... נוטים לשנוא את עצמם ואת המציאות בשנאת חינם כל הזמן, כלומר, ללא סיבה מוצדקת. לדוגמה, אדם שכועס על עצמו בשל חיסרון מסוים בעצמו, מבלי להבין באמת למה הוא כועס או למה החיסרון הזה בכלל משנה לו, נמצא בשנאת חינם כלפי עצמו. בעצם, אין שום סיבה אמיתית מדוע אותו חיסרון מפריע לו כל כך. הוא מוסיף הסבר חשוב ואומר שאם האדם יפסיק לשנוא את עצמו ואת המציאות בשנאת חינם, אז ...

... במידה שווה. אליעד כהן מסביר שהתשובה לשאלה זו תלויה בתחושת החיסרון שאדם מרגיש כלפי עצמו. אנשים רוצים ... נאהבים על ידי אלו שמייצגים בדיוק את התכונה שהם עצמם חושבים שחסרה בהם. לדוגמה, אם אדם מרגיש שאין לו ... יפה. זוהי מעין השלכה פסיכולוגית שמאפשרת לאדם להשלים את החיסרון הפנימי שלו דרך אהבה של אחרים. איך מושפעת ההערכה העצמית שלך מאהבה של אדם מפורסם? בנוסף לחסרונות האישיים, ישנה השפעה חברתית ... רוצה להיות נאהב דווקא על ידי אנשים מסוימים קשורה לתחושת החיסרון שהוא מרגיש בתוכו. האדם מזהה בעצמו חיסרון מסוים, ובהתאם לכך, הוא רוצה שיאהב אותו מישהו שמגלם את ההפך מהחיסרון הזה. אדם שחושב שהוא לא יפה ירצה להיות ... אדם עם הרבה חברים. האהבה מצד אדם כזה נראית לו כמעין תיקון לחיסרון שהוא מרגיש, כי אם אדם בעל התכונה שהוא חסר אוהב אותו - הוא מרגיש כאילו הוא מקבל את ... בעצמו. ההשלכה של אהבה מצד אדם בעל ערך חברתי מעבר לרצון למלא חיסרון אישי, יש גם השפעה של החברה. לפעמים הרצון להיות נאהב על ידי אדם מסוים לא קשור ישירות לחיסרון אישי, אלא להכרה חברתית. אם אדם מפורסם ... הוא מחליט שתכונה מסוימת היא חשובה (למשל, יופי). הוא מרגיש שחסרה לו התכונה הזו. הוא רוצה להיות נאהב על ... אוהב אותך נכון. עכשיו זה במה תלוי מה החוקיות של זה? ש: עם החיסרון שאתה מרגיש כלפי עצמך. אליעד: מה זה ... הוא עשיר. אליעד: רגע לא הוא אומר אתה תרצה שיאהב לפי מה שחסר לך. ש: אז אני אומר זה שהוא היפה שבעצם ... לו הרבה חברים אוהב אותו זה קודם כל באנלוגיה המידית, אם הכי חסר לך כסף ואתה מרגיש חלש ואתה חושב שכסף ... עמוקה הרי מה בעצם אמרנו אמרנו שאתה תרצה שיאהב אותך לפי מה שחסר בך זאת אומרת בא נגיד נלך על המבנה הפשוט ... החלטת את זה באופן שרירותי. ש: לא אבל אם אני חושב על עצמי שזה חסר לי חסרה לי התכונה הזאת הספציפית. אליעד: כן. ש: ... ש: אני לא אוהב את התכונה הזאת עדיין אני קודם כל חושב שהיא חסרה לי. אליעד: לא חושב שהיא חסרה לי זה כמו אוהב זה אותו דבר חסר לך מה שאתה אוהב או אין לך. ש: אובייקטיבית חסר לי. אליעד: אובייקטיבית חסר לך גם טיפשות אובייקטיבית חסר לך הרבה דברים אחרים. עוד פעם הבן אדם ...

