... לחקור קודם? נושאים שעומדים ברומו של עולם, איך לחקור את המציאות? איך להבין את הדברים הקשים ביותר? האם יש תועלת להתחיל מהכבד אל הקל? נושאים קלים, נושאים קשים האם יש דרך להתחיל לחקור את המציאות מהקל אל הכבד? בהרצאה ... יצליח בהתחלה, יוכל לפתח את השרירים כך שבסופו של דבר הוא יוכל להרים גם משקולות קלות יותר. כלומר, יש תועלת בלחקור את הדברים הגדולים קודם, כי זה עשוי לפתוח את השכל ולהביא להבנה טובה יותר של הנושאים הפשוטים יותר ...

... תביא לך רווח של 100 שקל, והשנייה תביא לך רווח של 500 שקל. אם תבחר באפשרות הראשונה, אמנם קיבלת תועלת, אך למעשה הפסדת 400 שקל. לכן, פעולה שכביכול מועילה היא למעשה פעולה מזיקה, אם היא נעשית על חשבון פעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תועלת רבה יותר. למה לפעול בצורה טובה בלבד עשוי לפגוע בך? כאשר אדם מסתפק בפעולות טובות בלבד, הוא למעשה פוגע ... על הצלחה ומצוינות? אליעד מסכם ואומר שדרך החשיבה הנכונה היא תמיד לשאול את עצמך: מהי הפעולה שתביא לי את התועלת הגבוהה ביותר? לא רק להסתפק בטוב, לא להסתפק בלבצע דברים שמועילים, אלא תמיד לשאוף לביצוע הפעולה האופטימלית והטובה ביותר האפשרית. השאיפה למצוינות עצמית חייבת להתבסס על ההבנה שהבחירה שלך תמיד צריכה להיות מוכוונת לפעולות שמביאות לך את התועלת המקסימלית, לא רק תועלת חלקית או בינונית. רק אז אפשר להצליח בעולם שבו המתחרים כל הזמן משתפרים, וכל בחירה פחות ממצוינת יכולה להשאיר ... נניח עשר אפשרויות שונות לנצל את הזמן שלך - רוב האנשים שואלים את עצמם: האם הפעולה הזו תביא לי תועלת או לא? אם היא לא תביא תועלת, הם נמנעים ממנה, ואם היא כן תביא תועלת, הם מבצעים אותה. אבל כאן בדיוק הטעות. לא מספיק רק לעשות דברים שמביאים לך תועלת ולא לעשות דברים שלא מביאים לך תועלת. הגישה הזו שגויה. הגישה הנכונה היא לבחור תמיד בפעולות שמביאות לך את התועלת המקסימלית. כי אם אתה עושה פעולה מסוימת שמביאה לך תועלת, אבל באותו זמן אתה לא עושה פעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תועלת גדולה יותר, למעשה, אתה פוגע בעצמך. למה? כי פעולה עם תועלת נמוכה היא למעשה נזק, אם הייתה לך אפשרות לבצע פעולה אחרת שהייתה מניבה לך תועלת גבוהה יותר. לכן, חברים, אל תנסו רק לעשות דברים טובים - תנסו לעשות את הדברים הכי טובים! תחשבו על ...

ייאוש משיטות רוחניות חסרות תועלת - מה לעשות? מה עושים כשמתייאשים משיטות רוחניות שלא עובדות? אליעד כהן מסביר שייאוש משיטות רוחניות הוא מצב מוכר ...

התבוננות מספיקה - למה אין תועלת או צורך ביותר מהתבוננות? ובו יתבאר, למה כדי להיות מאושר באמת, האדם מוכרח להתבונן? ולמה בלי להתבונן, לא יעזור ...

מאמץ עם תועלת רעה, שמשיג את הפך התוצאה הרצויה ובו יתבאר, למה האדם משקיע מאמצים רבים, להשיג דבר שגורם לו נזק ומרחיק ...

שיטות שכנוע, הגדלת תועלת, הקטנת עלות, 4 דרכים לשכנע מישהו, 4 דרכים להשפיע על מישהו, שינוי הרצון, שינוי המציאות, נוסחה לשכנע אנשים, יותר ...

