... שמשהו משנה, נוצרת אצלו תחושת עניין, מוטיבציה ואקשן. הוא מרגיש התלהבות, ריגוש, ויש לו מטרה שהוא שואף אליה, ולכן הוא חיוני ומלא חיות. מצד שני, אליעד מדגים את
החיסרון במחשבה שמשהו משנה: כאשר האדם חושב שמשהו באמת משנה, הוא עלול להיכנס ללחצים, לפחד מכישלון, להרגיש שנכפה עליו לעשות דברים, ולחוות ... מציג את התפיסה ההפוכה - שום דבר לא משנה. במקרה זה היתרון ברור - האדם לא חווה לחץ, הוא לא מפחד להיכשל, הוא לא חש מחויבות או לחץ להצליח. אך מצד שני, יש לכך גם
חיסרון משמעותי: החיים עלולים להפוך לריקים,
חסרי משמעות, משעממים וללא התלהבות. אדם שחושב ששום דבר לא משנה יכול בקלות להיקלע לתחושת אפתיה
וחוסר עשייה, ולשקוע בריקנות ובשעמום. אליעד כהן מציין שהבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת מצליח להחליט עד הסוף אם משהו משנה או לא משנה. הוא ... מה שגורם לו לסבל כפול. אם הוא מחליט שמשהו משנה, הוא נתקף בפחד ובאי נוחות מפני הלחץ והחובה שהוא כופה על עצמו. ואם הוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא שוקע בתחושת
חוסר משמעות ואובדן המוטיבציה. אליעד מגדיר מצב זה כקונפליקט שנובע מהחלל הפנוי, מצב שבו שני ההפכים נכונים בו זמנית, וזה מה שמוביל אנשים ... משהו משנה או לא משנה?, יש משמעות או אין משמעות?. ההתעסקות בשאלות אלו היא הגורמת למתח, חרדה, ודיכאון. אליעד מסביר שהבעיה אינה בעצם הקיום של אחד הצדדים, אלא
בחוסר היכולת להכיל בו זמנית את שני ההפכים. לדבריו, אדם שחושב רק שיש או רק שאין לא יחווה מצוקה עמוקה, כי הוא בטוח לגמרי בצד אחד בלבד. ... אך לא מביאים אותו לפתרון עמוק. אליעד נותן דוגמה נוספת לבעיה הזאת, באמצעות אדם החושב לפעמים שהוא אלוהים, ומרגיש בעל כוח אינסופי, ובפעמים אחרות הוא מרגיש
חסר משמעות, אפסי,
וחסר ערך לחלוטין. לדבריו, בשני המקרים האדם צודק לחלוטין - כי מצד האמת האדם הוא גם אלוהים וגם שום דבר בו זמנית. אך מכיוון שרוב האנשים ...