... כל מחשבה חיובית מסתירה בתוכה גם מחשבה שלילית? אליעד כהן מסביר שבעולם קיימים רק שני סוגים של דיבורים ומחשבות: או דיבור על חיסרון (רע לי, חסר לי) או דיבור שמביע סיפוק (טוב לי, יש לי). אבל הוא מציין שגם כאשר אדם אומר טוב לי, הוא תמיד מבטא בעצם חיסרון כלשהו. לדוגמה, כאשר אדם שמח ...

... של החבר עם הכסף מזכירה לו את החיסרון האישי שלו. הוא מביא דוגמה על אדם שהצליח ... שיש להם חבר מצליח, הם הרגישו חסרי ערך והדגישו לעצמם את חסרונם. האם כדאי להיראות חזק או חלש כדי ... שהם יראו בה יתרון לעצמם, ולא חיסרון שלהם. לדוגמה, אם לאדם אין כסף ולך יש, אתה ... אותך? פערים בזוגיות - יתרון או חיסרון? איך להשפיע על אנשים? אליעד: האם אנשים ... לדעת? ש: זה תלוי מי הוא ומה החיסרון שלו. זה תלוי... אם הוא צריך לקבל את התחושה ... חבר עשיר? ש: אבל, זה יתרונות וחסרונות. כי כיף לו מהצד, שהוא עשיר. ורע לו ...

... מה רע בלזכות בלוטו? למה לא טוב לזכות בלוטו? מה מפסיד מי שזוכה בלוטו? ליהנות מהחיסרון, לרצות להרגיש רע, כסף כמשחק למה שמישהו לא ירצה לזכות בלוטו? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מעניינת לכאורה: ... אדם לא ירצה לזכות בלוטו, למרות שהוא ממלא טופס בכוונה לזכות? נראה על פני השטח שהשאלה חסרת היגיון, כי הרי ברור לכאורה שכל אדם שממלא טופס רוצה לזכות. אך אליעד מציג מספר סיבות עמוקות ומורכבות לכך שיכול ... מייצר משמעות, והאדם זקוק למשמעות כדי ליהנות באמת מהכסף. מדוע אדם ירצה להמשיך להרגיש חיסרון? נקודה נוספת וחשובה שאליעד מעלה היא שאנשים, באופן פרדוקסלי, נהנים מהחיסרון שלהם. הוא מסביר שהאדם חווה את חייו דרך התחושות והחוויות שנוצרות כתוצאה מחיסרון מסוים. לדוגמה, אדם שרוצה מאוד כסף חי את החיסרון של הכסף כחוויה משמעותית, והיא זו שנותנת לו את תחושת החיים וההנאה. ברגע שהחיסרון הזה נעלם, עם זכייה בלוטו למשל, האדם מאבד את ההנאה שחווה מתוך ההשתוקקות והמאמץ להשיג משהו. אליעד משווה את המצב ... ממלאת את הרצון בכסף, האדם מאבד את התחושה של המשחק, של ההשתוקקות ושל ההתלהבות מחוסר ההישג. מה מפסיד מי שזוכה בלוטו? מי שזוכה בלוטו לכאורה מרוויח משהו, אך אליעד מציין שהוא גם מפסיד דברים משמעותיים. הזכייה מסירה ממנו את חוויית החיסרון. החיסרון עצמו הוא זה שיוצר את הדחף, ההתרגשות, וההנאה של ההתמודדות. ברגע שהאדם זוכה, אין לו יותר את התחושה החזקה של הצורך והחיסרון. כך, באופן אירוני, הוא מפסיד את כל ההנאה שהיתה לו מההשתוקקות ומהמאבק. האם אדם באמת רוצה לנצח במשחק? בסוף ... מעניין עבורו. הרצון לנצח הוא הכרחי כדי לשחק, אך הניצחון עצמו יכול לגרום לאכזבה או חוסר סיפוק מיד לאחר השגתו, כי המשחק הסתיים. מכאן, שההנאה האמיתית נמצאת בחיסרון עצמו, בתהליך, במאבק, ולא בהכרח במילוי הרצון. אליעד מדגיש שוב ושוב שהחיים עצמם נוצרים מתוך החסרונות שלנו, ומתוך כך שיש לנו דברים לשאוף אליהם. אם אדם היה מקבל כל מה שהוא רוצה בלי להתאמץ ובלי חסרונות , הוא היה מאבד את המשמעות של החיים. התחושה של החיסרון היא זו שיוצרת את החיים עצמם. ולכן, עמוק בפנים, יכול להיות שאדם לא רוצה לזכות בלוטו, כדי לא לאבד את תחושת החיים ... חשוב יותר? מה מפסידים כשזוכים בלוטו? האם כסף נותן משמעות? מדוע אנשים רוצים להרגיש חיסרון? מה רע בלזכות בלוטו? ...

