... הוא מרגיש רע. באופן פרדוקסלי, דווקא הניסיון התמידי להרגיש טוב ולמלא את הרצונות הוא שיוצר תחושה של
חוסר ושל סבל. ככל שהאדם רוצה יותר להרגיש טוב, כך הוא מרגיש
חסר, כי הוא אינו יכול להשיג את התחושה הזו באופן קבוע. לדוגמה, אדם שרוצה לאכול תפוח, משיג את התפוח, ומקבל את תחושת ההנאה כתוצאה ממילוי הרצון. אבל ההנאה הזו מוגבלת בזמן, ... במצב מושלם שבו הכל כרצונו, ומצד שני אם הכל יהיה כרצונו, הוא לא יחווה יותר את עצמו. מדוע ישנו צורך
בחסרונות? על פי אליעד, הקיום מותנה בכך שישנם
חסרונות כלשהם, כי ללא
חיסרון האדם לא מרגיש שהוא קיים. הוא מציג זאת כך: אדם שאינו קיים, אין לו
חסרונות כלל, אבל גם אין לו שום יתרונות. מצד שני, אדם שרוצה ליהנות מהיתרונות של הקיום, חייב לקבל את קיומם של
חסרונות. זו סתירה פנימית: הרצון האידיאלי הוא ליהנות מכל היתרונות בלי
חסרונות, אבל זו בדיוק הסתירה שאינה אפשרית. לדוגמה, אדם שרוצה כסף, הצלחה ובריאות, תמיד יתקל במציאות שבה לפחות חלק מהרצונות לא מתמלאים במלואם. האדם חייב להבין שהמשחק של החיים מבוסס על הפער הזה, והוא לא יכול לקנות את ההנאות ללא המחיר של הסבל
והחסרונות. האם הפתרון הוא לקבל את
החסרונות? הפתרון שאליעד מציע הוא להבין שהמציאות בנויה כך שתמיד יש
חסרונות, ולכן הדרך להקלה היא לאהוב את המציאות עם
החסרונות שלה. במקום להילחם ברצון להרגיש טוב או להימנע לחלוטין מהרגשה רעה, האדם יכול ללמוד לאהוב גם את המצבים שבהם אינו מרגיש טוב. הוא מדגים זאת באמירה שאדם יכול ... או לא לרצות, אלא להטיל ספק בכל המשחק הזה. על האדם לשאול את עצמו מי אמר שהחלוקה הזאת בין יתרונות
לחסרונות נכונה מלכתחילה. כאשר הוא יוצא מחוץ לתפיסה הרגילה, מחוץ לשכל, הוא לא חייב יותר לבחור צד אחד, ויכול להתקיים מעבר לפרדוקס. זאת הדרך להשתחרר מהתחושה של התלות ... הסתירות שהוא חש ביום יום, ולהפסיק לחוש מבולבל מהן. איך לקבל את המציאות? האם אפשר לרצות רק יתרונות בלי
חסרונות? איך להפסיק לרדוף אחרי רצונות? האם הרצון להרגיש טוב הוא הבעיה? למה אני לא מרוצה מהחיים? איך לאהוב את מה שיש? מה המשמעות של לא לרצות כלום? ...