... האדם מתאחד עם השורש שלו, עם האחדות המוחלטת, ושם אין עוד חיסרון ואין רצונות. אבל אליעד מזהיר שגם במצב הזה, אם האדם עדיין חושב אני לא רוצה כלום, ... כלום, כי הוא עדיין נמצא בתוך השכל שלו, שמבדיל בין רצון לחוסר רצון. לכן ההתבודדות האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האדם מתנתק לא רק מהרצונות אלא גם מהצורך להבדיל בין רצון לחוסר רצון, וכך מגיע להתאחד עם המהות עצמה. איך יוצאים מהלופ של הרצון והחיסרון? הדרך לצאת מהלופ הזה, לפי אליעד, היא להפסיק להיאחז ברצון או באי - רצון. האדם ... מהפרספקטיבה של השכל שרואה הבדל בין יש לאין, בין רצון לחוסר רצון, וכך הוא מגיע לפרספקטיבה עליונה שבה אין שום הבדל ביניהם. כך האדם יכול באמת ...

... הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא, שהיכולת להיות מאושר קשורה ישירות ליכולת של האדם להפסיק להבדיל בין יש לאין, בין טוב לרע ובין מציאות לחוסר מציאות. כאשר האדם מפסיק לבצע את פעולת ההבחנה הזו, אין לו שום סיבה להתאמץ או לרצות, ולכן אין שום חיסרון - ובמצב כזה הוא חווה אושר מוחלט. עם זאת, בדיוק ההפסקה של פעולת ההבחנה הזו היא הקושי הגדול ביותר, כי היא דורשת למעשה להשבית את מנגנון החשיבה ...

... הגדרה כלל, אין טוב או רע, ולכן גם אין שום חיסרון. אליעד ממשיך ומסביר שכאשר אדם מתנתק לגמרי מכל הגדרה, אפילו המחשבה על כך שהוא לא מרגיש כלום היא שגויה, כי ... אפילו השאלה האם אני קיים או לא? הופכת לחסרת משמעות מנקודת המבט המוחלטת. הוא מסביר שאנשים חושבים שהתשובה לשאלה האם אני קיים? היא או כן או לא, אבל במציאות המוחלטת השאלה עצמה היא שגויה וחסרת משמעות, כי עצם המושג קיום כבר מגדיר משהו, והמציאות המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. איך אפשר להבין את ... להבנה כלשהי, והוא עלול למצוא עצמו במצב של חוסר ידיעה מוחלטת, ללא אפשרות לחזור לתפיסה רגילה. אך מי שבכל זאת יוצא למסע הזה, עלול למצוא בקצה הדרך את האמת ...

... הוא מרגיש רע. באופן פרדוקסלי, דווקא הניסיון התמידי להרגיש טוב ולמלא את הרצונות הוא שיוצר תחושה של חוסר ושל סבל. ככל שהאדם רוצה יותר להרגיש טוב, כך הוא מרגיש חסר, כי הוא אינו יכול להשיג את התחושה הזו באופן קבוע. לדוגמה, אדם שרוצה לאכול תפוח, משיג את התפוח, ומקבל את תחושת ההנאה כתוצאה ממילוי הרצון. אבל ההנאה הזו מוגבלת בזמן, ... במצב מושלם שבו הכל כרצונו, ומצד שני אם הכל יהיה כרצונו, הוא לא יחווה יותר את עצמו. מדוע ישנו צורך בחסרונות? על פי אליעד, הקיום מותנה בכך שישנם חסרונות כלשהם, כי ללא חיסרון האדם לא מרגיש שהוא קיים. הוא מציג זאת כך: אדם שאינו קיים, אין לו חסרונות כלל, אבל גם אין לו שום יתרונות. מצד שני, אדם שרוצה ליהנות מהיתרונות של הקיום, חייב לקבל את קיומם של חסרונות. זו סתירה פנימית: הרצון האידיאלי הוא ליהנות מכל היתרונות בלי חסרונות, אבל זו בדיוק הסתירה שאינה אפשרית. לדוגמה, אדם שרוצה כסף, הצלחה ובריאות, תמיד יתקל במציאות שבה לפחות חלק מהרצונות לא מתמלאים במלואם. האדם חייב להבין שהמשחק של החיים מבוסס על הפער הזה, והוא לא יכול לקנות את ההנאות ללא המחיר של הסבל והחסרונות. האם הפתרון הוא לקבל את החסרונות? הפתרון שאליעד מציע הוא להבין שהמציאות בנויה כך שתמיד יש חסרונות, ולכן הדרך להקלה היא לאהוב את המציאות עם החסרונות שלה. במקום להילחם ברצון להרגיש טוב או להימנע לחלוטין מהרגשה רעה, האדם יכול ללמוד לאהוב גם את המצבים שבהם אינו מרגיש טוב. הוא מדגים זאת באמירה שאדם יכול ... או לא לרצות, אלא להטיל ספק בכל המשחק הזה. על האדם לשאול את עצמו מי אמר שהחלוקה הזאת בין יתרונות לחסרונות נכונה מלכתחילה. כאשר הוא יוצא מחוץ לתפיסה הרגילה, מחוץ לשכל, הוא לא חייב יותר לבחור צד אחד, ויכול להתקיים מעבר לפרדוקס. זאת הדרך להשתחרר מהתחושה של התלות ... הסתירות שהוא חש ביום יום, ולהפסיק לחוש מבולבל מהן. איך לקבל את המציאות? האם אפשר לרצות רק יתרונות בלי חסרונות? איך להפסיק לרדוף אחרי רצונות? האם הרצון להרגיש טוב הוא הבעיה? למה אני לא מרוצה מהחיים? איך לאהוב את מה שיש? מה המשמעות של לא לרצות כלום? ...