... שלו מסופקים במערכת היחסים, הוא פחות יימשך למישהו אחר שמציע לו משהו חדש. הדרך הטובה ביותר למנוע בגידות היא פשוט למלא את החסרונות ולספק את מה שהצד השני מחפש בחוץ. האם בגידה יכולה דווקא לחזק את הזוגיות? אליעד כהן מצביע על מקרים בהם דווקא בגידה מחזקת את הזוגיות. זה קורה כאשר הבגידה גורמת לאדם להבין בדיוק מה היה חסר לו בתוך הקשר הנוכחי, והוא חוזר לבן הזוג עם מודעות חדשה ורצון לשפר את מה שהיה חסר . במצב כזה הזוגיות עשויה להתחזק דווקא מתוך המשבר. למה רוב האנשים פועלים הפוך? לרוב, אנשים פועלים בדיוק הפוך ממה ... הזוגיות משתפרת בזכות המודעות החדשה. האדם אומר לעצמו: מצאתי משהו אצל האחר, עכשיו אני רוצה שגם בזוגיות שלנו יהיה את מה שחסר לי. מדוע אנשים לרוב פועלים הפוך? בפועל, כשמישהו רוצה אדם שכבר נמצא בקשר, הוא נוטה לכעוס כשמרגיש דחוי, מפסיק להיות ... ש: אבל גם רף הדרישות שלה גם עולה אליך. אליעד: גם נכון אבל אתה קודם כל רוצה להפריד ביניהם לא זה נכון כי בכל בן אדם יש איזה חיסרון כל בן אדם יש לו איזה חיסרון אין משהו מושלם עכשיו אם אתה נגיד רוצה שמישהי תריב שבן זוג או בת זוג יריבו עם הבן זוג שלהם מה שאתה צריך לעשות זה ... אבל יש גם את ההיבט הזה. ש: אפשר למנף את זה גם איך לחזק זוגיות. אליעד: שמה? ש: תהיה נחמד לבת זוג שלך כלומר, תמלא לה את החסרונות . אליעד: זה ברור לגמרי. ש: אז זה הכל תלוי מאיזה כיוון אתה בא לזה. אליעד: נכון עכשיו במובן מסוים מה שהרבה ...

