררות שאלות, כי הוא לא היה מודע לשום חיסרון. מהי הדרך להשתחרר מהרצון להבין? אליעד מציג שלוש דרכים להשתחרר מהרצון להבין: לדעת הכל - כשאדם מבין הכל לחלוטין, אין לו שאלות ואין חוסר. לא לדעת שום דבר - אדם שלא יודע כלום, אינו מודע לשום חיסרון. להגיע למצב שבו האדם לא מגדיר את הדברים כטוב או רע, ולכן אין לו שום מוטיבציה להבין. הוא מציע ... למה את רוצה להבין? ובמקום זה נשאל, מה זה לרצות להבין? אני רוצה להבין, פירושו, אני ישות קיימת, שחווה שחסרה לי הבנה. אני חווה חיסרון של הבנה. אז מה מניע את הרצון להבין? חוויית החיסרון של ההבנה. כמו למשל אדם שחווה שחסר לו ילדים, ירצה ילדים. אדם שחווה שחסרה לו הבנה, ירצה הבנה. למשל את הולכת ברחוב, ורואה עלה נופל, ואת לא מבינה מדוע העלה נפל, ואז את חווה חיסרון, כי את לא מבינה. אם כשהעלה היה נופל, לא היית רואה שהעלה נופל, ולא הייתה צצה לך השאלה, למה ... שתגידי שאת לא יודעת. אולי את סופרמן ואת רק בשביתה. כול דבר שאת לא יודעת, יוצר אצלך חוויה של חיסרון ידיעה. למשל את הולכת ברחוב, ושומעת אנשים מדברים סינית, ורוצה לדעת מה הם דברו, זה יוצר אצלך חוויה של חיסרון, שאת לא יודעת משהו. הרצון שלך להבנה, נובע מכך שאת חווה חוסר הבנה. אולי אפילו מבחינתך לא אכפת לך לא להבין, ואת רק רוצה למלא את החיסרון. אבל את לא מסוגלת להיות בחוויה של, אני לא מבינה. ולכן את רוצה את ההבנה. מצד השכל, כדי שאני ארצה משהו, אני צריך לחוות שהוא חסר לי. אני רוצה להבין, כי אני חווה שאני לא מבינה. כשאת אומרת, אני לא מבינה משהו, פירושו שאת רוצה להבין, כי יש לך חיסרון. למשל את בים עכשיו? לא, למה? כי חסר לך את הגלים, את החול וכו. זאת אומרת, שאדם אומר שהוא לא בים, אז הוא אומר שחסר לו את הצורה של הגלים, של החול וכו. פירושו, שאם אתה אומר, אני לא משהו, פירושו שזה חסר לי. כי אם לא היה חסר לי הים, פירושו שאני בים. כך שאדם שאומר שהוא לא מבין, אז למעשה הוא אומר שחסרה לו ההבנה. עכשיו נשאל, מה זה חסרה לי הבנה? במה זה תלוי? למה אני חווה שיש משהו שאני לא מבינה? התשובה, כי את מבינה דברים באופן ... לשאול. אליעד: את אומרת שאת לא יודעת מה לשאול, זאת אומרת שאת מאמינה שאת צריכה לשאול. איך תדעי מה חסר לך? שתדעי מה את רוצה. מה את רוצה? שאלה: להבין. אליעד: אז חסר לך להבין. חסרה לך הבנה. ולמה חסרה לך הבנה? כי את בחורה חכמה שחושבת שמבינה כל מיני דברים, ואם את מבינה כל מיני דברים, אז רצוי ... שאלות, אבל זה לא באמת שאלות. יתכן שאין לאן להתקדם, אבל אם את רוצה להתקדם, את צריכה שיהיה לך חיסרון, תבדקי מה את רוצה, וזה מה שחסר לך. למשל את רוצה לאכול, ואת אוכלת, זה אומר שחסרה לך תחושה של שובע. כל רצון זה חיסרון. במקום לשאול שאלות איך להבין דברים חדשים, תשאלי, למה אני רוצה להבין? איזה אמונה יש לי שגורמת לי לרצות ... לא אכפת לי, לא רוצה להבין, בסוף מה יקרה, או שישאר משהו שאותו כן תרצי להבין, ואז נבין למה חסרה לך הבנה, בגלל הדבר שאותו את רוצה להבין. אבל אם תצליחי במשך שבוע שלם, לראות שלא אכפת לך להבין, ... צועק עליך, לא אכפת לך למה הוא צועק עליך, לא מעניין אותי - אם תהיי במצב כזה, אז לא תחסר לך שום הבנה. אני מתכוון, שאם את רעבה תאכלי, ואם הרופא מציע לך לראות יותר טוב, תעשי זאת, אבל ... זה לא חשוב לך. אפילו אם כל הצרות באות עליך, אם את שואלת למה זה קורה לך, אז את בחיסרון. את צריכה להגיע להבנה שכול הצרות זה כמו כל הפיתרונות. את צריכה להגיע למצב, שאפילו הכי רע לך בעולם, ...

... בהנחות יסוד ובציפיות לעתיד. עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים ... להיות אימא. מחשבה זו הופכת לאובססיה, וגורמת לאדם סבל רב. הוא מסביר שהבעיה אינה בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר ... אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד ... כמו אימהות וזוגיות? אליעד מסכם את הנושא בגישה רחבה יותר: אין דבר בחיים שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. בכל מצב יהיו יתרונות וחסרונות, והחוכמה היא להבין שזה לא משנה באופן מוחלט אם תבחרו בדרך זו או אחרת, כי תמיד יהיו גם יתרונות וגם חסרונות. הבנה זו יכולה להקל על קבלת החלטות ולשחרר את האדם מלחץ מיותר. בסופו של דבר, אליעד מציע שחשוב להיות ... להיות אם חד הורית? האם צריך דמות אב לילדים? אימהות ובחירה חופשית איך להתמודד עם אובססיה להיות אימא? יתרונות וחסרונות בזוגיות להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? מתי נכון להביא ילד לעולם?