... עשוי לחשוש שמישהו שמכיר אותו יזהה את קולו בוידאו ויחשוף חיסרון אישי שהוא מעוניין להסתיר. לדברי אליעד, אנשים עושים באופן תת - מודע חישוב פשוט: הם מעריכים שהיתרון בשאילת השאלה והקבלת התשובה, למשל שיפור במצב של 50%, קטן מהחיסרון הפוטנציאלי (כמו בושה, חשיפה או השפלה) שיכול להחמיר את מצבם ב - 70%. במקרה כזה, האדם מעדיף להישאר עם השאלה ללא מענה, מתוך פחד חברתי או חרדה ... המחשבה יכולה דווקא לפגוע בהשגת התוצאה. מה המשמעות של פחד מחוסר ודאות במציאות? אנשים חוששים לשאול שאלות כאשר הם מפחדים מההשלכות של התשובות, בעיקר כאשר התשובה לא ידועה מראש. אליעד מסביר שהאדם פוחד מחוסר הוודאות ומכך שהשאלה עלולה לערער את עולמו הפנימי. לכן הוא יעדיף להימנע מלשאול שאלות אפילו בתוך עצמו, מחשש שהתשובה תגרום לו סבל. אליעד מדגיש שהאדם ...

... יש אפשרות להוסיף את החבילה הזאת אם תרצה, אבל אם לא, זה גם בסדר גמור. הגישה הזאת מאפשרת ללקוח לסרב בלי להרגיש לא נעים, וכך נמנעת מראש תחושת עימות או חוסר נעימות. עוד דוגמה שאליעד נותן היא בתחום מערכות היחסים: כאשר רוצים להזמין מישהו לפגישה, עדיף לא לשאול בצורה ישירה: אתה רוצה ... אני מרגיש לא בנוח. במקום זה אפשר לומר: אתה יודע, אם תרצה אפשר להיפגש היום, אבל אם לא מסתדר לך, זה גם בסדר. כך האדם השני לא ייכנס אוטומטית לתחושה של חוסר נוחות, גם אם הוא מסרב. האם לפעמים לחץ עשוי לגרום להסכמה? למרות שיש חשיבות ליצירת תחושה של נעימות והרמוניה, אליעד מסביר ... להיכנס לעימות. לדוגמה, אם אומרים לאדם מסוים כמה פעמים בוא ניפגש היום, ובכל פעם הוא אומר לא, בסופו של דבר הוא עשוי להסכים להיפגש רק כדי להימנע מתחושת חוסר נעימות עקב העימות שנוצר. עם זאת, אליעד מזהיר מהחיסרון של השיטה הזאת: האדם השני נכנס לקונפליקט פנימי. אם הוא מרגיש שמכריחים אותו להסכים, הוא יכול להיכנס לקונפליקט פנימי בין ... במקרה שכבר נוצר קונפליקט, אליעד ממליץ לרכך אותו באמצעות משפטים כמו זה בסדר, לא קרה כלום. המטרה היא לשדר לשני שזה בסדר שהוא סירב, וכך להפחית את חוסר הנוחות ולמנוע שהקונפליקט יהפוך לקבוע במחשבתו של הצד השני. אליעד מדגיש כי חשוב לזכור שכל סירוב של בן אדם הוא במובן מסוים ... לא לתת לו את האפשרות לברוח ממה שרוצים אבל כן ללחוץ אותו כדי שהוא בסוף ירגיש לא בנוח כי הוא לא רוצה להיות בקונפליקט ואז הוא יגיד כן, אוקי אבל יש לזה חיסרון כי אם יותר מדי באים לבן אדם יגיד לא, לפני החיסרון שבזה אבל לא בכל מערכות היחסים זה ככה כי לדוגמה אם נגיד לקוח, לקוח לא אכפת לו מה אכפת לו הוא לא מחויב לך לכלום הוא יגיד לך ... הבן אדם שמדברים איתו גם כשהוא יסרב שלא תעבור לו המחשבה לא אכפת לי ממה שאתה רוצה לכן מראש שותלים לו מחשבה אתה יודע גם אם תגיד שלא יהיה בסדר. עכשיו מה החיסרון כמובן של זה? שאז מראש זה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיד אז לא רוצה כי מראש אמרנו לו תקשיב אם לא תרצה זה גם בסדר ולכן צריך לעשות ...