... את ההפך, רצונות מנוגדים, אף פעם לא מרוצה, לא מצליח להיות מרוצה, לא מוצא את עצמי למה אני אף פעם לא מרוצה משום דבר? אליעד כהן מסביר על תופעה נפוצה של חוסר שביעות רצון מתמיד, מצב בו האדם מרגיש שאינו רוצה שום דבר - לא רוצה לעבוד ולא רוצה לנוח, לא רוצה להיות לבד וגם לא בזוגיות, לא רוצה את הדבר ולא רוצה את ההפך שלו. המצב מתואר כמצב של רצונות מנוגדים שמובילים לתחושת חוסר סיפוק וחוסר מימוש עצמי. אליעד נותן דוגמה של אדם שאומר אני שונא לעבוד ואני גם שונא לנוח. אדם זה מוצא את עצמו במצב מתמשך של חוסר סיפוק, מכיוון שהוא לא נהנה בשום מצב. אליעד מציע להתבונן לעומק בשנאה ובאי הרצון האלו, ולברר האם השנאה אכן מוצדקת. הדרך לברר זאת היא לשאול שאלות ספציפיות לגבי ... הוא שונא לעבוד. עליו לפרט רשימה של סיבות ולבדוק אותן אחת אחת בצורה מדויקת ומעמיקה. לדוגמה, אם האדם אומר אני שונא לעבוד כי זה גורם לי להרגיש מצומצם וחסר חופש, עליו לבדוק האם באמת העבודה מחייבת בהכרח להרגיש כך, או שאולי קיימות אפשרויות אחרות. באותה דרך, עליו לבחון גם את השנאה שלו למנוחה, אני שונא לנוח כי זה משעמם אותי, ולבדוק האם מנוחה בהכרח מובילה לשעמום. החקירה הזו עוזרת לגלות האם הסיבות לחוסר שביעות הרצון מוצדקות או שאולי הן רק פרשנויות סובייקטיביות ומוגזמות של המציאות. האם באמת יש צורך לצאת מהלופ של חוסר שביעות הרצון? אליעד כהן מסביר שאין בהכרח צורך לצאת מהלופ הזה. תחילה יש לבדוק האם באמת יש בעיה בלופ הזה, כלומר, אולי התחושה הזו שהכל רע היא דווקא האמת ... הוא מדגיש שכדי להבין זאת, צריך לשאול שאלות מהותיות: האם באמת יש במציאות משהו שטוב מוחלט שיכול למלא את האדם, או שאולי כל דבר שיבחר יתגלה כבעל חסרונות משלו? איך לחקור בצורה נכונה את הרצונות שלי? אליעד מדגיש שכשאדם אומר שהוא לא רוצה דבר מסוים ולא רוצה את ההיפך שלו, עליו לבדוק האם הסיבות לרצונות או לשנאות ... אומר אני רוצה את תחושת החופש. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע גם תחושת החופש לא מספקת אותו? האדם מגיע למסקנה שגם בחופש יש צמצום, כי אולי יש בו תחושה של חוסר תכלית או שעמום. האם אפשר באמת לא לרצות שום דבר וגם לא את ההיפך שלו? אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי זוגיות: האדם אומר שהוא לא רוצה להיות בזוגיות כי זה גורם לו לתחושת ... סותר, אבל אליעד מסביר שזו סתירה רק לכאורה. כאשר האדם בוחן לעומק, הוא יגלה שהסיבות לכל אחת מהתחושות האלה הן שונות. הוא לא רוצה להיות לבד כי הוא מרגיש חוסר מסוים, והוא לא רוצה להיות בזוגיות כי הוא מרגיש תחושת הגבלה. כלומר, האדם בעצם לא רוצה את החסרונות הספציפיים בכל מצב, אבל הוא כן רוצה את היתרונות של כל מצב. האם אפשר בכלל לצאת מהתחושה של חוסר שביעות רצון? אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות: אם אדם בודק את התחושות ומגלה שזו האמת שיש חסרונות בכל מצב, והוא מקבל זאת, הוא אמור להפסיק להתלונן כי הוא מבין שזו המציאות ואין טעם להתנגד לה. אם האדם לא יכול לקבל את המצב, עליו להבין מה בדיוק הסיבה לכך, ... מחויבת, זה יאפשר לו להשתחרר מהתחושה הזאת. אליעד כהן מדגיש שלכל תחושה יש סיבות שונות, ולכן חשוב להבין אותן בצורה מדויקת. רק כך אפשר להתמודד נכון עם חוסר שביעות הרצון. אדם שחוקר מספיק לעומק את הרצונות שלו, יגלה שבעצם הוא תמיד רוצה יתרונות מסוימים מכל מצב, וזו הסיבה שהוא לא מרוצה בשום מצב לגמרי - כי תמיד חסר לו משהו מהמצב ההפוך. למה תמיד חסר לי משהו בכל מצב? אליעד מסביר שעצם המחשבה על חיסרון מגיעה מתוך תפיסה שיש מצב אידאלי כלשהו ללא חיסרון. כל עוד האדם מאמין בקיומו של מצב אידאלי, הוא יחווה חוסר שביעות רצון. הפתרון שאליעד מציע הוא לבדוק היטב את ההנחה שיש מצב אידאלי כלשהו. אם האדם יבין שאין באמת מצב מושלם, הוא יוכל להשתחרר מהחיפוש האינסופי ולמצוא שלווה בתוך המציאות כפי שהיא. למה אני לא מרוצה משום דבר? מה לעשות עם רצונות מנוגדים? איך להפסיק להיות לא מרוצה? למה אני מרגיש חוסר סיפוק תמידי? איך להתמודד עם התחושה ששום דבר לא טוב לי? האם אפשר לצאת מתחושת התקיעות? ...