... חופש, של זרימה מוחלטת. לדוגמה, כשמישהו יושב בבית וחושב על כך שהוא רוצה לצאת לרקוד, הוא למעשה מרגיש שמשהו חסר לו - חוויה פנימית של שחרור מוחלט שהוא מדמיין שתהיה לו רק אם יצא לרקוד. אבל אם אותו אדם יבדוק טוב יותר, יגלה שזה לא התנועה עצמה שחסרה לו. אליעד מסביר שאם היה מדובר רק בתנועה, היה אפשר פשוט לזוז בבית, בלי ללכת לרקוד בחוץ. אם הייתה חסרה רק המוזיקה, האדם יכול היה להאזין לה בכל מקום. אבל באמת מה שחסר לו הוא התחושה הפנימית של חופש מוחלט שמגיעה עם ריקוד חופשי, שבו האדם יכול לנוע לפי רצונו בלי לחשוב, ... קיים כישות מוגבלת (בן אדם), תמיד יהיה בו רצון שלא מתממש באופן מלא, ולכן תמיד ירגיש תחושה מסוימת של חוסר חופש. אליעד מדגים זאת דרך משל של אדם בכלא. אותו אדם מבקש מזגן כדי להרגיש יותר טוב, אחר כך ... אלוהים? זה אומר לחוות אחדות מוחלטת עם המציאות, ללא תחושת נפרדות וללא תחושת הגבלה. במצב כזה האדם לא חווה חסרונות או מגבלות, כי הוא לא תופס את עצמו כנפרד מהמציאות. כדי להגיע למצב כזה, על האדם להתחיל לחשוב ולהתנהג ... לרקוד, האדם צריך להגיד את האמת המדויקת: אני רוצה להרגיש חופש מוחלט, ללא הגבלה, תמיד. האם אפשר להשתחרר מהתחושה שחסר לך משהו? הנקודה האחרונה שאליעד מבהיר היא שכדי להרגיש חופש אמיתי, האדם צריך להפסיק להתמקד במה שחסר לו, ולהתחיל לחקור מהו הדבר שהוא באמת מחפש - החוויה של החופש ללא תנאי. כל תחושה של חסר לי משהו, או אני צריך משהו שלא קיים אצלי עכשיו, מגיעה מתחושת נפרדות, וכדי להשתחרר מזה, צריך לראות ולהבין ... על ידי ההבנה הפשוטה שאפילו אם אדם ישיג את הדבר שהוא רוצה (כמו ריקוד), הוא עדיין ימצא משהו נוסף שחסר לו. לכן, הדרך האמיתית להשתחרר מתחושת החסר ולהשיג חופש פנימי היא להפסיק להגדיר את עצמך על ידי מה שחסר לך, ולהתחיל לחוות את המציאות מתוך תפיסת אחדות מוחלטת. בסיכום הדברים, אליעד מדגיש כי הרצון לרקוד או כל פעולה ...

... או רעה עבורו, בהתאם למטרות ולרצונות שלו. במצב זה, האדם עסוק כל הזמן בהערכת המציאות מנקודת מבט של יתרונות וחסרונות. לעומת זאת, שליטה עצמית מוחלטת היא ההבנה המלאה והעמוקה שבאופן מוחלט אין טוב ואין רע. במצב זה, האדם חווה ... לו לעבוד, או אם כדאי לו בכלל לעבוד. אם האדם בוחן זאת מנקודת מבט יחסית, הוא תמיד ימצא יתרונות וחסרונות בכל אפשרות, וכך יהיה מוטרד וחסר מנוחה. לעומת זאת, אם האדם מסתכל מנקודת מבט מוחלטת, הוא מבין שאין משמעות אמיתית לשאלה הזו - לא באמת ... להקטין ראש? אליעד מסביר שלהגדיל ראש משמעותו לקחת את הדברים ברצינות רבה מדי. אדם שמגדיל ראש נוטה לשקול יתרונות וחסרונות, ומנסה להחליט מה נכון ומה לא נכון. דווקא אדם שמקטין ראש מצליח לחוות את הדברים בפחות כובד ראש ובאופן ...

... מצוות מעשיות כאלו ואחרות, בלי התבוננות פנימית, דהיינו, גוף ללא נשמה, על ידי זה האדם תמיד מרגיש תחושה של חיסרון פנימי. ועל האדם ללכת עד הסוף ועד הקצה האחרון של הדרך הרוחנית שלו. דהיינו, לזכור, שהתכלית הסופית היא, להשיג ...

... האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם הפחד של האדם בכלל, הרי ששם לא תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה ולפחד הדמיוני שלו. ומצד שני, אם האדם כן יצליח להבין את חוסר ההזדהות המוחלט עם הפחד שלו, הרי שהאדם פתר את הפחד שלו, בשורש שלו, עד כדי כך שהוא לא ינסה להתמודד עם הפחד, כי כבר לא יהיה לו פחד. והגישה השנייה, שבה כן מזדהים עם הפחד, בה יש חיסרון שבעצם יוצרים הסכמה שבשתיקה עם הפחד של האדם, בכך שמנסים לתת לו עצות, איך להתמודד עם הפחד שלו. כי ... יש מפלצת, עדיין אפשר להתמודד איתה. ובסיכומו של דבר, צריך לראות תמיד את כל התמונה המלאה כולה, ולהיות מודע לחסרונות וליתרונות שיש בכל שיטה.