... יהיה גם וגם בצורה מאוזנת. וזוהי כמובן טעות, טעות שיוצרת עבור האדם, רק סבל. כי מצד האמת, איזון כמו חוסר איזון, שניהם סבל. משום שהסבל, הוא תחושת החיסרון, שהאדם חסר את מה שנפרד ממנו. וכאשר האדם חי בעולם של הצורות ושל הנפרדות, הוא תמיד חווה חסר. ולחיות באיזון הנל, פירושו לצאת קרח מכן ומכאן. כי לא משנה באיזו צורה האדם יאחז בנפרדות שלנו, הוא תמיד יחווה חסר כלשהו, של שאר הצורות והאפשרויות. ויש איזון אחד ויחיד, שהוא ורק הוא השלמות. והוא כאשר האדם נאחז בכל הצורות ... בבת אחת. כי כל זמן שהאדם לא נאחז בצורה כלשהי, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שתמיד הוא ירגיש שהוא חסר אותה. ולא ממש משנה מאיזו סיבה האדם לא אוחז בצורה כלשהי, הרי שתמיד האדם ירגיש חיסרון, מכך שהוא לא עצלן בשלמות, או מכך שהוא לא חרוץ בשלמות. ולכן, הפיתרון הוא, שהאדם צריך להיות תמיד, חרוץ ...

... ישותו הנפרדת מתבטלת ממש, והוא הופך להיות היא, באחדות גמורה, שאז קיימת רק ישות אחת ויחידה, ואז אין שום חיסרון כלל, אלא רק שלמות של אמת. והחכם האמיתי, הוא מאוהב באמת במציאות עצמה. עד שכל דבר בעולם, מזכיר לו ... אחרות. ולכן אהבת אמת בלי שום תנאי, ובלי שום תלות בצורה כלשהי, היא אפשרית, רק כלפי מהות המציאות, שהיא חסרת כל צורה. ומי שאוהב את המציאות, רק כאשר היא מתלבשת בצורה כלשהי, הרי שהוא לא באמת אוהב את המציאות ...

... הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, הוא לא מחפש את האמת המוחלטת כלל, כי הוא כבר נמצא בה. (ואעפכ ... טוב, אז הוא מרגיש יותר רע. כי הוא מנסה לחבר את עצמו לצורה כלשהי, אבל באמת, הטוב האמיתי, הוא חסר כל צורה. ולכן, כאשר האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת ... האם באמת לטוב האמיתי יש צורה או לא. ולטוב האמיתי ולאמת המוחלטת, אין שום צורה כלל. ומאחר שהדבר הוא חסר צורה, האדם לא מצליח לאחוז בו ולחוות אותו. אבל האדם בכל זאת רוצה לחוות את הטוב האמיתי, ולכן הוא ... האדם להבין את האמת, שהוא בעצם מנסה להגדיר, משהו שהוא אינו מוגדר. ולכן האדם צריך לשמור על מחשבה נקייה חסרת הגדרות, ולנסות כמה שפחות להגדיר. ולהבין, שהוא בעצם מנסה להתחבר, אל מה שאינו מוגדר. שרק הוא, אין סופי, ללא ... שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה שהוא כן מוגדר. ואז, האדם מנסה להבין את מה שאינו מוגדר, והוא ... מי שלא מסוגל בשכל שלו, לחבר דבר והיפוכו, אז תמיד כאשר הוא ישתמש בשכל שלו, דהיינו, תמיד, הוא יחווה חיסרון. מכך שהשכל עצמו, יוצר נפרדות תמיד. אבל מי שהולך עם השכל שלו עד הקצה האחרון, אז גם בשכל שלו ...

... בתשובה, ולחבר גם אותן אל נקודת האחדות של המציאות. וכאשר האדם שומע את החכם האמת, לפעמים הוא מרגיש בלבול וחוסר הבנה, בגלל ריבוי נקודות המבט שיש בתוך האדם עצמו. ועל האדם להתבונן תמיד, רק על דבר אחד ויחיד בתוך ... להבין מהי האמת באמת, על ידי זה האדם מתחבר יותר ויותר אל ההבנה, שהכל אחד ממש, ואז נשלמים כל החסרונות וכולי.