... למקום המגורים החדש, ולאט לאט המוח יתרגל לדרך החדשה. אליעד מסביר שהסיבה שזה קל יחסית, היא מכיוון שאין שום תועלת ספציפית שהאדם מפיק מההרגל הישן, ולכן גם לא ייגרם נזק משינוי ההרגל. מהו הרגל סיבתי וכיצד משנים אותו לפי אליעד כהן? לעומת זאת, הרגל סיבתי הוא הרגל שיש מאחוריו סיבה אמיתית ותועלת מסוימת שהאדם מפיק ממנו. דוגמאות להרגלים סיבתיים הן עישון, אכילה לא בריאה, או אפילו התנהגות כמו איחורים כרוניים. במקרה כזה, לא יעזור פשוט לנסות להחליף את הפעולה עצמה, כי הפעולה שהאדם עושה היא פעולה שמעניקה לו יתרון או תועלת. אליעד כהן מסביר שכדי לשנות הרגל סיבתי, צריך תחילה לגלות מהי התועלת או מה היתרון שהאדם מקבל מההרגל השלילי. לאחר זיהוי התועלת, יש למצוא דרך אלטרנטיבית שתספק את אותה התועלת, אבל בדרך בריאה יותר או אחרת. לדוגמה, אם אדם מעשן כדי להרגיע את עצמו, לא מספיק להגיד לו פשוט ... כאשר האדם יפסיק, הוא ירגיש חוסר, ולכן יחזור להרגל הישן או יחווה סבל. הדרך הנכונה היא לספק תחליף יעיל לתועלת המקורית שהאדם היה מקבל. איך ניתן להבדיל בין הרגל סיבתי להרגל אקראי? ההבחנה בין שני סוגי ההרגלים, לפי אליעד כהן, היא דרך בדיקת התועלת: אדם צריך לשאול את עצמו האם יש יתרון אמיתי או תועלת ממשית שהוא מפיק מההרגל. אם התשובה היא שאין תועלת ממשית - מדובר בהרגל אקראי, ושינויו פשוט. אך אם קיימת תועלת או סיבה הגיונית מאחורי ההרגל, מדובר בהרגל סיבתי שיש לטפל בו על ידי מציאת דרך אחרת שתספק את התועלת. דוגמאות שאליעד כהן מציג לשינוי הרגלים אקראיים וסיבתיים: הרגל אקראי: אדם גר ברעננה ועובר לפתח תקווה, אך ממשיך בטעות לנסוע לרעננה בכל יום בגלל ההרגל. מכיוון שאין לו שום תועלת בנסיעה לרעננה, הפתרון הוא פשוט - הוא מתחיל לנסוע לפתח תקווה והמוח יתרגל. הרגל סיבתי: אדם שמעשן, אוכל מתוק ... להבין קודם מה הוא מקבל מההרגל הזה (רוגע, הנאה, או כל דבר אחר) ולמצוא תחליף אחר שיספק את אותה תועלת. איך מתחילים תהליך לשינוי הרגל לפי אליעד כהן? אליעד כהן ממליץ שבתחילת התהליך האדם יבחן כל הרגל שברצונו לשנות על פי השאלה: האם ההרגל מביא לי תועלת?. אם התשובה שלילית - זה הרגל אקראי שקל לשנות. אם התשובה חיובית, זה הרגל סיבתי, והפתרון חייב לכלול תחליף לתועלת הזו. לדוגמה, אדם שרגיל לאכול אוכל לא בריא ומעוניין להתחיל לאכול בריא, לא יכול פשוט לעבור מיד לאוכל בריא ... או הסיפוק שהיה לו מהאוכל הלא בריא. במקרה כזה, עליו למצוא אוכל בריא שנותן לו את אותה ההנאה או תועלת. סיכום הנקודות העיקריות שאליעד כהן מציג: יש שני סוגי הרגלים: אקראי וסיבתי. הרגל אקראי הוא ללא סיבה אמיתית, ולכן שינויו הוא פשוט. הרגל סיבתי מביא לאדם תועלת אמיתית, ולכן דורש טיפול מורכב יותר שכולל מציאת תחליף לתועלת. כל אדם יכול לזהות את סוג ההרגל שלו לפי השאלה האם ההרגל מעניק לו תועלת ממשית או לא. שינוי הרגל אקראי הוא פשוט - מתחילים לבצע פעולה חדשה באופן עקבי והמוח יתרגל. שינוי הרגל סיבתי מצריך קודם כל זיהוי התועלת ואז מציאת תחליף שמספק את אותה התועלת. איך לשנות הרגלים רעים? מה זה הרגל סיבתי? מה זה הרגל אקראי? איך יוצרים הרגלים חדשים? איך להפסיק לעשן? ...