... משועמם, למרות שיש לו אפשרות לקדם אותן. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא קיומה של מטרה גדולה מאוד, אשר האדם חש כי הוא אינו יכול להשיג אותה. במצב כזה, המטרות הקטנות הופכות לחסרות משמעות בעיניו. לדוגמה, אדם שנפרד מבן או בת זוג עשוי לחוש שעמום גם כשיש לו פעולות רבות לעשות (כמו לבשל, לנקות, ללמוד או לעבוד). הוא מרגיש שכל הפעולות האלה חסרות טעם לעומת המטרה הגדולה - להחזיר את בן בת הזוג. כשהוא חושב שאין לו אפשרות להשיג ... מוחלטת - מצב היפותטי שבו אין לו שום רצון נוסף לשנות דבר. הוא מסביר שגם במצב כזה, האדם עלול לחוש שעמום, אך למעשה השעמום הזה אינו שלילי. מכיוון שאין לו שום תחושת חיסרון, הוא לא מרגיש רע מהשעמום אלא חווה אותו כחלק טבעי של מנוחה ושלמות. מה לעשות אם ... לבחון: - האם באמת אין שום מטרה או רצון לשנות משהו בחייו? - אם כן קיימות מטרות, האם יש צעד כלשהו, אפילו קטן, שניתן לעשות כדי להתקדם לעבר אותן מטרות? מי שמגיע למצב של חוסר במטרות או חוסר אפשרות לפעול, עשוי לחוות שעמום. אולם אם אין לו מטרות כלל, למעשה אין לו צורך ... - נוחות מהשעמום. הוא יכול לנוח במצבו מבלי לסבול. רק במצב שבו כן קיימות מטרות אך האדם חושב בטעות שאינו יכול לפעול להשגתן, נוצר חיכוך פנימי של שעמום שמלווה בתחושה של חוסר סיפוק. איך בודקים אם באמת יש מטרות ומה עושים איתן? יש לבדוק תחילה האם קיימים ... בת בן זוג שעזב ה, או לפתור קושי רגשי גדול). - ברגע שהמטרה הגדולה נתפסת כבלתי ניתנת להשגה, שאר המטרות הקטנות מאבדות את המשמעות שלהן בעיני האדם. כך קורה שהוא יושב בחוסר מעש, למרות שיש לו שפע פעולות קטנות שיוכלו לקדם מטרות אחרות (כמו בישול, ניקיון, לימוד משהו חדש), אך הן מרגישות חסרות ערך לעומת המטרה הגדולה. הוא עלול להגיד לעצמו עד שלא אשיג את הדבר הגדול, שום ... שמאפילות על הקטנות? חשוב לשאול את השאלות הבאות: - האם באמת אין שום דרך לפעול כדי להשיג את המטרה הגדולה? - אם לא ניתן כעת לפעול לקדם אותה, האם שאר המטרות הקטנות באמת חסרות ערך עבורי? במקרים רבים מתברר שכן אפשר לעשות משהו (גם אם עקיף) כדי להתקרב למטרה ... אינה יוצרת בהכרח שעמום רע? כשאדם מגיע למצב היפותטי של הכל מושלם ואין לי מטרות, אפשר לומר שאולי ישעמם לו, כי אין לו יותר מה לרצות. אלא שבאותו מצב הוא כבר לא מרגיש חיסרון כלל, ולכן גם לא סובל מהשעמום. במילים אחרות, השעמום לא נחווה כמשהו שלילי כשאין ... בעשייה לקראת השגת היעד. ש: ומה אם אני מפחד ת להיכשל? אליעד: כדאי לזהות שהפחד הוא לרוב הסיבה שבגללה את ה בוחר ת להשתעמם במקום לפעול. להבין שייתכן שניתן לצמצם את חוסר הוודאות באמצעות למידה או התקדמות בשלבים קטנים, מה שיוריד את מפלס הפחד ויאפשר ...