... אבל מי שעיניו בראשו ורואה את האמת, הוא מרחם על אותם אנשים עניים באמת, שהם עניים בדעתם, דהיינו, שהם חסרי דעת של אמת. שהם ככ עניים, עד שהנשמה שלהם רעבה ללחם וסובלת תמיד. ומי שיתבונן סביבו יראה, כי הנשמות ... המלך עצמו יכול לבחור, האם הוא רוצה למצוא חן בעיני יצירי כפיו ממש, או לא וכולי. ובשורשו, אין שום חיסרון באהבה שקרית / אהבה חיצונית / תלות רגשית / תלות בכסף וכיוב, כי הכל מושלם בשלמות אמיתית תמיד. וזה ...

... אדם בכל זמן ובכל מקום, כבר יש בשלמות שכל של אמת, שרואה ומבין שהכל מושלם / שהכל אחד / שהחיסרון אינו נפרד מהשלמות. אלא, שהאדם לא משתמש בו. והאדם משתמש, רק בשכל של הנפרדות שלו, שהוא שכל של שטות, ...

... האירועים של המציאות. עד שהאדם רואה את האמת, שבאמת הצורה של הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות האין סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם האמיתי רוצה להביא את האדם, לחוויית השלמות האמיתית, ... / השכל שלו / החוויה שלו וכולי. שרק כאשר האדם נמצא בדבר והיפוכו בו זמנית, רק זו השלמות, שאינה חסרה צורה כלשהי. ואז זו השתוות של אמת, שבה האדם יכול לרצות צורה מוגדרת ורצון מוגדר, ואעפכ להישאר בחוויה של ... עצמו. אבל בכך, הוא סוטה מהשכל של החכם האמת. כי החכם האמת, רוצה להביא את האדם לחוויה חדשה של החסרונות שלו, שהיא באה על ידי הבנה של אמת. והאדם מגדיר עבור עצמו, שהוא לא רוצה שום חיסרון כלל, וטוב שכך. אלא, שלא לרצות שום חיסרון כלל, גם זו הגדרה, שיש בה חיסרון. והתהליך הזה, מתבטא גם באלו שמפרידים את אלוהים מהעולם. ונדמה להם, שהוא אין סופי ללא כל חיסרון. ובאמת, אין סוף, הוא עצמו חיסרון, בכך שהוא חסר, חסרונות. והשלמות, היא החיבור של הסוף, עם האין סוף, לישות אחת ממש, שזהו אלוהים האמיתי, האחדות האמיתית וכולי. כפי שכבר ...

... תלויים תמיד בשכל של החכם האמיתי. והחכם האמיתי עצמו, גם הוא עצמו תלוי בשכל של עצמו. אלא, שהוא אינו חסר לעולם את השכל של עצמו. ולכן התלות שלו בעצמו, היא לא רעה, אלא טובה. כמו המציאות, שקיומה העצמי, תלוי בכך שהיא עצמה תהיה קיימת. והיא עצמה תמיד קיימת מצד עצמה, ולכן התלות שלה, לא יוצרת שום חיסרון כלל. אלא, זהו רצון, שהוא מתמלא תמיד. והחכם האמיתי, הוא מקבל את החיות שלו, מהשכל של המציאות, שהיא האמת ... ונהנה ממנו באופן ישיר, דרך כל הלבושים כולם. וגם אז האדם תלוי בשכל של החכם האמיתי. אלא, שהוא לא חסר אותו לעולם. כי הוא מתגלה אליו, באין סוף דרכים וצורות וכולי.

... הוא גם חווה את זה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרונות. כי כל דבר, הוא מוגבל לצורה כלשהי, והוא חסר את כל מה שנפרד ממנו. והאדם רוצה את השלמות, ולכן הוא מרגיש רע תמיד. כי השלמות, לא נמצאת בתוך ... גשמי, ושהיא לא חווה את האלוהים שהיא. והאדם רוצה לחזור ולחוות, את זה שהוא אלוהים. ולכן תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, כי האדם בתוכו תמיד מרגיש שהוא מתגעגע, לטוב האין סופי, ואל השלמות של המציאות. ומנהיגי הטעות האלו, ...

ליהנות, מכך שאתה לא מנצח את המשחק כי מי שעוד לא יודע שהכל אחד ושהכל מושלם ושהחיסרון הוא שלמות, הוא מתאמץ כל הזמן, לנצח את המשחק. דהיינו, שהאדם מתאמץ כל הזמן, להרגיש כמה שיותר טוב, ולהצליח ... כי על ידי זה, יש לו יותר מקום וזמן, לחוות את זה שהוא המנצח של המשחק וכולי. ואעפכ לא חסר לו דבר, גם לא המשחק עצמו וכולי.