... עושה לך רע? האם משהו עושה לך טוב? האם משהו עושה לך רע? האם הוא אוהב או אויב? יותר תועלת מנזק, יותר נזק מתועלת, טוב ורע, אהבה או שנאה האם נכון להעריך אדם רק כי הוא עושה לך טוב? אליעד מעלה את השאלה ... אדם או דבר באמת עושה רק טוב, או שבמקביל הוא עושה גם רע, ואולי אף גורם לך יותר נזק מתועלת. מהי דוגמת הארנק והגנב הנאמן? אליעד מדגים זאת באמצעות מקרה ברור: אתה הולך ברחוב ומגלה שהארנק שלך אבד. אדם ... עוזר לך. עליך לבדוק האם האדם או הדבר הזה באמת מועיל לך או אולי דווקא גורם לך ליותר נזק מתועלת. למשל, אדם שנותן תרופה לאדם אחר שחולה, נתפס כמועיל וטוב. אך אם מתברר שהוא זה שגרם למחלה מלכתחילה, כל התועלת מתבטלת. אליעד נותן גם דוגמה של עובד בחברה: יתכן שהעובד הזה תורם ומציל את החברה, אבל אולי הוא בעצמו ... מביא לה תרופות ועוזר לה מצד שני. הוא כביכול מציג עצמו כמושיע שלה, אבל בעצם הוא הגורם לבעיה. לכן, התועלת שהוא כביכול מביא היא חסרת משמעות. איך לזהות מי באמת מועיל לך ומי מזיק לך? אליעד ממליץ להפריד בין ... הדבר עושה לי טוב בכלל? האם האדם או הדבר עושה לי רע במקביל, ואולי הוא עושה לי יותר נזק מתועלת? רק לאחר בירור שתי השאלות האלו אפשר להגיע להחלטה מושכלת אם להעריך את האדם או הדבר, או להבין שאולי הוא גורם לך לנזק יותר גדול מהתועלת שהוא מביא. חשוב במיוחד להיזהר מאנשים או מצבים שבהם מישהו פותר לך בעיה שהוא עצמו יצר. מי עושה לך ...

... עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?! ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה. כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. כגון לדוגמה לימודי ההיסטוריה (כפי מה שהם נלמדים בדכ). שהם, לא מביאים לאדם שום תועלת ממשית. מלבד זה, שאולי הוא יזכה באמצעותם באיזה חידון טריוויה וכיוב. שברור, שהם לא באמת מעניינים אף אחד. ובנוסף ... פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד? אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם ... עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים המשמימים האלו, כיצד הם מביאים לאדם תועלת ממשית כלשהי. ואם באמת יצליח המורה עצמו שמלמד את התלמידים, אם הוא יצליח להבין, כיצד הלימודים שלו יכולים לייצר ... עצמו עוד הנאה. ואם ההורה והמורה יצליחו להבין קודם כל מול עצמם, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים יוצרים אצל התלמיד תועלת כלשהי עבורו כילד, הרי שיהיה יותר קל לגרום גם לתלמיד, להתעניין בלימודים. ועכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד באמת יכול ...

בודהיזם, אכזריות לא אנושית, צמחונות, רחמנות, להתאכזר, התעללות בבעלי חיים, בודהה, אכזריות לשמה, ליהנות מהסבל, אכילת בשר, אלימות, נהנה לסבול, רוצה לסבול, לאהוב את הרע, לרצות להרגיש רע