... או רע, יותר מידי בחירה חופשית, fomo, פחד מהחמצה, קבלת החלטות, לא מצליח לבחור, לא יודע איך לבחור, בחירה בין חסרונות, בחירה מתוך שלמות האם בחירה חופשית באמת טובה לך? אליעד כהן מסביר שהנושא של בחירה חופשית הוא מורכב. כשלאדם יש אפשרויות רבות לבחירה, זה ... שהאדם מרגיש חופש, יכולות מגוונות, ותחושת שליטה על המציאות. מצד שני, הרבה אפשרויות בחירה גורמות לתחושה של חוסר סיפוק, כי בכל אפשרות יש גם חסרונות, וכאשר יש יותר אפשרויות, כך מתחדדים ההבדלים והחסרונות בולטים יותר. למה כשיש לך יותר אפשרויות אתה יותר סובל? ככל שהאפשרויות רבות ומגוונות יותר, כך מתעוררת התחושה של FOMO (פחד מהחמצה). לדוגמה, ... של החולצות האחרות. יוצא מכך שאף בחירה אינה מושלמת, מה שגורם לתסכול פנימי. ככל שיש יותר אפשרויות עם יתרונות וחסרונות שונים, כך האדם מתקשה יותר להגיע להחלטה שלמה ומספקת באמת. האם בחירה היא בעצם בחירה בין חסרונות? אליעד מדגים את הרעיון דרך דוגמת בחירת כלא. נניח שאדם חייב לבחור בכלא אחד מתוך כמה בתי כלא שונים. מצד אחד, זה טוב שנותנים לו לבחור, כי יש תחושת שליטה, אך בפועל הבחירה היא בין חסרונות שונים. אין באמת בחירה של דבר מושלם, אלא בחירה של הרע במיעוטו. כל בחירה היא למעשה בחירה באוסף חסרונות, ולא בחירה באוסף מושלם של יתרונות. כך יוצא שכל החלטה היא פשרה. האם קיימת בחירה שלמה ללא חסרונות? המצב האידיאלי שאליו יש לשאוף, לפי אליעד, הוא מצב שבו אין חסרונות. אבל הוא מדגיש שכל זמן שהאדם לא מצליח להגיע להבנה פנימית עמוקה שגורמת לו לראות כל אפשרות כשלמה לחלוטין, אז בהכרח הוא יחווה סבל מחוסר שלמות. אם האדם יגיע למצב בו כל אפשרות נתפסת אצלו כמושלמת, אז ממילא לא יהיה משנה לו מה יבחר, כי הוא יחוש שלמות בכל מצב. איך להתמודד עם חסרונות ולבחור מתוך שלמות? הדרך שאליעד מציע להתמודדות עם המצב של חוסר השלמות היא לנסות לתקוף את החסרונות של כל אפשרות בנפרד, ולהבין האם החסרונות האלה אמיתיים, או האם אפשר לראות אותם אחרת כך שלא ייתפסו כחסרונות. המטרה היא לראות את הדברים באופן כזה שלא מזהים בהם שום חיסרון, ואז לא משנה מה ייבחר - הוא ייראה שלם לחלוטין. ההחלטה במצב כזה נעשית מתוך תחושת שלמות ולא מתוך התפשרות. מדוע הרבה אפשרויות הן לא תמיד יותר טוב? ... הוא חושב שיש לו יותר בחירה, והוא יכול לבחור בכל