... מלהצטייר כחלש במשא ומתן? אליעד מדגיש שכאשר אתה רוצה לשדר שאתה חזק, תוודא שלא יוצא בשום פנים ואופן שהסכמת בגלל חוסר ברירה. אל תגיד: טוב בסדר, אלא תגיד משהו בסגנון של: כן, זה טוב לי. גם ככה רציתי לעשות את זה. הדגש הוא להציג כאילו אתה בוחר את ... חודשיים. כאשר הוא מסכים, הוא בעצם מצטייר כחלש כי בסוף עשית את מה שאתה החלטת ולא את מה שהוא רצה. בכך הפכת את החיסרון ליתרון שלך. איך להגיב כשאתה רוצה לשדר חולשה במכוון? אם בכוונתך לשדר חולשה, תדגיש את העובדה שאתה מקבל את ההחלטה בלית ברירה, ... את התדמית הרצויה בכל סיטואציה. איך לשדר שאתה חזק במשא ומתן? מתי כדאי לשדר חולשה? טקטיקות משא ומתן איך להפוך חיסרון ליתרון? איך להצליח במשא ומתן? שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של ניהול משא ומתן ובנושא של מערכות יחסים כאלה ... לי כמה שאתה רוצה אני בכלל החזק אני פה מחליט, אתה החלש אני החזק. אז מה בעצם עשינו מה המהות של זה? זה להפוך את החיסרון ליתרון, הוא מנסה להגיד לך בתת מודע או בצורה סמויה אתה החלש אני מחליט לך אתה אומר מה פתאום אתה מחליט את זה, זה בכלל טוב לי אני ...

... אי אפשר להניח באופן מוחלט שהכל זהה לחלוטין, משום שתמיד ישנם הבדלים קטנים, גם אם הם נראים לנו חסרי משמעות. האם שני דברים זהים יכולים להגיב בצורה שונה? אליעד מדגים זאת באמצעות הדוגמה של שני ... יוכל לשנות את חוקי הפיזיקה כרצונו, עדיין הוא יגלה שהוא לא מאושר, כי תמיד יהיה משהו אחר שירגיש לו חסר . לכן, הפתרון האמיתי הוא להשתחרר מהמגבלות של החשיבה, לצאת מהמטריקס של השכל, ולא לנסות לשלוט ... אם האדם יחקור זאת לעומק, הוא יגלה שגם שליטה מוחלטת בפיזיקה לא מספקת אותו באמת, כי עדיין נשארים חסרונות ברמת השכל וההפרדה. מהי נקודת התורפה שתמיד תישאר? אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי ... תמידית: עצם המחשבה שמשהו קיים. עצם ההגדרה יש פה משהו יוצרת את ההפרדה בין יש לאין, ויוצרת תחושת חיסרון תמידית. הפתרון לפי אליעד הוא לחקור את נקודת התורפה הזאת, לא להילחם בה על ידי שליטה פיזיקלית, אלא להבין כיצד יוצאים מהמחשבה שיוצרת את תחושת החיסרון מלכתחילה. השליטה האמיתית היא לא בשינוי המציאות החיצונית, אלא בשינוי האופן שבו האדם תופס ... מהמטריקס של השכל? מה באמת מגביל את האדם בחיים? האם שליטה במציאות תביא אושר? איך לצאת מתחושת החיסרון? מהי נקודת התורפה של השכל? ...

... הוא מדגיש שאם האדם יגדיר באופן מוחלט ומדויק את השאלות, הוא יקבל תשובות מוחלטות וברורות. מה ההבדל בין כלום יחסי לכלום מוחלט? אליעד מבהיר שיש כלום יחסי ויש כלום מוחלט. כלום יחסי הוא מצב בו חסר דבר ספציפי, למשל אם יש קופסה בלי תפוחים, ... לכלום מוחלט נתקל בפרדוקס - כי אם באמת יהיה כלום מוחלט, לא יוכל אפילו להרגיש שהוא כלום. כמו כן, גם משהו מוחלט לא באמת אפשרי, כי הוא מאבד את הגדרתו והופך לכלום. האם הרצון להיות כלום הוא יתרון או חיסרון? אליעד מדגים שאם אדם אומר שהוא מוכן ...

... חבר שלו הוא רק מוכר לו אבל הבן אדם יכול להשלות את עצמו שאיש המכירות זה חבר שלו שאכפת לו ממנו, הוא מציע לו לשתות כוס מים הוא מכבד אותו מה אתה רוצה, מה פה מה שם ואז כביכול המוכר בעצם מילא ללקוח חיסרון הוא הפך להיות חבר שלו. עכשיו הלקוח אוהב את המוכר, למה הוא אוהב את המוכר? כי המוכר מילא לו את החיסרון הוא שידר לו שהוא חבר שלו יחד עם זאת ואז אחר כך מה קורה ואז הלקוח כשבאים למכור לו את המוצר יותר קל למכור לו את המוצר כי זה כבר חבר שלו זה כבר לא נעים להגיד לחבר ...