דבר שהוא רוצה. אבל למעשה, כמות האפשרויות הזאת רק מחדדת את החיסרון שהוא אינו יכול לבחור את הכל יחד. אם לדוגמה הוא רוצה לאכול גם שוקולד וגם סטייק, למרות ששניהם טובים בנפרד, כשיאכל אותם ביחד הם לא יהיו מושלמים כפי ... של כל אפשרות. כאשר האדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שכל אפשרות היא מושלמת בדיוק כפי שהיא, אז הוא מפסיק לראות חסרונות. במצב כזה, תחושת ההחמצה נעלמת. הוא כבר לא סובל משום בחירה שעושה, כי כל בחירה שלו היא בחירה מושלמת עבורו. אליעד מציין שזהו תהליך מחשבתי שבו האדם מוודא שאין אצלו תפיסה של חיסרון, ורק אז באמת הוא חופשי לבחור ולהרגיש טוב לחלוטין. האם אפשר להימנע לגמרי מתחושת ההחמצה? אליעד מסכם שכל עוד האדם תופס את עצמו במצב של חסרונות , כל בחירה שהוא יעשה תהיה בעייתית. אבל כשהוא מגיע להבנה שהכל שלם ומושלם כפי שהוא, לא משנה מה הוא יבחר, אין לו תחושת החמצה ואין לו תחושת ... האפשרויות עצמן, אלא בגלל הדרך שבה הוא תופס אותן. איך להתמודד עם פחד מהחמצה? למה קשה לקבל החלטות? בחירה בין חסרונות בחירה חופשית - טוב או רע? איך לבחור בלי להתחרט? מה זה FOMO ואיך להתגבר עליו? האם יותר אפשרויות הופכות אותך ליותר מאושר? ...

... האם הפסקה זמנית באמת יוצרת מוטיבציה חדשה? לפי אליעד כהן, ההנחה הזאת מוטעית מיסודה. אם אדם מרגיש צורך לעצור את תהליך ההתבוננות שלו כדי ליצור חיסרון חדש שיעורר אותו לפעול שוב, סימן שביסודו הוא ניגש לנושא מתוך המניע הלא נכון. הוא מסביר שאם מלכתחילה האדם היה ניגש מתוך חיסרון אמיתי וגדול יותר, מתוך הבנה עמוקה של מה שהוא באמת רוצה להשיג, לא הייתה ... לעומת ירידה במוטיבציה? אליעד כהן מדגיש שיש הבדל בין איבוד מוטיבציה לבין איבוד כוח או יכולת להמשיך. לפעמים אדם מרגיש שהוא צריך לעצור לא בגלל חוסר מוטיבציה, אלא פשוט כי נגמר לו הכוח הפיזי או המנטלי להמשיך. במקרה כזה, הפתרון הוא לקחת מנוחה הגיונית ולהמשיך אחרי שחוזרים הכוחות. אבל אם הבעיה היא חוסר מוטיבציה, זה מעיד שהמטרה לא הייתה באמת ברורה או חשובה מספיק מלכתחילה. ... נראה לי מגניב אז ברגע שזה מפסיק להיראות מגניב, גם המוטיבציה תיעלם מיד. לעומת זאת, אם המטרה האמיתית היא גדולה וחשובה מספיק, לא תהיה שאלה של חוסר מוטיבציה, אלא אולי רק קושי זמני של כוח פיזי או מנטלי. איך יוצרים התמדה ...